הארץ רעשה וכל מהדורות החדשות (גם אלו שהביביסטים אוהבים להגדיר כשמאלניות) כשמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטריש אמר שהתקפת החמאס לא קרתה בוואקום. אני באמת לא מבין למה אנשים מתרגשים. ברור לכל אדם שלא נמצא בוואקום בעצמו, שזו עוד חוליה בשרשרת ארוכה של היסטוריה. כל העם ואחותו גם תופסים את הראש ובוכים על ההתפרצויות האנטישמיות בעולם המערבי, ולמה קוראים לנו קולוניאליסטים, ומה עשינו רע לביורק ואנג’לינה? ואיך רק בונו ופינק לצידנו? הרי פעם כל כך העריצו אותנו ובאו להתנדב בקיבוצים, ופתאום אנחנו צריכים להסביר לעולם שאנטי ציונות זו אנטישמיות ו…

אני כותב ברשתות החברתיות אבל אני לא מרגיש שיש לי מה לכתוב פה משהו חדש כי הכל שלילי. אני מתקשה לראות אופק וזה לא כי השתלט עלי דכדוך או כי אני בגיל משבר אלא דווקא כי אני מנסה לנתח את הדברים בחשיבה ביקורתית. לפחות ניסיתי. אני הערב קצת שבור מביטול הסבירות, השפיות, האמפתיה וההגיון הבריא. מה יקרה עכשיו? בג"ץ לא נגע עד היום בחוקי יסוד. אבל אם יבטלו את השינוי בחוק, מיליציות הימין יתחילו מלחמת אזרחים קטנה (עוד יומיים תשעה באב, בול בזמן), ואם הם ימנעו מלבטל, תקרוס הכלכלה ו יתמוטט הצבא. בין לבין הקואליציה תמשיך לפרום את המציאות העדינה וסביר שתבוא מתקפה מכיוון צפון, ולא ברור איזה צבא חלקי יתגייס. קשה לי לשמור על אופטימיות כבר שנים אבל מאז ינואר המצב מתדרדר ומאיץ. מקארתיזם, פאשיזם, הכל על האש.

תוכנה חופשית היא דבר נפלא. אני מאוהב ברעיון כבר כ־28 שנה מאז גרקתי אותו לראשונה. ארגנתי קהילות ואירועים להפצת ידע על ואודות חופש התוכנה, ואי אפשר לזרוק היום אבן באף ענף כלכלי בלי להתקל בתוכנה חופשית רצה איפשהוא על שרת, עמדת חיוב כרטיסים בסופר וכמובן שכל האינטרנט וכל כיס מריצים תוכנות חופשיות למכביר. אין סטארטאפ שמתחיל היום בשוק וממציא לבד את כל הגלגלים, אם זה בתוכנה, ביולוגיה או כל תחום הנדסי, אתה תלוי בתוכנה, אם זה באסטרונומיה או מכונות CNC, תוכנה חופשית היא לפעמים החנות היחידה לשאוב ממנה את הכלים הדרושים למקצוע. מצד אחד אין להתעלם, ומהצד השני אין מנוס מלהשתמש. ההתנחלות הזו בלבבות וברשימות התלות של תוכנות היא חרב פיפיות, ובחודשים האחרונים אנחנו רואים כמה צרות שמאיימות על עתיד הקהילה.

האם אתם רוצים מערכת כזו? התשובה מורכבת.

כן, זה נחמד לשבת בעצלנות על הספה ולהגיד “הי גוגל, תדליק לי דוד”, או אפילו להדליק אוטומטית את הדוד ברגע שיצאתי מהעבודה ע"י נתינת קואורדינטות של המשרד ליישומון IFTTT ולתת לו להקשיב לGPS.

לא, זה לא נחמד שכל מילה שנאמרת בבית מוקלטת ונשלחת לשרתים של גוגל או אמאזון (אלקסה) או מוקרוסופט (קורטנה) וכולי. זה גם לא חכם להשקיע בציוד שמייקר את החיים בבית והופך אותך תלוי ביצרן או משהו. למשל זו הסיבה שלא אקנה נורת פיליפס HUE בעשרות דולרים כי כשהיא נשרפת אני צריך למעשה לקנות נורה ומחשב קטן. אני מעדיף לחבר ממסרי SONOFF ולשלוט בהם בעצמי. כמו כן, אני לא אחבר בקרוב את מנעול הדלת למערכת ממוחשבת. אני לא ממליץ לסמוך עליה בנקודות אבטחה, אבל אפשר להסתפק במגע בנקודות הנוחיות.

אמ;לק: לא ממליץ על השקעה בקריפטומטבעות, אבל אני לא כלכלן וגו'.

אני מנסה ב4-5 שנים האחרונות לעקוב אחרי עולם הקריפטוקוינז כדי להבין אם זה טוב או רע למין האנושי. חבר אצלי בעבודה קנה 100 מטבעות לפי מחיר $0.75 ומכר ביום הקפיצה הגדולה ל$1200. כשנפל חזרה ל$600 אמרנו לו כל הכבוד אבל מאז מחיר הביטקוין טיפס לטווחי $4000-$5000. לכאורה זה ימשיך לטפס. ערך המטבע לא יציב בלשון המעטה, אבל ב־8+ שנות קיומו של הבלוקצ’יין הוא טיפס יפה ובהתמדה בממוצע לאורך זמן. נראה שהטכנולוגיה מוכיחה את עצמה כאמינה מספיק כדי לעורר ענין אצל חברות פינטק ובנקים מהעולם השמרני הממוסד.

אמ;לק: סקירת מוצר שיוסיף לכם שכבת הגנה על חשבונות מקוונים וגם על המחשב האישי. זו תהיה כתבה ראשונה בסדרת פוסטים על אבטחת מידע בסיסית לישראלי המצוי, למרות שהפוסט הספציפי הזה אולי לא מיועד ממש לכולם כי הוא עוסק בחומרה יעודית שעולה בסביבות $50 (כולל משלוח) ולא תוכנה זמינה וזולה/חינם.

יותר מחצי שנה לא כתבתי פוסט, למעשה כמעט 8 חודשים אני חושב. המון חדשות חולפות בקצב מסחרר ואי אפשר להתעמק בכלום, וגם החלפת מקום עבודה מוריד מהזמן הפנוי לכתיבה של יותר מציוצים בטוויטר. אם אתם לא עוקבים, חוק הזיהוי הביומטרי עבר והחל מיוני כולם חייבים לתת טביעות אצבע ופנים. מי שישלם כופר מיוחד יוכל להשאר מחוץ למאגר (אם אתם באמת מאמינים שלא ישמרו לכם את תביעת האצבע אחרי שיכתבו אותה לשבב בתעודה), אבל יצטרך לעשות את זה פעמיים בעשור במקום פעם אחת. ההמשך עכשיו יכול להיות אחד משלושה עיקריים: או שהפניה שלנו לבג"צ תצליח והמאגר יבוטל מתישהו ב-2018, או שיהיה מהפך בחירות וקואליציה חדשה תחליט למחוק את השרץ, או שהגזרה תשאר, ועד 2022 (2027 למי שרץ להחליף תיעוד במאי) כל הישראלים שישארו פה יאלצו להשתדרק למאגר. בינתיים כבר היו דליפות בהודו וסיפורים מסוכנים אחרים, אז נחיה ונראה. על עדכונים של פאדיחות הבית הלבן אני גם לא ארחיב, אתם בטח צופים כמוני בסטיבן קולבר ביוטיוב.

אחרי 6 שנים של מאבקים, עצומות, חוות דעת ומעקב אחרי פירוק מאגרים בעולם לפני או אחרי שקמו, החליט שר הפנים בכל זאת להודיע (באיחור לפי החוק, אבל למי בממשלה אכפת מהאותיות הקטנות בחוק) שהפיילוט ישאר כאן וירד לחיינו.

סיקור: גיקטיים, הארץ, כלכליסט, וואלה ועוד.

אמ;לק: הכניסה למאגר התמונות תהיה חובה אחרי הראשון לינואר, אין יותר תעודות לא ביומטריות, אבל מי שיידרוש לא להכניס את טביעות אצבעותיו למאגר, מבטיחים לסרוק אותן רק כדי לשמור בשבב של התעודה ומיד למחוק. מצד שני תעודה כזו תצטרך להיות מחודשת כל 5 שנים במקום 10 לתעודה ביומטרית רגילה. זה תזכיר תיקון לחוק ולנו האזרחים יש פחות משבועיים להגיב לו. כרגיל משרד הפנים מריץ את החוק ויישומו בהשתהויות ומחטפים לסירוגין.

עוד רגע הבחירות, הילארי בדרך לשבור את התקרה, ויקיליקס מלכלכים את הרצפה, אפל ומיקרוסופט ראש בראש, אבל כל זה בעיני השבוע שולי.

בעוד כמה שעות, בוקר יום העבודה הקליפורני, יגיעו הקריפטוגרף הותיק זוּקוֹ ווילקוקס וחבורתו למשרד, וילחצו על כמה מקשים שישיקו מהפיכה. אני יודע שכל יום קם סטארטאפ שמאמין על עצמו שיהפוך את העולם, אבל ל חבורה הזו יש סיכוי של ממש. חודשים ארוכים עמל צוות מתכנתות ומתכנתים, קריפטוגראפים מהטכניון ועד קליפורניה, על השלב הבא בקירוב הקריפטומטבעות למזומן. אחרי שביטקוין איתנו כבר כמעט עשור, ומאות ואריאציות תאומות לו נפוצו בשטח (כולל ניסיון מגוחך אחד לקריפטומטבע ישראלי), נוצר שדרוג קטן שיעשה שינוי גדול - סודיות מוחלטת של העברות הכספים על הבלוקצ’יין. למזומן יש מספר סידורי על השטרות שאפשר לעקוב אחריו, כאן לא יהיה אפילו את זה.

אתמול התפרסם שגון קמני עוזב את רשות המאגר הביומטרי. אחרי 5 שנים בכיסא הניהול, לא מעט ביקורת מרשויות (כולל מבקר המדינה), מומחים, חברי כנסת ופעילים, חודשים ספורים לפני שהפיילוט נגמר, האיש קם ואומר שלמרות שיש לו עוד 3 שנים אופציה בחוזה, הוא עוזב.

(פרסום מלא ב כלכליסט, אנשים ומחשבים, טלקום, גלובס ובנוסף טור דעה של פרופסור נהון)

פרט שולי שאולי מעניין - דרעי מברך בדרך צליחה גם את מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה. זה הגוף שאחראי לדליפות האגרון, המאגר של פרטי הדרכונים ותעודות הזהות, קשרי משפחה ועוד המון פרטים אישיים שלנו, ועותק מלא של תמונות המאגר “הלא ביומטרי” של רשות הרישוי. מה כל זה אומר? איך איש מקצוע עוזב פרויקט שלטענתו מוצלח ונהדר ימים לפני השקתו הרשמית? לוותר על כזה כבוד מקצועי? לראות כמי שעזב עם הזנב בין הרגליים לא יועיל לו בשוק הפרטי אני מנחש. נשאר אם כך לברר אם היה כאן פיצוץ מקצועי/אישי בין שניהם ובין דרעי, או שיש פה פצצת זמן שהם לא רוצים להיות באיזור כשתתפוצץ. כך או כך זה לא נראה טוב לעתיד המאגר.

עפרי אילני פרסם ((אני מניח “פרסם” ולא “פרסמה” כי התגובות התיחסו בזכר, אבל אין לי איך לוודא באמת)) מאמר ב"הארץ" תחת הכותרת " די להערצת החנונים". כיוון שאני מעריך שלרב הקוראים שלי אין מנוי אני אתמצת:

• חנונים היא תופעה חדשה, ש" אי אפשר למצוא ביוון העתיקה, וגם לא בתנ"ך. יהיה זה מגוחך לטעון שסוקרטס או שלמה המלך היו חנונים."
• יש תפיסה רווחת שכדי להצליח צריך להיות חנון או להתחתן עם חנון (ולהוכחה עפרי הביא את השיחה המדוברת של צוקרברג והסבתא).
• “[התופעה] גם קשורה במובהק לעולם טכנולוגי־מדעי, שהרי, נערות המשננות שירים של יונה וולך הן לא בדיוק חנוניות.”
• " לפי התפיסה המקובלת, בחייו של החנון פשוט אין דרמה. הם מתנהלים בין שורות קוד וסרטי מדע בדיוני. ברגע שבו הסכנה נכנסת לחייו, החנון מפסיק להיות חנון. זו הסיבה לכך שתרבות החנונים מתגבשת סביב יצירות מיתיות כמו “מלחמת הכוכבים” ו"מסע בין כוכבים". כמו שסרטים של הומואים אינם עוסקים בהומואים אלא בנשים, סרטים של חנונים עוסקים בלוחמי אור ולא במתכנתים."
• " נביאי טכנולוגיה מדברים על “שיבוש” (disruption) בממדים היסטוריים […] שיבוש כזה יהפוך אותנו לזרים בעולמנו שלנו, נתונים לחסדיהם של ברוני הטכנולוגיה."
• “האם אפשר לסמוך עליהם? עד היום החנונים היו רודנים נאורים של האימפריות שלהם. […] צוקרברג ודומיו הם סוכניה הנאמנים של התבונה האינסטרומנטלית — גישה רציונלית לעולם, המודדת הצלחה לפי יחס אופטימלי בין עלות לתועלת. החנון נוטה להיות טיפוס כמותי, שחווה את העולם כסדרת נתונים. הוא משרתה הנרצע של טבלת האקסל.”
• " בספר “Geek Heresy” […] דווקא בתקופה של התפתחות טכנולוגית אינפלציונית הנשלטת על ידי גיקים, הקידמה החברתית והפוליטית מפגרת מאחור. […] אבל גם לשיטתו של טויאמה, רק חנונים יצילו את העולם. הוא מעלה על נס “כופרים גיקים” — חנונים יחידי סגולה שהתמרדו נגד הסדר הטכנולוגי וניטרלו את התוכנה שיצרה אותם. אולי אדוארד סנודן הוא דוגמה לטיפוס כזה."

תשובתי, עפרי: ערבבת קטגוריות לגמרי.

אוקי, אחרי סבב של ראיונות וניטפוקים של קהילת הספקנים, למי שלא קרא/הקשיב ללינקים שעדכנתי רטרואקטיבית בסוף הפוסט הקודם, הנה נקודות “לא מדעיות” בסרט (והספר) “לבד על מאדים”. שוב, בהמשך יש ספוילרים, אז לכו לראות את הסרט קודם…

הספר The Martian, או כפי שתורגם לעברית “לבד על מאדים”, מתאר סיטואציה בעתיד הקרוב, בו נאסא שולחת למאדים את סדרת המשלחות הראשונה שלה, לביקורים בני כחודש כל אחד. בין המשלחות המאוישות נשלחים לכוכב הלכת גם טיסות רובוטיות עם ציודים, אספקה וכלי הטיס המיועדים משלחות עתידיות לחזרה אל החללית (שנשארת במסלול כמו תחנת החלל בזמן הירידה לכוכב). הספר התחיל כסיפור סדרתי בבלוג של כותב מד"ב חובב, תכניתן בשם אנדי וויר. הצלחת הסדרה דחפה את אנדי להוציא אותו כרומן, ולמרות שלא זכה בפרס גפן, שמעו עליו בהוליווד וגם בנאסא, והתלהבו מאוד, ובצדק. יש כאן סיפור אנושי מעניין ומדע קשה, למעשה הבדיוני פה הוא הסיפור, לא המדע, עד כמה שאני יודע. בעיני ובעיני חברי הספקנים המדעיים זו קומבינציה שמאוד ראויה ודרושה, ותמיד צורם לנו כשמוותרים בהוליווד על דיוק מדעי בשביל העלילה. כאן לא חסכו בדיוק (וזכו עקב כך לשיתוף פעולה נרחב מנאסא) ויצא, לא למרבית הפלא, סרט נהדר. אנושי, מותח, מרתק.

ומכאן - קצת ספויילרים

לקוראי הותיקים אין פה כל חדש. אני רק מרכז לפוסט אחד את סיפור תמונת רשיון הנהיגה שלי בעקבות הפוסט של עידוק מהיום, כשגיליתי שקצת קשה למצוא את הפוסט המקורי עם הסרטון.

כולנו עושים טעויות מחוסר ידיעה. אני מודה שבפעם האחרונה שהארכתי את הויזה לארה"ב (שנת 2000 אני חושב), למרות היסוס מעוצבן, נתתי לבסוף את טביעות אצבעותי (לא זוכר אם 4, 5 או כל 10 האצבעות) לשגרירות ארה"ב בתל אביב. הן נוספו למאגר שכבר רצות שמועות שבחלקו דלף כיוון שמשתפים אותו עם עשרות גורמי ממשלה אחרים (לא רק פדרליים), ומי יודע - אולי נוצל לרעה. זה היה לפני 15 שנה. אי שם לפני כ7 שנים, התחיל להופיע על המכ"ם שלי הנושא של זיהוי ביומטרי והצורך להתנגד לחקיקה שקודמה כקטר דיזל ע"י ח"כ שטרית. לפני 5 שנים עשיתי תרגילים מקוריים אחרים כדי להתחמק מהמאגר הביומטרי של משרד התחבורה, על כך הפוסט הזה. היום אני משתדל להיות אפילו יותר זהיר, ב"עידן פוסט סנואודן", כמו שמכנים אותו בתקשורת.

בשבועות האחרונים היו לאפל שוב שתי פאשלות אדירות בנוגע לפרטיות. האחת שהיתה יותר מפורסמת אבל פחות מעניינת היא שמאות מליוני לקוחות של iThings גילו פתאום אלבום של U2 במאגר המוזיקה שלהם ולא יכלו להסיר אותו (אלא בעזרת אתר מיוחד שלבסוף נפתח לענין). השניה והיותר מפחידה היתה כשאפל התחילה לסגור ללא רחמים חשבונות אחסון ענן (ולהבנתי גם סנכרון אנשי קשר וגישה לחנות היישומונים?) שהעלו את תמונות העירום הגנובות של קייט אפטון, ג’ניפר לורנס ושאר הסלבריטאיות - שמראש נגנבו מחשבונות iCloud פרוצים בעצמן. שיטות פעולה דרקוניות מילא, אבל זה אומר שכל קובץ שאתם מכניסים לתא שלכם נסרק ונבדק, לא רק שמו וגודלו אלא תוכנו המדויק.

ביטקוין עשה קצת רעש בחודשים האחרונים - בורסות שנפרצות, כסף שנגנב, פוליטיקאים שנלחצים… מצד אחד מדובר רק במספרים ברשת שלא מוכרים ע"י אף ממשלה, ומצד שני גם משהו מרעיש שגורם לבנק ישראל ודירקטוריונים של בנקים להבהל ממנו כמו אבולה ולשבת בלילות להבין מה לעשות איתו ונגדו.

רבות נכתב על זה, אני הייתי מאוד ספקן בהתחלה וחיכיתי שזה יתמוסס בצורה מאכזבת או יתפוצץ לאנשים בפנים. אח"כ חשבתי שזה סתם למשוגעים לעניין שרוצים “לשחק בבורסה” בלי להמר על כסף אמיתי, ובסוף כבר פחדתי להכנס כי מרוב חדשות על גנבות ופריצות אתרים (שלא לדבר על קפיצות ערך ספקולנטיות) זה לא נראה לי בכלל הגיוני לגעת בזה במקל ארוך.

יותר מדי פעמים אני נתקל ברחבי הרשת במגיב או בלוגר שמבלבל בין מחקר מדעי ויישום הנדסי. מחקר מדעי הוא אכן פרויקט (שאמור להיות) פתוח ושיתופי. אידאלית ללא סודות מקצועיים, גאווה ודעה קדומה, אבל עוסקים בו אנשים, לטוב ולרע, עם אגו ואינטרסים. מדען טוב בעיני הוא אדם ששם בצד את האגו והדעות הקדומות, מנסה ללכת אחרי האמת שמצטרפת מהראיות, לומד על הכשלים הקוגניטיביים של חשיבה אנושית ומנסה לפתח שיטות להעלים את השפעתם מתהליך המחקר. הבעיות המוסריות בתהליך הזה הן בעיקר איך לחקור דברים בלי להרוס עותקים ייחודיים של הנחקר - למשל יש לנו רק כדור ארץ אחד לחקור בו אקולוגיה והתחממות גלובלית, בניגוד למחקר על תפקוד מוחות של בעלי חיים נחותים שאפשר להשיג במאות (אני מקווה שעכברים ולא קופים, עד כמה שאפשר). במחקר על בני אדם, יש גם בעיות מוסריות רציניות בכל הנוגע לניתוח בגוף חי או הדבקתו במחלות ומשחקים בגנטיקה שלו. לכן מנסים לחקור מודלים (מבוססים בצורה מוצדקת בהתאם למה שחוקרים) על חזירים ועכברים ושאר חיות מעבדה, בהתאם לנושא הנחקר. אני לא חושב שזה אומר שחוקרים בטעות את הדימוי במקום את הנושא עצמו ומשליכים - את זה אולי עושים בסיינטיפיק טמקא בלי להבין את המחקר המקורי (אבל נכון שלפעמים יש גם מחקרים גרועים, ולכן חייבים תהליך מבוקר של בדיקת עמיתים).

כל מי שמכיר אותי ביום-יום או רק מילולית-רעיונית מהבלוג והרשתות החברתיות, יודע שאינני מסתיר את דעותי על (נגד) אמונות בעל-טבעי. אולי פחות דיברתי על החיפוש הרוחני שלי. כן, המילה רוחנית קצת מרגישה לי עדיין לא בנוח - זה מעלה אלוזיות לרוחות רפאים, מלאכים ושאר woo, אבל אני אשתמש במילה הזו עד שאמצא לה תחליף ראוי.

אקדים ואספר שקמה לה קהילה כרגע. מנסים ליצור מפגשים קבועים, מכינים מאמרים כגון דרשה לחנוכה, וכרגע זה ממוקד על רוב אינטלקטואלי, רציונליסטי, שכלתני (לפעמים יותר מדי), ולצערי קצת יותר מדי גברי. אני מקווה שבעתיד יהיה לנו יותר מגוון. פגישות של דיונים פילוסופיים וסיפורי התנסויות כבר היו לנו, עכשיו אנחנו גם מחפשים לחוות דברים במקום רק לדבר עליהם. אנחנו נשאב מיהדות, בודהיזם, קונג פו וכל דבר שיוכל לתרום לנו לבנית נרטיב קוהרנטי חילוני ודרך משותפת של חיפוש וגילוי, שיתוף פעולה והעצמה קבוצתית ואישית. אני לא רואה איך בקבוצה כזו של חכמולוגים סקרנים וביקורתיים יווצר גורו או מוקד כוח, כך שאין לי ספק שכת לא תיווצר פה :-) מצד שני התכונות האלו כמובן גם עוצרות אותנו לפעמים מלשחרר ולחוות חוויות סובייקטיביות וטבעיות של המוח, בלי להעמיס עליהן תילי פרשנות וניתוח. המוח שלנו חווט ע״י האבולוציה להשתמש בדמיון וניתוח תבניות כדי לחזות עתיד ותגובות של אנשים ועצמים לפעולותינו; בלי זה אי אפשר היה לתכנן פעולות ולהקים חברה בקבוצות גדולות, אבל בצורה כזו גם נוצרות תופעות לוואי כמו כשלים לוגיים כפתרון לדיסוננס קוגניטיבי, הטיות קוגניטיביות, אמונות טפלות, אמונות באל, מציאת תבניות שלא קיימות ולתת להן פרשנות (תאוריות קנוניה, מסר אלוהי, חוצנים וכולי) ולבסוף ממסד דתי, רמאויות פסבדו-מדעיות, אלטרנטיבות לרפואה וצרות חברתיות אחרות. אני מבין לגמרי - ברמה הפסיכולוגית והנירולוגית - את הצורך של אנשים בכל אלו, אבל אני מרגיש שזה גם כובל את החברה האנושית מלהתקדם.

שטרית והמשטרה התעקשו מרות שאין בעיה של הרכשה ראשונית, וכל הרכשה כפולה תתגלה במהרה ע"י מערכות המחשב המתוחכמות שנקנו במליונים מהספקים הפטורים במכרז שנמצאו אחרי חיפוש בפינצטה מזהב בתהליך לא הכי שקוף.

“אתם לא צריכים לדעת את התהליך” אמרו לי יורם אורן ומומחים אחרים. יש גבול לכמה שאפשר לגלות. ובכן, סדר פעולות במערכת, כולל פעולות אנושיות, הן אלגוריתמים. אלגוריתמים יש לדבג. לא רק הצפנה, גם תהליך הרכשה. אז ערוץ 2 כבר הוכיחו שגניבת זהות ע"י הרכשה שקרית אפשרית, בעזרת מידע שדלף ממרשם התושבים שאפשר לשנן. היום הופיעה בפייסבוק התמונה הבאה:

שבוע הספר מסביבינו, ולשמחתי נגמר הרעש בנושא פרויקט הגיוס של עוזי וייל. אני מקווה שלכם הוא לא השאיר טעם רע בפה (אין סיבה), כי יש עכשיו כמה ספרים ששווים השקעה: “אגם הצללים” על חברתי הטובה רוני גלבפיש (והנה פרק ראשון מתוכו), ד"ר רועי צזנה מנסה לשכתב את העתיד, ופרויקט שלישי ש מתרגם את טרי פראצ’ט לעברית ומציע לכם את החתול האישי שלכם על הכריכה. וחוץ מזה שבוע הספר בכל מקום, כולל אצל מנדלי, ש מחלקים כל יום ספרים אחרים בחינם. קריאה נעימה!

לפני כשנתיים-שלוש התחלתי לכתוב כאן יותר ויותר על מידע ציבורי חופשי, מידע ממשלתי, חיפשתי מי שיהיה מוכן להביא את הזמן הפנוי שלו והידע כדי להקים את המקבילה הישראלית ל Sunlight Foundation האמריקנית. לי אין את הנסיון או הידע הטכני לסוג כזה של תכנות, אבל לשמחתי גיליתי ניצנים של פרויקטים, ומאז הם איחדו כוחות והוקם אתר OpenKnesset ו הסדנא לידע ציבורי. (אני מאד ממליץ לכם לבקר שם, במיוחד עכשיו לפני הבחירות. ואם אתם חושבים שהמטרה טובה וראויה, תרמו להם. מגיע לישראל מוסד שכזה.)

מתוך התגובות בפוסט הקודם על קיימות, שם כתבתי:

אנחנו חיים בתקופה שצריכים פחות ופחות ידיים לבצע את העבודות שיש לבצע. אני לא חושב שאפשר ברצינות להלחם באבטלה בימינו. זה לא שאפשר להמציא באמת מקומות עבודה או שצריך. המשאבים מנוצלים עד תום, יותר מדי אפילו, מיוצרים מספיק מצרכי יסוד ומזון, אין באמת צורך בידיים עובדות, יש רק צורך של בעלי ההון שאנשים יוכלו לשלם על המוצרים האלו כדי להחזיק את הכלכלה בהנשמה מלאכותית, ויש צורך של האזרחים המובטלים בהנשמה מלאכותית של כסף כדי לקנות לעצמם אוכל, רווחה ובריאות. אם כל כך הרבה דברים הם מלאכותיים, אז למה בעצם להמשיך להחזיק אותם בהנשמה? יותר ויותר מקומות עבודה יוחלפו במכונות, יהיה אוכל לאנשים אבל לא תעסוקה או כסף לקנות אותו, משמע שכל השיטה שמתגמלת בכסף על עבודה צריכה להיות מוחלפת במשהו אחר.

כבר כמה זמן שאני רוצה לכתוב את הפוסט שיענה על השאלה שבכותרת הזו, אבל אין באמת תשובה. גיא כתב השבוע פוסט על הקצב המבהיל שבו מכשור ומיחשוב זורקים אנשים משוק העבודה (נושא שהתייחסתי אליו פעם-פעמיים פה בבלוג), וסיים במילים:

אני לא חושב שצריך לעצור את הקידמה, אבל צריך לחשוב אם הקידמה הזו לא עוצרת אותנו.

הקידמה לא עוצרת אותנו, השיטה הכלכלית עוצרת אותנו. עוצרת אותנו כי בשיטה הנוכחית קידמה טכנולוגית באה על חשבון אנשים, חיות, טבע ומשאבים. השיטה הכלכלית הנאו-ליבראלית של מילטון פרידמן (זכרונו למיאוס) איננה “נאו” שום דבר, היא חזרה מעידן הנאורות לחוקי הג’ונגל. כניעה ליצרים הנמוכים של האדם במקום טיפוס למקום מתקדם יותר.

אני בטוח שאת החדשות קראתם השבוע בהמון כלי תקשורת, רמו"ט תפסו את גנב מרשם האוכלוסין ( שהתברר כאספן כפייתי של מאגרי מידע). יש המון רישומים של משרד העבודה והרווחה, רשויות המיסים, האיומץ, הבריאות, הקצבאות, הרבנויות ומאות אחרים. כל אלו משמשים גורמים פליליים, חברות פרטיות הוצאה לפועל, בלשים פרטיים ועוד הרבה אחרים כדי להשיג מטרות בדרכים לא לגיטימיות.

עו"ד פינצ’וק נתן לביומטרי הקבלה מצוינת: לא היית שולח את בתך לגן ילדים של פדופיל, אז אל תצטרף למאגר הביומטרי

כמה מחברי שמו לב והעירו לי שהפוסטים ששחררתי לאחרונה היו יותר קתרזיס לוחמני לא מכוון מאשר מחשבות מעוכלות ומנוסחות היטב ברמה שהייתי רוצה לשמור כאן בבלוג. אני לא יכול לפרט לכם כל מה שעובר עלי ועל משפחתי, אני מקפיד לא לפרסם את צרותי ומצב רוחי ברשתות חברתיות, אבל אחד מהנושאים המטרידים אותי השבוע נוגעים גם לעניני צדק חברתי ושוד. נכון שמדובר בשוד של כמה מאות אלפי שקלים ולא מאות מליונים, אבל זה פוגע בי אישית וחשבתי שראוי לחלוק איתכם את הפרטים. אולי אתם תחכימו, ואולי תלמדו אותי משהו חדש.

השבוע נצלבתי על כך ש כתבתי בעשר דקות פוסט על השוואת ישראל לאפרטהייד. אחרים נצלבים כל יום באינטרנט על השוואת כל דבר לשואה או לנאצים. היום נתקלתי ב סרטון שמשווה את השלטון האמריקני לרודני צפון אפריקה לפי הדרך שבה שיסה את המשטרה במפגינים:

חשבתי שהחטא שלי היה שלא ביססתי את ההשוואה עם לינקים, אותות ומופתים (ואני מודה שהפוסט היה שטחי כמו שהוא היה מהיר לכתיבה), אבל זו היתה דעת המיעוט. לפי הביקורות שקיבלתי, נראה שעצם האקט של השוואת סתם כך משהו נורא למשהו נורא יותר גורם לדעת האנשים יותר נזק מתועלת (אבל לא הסבירו לי למה). אני יודע שבבירור עלול לקרות ההיפך - עוצמתו של הדבר הנורא יותר שאליו משווים מתגמדת. כשכל אנטישמי קטן מושווה לנאצים, זה הופך את עוצמת הנראטיב של השמדת העם השיטתית לפחותה ולפחות אפקטיבית בעיני הקהל המושפע במועד מאוחר יותר. יש בלוג אחד שקבר מזמן את חוק גודווין ועושה עבודה יסודית יותר של השוואה שכזו, תכירו את o 1 39. הבלוג נוקט בקו פשוט - השואה לא קרתה ביום אחד והשמדת העם גם לא התחילה ביום אחד. במשך כעשור של שנאה על אש נמוכה ומתגברת חוקקו חוקים והוקמו מנגנונים, גטאות ומחנות. המון צעדים קטנים שזכו כל אחד לחוד ללגיטימיות בלי לראות את התמונה הגדולה מצטיירים מאוד שונה כשעושים זום אאוט, וקוראים את ההיסטוריה מעשר ועשרים שנה מהעתיד. הבלוג o 1 39 בא להשוות בלי להתנצל בין עליית האנטישמיות שהובילה לרצח שיטתי ובין התנהלות צה"ל וישראל בקו הירוק ומחוצה לו, דה יורה ודה פקטו.

קשה לי להמעיט בערכו של המאבק הצעיר שלנו. מעולם לא יצאו בארץ כל כך הרבה אנשים להפגנה אחת, ועל נושא חשוב כל כך. אם לא תכננתם עדיין לצאת להפגין, אני מבקש שתשקלו את זה, כי עד כמה שזה מרגיש מיותר להכנס להמון הצפוף, לצעוק ולהזיע, זו ההצבעה הדמוקרטית שלנו ברגליים. הפוליטיקאים כבר לא מתרשמים מהסקרים שרואים ש90%+ מהעם מרגישים הזדהות עם מטרות המאבק, הם צריכים לראות נחילי אנשים ברחובות, אנשים רגילים שמספיק כואב להם ומספיק אכפת להם בשביל לצאת לרחובות בליל אוגוסט חם, כדי להגיד את מה שלא הצליחו להגיד עם הפתק בקלפי כבר 20 שנה.

מקומות עבודה

או: הרובוט עובד, הכסף עובד, העובד לא. כמה פוסטים אחורה, הזכרתי כבדרך אגב שעתיד שוק התעסוקה אינו רק “מקומות עבודה” לאנשים. לא יעזור כלום, אבל רובוטים נכנסים ל שוק הנקיון ועוזרות הבית, שוק פועלי הייצור, וסביר שלא ישארו יום אחד עבודות שחורות, ידניות, רפיטטיביות ומרוקנות מוח לייצר להמונים. מה יעשו ההמונים אם לא יהיה להם היצע עבודות וגם לא חינוך לעבודות מתוחכמות יותר? האם נכון לפברק עבודות רק כדי שיהיה לאנשים מה לעשות? מה נעשה כשנגיע לעולם שיתמלא באמצעי ייצור ושירות שמתחזקים את עצמם? לכל אלו אין לקפיטליזם תשובות. הרעיונות האלו נמצאים על שפת שאלות “הסינגולריטי הטכנולוגי”, אבל לא נשאלות הרבה כי השיח על הסינגולריטי מבוסס מאוד במדינות יחסית שבעות ובעשירונים שמוטרדים מקומות אחרות לגמרי בפירמידה של מסלאו. אם אתם רוצים עוד מראי מקום בנושא, הנה גם פוסט של “תיקון עולם” שמדבר על הנושאים ומצטט מקור או שניים. לתנועת צייטגייסט יש כמה רעיונות אוטופיים לפתרונות, אנטיתזה טוטאלית גם לקפיטליזם וגם לקומוניזם, מעין סוציאליזם אוטופי. אולי עם האנטיתזה הקיצונית הזו אפשר לבנות סינתזה יותר טובה, העתיד יגיד.

הנושא הטעון של רפורמה בגישה הכלכלית של המדינה זרם גם לרשימת התפוצה של קהילת הספקנים. אבל החלטתי שזה אוף-טופיק, ואני שופך כאן את משנתי בקצרה ככל האפשר.

אמר ניר להב ( פוסט רלוונטי):

בתור קהילה שמודעת לכוח החינוך וששמה על דגלה להגביר את המודעות הציבורית לספקנות, נראה לי שאמור להיות לנו ברור שחלק מהפתרון הוא להעלות את מודעות הציבור לבעיות. גם כאן צריך להגביר מודעות למצב הרע של החינוך בישראל, ולפתוח דיונים עם כלל הציבור בנושא. לא הכל סובב רק סביב כלכלה, אחרת לא היה מקום לקהילה כמו זו. אני מציע לעשות דף פייסבוק בו “המדענים” מעלים את הבעיות שנראות חשובות בחינוך בישראל וגם פתרונות אפשריים. למשל בעיית הרמה הנמוכה של המורים שקשורה מאד לשכר הנמוך של המורים. למשל הבעיה שיש מוסדות חינוך שלא מחוייבים ללמד את ליבת המדעים\ מתמטיקה (שלא לדבר על חינוך לספקנות) כמו המגזר החרדי. למשל העדר החינוך לערכים ליברליים ולפיתוח חשיבה ספקנית\רציונלית. אתם לא חושבים שכדאי להפיץ את הדברים האלו בכמה שיותר דרכים?

התעייפתי מפוליטיקה, אבל להתעלם מ מחאת האוהלים, במיוחד אחרי אירועי אתמול אי אפשר. לפני הפוסט אני רוצה לקחת חזרה את התלונה שצייצתי בטוויטר - למה אנשים יוצאים לרחוב כשזה נוגע לכיס שלהם הרבה יותר בקלות והתלהבות מאשר כאשר זה נוגע לגופו וזכויות האדם של האחר? סטרה אותי יונית חזרה למקומי - כי אלו שני סימפטומים של אותה הבעיה. אני מרגיש טמבל ממש, כי כתבתי על זה אצלי בבלוג לא פעם, והנה אפילו אני ברגע של יאוש הצלחתי להסתמא מהנראטיבים של ביבי.

למי שחי תחת סלע, השבוע עבר חוק שאוסר להכריז חרם על ישראל ומוצריה. ספציפית, אם החוק יאכף, אני מתאר לי שזה יהיה על ערבים תומכי BDS, אח"כ על יהודים מעודדי BDS, ולבסוף אם ירצה צאר החוץ, אולי כל שמאלן כמוני ש מבקש לא לקנות מוצרי התנחלויות כי מפעל ההתיישבות בגדה מרושש אותנו. לאף אחד אין ספק שזה לא יפגע במחרימי השכרת דירות לערבים, או מחרימי “משתמטי” צבא, או איכות הסביבה או כל חרם שהגזענים, המיליטריסטים, האוליגרכים והטוטליטרים יחפצו להכריז.

יש ימים שבהם אני עוסק בעניני פרטיות אלקטרונית, זה קל מדי ליפול לבור של פראנויה ולודיזם, במובן של פחד מפיתוחים טכנולוגיים בידיים הלא נכונות. אורוול פחד מהשלב הזה בפיתוח הטכנולוגיה, והעולם שדמיין ב"1984" היה קודר ומדכא (תרתי משמע). מצד שני צ’ארלי סטרוס מצייר עולם מאוד עצוב לעמים שיצאו נגד טכנולוגיות (למרות שזו סאטירה פוליטית יותר מאשר עתידנות של ממש) בספרו “סינגולאריטי סקאי”. ספר שנוגע בכל טרנד ורעיון טראנסהומניסטי ולא תמיד בצורה מחמיאה. מול רואי שחורות שונים גם קורי דוקטורוב ניסה להפיח קצת אופטימיות בספר “אח קטן” ש הזכרתי פה לא פעם, על הדרך שבה נער מצליח להמלט ממנגנוני בטחון מהירים מדי על ההדק של מדינת המעקב אליה התדרדרה ארה"ב - אבל עושה זאת ע"י רתימת הטכנולוגיה לטובתו. האופטימיזם של דוקטורוב הוא שטכנולוגיה כאן משמשת נגדנו אבל גם בידינו, ולכן כדאי לכולנו להכיר אותה טוב ולהשתמש בה לטובתינו.

עוברים לעבוד עם מיקרוסופט, הורגים את מיגו, לא הורגים את מיגו, נוטשים את מיגו אבל קודם יוציאו דגם אחרון, תהיה לו מקלדת, לא תהיה לו מקלדת, יהיה דגם עם מקלדת אבל רק למפתחים, למעשה זה דגם ביתא…. כל כמה שבועות אתרי הגאדג’טים מפרסמים שמועות חדשות, אבל הנה הגל האחרון: נוקיה מכריזה על N9, הוא ללא מקלדת. במקביל מתפרסם (ללא תמונות רשמיות) שיהיה גם דגם מפתחים N950, עם מקלדת, עם מצלמה מתוצרת אחרת, מסך בטכנולוגיה אחרת וסוללה פחות חזקה, או במילים אחרות - דגם שגמרו לפתח, שיש משוגעי N900 שרוצים לשדרג אליו, אבל אין לו הרבה יותר קשר מזה ל-N9.

תקציר הפרקים הקודמים: שטרית מקדם מאגר ביומטרי בלי לבחול בשקרים, שטרית מצליח להעביר את נוסח הצעת החוק פה אחד, מצליח להעביר את החוק בכנסת, שטרית דופק גודווין, שטרית ממשיך לנהל את הפיילוט בפחות שקיפות בעודו יושב באופוזיציה כבר חצי קדנציה. כמו שצוין כבר פה ובבלוגים אחרים, המשיכו הישיבות הקדחתניות בחודשים האחרונים, ואחרי שנשכרו תוכניתנים וראש פרויקט והחלה עבודת הפיתוח (ככל הנראה), נוסחו הצו והתקנות, ש אין כל קשר בינם לבין לשון החוק. ביום חמישי שטרית שוב מכנס את תת הועדה כדי לשים חותמת גומי על הצו, שמורה להקים מאגר ללא שום הגנות פרטיות, לא מופרד לשניים, לא מעומעם בשיטת דונקלמן או שמיר. בתקנות מפורטות דרישות לטביעות אגודל וכל מני פרטים שונים ששונים מעט או הרבה מכל מה שהוסכם בחוק, אבל באופן לא מפתיע - לא נקבעו שום מדדי הצלחה לפיילוט, והוא גם לא הוגדר בצורה שתבדוק את יישום החוק כלשונו. במילים אחרות, הארעי שיהפוך לקבוע לא קשור בשום צורה לתנאי החוק שעליהם נאבקנו. מצפצף על העם ואפילו על חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק. אם יש עוד ספק קל שבקלים שהמאגר הזה, היחידי מסוגו בעולם (אחרי ש הבריטים וההולנדים חזרו בהם לאחרונה גם כן), מיועד לשרת מישהו יותר מאשר את המשטרה והשב"כ, הרי ש הספקות האלו מתמוססים וקשה מאוד לראות איך זה ייועד להיות אחרת.

אני רואה דוגמאות בכל יום לדעות שנובעות מבורות או התעלמות מבעיות הקפיטליזם, שיטה בה רווחת האנשים אינה חלק ממגוון השיקולים (מלבד במחלקות השיווק, לעיתים רחוקות ולא בכל השווקים), אלא רווחים מיידיים בלבד. הנה רק דוגמא אחת מרבות. יוסי לוי הביא לינק לכתבה על מארק סמית’, מתלהב רכבות (בצדק) ותועמלן עצמאי של הנושא. הוא כותב על השבתת המרחב האוירי של אירופה בשנה שעברה אחרי התפרצות הר הגעש באיסלנד:

הצטערתי לגלות שחלק מחברות הרכבות באירופה לא התגלו במיטבן דווקא בתקופת המשבר הזאת. בעוד שבמזרח אירופה הבינו את הבעיה, הוסיפו רכבות, חיברו קרונות שינה וביטלו תחנות מיותרות, במערב אירופה חלק מהחברות ניסו לגרוף רווחים, ביטלו את כל הכרטיסים הזולים והעלו מחירים.

מסיפורי העבר, היתה לי הרגשה שזה יגיע יום אחד - בארה"ב כבר מצלמים שנים את האנשים באיכות גבוהה, זה היה ענין של זמן עד ש יפעילו ביומטריה על המאגר. בניגוד לישראל, בארה"ב הרוב המוחלט מוציא רשיונות, כך שרשיון הנהיגה הוא לרוב גם תעודת הזהות, וליצור תעודה מזהה שאינה רשיון זה סיפור מההפטרה למי שמתעקש לא להוציא רשיון.

בחדשות פרטיות אחרות, נגמרה האנונימיות של שטרות כסף, העתיד היה כתוב מזמן על הקיר, בשנים הקרובות מזומנים יכילו RFID או טכנולוגיות דומות תחת ההגדרה של “מניעת זיוף”, אבל אני מאמין שמחפשים פשוט שיטות יותר אמינות כדי לעקוב אחרי תנועת השטרות. לכל מי שחוששים לפרטיותם, אני בטוח שזונות יתחילו לקבל בארטרים במקום כסף, כמו שהיה נהוג פעם. תבואו עם תרנגולות ל"מכון מסאז’ קאלינקה", ואני בטוח שיקבלו אותן בשמחה… :)

לפני כמה ימים ניסיתי לעורר ויכוח קטן בלינקד-אין, בקבוצת דיון של עולים חדשים ועולים לעתיד שמחפשים עבודה. שאלתי אנשים למה הם בעצם באים לכאן, למדינה גזענית, שלא מנסה להגיע לשלום או איזושהיא התנהלות מקיימת מול השכנים והסביבה האקולוגית, ואפילו מתעללת בגמלאים, שורדי שואה, תושבי פרברים, עצמאים, חילונים ושאר קבוצות מיעוט מוחלשות. (כן, חילונים מתקרבים לשם אני מאמין, היום סתם להיות סמולני זה כבר חצי פשע). הטיעונים שלי טוטאו מהר הצידה בלי לעצור לחשוב מה המשמעויות, ונשלפו זכות אבות ו"תראה איזה יופי של מדינה בנינו". אני לא חושב שאפשר להסתכל על מפעל החיים של הציונים הישנים ולתת עליו קרדיט ל"ציונים" החדשים. רק אחת מהרשימה ענתה לי בהודעה פרטית שאני צודק, דיברנו אתמול בטלפון וניסינו לעודד אבל יצאנו שנינו מיואשים. אחרי שראיתי כמה מעט אנשים הגיעו למצעד חרויות האדם והפגנות אחרות לאחרונה, אני באמת מתחיל להרים ידיים. אני בכל כך הרבה קבוצות מיעוט שזה כואב. הבוקר עלה בטוויטר הסרטון הזה, שאם לא היה קולע, היה אולי מצחיק. זהירות, היטלר.

מחאת שחקני התאטרון התפשטה ליוצרי הקולנוע. אלו גם אלו כבר הותקפו בעבר. לפעמים זה אפילו נשמע מוצדק לדרוש שאת חיילי הבופור לא ישחקו משתמטים וסרבני מצפון (הימין לא עושה אבחנה בין השניים). גם בלענו בשקט יחסי את הכרזתו של ביבי על כך ששכחנו איך להיות יהודים, אבל הגדילה לעשות שרת התרבות, (בגיבויו של ביבי) ו מאיימת בגלוי על הכנסתם של אנשי תיאטרון שדעתם אינה אוהדת את דעת הממשלה. הם מנסים לשמור את אופיה הדמוקרטי של ארץ מולדתם, וממשלת אותה הארץ דורשת מהם לישר קו אידאולוגי או שיכרת מטה לחמם.

לפני שנתיים וחצי כתבתי פוסט על אלהורות (אז עוד לא מצאתי לזה שם מסכם במילה אחת, אבל לאחרונה מישהו הוסיף לי את זה שם בתגובות). לא חשבתי להוסיף פרק המשך, אבל כיון שהשתנו נסיבות חיי, וכיון שלפני כמה חודשים גם פנתה אלי בנושא אדמית פרא (מעריב) כדי להתראיין לכתבה, אני תוהה אם להשלים את התמונה, איפה אני היום, כמה שנים אחרי.

את המילה “אלהורות” חידשו מתישהוא בחודשים האחרונים איפשהוא בווב הישראלי, אני יודע עליה רק שבועיים מתגובה בבלוג. אני אוהב שהיא קצרה וחסרת מקפים, אבל היא עדיין לא מושלמת. כמו אלכנס (unconference- דקונסטרוקציה של מבנה כנס) היא מזכירה את המונח unschooling שפירושו לימוד אבל דקונסטרוקציה של מוסכמות בית ספריות. כאן הכוונה לא להיות הורה בסגנון היפי כלשהוא אלא אי רצון בלגדל ילדים. במיוחד הכוונה איננה ל כאלו שגילו את זה מאוחר מדי אלא לאנשים שישבו וחשבו והחליטו מראש שלא להכנס לזה.

זה עתה צפיתי בדיילי שו מאתמול, תוכנית מרתקת כרגיל. אני אתן לכם שתי טעימות ותמצאו אתם את הפרשנויות (או המקבילות הישראליות אם תרצו):

1. אסיף מאנדבי מראיין מפגינים נגד מדיניות העסקת העובדים במשכורות מינימום בלי תנאים, בלי איגוד ובלי שעות עבודה מסודרות ומגלה שחבורת המפגינים בשמש הקופחת הם עובדי קבלן בשכר מינימום ובלי תנאים ואיגוד בעצמם, שנשכרו “להפגין” ע"י מפלגת העבודה המקומית.

The Daily Show With Jon StewartMon - Thurs 11p / 10cWorking Stiffedwww.thedailyshow.com

התאפקתי לא להוסיף בפוסט הקודם את המילה “ספקנות”, כי יש בחוץ אנשים שמתעקשים להבדיל חילונות וספקנות. אני לא אחד מהם, אבל אני לא ממהר להכביר תוכן פוליטי מדי בפלאנט החדש של קהילת הספקנים.

אם פלאנט זה לא מספיק לכם, אתם מאוד מוזמנים להנות מכמה ארועים שיקרו בקרוב - רצועת ספקנות בפסטיבל אייקון תציע מספר הצעות (כולל אחת שלי) ביומו השני של הפסטיבל ופאנל ביומו השלישי. עוד פרטים אפשר למצוא בשפינוזה, או בעמוד של הרצועה באייקון. אגב, זה האייקון שבאשכול פיס (“מבעד למראה” עם זומבי.קון 2010 המומלץ), ולא אייקון TLV שיתקיים במקביל ובצמוד בסינמטק, שם אני אמור להשתתף בפאנל נוסף (אני עוד לא רואה אותו בתכניה), על פרטיות וסכנות שונות בעתיד דיגיטאלי דיסטופי. פאנל אמור היה לארח את צ’ארלי סטרוס, אבל הוא הודיע באוגוסט שלא יוכל להגיע, וכרגע לא ברור אם יהיה אורח חו"לי אחר - אז למי שפחד מפאנל באנגלית, אין בעיה (אבל הוא מכיל, כמו כל דבר כמעט, אחד מחמשת הכפילים של קלינגר, ראו הוזהרתן).

טוענים המבינים שהשלטון בישראל כבר מזמן איננו ביד העם. משחקים בו הלוביסטים, מפותלים בו בעלי ממון, ואפילו החלטות שנראות כדתיות מנוגדות לדעותיהם של הרבה אנשי דת. עד כמה שניסו מרימי הקמפיין הקטן לעצור את השעון, הוא נכשל מסיבות טובות ורעות כאחד. אני חושב שבעיקר הרעיון של התחלת המאבק הזה פחות משבועיים לפני המעבר היה חסר סיכוי. למעבר כזה יש השלכות היום על כל כך הרבה שינויים במחשבים של הבנקים, הבורסות, מערכות הדרכים וסתם שרתי הווב, שזה ברור שהברדק יחגוג אם אנשים ינסו באמת להעביר בכוח את כל המערכות לאזורי זמן סותרים, שלא נדבר על פרקטיקה פשוטה, כך שהורים לא יכולים להביא את הילדים לבית הספר בשעון החורף ועדיין להופיע במשרד לפי שעון הקיץ.

התייחסתי לנושא בקצרה אבל הטיעונים שעולים ראויים לריכוז והפרכה מורחבת.

מתוך העין השביעית שמצטט ממעריב:

אחת התושבות תוהה: “דווקא שחקנים כאילו-נאורים, בעלי השקפה רב-תרבותית, מחרימים אותנו?”. המצוטטת היא חסיה ויזל, “לא מתנחלת ולא כובשת”, על-פי עדותה, אלא “מורה לספרות”.

חסיה היא ישראלית אבל לא כובשת. חסיה תושבת אריאל אבל לא מתנחלת. חסיה מורה כאילו-נאורה אבל היא עיוורת כשנוח לה. חסיה חושבת שכיבוש התרבות הפלאסטינית ע"י התרבות הציונית-רביזיוניסטית היא “רב תרבותיות”.

במשך עשרות ארוכות של שנים כלכלנים הרבו להלל ולשמוח על רגע הפיכת הכלכלה לרעיון של מסחר וירטואלי בספרות שלא מייצגות הרבה. מאז שהתנתקו מתקן הזהב, יכלו ממשלות להדפיס עוד כסף, ובשלב מסוים עבר ייצור הכסף לבנקים. כיום 90% מה"כסף" שעובר בשוק הוא הון וירטואלי לחלוטין שמומצא בבנקים, שלפי החוק מורשים להכניס את עצמם לחוב ע"י הלוואות של כספים מדומים ש"הומצאו" במחשבי הבנק, בהסתמך על הריבית שעוד תבוא להם מההלוואה. דומה הדבר לאדם שילך ויפקיד $1000 אצל ברוקר בבורסה ואז ימכור מניות “שורט” בסכום של $9000 בבטחון מלא שיהיה לו את הכסף לקנות אותם בפחות במורד הדרך. כמו שהשנתיים האחרונות בוול סטריט מעידות, זה לא עובד. אבל המזיקים קיבלו עידוד לחזור על הרגליים מכספי משלם המיסים האמריקני, המנהלים לא פוטרו (חלקם קיבלו בונוסים), המהלכים המסוכנים שלהם לא הוצאו מהחוק, והעולם ימשיך עד לקריסה הבאה.

הפוסט הזה הוא למעשה תשובה שממשיכה את השרשור של התגובות לפוסט הקודם ומתייחסת לנושאים שעלו שם (אז קראו א השרשור כדי להבין את ההקשרים). העיזו שם כמה מאיתנו להביע במילים את החלום של חינוך הציבור למודעות וערכי דמוקרטיה, משהו שירגש אנשים באופן פיוטי כמו ש"קוסמוס" גרמה לי ולגיקים בני דורי להבין את המדע והאנושות דרך משקפי המדען ההומניסט המשורר של קארל סאגן.

אני מגיב אחרי התגובה האחרונה של טל: זה שהחינוך דפוק במתכונתו אנחנו יודעים. זה שילדים כבר לא הולכים לתנועות נוער שפעם אולי היו מנחילות ערכים (וגם זה לא בהצלחה) זה גם ידוע. השאלה מה אנחנו עושים עם דור Z או איך שלא קוראים להם. החבר’ה שתהיה להם זכות בחירה בסיבוב הבא.

לפני כמה חודשים המלצתי לכם על המחזמר “זומבי.קון 2010” ב"עולמות", והנה שולחת רותם ברוכין עדכון:

זומבי.קון 2010 עולה שוב בכנס פאן.קון הקרוב, ב-15 באוגוסט. ההופעה היא זהה להופעה האחרונה, כלומר, תסכית-זמר, או מחזמר אודיו (את ההופעה המשודרגת לכדי מחזמר מלא וכוללת שירים נוספים, ריקודים, תפאורה וכו’, אנחנו שומרים לפסטיבל אייקון), והיא גם ההזדמנות האחרונה לראות את המחזמר עם השחקנים ניר קיטרו ולי נשרי, שלא יופיעו בגרסה הבאה.

לפרטים נוספים: אתר פאן.קון \* האירוע בפייסבוק

יש לי ידיד שמפגין כל יום שיש בשיח ג’ראח. הרוחות שם לפעמים סוערות, לפעמים אנשים מסיימים במעצר לכמה שעות (לרוב ללא הצדקה), המשטרה מנסה לפזר את ההפגנה למרות שזו נאספת ברשיון, בלגאנים.

אם אתם לא יודעים על מה ההפגנה אני לא אתחיל לגלגל עכשיו את ההיסטוריה, אבל בגדול מדובר בכמה פלאסטינים והרבה יהודים שמוחים על הלאמתם (מפלסטינים) ומכירתם מחדש (ליהודים) של בניינים רבים בשכונה. השבוע נוסף טוויסט מעניין לסיפור, כשהשמאל הבורגני שמגיע לשם חטף ביקורת מהמפגינים הפלאסטינים שהלפלפיות שלנו לבושות לא מספיק צנוע. מטה המפגינים פרסם מודעה מתנצלת שכדי לכבד את רגשות המקומיים (ככל הנראה הדוסים היהודיים והמוסלמיים כאחד) יש לבוא בלבוש צנוע. נעמה כרמי, קננגיסר ועוד אחרים הביעו את דעתם לטובת חופש האישה להתלבש עם מחשוף. אומר דובי: " זהו רגע בו אפשר לבוא אל הפלסטינים עם אמירה ברורה: אנחנו נהיה לצידכם, כי אנחנו רוצים להפסיק את הדיכוי, אך לא נסכים שתקיימו מיעוט מדוכא בתוך מיעוט מדוכא.אם אתם רוצים את הסיכוי הנוכחי להשיג את חרותכם, אתם חייבים לתת גם לנשותיכם את חירותן. אי אפשר להלחם באמת בדיכוי אחד על-ידי חיזוקו של דיכוי אחר."

כידוע לכולכם, המאגר הביומטרי של משרד הפנים איננו הראשון בארץ, ישראל מפעילה אחד כבר מזה כמה שנים נגד תושבי הגדה. לאחרונה התווספה אליו תוכנת ‘מנה"ל’ שאמורה לעזור לכוחות המשטרה לנחש חשודים לפי סטטיסטיקות ודפוסי התנהגות או לך תדע מה. הבעיה היא כמובן ש יש הרבה false positives. התוצאה בינתיים היא עלייה חדה של מעצרים ללא סיבה, חקירות ווהתעללויות קשות. ככה התחיל גוואנטנמו. מישהו רצה דוגמא לסכנות הטכנוקרטיה? ווקשה. עוד מעט אצלנו.

כרטיס ה"קאליפסו" של הרב-קו אולי מיועד לקריאה ע"י כל אחד אבל רק דרך איזו תוכנה יעודית. האם פריצת הקריאה משמעה קיצור הדרך לפריצת הכתיבה? הכתבה של דהמארקר מנצלת בכל מקרה את ההזדמנות וסוקרת את המשמעויות האפשריות - ואולי מעוררת מחשבות אצל כמה קוראים. חברת דן אינה מתרשמת מהפריצה וטוענת שאין לזה השלכות. לי אין מספיק ידע על הנושא כדי להגיד בוודאות.

אולי המין האנושי לא מסוגל לראות קדימה את העתיד. לעזאזל, אנחנו בקושי מצליחים לצייר תמונה טובה של העבר, אבל למה זהירות בסיסית איננה חשובה יותר?

מבקרת משרד התחבורה חזרה סוף סוף אל דורון בתגובה למכתב ששלח להם (ל מכתב שלי אולי יענו לי בנפרד). והרי תגובתם עם הדגשות שלי:

לכבוד מר דורון אופק באמצעות דוא"ל: doron (at) ofek.biz

א.נ,

הנדון: תלונתך בנושא מאגר התמונות של משרד התחבורה סימוכין: מכתבך מתאריך 27/3/2010 מכתבה של מרכזת תלונות ציבור, גב’ מזל אלבלה, מתאריך 13/4/2010

1. במכתבך אשר בסמך טענת, כי משרד התחבורה מנהל מאגר תמונות ביומטרי.

לטענתך, הובא לידיעתך מכתבנו למר עירא אברמוב, לפיו מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו ביומטרי. במקביל, הובא לידיעתך מכתבה של עו"ד נגה גודלניק מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה, אשר השיבה בנושא לאגודה לזכויות האזרח. בתשובתה ציינה עו"ד נגה גודלניק, כי אכן מדובר במאגר ביומטרי, כפי שהנך טוען.

אני שמח ש שקרי ממשלות מתפוצצים להם בפנים, אני מאוד מצטער שזו המדינה שלי שמנסה לכסות ולשקר. מרתק לראות אבל את גוליבר נאבק בגמדים, גולשי רשת חדי עין מרסקים את השקרים ומצליבים מקורות מידע.

הנה פאנל מעניין ומחמם לב על כך שלעיתונות חוקרת אולי יש עדיין עתיד. גם אם לא יעניינו אתכם כל השאלות והתשובות אני חושב שכדאי לשמוע לפחות את סבב ההצגה של המשתתפים מספרים על מה הם עושים למען הצדק, חופש המידע, חופש הביטוי והמלחמה בשחיתות בעולם של עיתונות מתפוררת.

(פוסט זה הוא המשך של הפוסט הקודם על ה-N900, והוא לא מיועד לחולי לב, משתמשי אייפון, וחתולות בהריון)

ראוי להזכיר שוב שה-N900 איננו חלק משושלת הטלפונים של נוקיה, הוא ממשיך של קו הטאבלטים כמו ה-700 וה-N810 שבאו לפניו, רק עם אופציה טלפונית כתוספת. הטלפון הוא עוד אפליקציה שמריצים מהדסקטופ (או מוקפצת אוטומטית כאשר מקבלים שיחה, או מסובבים את הטלפון מאופקי לניצב אם הדלקתם את האופציה, ולא ברור שזה מצב רצוי). הסאונד מצוין, אל תבינו לא נכון, אבל התפעול לוקה. הנה עוד כמה סיבות שבעטיין אני לא רואה בו שיפור לעומת ה-6230i שהסתובבתי איתו עד להתחלת השבוע:

כמו כל גרופי של פינגווינים וגנו, רציתי טלפון פתוח. המוקו היה ונשאר משהו בין אלפא לביתא. העיצוב מחריד, המסך לא יפה, ועתיד החברה לא יציב (או למעשה כבר לא קיים). חיכיתי לגרסא יותר חדשה וכמעט נכנעתי לאנדרואיד, אבל אז צץ החמוד הזה. הזמנתי, קיבלתי אותו בשישי בערב, שיחקתי איתו, התקנתי עליו המון דברים, גמרתי לו את הסוללה פעמיים ביום והסתובבתי עם כבל בכיס כדי להטעין אותו בכל צ’אנס (מה אתם חושבים שזה פה, מכונית חשמלית עם עמדות החלפה?) והנה מסקנות ראשוניות: זה לא טלפון חכם, זה לאפטופ ממוזער עם אופצית טלפון סוג ב’. אני לא מצטער שקניתי אותו אבל יש כמה דברים שחייב אדם לדעת לפני שהוא קונה מה שהוא חושב שהוא טלפון.

אני לרוב לא אוהב את מה שמייקל מור מוציא תחת ידיו, הוא מייצר תאוריות קונספירציה בסרט נע ללא נקיפות מצפון, ו לא מעט אנשים העידו שהוא הוציא את דבריהם מהקשרם לצרכיו. אני צופה בסרטים האלו לפעמים בעיקר כדי לגלות את הכשלים הלוגיים ולהבחין אילו משחקי מסרים סמויים וסתירות הוא מפעיל כדי להזריק את דעותיו לצופים בצורה לא הגונה. אבל למרות קורטוב מלח היתה לא מעט אמת ב" קפיטליזם - סיפור אהבה". הסרט הזה לא היה צריך להמציא הרבה קונספירציות כי באמת יש כאלו פה ושם, הוא פשוט מרכז כמה סיפורים קיצוניים למדי שממחישים כמה כלים של שוק כלכלי יכולים ליצור נזק כשאין עליהם פיקוח - אם יש “יד נעלמה” הרי שהיא זו שמוחצת את האנשים בתחתית הסולם ולא מצילה אותם. באחד מהקטעים בסרט הוא מראה כיצד הרבה חברות, כולל חברות בלו-צ’יפ מכובדות, מוציאות לטענתו פוליסות חיים על עובדיהן כאשר הן המוטבות, במילים אחרות החברה מרוויחה אלפי או מאות אלפי ולפעמים מליוני דולרים מזה שעובד שלה ימות, וזה לא כסף שמשפחתו תקבל או משהו. להוסיף עלבון על פשע, השם של הפוליסות האלו בז’רגון הביטוחי הוא פוליסת dead peasants, או “פשוטי-עם מתים”. לפי הויקיפדיה האנגלית, פוליסות “פשוטי-עם מתים” נמצאות בשימוש כנראה אצל רבע מחברות “פורצ’ן 500” ומבטחות 5 מליון עובדים.

שבוע ההומאופתיה נגמר, ו הפוסט הקודם שלי בנושא נרגע, אבל היום ביקרתי באתר TED לראות מה חדש, וגיליתי שלוש הרצאות מצוינות בנושאים קרובים, אז הרשו לי להמליץ.

הראשונה של מייקל ספקטר, כתב הניו-יורק טיימס, על הנזקים בנפש ולעתיד המין האנושי שנגרמים מההפצה הלא-מבוקרת של מתנגדי חיסונים ותרופות, הוא אפילו מזכיר את ג’ני מקארת’י וטוען ש"בינתיים עוד לא מתו אנשים אבל זה עוד יקרה". ספקטר כנראה לא הציץ על אתר " ספירת הגופות של ג’ני" שנכון לתחילת החודש מזהה 509 מקרי מוות שניתן היה למנוע בעזרת חיסון, כ-57 אלף מקרי מחלות שניתן היה למנוע שחלקן עוד יגמר במוות, וכל המידע הזה גזור מתוך המידע הציבורי שמפיץ המרכז הפדראלי לניטור ומניעת מחלות ומגפות. יש אפילו וידג’ט לבלוגים (שמתעדכן באיחור) אם בא לכם להציג אחד, אני מקווה שלא נצטרך כזה בישראל.

שי נוסע לעשות פוסט-דוק בגרמניה, ובהזמנה למסיבת יומולדת-פרידה בסופ"ש הוא מכריז שיחלק את כל אוסף ספרי המד"ב שלו “כי כדאי שמישהוא יהנה מהם - הראל כבר יקרא אותם דיגיטלית (או יוריד אותם ישירות למוח)”.

אני מסכים שדיגיטלי זה מאוד נח ורק הופך ליותר ויותר נוח, אבל הענף הזה עדיין מנסה להתייצב ולהגדיר את עצמו. כמו שאומר קורי דוקטורוב “הטכנולוגיה תתן והטכנולוגיה תקח”, מודלים עסקיים חייבים להשתנות תדירות, למורת רוחם של אמנים ומפיקים. היום אמאזון מוכרת לכם ספרים דיגיטליים לפי ניסוח אחד, אבל במקום אחר הם מפרטים ש למעשה הם מוכרים לכם רשיון קריאה, בדיוק כמו רשיון של עותק חלונות איכס-פי. רשיון שמגביל את השימוש ונראה לי מאוד לא אתי, על פניו, ולתעשיה יש עוד תוכניות הזויות במגירה.

לפני שבועיים ומשהו נקלעתי לשיחה מחוממת בנושאי קפיטליזם חזירי מול מדינת רווחה. עמדותי בתחום די קוהרנטיות לעצמי, אבל מדי פעם אני אוהב “להתחזק” כי כלכלה וסוציולוגיה לא היו נושאי התואר שלי. השבוע התפרסם אייטם בדה-מארקר עם הציטוט ההזוי הבא:

“יש הצדקה לשכר המנהלים הגבוה המשולם למנהלים בכירים בישראל: הוא מקטין את מידת הריכוזיות במשק ואת מספר המשפחות השולטות במשק ובמקביל הוא יוצר מוביליות חברתית שהיא בעלת ערך דמוקרטי אדיר” כך אומרת יו"ר פורום סמנכ"לי הכספים (CFO), נגה קינן.

גורביץ הטוויט הרגע את הידיעה בנרג’ על כך ש מל"ט עקב זמן ארוך לפני ואחרי הטבח של זאדה בשפרעם, ולא ברור למה. וליכטש נותן ציטוט מעתון מודפס " צביקה קנפר, המשרד לבטחון פנים: ״המטרה היא לצור הרתעה, להגביר את תחושת הביטחון״ ~ על רישות הערים במצלמות מעקב, ידיעות עמ׳ 8" - כלומר בדיוק מה שאומרים לנו כל הזמן בבריטניה, זה אמור ליצור תחושת ביטחון, אבל לא בטחון אמיתי. בנוסף לינק שהטוויט אתמול קורי דוקטורוב, על איך ש ‘בטחון נסתר’ גורם לבתי הספר להרגיש לילדים ככלא.

אני מתנצל על הפוסט מוקדם יותר היום, ערן ורד עשה עבודה משובחת, אבל פרסמתי את הסרט לפני ששמתי לב שהוא עדיין פרטי. עם הצופים הסליחה, והנה הגרסא הסופית לגמרי של הסרט. (מילות מפתח כי אמרו לי שקשה למצוא את הפוסט: רישיון נהיגה, ביומטרי, משרד התחבורה)

ולענייננו.

אני שומע שוב ושוב את הטיעון הזה בעד המאגר. “אני אזרח שומר חוק אז אין לי ממה לפחד”. אזרחים תמימים יקרים, אתם שכחתם פשוט שאתם כבר עכשיו בחברת מעקב. מפרסמים בארה"ב אוספים תיק עובדות התנהגויות על אנשים ואני מניח שבארץ נתחיל לראות דברים דומים. אם אתם קצת פעילים ברשת, כותבים בתפוז, מגיבים בYנט וכולי, איפשהוא כל המידע הזה נאסף ויום אחד אולי גם מוצלב (אם זה לא קורה כבר היום). היום כדי לפרסם לכם דברים יותר ממוקדים, מחר אולי כדי לחפש דפוסי התנהגות “מעניינים” למשטרה או כל גורם שיתחיל ללטוש עיניים לכל המידע הטעים הזה. הוספת עוד מאגרים ועוד מידע מצליב לא ישפר את המצב, זה רק יחזק את יכולת העוקבים לעקוב אחריכם, בתחילה כל מי שיש לו גישה חוקית למאגר ויום אחד אולי גם אנשים שלא היו אמורים להיות ברשימה.

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל זה לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול - האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

אתמול שמעתי בחדשות על כך שאסיפת רבנים חרדיים החליטה לחזור על מבצע שנות ה-70 נגד הטלוויזיות, ולכפות על הורים להוציא מהבית כל מכשיר בחיבור אינטרנט, תחת האיום שבתי הספר ימנעו חינוך מהדרדקים. הכל או לא כלום זו השיטה. במקום לחנך להבדיל בין טוב ורע צריך פשוט לזרוק את הרע מהחיים לפי הדוגמא הזו. רק לפני שבועיים נחשפה פרשת הרב מוטי אלון ובעקבותיה שוב נחשפה במערומיה אי היכולת של הציבור הדתי (אפילו לא חרדי) להתמודד עם האמת. שמעתי דיווחים על קורעי קרע, מארגני עצרת תפילה המונית, חושבים לשבת כמו ב"שבעה" ומדברים על ביטול של הלכות שפסק הרב בכל שנותיו. זהו. נמחק. אולי נגיד שהאיש בעצם לא דתי, הוא היה מתחזה כל השנים, נמחק מספרי ההיסטוריה ומלוח ליבנו כי דברים רעים לא קורים, ואז נהיה שוב טהורים לקראת בוא המשיח משיח משיח אויויויויויוי.

פוסט על התחבטות קטנה על סגנון הכתיבה שלי פה בבלוג. אם אתם רוצים להגיע ישירות לפואנטה שלי, קפצו לשני הפרגראפים האחרונים.

לפני כמה חודשים פורסמה ב"הידען" החדשה הלא-מרעישה כי אנטיוכוס לא היה רשע כמו שעושים ממנו, אני פתאום קישרתי שאולי הוא נבחר בתור הרשע הגדול (או בתור הסיר הטמבל) כי שמו דומה מספיק למושג האנטיכריסט במאגר האמונות התפלות שהנוצרים סינטזו לתוך המסורת המודרנית שלהם. ליהודים אין מסורת של מושג “צורר משיח” במובן הנוצרי עד כמה שאני יודע, אבל תוארי רשעות, דיני “מוסר” ותארי “רשע” ו"צורר" חולקו ללא מעט דמויות היסטוריות מלבד אנטיוכוס. מועדון הנבחרים כולל את היטלר, רבין, יוסי שריד וכל מה שבאמצע.

השבוע נודע לי שנפתח אתר חדש לעמותת " ארגון הביומימיקרי הישראלי", ואני מקווה שהמשמעות היא שיהיו לי עוד הרצאות מעניינות לראות בקרוב. ביומימיקרי הוא שם כללי לכל תחום מחקר או יצירה ששואב השראה מהטבע, ואתן שתי דוגמאות פופולאריות. מצד האמנות, אנטוני גאודי הוא אדריכל שקשה להתעלם ממנו בספרי הארכיטקטורה או ברחובות ברצלונה. מבתים שלמים ועד לאחרון הכסאות או מעקות המדרגות שהאיש תכנן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם שיר הלל מתמשך לטבע. מתמטיקה וזואולוגיה מככבות בכל עיקול ופיתול, הכסאות בביתו (בפארק גואל) נראים כאילו קטפו אותם בטיול ביער, וכמה מבתיו המפורסמים מבלבלים את העולם עם קווים לא שגרתיים שמקבלים את השראתם מעצמות רגליים וגולגלות, קשקשי זוחלים או במבנים אחרים משובצות צורות גאומטריות.

במשך הדיאלוג ביני ובין יורם אורן, יועץ משרד הפנים בנושא התעודות החכמות. אתם מוזמנים להוסיף שאלות ואפנה אותן אליו.

החלק הקודם פורסם כאן, קחו רק לתשומת הלב את האזהרה שפירסמתי.

בתשובה לשאלותי לגבי האמון הפגוע של משרד הפנים (דליפת מרשם האוכלוסין, פנקס הבוחרים ועוד מאגרים) והעובדה שאין להם איש במ"מ קבוע:

לגבי ממונה במ"מ במשה"פ – נכון שאין מינוי רשמי אבל זה לא אומר שאין עבודה בנושא, ואפילו עבודה אינטנסיבית. בכמה שנים האחרונות שאני מכיר את המשרד הוא עשה קפיצת מדרגה רצינית, בסיוע צמוד של רא"מ ועם אנשים מאד מקצועיים שעוסקים בזה. אני מתאר לעצמי שיהיה מי שיקפוץ ויגיד שמרשם האוכלוסין בכל זאת דלף משם אבל זה שוב משהו לא נכון. מרשם האוכלוסין מכיל הרבה פרטים נוספים שלא דלפו, והדליפה הייתה מלקוחות של המרשם שמקבלים אותו על פי חוק. אני הראשון שישמח אם יצמצמו אליו את הגישה בחוק.

בחודשים האחרונים נאמנכם העבדקן ועוד ענן אקטיביסטים קיחוטיים הפצצנו בהסברים, הפצרות, הפחדות, תאוריות קנוניה נגד חוק המאגר ויישומיו האפשריים. עכשיו משעבר החוק אני מתחיל לראות יותר מידע אמיתי (למה רק עכשיו?!). בסוף הכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה בשבוע שעבר ( פורסם הוידאו!) יצא לי לשוחח קצת עם יורם אורן, יועץ משרד הפנים לתשתיות הכרטיסים החכמים והמאגר. המשכנו את השיחה באימייל וקיבלתי הרבה מידע. אני אתן לכם סקירה קלה בסגנון “FAQ”. הציטוטים מפי יורם אורן לא נערכים על ידי ומסומנים כציטוט (רקע אפור). ציטוטים שרק “מוקפים בגרשיים” רגילים הם מזכרוני מרב-שיח בע"פ - לא כולם של יורם אבל העברתי דרכו את הפוסט כדי שיתקן אם המידע בהם לא היה נכון.

כל פעם שאני חוזר מהחברה שלי מחכים לי רססים שווי ערך לשבוע לקרוא (בערך 500, עם כמות הנושאים שאני מנסה לעקוב אחריהם). זה מרתק אבל זה גם גונב את כל הזמן הפנוי. לפעמים אני טורח ולוחץ share בגוגל רידר, למי מעוקבי שתהה למה יש שבוע שקט ואז הצפה, אז עכשיו אתם יודעים למה. הנה מבחר מערימת האייטמים מעניינים בכמות שמאיימת לי על השינה:

יום שחור לאינטרנט האוסטרלי - או בעצם ארבעה ימים (כולל “יום אוסטרליה” הלאומי) של סולידריות צרכנית שישראלים לא חזקים בה. אבל למרות 6600 חתימות באתר ה-EFA, לא ברור עדיין מה מספר האנשים והאתרים שאכן יצביעו ב-CSS ובהחלפת אווטארים, לפי דיווחי החדשות לרגע זה מדווחים מספרים בין 100 ל-500 אתרים, ולא מצוינים אתרים מרכזיים כלשהם. נראה אם יצליח להם להזיז משהו. כדי להוסיף לגלוג דמגוגי, שר התקשורת קונרוי לקח משפט מ נאומה של הילארי קלינטון על חשיבות האינטרנט החופשי וסובב אותו בצורה “יצירתית” כדי שיצא כאילו היא תומכת בהגבלת חופש הגלישה. לכל מדינה יש את המאיר שקרית שלה, כך זה נראה :-(

כמה טוב שיש תקשורת! בשבוע שעבר הצטלמתי לרשיון בעמדה שמופעלת ע"י מרמנת, ביררתי ברישויפון של משרד התקשורת (מופעל נדמה לי ע"י טלדור) מתי יגיע לתא הדואר שלי הרשיון והופניתי למרכז ההנפקה הארצי ( דפוס בארי) ששמחו לספר לי שהרשיון נשלח אלי בדואר לכתובת הבית (מאיפה להם?!) במקום לתא הדואר. אם הוא לא יגיע תוך שבועיים (ואני מבטיח לכם שמנסיוני הוא לא יגיע), אני יכול לבקש מהם שישלחו אחד נוסף, הפעם לתא הדואר. טוב שהמאגר הביומטרי של משרד התחבורה בידיים טובות. הרבה ידיים.

פרופסור דני רבינוביץ’ כותב על האיטי בבלוגו “האדם השורף”. זה לא סוד שלא מעט מההרוגים באסון הם קורבנות של (חוסר) שיטה פוליטית ועוני, שכן רעידת אדמה זה דבר אחד, אבל אי קיום תקני בניה ותשתיות בריאות הם תחומים שלאדם יש בהם שליטה בהחלט. ד"ר איתן ישראלי מפתח הלאה את הרעיון כאן.

אחרי פשיטת הרגל של איסלנד ופשיטת הרגל המתמשכת של האיטי, אני חושב שאפשר לראות ששילטון שאינו ריכוזי מספיק (שלטון “ליברטרי” ביסודו, אם מרצון ואם מחוסר אמצעים) מביא להתמוטטות החיים התקינים כשאסון חיצוני חושף את חוסר התכנון לעתיד וחוסר בניית החוסן הארגוני והתשתיתי של המדינה.

ניסיתי להתרחק מזה אבל אין ברירה, זה ימשיך לרדוף אותנו… המאגר של נתב"ג, זה שמודד את מבנה כף וגב היד במקום אמצעים קלים לזיוף, יזרק או נזרק כבר סופית ו מחליף אותו מתקן פנים ואצבע. למי שיקפיד להציץ גם בסרטון הקטן יותר (להציץ ולהפגע) שם מדגימים לנו בלי שום הכחשה איך יעקבו אחרי כל הנוסעים בטרמינל ויקפצו למראה כל תנועה חשודה. אפילו את השאלות הדביליות של “ארזת לבד?” יחליף מסוף עם שאלות מוקלטות ומד רעידות בקול שירמז על אנשים בלחץ. מעניין כמה אנשים עם סתם חרדות מטיסה יבלו לילה במעצר כחשודים בטרור. ומצד שני מעניין כמה מחבלים שלמדו לעבוד על פוליגראף יעברו את המסוף הזה בשלום. זה מה שניסיתי להסביר כאן לגבי מערכות אנוש שסומכות בצורה עיוורת מדי על מערכות מחשב.

אני עדיין מנסה לסכם לעצמי מחשבות לגבי “מה הלאה”, אז עוד אין לי סיכום. בינתיים מקבץ לינקים “קטן” ממה שנשפך ברשת:

• פרוטוקול הישיבה האחרונה של ועדת המדע בנושא החוק מה-25/11, שהיתה פארסה מגעילה בפני עצמה (חשבתי להביא רשמים של אחד/אחת מהנוכחים שהסכימו שאצטט בעילום שם, אבל זה מסיט מהנושא). שעתיים שבהן שטרית השתעשע במתנגדי המאגר כהשתעשע חתול בג’וק מקרטע בערב סתוי.
• פניה נוספת של איגוד האינטרנט בבוקר ההצבעה.
• פרוטוקול הישיבה הסוערת פורסם כקובץ DOC באתר הכנסת, אני מקווה שאפשר יהיה למצוא בהמשך את הוידאו באתר כלשהוא, נעבוד על זה.
• עיתונות: YNET (כאלף טוקבקים, כרגיל גם הכי מקיפים בדיווח), כלכליסט, הארץ, נרג’(פרס הפספוס), אנשים ומחשבים (פרס הליקוק המצטיין), דהמארקר, גלובס + סקר ואפילו סלאשדוט. עוד פרסומים בגוגל ניוז.
• הדים למחרת בבוקר: רמזים על ביקורות על ההצבעה בתוך קדימה, למקרה שהאייטם יעלם שמרתי צילומסך. אינני יודע מה מהיימנות האתר הזה, אבל אני אשמח אם המיינסטרים יחפור וידוש בשאלות האלו טיפה - למה דאגה לשלום האזרחים וערכי הדמוקרטיה פחות חשובים ממשמעת מפלגתית/סיעתית/ממשלתית/קואליציונית או סתם “לויאליות לחבר שטרית” - אותו חבר קדימה שאיים לעקור (בלויאליות!) לליכוד לפני שבועות ספורים.
• באתר הכנסת עדיין לא מופיע פירוט המצביעים (תמצאו אותו ב-YNET) אבל הנה נוכחות חברי הכנסת במשכן בזמן ההצבעה לפי המעקב האלקטרוני שלנו. (לא כל המתנגדים שהיו במשכן טרחו לבוא למליאה להצביע, אבל ממילא המשמעת הקואליציונית הרגה את הסיכויים סופית)
• ארגון אוואז יצא עם חולצות מגניבות לכבוד המצעד של יום שישי
• ולמי שרצה לברוח מפה, אוסטרליה מתחילה לאסוף מאגר ביומטרי של מבקשי מקלט מדיני (הבנתי שהרבה כאלו מגיעים לשם). בינתיים זה בהתנדבות לחצי השנה הראשונה (לא ברור מהכתבה אם יש תמריץ להתנדב), אבל אייטם אחר מציין שמידע ביומטרי ממילא נלקח מכל מי שעושים את בחינות האזרחות.
• אבל זה לא נגמר באוסטרליה. בקנדה מאוד מקפידים על הפרטיות של האזרחים, אבל גם אצלם מתחילים לאסוף פייסבוק ממשלתי של סטודנטים מבקרים, עובדים זרים ומהגרים. להוסיף עלבון לפיאסקו, הם חולקים אותו חופשי עם ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה לפי ההסכמים החדשים. איזו אחווה נהדרת! צפו שבקרוב כל המבקרים יצטרכו לתת אצבעות, כמו בארה"ב. זה מתחיל לאט וזה מאיץ פתאום, כמו אצלנו…
• בלוגרים, כמובן! יהונתן אחד ו שתיים, גל מור, נמרוד קרת, הלמו (בנושא קרוב), רם און וכמובן מאיר “המאגר הביומטרי” שטרית באי-כבודו ולא בעצמו. בוודאי יש אחרים, אבל משום מה בלוגסרץ’ תקוע כרגע.

הטור האישי של דורון אביגד " הדרך לגהינום רצופה אלי ישי", נוטש את הטיעונים הקרים ובועט לרגש כמו אחרון “הבלוגריסטים” (כך קוראים לנו הטוקבקיסטים…). מפליא לראות ניסוחים כאלו בעיתון עסקים עם פוזה וחשיבות עצמית:

כה אמר חורחה סנטאניה, " אלו שאינם זוכרים את העבר נידונים לחזור עליו". הציטוט זכה לאלפי גרסאות אבל למעט מאוד מפנימים, והשאר (כמו שאומרים) הסטוריה.

ארה"ב לא למדה מתקופת הפיכות “רפובליקות הבננות”, וחזרה על השיטות עם לוחמים ווהאבים ואפגניים, התוצאה היא כמובן אל-קעידה. ישראל גידלה כך את החמאס, והיום המחיר הוא שאנחנו גם מעלים את המחיר של החלפות שבויים בכל משא ומתן. לא רק ש אנחנו מחזקים כך את גישת החטיפות של אויבינו, אנחנו בדרך מאבדים גם את השפיות, והמוסר שאנחנו כל כך גאים בו מתמוסס ומחליף רציפות לוגית בשיקולי תדמית תקשורתית ודעת קהל.

אני ממתין בכליון עיניים וגם מפחד מזה פחד מוות :-)

אנדרו הסל על הנדסה גנטית שסוף-סוף מתחילה להראות כמו הנדסת תוכנה, וקורא לה " תעשית המידע הבאה". על בקטריות לייצור חומרים מורכבים בזול, רפואה מותאמת אישית ברמה הגנטית, והכל בקוד פתוח(!). למעשה ההתחלה של ננו טכנולוגיה כמו שדמיינו אותה במד"ב של שנות השבעים-שמונים. אולי מכיוון כזה יבואו חיי נצח? לידיעת הקורא טל גלילי :-)

ראיון מסכם או ההרצאה המלאה מאוניברסיטת הסינגולריטי.

מתוך חלון מסנג’ר אקראי:

‏‪(17:24:34)‬‏‬ (מישהו)‏‬: ‫עם הכתבה על המאגר ההולנדי אני מתחיל יותר ויותר לפחד מקונספירציית NWO… למרות שאני לא ממש קונספירטור… ‏‪(17:35:58)‬‏‬ ‪ira‬‏‬: ‫זו לא קונספירציה, זו שאיפה טבעית ואנושית להרגיש מוגן משינויים. תגובה היסטרית מובנת אבל מעצבנת ומפחידה. ‏‪(17:36:32)‬‏‬ ‪ira‬‏‬: ‫סימני ההתקדמות לסינגולאריטי הטכנולוגי.

אנשים אומרים לי שהמאבק מדלל את המסר נגד המאגר כשכל כך הרבה רעש נעשה אישית נגד מאיר שטרית AKA האח הגדול. אמרתי את זה לא פעם גם לרם און ואני עדיין מחזיק בדיעה שזה נכון, אבל אני מסכים שקשה לנער את ההרגשה שהתנהלותו יוצרת. כדי לחבר את כל הקצוות, הנה סקירה קצרה של העובדות למי שלא הלך לאסוף את קצות החוטים.

לפני ימים אחדים כתבתי לשר מיקי איתן כי “כל נוסחא שכובלת זכויות אזרח למאגר היא כניעה ולא פשרה”.

דורון דיווח לנו מהכנסת, שועדת המדע ע"ש מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי שמה גז ו אישרה תוך ישיבה זריזה של שעתיים את הנוסח סופי של ה"פשרה" - החוק למעשה לא ישונה בצורה דראסטית לפני ההצבעה ביום שני. אם לשאול בדיחה מדאגלס אדמס זצוקלל"ה, “זו בוודאי משמעות חדשה למילה ‘פשרה’ שלא הייתי מודע לה עד היום!”.

מי שהכיר כמה גלגולים קודמים של הצעת השמוק, שמע כבר על מספרם הלא מבוטל של פאשלות בניסוח, התכנון ושאר מלכודות והזנחות שגילו פינצ’וק את אופק ושאר שומרי השומרים שלנו. לא את הכל הם הצליחו לגרום לועדה לתקן, ואני רוצה רק להביא כאן שני דברים חשובים להתייחסות.

אחרי הפוסט הקודם על הזעזועים ברשימות, וקריאה חוזרת של התגובות להודעת הצוות על פיזור המשתמשים, או דיונים שהתפתחו מסביב כמו האחד הזה אצל רוני, ובהתחשב בעובדה שמחסור בתקציב ו/או כוח אדם פורר את “שקוף” ומעמיד בסימן שאלה את עתידה של בלוגלי, לא נותר לי אלא להצטער שחופש הביטוי באמת חשוב רק לבני המעמד הבינוני והמעוך בישראל. אנשים שקרועים בין הצורך לתחזק את הפלטפורמות והשופרות החשובים האלו ובין הצורך פשוט להתפרנס.

החוקים בארץ לא מעודדים עוסקים עצמאיים לצערי. את זה אני יודע ממצוקה אישית. אין זכויות בביטוח לאומי (למרות שאני משלם להם אחוזים יותר גבוהים מאשר שכיר), אין יותר מדי גב לגביית חובות, אי אפשר להקים בקלות “תיבת תרומות” כמו פרויקטים פרטיים קטנים ברשת בלי שמס הכנסה יבוא יום אחד וינקנק אותך. לאתרים כמו בלוגלי וכמו רשימות לא נותר אלא למכור את האתר (ולקוות שהקונה לא יבגוד במשתמשים), או לקחת כסף מהמשתמשים על פיצ’רים מיוחדים שיסבסדו שכירת תחזוקה לכולם, או להכניס פרסומות… וגם אז לא ברור שכמות העבודה מצדיקה את זה בשוק הישראלי הקטן, זה לא שמדובר במאות אלפי המשתמשים של wordpress.com ומצד שני, הבלוגיות האלו בחו"ל כל כך גדולות, שלא ממש משתלם להן להשקיע בהתגמשות לטובת משתמשים בשפות משונות שכותבות הפוך. לכן בארץ קיימות רק בלוגיות של מתנדבים, בלוגיות ממוסחרות (יש שיאמרו “עד זרא”) שמתנות ומגבילות תכנים או חונקות בפרסומות, או בלוגיות מפסידות שמשמשות לציד צרכנים מסוג כלשהוא.

כן, גם אנחנו הגענו לשפל המדרגה והיינו כשאר הגויים, זכויות אזרח כבר אינן מובנות מאליהן :( האגודה לזכויות האזרח, שפועלת לרוב בצינורות משפטיים ולא מובילה קמפיינים ציבוריים, מכריזה למעשה שהגיעו מים עד רפש. הנה המייל האחרון מהם, פרטים נוספים כאן. שאר הפוסט הוא ציטוט ישיר, אתם מוזמנים להעתיק ולשלוח לחברים אכפתיים:

קודם כל בקצרה: כולנו מרגישים שמצב זכויות האדם והדמוקרטיה שלנו בסכנה, אולי בסכנה חסרת תקדים, ושהמצב רק הולך ומקצין. אין מצב שנשתוק על זה, ולא מספיק להמשיך במאבקים הנפרדים. הבעיה היא בעיית רוחב (ועומק) מחמירה, זו הבעיה של כולנו, ואנחנו חייבים להיאבק בה ביחד, בשם כל זכויות האדם של כל בני האדם.  באגודה לזכויות האזרח, אנחנו מעבירים הילוך, ורוצים להזמין אתכם להיות ביחד איתנו חלק ממשהו חדש: השנה בשבוע זכויות האדם, ב-11.12.09, מצעד זכויות האדם הראשון בישראל. ועכשיו – לפרטים בהרחבה:

השר משה בוגי יעלון: מתנגד למאגר הביומטרי.

התנועה לזכויות דיגיטליות יוצאת לדרך.

מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי מרכז פרופגנדה מוצלחת, אלי ישי לא טומן ידיו בצלחת אף הוא.

איגוד האינטרנט פנה ישירות לחברי הכנסת לבקש שיתנגדו למאגר.

כתבה מהיום בעיתון המודפס של ידיעות (עמ’ 2-3 [ 1] [ 2] [ 3]) צופה כי החוק יעבור ברוב בכנסת, ומציינת שזה אחד מהחוקים הכי שנויים במחלוקת בתולדות המדינה.

מתנדבים ליצירת קשרים מול חברי הכנסת (טלפונים, SMS ופאקסים) יפגשו מחר בחמ"ל המאולתר של המטה לנסות לתת עוד דחיפה אחרונה. צרו איתם קשר באתר NO2BIO אם אתם רוצים לנסות להזיז משהו!

היוזמה האחרונה לחיבור לבבות היפי עולמי נולדה בכנס TED ונקראת “האגודה לחמלה” (הקהל מוזמן להציע תרגומים יותר טובים). המקימים הם טדסטרים שונים, הדלאי-לאמה, מנהיגי דתות וידוענים שונים. המטרה יפה, ואני שמח שבניגוד לקדימונים, הנוסח הסופי לא מתייחס רק לדתות אלא ל"מסורות אתיות ורוחניות" גם כן. אני לא יודע מה זה אומר לגב מי ששומר על אתיקה בלי שהיה לו חינוך מסורתי כלשהוא, אבל בואו נגיד שהומניזם חילוני זה מסורת :-)

הבריטים לא יתחילו לאסוף את כל התקשורת האלקטרונית של התושבים, לפחות לא עד אחרי הבחירות…

ובחדשות משמחות מקומיות יותר, בוגי יעלון (הבטחוניסט!) אמר שלשום שהליכוד כנראה יתנגד למאגר הביומטרי. אני מקווה שזה לא עוד ספין…

אם למישהו עוד היה ספק עד כמה רחוק יגיעו זרועותיו של ההון להשפיע על השילטון: דלף אתמול בבלוג של מייקל גייסט שבאמנה בינלאומית נגד זיוף הוכנסו כמה וכמה סעיפים דרקוניים להחריד למניעת עבירות העתקה. הנה הפרשנות מבוינגבוינג:

• ספקי שירות יחויבו לנטר כל חומר שיועלה ע"י משתמשים כדי לוודא אם יש בו משום עבירה על חוקי הקופירייט - זה אומר ששירותים כמו פליקר, יוטיוב, ובלוגיות כמו בלוגלי, ישרא וכולי יסגרו מהר מאוד כשיתברר שזה לא רווחי להחזיק צבא עורכי דין כדי לוודא את האכיפה.
• ספק אינטרנט שנמסר לו שמשתמש שלו עובר על החוק מחויב לנתק אותו מיד, מה שאומר שאותו אדם וכל משפחתו יהיו מנועים מלגשת למידע חיוני לחינוך, בריאות ושירותים בסיסיים אחרים, ללא משפט ובירור.
• כל העולם צריך לאמץ את המדיניות האמריקנית של “הודעה והורדה” ללא בירור ומשפט, מה שאומר למעשה צנזורה קלה ע"י לחיצה קלה על כפתור “עבירת קופירייט”
• חובה על כל המדינות החתומות לאכוף DRM - אסור לנסות לפצח אותו ולהעתיק את החומר המוגן אפילו אם אתה היוצר שלו! זה אומר גם שאסור לתרגם את החומר לפורמט אחר כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות וכולי.

בוינגבוינג מפוחדים או שבחרו בכוונה בטון מוגזם, אבל אני לא חושב שהמצב עד כדי כך גרוע, כי לא ברור שכל המדינות יהיו מוכנות לחתום על ההסכם, ולא ברור שהוא יהיה חוקי או בר יישום בכלל. הבעיה היא שאין לי מושג באמת עד כמה מחייבות אמנות עם סעיפים כאלו, והאם ישראל מחויבת לזה וכולי. מה שבטוח הוא שזה צעד בכיוון מאוד גרוע מבחינת זכויות המשתמשים וגם זכויות היוצרים, וזה הופך את זכויות המפיצים למשהו שדורס כבר זכויות פרט (כולל פרטיות וחופש הדיבור) ברמות חדשות של עוצמה. מפחיד ומטריד מאוד.

65% מהאמריקנים מפחדים משימוש לרעה במידע אישי עליהם. 64% לא רוצים שהוא ישמר “בידי אחרים”.

בסקר אחר, 70% מהישראלים לא סומכים על הממשלה שתשמור על המידע שלהם מפני דליפה.

אתמול פורסם שהישראלים בטוחים שהמאגר הביומטרי ידלוף (56%) ועדיין יש לו רוב זהיר של תומכים (46% מול 34% מתנגדים).

מסקנתי: צריך עוד הסברה וצריך שהח"כים ישמעו מה הולך בחוץ. כשהחוק יעבור יתחיל המאבק להסלים, לצערי. בינתיים המשטרה מתכוננת.

תכנים פדרליים הם נחלת הכלל לפי החוק האמריקני, אובמה השיק גם לפני כמה חודשים את אתר המידע הציבורי שאפשר רק מאוד לקנא בו, ובסופ"ש עבר אתר הבית הלבן לרוץ על דרופל.

אובמה אומר ועושה שקיפות לא רע, ודואג גם ל הסדרת נייטרליות הרשת. בארץ מתחיל בינתיים השר-בלי-תיק-שממונה-על-השירות-לאזרח מיקי איתן (השר לאיכות השררה?) לעשות קולות של שקיפות. רחוק היום שכל הכנסת תתנהג ככה.

לא, ישראל עדיין תקועה במקום בעייתי. לפי “ישראל היום” ח"כ דנון מציע חוק בסגנון הצנזורשת (כי צריך להגן על הילדים!) אבל מתמקד בפן הבטחוני (מה נעשה אם תהיה מתקפת טרור דרך הרשת הישראלית? מה אם ישראל תהפוך להיות מבוססת רשת אינטרנט ויפילו לנו את היכולת לשלוח הודעות חירום לאזרחים?). אבל אם מתעמקים ב סלט בן 19 העמודים של הצעת החוק, נראה שהפתרון שלו כולל גם הלאמת ניהול והפעלת סיומת .il מאיגוד האינטרנט, הלאמת תוכניות הסברה וחינוך מאשנ"ב, ריכוז תקינה של אבטחת מידע ופרטיות מקוונת בין משרדי הממשלה (שגם זו אליה וקוץ בה - מה אם המונופול הזה יבחר תקנים גרועים?), תנסח את מדיניות הממשלה לקנין ופרטיות דיגיטליים, תקבע סדרי עדיפויות למחקר בנושא איומים מקוונים. לפחות הוא רוצה להקפיד שכל ריכוז הכוח הזה ינוהל ע"י ועדה רב תחומית של אנשים מומחים מהאקדמיה והאמנויות. מה אתם אומרים? ימונו שם אנשי מקצוע, בעלי פרוטקציה או בובות “קנויות”? לפי ההצעה: " הממשלה תמנה, לפי המלצת השר(שר התקשורת - ע.א.) לאחר שהתייעץ עם המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המדען הראשי, ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, האקדמיה ללשון העברית, ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה."

נגישות

שבוע טוב! קפצתי להציץ באג’נדה השבועית של הכנסת לראות אם השבוע יעלה המאגר או דברים מעצבנים אחרים להצבעה. העמוד הזה לא יראה כך בשבוע הבא אז אני אצטט כאן את הקטעים הרלוונטיים. ראשית, האייטם הראשון ברשימה גרם לי לשפשף עיני ולקרוא פעמיים וחצי לפני שהבנתי אותו:

1.הצעות סיעות, קדימה, חד"ש-רע"מ-תע"ל ובל"ד בנושאים: א. נתניהו מוביל למפולת מדינית של ישראל (קדימה) (המועמדת להרכיב את הממשלה הינה חברת-הכנסת ציפי לבני) ב. הפעלת יחידת מסתערבים סודית חדשה בקרב אזרחי המדינה הערבים (חד"ש-רע"מ-תע"ל ובל"ד) (המועמד להרכיב את הממשלה הינו חבר-הכנסת מוחמד ברכה)

אחד הפעילים מצא את הציטוט הבא מתוך ראיון עם נתי אורנן:

ולסיום אי אפשר שלא לשאול מה דעתך על חוק המאגר הביומטרי אשר עתיד לעבור מחר (יום שני) הצבעה בכנסת. אז מה דעתך בעניין, בעד או נגד למסור את טביעת האצבע? והאם אתה רואה בכך עניין רציני בכלל?

ברור שמדובר בהתנהלות פאשיסטית לחלוטין מצד השר מאיר שיטרית וחבר מרעיו. אם אתן אצבע כלשהיא כנראה שתהיה זו האמצעית בלבד. זה רציני מספיק בשביל שאכתוב " בלדה למצותתים", מוקדש באהבה לכל קוראי ראיון זה.

יהיה מסד נתינים או לא יהיה? בעוד כמאה שעות נדע.

קיווינו שהשר ישי אכן יכנס ועדת מומחים לבדוק חלופות (כפי שהבטיח בכנס בבינתחומי) אבל המהלך הופל, או שאולי לא היתה מעולם כוונה להוציאו אל הפועל. התוכניות להפגין במוצ"ש הבא נפלו עקב הקדמת ההצבעה, ולמרות שגם האופנוענים יצאו להפגין במוצ"ש, נראה ש גם מתנגדי החוק יקיימו עצרת. אנחנו בודקים את האפשרות של מחאה שקטה יותר או פחות ליד הכנסת ביום שני, כשנכנסות מכוניות הח"כים להצביע, ויהונתן קלינגר יפעיל לובי בתוך הכנסת בעזרת הח"כים שתומכים. הם מחפשים עוד מתנדבים, אז פנו אליו.

למי שלא קרא את הפוסט של גל מור על גוגל וייב, הנה לינק. אבל אם לא קראתם אז זה כנראה לא מזיז לכם ממילא :-)

יש לי חשבון מזה כ-חמישה ימים ואני מסכים עם הקביעה של יובל דרור ש"זה ספגטי אחד גדול", ומכריז - זו מפלצת ספגטי! והוסיף איתי את דעתו הגראפית שמשמאל…

גוגל לקחו המון רעיונות טובים, וניסו ליישם הכל בבת אחת. וכמו שצוין, בינתיים זה יותר מדי (כל המרבה, הרי זה מסובך). יש באגים, חורי פרטיות, פיצ’רים מופיעים ונעלמים, זה לא לקהל הרחב ולא לשיחות פרטיות מדי. חלק מהבעיות ניחשתי עוד כשראינו את ההדגמה ביוני, והופתעתי לגלות שלא פתרו עדיין. מה שכן, גוגל לוקחים כאן את יכולות הECMAscript לקצה היכולת שלו, ואני חושב שהם מדגימים יפה שהגיע הזמן למשהו חדש. אני בטוח שהם גם יציעו משהו כזה מתישהוא…

לפני כמה שעות שמעתי בגל"צ את הדיווח על ההכנות לקראת פתיחת מושב התש"ע של הכנסת. אייטם ראשון במסגרת השידור החי מחר בגל"צ החל מ-16:00, ינאם גם נשיא המדינה. חבל שלא ידעתי דבר כזה קודם, השכל בא מאוחר - יועצו של פרס לעניני מדע וטכנולוגיה הוא משפטן בשם יהונתן אדירי, שבילה את הקיץ באוניברסיטת הסינגולאריטי עם ידידי שי! כתבתי לו מכתב יפה וביקשתי משי להעביר לו, קריאה לנשיא להעלות את המודעות לבעיות הסכנה לפרטיות והבטחון שבחקיקה הקרובה ואלו שעוד נכונו לנו בהמשך. ציינתי שיש רוח גבית ממומחים, השר איתן והיו"ר ריבלין נגד הבעיות בחוק, ושקריאה מצידוכביטחוניסט מחד, וכאזרח הראשון של המדינה מאידך, תוכל אולי לסייע.

You have zero privacy anyway, get over it. -- Scott McNealy on consumer privacy, January 1999

כדי להיות יסודי בסדרה הזו, צריך גם ייצוג מהקיצון הרחוק של הסקאלה, אפילו אם היא תשמע לכם מוגזמת, יש לה הצדקות וכמה תומכים. הכירו את הגישה של דייויד ברין, מדען וסופר מד"ב ותיק שלוקח את מקנילי עוד צעד וטוען כך: הפרטיות היא רעיון חדשני וחולף, כשגדלנו בחברה השבטית לא היתה לנו פרטיות כי כולם חיו בתחת של כולם, גם לא היתה לנו אפילו כמיהה למושג כי לא היתה לנו ממש פרטיות תחת שלטונות מלוכניים, והיום המון חברות יודעות עלינו המון ממילא, והאנשים נותנים בשמחה את כל הפרטים למפרסמים, סוחרים ושאר גופים, ולמרות שעדיין יש התנגדות תרבותית קלה להפנים את זה ((דיסקסתי את זה בפוסט הקודם וראו הרחבה אצל כרמל בפוסט הנהדר “אמא, צאי לי מהבלוג!”)), אנחנו בדרך ל חברה של שקיפות טוטאלית. התערטלות תהיה הדרך הטובה ביותר להרגיש נינוח, כשאין לך מה מהסתיר. כך גם אפשר לשמור על השומרים, תרד רמת הפשיעה כי לאנשים לא יהיה איך להתחבא - אדם לא שקוף יחשב אוטומטית לחשוד, וכולי…

האם אנשים שמים לב כשהפרטיות שלהם נלקחת או שהם מאפשרים זאת בשמחה בלי להבין על מה הם מוותרים? הבעיה היא לרוב שאנשים מגלים שהנושא בעיתי רק כשזה פוגע בהם אישית. המושג כל כך אמורפי, ובמיוחד בעולם של מידע אישי ממוחשב, שלפעמים קל לי יותר להסביר מכניקת קוונטום (שזה נושא שאני מבין עוד פחות).

כבר ציטטתי פעם את הירשאוגה במאמר מדה-מרקר: “מדוע אם כן אותם ישראלים שמזדרזים לשתף את ציבור הגולשים במעלליהם האינטימיים ביותר בטוויטר ובפייסבוק חוששים מהקמתו של מאגר ביומטרי?”, והשאלה באמת מטרידה אותי. האם אנשים באמת חרדים לפרטיותם, או שהם סתם רוכבים על גל ה-slacktivism כי בפרופיל זה נראה קוּל שיש לך דעה על משהו? מי הם אותם אלפי פייסבוקאים חברי הקבוצות נגד החוק הביומטרי שלא נענו לקריאתי/קריאתינו להרשם לקבלת עדכונים מחוץ לפייסבוק, שהוא בעיני אולי אסון הפרטיות המטריד ביותר ברשת אי פעם? עד לכתיבת שורות אלו נרשמו ששה אנשים.

כדי שהחוק יוכל לעזור לנו להתגונן, צריך להגדיר מה היא פרטיות. כמו שהכותרת מציינת, יש בעיתיות בסיסית שעוד לא נפתרה. זהו הפוסט השני שלי ב סדרה על פרטיות.

סנטימטר אחרי סנטימטר, מידע אישי שלנו נרשם ע"י השלטונות, ואח"כ דולף או נמכר. לפעמים יש נפגע בודד, לפעמים הדליפה היא של כל מרשם התושבים. לפעמים זה עולה בכסף ולפעמים זה מפחיד ברמה הפסיכולוגית. עוד הרבה לפני המאגר הביומטרי, התווכחנו על שיתוף נתוני רשות הרישוי עם חברת דרך ארץ. זה היה אחד מהאירועים הראשונים בנוגע להזניית מאגרי מידע ממשלתיים בארץ, שזכו להד באוכלוסית הגיקים אבל כמעט שבכלל לא בעיתונות. אגב, עם או בלי קשר, שר התחבולה דאז היה אחד מאיר שטרית. איזה קטע.

לוקח לי לאחרונה יותר מדי זמן לרוקן את תיבת הדואר הנכנס :-)

למי שתהה על מה בדיוק עובדים באקדמיה כל השנים במחקר בסיסי, ולמה אלו המחקרים שזוכים בנובל ופחות אלו שמתבצעים בחברות מסחריות, הנה כתבה מצוינת על מפעל חייה של פרופסור עדה יונת, כלת פרסי ישראל, וולף ונובל, שמוכיחה עד כמה העקשנות חשובה. הכתבה מעולה, אין לי מה להוסיף מלבד ברכות חמות לזוכה!

אבל לצד הסיפור הזה יש סיפורי לווין. חבל שישראל תפיק פחות ופחות סיפורי הצלחה כאלו בעתיד אם מערכת החינוך לא תבנה מחדש ואם לא תעצר התדרדרותה של ההשכלה הגבוהה בארץ. חדשות 2 ציטטו שבריחת המוחות שלנו כל כך חמורה שהיום רבע מהחוקרים המובילים באוניברסיטאות בארה"ב הם ישראלים לשעבר; לא יודע מאיפה הופק הנתון הקיצוני אבל הוא היה מבהיל גם אם 10% ולא רבע היה המספר שנקוב בו, כי מדענים שעזבו אוניברסיטה לא ילמדו בה את הדור הבא. אם עוד לא ראיתם את סדרת הכתבות של דנה וייס על הנושא בערוץ שתיים, קחו גלולת מצברוח לפני שתצפו: חלק ראשון, שני, ו שלישי.

המילה “פרטיות” מתנופפת בראש חוצות הרבה בימי הויכוח האחרונים בנושאי זהות מקוונת, זיהוי פנים ברשת, מעקב במצלמות רחוב ע"י המשטרה וכמובן האיזון בין בטחון אישי ופרטיות בחקיקה. החלטתי לפתוח סדרה חדשה על פרטיות, קצת כדי לעשות לעצמי סדר במחשבות, להבין מה משמעות המילה לאנשים שונים, למה קשה להסביר לאנשים את המאבק שלנו והאם בכלל יש לו עתיד. הסדרה נוצרת כמעין שורת “סיכומי שיעור” שלי כהדיוט במשפטים שמנסה להבין בלימוד עצמי את ההגדרה לפרטיות, והבעיות של ההגנה עליה.

פוסט זה הוא למעשה פירוט נקודה 9 של הפוסט הקודם.

קבוצות הפייסבוק לוקות בשתי בעיות עקריות - אנשים כמוני שלא נמצאים על פייסבוק לא יכולים להרשם אליהן, ואם עוברים את 5000 החברים בקבוצה (ועברנו), לאדמין אין יותר אפשרות לשלוח התראות וחדשות לכל החברים בקבוצה. לצורך כך הקמתי כמה רשימות תפוצה, ואני מקווה שאני לא אתחרט על זה אם יקרוס לי השרת :-) אתם מוזמנים להרשם לרשימות שמתאימות לכם, שקטות או רועשות יותר. המחשבה היא לטווח ארוך ולכן שם המתחם של הרשימות מתייחס לפרטיות בכלל ולא רק למאבק בחוק הנוכחי:

אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של “אחרי החגים”, מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו “אחרי החגים” מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… ‘סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ’רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…

ג’ון הרדגרייב, איזה איש נהדר! הבעיה העיקרית מאחורינו, השאר כבר יהיה הרבה יותר פשוט…

אתמול ישבתי בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט " עידן הטיפשות". ממה שקראתי על הסרט מראש הכנתי את עצמי לערב מתסכל אבל מפיח תקוות. לצערי הופתעתי מאוד לרעה ויצאתי מאוכזב ומעוצבן ממש. לאחר שגיבשתי דיעה טרחתי להציץ ב פינת תגובות הקהל באתר, שם ו במקומות נוספים גיליתי שעוד הרבה אנשים עם מודעות והבנה בנושא שהיו בהקרנות אחרות בעולם התאכזבו, אז אני מכריז מראש שאני לא מרגיש רע עם הביקורת להלן.

עכשיו עבר אלי מכתב שרשרת, לרוה אינני נותן להם מבט נוסף אבל הפעם הוא נראה רציני וחתום עליו אדריכל מוכר. מסתבר שיש תוכניות לפרק ולמכור את קולנוע סמדר בירושלים, שגם ככה התרבות בה מתפוררת.

לב סמדר במושבה הגרמנית הוא אחד מבתי הקולנוע הותיקים ביותר בישראל, שריד לתקופה שהיו בה בתי קלנוע שכונתיים. חבורת ירושלמים מנסה לארגן מספיק כסף כדי לקנות אותו ולהפוך את הקולנוע לקו-אופ (בבעלות הקהל). האדריכל אילן קריב מרכז את המאמצים.

ויקיפדיה הורידה הילוך, אומרים הסטטיסטיקנים שחור על גבי HTML, כתבה מהגארדיין עם תוספת לרלוונטיות ישראלית בסופה. פחות אנשים באים לתרום, ומי שבא נשאר פחות. הבזאר הפך לקתדראלה, לטוב ולרע. בסוף הכתבה מצוין שבמפגש האחרון החליטו הויקיפדים הישראליים להיות נחמדים יותר.

השבוע היה כאן ויכוחון בתגובות לגבי השאלה אם הצ"ח הכללת אמצעים ביומטריים צריכה ערך משלה או לא. לצערי הוא לא התפתח ביותר, אולי כי אנשים לא הגיעו לקרוא אותו בתגובות. כיון שאני לא יכול להשתתף בדיון המקורי אני אתן פה את דעתי.

גם אתם קיבלתם את מכתב השרשרת על אירנה סנדלר? המכתב מגולל את סיפורה של אישה שהצילה תוך סיכון רב את חייהם של 2500 יהודים. הוא אפילו לא מספר אם היא יהודיה או אם כגויה היתה ראויה לתואר המפוקפק של “חסידת אומות עולם”, המכתב רק חותם בזה שהיא היתה מועמדת לנובל אבל אל גור “חטף לה” בזכות זה שהוא הכין מצגת שקפים פעם.

אז יש לי להגיד כאן כמה דברים, מלבד ה"הפסיקו לשלוח לי מכתבי שרשרת, נודניקים!" הצפוי :-)

כולם ראו ש את התעודה החכמה הבריטית החדשה פרצו ב12 דקות? אמנם משרד הפנים שם טוען שלא נפרץ כלום, אבל זוכרים איך פרצו את הדרכונים שלהם בקלות דומה לפני שנה, ו כרטיסי התח"צ ההולנדיים לפני שנתיים? בקרוב אצלנו. אולי מישהו רוצה לפתח את כרטיסי הנסיעה של דן מ תוצרת OTI?. למעקב אחרי מעללי אדם לוריא אצל “הקופה הרושמת”.

נושא נייטרליות הרשת מתחיל לנשוך בעיתונים, באיחור אופנתי של שנתיים אחרי ארה"ב. אני מקווה שיש עתיד לטובת הצרכנים…

שאטלוורת’ (אובונטו) מנסה לפייס את דביאן ולהעביר להם מפתחים.מלחמת הכבוד כאן היא בעייתית. אם דביאן מאיצים את התהליך לכיוון פריז בדצמבר זה לא רק רווח של אובונטו אלא גם של משתמשים כמוני שגם ככה לא מתים על האיטיות המפורסמת של דביאן, מצד שני כולם מפחדים שיהיה מדובר פה על חפזון מהשטן (ולא חסרו התקפות אישיות בטענה שקנוניקאל מנסה לדפוק קופה על הגב של דביאן). איכס, אנשים! מותר לעשות כסף, מותר להיות קפדנים, אבל הנה צד אחד מתגמש, אפשר להתגמש בענין שיתוף פעולה בלי מלחמה ובלי ויתור על עקרונות…

חבורת ילדים קטנים שעוד לא הגיעו כולם לגיל מצוות, אנסו שתי ילדות בנות גילם. מי לא כתב על זה כבר השבוע? רק אצלי התור הארוך של הטיוטות והזמן המתמלא בעבודה לא איפשר לי להגיע לזה. חלי: " לא מִתַמֶמֶת. בהן צדקי שלא", ועוד הרבה בלוגים ולא מעט ראיונות ברדיו, כולל אחד מעניין של יעל דן עם דנה ברנזון, עם סיפור מעניין משלה שבדיוק כתבה עליו גם ספר. הקשבתי גם לכמה פסיכולוגים ואני חייב לציין שאני מתחיל להשתכנע שאין מנוס מצנזורה. אינטרנט או טלוויזיה, ההתקפה הבלתי פוסקת של אירוטיזציה של החיים בסדרות אחה"צ ופרסומות איננה נורמלית יותר, אבל בעיקר לא זוכה לשום כוח נגדי ומסביר מצד ההורים.

חם בחוץ, אבל זה לא אמור לבלבל את המחשבים שבתוך המזגן. לפחות שלושה אנשים כתבו לי השבוע דואל מהעתיד. אמרו לי שזה תוקן במיקרוסופט - אולי בXP-SP3 או אולי בויסטה, אבל בשורה התחתונה רוב האנשים בחוץ עדיין עובדים עם מחשבים ושרתים שמזיזים את גריניץ’ לפאריס כל שנה. זה מבלבל ישראלים וזה מבלבל אולי עוד יותר את האנשים שאתם עובדים מולם בחו"ל. הבעיה הכי גרועה היא לא הזמנים של הודעות הדואל, אלא פגישות שנקבעות ומפוספסות בשעה לפה או לשם. למי שלא יודע עד כמה זה חשוב, זה יכול להסתיים באופן מקאברי בשאלה של חיים ומוות ולזכות אותך בפרס דארווין.

האם זה אוקסימורון מתחכם או רצינות תהומית? Singularity University היא היוזמה החדשה שדוחף ד"ר ריי קורצוויל, העתידן והממציא, אחד מהאנשים שדחפו במרץ רב בשנים האחרונות את הנושא (ולפעמים זוכה גם ל ביקורות לא קטנות). מהי הסינגולאריטי? ובכן מדובר ברגע ההיסטורי שיבוא מתישהו אחרי שמערכת מחשב תעמוד בקריטריונים או אף תעקוף את המוח האנושי במבחני אינטיליגנציה כללית.

כמובן שמי שחובב מד"ב דיסטופי מיד קופץ כנשוך נחש וצווח “אמא’לה, SkyNet!”, אבל זה יהיה פשטני מדי. מדענים בצד הפיסי/רפואי בונים כבר דגם מלא של גזע מוח של עכבר בסימולצית תוכנה, ובקרוב מוח שלם, משם “קצרה” הדרך ליונקים גדולים יותר ועד לאדם. מהצד השני חוקרים אנשי תוכנה איך לזייף אינטיליגנציה עד שתהיה אינטיליגנציה של ממש. לקח הרבה שנים כדי להגיע למסקנה שהיום נשמעת כמעט טרוויאלית: כנראה שאי אפשר להתחיל ממערכת מומחה כמו תוכנות השחמט הטובות בעולם, ולהסיק מהן משהו על תבונה מלאכותית כללית (AGI = Artificial General Intelligence). הרי “כחול עמוק” או “מחשבה עמוקה” או איך ש־IBM קראה לו (וקספרוב לא רוצה לשמוע עליו יותר) מנצח את כל העולם בשח אבל הוא שחקן שש-בש גרוע ביותר, וגם לעשות קפה אינו יודע. בסיפוריו של אסימוב היו המוחות מגיעים עם מסד נתונים כברירת מחדל מהמפעל, אבל משהו שונה ומקורי היה בסיפור אחד, שבו “מוח פוזיטרוני” אחד התחיל במצב “ריק כמו תינוק” ולמד מסביבתו, כולל חוקי מוסר בסיסיים. היום אנחנו יודעים שכדי להגיע ל־AGI שכזה, מאוד יכול להיות שלהעמיס ניתוח סמנטי של כל הבריטניקה לא יספיק, והמערכת צריכה להיות באינטראקציה עם העולם - ללמוד מאיך שפעולותיה משפיעות על סביבתה ואיך הסביבה מגיבה חזרה. יש חוקרים שכבר היום מתחילים לבחון מערכות לומדות שכאלו ע"י חיבור הקשר שלהן לעולם הסובב ולראות איך הן לומדות לא רק מהתכתבות טקסטואלית, ע"י זה שהם “שותלים” את הישות שלה בצורת כלבלב או תינוק בתוך סקונד לייף, ונותנים ל"מקומיים" להיות איתה באינטראקציה.

לפני כמה ימים בא אלי חבר עם המשפט “Only people give meaning”. אני לא בקטע העמוק של פילוסופיה, אז מיד השבתי בצחוק בפראפרזה על סיסמת הNRA: “כלומר רובים לא הורגים אנשים, אלא אנשים נותנים את המשמעות ‘מוות’ לפעולת הרובים?”. “לא, " הוא אמר, “יש רובד מתחת, זה אומר שמשהו חשוב/ראוי לעשותו רק אם הוא משפיע על אנשים בצורה חיובית”.

אני מסכים עם המשפט, אבל זו לא מהפכה מחשבתית בשבילי. אני שנים רציתי להיות שם בשביל אנשים, כי לעזור לאנשים עושה לי כיף, והכי כיף לי לעזור לאנשים לעזור לעצמם. מי שמכיר אותי אישית או קצת עוקב אחרי הבלוג הזה יודע שאני מחפש לעשות הסבת קריירה מזה זמן. אני לא מוכן יותר לעזור למכונות, אני רוצה לחזור לעזור לאנשים. על כן אני מחפש משרות כמדריך ואולי בהמשך כמורה, או כל דבר שבדרך לשם ויביא אותי לכיוון: מנהל ידע, יועץ-מלווה ולא יועץ-מיישם. האצבעות שלי פשוט מתדרדרות למצב גרוע שלא מאפשר לי להקליד הרבה ((שזה רק חלק מהסיבות להתמעטות הפוסטים פה בבלוג לאחרונה. ולא, זה לא קארפל סינדרום, בדקתי.)).

דיון אצל אחד טל ירון על מלחמות עזה (אחד מתוך אלפי בלוגרים מרתקים שאני לא מגיע לקרוא אם לא מצאתי לינק בטעות), הוליד את הציטוט המצוין של אפי פוקס: " אם תמשיך לנתח את מצב האומה על פי הבלוגוספירה הישראלית, דב חנין היה ראש ממשלה, ירושלים הייתה קיימת באגדות, צה”ל היה מונה שני אנשי מילואים, שאול מופז היה מוצא להורג, לוואלה לא היה אפילו יוזר אחד, ג’ימייל היה מחליף את דואר ישראל, הדרכמה הייתה מחליפה את השקל, אקספלורר היה פריט לאספנים וחברת אוטומטיק (מפתחת וורדפרס) הייתה קונה את מיקרוסופט."

לפני כמה זמן זרקתי משפט בבלוג, ו חץ נבעת מהרעיון שהעליתי שדייויד טנאנט יכול לשחק את ג’יימס בונד, ואני מרגיש חובה להסביר לקהל הקוראת שלי מי הוא ואיזה דוקטור הוא.

טנאנט הוא שחקן מוכשר, גבוה וחתיך בן 37 שמזכיר טיפה את מראה הילדון של האמונד מטופ-גיר. הוא משחק ברויאל שייקספיר קומפני, בעבר הופיע גם ברויאל נאשיונאל ת’יאטר ובכמה סרטים ותוכניות טלוויזיה. הוא ממוצא סקוטי עם מבטא כבד וחביב, והתפרסם דווקא בגלל כמה תפקיד “הדוקטור” בסדרה הבריטית “Doctor who”. על הסדרה הזו כתבו כבר הרים, ו ויקיפדיה נתנה לה “פורטל” משלה. בשם הסדרה נתקלתי לראשונה בביוגראפיה של דאגלס אדמס, שכתב לה גם כמה פרקים, ומהמעט שיצא לי לראות בעבר ביטלתי אותה כתוכנית ילדים קצת אינפנטילית, מעין מדע-בדיוני-חינוכי זול לבני 8-12 כדי לעודד אותם להתענין במדע, אבל חברים שכנעו אותי לצפות בכ"ז בגלגול האחרון החדש של הסדרה, ולאורך חצי השנה האחרון הפכתי למעריץ שרוף ו אני לא המשוגע היחיד בארץ :-)

חוץ מארבעה-חמישה חברימשלי שאינם בפייסבוק מסיבות שונות, אנשים לרוב לא מבינים למה אני מתעצבן על היותו גן סגור ונסיון להקים ווב אלטרנטיבי פרטי: התמונות, המפגשים והפוסטים שם לא נגישים לי, ה"קונקט" שלהם לבלוגים מאופשר רק לבעלי חשבון שם, ובנוסף ל שאר הסיבות פשוט לא בא לי בזבוז הזמן הזה של " אוננות פייסבוק". הבלוג (הפתוח!) שלי מעסיק אותי גם ככה יותר מדי. דוגמא: למה אני שולח פוסטים (ברבים!) ב2:30 בבוקר :)

אז מה חדש? עכשיו גיליתי מקריאה אצל גל מור שהם מתעללים בלוחצים על לינקים החוצה, ועם או בלי קשר הוא מרגיש שמתחילה נסיגה מפייסבוק. אני יכול להגיד על זה שני דברים:

קראתי את גל מור על ציד מכשפות, ובתגובות ירדן לוינסקי על כך שדי להאשים את המדיום ולעבור לדבר על החברה שאחראית על ההפגזה הלא מאוזנת וחסרת הרחמים נגד פיצה שרגא.

ברור שזו אשמת החברה, רק ששמועות טלפוניות נכתבות על מים ומופצות למעט אנשים בכל פעם, ואילו בלוגים ופורומים (ואימייל המוני עם יד מהירה על ההדק) גורמים להפצה רחבה יותר ולרוב שורדים, לפעמים קשים לתיקון (הרבה מערכות פורומים לא נותנות לך למחוק הודעות רטרואקטיבית). אז זו אשמת האנשים שרוצים לרכל ולחלוק את הפחדים עם אחרים, או אשמת המדיום?

גוגל מתחילים להאיט את הקצב. כן, אפילו החברה עם מרווח הנשימה ומתחי הרווחים הכי נדיבים בשוק מבינים שימים קשים באים. האם זו עצת כלכלנים להדק חגורות או אולי זו עצת המשווקים לא להראות מתרברבים בתקופה שהשוק שוקע? המאמר סופר גם כמה פרויקטים שנסגרו לאחרונה, כמו סרצ’מאש ולייבלי ורומז שעוד הרבה פרויקטים פנימיים בחממה הפרועה (מה שהם קוראים לו לפעמים Dark Matter) הולכים להיקצץ.

אני לא יודע הרבה על איך הדברים מתנהלים בפנים, אבל יש דליפות של סיפורים. המוזר ביותר שיצא לי לשמוע אישית היה בכנס הגריד בהתחלת השבוע, בהרצאה על מנוע האפליקציות של גוגל, המנחה הדגים את הגדרות הפרויקט דרך YAML ומימוש בפייתון, עם חיבור למנוע טבלאי שאיננו מסד נפוץ על מנשק SQL, והרבה מהקהל ישבו מבולבלים על הAPI המוזר ואי היכולת המוחלט לעשות משהו באפליקציה שלא כלול במערכת המאוד מצומצמת של מנשקים. אני אמרתי לעצמי בלב שזה נראה אמיץ, שובר הנחות יסוד בבנית אפליקציות ווב והכל כדי לעשות הסתרה מושלמת מהמפתח של שלל הבעיות של פיתוח לקלאסטר, שיתוף זכרון מטמון ושאר אתגרים. זה נכון שזה עושה את כל זה, ולטוב או לרע שובר תאימות אחורית עם כל פלאטפורמה קיימת למעשה (כלומר אי אפשר בקלות לעשות PORT של נגיד וורדפרס או דג’אנגו, הרבה יישומים יצטרכו מימוש מאפס). עד שקם מישהו מהקהל ושאל מה עם ג’אווה, והתשובה היתה שזה יהיה בגרסא הבאה. “אבל בכל זאת למה פייתון, שאל האיש, והתשובה היתה מוזרה: “כי אתה יודע איך זה בגוגל, אין אצלנו מנהלי פרויקטים… שכרו את גווידו, אז זה מיושם בפייתון… מי שמסוגל ורוצה להרים את הפרויקט הוא זה שמחליט ומוביל…”

אפל, גוגל, אייביאם ומאזדה מקימות קבוצת השקעה, קונים את חלק מהמפעלים ואנשי ההנדסה של שלושת חברות הרכב המתפוררות של דטרוייט, ומייצרים מכשירי תחבורה ירוקים והייטקיים. רכבים ירוקים קטנים, רכבות קלות, רכבות רגילות על אנרגיה חלופית, מונוריילים חשמליים ומי יודע מה עוד, הכול ירוק, בנהיגה אוטומטית בטוחה, נמכר כשרות ולא כמוצר והופך את סיליקון וואלי למבשר העידן הירוק דרך שוק התחבורה החדש, שיתנתק מתעשיית הנפט באבחת סכין.

הפוסט הזה בהמשך ל תגובה אצלי בבלוג, עידן חלק עלי וצידד בנחיצות של תוספים כגון All-in-one SEO Pack לוורדפרס.

אני מודה שאני בום ועם הארץ בשאלה של מה זה בדיוק SEO ואיך עושים אותו. יש לי לפחות חמישה אנשים שעובדים בתעשיה הקטנה הזו וההגדרות של כל אחד מהם לתחום טיפה שונות.

בתחילה היו “מקדמי אתרים” שהציעו “להכניס אותך ל4000 מנועי חיפוש ב$300 בלבד!”. זה תמיד העציב אותי שאנשים היו נופלים לפח הזה. זה היה בתקופות שהיו המון אתרי “דירקטורי” כמו יאהו ואנשים קראו להם מנוע חיפוש בטעות. אתר ישראלי היה בעצם צריך להופיע בעיקר ביאהו, אלטא-ויסטה, אקסייט ומאוחר יותר גוגל, ושניים-שלושה דירקטוריז ישראליים כמו וואלה ונענע והיום גם דפ"ז. עסק הקייטרינג של אמא שלי גם שילם עוד טיפה כדי להכנס לאתר יעודי לספקי אירועים וחתונות שהוכח באמת שהיה שווה להיות מוזכר שם. זהו. אפשר לספור על פחות משתי ידיים.

ג’ון סטיוארט עד לפני חודש ראיין אנשים בדיילי שו שאומרים ש"זהו, הקהל האמריקני לא מוכן שישקרו לו יותר, הוא דורש אמת. ההצבעה עוד חודש חייבת להיות על הנושאים האמיתיים והחשובים כי יותר מתמיד עתיד האומה נמצא על המאזניים". אבל אנחנו שבועיים לפני הבחירות וההמונים המטומטמים עדיין לוקחים ללב את השטויות של מקיין ומאמינים להן. הם עדיין חושבים שאובמה מוסלמי וטרוריסט. הם עדיין לא רואים ממטר שהטימטום של פאלין מסוכן. והעצוב הוא שנראה לי שמקיין איבד שליטה על ההסתה האדירה שבקרב המצביעים הרפובליקנים. הוא מדבר בשפה קשה מדי בתשדירי הבחירות ה"אד הומינם" שהוא מאשר לשידור, אבל עם כפפות משי כשנפגשים לעימות. מזכיר לי כמעט את ה"הסתות-שלא-באשמת-הימין" נגד רבין בזמנו :-(

בעשר הדקות האחרונות, שני לינקים מ הטוויטר של גל מור:

אמאזון מאפשרת צפיה בסרטים (ישנים) ותוכניות טלוויזיה בחינם (דרך אתר ימד"ב שבבעלותה) הרשתות החברתיות פוגעות בפופולאריות של אתרי פורנו. זו הוכחה מספרית למה ש אנחנו יודעים כבר שנה…

מקסים! העולם מתקדם בקצב האינטרנט! האם העתיד כבר כאן? לא, אבל אתם מוזמנים לקפוץ לשם. לא עולה הרבה כסף לקבל טרמפ במכונת זמן, רק שלשלו קצת כסף בחריץ בזמן. (הלינק הזה מרוקטבום, מגניבים שכמותם :)

Monday September 15, 2012

לכבוד המגזין ה1000(!!), רוקטבום שלחו לנו מהדורה מיוחדת מעוד 4 שנים בעתיד. לא ברור אם טוב או רע שם :-)

צר לי היום על משפחות גולדוואסר ורגב. זה בוודאי מאוד כואב לגלות כך את האמת כל כך מאוחר, להיות כלים בידי החיזבאללה מחד והממשלה שאמורה להגן על חייהם מאידך. לצערי אין לי מה להציע להם מלבד חיבוק היום. בתור ישראלי נגמרות לי המילים הטובות והאופטימיות שההתנהלות תשתנה בעתיד.

עדיין לא ברור לי למה אנחנו עושים עסקאות בלי לדעת מה אנחנו מקבלים. עוד כמה מכתבים של רון ארד שלא מחדשים הרבה, ושני חיילים שעד לרגע ההחלפה היום אי אפשר היה לדעת אם הם חיים או מתים (ספוילר - הם לא, לצערי). איך ממשלה, שרשמית לא מוכנה לשאת ולתת עם ארגוני מחבלים, עושה עסקה כל כך חד צדדית? נותנת חארות חיים ורק הבוקר מגלה בוודאות אם אנחנו מקבלים אנשים או ארונות. אם ההתנהלות הזו איננה ראויה להפלת אולמרט, כבר לא ברור לי מה עוד הוא יכול לעולל לעם ולהשאר על הכסא.

קורי מוציא עוד ספר, או למעשה אסופת סיפורים קצרים שלו שעברו עיבוד לקומיקס ע"י מאיירים ידועים. כרגיל אפשר לקנות אותו מהמקומות הרגילים, וכרגיל הוא גם מופץ חינם תחת CC-by-sa-nc. קריאה נעימה!

את ששת הסיפורים הקצרים שמוכלים באסופה הזו אני מכיר מ הפודקאסט של קורי עצמו או מהפודקאסט המצוין של אסקייפ-פוד. דפדפתי עכשיו בגרסא החופשית ואני חייב לציין שאני לא יכול להמליץ עליה בלב שלם בתור קריאה ראשונה. האמנות נהדרת אבל הסיפורים נשחטו בפראות מעבר לראוי בעיני, 50-70% מתוכן האירועים בסיפור הועף החוצה ונשאר בפנים בליל ארועים מהירים שקשה לעקוב אחריו אם לא הכרתם מראש את הסיפור. למי שכבר מכיר אותו - יש כאן את הערך המוסף של דמיונו של המאייר, אבל אם לעשות צדק לתוכן, הרי שעל כמות העמודים הזו היו צריכים להתפרס רק סיפור אחד או שניים ולא להדחס שישה ביחד. כערך מוסף בסוף כל סיפור קיבלנו ראיון קצר ומעניין של קורי והעורך לקבל קצת רקע על הבחירה במרכיבי הסיפור ובמיוחד הבחירה בשמות שלא ניתן להתעלם מהם. קורי הביא כאן כמה מאסופת “Overclocked” שלו, סיפורים עם קריצה להרבה סופרי מד"ב אחרים, שם הוא גם משתמש בשמות שמזכירים או שאולים מסיפורים אחרים, כגון “המשחק של אנדה”, “אנוכי הרובוט”, ויוצר דיאלוגים עם קארד, אסימוב, בראדבורי, אורוול ועוד אחרים, וה"עוול" הכי גדול לדעתי נעשה ל"אחרי המצור", אותו מספר קורי בפירוט כואב כהומאז’ לסיפור המצור על לנינגראד שעברה סבתו, ומראה שעד כמה שטכנולוגיות מתפתחות, האדם הוא יצור עם שלל התנהגויות חייתיות שעדיין טבועות בו, וקדמה לא משפרת אנשים. ובקיצור, אני ממליץ לקרוא או לשמוע את הפודקאסט, ואז אולי לעלעל בספר הנהדר הזה, שלמרות שהוא לא ממש קורי אלא יותר העורך והמאיירים, הוא משלים את הסיפורים ברובד נוסף, רק שאני לא בטוח שלבדו הוא מחזיק מים.

ראנדומהאוס מוציאים היום למכירה את ספרו החדש של קורי דוקטורוב “אח קטן”. לפי ההתלהבות של מי שהספיק לקרוא אותו, מדובר ב"חלום רטוב" של מצדדי חופש הדיבור וגיקים של תוכנה חופשית. ספר נוער סוחף המתאר איך חבורה של ילדים באמריקה עתידנית שלולת חירויות מצליחים בעזרת כישורי האקינג להחזיר את חופש הפרט והBill of rights למקומה הראוי בתשתית החברה והדמוקרטיה. נשמע כבד? חינוכי? מגמתי? אולי, אבל לפי ההתלהבויות של מי שקרא, זה גם ספר מד"ב מגניב, שיעודד אולי כמה בני נוער להתעניין יותר במדע וידע, ובנושאים של פוליטיקה ליבראלית ומתקדמת. קורי שמח שהפעם לשם שינוי הספר יוצא גם בבריטניה ולא רק בארה"ב, יש לו סיכוי להיות רב מכר מוצלח בעיני המו"ל.

נדב שאל לפני שבועיים מה רע בתקינות פוליטית והרבה זמן תכננתי לענות ולא הגעתי לזה.

ראשית, כמו שהפוסט שלו מציין, הגישה הזו מטפלת בסוכר שמפוזר על הצואה (סליחה) ולא בבעיות האמיתיות. שנית זה גבול שאף פעם לא מפסיק להצטמצם ותמיד מישהו ימצא עוד פינה של משהו שמפריע לו והופ עוד מושג חייב לעוף מהלכסיקון. למונח הפוגע נמציא יופומוזמים (יופומיזם = אותה גברת בכיסוי אדרת) ובסוף גם מילה זו תפגע במישהו יום אחד. אני ממליץ בחום שתפנו חצי שעה לצפות בפרק של “בולשיט” שדן בנושא ‘מילים בעייתיות’, צנזורה וחופש דיבור, בין השאר צולמה שם מרואיינת מ’חגורת התנ"ך’ אומרת שאבא אמר לה שכל פעם שרוצים לצעוק ‘ג’יזס קרייסט’ אומרים במקום זה ‘סנטה וואקה’. העצוב זה שסנטה וואקה היא פרה קדושה בספרדית, וזה עלול להעליב אולי את ההודים? (אגב אני בטוח ש’חגורת התנ"ך’ זה יופמיזם ל’המשוגעים מהדרום’). עוד דוגמא מהעולם האמיתי היא שאסור מהחודש להגיד בטלוויזיה האמריקנית ‘ניגר’ אז מיד צץ יופומיזם חדש בטקסס, מעתה אל תאמר אפרו-אמריקני כי אם ‘קנדי’. ומה יקרה כשהמילה תהפוך גם היא לקריאת גנאי? טוב, לקנדים גם ככה יש כבר בטן מלאה על השכנים המעצבנים מלמטה.

פיליפ שטארק הוא מעצב מוכשר ומסתבר גם כסטנדאפיסט מענין, גם כשהוא לא בשפה הביתית שלו. בכנס TED האחרון ממרץ הוא נתן את הקטע הבא. לא על עיצוב, אלא “למה עיצוב”. הוא משרטט באנגלית רצוצה ומצחיקה את מקומינו בסולם האבולוציה לדעתו, מה המין האנושי צריך לעשות כדי שיהיה פה מעניין, ואיפה חלקו הקטן בענין.

בהרצאה סטארק (שטארק?) טוען שלמרות שאולי אין לנו שליטה על האבולוציה הגופנית שלנו ב100%, זה יקרה בקרוב, וממילא כולנו מוטנטים ברצף האבולוציה מהדורות שעברו לדורות שיבואו, וחשוב שנהיה כולנו מוטאנטים טובים ונבנה כלים טובים לדורות הבאים שיוכלו להמציא את העתיד שלנו מחדש. כרגע המין האנושי כפי שאני רואה את זה מחולק לשליש שמנסה רק לשרוד (ולא לגמרי באשמתו), שני שלישים כמעט שמנסים להנות (אם זה בצורה הבסיסית של לעבוד ולבזבז כסף ואם זה בהרגשה הטובה שאלוהים אוהב את איך שהם מתנהגים), וחתך קטן, פחות מ5% שבאמת יוצר, חוקר, מפתח אמנות ומדע ומנסה לקדם את המין האנושי, אם מאלטרואיזם וסקרנות ואם בשביל להפעיל את השריר היצירתי ככה סתם. לאחרונה אני מנסה לחפש את השריר היצירתי הזה שאבד לי. אני לא מתנהג כמו מוטנט טוב - מצטער פיליפ! וצריך לעשות משהו בנידון.

אז ב מה יבחרו המפעילים של הדור הרביעי? WIMAX או שמא LTE או אולי UMB? מה שבטוח, גוגל רוצה ביס. טלפון גוגל בקרוב אצלכם. קרבות האוויר בעיצומם.

לפחות החליטו על קפטן קירק חדש. העולם נושם לרווחה.

בין העברת תחושת אצבעות מיד קטועה, לבין שלד חיצוני, לבין שליטה מוחית על פרוטזות, ו מחקרי רפואה בעזרת תאי גזע, הקיברנטיקה מתקדמת בצורה מוזרה לדרגת מדע בדיוני… מפחיד או מרתק? :-) אני מקווה שלא יגמר לנו באמצע האינטרנט ונמשיך לגלות…

אגב עתיד קיברנטי, יהיו שם אנשים או רק רובוטים?

השפיות צצה לביקור קצר בכנסת, ו חוק האח הגדול נורה ומדמם קלות. הוא מאיים לחזור וכולנו מקווים שלא, אבל המציאות כידוע תמיד נגדינו. הרי אם למישהו שם בכנסת יש רעיון טוב, הוא יהפוך לברדק, כמו שהגדיר את זה נדמה לי ג’ורג’ קרלין יפה “כל פעם שפוליטיקאי מספר בדיחה היא למחרת הופכת לחוק, וכל פעם שהוא מחוקק חוק הוא הופך לבדיחה”. את זה ראיתי השבוע בהתמוטטות ההגיון של עמותת “מחשב לכל ילד” שבמקום לפעול בשם המנדט שניתן לה מהממשלה, טובעת ותובעת כמו SCO בשעתה.

במסגרת “דברים שאני מגלה כשאני פותח את גרגרן הרססים פעם בשבוע-בקושי”:

BlogDay 2007 בפתח - מזכירה לי חנית.

בהמשך לדיון הקודם על DRM, הנה הפאדיחה האחרונה מבית מיקרוסופט, הפריצה האחרונה של האייפון ושלושה ישראלים שרכבו על הפרישה וגם הוסיפו תמיכה בעברית. בסוף עוד ינקו את האייפון מDRM וזה יהיה מכשיר ראוי לרכישה, כמו הXBOX הישן והטוב הי"ד. אבנר לידי פה מקלל כי אחרי 20 דקות חיפוש הוא גילה שמה שחשב שהוא באג בתוכנה או הAPI שהשתמש בו הוא בעצם פעולה שויסטה חסם בגלל DRM (סמוך על מיקרוסופט שידאגו ש תקפוץ עליך מפלצת מאחורי הסיבוב). וזה כשהוא מנסה כמובן לכתוב תוכנה לגיטימית לגמרי…

גיא הקדים אותי לכתוב על טעימה שהוא לא היה בה. חוצפן :-) אבל אני הייתי ויש לי הוכחות….

הוזמנתי באימייל מסודר לקחת את ארגז הקריניאן העתידי שקנינו. אחרי שטעמתי אותו כבר הצטערתי ששני בקבוקים מתוך השישה הם של שי… הקריניאן החדש רק מתחיל להראות מיהו ומהו, עוד שנתיים (או שלוש) יגיע השיא האמיתי שלו ותעלם מעט המרירות שיש בסיומת, קשה לחכות! הריח טיפה סגור עדיין אבל מלא ריחות מבטיחים ואדומים של פירות מרוכזים, תותי שדה ושאר פירות אדומים. בפה מתפרצים רימונים וטיפה תות שדה, אולי רמז של נקטרינות, פשוט טעם מלא ועשיר, וקשה להחזיק אותו בכוס ולראות לאיפה הוא מתפתח, אבל שווה את ההמתנה אם הצלחתם. פשוט לא נגמר :-)

כרמל כתבה מניפסט, או לפחות ככה היא קוראת לזה. המילה הזו גדולה עלי. בילדותי הייתי בשומר הצעיר ו דיסקסנו את המניפסט הקומוניסטי. היום ההשראה שלי מגיעה יותר מהכיוון של מניפסט גנו, כל אחד מאלו השפיע (יותר ופחות) על מהלך חייהם של מאות אלפי עד מאות מליוני אנשים (ואחד מהם על מדינות שלמות).

אז לא מניפסט, אבל מעין הצהרת כוונות אולי? אני מסכים לגמרי עם כרמל, כאן זה הבית שלי ואני מסתובב בו חופשי. אבל עם כל הכבוד זה לא עד כדי כך בית. האנלוגיה של עירום שהיא נתנה לא תופסת פה (למרות שאני נודיסט בנשמתי). אני לא אספר כאן יותר מדי על החיים הפרטיים שלי ועל מצבי רוח, אני לא יכול להרשות את זה לעצמי, כי קוראים את הבלוג הזה אולי גם לקוחות, ולך תדע לאיזו קריירה אמשיך בעתיד - אולי דברים שכתבתי פה עד היום אפילו הם לא לעניין. רוני פעם סיפרה לי איך היא התחלחלה כשדז’ה-ניוז (היום גוגל-גרופס) עלה לאוויר. פתאום הודעות NNTP שנכתבו על מים ולא היו אמורות לשרוד יותר משבוע חזרו לנשוך אותך בתחת 3-4 שנים אחרי שחשבת שאין להן ביט של זכר. אפילו מIRC יש מי ששומרים ומפרסמים ציטוטים…

הסרט המסכן פוצל, נכשל, נדחה, אוחה, פוצל מחדש אצלנו בקולנוע…

הסרט(ים) הרי מוצלח מאוד, הביקורות אהבו אותו, רק הקהל לא יודע איך לאכול אותו. קווין סמית’ ו ג’ו קארנהאן טוענים שהקהל פשוט מטומטם (וכנראה הם צודקים). אני מקווה שרוחם של רודריגז ו טרנטינו לא תיפול, ועכשיו אני רק צריך לאסוף חברים וללכת לקולנוע…

אז מה הבעיה? הוליווד מוציאה פחות ופחות סרטים מקוריים ויותר סרטים שהם המשכים או הפקות מחדש. האם סף הענין אצל הקהל יורד ולכן הוליווד מכוונת יותר נמוך? הרי לא נראה לי שהוליווד מפיקה בכוונה סרטים בלי עלילה או בימוי אבל הפקה מאוד יקרה שגוררת אחריה פחות רווחים. משהו מדאיג קורה לצרכנים, אם תשאלו אותי. לפני כשנה יצא סרט שעוד לא ראיתי שנקרא “אדיוקרטיה”, שמצייר עתיד בו בני האדם מטומטמים לגמרי. זו אמורה להיות קומדיה, ולפעמים אני תוהה. כשאני רואה את האמריקנים בוחרים אדיוט כמו בוש ועוד לכהונת המשך למרות שהרייטינג שלו נמוך שבנמוכים, הרספקט שלי יורד גם כן. על ההצבעה שלהם ברגליים לגבי איכות הסרטים אפשר גם כן לבנות תיאוריות, אבל השורה התחתונה היא די דומה.

לא זוכר דרך איזה בלוג מצאתי את ראנדום סיגנל ו ההרצאה של קורי דוקטורוב, אבל זו שעה מאלפת של הצצה כללית ולא טכנית מדי על כמה פרטיות אנחנו מאבדים לטובת הרשויות וגופים מסחריים בתואנות של ביטחון או שירות, ולאילו בלאגנים סטייל 1984 אנחנו עלולים להגיע. מצורף גם סטרים שלו אם בא לכם לשמוע את הקלטת ההרצאה ישירות מהעמוד הזה. [MEDIA=13] נושא ההרצאה: “MySpace to Homeland Security: Privacy and the Totalitarian Urge.”

טוב.. אז בעקבות המלצתו של ליאור בבלוג שלו, נסענו גם אנחנו לבקר ביקב של הפלטרים אתמול אחה”צ. מושב צופית היא פינת חמד קטנה ונחמדה באיזור השרון, וביתם של משפחת פלטר היא ירוק להפליא, והדגיש את המשמעות של יקב ביתי. באופן כללי, היינות שלהם היו לא רעים, אבל גם לא משהו שנפלתי בגללו מהכיסא.

הפוסט הזה מחכה כבר שבוע וחצי, ליאור ביקש שאכתוב בעצמי על הטעימה, למרות שאין הרבה מה להוסיף אחרי הסקירה המצוינת של גיא.

היקב מוציא שני בקבוקים “בסיסיים” מצוינים בשם “מסע ישראלי”, אני אוהב שהם מקפידים על שמות פשוטים ובעברית. “מסע ישראלי לבן” שהוא בלנד משתנה של ויוניה, פרנץ’ קולומבאר וגוורצטרמינר. של 2005 פירותי עם חמצמצות הדרית רמוזה של אשכוליות שמגיעה מהגוורץ, ב2006 היא אפילו יותר בולטת (אחוזי גוורץ גבוהים יותר). קניתי בקבוק בשמחה רבה, ואקנה עוד שניים כשיושק ה2006.

CNN/פורצ’ן בכותרת מצוינת למאמר (ארוך אבל שווה קריאה) על המלחמה הקרה החמה הבאה. מיקרוסופט שלא פצתה פה ולא ציפצפה מאז ההסכם המוזר עם נובל מחליטה ש"Operation SCO" לא ממריא והגיע לעבור לשלב ב’ והפעם זה אישי - ננקבו מספרים של ממש לגבי מספר הפטנטים שלדעתם הופרו במערכות גנו/לינוקס: 42 הפרות בקרנל, עוד 65 הפרות בX, 45 באופן-אופיס והרבה אחרות. ממולה סוני, NEC, IBM ואחרות הקימו מאגר של פטנטים במעין מאזן אימה. מי יתבע ראשון?

פה ושם מתחילים לצוץ פוסטים של אורחים בבלוגוספירה הישראלית. אני משחרר כאן בלון ניסוי ראשון. ביום חמישי הייתי הרוג מעייפות, אז ידידי לכוס היין גיא ושי הלכו בלעדי לטעימה בכפר ויתקין. ממה שאני קורא, אני חושב שעשיתי טעות :-) המקלדת עוברת לגיא…

ההובריס מכה בפניהם של רד האט. אורקל ששנים איתם בחיכוכים ויחסי אהבה-שנאה החליטה לעשות מעשה שתהיתי שנים למה לא עשתה כבר בתחילת המאה - יוצאת עם הפצה משלה. מילא הפצה משלה, הם מבססים אותה על רד-האט בדיוק כמו סנטOS, תומכים בגרסאות נוכחיות וגם ישנות שלהם ובמחיר נמוך יותר, ובסה"כ גונבים להם גם משתמשים עתידיים, גם משתמשי עבר שצריכים לחדש את המנוי השנתי לRHN וגם משתמשים רגילים שאינם משתמשי אורקל. בשורה התחתונה, שלפו להם את השטיח מתחת לרגליים.

יש מי שחושבים שהמהלך מצוין ו יש מי שכועסים. לא אני.

מדי פעם אני מציץ לרשתZD לראות מה נשתנה, והנמר דוחף לי דיילי מיילי בכוח לתיבה גם בלי שאבקש… הויכוח העתיק אם קוד פתוח זה העתיד של מיקרוסופט או לא. אולי זה קשור ל השקעה העקיפה שלהם בקודפידנס? סתאאאאם :-)

החדשות מאינטל ומAMD: זה לא האורך, זה אפילו לא העובי. זה הכמות. בנות, האם הייתי גם אני יותר סקסי אם היו לי 1207 פינים ומנוע שדופק 2 מיליארד פעמים בשניה?

ולסיום… הסיבה הכי טובה למה כדאי לקנות יותר מוצרי אבטחה - כי אנשים מטומטמים ואי אפשר לחנך אותם, סוף פסוק. אחרים טוענים שיש מה לחנך אותם נגד מיתוסים של הקרנל החביב עלי, ולבסוף פוסט חינוכי על CSS ותקנים. מספיק מחשבים, חזרה לחיים :-)

קפצתי לראות בעיני את האפל החדש, המק-פרו השולחני הסופר בומבאסטי. גם המחיר שלו בומבסטי קצת - מתחיל ב$2500. מייד הרגשתי גירוד עז ללכת ולהרכיב מחשב עם SPEC זהה כדי לראות כמה רחוק יכול המחיר להגיע.

אז ככה. מארז משופצר שופרא דשופרא $150. לוח אם $250 עם כל הפיצ’פקעס. $750 למעבד (יש שניים). דיסק $100. צורב $50. כרטיס מסך $100. זכרון 1GB ECC - $150. עכבר ומקלדת - $90. כל המחירים האלו בהגזמה פרועה כלפי מעלה. אם נשלים את המחיר של התוכנות ומערכת ההפעלה בערך עוד $200 והמחיר של הקופסא הזו בדיוק נכון.

אבל רבאק!!! עדיין כואב :-)

יותר זול למקמק את החלונות…

לא יודע איך דילגתי על שודדי הקריביים בקולנוע, לשמחתי נדחפתי לראות אותו בשבוע שעבר ומשם מיד נחתתי לצפות בסרט החדש על מסך קולנוע השבוע. קודם כל מה רע - לא ללכת לראות את הסרט בקרית אונו! הסאונד לא רע, אבל הכסאות איומים, הרצפה משומנת הייטב כנראה מפופקורן, ואנשים מביאים ילדים קטנים שצריכים תרגום בע"פ להצגה ראשונה. על הסרט עצמו אין לי תלונות :)

זוג סרטים חביבים מאד מדיסני, קצת מפחיד בסטנדארטים העכשויים של הוליווד לילדים, אבל אני מאמין שקצת הפחדות זה בריא וחלק מהכיף. תפאורות פנטאסטיות ומושקעות, הפקה גראנדיוזית למדי אבל זורמת די טבעי ונחמד. הסרט הראשון היה יותר סרט של עלילה, עם תהפוכות והפתעות ואילו חלק שני היה “המשך הרווחים”, אבל לא עשוי רע כמו שסיקוול היה עלול לצאת. העלילה פחות הפכפכת, הדמויות יותר שטוחות, אבל בס"ה האקשן וההומור מפצים. קיפהאנגר מבטיח את ההכנסות מהסרט הבא…