אם מישהו חושב ש הציטוט הזה יצא מהקשרו, צר לי להגיד לכם שכנראה נפלטה לטראמפ התוכנית האמתית.

אני מתחיל מהתייחסות לנושא בחירת הסגן שלו, ג’.ד. וואנס. כשטראמפ הכריז על וואנס בתור המועמד לסגנות המון אנשים הופתעו. וואנס התבטא בעבר נגד טראמפ ועמדותיו אבל נראה שחלה התקרבות מסוימת. האם עמדותיהם פתאום התיישרו או שהוא נבחר בשבילו על ידי יועצים? קחו כמה רגעים לקרוא לצפות, לקרוא ונחשוב על זה ביחד…

וואנס מאמין ביוזמה אישית, הצלחה על בסיס עבודה קשה, אבל כמעט כל מה שהשיג בחייו היה בזכות החיבור שלו עם פטרונו, פיטר ת’יל, האיש הרע מהסיוטים של כל ליברל וחבר של אילון מאסק עוד מהימים שהקימו את פייפאל (אבל עליו אולי בפעם אחרת).

אנחנו 11 ימים לתוך המלחמה שעד שלא ימצאו לה שם יותר טוב נקראת כרגע “חרבות ברזל”. אני אחסוך מכם את דעתי על השם הבעייתי הזה.

הרוחות כרגע בוערות, ישראלים יוצאים להלחם בשטח אבל יש כאלו שנלחמים ברשתות החברתיות ואני כמובן מוטרד מכמה ראיית העולם הכללית שלהם לא מושפעת מעובדות. במיוחד הילדים. גם בימים כתיקונם לא לימדו אותנו היסטוריה כראוי, אבל היום הרשת מוצפת בילדים שהקורונה דיללה להם את לימודי ההיסטוריה והאזרחות אפילו יותר. אולי לטובה כי ימין קיצוני וקהלת הצליחו להטות מאוד את התכנים בספרי הלימוד בשני העשורים האחרונים.

ישראל זעירא
(ואבהיר, זה לא עירא),
עגלתו היא ריקה כִּלְגִינָא.

כי שנים כבר אלפיים
התמלאה עד גדותיים
אך זעירא מאום הנפיק מִנַּהּ.

כי כבר ב’ אלפים,
קָרְבָּנוֹת וּתְרָפִים,
הוחלפו בתפילות וזמירה.

וכבר אין קיטורים,
מזבחות ופרים.
הוחלפו מוֹרָאוֹת בְּתוֹרָה.

יהדות מתקדמת, סוגיות ופלפול.
אין כבר דּוֹגְמָה - עשה לך רב.
לא צריך לְקַרְבֵּן איזה עגל מסכן
עת נצאה ללחום בשדה קרב.

ועומדים כתמיד גם הגנץ, גם לפיד,
ודורשים יהודית־דמוקרטית.
ואני עם הקומץ שרואה בסתירה,
התנגשות אסטרטגית וטקטית.
הן דתות לא גמישות, לא שקופות, מקפחות,
א לרָאציוֹ אין השפעה פרקטית.

יש כמה תפיסות בהתנהגות האנושית שבחברה הישראלית מחזיקים בהן כאמיתות כאילו אין מחר. בזה אני מתכוון לכך שאם נעצור ונחשוב, כמו שעשו לפני אלפי שנים פילוסופים יווניים בכתב ולך תדע לפני כמה אלפי שנים הרעיונות כבר הופרכו בעל פה, אבל אנחנו עדיין לא ממש מחנכים אותן לעצמנו או לדור הבא. זה עלה לי שלשום כשראיתי שמסעדנים הפכו את פתיחת המסעדות בתשעה באב לאיזו מדיניות התרסה גאה “מול הצד השני”. זה נראה כל כך ילדותי שבא לבכות. ראשית - הקו המבדיל בין המחנות פה אפור ורחב, וממש לא עובר בגבול “דתיים-חילוניים” בצורה כל כך ברורה, אז את הזעם אתם מכוונים לציבור הלא נכון.

אני כותב ברשתות החברתיות אבל אני לא מרגיש שיש לי מה לכתוב פה משהו חדש כי הכל שלילי. אני מתקשה לראות אופק וזה לא כי השתלט עלי דכדוך או כי אני בגיל משבר אלא דווקא כי אני מנסה לנתח את הדברים בחשיבה ביקורתית. לפחות ניסיתי. אני הערב קצת שבור מביטול הסבירות, השפיות, האמפתיה וההגיון הבריא. מה יקרה עכשיו? בג"ץ לא נגע עד היום בחוקי יסוד. אבל אם יבטלו את השינוי בחוק, מיליציות הימין יתחילו מלחמת אזרחים קטנה (עוד יומיים תשעה באב, בול בזמן), ואם הם ימנעו מלבטל, תקרוס הכלכלה ו יתמוטט הצבא. בין לבין הקואליציה תמשיך לפרום את המציאות העדינה וסביר שתבוא מתקפה מכיוון צפון, ולא ברור איזה צבא חלקי יתגייס. קשה לי לשמור על אופטימיות כבר שנים אבל מאז ינואר המצב מתדרדר ומאיץ. מקארתיזם, פאשיזם, הכל על האש.

האם אתם רוצים מערכת כזו? התשובה מורכבת.

כן, זה נחמד לשבת בעצלנות על הספה ולהגיד “הי גוגל, תדליק לי דוד”, או אפילו להדליק אוטומטית את הדוד ברגע שיצאתי מהעבודה ע"י נתינת קואורדינטות של המשרד ליישומון IFTTT ולתת לו להקשיב לGPS.

לא, זה לא נחמד שכל מילה שנאמרת בבית מוקלטת ונשלחת לשרתים של גוגל או אמאזון (אלקסה) או מוקרוסופט (קורטנה) וכולי. זה גם לא חכם להשקיע בציוד שמייקר את החיים בבית והופך אותך תלוי ביצרן או משהו. למשל זו הסיבה שלא אקנה נורת פיליפס HUE בעשרות דולרים כי כשהיא נשרפת אני צריך למעשה לקנות נורה ומחשב קטן. אני מעדיף לחבר ממסרי SONOFF ולשלוט בהם בעצמי. כמו כן, אני לא אחבר בקרוב את מנעול הדלת למערכת ממוחשבת. אני לא ממליץ לסמוך עליה בנקודות אבטחה, אבל אפשר להסתפק במגע בנקודות הנוחיות.

לקוראי הותיקים אין פה כל חדש. אני רק מרכז לפוסט אחד את סיפור תמונת רשיון הנהיגה שלי בעקבות הפוסט של עידוק מהיום, כשגיליתי שקצת קשה למצוא את הפוסט המקורי עם הסרטון.

כולנו עושים טעויות מחוסר ידיעה. אני מודה שבפעם האחרונה שהארכתי את הויזה לארה"ב (שנת 2000 אני חושב), למרות היסוס מעוצבן, נתתי לבסוף את טביעות אצבעותי (לא זוכר אם 4, 5 או כל 10 האצבעות) לשגרירות ארה"ב בתל אביב. הן נוספו למאגר שכבר רצות שמועות שבחלקו דלף כיוון שמשתפים אותו עם עשרות גורמי ממשלה אחרים (לא רק פדרליים), ומי יודע - אולי נוצל לרעה. זה היה לפני 15 שנה. אי שם לפני כ7 שנים, התחיל להופיע על המכ"ם שלי הנושא של זיהוי ביומטרי והצורך להתנגד לחקיקה שקודמה כקטר דיזל ע"י ח"כ שטרית. לפני 5 שנים עשיתי תרגילים מקוריים אחרים כדי להתחמק מהמאגר הביומטרי של משרד התחבורה, על כך הפוסט הזה. היום אני משתדל להיות אפילו יותר זהיר, ב"עידן פוסט סנואודן", כמו שמכנים אותו בתקשורת.

ביטקוין עשה קצת רעש בחודשים האחרונים - בורסות שנפרצות, כסף שנגנב, פוליטיקאים שנלחצים… מצד אחד מדובר רק במספרים ברשת שלא מוכרים ע"י אף ממשלה, ומצד שני גם משהו מרעיש שגורם לבנק ישראל ודירקטוריונים של בנקים להבהל ממנו כמו אבולה ולשבת בלילות להבין מה לעשות איתו ונגדו.

רבות נכתב על זה, אני הייתי מאוד ספקן בהתחלה וחיכיתי שזה יתמוסס בצורה מאכזבת או יתפוצץ לאנשים בפנים. אח"כ חשבתי שזה סתם למשוגעים לעניין שרוצים “לשחק בבורסה” בלי להמר על כסף אמיתי, ובסוף כבר פחדתי להכנס כי מרוב חדשות על גנבות ופריצות אתרים (שלא לדבר על קפיצות ערך ספקולנטיות) זה לא נראה לי בכלל הגיוני לגעת בזה במקל ארוך.

יותר מדי פעמים אני נתקל ברחבי הרשת במגיב או בלוגר שמבלבל בין מחקר מדעי ויישום הנדסי. מחקר מדעי הוא אכן פרויקט (שאמור להיות) פתוח ושיתופי. אידאלית ללא סודות מקצועיים, גאווה ודעה קדומה, אבל עוסקים בו אנשים, לטוב ולרע, עם אגו ואינטרסים. מדען טוב בעיני הוא אדם ששם בצד את האגו והדעות הקדומות, מנסה ללכת אחרי האמת שמצטרפת מהראיות, לומד על הכשלים הקוגניטיביים של חשיבה אנושית ומנסה לפתח שיטות להעלים את השפעתם מתהליך המחקר. הבעיות המוסריות בתהליך הזה הן בעיקר איך לחקור דברים בלי להרוס עותקים ייחודיים של הנחקר - למשל יש לנו רק כדור ארץ אחד לחקור בו אקולוגיה והתחממות גלובלית, בניגוד למחקר על תפקוד מוחות של בעלי חיים נחותים שאפשר להשיג במאות (אני מקווה שעכברים ולא קופים, עד כמה שאפשר). במחקר על בני אדם, יש גם בעיות מוסריות רציניות בכל הנוגע לניתוח בגוף חי או הדבקתו במחלות ומשחקים בגנטיקה שלו. לכן מנסים לחקור מודלים (מבוססים בצורה מוצדקת בהתאם למה שחוקרים) על חזירים ועכברים ושאר חיות מעבדה, בהתאם לנושא הנחקר. אני לא חושב שזה אומר שחוקרים בטעות את הדימוי במקום את הנושא עצמו ומשליכים - את זה אולי עושים בסיינטיפיק טמקא בלי להבין את המחקר המקורי (אבל נכון שלפעמים יש גם מחקרים גרועים, ולכן חייבים תהליך מבוקר של בדיקת עמיתים).

הבוקר התעוררתי לזה:

מהו שיא החוצפה? לפי אחד המשיבים ב"שלושה בסירה אחת" (אולי היה זה דן בן-אמוץ?) שיא החוצפה זה לחרבן למישהו על מפתן הדלת ואז לדפוק בדלת ולבקש נייר טואלט.

לא רק שמשרד הפנים, רשות השידור והרשות השניה לא שעו למכתב שלנו להורדת התשדירים המטעים והשקריים, עכשיו משה"פ מגחכים את כל הדיון הציבורי. כמו שפירק אהוד קינן את הוידאו לגורמים, הסרטון מעמיד איש קש (מכוער ושתום עין) ומתקיף אותו בצורה מביכה, פלוס השפלה של הצגתו בעירום בסוף הקליפ. זה מה שמשרד הפנים עושה בכספי המיסים שלנו - מוריד לרמת בריונות קריקטורית את דעותיהם של לא מעט אזרחים מהשורה, חברי כנסת (אפילו חלקם מהקואליציה), שורה של פרופסורים וזוכי פרסים, אזרחים ותיקים ובוודאי גם כמה ניצולי שואה, ככה בשביל הגוון הציוני.

בהנחיית שרת המשפטים גובשו תקנות חדשות, שיוזילו משמעותית אגרות חופש מידע. כמו כן, יינתן פטור גורף מתשלום לשלוש קבוצות: נזקקים, ארגונים חברתיים וחוקרים אקדמיים; השרה לבני: “במדינה דמוקרטית מתוקנת, כסף לא יהווה מחסום להשגת מידע שזכות הציבור לקבל”

בהנחיית השרה ציפי לבני, הסתיימה במשרד המשפטים העבודה על גיבוש תקנות חדשות שיוזילו משמעותית את אגרות חופש המידע לציבור. בין היתר, יוזלו אגרות הבקשה ב-80%, מ-100 ₪ ל-20 ₪ בלבד.

ההוזלה תחול לא רק על קבלת המידע, אלא גם על האמצעים להעברתו לציבור – גם החיוב על הנייר, תקליטורים ושעות עבודה יוזל משמעותית: דף מודפס יעלה 20 אגורות במקום 1.35 ₪, בעוד שתקליטור יעלה 2.5 ₪ במקום 5.34 ₪. בנוסף, הרשויות תחויבנה להציע דרכים מוזלות להעברת המידע לציבור (דוא"ל, למשל).

לפני כשנתיים-שלוש התחלתי לכתוב כאן יותר ויותר על מידע ציבורי חופשי, מידע ממשלתי, חיפשתי מי שיהיה מוכן להביא את הזמן הפנוי שלו והידע כדי להקים את המקבילה הישראלית ל Sunlight Foundation האמריקנית. לי אין את הנסיון או הידע הטכני לסוג כזה של תכנות, אבל לשמחתי גיליתי ניצנים של פרויקטים, ומאז הם איחדו כוחות והוקם אתר OpenKnesset ו הסדנא לידע ציבורי. (אני מאד ממליץ לכם לבקר שם, במיוחד עכשיו לפני הבחירות. ואם אתם חושבים שהמטרה טובה וראויה, תרמו להם. מגיע לישראל מוסד שכזה.)

הבאזוורד שלמדתי לאחרונה הוא MOOC.

זה רק עוד שלב פוטנציאלי בסולם שהוא תוצאה של… טוב, אני לא רוצה לנתח את זה. יש לי המון ניחושים. אולי חלקם מוטים פוליטית. יש מי שחושבים שזה בגלל שאיכות החינוך נופלת או סתם לא מתעדכנת, יש מי שילך ויצביע על גורמים כלכליים/אידאולוגיים כמו הפרטה. אני לא אכנס לזה. העובדה בשורה התחתונה היא כזו - מערכת החינוך לא מחנכת, היא בקושי מלמדת, ולהרבה אנשים אין את האמצעים לקדם את עצמם עם השכלה גבוהה. אנחנו צריכים לקדם חשיבה מודרנית ועדכנית, ואזרחים מיודעים, כדי לשפר את העולם ואיכות החיים של המין האנושי. כרגע אזרח לא מיודע הוא אזרח גרוע. הוא לא מבין מספיק טוב מה היא דמוקרטיה כדי להשתתף בה, ובוודאי לא יודע איך לנצל בחוכמה את הרעיונות המתקדמים שמתפתחים בה. אפשר לחפש את הפתרונות לזה בכניסת מתנדבים למערכת החינוך (אבל התנדבות היא לרוב לא פתרון בר קיימא), אפשר להכנס לפרלמנט ולהלחם על תקציבים, אבל אפשר גם לייצר תכנים.

פתחתי לפני כמה שנים קבוצה לבלוגרים ישראליים בלינקד-אין. לא משנה אם אתה בולג בעברית או באנגלית, אם מתוך ישראל או על ישראל. חשבתי שיש לנו נושאים משותפים לדסקס, אבל לא הצלחתי לעורר שם הרבה תעבורה. הנה נסיון קטן שלי לעורר את הקבוצה מרבצה. אתם יכולים לענות כאן, אתם גם מוזמנים לענות שם אם יש לכם משתמש בלינקד-אין (הקבוצה פתוחה, לא חייבים להצטרף אם לא בא לכם).

חג חירות ביטוי שמח (גם אם באיחור של שבוע)

ראו כיסוי ב הארץ, גלובס, כלכליסט, נענע, דה מארקר ו טמקא.

הניסוי בבני אדם הנקרא לפעמים במילה הנאיבית “פיילוט”, אמור להתחיל בימים הקרובים (אבל את זה אומרים כבר שלושה חודשים).

למי שרוצה המחשה של הבעיה שבמאגרים ביומטריים שעושים בהם שימוש לא מידתי או מפוקח, קראו את הכתבה על אופיר פרץ.

הנה PDF של העתירה, והנה ההודעה לעיתונות:

עתירה לבג"ץ נגד החוק להקמת המאגר הביומטרי:

מסכן את בטחון הציבור והמדינה ופוגע קשות בזכות לפרטיות האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (20.2) לבג"ץ יחד עם שלושה עותרים נוספים בדרישה לבטל את החוק המורה על הקמת המאגר הביומטרי, ואת הניסוי למאגר שאמור להמשך בשנתיים הקרובות. לדברי העותרים: ניתן להנפיק תעודות “חכמות” ואף ביומטריות עוד היום ללא קשר למאגר. הקמתה מאגר תהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובביטחון הציבור ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך.

ראשון היה גדי שמשון שהחזיר את האירוע ל פרופורציות, אתמול הוסיף סטולמן בדרכו חסרת הריכוך, וקרא לו " האיש שגרם למחשב-שהוא-כלא להיות מגניב". שניהם לא רחוקים מהאמת. אני ידוע (או רוצה להיות ידוע) כלוחם למען חופש למשתמש, שליטה בטכנולוגיה ביד הלקוח ולא בצד הספק, חירות דיגיטלית. בין השאר זה אומר בלי DRM, גנים נעולים, אם זו מערכת ההפעלה ואם זו אפליקציה בענן. אפל, בעשור האחרון, הפכה להיות נושאת הדגל של הטכנולוגיות האלו, תחת הנהגתו של מר ג’ובס היקר. לא פלא שיש כמה אנשים ש לא סובלים אותו.

קשה לי להמעיט בערכו של המאבק הצעיר שלנו. מעולם לא יצאו בארץ כל כך הרבה אנשים להפגנה אחת, ועל נושא חשוב כל כך. אם לא תכננתם עדיין לצאת להפגין, אני מבקש שתשקלו את זה, כי עד כמה שזה מרגיש מיותר להכנס להמון הצפוף, לצעוק ולהזיע, זו ההצבעה הדמוקרטית שלנו ברגליים. הפוליטיקאים כבר לא מתרשמים מהסקרים שרואים ש90%+ מהעם מרגישים הזדהות עם מטרות המאבק, הם צריכים לראות נחילי אנשים ברחובות, אנשים רגילים שמספיק כואב להם ומספיק אכפת להם בשביל לצאת לרחובות בליל אוגוסט חם, כדי להגיד את מה שלא הצליחו להגיד עם הפתק בקלפי כבר 20 שנה.

(אני אשמח לכל תיקון עובדות בפוסט, כי לא היה לי ממש פנאי לעשות מחקר מסודר. הפוסט גם לא ממש ערוך, אבל נסיון העבר שלי בבלוג הוא שאנשים אוהבים שאני שופך Brain Dump, אז תהנו!)

בסופו של דבר, נראה שהשמאלנים במאבק הזה גם לא מרוצים מחוסר האכפתיות של מפלגות השמאל, הימנים גם לא אוהבים את חוסר האמפתיה של נציגי הימין, ובשתי היממות האחרונות הושמעו כמה וכמה קולות של דתיים-לאומיים נגד הנהגתם שלהם, ובראשה מועצת יש"ע. אפילו ברוך מרזל תקע יתד ברוטשילד ואישר שהמאבק הוא גם המאבק שלו. נסגרה הקשת הפוליטית מקצה לקצה, המאבק הזה הוא לא קונספירציה של הקרן החדשה כשמהימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני עומדים כתף לכתף. העם מדבר פה חזק וברור.

הנושא הטעון של רפורמה בגישה הכלכלית של המדינה זרם גם לרשימת התפוצה של קהילת הספקנים. אבל החלטתי שזה אוף-טופיק, ואני שופך כאן את משנתי בקצרה ככל האפשר.

אמר ניר להב ( פוסט רלוונטי):

בתור קהילה שמודעת לכוח החינוך וששמה על דגלה להגביר את המודעות הציבורית לספקנות, נראה לי שאמור להיות לנו ברור שחלק מהפתרון הוא להעלות את מודעות הציבור לבעיות. גם כאן צריך להגביר מודעות למצב הרע של החינוך בישראל, ולפתוח דיונים עם כלל הציבור בנושא. לא הכל סובב רק סביב כלכלה, אחרת לא היה מקום לקהילה כמו זו. אני מציע לעשות דף פייסבוק בו “המדענים” מעלים את הבעיות שנראות חשובות בחינוך בישראל וגם פתרונות אפשריים. למשל בעיית הרמה הנמוכה של המורים שקשורה מאד לשכר הנמוך של המורים. למשל הבעיה שיש מוסדות חינוך שלא מחוייבים ללמד את ליבת המדעים\ מתמטיקה (שלא לדבר על חינוך לספקנות) כמו המגזר החרדי. למשל העדר החינוך לערכים ליברליים ולפיתוח חשיבה ספקנית\רציונלית. אתם לא חושבים שכדאי להפיץ את הדברים האלו בכמה שיותר דרכים?

יש ימים שבהם אני עוסק בעניני פרטיות אלקטרונית, זה קל מדי ליפול לבור של פראנויה ולודיזם, במובן של פחד מפיתוחים טכנולוגיים בידיים הלא נכונות. אורוול פחד מהשלב הזה בפיתוח הטכנולוגיה, והעולם שדמיין ב"1984" היה קודר ומדכא (תרתי משמע). מצד שני צ’ארלי סטרוס מצייר עולם מאוד עצוב לעמים שיצאו נגד טכנולוגיות (למרות שזו סאטירה פוליטית יותר מאשר עתידנות של ממש) בספרו “סינגולאריטי סקאי”. ספר שנוגע בכל טרנד ורעיון טראנסהומניסטי ולא תמיד בצורה מחמיאה. מול רואי שחורות שונים גם קורי דוקטורוב ניסה להפיח קצת אופטימיות בספר “אח קטן” ש הזכרתי פה לא פעם, על הדרך שבה נער מצליח להמלט ממנגנוני בטחון מהירים מדי על ההדק של מדינת המעקב אליה התדרדרה ארה"ב - אבל עושה זאת ע"י רתימת הטכנולוגיה לטובתו. האופטימיזם של דוקטורוב הוא שטכנולוגיה כאן משמשת נגדנו אבל גם בידינו, ולכן כדאי לכולנו להכיר אותה טוב ולהשתמש בה לטובתינו.

למי שלא עוקב אחרי הסאגה: לפני שנה וחצי פניתי לממונה על חופש המידע במשרד התחבורה, הגברת אפרת קילשטוק, בבקשה להבין קצת יותר אודות המאגר הביומטרי של תמונות הנהגים שהם אוספים מזה מספר שנים לצרכי הרשיון. אני מניח שכולכם יודעים שבניגוד למשרד הפנים שעד עתה דרש מכל אזרח להביא בעצמו תמונות מפוטורצח, משרד התחבורה מקפיד לצלם אותנו דיגיטלית בעצמו מזה מספר שנים. המגמה שהפריע לי ולאחרים היא שמאיזשהוא שלב שודרגו איכות התמונה להתאים לדרישות של תמונה ביומטרית, ואיתן עלתה גם הרזולוציה. במקביל פרסם משרד התחבורה בגאווה כי התמונות מסייעות לזהות בדיוק רב את בעל התעודה בשיטות ממוחשבות חדשניות, או במילים אחרות, זהו מאגר של תמונות ביומטריות.

הייתי מוסיף באייטם על הביומטרי אתמול אבל זה טרי מהבוקר: עבר בקריאה ראשונה חוק שיאשר חיפושי גוף ברחוב גם ללא חשד ולא באיזורים “חמים”, אלא סתם להטפל לכל אזרח. הניחוש שלי: עדיף תשתדלו להראות אשכנזים ולא מסוממים.

עדכון: החוק בינתיים קיבל את הכינוי “חוק המישוש”, ו עלה לדיון ציבורי באתר “שיתוף הציבור” של השר איתן. תגידו להם מה דעתכם…

היתה שנה עצובה למעמד הביניים (שהולך ונעלם) והמעמד התחתון (שהופך להיות רוב העם). אני אולי לא פועל בנין עני, אבל עדיין מרגיש שהפירמידה תלולה משנה לשנה ואני מתדרדר עם כולם לתחתיתה. כולי תקווה שנצליח לשטח את הפירמידה הזו במהרה בימינו, אבל עדיין היה עצוב לי שבמצעד ביום שישי ((הראשון במאי נחגג באפריל כי הזיז אותו יום השואה שהוזז ע"י יום העצמאות שהוזז ע"י הדתיים - אופיום ההמונים הזיז את גבינת הפועלים…)), היו בקושי 500 איש, וזה כולל דובים.

כתבתי אתמול על התביעה של טובלי נגד פרסיקו ועד מהרה צצה לה תגובה אלמונימית שפותחת בחנופה לבלוג ומיד מתקיפה את תמיכתי בנתבע כאילו ללא ביקורת. רק אתמול בבוקר עלה הסיפור בדיון בין כמה חברים ספקנים מדעיים, והסברתי בפשטות למה התביעה הזו איננה דומה לתביעה נגד סינג או לתביעה נגד חץ בן חמו. כאן לא מדובר בשאלה של יכולות וכוחות חוץ-מדעיים (שלא לומר על-טבעיים) אלא בהאשמות גשמיות וברורות של התעללות נפשית ואולי פיסית/מינית, כלומר האשמות של פעילות פלילית בתוך הכת של טובלי.

חבר נזף בי לפני כחודש, שאני בוכה יותר מדי על מות הדמוקרטיה רק כי כמה הצעות חוק מב(ה\ח)ילות מועלות בכנסת. ניסיתי להסביר לו שהבעיה היא בהלך הרוחות, באופי הדיבור ובהתהגות האזרחים וכוחות השיטור (משטרה, מג"ב וצה"ל) כלפי אזרחים וכבושים. לא הצלחתי להפנות את השיחה איתו לערוץ שבו חקיקה איננה הפראמטר היחיד, ונטשתי את המשך השיחה.

אני יכול להפנות אותו לבלוג המצוין “מדרון חלקלק” של איתמר שאלתיאל, אני יכול לקונן על כך שהיום פתחו באש ( עם תחמושת חדשנית!) על נשים וילדים אזרחי ישראל, שהפגינו נגד הריסת אל-עראקיב בפעם ה-15 או אולי ה-16 (מי סופר) כדי לטעת יער של משוגעי ישוע אבל לא תמצאו על זה כמעט שום דיווח בחדשות (אני שומע על זה רק מהשטח בטוויטר), אני יכול להזכיר שרק השבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק של חברת כנסת “מהשמאל” דליה איציק, ש הופכת את הקריאה לחרם על ישראל לפלילית, או הסיוע והיידוע לצורך חרם שכזה - למשל כתיבת אפליקציה שעוזרת לסנן תוצרת שטחים. זה כמעט לא משנה, אני מקבל מאנשים לרוב מבטים משתאים, למה אני נתפס ל"שטויות של השמאל הקיצוני"? הרי העובדות הן פשוטות הרבה יותר. יש בחירות מסודרות בארץ ויש לי חופש ביטוי, אז יש לי דמוקרטיה. על מה אני מתלונן בעצם?

השבוע תמלא שנה מאז שהגשתי את הבקשה לפי חוק חופש המידע לממונה על חוק חופש המידע במשרד התחבורה, הגברת אפרת קילשטוק ((קילשטוק - השם המקורי בצ’כית של ארגון “שוברים שתיקה”?)). לפני כשלושה שבועות שלחתי להם עוד תזכורת ועכשיו הגיעה התשובה הסופית: מטעמי אבטחת מידע הם לא ימסרו לי שום מידע נוסף. זהו. קצר. קולע, באיחור של שנה ואחרי תשלום של 93 ש"חים.

אבל במחשבה נוספת התגובה הזו אכן עונה בצורה מושלמת לכל אחת מהסעיפים בשאילתא שלי. אפילו לפחות חודרניות שבהן. תראו כמה טוב זה עובד:

לפני כמה ימים ניסיתי לעורר ויכוח קטן בלינקד-אין, בקבוצת דיון של עולים חדשים ועולים לעתיד שמחפשים עבודה. שאלתי אנשים למה הם בעצם באים לכאן, למדינה גזענית, שלא מנסה להגיע לשלום או איזושהיא התנהלות מקיימת מול השכנים והסביבה האקולוגית, ואפילו מתעללת בגמלאים, שורדי שואה, תושבי פרברים, עצמאים, חילונים ושאר קבוצות מיעוט מוחלשות. (כן, חילונים מתקרבים לשם אני מאמין, היום סתם להיות סמולני זה כבר חצי פשע). הטיעונים שלי טוטאו מהר הצידה בלי לעצור לחשוב מה המשמעויות, ונשלפו זכות אבות ו"תראה איזה יופי של מדינה בנינו". אני לא חושב שאפשר להסתכל על מפעל החיים של הציונים הישנים ולתת עליו קרדיט ל"ציונים" החדשים. רק אחת מהרשימה ענתה לי בהודעה פרטית שאני צודק, דיברנו אתמול בטלפון וניסינו לעודד אבל יצאנו שנינו מיואשים. אחרי שראיתי כמה מעט אנשים הגיעו למצעד חרויות האדם והפגנות אחרות לאחרונה, אני באמת מתחיל להרים ידיים. אני בכל כך הרבה קבוצות מיעוט שזה כואב. הבוקר עלה בטוויטר הסרטון הזה, שאם לא היה קולע, היה אולי מצחיק. זהירות, היטלר.

עברו 11 חודשים מאז שהגשתי שאילתא למשרד התחבורה, שלחתי להם השבוע עוד תזכורת בסגנון הזה, עם רמיזה שזו התזכורת האחרונה לפני שאני מעביר את הטיפול הלאה, כנראה למבקר המדינה.

לאיריס, אפרת וחסידה, שוב שלום.

נקפו 11 חודשים מאז שהגשתי את הבקשה, שילמתי את האגרה ועדיין לא קיבלתי תשובה ולו לסעיף בודד. השאילתא מצורפת מחדש בהמשך.

בינתיים טענתם כי התמונות הביומטריות (טכנית) נמצאות במאגר שלא מוגדר כביומטרי (משפטית) ולכן אין בעיה חוקית. מצידי אני טוען שמדובר במסך עשן וכי מאגר התמונות כבר נחלק מזה שנתיים או יותר עם משרד הפנים ואולי גופים אחרים, ואין לכם שליטה אם נעשים שימושים ביומטריים במאגר, או הצלבות אחרות שאולי פוגעות בפרטיות ציבור הנהגים בישראל.

וואנדר-וומן הסבה את תשומת ליבנו לכך ש"אם תרצו מתכננים לפוצץ את המצעד", והפנתה לכתבה ב"סרוגים" עם כותרת בומבאסטית לא פחות ((“סרוגים” מאוד שש להתלהם בצורה זולה ומגעילה, הכותרת שלהם לעצרת רבין היתה משהו על כך שעשרת אלפים איש הלכו לכיכר להדליק נר במקום להשאר בבית ולהדליק ג’וינט. עד כמה שאני לא אוהב את הקווים הפאשיסטיים של “אם תרצו” אני מקווה שהם יתנהגו כמו גוף הכתבה ולא כותרתה.)), ש" אם תרצו מתכננת להשתלט על המצעד". אני מקווה שלא להשתלט ולא לפוצץ, לפי הציטוט בידיעה, הם מתכוונים לצעוד בו בסדר ונעימות ולהזכיר שגם ליהודים יש זכויות ומצעד זכויות האדם לא נועד להגן רק על פליטים, עובדים זרים וערבושים. הם מוזמנים לעבור על אתר המצעד ולגלות התייחסויות גם ל איכות הסביבה (אגב, היום העצרת למען חבל עדולם), למען נשים, נגד הפרדה לפי מין באוטובוסים וברחובות. אני אוסיף משלי גם את המאבק במאגר הביומטרי, חדירות לפרטיות והזנחתה ועוד כמה סיבות. לצערי לא חסרות למצעד הזה הצדקות.

מחאת שחקני התאטרון התפשטה ליוצרי הקולנוע. אלו גם אלו כבר הותקפו בעבר. לפעמים זה אפילו נשמע מוצדק לדרוש שאת חיילי הבופור לא ישחקו משתמטים וסרבני מצפון (הימין לא עושה אבחנה בין השניים). גם בלענו בשקט יחסי את הכרזתו של ביבי על כך ששכחנו איך להיות יהודים, אבל הגדילה לעשות שרת התרבות, (בגיבויו של ביבי) ו מאיימת בגלוי על הכנסתם של אנשי תיאטרון שדעתם אינה אוהדת את דעת הממשלה. הם מנסים לשמור את אופיה הדמוקרטי של ארץ מולדתם, וממשלת אותה הארץ דורשת מהם לישר קו אידאולוגי או שיכרת מטה לחמם.

הידעתם ששבוע הפרטיות? אז זהו.

אגב, תשעה חודשים מאז הוגשה הבקשה למשרד התחבורה, כמעט חצי שנה מאז שהעמותה לחופש המידע חיזקה את זה במכתב (קצת צולע שטעה בשמי ובפרטי הסיפור), ועדיין לא קיבלתי תשובות. בינתיים אבל גיליתי שמועה לפיה חברה שמעסיק משרד התחבורה כדי לבדוק כשירות של נהגי משאיות משתמשת במבחני אישיות של כת הסיינטולוגיה בתהליך גיוס העובדים שלה. מה זה קשור? זה לא, עד שיוכח אחרת. זה רק מראה שיש דברים מאוד מוזרים בענן הספקים של המשרד :-)

הויכוח עלה שבוע שתי מדרגות לפחות (אם לא שלוש). מצד אחד מנסים להעביר פה חוקים מפחידים כמו חוק הטרור והדרישה להצהרת נאמנות בזמן ההתאזרחות מגובה ב יכולת שר הפנים לשלול אזרחות. מצד שני כמובן באות המחאות שדרישה לנאמנות ל"מדינה יהודית" רק מלא יהודים היא יריקה בפנים. אני שואל מה בקשר לשאלת הנאמנות לדמוקרטיה? למה לא דורשים הצהרת נאמנות מכל מתאזרח חדש בלי שום הבדל דת וגזע? עם עמדה זו, מזדהים אגב גם הליגה נגד השמצה.

לאחרון בתחתית החבית שעוד לא שם לב שהתאריך היום הוא 10.10.10, בוקר טוב. יש כמה חוכמולוגים שהחליטו להכריז היום על היום הבינארי, יש כאלו שהלכו צעד הלאה ובשימם לב לכך ש-101010 הוא 42 בבסיס הבינארי, הקדישו אותו לכל מה שדגלאס אדמס. או חוזר על עצמו 42 פעם, או קשור איכשהוא ל-42. אני חושב שלאדמס היה מסר קצת יותר עמוק מזה למין האנושי, אז אני לוקח את ההזדמנות וממליץ לכם פה על 42 דברים טובים למוח ולאנושות, אבל אני פותח, לצערי, בכמה דברים מטרידים.

ראשית, אני חייב התנצלות לבאי ההרצאה שלי באייקון, הבטחתי פוסט עם ספרים ואתרים מומלצים, אני אעלה אחד מחר אני מקווה.

שנית, ברוכים הבאים כל הקוראים החדשים. לפעמים יש לי גם פוסט חיובי, הפוסט הזה פחות. מתנצל. אבל כמו שאמרה לי קוראת חדשה אחת “אני קוראת אצלך כל פוסט ומתעצבנת מחדש, זה פשוט נפלא, מעצבנים אותך כל הדברים הנכונים!” (לא ציטוט מדויק, זה בערך מהזכרון).

אז כמה מהדברים מהמייל והטוויטר שכואבים לי השבוע בחדשות:

עכשיו כותב על זה גורביץ ו נמרוד אבישר מנמק ומרחיב על גודל הבעיה (כאילו לא קפץ הדבר לעיני כל קוראי) ומקשר את היחס לאנס אחר מהכותרות, ארז אפרתי. זה הזכיר לי סיפור שסיפרה לי לפני כשבועיים אמי, שמפעילה אולם אירועים מצליח, שנתקלה לראשונה בתופעה הזויה למדי בחתונה אצלה באולם האירועים. באמצע הערב היא שמה לב שרחבת הריקודים מלאה בבקבוקי מים מינרליים, חלקם מתגלגלים בין רגלי החוגגים בלי שמישהו ירים אותם. בשלב כלשהו קרוב יותר לחצות היא נתקלה בזוג לבוש בקושי שהתגלגל למרגלות במת החופה ו"פעל במרץ". אביה של הכלה עבר לידה ופלט בנונשלאנט ש"האקסטזי משגע להם את המוח" ואז היא חיברה 1+1. לא עברה חצי שעה והיא גילתה שעוד כ-15 איש (זוגות ואולי היו שם גם שלשות) “חוגגים” חופשי באורגיה בעירום על רצפת ומעקות מרפסת העישון, באוויר הנעים של איזור התעשיה תלפיות. אולי חלק מהבנות היו מקצועניות שהוזמנו במיוחד ואולי הן מבאות החתונה, לא ברור. כששאלה לפשר התמוטטות אמות המוסר האלה הסבירו לה ש"ככה זה בימינו" והחבר’ה שם רובן יוצאי יחידה מיוחדת שבדיוק איבדו כמה מחבריהם והיו “צריכים להתפרק”. היא לא היתה בטוחה אם היא המומה יותר ממראה עיניה או מהעובדה שהיא היתה אחת היחידות שהתרגשה מההתרחשות ההזויה.

טוענים המבינים שהשלטון בישראל כבר מזמן איננו ביד העם. משחקים בו הלוביסטים, מפותלים בו בעלי ממון, ואפילו החלטות שנראות כדתיות מנוגדות לדעותיהם של הרבה אנשי דת. עד כמה שניסו מרימי הקמפיין הקטן לעצור את השעון, הוא נכשל מסיבות טובות ורעות כאחד. אני חושב שבעיקר הרעיון של התחלת המאבק הזה פחות משבועיים לפני המעבר היה חסר סיכוי. למעבר כזה יש השלכות היום על כל כך הרבה שינויים במחשבים של הבנקים, הבורסות, מערכות הדרכים וסתם שרתי הווב, שזה ברור שהברדק יחגוג אם אנשים ינסו באמת להעביר בכוח את כל המערכות לאזורי זמן סותרים, שלא נדבר על פרקטיקה פשוטה, כך שהורים לא יכולים להביא את הילדים לבית הספר בשעון החורף ועדיין להופיע במשרד לפי שעון הקיץ.

התייחסתי לנושא בקצרה אבל הטיעונים שעולים ראויים לריכוז והפרכה מורחבת.

מתוך העין השביעית שמצטט ממעריב:

אחת התושבות תוהה: “דווקא שחקנים כאילו-נאורים, בעלי השקפה רב-תרבותית, מחרימים אותנו?”. המצוטטת היא חסיה ויזל, “לא מתנחלת ולא כובשת”, על-פי עדותה, אלא “מורה לספרות”.

חסיה היא ישראלית אבל לא כובשת. חסיה תושבת אריאל אבל לא מתנחלת. חסיה מורה כאילו-נאורה אבל היא עיוורת כשנוח לה. חסיה חושבת שכיבוש התרבות הפלאסטינית ע"י התרבות הציונית-רביזיוניסטית היא “רב תרבותיות”.

הפוסט הזה הוא למעשה תשובה שממשיכה את השרשור של התגובות לפוסט הקודם ומתייחסת לנושאים שעלו שם (אז קראו א השרשור כדי להבין את ההקשרים). העיזו שם כמה מאיתנו להביע במילים את החלום של חינוך הציבור למודעות וערכי דמוקרטיה, משהו שירגש אנשים באופן פיוטי כמו ש"קוסמוס" גרמה לי ולגיקים בני דורי להבין את המדע והאנושות דרך משקפי המדען ההומניסט המשורר של קארל סאגן.

אני מגיב אחרי התגובה האחרונה של טל: זה שהחינוך דפוק במתכונתו אנחנו יודעים. זה שילדים כבר לא הולכים לתנועות נוער שפעם אולי היו מנחילות ערכים (וגם זה לא בהצלחה) זה גם ידוע. השאלה מה אנחנו עושים עם דור Z או איך שלא קוראים להם. החבר’ה שתהיה להם זכות בחירה בסיבוב הבא.

לפני כמה חודשים המלצתי לכם על המחזמר “זומבי.קון 2010” ב"עולמות", והנה שולחת רותם ברוכין עדכון:

זומבי.קון 2010 עולה שוב בכנס פאן.קון הקרוב, ב-15 באוגוסט. ההופעה היא זהה להופעה האחרונה, כלומר, תסכית-זמר, או מחזמר אודיו (את ההופעה המשודרגת לכדי מחזמר מלא וכוללת שירים נוספים, ריקודים, תפאורה וכו’, אנחנו שומרים לפסטיבל אייקון), והיא גם ההזדמנות האחרונה לראות את המחזמר עם השחקנים ניר קיטרו ולי נשרי, שלא יופיעו בגרסה הבאה.

לפרטים נוספים: אתר פאן.קון \* האירוע בפייסבוק

יש לי ידיד שמפגין כל יום שיש בשיח ג’ראח. הרוחות שם לפעמים סוערות, לפעמים אנשים מסיימים במעצר לכמה שעות (לרוב ללא הצדקה), המשטרה מנסה לפזר את ההפגנה למרות שזו נאספת ברשיון, בלגאנים.

אם אתם לא יודעים על מה ההפגנה אני לא אתחיל לגלגל עכשיו את ההיסטוריה, אבל בגדול מדובר בכמה פלאסטינים והרבה יהודים שמוחים על הלאמתם (מפלסטינים) ומכירתם מחדש (ליהודים) של בניינים רבים בשכונה. השבוע נוסף טוויסט מעניין לסיפור, כשהשמאל הבורגני שמגיע לשם חטף ביקורת מהמפגינים הפלאסטינים שהלפלפיות שלנו לבושות לא מספיק צנוע. מטה המפגינים פרסם מודעה מתנצלת שכדי לכבד את רגשות המקומיים (ככל הנראה הדוסים היהודיים והמוסלמיים כאחד) יש לבוא בלבוש צנוע. נעמה כרמי, קננגיסר ועוד אחרים הביעו את דעתם לטובת חופש האישה להתלבש עם מחשוף. אומר דובי: " זהו רגע בו אפשר לבוא אל הפלסטינים עם אמירה ברורה: אנחנו נהיה לצידכם, כי אנחנו רוצים להפסיק את הדיכוי, אך לא נסכים שתקיימו מיעוט מדוכא בתוך מיעוט מדוכא.אם אתם רוצים את הסיכוי הנוכחי להשיג את חרותכם, אתם חייבים לתת גם לנשותיכם את חירותן. אי אפשר להלחם באמת בדיכוי אחד על-ידי חיזוקו של דיכוי אחר."

מעיין עדכנה כאן וגם כוסה בכמה עיתונים, גלובס גם מצטטים את השופט, ועוד אייטם מעניין מביטוח לאומי עלה בקלינגרבלוג.

לנושאי פרטיות אחרים, קוקה קולה מזמינה אתכם לנסות להיות עכברי מעבדה חסרי פרטיות לכמה שעות, להתרוצץ ולהטוויט ולסטטס על כל שעל. יהיה פחות נחמד אם זה יהיה כפוי עלינו 24/7 יום אחד.

ולבסוף דורון אופק משך את תשומת ליבנו לפרסום של נמרים ומחשבים לגבי המחקר שנפתח למכרז השבוע מכיוון לא צפוי. מסתבר שהכיוון לא רק בלתי צפוי אלא גם לא ממש ברור:

אייטם חשוב של אבנר פינצ’וק בטמקא.

עדכון ממעין דק על פיטוריה מ"צומת ספרים" על שהתנגדה לתת אצבע לשעון הנוכחות הביומטרי החדש.

קלינגר על פרטיותם של אחרים, הקרובים והחברים של מי שנפלו לתוך מאגר כזה או אחר.

עוד עדכונים מפינצ’וק: הוא הופיע הבוקר ברשת: “מההפקה של התוכנית נמסר לי, שבמשרד החינוך ניסו להניא אותם מלעשות אייטם בנושא. ככה מקדמים הצעת חוק שיש לה השלכות על מרב המשפחות בישראל ומקימה מאגר מידע רגיש על תלמידים - “בשושו””

אייטם בעין השביעית מתאר את התמודדות עורכי העיתונים עם המדיה המשתוללת של הרשת, ספציפית מה קורה כש כתב או פרשן מביע דיעה אישית בבלוג שלו. אני חושב שזה מצחיק שזה נשמע כחידוש מהפכני, זו הרי חזרה למקורות. ההמצאה שלפיה עיתון צריך להיות נייטרלי קיימת אולי 40 שנה, ונשארה בגדר “הרצוי שאינו מצוי”. הכתבים הימניים נשארים ימניים והשמאליים מושכים לצד שלהם. אני מרגיש שהמאמץ להסוות את זה מזלזל באינטיליגנציה של הקוראים. אם לכתבים ועורכים לא היתה דיעה הם לא היו הולכים למקצוע הזה, ורק טמבל יכול לחשוב שהוא באמת מצליח להסתיר את דעתו מכל האנשים כל הזמן.

מבקרת משרד התחבורה חזרה סוף סוף אל דורון בתגובה למכתב ששלח להם (ל מכתב שלי אולי יענו לי בנפרד). והרי תגובתם עם הדגשות שלי:

לכבוד מר דורון אופק באמצעות דוא"ל: doron (at) ofek.biz

א.נ,

הנדון: תלונתך בנושא מאגר התמונות של משרד התחבורה סימוכין: מכתבך מתאריך 27/3/2010 מכתבה של מרכזת תלונות ציבור, גב’ מזל אלבלה, מתאריך 13/4/2010

1. במכתבך אשר בסמך טענת, כי משרד התחבורה מנהל מאגר תמונות ביומטרי.

לטענתך, הובא לידיעתך מכתבנו למר עירא אברמוב, לפיו מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו ביומטרי. במקביל, הובא לידיעתך מכתבה של עו"ד נגה גודלניק מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה, אשר השיבה בנושא לאגודה לזכויות האזרח. בתשובתה ציינה עו"ד נגה גודלניק, כי אכן מדובר במאגר ביומטרי, כפי שהנך טוען.

אני שמח ש שקרי ממשלות מתפוצצים להם בפנים, אני מאוד מצטער שזו המדינה שלי שמנסה לכסות ולשקר. מרתק לראות אבל את גוליבר נאבק בגמדים, גולשי רשת חדי עין מרסקים את השקרים ומצליבים מקורות מידע.

הנה פאנל מעניין ומחמם לב על כך שלעיתונות חוקרת אולי יש עדיין עתיד. גם אם לא יעניינו אתכם כל השאלות והתשובות אני חושב שכדאי לשמוע לפחות את סבב ההצגה של המשתתפים מספרים על מה הם עושים למען הצדק, חופש המידע, חופש הביטוי והמלחמה בשחיתות בעולם של עיתונות מתפוררת.

קלינגר טיווט היום שהצעד הבא ב"מיסוי ירוק" הוא לתקוע לכל אחד מאיתנו GPS באוטו כדי לקחת לנו מס מדורג לפי קילומטראז’. נשמע הזוי, עם פוטנציאל אדיר לפגיעה בפרטיות, יקר ולא משתלם אבל הלפי הכתבה כבר עושים את זה היום בהולנד (לא טרחתי לאמת, זה נשמע לי שאולי זה שם בהרצת נסיון. אם זה היה בפריסה ארצית כבר היינו שומעים על זה). הפואנטה היא שרוצים להוריד מס קניה על מכוניות ולהעלות אותו על הדלק. הכוונה לדעתם היא למנוע זיהום ועומס בכבישים. הבעיה היא שעל משאיות ורכב כבד אין מס בכלל והן מזהמות יותר מאשר הפרייבטים (אז זה לא פותר זיהום) והצעד אינו מלווה בשיפור בתחבורה הציבורית. במילים אחרות, לא פתרנו את הבעיות, בעיקר העמסנו יותר מיסים על גב האנשים שרק מנסים להגיע לעבודה.

אחרי הפיאסקו האחרון של הפרטיות, החליטו כמה שמות בתעשיה לנטוש בטריקה. לא חושב שהספינה תטבע כל כך מהר, אבל אני שמח שאנשים לא מוכנים לאכול את כל מה שצוקרברג מנסה להאכיל אותם. יש עדיין מקום לפרטיות ועצמאות בעולם.

לפני כמה שנים הכריז ערס פואטי אחד שהאינטרנט כולה היא הרשת החברתית שלו, והNODE האישי של כל אחד לא חייב להיות עמוד בעלהפנים, זה יכול להיות גם עמוד הבית שלנו, הבלוג או סך תחומי הענין שלנו דרך פרנדפיד (שגם היא הפכה לפייסבוק לאחרונה. טפו!). היום קראתי שיש פרויקט פתוח שכזה, ושמו התמוה “גלות” " תפוצה" (תודה שמוליק), אני מקווה שהתוצאה תהיה יותר חיובית מהשם, ראיון עם היוזמים כאן.

מה, עבר יותר מחודש? טוב, אז הנה עוד מכתב.

לאיריס, אפרת וחסידה שלום!

מאז תאריך ה-14 בינואר ועד היום נקפו כמעט 120 יום. עדיין לא קיבלתי מענה ולו על סעיף בודד מכל 14 הסעיפים בשאילתא שהגשתי לכן, למרות ששילמתי עליה כחוק ואישרתן שהתקבלה במשרדכן. בדקתי ב חוק חופש המידע (פסקה 7) ונראה כי שלושים יום הם המקסימום המותר בחוק לעכב תשובות לשאילתות שכאלו.

אבקש כי תואילו להשיב לשאלותי או להחזיר לי את סכום האגרה שנדרשתי לשלם, בתוספת הסבר ברור לפי איזה סעיף בחוק (פסקאות 8-9) נמעת ממני תשובה מפורטת כנדרש.

זוכרים לפני כמה חודשים, כתבתי על השר הבריטי למלחמה בפיראטים? היום עבר בטוויטר חיבור ש

מסביר את המצב בשפה של ילד בן 6, לכבוד הבחירות :)

קראתי עליו עוד טיפה. בבריטניה, אגב, הוא לא אדם אהוד, שמו נקשר כבר בכמה פרשות מטרידות. מצד אחד הוא יד ימינו של גורדון בראון ומצד שני כבר ניסה לחתור תחתיו בלי בושה. יש שאוהבים לקרוא לו “נסיך האופל” ו"הלורד האפל"…

ולאיש הזה הבריטים נתנו תפקיד של שליטה אבסולוטית על חופש המידע האלקטרוני שלהם? אאוץ'.

כל מי שרצה לקרוא על ענת קם פשוט פתח תקשורת זרה. אבל גוגל מספרים שמדינת ישראל ביקשה (וקיבלה) חסימות נוספות. מרתק, לא?

עומר שאל אותי היום איפה מוצאים עוד על הפרשה ההיא עם ערביי ישראל והסיפור עם ה… טוב, בטח אסור לי להגיד כלום כי יש איזה צו פרסום. בגוגל ניוז אין כלום, אבל אולי זה בגלל שאני מגיע מכתובת IP ישראלית.

האם יש לנו צנזורשת ללא חוק?

לפני כמה שבועות שלח לי מישהו לינק למסמך שפעם היה בwikileaks, ובו מצוין שישראל אכן חוסמת:

לפני כשנה כתבתי בבלוג על השאלה של רשיון השימוש בטקסט של ספר החוקים בישראל, פרוטוקולים של ישיבות ממשל וממשל מקומי, בתי משפט וכולי. מסתבר שבצורה עמומה כלשהו מתקיים על כל אחד מהם איזה רשיון שימוש מוזר. הצעות חוק הן תחת זכויות היוצרים של הכנסת (שאיננה העם, היא מורמת ממנו), פרוטוקולי בתי המשפט אינם מפורסמים באתריו, לרוב תמצאו רק ניר מלוכלך סרוק שזו גזר הדין בשני משפטים אבל תכנים מלאים של פסקי דין קשה למצוא. על ספר החוקים לא מצוינים תנאי זכויות היוצרים וגם אין חוק חקיקה במדינה (מעניין, נכון?), במקום זה יש סעיף בחוק זכויות היוצרים שאומר שהוא לא חל על חוקי המדינה. מה כן חל עליהם? חוק העזבון? חוק מקרקעי ישראל? לא ברור. אולי חוקי המדינה הם בבעלותה הפרטית מתוקף חוק אחר, ואולי הם בבחינת רשות הכלל. אין לי שמץ של מושג. אני רק יודע לחבר את הפרטים הבאים:

בתגובות לפוסט מהשבוע שעבר התחלתי לענות לעומר, אבל זה התארך למשהו ששווה פוסט נפרד.

כדי להבהיר - אני מאמין במדיניות רווחה (לא סעד!), ולא אכפת לי אם תקראו לזה סוציאל-דמוקרטיה, כלכלה חברתית או מה שלא יהיה. אני מאמין שיש בהחלט הרבה מקום ל"יד-מאוד- לא-נעלמה" שתסדיר בשוק הגבלים עסקיים, תקנים, השקעות ומסחר. חלק מזה על ידי מיסוי מדורג פרוגרסיבי שיפגע ביכולת לגדול מהר מדי, ואם אפשר למצוא מדד חברתי, הייתי מחפש איך להגביל צמיחה לפי המדד הזה - צמיחה רק למי שמראה שצמיחתו עוזרת ולא פוגעת בבריאות החברתית ואיכות החיים במדינה. אני לא מדבר על “להגביל” בצורה החותכת שאתה מנסה לצייר את זה, אז אני מקווה שתרד איתי אל קרקע המציאות.

שי נוסע לעשות פוסט-דוק בגרמניה, ובהזמנה למסיבת יומולדת-פרידה בסופ"ש הוא מכריז שיחלק את כל אוסף ספרי המד"ב שלו “כי כדאי שמישהוא יהנה מהם - הראל כבר יקרא אותם דיגיטלית (או יוריד אותם ישירות למוח)”.

אני מסכים שדיגיטלי זה מאוד נח ורק הופך ליותר ויותר נוח, אבל הענף הזה עדיין מנסה להתייצב ולהגדיר את עצמו. כמו שאומר קורי דוקטורוב “הטכנולוגיה תתן והטכנולוגיה תקח”, מודלים עסקיים חייבים להשתנות תדירות, למורת רוחם של אמנים ומפיקים. היום אמאזון מוכרת לכם ספרים דיגיטליים לפי ניסוח אחד, אבל במקום אחר הם מפרטים ש למעשה הם מוכרים לכם רשיון קריאה, בדיוק כמו רשיון של עותק חלונות איכס-פי. רשיון שמגביל את השימוש ונראה לי מאוד לא אתי, על פניו, ולתעשיה יש עוד תוכניות הזויות במגירה.

לייזיווב יקרה,

לאחרונה בכיתי לכם לא מעט על ההתמכרות לגוגל, אבל יש עוד אחת שבא לי לחתוך, הלוא היא ההתמכרות לסקייפ. ניסיתי תוכנות SIP אבל אין קלה ואיכותית (ג’יטר, ביטול הד) מסקייפ. מה אני מפספס ומה אתם ממליצים? זה כמובן חייב להיות משהו שיש לו גם גרסאות למערכות והתקנים שונים, אם אפשר גם לטלפונים חכמים.

וזה מוביל אותי לשאלה הנוספת. נקסוס 1 או נוקיה N900? לא בא לי להיות שבוי של גוגל ((אבל אמרו לי שאנשים עוקפים את הקושחה שלהם ועושים מה שבא עם החומרה)), אבל בא לי את כל תוכנות הניווט והתוכנות החופשיות שמפיקה הקהילה. מצד שני N900 הוא פתוח ומגניב, ממש דביאן לכיס, אבל שמועות מבשרות את מותו של קו המכשירים הזה. מי מהשניים המכשיר הנכון כהשקעה בחופש? ברור שכלכלית הנקסוס 1 יותר “נכון” למראית עין ויש לו קהילת מפתחים יותר גדולה, אבל זה הרי לא הכל בחיים, השאלה אם לN900 יהיו חיים אחרי המוות (של קו המוצרים).

עברתי אתמול בחנות מחשבים ובצד נח ארגז קופסאות חלונות 7 עם סיסמאות עליו שאמורות להמחיש עד כמה מרגש לשדרג. שופופו: \* סולר --> סולארי \* אנציקלופדיה --> ויקיפדיה \* איילון –> כביש 6 \* שכחתי (מישהו?)

מלבד זה שאיילון הוא כביש יחסית חדש ולא הכי פקוק וכביש שש עולה יותר ופקוק רק טיפה פחות, שלושת ההקבלות האחרות הן מצחיקות ברמה. לצערי כרגע שכחתי אחת אבל היא היתה מגוחכת כמו אחיותיה להדגמת השדרוג של חלונות 7. בואו ונראה מה אומרת ההקבלה…

עדכונצ’יקים:

ראשית, אני שמח לספר לכם שהיום נעצרתי לביקורת משטרתית בשולי הדרך ובפעם הראשונה יצא לי להציג לשוטר את הרשיון החדש (למי שפספס את הפרק הקודם, הנה סרטון ההסברה). השוטרים היו די מופתעים, אבל הסברתי להם בצורה רגועה ואפילו מבודחת שמדובר בצילום אנטיביומטרי כדי לחמוק ממצלמות מעקב. הם קיבלו את ההסבר אבל הגישו לי “ינשוף” לפה. עבר חלק למרות החוצפה ההזויה שהצלחתי לאזור :-)

מסקנה זמנית - אין שום בעיה. כל אזרח ואזרחית מוזמנים לגדל זקן פרוע ו/או לכתוב כתובות מחאה על המצח לפני הצילום הבא. אני מאוד אשמח לא להיות לבד :-)

למי שרוצה לעקוב, התפניתי, ניסחתי ושלחתי היום סוף סוף את תשובותי למבקרת משרד התחבורה ו לאחראית חופש המידע. הנוסחים הסופיים עודכנו רטרואקטיבית בפוסטים המקוריים בבלוג. אנג’וי.

כתבתי על זה ולינקקתי, היום גם יצא גם אייטם מאת גיא גרימלנד בדה-מרקר/ת’ה-מארקר/הטוש. עיצבן אותי שבכל האייטם דופק המונח “קוד פתוח” כמו נקר, אבל אין מילה אחת על תכנה חופשית, חופש התוכנה, DRM, תקנים, סודיות. במקות זה יש שם כמה רפליקות שיכולות להוציא אותי מאיזון:

קוד פתוח הוא לא רק תיאור למקבץ שורות קוד ללא זכויות יוצרים.

פעמיים טעות. על קוד פתוח יש זכויות יוצרים, קוד פתוח הוא כלי משפטי שמגן על הזכויות האלו.

זהו הפוסט ה-942 בבלוג הזה, היום הוא בן 4 שנים, אבל אני בולג כבר כ-10 שנים. אני בולג עוד לפני שהשתרש הפועל “לבלוג”, אני למעשה בלגתי לפני שהמילה “בלוג” היתה קיימת אפילו באנגלית. מתישהו ב-1999 או 2000 התחלתי להוסיף רשומות אישיות בתוך ויקי pyle שהיה לי באתר הבית (עמודים שהורדתי מאז כי היו אישיים מדי). זהו, אין לי מה להגיד עלזה, אין לי מסקנות. אני לא בולג כדי להפיק מזה משהו מיוחד מלבד תיעוד רעיונות מקוריים יותר או פחות, ואולי הצלחתי לגרום לשלושה אנשים בחוץ לחשוב בלי כוונה. אני מקווה שהחומר האפור שלכם סולח לי על ההפרעה :-)

מבצע “עיר ללא פרטיות” של ביבי יוצא לדרך, ד"ר ג’ימי שוורצקופף טוען שזה יעלה לנו חצי מליארד “להרגיש” יותר בטוחים. יש לי הרגשה פסימית שהוא אופטימי בהערכות שלו.

ויקיליקס - ויקי ההדלפות הגדול והמפורסם, טוענים ש מסמך אמריקני שדלף מספר שמספר מדינות כולל ישראל חוסמים את ויקיליקס. הבעיה שלי עם המסמך - אני בישראל והצלחתי להוריד אותו מהאתר. הממממ…

Oz כותב על איך החברה המערבית מתורגמת ל"הון אנושי" ו־boofinka משחיז את שיניו נגד מקצוע השיווק שמחפש להפוך אותו בדומה לעבד קניות ממושמע.

בהמשך לפרטיות והפוסט הקודם, דנה בויד אומרת ש הפרטיות לא מתה, תוכניתנים צריכים פשוט להיות יותר מודעים לבעיות שהם מכניסים למערכות שהם בונים לפני שהן נכנסות לפעולה. הנה ההרצאה במלואה והנה התגובה של קליי שירקי.

לינקים שנפלו לחייקי ולא שייכים לשום מקום מיוחד:

הקנטינה של ליאור קסוס וחברים מותנעת ביום חמישי. DBA כותב על הבעיה הטכנית של שינוי סכימת מסד הנתונים של מרשם תושבים כדי להתאים אותה לנישואים חד מיניים (להלן באג Y2Gay) ומפליג ברעיונות לגבי פתרונות לסכימות לנישואים מרובי משתתפים ושאר נושאים. זרם מחשבות המאחד שאלות טכנולוגיה וחברה.

גורביץ הטוויט הרגע את הידיעה בנרג’ על כך ש מל"ט עקב זמן ארוך לפני ואחרי הטבח של זאדה בשפרעם, ולא ברור למה. וליכטש נותן ציטוט מעתון מודפס " צביקה קנפר, המשרד לבטחון פנים: ״המטרה היא לצור הרתעה, להגביר את תחושת הביטחון״ ~ על רישות הערים במצלמות מעקב, ידיעות עמ׳ 8" - כלומר בדיוק מה שאומרים לנו כל הזמן בבריטניה, זה אמור ליצור תחושת ביטחון, אבל לא בטחון אמיתי. בנוסף לינק שהטוויט אתמול קורי דוקטורוב, על איך ש ‘בטחון נסתר’ גורם לבתי הספר להרגיש לילדים ככלא.

אני מתנצל על הפוסט מוקדם יותר היום, ערן ורד עשה עבודה משובחת, אבל פרסמתי את הסרט לפני ששמתי לב שהוא עדיין פרטי. עם הצופים הסליחה, והנה הגרסא הסופית לגמרי של הסרט. (מילות מפתח כי אמרו לי שקשה למצוא את הפוסט: רישיון נהיגה, ביומטרי, משרד התחבורה)

ולענייננו.

אני שומע שוב ושוב את הטיעון הזה בעד המאגר. “אני אזרח שומר חוק אז אין לי ממה לפחד”. אזרחים תמימים יקרים, אתם שכחתם פשוט שאתם כבר עכשיו בחברת מעקב. מפרסמים בארה"ב אוספים תיק עובדות התנהגויות על אנשים ואני מניח שבארץ נתחיל לראות דברים דומים. אם אתם קצת פעילים ברשת, כותבים בתפוז, מגיבים בYנט וכולי, איפשהוא כל המידע הזה נאסף ויום אחד אולי גם מוצלב (אם זה לא קורה כבר היום). היום כדי לפרסם לכם דברים יותר ממוקדים, מחר אולי כדי לחפש דפוסי התנהגות “מעניינים” למשטרה או כל גורם שיתחיל ללטוש עיניים לכל המידע הטעים הזה. הוספת עוד מאגרים ועוד מידע מצליב לא ישפר את המצב, זה רק יחזק את יכולת העוקבים לעקוב אחריכם, בתחילה כל מי שיש לו גישה חוקית למאגר ויום אחד אולי גם אנשים שלא היו אמורים להיות ברשימה.

מחלקת חופש המידע חזרה אלי באיחור ורק עם תשובה אחת ( מתוך ה-14 ששלחתי), וזאת למרות שהסברתי למה זה דחוף ולמרות ששילמתי את מחיר השאילתא המלא, שלהבנתי אינני אמור לשלם כאשר השאילתא מתייחסת לפרטיותי ולניהול פרטי האישיים. מאז בקשת המידע חלף למעלה מחודש וחצי, שזה יותר ממה שמצוין בחוק.

נשלח: 18 לפברואר (למעלה מהחודש הנדרש בחוק - ע.א.) הנדון: פנייתך לקבלת מידע בנושא: מאגר התמונות של רשיונות הנהיגה

במענה לפנייתך בנושא שבנידון, הרייני להשיבך:

ישנות יען כי אינן חדשות. נציב תלונות הציבור במשרד התחבורה סגר עלי את הקייס (קראו הלאה לראות איך אני דורש מהם לפתוח חזרה).

אבל ראשית הפסקת אנטי-פרסומות: אל תצטרפו לפייסבוק כי הם ישלחו הודעות אישיות שלכם לאנשים הלא נכונים. בראד טמפלטון מה-EFF הסביר לתלמידי SU לפני כמה שעות למה מחשוב ענן זה דבר שראוי להזהר ממנו - לידיעת החוואים בנגב!

שנית, בשיחה עם בחור הונג-קונגי שפגשתי אתמול, גיליתי להפתעתי שיש להם תעודות זהות ביומטריות עם קוראי אצבע מפוזרים בכל העיר/מדינה בבנקים וכל מני מקומות, וגם המשטרה משתמשת במסד הנתונים לצרכי מז"פ. צריך לחפור יותר בחדשות מ-HK ולראות אם הדבר בינתיים הועיל או הזיק לתושבים שם, ואם יש להם בעית גניבת זהויות.

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל זה לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול - האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

אתמול שמעתי בחדשות על כך שאסיפת רבנים חרדיים החליטה לחזור על מבצע שנות ה-70 נגד הטלוויזיות, ולכפות על הורים להוציא מהבית כל מכשיר בחיבור אינטרנט, תחת האיום שבתי הספר ימנעו חינוך מהדרדקים. הכל או לא כלום זו השיטה. במקום לחנך להבדיל בין טוב ורע צריך פשוט לזרוק את הרע מהחיים לפי הדוגמא הזו. רק לפני שבועיים נחשפה פרשת הרב מוטי אלון ובעקבותיה שוב נחשפה במערומיה אי היכולת של הציבור הדתי (אפילו לא חרדי) להתמודד עם האמת. שמעתי דיווחים על קורעי קרע, מארגני עצרת תפילה המונית, חושבים לשבת כמו ב"שבעה" ומדברים על ביטול של הלכות שפסק הרב בכל שנותיו. זהו. נמחק. אולי נגיד שהאיש בעצם לא דתי, הוא היה מתחזה כל השנים, נמחק מספרי ההיסטוריה ומלוח ליבנו כי דברים רעים לא קורים, ואז נהיה שוב טהורים לקראת בוא המשיח משיח משיח אויויויויויוי.

לפני כמה שנים המקור היחידי לתנ"ך מנוקד ומוטעם היה את מכון ממרה אבל ב רשיון מגביל שהטריד אנשים בקהילה החופשית ואני בינהם. היום נתקלתי במקרה בעובדה המרעננת שלצד פירושים כמו רש"י התנ"ך מופיע במלואו בויקיטקסט שבתורו מובא מתוך האתר הזה, שמחלק את כל התנ"ך המוקלד ללא הגבלות רשיון (ברשות הכלל) ואם תרצו להוריד ולהתקין את השרת שעליו הוא רץ עם תכניו, התוכנה כוללת חלקים GPL, חלקים CC-by-nc ואולי רשיונות אחרים, עדיין, חופשיים למדי.

אני לא באמת סופר, אני אפילו מעריך כלפי מטה בשמרנות…

היום נשלח הרשיון שלי בדואר סוף סוף. לא היתה לי סבלנות להמשיך לתחזק זקן, אז החלטתי שאני לא צריך לחכות לעד לדפוס בארי/משרד התחבולה והלכתי למ.מ.ס.י., אחת החברות האזרחיות הרבות המחזיקות בגישה למאגר. כך הלכתי להדפיס רשיון בינלאומי על חתיכת קרטון בשווי 15 ש"ח, ולכן אני סוף סוף מגולח וכמעט סיימנו את הסרט. המשך בקרוב, אני מקווה.

סיפרתי בפוסט הקודם שכדי להסביר לקהל הישראלי מה היא פרטיות ולמה זה חשוב, יצאנו לראיין מספר מומחים והכוונה היא לפרסם את התוצר בוידאו וכפודקאסט. ראיינו כרגע שני מומחים בתחומם ויש לי שלושה-ארבעה נוספים “על הכוונת”. המטרה המוצהרת היא הסברה עובדתית שכן תם הנסיון הבהול לעצור את חקיקת המאגר הביומטרי, ועכשיו קהל היעד איננו בית הנבחרים אלא כלל הציבור. הכותרות שיצר לנו בחודשים האחרונים מאיר שטרית רלוונטיות פחות ופחות, ולמשרד הפנים עוד אין שום חומר הסברה בנושא. אנו מקווים למצוא משתפי פעולה כדי למלא את הריק הזה.

פוסט על התחבטות קטנה על סגנון הכתיבה שלי פה בבלוג. אם אתם רוצים להגיע ישירות לפואנטה שלי, קפצו לשני הפרגראפים האחרונים.

לפני כמה חודשים פורסמה ב"הידען" החדשה הלא-מרעישה כי אנטיוכוס לא היה רשע כמו שעושים ממנו, אני פתאום קישרתי שאולי הוא נבחר בתור הרשע הגדול (או בתור הסיר הטמבל) כי שמו דומה מספיק למושג האנטיכריסט במאגר האמונות התפלות שהנוצרים סינטזו לתוך המסורת המודרנית שלהם. ליהודים אין מסורת של מושג “צורר משיח” במובן הנוצרי עד כמה שאני יודע, אבל תוארי רשעות, דיני “מוסר” ותארי “רשע” ו"צורר" חולקו ללא מעט דמויות היסטוריות מלבד אנטיוכוס. מועדון הנבחרים כולל את היטלר, רבין, יוסי שריד וכל מה שבאמצע.

במשך הדיאלוג ביני ובין יורם אורן, יועץ משרד הפנים בנושא התעודות החכמות. אתם מוזמנים להוסיף שאלות ואפנה אותן אליו.

החלק הקודם פורסם כאן, קחו רק לתשומת הלב את האזהרה שפירסמתי.

בתשובה לשאלותי לגבי האמון הפגוע של משרד הפנים (דליפת מרשם האוכלוסין, פנקס הבוחרים ועוד מאגרים) והעובדה שאין להם איש במ"מ קבוע:

לגבי ממונה במ"מ במשה"פ – נכון שאין מינוי רשמי אבל זה לא אומר שאין עבודה בנושא, ואפילו עבודה אינטנסיבית. בכמה שנים האחרונות שאני מכיר את המשרד הוא עשה קפיצת מדרגה רצינית, בסיוע צמוד של רא"מ ועם אנשים מאד מקצועיים שעוסקים בזה. אני מתאר לעצמי שיהיה מי שיקפוץ ויגיד שמרשם האוכלוסין בכל זאת דלף משם אבל זה שוב משהו לא נכון. מרשם האוכלוסין מכיל הרבה פרטים נוספים שלא דלפו, והדליפה הייתה מלקוחות של המרשם שמקבלים אותו על פי חוק. אני הראשון שישמח אם יצמצמו אליו את הגישה בחוק.

(למתקשים בלטינית, משמעות הכותרת היא פחות או יותר " אזהרה לציבור הלקוחות", מה שבשנים האחרונות מבלבלים עם “גילוי נאות” או אחיו הקרובים יותר “כתב ויתור אחריות” או " דיסקליימר")

אזהרה: אין לראות בפוסט הקודם כל מדריך או מידע אמיתי. מדובר ברצונו הטוב של יועץ עצמאי למשרד הפנים, המידע שהובא שם איננו מסמך רשמי של הממשלה, הוא איננו תשובה רשמית או לא רשמית של גורם ממשלה, הוא מידע שאינו סופי לפי הידוע לי, ולאחרונה הגיעו לאוזני שמועות מכמה כיוונים עליהם אני סומך, שלא ברור אפילו אם משרד הפנים יהיה זה שיישם את המאגר או שמא יופקע מידיו לרא"ם (השב"כ). תגובתו של מר אורן לשאלתי על הסיפור:

בחודשים האחרונים נאמנכם העבדקן ועוד ענן אקטיביסטים קיחוטיים הפצצנו בהסברים, הפצרות, הפחדות, תאוריות קנוניה נגד חוק המאגר ויישומיו האפשריים. עכשיו משעבר החוק אני מתחיל לראות יותר מידע אמיתי (למה רק עכשיו?!). בסוף הכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה בשבוע שעבר ( פורסם הוידאו!) יצא לי לשוחח קצת עם יורם אורן, יועץ משרד הפנים לתשתיות הכרטיסים החכמים והמאגר. המשכנו את השיחה באימייל וקיבלתי הרבה מידע. אני אתן לכם סקירה קלה בסגנון “FAQ”. הציטוטים מפי יורם אורן לא נערכים על ידי ומסומנים כציטוט (רקע אפור). ציטוטים שרק “מוקפים בגרשיים” רגילים הם מזכרוני מרב-שיח בע"פ - לא כולם של יורם אבל העברתי דרכו את הפוסט כדי שיתקן אם המידע בהם לא היה נכון.

כל פעם שאני חוזר מהחברה שלי מחכים לי רססים שווי ערך לשבוע לקרוא (בערך 500, עם כמות הנושאים שאני מנסה לעקוב אחריהם). זה מרתק אבל זה גם גונב את כל הזמן הפנוי. לפעמים אני טורח ולוחץ share בגוגל רידר, למי מעוקבי שתהה למה יש שבוע שקט ואז הצפה, אז עכשיו אתם יודעים למה. הנה מבחר מערימת האייטמים מעניינים בכמות שמאיימת לי על השינה:

יום שחור לאינטרנט האוסטרלי - או בעצם ארבעה ימים (כולל “יום אוסטרליה” הלאומי) של סולידריות צרכנית שישראלים לא חזקים בה. אבל למרות 6600 חתימות באתר ה-EFA, לא ברור עדיין מה מספר האנשים והאתרים שאכן יצביעו ב-CSS ובהחלפת אווטארים, לפי דיווחי החדשות לרגע זה מדווחים מספרים בין 100 ל-500 אתרים, ולא מצוינים אתרים מרכזיים כלשהם. נראה אם יצליח להם להזיז משהו. כדי להוסיף לגלוג דמגוגי, שר התקשורת קונרוי לקח משפט מ נאומה של הילארי קלינטון על חשיבות האינטרנט החופשי וסובב אותו בצורה “יצירתית” כדי שיצא כאילו היא תומכת בהגבלת חופש הגלישה. לכל מדינה יש את המאיר שקרית שלה, כך זה נראה :-(

אתמול בצהרים נאלצתי להקריב את פני למאגר. המחשב של עמדת הצילום מחובר כפי הנראה דרך חיבור אינטרנט רגיל למערכת ניהול מידע בכתובת https://mfapps.mot.gov.il, שבניתוח ראשוני של שני אנשים שיודעים משהו, איננה מרשימה באבטחתה. פרטים נוספים על ההרפתקאה יפורסמו בקרוב…

יצאנו לירושלים, בדרך דיסקסנו עדויות מומחה בבג"צ, ביומטריה לשירות האזרח וכלי סטטיסטיקה לבלוגים. גיליתי שניוקונומי כבר לא מציעים סטטיסטיקה חינם לבלוגרים, ש גוגל אנליטיקס הם מהבודדים בשוק שמצליבים מידע על אותו הגולש באתרים השונים שהוא ניגש אליהם (אם כבר XSS אז כבר לנצל אותו עד הסוף) וש פיירסטאטס עכשיו פחות מכביד על הבלוג בגרסאות האחרונות, אז אולי אני אנסה אותו שוב.

בעקבות הפוסט הקודם על משרד הרישוי ובעקבות זה ששמי צץ בכתבה ב"הארץ", שוב קיבלתי גל שאלות בבלוג ובפרטי - מה נשתנה עם המאגר? למה אני נטפל פתאום למשרד התחבורה? האם אני לא פרנואיד סתם?

ובכן נתחיל מזה שידוע לכולם עד כמה המידע שלכם גלוי וזמין. אם זה רשימות הוצל"פ ומרשם התושבים באימיול, אם זה רשימות דאנסגייד לעצמאים, אם זה רשימת בעלי הכלבים במשרד החקלאות, ועוד ועוד. הוא גלוי למשרדי ממשלה, למשטרה, לפושעים, לרמאים, למראיינים אתכם לעבודה, לחברות הביטוח, לבנק המשכנתאות, לילדים של השכנים, לשכן הפסיכופט מלמעלה שלא אישרתם לו לסגר מרפסת בשנה שעברה ולעוד גורמים שאתם לא חושבים עליהם.

רשת צ’יזבורגר חוגגת שלוש שנים ומתניעה את failbooking.com, המקום שירכז לא מעט דוגמאות ל"יותר מדי אינפורמציה" (כרגע התג הכי נפוץ בבלוג) ועדויות ל פער דורות תרבותי. אכן נראה שאחוז לא קטן הוא פאדיחות של פרטיות, ודוגמאות למה פייסבוק הוא דרך תקשורת מאוד מביכה ולא טבעית לאנשים. בנוסף אבל יש גם הברקות שאולי יום אחד יגיעו לרמת BASH הגיקי. האתר לא מוגבל למשתמשי “עלהפנים”, גם ציוצים מוצלחים מטוויטר מתקבלים בברכה.

בחזית האישית והפחות מצחיקה, בהמשך ל חששותי מתהליך חידוש רשיון הנהיגה שלי, שלחתי ביום ראשון לדובר משרד התחבורה אבנר עובדיה מכתב:

בשבוע הקרוב, אם לא יקרה איזה נס משפטי, אני אאלץ לבחור בין רשיון נהיגה לבין בטחוני האישי. חבר יקר שניסה לצאת במצב win-win בסוף יצא במצב lose-lose. לא רק שלא הצליח למנוע את הכנסת פניו למאגר, אלא שמשרד התחבורה החליט לקצץ כמה סעיפים מהרשיון שלו כהפגנת שרירים על כך שהנ"ל העיז לנסות להלחם על זכויות הפרט שלו.

קיבלתי משוב שאני ו חברי מוכרים קונספירציות ו ניחושים. יודעים מה? סרטונים שווים אלפי מילים. תעשו חשבון לבד.

ניסיתי להתרחק מזה אבל אין ברירה, זה ימשיך לרדוף אותנו… המאגר של נתב"ג, זה שמודד את מבנה כף וגב היד במקום אמצעים קלים לזיוף, יזרק או נזרק כבר סופית ו מחליף אותו מתקן פנים ואצבע. למי שיקפיד להציץ גם בסרטון הקטן יותר (להציץ ולהפגע) שם מדגימים לנו בלי שום הכחשה איך יעקבו אחרי כל הנוסעים בטרמינל ויקפצו למראה כל תנועה חשודה. אפילו את השאלות הדביליות של “ארזת לבד?” יחליף מסוף עם שאלות מוקלטות ומד רעידות בקול שירמז על אנשים בלחץ. מעניין כמה אנשים עם סתם חרדות מטיסה יבלו לילה במעצר כחשודים בטרור. ומצד שני מעניין כמה מחבלים שלמדו לעבוד על פוליגראף יעברו את המסוף הזה בשלום. זה מה שניסיתי להסביר כאן לגבי מערכות אנוש שסומכות בצורה עיוורת מדי על מערכות מחשב.

טוב, מודה, לא הכל רע בעולם. במקביל לפוסט הקודם החלטתי לאסוף גם חדשות טובות וקטעים שמחים.

סתם פוסט מתבכיין שבו אני מנסה לשתף בצערי על כל דברים המציקים שעוברים לי בדפדפן לאחרונה. אל תרגישו חובה לקרוא :-)

למי שלא עוקב, הלמו פותח את הפה בסדרת פוסטים עם ממתקים מהמשפט שבו הוא בדיוק זוכה, חלקם משמעותיים יותר וחלקם פחות. השבוע הוא הזכיר איך המשטרה ביקשה למסמר אותו לשולחן החקירות כדי להבין למה תקף אתרי ממשלה עם כלי פריצה כמו “פרוקסי” ו"פיירפוקס" במקום לגלוש עם אקספלונטר כמו כל הנתינים. הוא גם ציין שלצורך כך הם הפעילו את חוק נתוני תקשורת חודשים ארוכים לפני שהנ"ל נכנס לתוקף. אבל אולי הפרט הכי מענין שמשה מתאר כאן בסאגה מסתתר בסיפור הראיות שאספו מהמחשב שלו: זה הדיסק או שזה לא הדיסק? הוא מתאר איך בזמן ההעתקה של הדיסק הביתי שלו, יצרה המשטרה HASH מסוג MD5 ונתנה לו חתיכת נייר. את הדיסק המקורי צריך להחזיר הרי בשלב כלשהוא לנאשם אז ברור שצריך לעשות את הבדיקות על העתק, אבל מה בדיוק התוקף של ראיות מחשב שנאספו מביתו של נחקר, ואיך לוודא אותן? איך יוכיח הנאשם בבית המשפט אם הדיסק שונה או לא?

למי שתהה למה ההתנגדות שלנו מלשים את הנתונים של המון אנשים במקום אחד וללא הצפנה, באה חברה מצ’וקמקת בשם RockYou ועשתה לאנשים בית ספר. ביום כזה אני עוד יותר שמח שאין לי פייסבוק ולא אפליקציות (לטס פייס איט, רוגלות), אני שמח שאני משתדל לתת סיסמאות שונות לכל אתר, ואני שמח במיוחד שאני לא נרשם לשום אתרי לווין של טוויטר שכל אחד ואחד מהם מתעקש לדעת את הסיסמא שלך בטוויטר. לי אישית זה ברור שאחד מהם יום אחד יברח עם המון חשבונות וסיסמאות (עד היום ראינו רק את האסון האישי של אורלי ואולי עוד כמה מקרים קטנים, אבל יום אחד גם זה יקרה).

תודה רבה ל"הלמו", ששולף כל פעם מטעמים נחמדים מאתרי הממשלה. הפעם הוא מצא ספריה ובה מפתחות וכלים של פרויקט תמו"ז הממשלתי.

חפרתי לראות אם יש שם באמת מפתחות סודיים, אבל נראה שלא, רק כמה כלי תוכנה ומפתחות ציבוריים זרוקים בצורה מוזרה ולא מקצועית על שרת חלונות (עם קובץ ריק בשם New Text Document.txt שמוסיף הדרת כבוד לספריה). לשמחתי זה לא המפתח שבעזרתו מדינת ישראל חותמת על אישורים חשובים, במיוחד מאז שהפכה לגורם המאשר הבלעדי של מפתחות ציבוריים, מרגע שקומסיין עזבה (או הועזבה?) מהשטח. הבוקר היה דיון על זה בכנסת, דיווח מקלינגר או דורון בוודאי יפורסם בקרוב.

אני עדיין מנסה לסכם לעצמי מחשבות לגבי “מה הלאה”, אז עוד אין לי סיכום. בינתיים מקבץ לינקים “קטן” ממה שנשפך ברשת:

• פרוטוקול הישיבה האחרונה של ועדת המדע בנושא החוק מה-25/11, שהיתה פארסה מגעילה בפני עצמה (חשבתי להביא רשמים של אחד/אחת מהנוכחים שהסכימו שאצטט בעילום שם, אבל זה מסיט מהנושא). שעתיים שבהן שטרית השתעשע במתנגדי המאגר כהשתעשע חתול בג’וק מקרטע בערב סתוי.
• פניה נוספת של איגוד האינטרנט בבוקר ההצבעה.
• פרוטוקול הישיבה הסוערת פורסם כקובץ DOC באתר הכנסת, אני מקווה שאפשר יהיה למצוא בהמשך את הוידאו באתר כלשהוא, נעבוד על זה.
• עיתונות: YNET (כאלף טוקבקים, כרגיל גם הכי מקיפים בדיווח), כלכליסט, הארץ, נרג’(פרס הפספוס), אנשים ומחשבים (פרס הליקוק המצטיין), דהמארקר, גלובס + סקר ואפילו סלאשדוט. עוד פרסומים בגוגל ניוז.
• הדים למחרת בבוקר: רמזים על ביקורות על ההצבעה בתוך קדימה, למקרה שהאייטם יעלם שמרתי צילומסך. אינני יודע מה מהיימנות האתר הזה, אבל אני אשמח אם המיינסטרים יחפור וידוש בשאלות האלו טיפה - למה דאגה לשלום האזרחים וערכי הדמוקרטיה פחות חשובים ממשמעת מפלגתית/סיעתית/ממשלתית/קואליציונית או סתם “לויאליות לחבר שטרית” - אותו חבר קדימה שאיים לעקור (בלויאליות!) לליכוד לפני שבועות ספורים.
• באתר הכנסת עדיין לא מופיע פירוט המצביעים (תמצאו אותו ב-YNET) אבל הנה נוכחות חברי הכנסת במשכן בזמן ההצבעה לפי המעקב האלקטרוני שלנו. (לא כל המתנגדים שהיו במשכן טרחו לבוא למליאה להצביע, אבל ממילא המשמעת הקואליציונית הרגה את הסיכויים סופית)
• ארגון אוואז יצא עם חולצות מגניבות לכבוד המצעד של יום שישי
• ולמי שרצה לברוח מפה, אוסטרליה מתחילה לאסוף מאגר ביומטרי של מבקשי מקלט מדיני (הבנתי שהרבה כאלו מגיעים לשם). בינתיים זה בהתנדבות לחצי השנה הראשונה (לא ברור מהכתבה אם יש תמריץ להתנדב), אבל אייטם אחר מציין שמידע ביומטרי ממילא נלקח מכל מי שעושים את בחינות האזרחות.
• אבל זה לא נגמר באוסטרליה. בקנדה מאוד מקפידים על הפרטיות של האזרחים, אבל גם אצלם מתחילים לאסוף פייסבוק ממשלתי של סטודנטים מבקרים, עובדים זרים ומהגרים. להוסיף עלבון לפיאסקו, הם חולקים אותו חופשי עם ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה לפי ההסכמים החדשים. איזו אחווה נהדרת! צפו שבקרוב כל המבקרים יצטרכו לתת אצבעות, כמו בארה"ב. זה מתחיל לאט וזה מאיץ פתאום, כמו אצלנו…
• בלוגרים, כמובן! יהונתן אחד ו שתיים, גל מור, נמרוד קרת, הלמו (בנושא קרוב), רם און וכמובן מאיר “המאגר הביומטרי” שטרית באי-כבודו ולא בעצמו. בוודאי יש אחרים, אבל משום מה בלוגסרץ’ תקוע כרגע.

הטור האישי של דורון אביגד " הדרך לגהינום רצופה אלי ישי", נוטש את הטיעונים הקרים ובועט לרגש כמו אחרון “הבלוגריסטים” (כך קוראים לנו הטוקבקיסטים…). מפליא לראות ניסוחים כאלו בעיתון עסקים עם פוזה וחשיבות עצמית:

כה אמר חורחה סנטאניה, " אלו שאינם זוכרים את העבר נידונים לחזור עליו". הציטוט זכה לאלפי גרסאות אבל למעט מאוד מפנימים, והשאר (כמו שאומרים) הסטוריה.

ארה"ב לא למדה מתקופת הפיכות “רפובליקות הבננות”, וחזרה על השיטות עם לוחמים ווהאבים ואפגניים, התוצאה היא כמובן אל-קעידה. ישראל גידלה כך את החמאס, והיום המחיר הוא שאנחנו גם מעלים את המחיר של החלפות שבויים בכל משא ומתן. לא רק ש אנחנו מחזקים כך את גישת החטיפות של אויבינו, אנחנו בדרך מאבדים גם את השפיות, והמוסר שאנחנו כל כך גאים בו מתמוסס ומחליף רציפות לוגית בשיקולי תדמית תקשורתית ודעת קהל.

לפני ימים אחדים כתבתי לשר מיקי איתן כי “כל נוסחא שכובלת זכויות אזרח למאגר היא כניעה ולא פשרה”.

דורון דיווח לנו מהכנסת, שועדת המדע ע"ש מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי שמה גז ו אישרה תוך ישיבה זריזה של שעתיים את הנוסח סופי של ה"פשרה" - החוק למעשה לא ישונה בצורה דראסטית לפני ההצבעה ביום שני. אם לשאול בדיחה מדאגלס אדמס זצוקלל"ה, “זו בוודאי משמעות חדשה למילה ‘פשרה’ שלא הייתי מודע לה עד היום!”.

מי שהכיר כמה גלגולים קודמים של הצעת השמוק, שמע כבר על מספרם הלא מבוטל של פאשלות בניסוח, התכנון ושאר מלכודות והזנחות שגילו פינצ’וק את אופק ושאר שומרי השומרים שלנו. לא את הכל הם הצליחו לגרום לועדה לתקן, ואני רוצה רק להביא כאן שני דברים חשובים להתייחסות.

אחרי הפוסט הקודם על הזעזועים ברשימות, וקריאה חוזרת של התגובות להודעת הצוות על פיזור המשתמשים, או דיונים שהתפתחו מסביב כמו האחד הזה אצל רוני, ובהתחשב בעובדה שמחסור בתקציב ו/או כוח אדם פורר את “שקוף” ומעמיד בסימן שאלה את עתידה של בלוגלי, לא נותר לי אלא להצטער שחופש הביטוי באמת חשוב רק לבני המעמד הבינוני והמעוך בישראל. אנשים שקרועים בין הצורך לתחזק את הפלטפורמות והשופרות החשובים האלו ובין הצורך פשוט להתפרנס.

החוקים בארץ לא מעודדים עוסקים עצמאיים לצערי. את זה אני יודע ממצוקה אישית. אין זכויות בביטוח לאומי (למרות שאני משלם להם אחוזים יותר גבוהים מאשר שכיר), אין יותר מדי גב לגביית חובות, אי אפשר להקים בקלות “תיבת תרומות” כמו פרויקטים פרטיים קטנים ברשת בלי שמס הכנסה יבוא יום אחד וינקנק אותך. לאתרים כמו בלוגלי וכמו רשימות לא נותר אלא למכור את האתר (ולקוות שהקונה לא יבגוד במשתמשים), או לקחת כסף מהמשתמשים על פיצ’רים מיוחדים שיסבסדו שכירת תחזוקה לכולם, או להכניס פרסומות… וגם אז לא ברור שכמות העבודה מצדיקה את זה בשוק הישראלי הקטן, זה לא שמדובר במאות אלפי המשתמשים של wordpress.com ומצד שני, הבלוגיות האלו בחו"ל כל כך גדולות, שלא ממש משתלם להן להשקיע בהתגמשות לטובת משתמשים בשפות משונות שכותבות הפוך. לכן בארץ קיימות רק בלוגיות של מתנדבים, בלוגיות ממוסחרות (יש שיאמרו “עד זרא”) שמתנות ומגבילות תכנים או חונקות בפרסומות, או בלוגיות מפסידות שמשמשות לציד צרכנים מסוג כלשהוא.

עוד אני יושב לנסות לצפות בהכרזה של כרום-OS, דפדפן ההפעלה החדש של גוגל, אולי לצקצק ולרטון על שהוא מעביר את כל המידע שלכן לענן ולא משאיר אתכן בשליטה, והנה באה ידיעה מרתקת מבוינגבוינג:

ממשלת הוד מלכותה מצאה בעבר הרחוק דרך מצוינת להתגונן מפני ספינות פיראטים, וזאת על ידי שהיא לקחה כמה מהם תחת חסותה כדי שיתקפו רק את הספרדים וישלמו לה פרוטקשן על שיתוף הפעולה. קורי דוקטורוב מספר שבטוויסט מוזר, הממלכה המאוחדת המודרנית מנסה בשושו להעביר חוק שיתן כוח נכבד למדי בידי “שר מלחמה בפיראטים”, פקיד שאינו מנבחרי העם, שבידיו יהיה כוח במעט בלתי מוגבל להעביר חוקים בצורה עוקפת פרלמנט, לגייס מיליציות ולהלחם - במי? במשתמשי הטורנט המתועבים, כמובן! לקרוא ולא להאמין… חוק הקופירייט (הגנת זכויות ההעתקה וההפצה) מקבל כאן העלאה בדרגה חסרת תקדים בדמוקרטיות מודרניות, כוח בלתי מוגבל ולא חייב בדיווח ושקיפות, וכל זה לא כדי להגן על האזרחים, או על סודות מדינה, או על עתודות מזון… אלא רק על הרווחים היקרים של תעשיית המפיצים של הבידור התעשייתי.

התחלתי לענות למגיב אצלי בבלוג, אבל זה התנפח למימדים שמצדיקים עוד פוסט. אז הנה התשובה שלי ל ירייה-מן-המותן של צבי גלברד מאתמול:

חוק מעולה, יצמצם עבריינות, זיופים, ויצמצם אנרכיה. די להפחדות די לשקרים די להסתה די לתעמולה של החתרנים השמאלנים וכל ה"מומחים" מטעם שיש להם ידע חלקי. אנו מכירים הרבה כאלה…..חלקם מתוסכלים שלא מצאו ג’וב יותר טוב בחיים. לידיעתכם: יש מלא מאגרי מידע הכוללים יותר אינפורמציה עלינו מאשר במאגר הביומטרי: בנקים, קופ"ח, ולאקדמאים שבינינו- באונברסיטאות. לקבל ויזה לארה"ב נותנים פעמיים טביעות אצבעות!!! מדוע לממשלת ארה"ב מותר לעשות מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל ולממשלת ישראל אסור ? המאגר הביומטרי יהיה מוגן יותר מכל הנ"ל. בנוסף: לא כל האנשים במשטרה ובזרועות הבטחון מטומטמים כל הזמן. אני מחכה לראות את המטומטמים שינסו לפרוץ למאגר וייכנסו לכלא……

כן, גם אנחנו הגענו לשפל המדרגה והיינו כשאר הגויים, זכויות אזרח כבר אינן מובנות מאליהן :( האגודה לזכויות האזרח, שפועלת לרוב בצינורות משפטיים ולא מובילה קמפיינים ציבוריים, מכריזה למעשה שהגיעו מים עד רפש. הנה המייל האחרון מהם, פרטים נוספים כאן. שאר הפוסט הוא ציטוט ישיר, אתם מוזמנים להעתיק ולשלוח לחברים אכפתיים:

קודם כל בקצרה: כולנו מרגישים שמצב זכויות האדם והדמוקרטיה שלנו בסכנה, אולי בסכנה חסרת תקדים, ושהמצב רק הולך ומקצין. אין מצב שנשתוק על זה, ולא מספיק להמשיך במאבקים הנפרדים. הבעיה היא בעיית רוחב (ועומק) מחמירה, זו הבעיה של כולנו, ואנחנו חייבים להיאבק בה ביחד, בשם כל זכויות האדם של כל בני האדם.  באגודה לזכויות האזרח, אנחנו מעבירים הילוך, ורוצים להזמין אתכם להיות ביחד איתנו חלק ממשהו חדש: השנה בשבוע זכויות האדם, ב-11.12.09, מצעד זכויות האדם הראשון בישראל. ועכשיו – לפרטים בהרחבה:

השר משה בוגי יעלון: מתנגד למאגר הביומטרי.

התנועה לזכויות דיגיטליות יוצאת לדרך.

מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי מרכז פרופגנדה מוצלחת, אלי ישי לא טומן ידיו בצלחת אף הוא.

איגוד האינטרנט פנה ישירות לחברי הכנסת לבקש שיתנגדו למאגר.

כתבה מהיום בעיתון המודפס של ידיעות (עמ’ 2-3 [ 1] [ 2] [ 3]) צופה כי החוק יעבור ברוב בכנסת, ומציינת שזה אחד מהחוקים הכי שנויים במחלוקת בתולדות המדינה.

מתנדבים ליצירת קשרים מול חברי הכנסת (טלפונים, SMS ופאקסים) יפגשו מחר בחמ"ל המאולתר של המטה לנסות לתת עוד דחיפה אחרונה. צרו איתם קשר באתר NO2BIO אם אתם רוצים לנסות להזיז משהו!

הבריטים לא יתחילו לאסוף את כל התקשורת האלקטרונית של התושבים, לפחות לא עד אחרי הבחירות…

ובחדשות משמחות מקומיות יותר, בוגי יעלון (הבטחוניסט!) אמר שלשום שהליכוד כנראה יתנגד למאגר הביומטרי. אני מקווה שזה לא עוד ספין…

אם למישהו עוד היה ספק עד כמה רחוק יגיעו זרועותיו של ההון להשפיע על השילטון: דלף אתמול בבלוג של מייקל גייסט שבאמנה בינלאומית נגד זיוף הוכנסו כמה וכמה סעיפים דרקוניים להחריד למניעת עבירות העתקה. הנה הפרשנות מבוינגבוינג:

• ספקי שירות יחויבו לנטר כל חומר שיועלה ע"י משתמשים כדי לוודא אם יש בו משום עבירה על חוקי הקופירייט - זה אומר ששירותים כמו פליקר, יוטיוב, ובלוגיות כמו בלוגלי, ישרא וכולי יסגרו מהר מאוד כשיתברר שזה לא רווחי להחזיק צבא עורכי דין כדי לוודא את האכיפה.
• ספק אינטרנט שנמסר לו שמשתמש שלו עובר על החוק מחויב לנתק אותו מיד, מה שאומר שאותו אדם וכל משפחתו יהיו מנועים מלגשת למידע חיוני לחינוך, בריאות ושירותים בסיסיים אחרים, ללא משפט ובירור.
• כל העולם צריך לאמץ את המדיניות האמריקנית של “הודעה והורדה” ללא בירור ומשפט, מה שאומר למעשה צנזורה קלה ע"י לחיצה קלה על כפתור “עבירת קופירייט”
• חובה על כל המדינות החתומות לאכוף DRM - אסור לנסות לפצח אותו ולהעתיק את החומר המוגן אפילו אם אתה היוצר שלו! זה אומר גם שאסור לתרגם את החומר לפורמט אחר כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות וכולי.

בוינגבוינג מפוחדים או שבחרו בכוונה בטון מוגזם, אבל אני לא חושב שהמצב עד כדי כך גרוע, כי לא ברור שכל המדינות יהיו מוכנות לחתום על ההסכם, ולא ברור שהוא יהיה חוקי או בר יישום בכלל. הבעיה היא שאין לי מושג באמת עד כמה מחייבות אמנות עם סעיפים כאלו, והאם ישראל מחויבת לזה וכולי. מה שבטוח הוא שזה צעד בכיוון מאוד גרוע מבחינת זכויות המשתמשים וגם זכויות היוצרים, וזה הופך את זכויות המפיצים למשהו שדורס כבר זכויות פרט (כולל פרטיות וחופש הדיבור) ברמות חדשות של עוצמה. מפחיד ומטריד מאוד.

65% מהאמריקנים מפחדים משימוש לרעה במידע אישי עליהם. 64% לא רוצים שהוא ישמר “בידי אחרים”.

בסקר אחר, 70% מהישראלים לא סומכים על הממשלה שתשמור על המידע שלהם מפני דליפה.

אתמול פורסם שהישראלים בטוחים שהמאגר הביומטרי ידלוף (56%) ועדיין יש לו רוב זהיר של תומכים (46% מול 34% מתנגדים).

מסקנתי: צריך עוד הסברה וצריך שהח"כים ישמעו מה הולך בחוץ. כשהחוק יעבור יתחיל המאבק להסלים, לצערי. בינתיים המשטרה מתכוננת.

תכנים פדרליים הם נחלת הכלל לפי החוק האמריקני, אובמה השיק גם לפני כמה חודשים את אתר המידע הציבורי שאפשר רק מאוד לקנא בו, ובסופ"ש עבר אתר הבית הלבן לרוץ על דרופל.

אובמה אומר ועושה שקיפות לא רע, ודואג גם ל הסדרת נייטרליות הרשת. בארץ מתחיל בינתיים השר-בלי-תיק-שממונה-על-השירות-לאזרח מיקי איתן (השר לאיכות השררה?) לעשות קולות של שקיפות. רחוק היום שכל הכנסת תתנהג ככה.

לא, ישראל עדיין תקועה במקום בעייתי. לפי “ישראל היום” ח"כ דנון מציע חוק בסגנון הצנזורשת (כי צריך להגן על הילדים!) אבל מתמקד בפן הבטחוני (מה נעשה אם תהיה מתקפת טרור דרך הרשת הישראלית? מה אם ישראל תהפוך להיות מבוססת רשת אינטרנט ויפילו לנו את היכולת לשלוח הודעות חירום לאזרחים?). אבל אם מתעמקים ב סלט בן 19 העמודים של הצעת החוק, נראה שהפתרון שלו כולל גם הלאמת ניהול והפעלת סיומת .il מאיגוד האינטרנט, הלאמת תוכניות הסברה וחינוך מאשנ"ב, ריכוז תקינה של אבטחת מידע ופרטיות מקוונת בין משרדי הממשלה (שגם זו אליה וקוץ בה - מה אם המונופול הזה יבחר תקנים גרועים?), תנסח את מדיניות הממשלה לקנין ופרטיות דיגיטליים, תקבע סדרי עדיפויות למחקר בנושא איומים מקוונים. לפחות הוא רוצה להקפיד שכל ריכוז הכוח הזה ינוהל ע"י ועדה רב תחומית של אנשים מומחים מהאקדמיה והאמנויות. מה אתם אומרים? ימונו שם אנשי מקצוע, בעלי פרוטקציה או בובות “קנויות”? לפי ההצעה: " הממשלה תמנה, לפי המלצת השר(שר התקשורת - ע.א.) לאחר שהתייעץ עם המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המדען הראשי, ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, האקדמיה ללשון העברית, ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה."

לא הצביעו היום על החוק. סדר יומה של הכנסת מתפרסם די מאוחר אז לקח לנו זמן לגלות שאין היום דיונים בנושא, אבל קלינגר בכל זאת לא חוסך מאמצים ונסע לכנסת לעשות לובי.

אבל על סדר היום השבועי של הכנסת עדיין מתנוססים נושאים שיעלו להצבעה. בין השאר החלת רציפות על תיקון לחוק החתימה הדיגיטאלית (שבו גם הממשלה תהיה CA) ותיקון לחוק האזנת הסתר. כמובן שאין לינק לנוסח עליו מצביעים בעמוד סדר היום (מעניין אם לחברי הכנסת יש דרך יותר טובה להגיע למידע הזה או שהם מצביעים תמיד “על עיוור”), חיפוש באתר הכנסת ובמשרד המשפטים לא העלה לי על מה מדובר בשבוע שעבר, אבל הנה היום נמצאה ההצעה ( PDF) וקלינגר הצליח לגלות שמדובר ב תיקון מאוד יוצא דופן שמאשר חדירה נסתרת לבתים כדי להתקין אמצעי האזנה (וצילום), ובכך בעצם פותח פתח גדול ומכוער בכיוון חיפושים נסתרים, מה שקוראין בלעז Sneak & peek, אחד מהכוחות המדוברים לשימצה שניתנו בראה"ב לכוחות הבטחון במסגרת USA-PATRIOT act המפחיד, ש חוקק “למלחמה בטרור” אבל מנוצל מאז לרעה בכל מני דרכים. איכס.

אני שמח לראות ש מתייחסים גם למאגר התמונות בעיתונות, ואני מסכים שמאגר התמונות מעצבן אותי טיפה יותר ממאגר טביעת האצבע (זו תחרות צמודה) אבל לא על זה הפוסט הנוכחי. אם אתם זוכרים שפעם התייחסתי לפוסט של הגר על הפאנל. בפוסט הנ"ל הגר בחרה תמונה טיפוסית מהפאנל - שטרית מתלחשש עם סביבתו, ואלי ישי שולף תדירות את הטלפון שלו ומתכתב במסרונים, שניהם נראו משועממים פחד ולא ברור אם לגמרי מרוכזים בדוברים שעל הפודיום. התמונה משער ידיעות של השבוע מרמזת שזה לא משהו חד פעמי…

You have zero privacy anyway, get over it. -- Scott McNealy on consumer privacy, January 1999

כדי להיות יסודי בסדרה הזו, צריך גם ייצוג מהקיצון הרחוק של הסקאלה, אפילו אם היא תשמע לכם מוגזמת, יש לה הצדקות וכמה תומכים. הכירו את הגישה של דייויד ברין, מדען וסופר מד"ב ותיק שלוקח את מקנילי עוד צעד וטוען כך: הפרטיות היא רעיון חדשני וחולף, כשגדלנו בחברה השבטית לא היתה לנו פרטיות כי כולם חיו בתחת של כולם, גם לא היתה לנו אפילו כמיהה למושג כי לא היתה לנו ממש פרטיות תחת שלטונות מלוכניים, והיום המון חברות יודעות עלינו המון ממילא, והאנשים נותנים בשמחה את כל הפרטים למפרסמים, סוחרים ושאר גופים, ולמרות שעדיין יש התנגדות תרבותית קלה להפנים את זה ((דיסקסתי את זה בפוסט הקודם וראו הרחבה אצל כרמל בפוסט הנהדר “אמא, צאי לי מהבלוג!”)), אנחנו בדרך ל חברה של שקיפות טוטאלית. התערטלות תהיה הדרך הטובה ביותר להרגיש נינוח, כשאין לך מה מהסתיר. כך גם אפשר לשמור על השומרים, תרד רמת הפשיעה כי לאנשים לא יהיה איך להתחבא - אדם לא שקוף יחשב אוטומטית לחשוד, וכולי…

האם אנשים שמים לב כשהפרטיות שלהם נלקחת או שהם מאפשרים זאת בשמחה בלי להבין על מה הם מוותרים? הבעיה היא לרוב שאנשים מגלים שהנושא בעיתי רק כשזה פוגע בהם אישית. המושג כל כך אמורפי, ובמיוחד בעולם של מידע אישי ממוחשב, שלפעמים קל לי יותר להסביר מכניקת קוונטום (שזה נושא שאני מבין עוד פחות).

כבר ציטטתי פעם את הירשאוגה במאמר מדה-מרקר: “מדוע אם כן אותם ישראלים שמזדרזים לשתף את ציבור הגולשים במעלליהם האינטימיים ביותר בטוויטר ובפייסבוק חוששים מהקמתו של מאגר ביומטרי?”, והשאלה באמת מטרידה אותי. האם אנשים באמת חרדים לפרטיותם, או שהם סתם רוכבים על גל ה-slacktivism כי בפרופיל זה נראה קוּל שיש לך דעה על משהו? מי הם אותם אלפי פייסבוקאים חברי הקבוצות נגד החוק הביומטרי שלא נענו לקריאתי/קריאתינו להרשם לקבלת עדכונים מחוץ לפייסבוק, שהוא בעיני אולי אסון הפרטיות המטריד ביותר ברשת אי פעם? עד לכתיבת שורות אלו נרשמו ששה אנשים.

כדי שהחוק יוכל לעזור לנו להתגונן, צריך להגדיר מה היא פרטיות. כמו שהכותרת מציינת, יש בעיתיות בסיסית שעוד לא נפתרה. זהו הפוסט השני שלי ב סדרה על פרטיות.

סנטימטר אחרי סנטימטר, מידע אישי שלנו נרשם ע"י השלטונות, ואח"כ דולף או נמכר. לפעמים יש נפגע בודד, לפעמים הדליפה היא של כל מרשם התושבים. לפעמים זה עולה בכסף ולפעמים זה מפחיד ברמה הפסיכולוגית. עוד הרבה לפני המאגר הביומטרי, התווכחנו על שיתוף נתוני רשות הרישוי עם חברת דרך ארץ. זה היה אחד מהאירועים הראשונים בנוגע להזניית מאגרי מידע ממשלתיים בארץ, שזכו להד באוכלוסית הגיקים אבל כמעט שבכלל לא בעיתונות. אגב, עם או בלי קשר, שר התחבולה דאז היה אחד מאיר שטרית. איזה קטע.

לוקח לי לאחרונה יותר מדי זמן לרוקן את תיבת הדואר הנכנס :-)

למי שתהה על מה בדיוק עובדים באקדמיה כל השנים במחקר בסיסי, ולמה אלו המחקרים שזוכים בנובל ופחות אלו שמתבצעים בחברות מסחריות, הנה כתבה מצוינת על מפעל חייה של פרופסור עדה יונת, כלת פרסי ישראל, וולף ונובל, שמוכיחה עד כמה העקשנות חשובה. הכתבה מעולה, אין לי מה להוסיף מלבד ברכות חמות לזוכה!

אבל לצד הסיפור הזה יש סיפורי לווין. חבל שישראל תפיק פחות ופחות סיפורי הצלחה כאלו בעתיד אם מערכת החינוך לא תבנה מחדש ואם לא תעצר התדרדרותה של ההשכלה הגבוהה בארץ. חדשות 2 ציטטו שבריחת המוחות שלנו כל כך חמורה שהיום רבע מהחוקרים המובילים באוניברסיטאות בארה"ב הם ישראלים לשעבר; לא יודע מאיפה הופק הנתון הקיצוני אבל הוא היה מבהיל גם אם 10% ולא רבע היה המספר שנקוב בו, כי מדענים שעזבו אוניברסיטה לא ילמדו בה את הדור הבא. אם עוד לא ראיתם את סדרת הכתבות של דנה וייס על הנושא בערוץ שתיים, קחו גלולת מצברוח לפני שתצפו: חלק ראשון, שני, ו שלישי.

המילה “פרטיות” מתנופפת בראש חוצות הרבה בימי הויכוח האחרונים בנושאי זהות מקוונת, זיהוי פנים ברשת, מעקב במצלמות רחוב ע"י המשטרה וכמובן האיזון בין בטחון אישי ופרטיות בחקיקה. החלטתי לפתוח סדרה חדשה על פרטיות, קצת כדי לעשות לעצמי סדר במחשבות, להבין מה משמעות המילה לאנשים שונים, למה קשה להסביר לאנשים את המאבק שלנו והאם בכלל יש לו עתיד. הסדרה נוצרת כמעין שורת “סיכומי שיעור” שלי כהדיוט במשפטים שמנסה להבין בלימוד עצמי את ההגדרה לפרטיות, והבעיות של ההגנה עליה.

פוסט זה הוא למעשה פירוט נקודה 9 של הפוסט הקודם.

קבוצות הפייסבוק לוקות בשתי בעיות עקריות - אנשים כמוני שלא נמצאים על פייסבוק לא יכולים להרשם אליהן, ואם עוברים את 5000 החברים בקבוצה (ועברנו), לאדמין אין יותר אפשרות לשלוח התראות וחדשות לכל החברים בקבוצה. לצורך כך הקמתי כמה רשימות תפוצה, ואני מקווה שאני לא אתחרט על זה אם יקרוס לי השרת :-) אתם מוזמנים להרשם לרשימות שמתאימות לכם, שקטות או רועשות יותר. המחשבה היא לטווח ארוך ולכן שם המתחם של הרשימות מתייחס לפרטיות בכלל ולא רק למאבק בחוק הנוכחי:

אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של “אחרי החגים”, מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו “אחרי החגים” מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… ‘סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ’רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…

אמא שלי בדיוק מחפשת שם לאולם האירועים החדש שהעסק שלה מקים. אחת ההצעות שעלו היא “שבע”. מספר ראשוני יפה שמתקשר להמון דברים חיוביים, אולי גם לשבע הברכות שבחתונה היהודית, ומצד שני יהיה חביב לדמיין את הדיאלוג הבא חוזר על עצמו…

- “אז איפה אתם מתחתנים?” - “החתונה תהיה בשבע” - “לא שאלתי מתי, שאלתי איפה” - “אהה.. החופה בשמונה וחצי, אבל החתונה בשבע…”

מוסד התוכנה החופשית פועל בשוק האמריקני לא מעט ולכן בחרו להתקיף במילים נוצריות את שבעת החטאים של התוכנה הקניינית (המקבילים לשבעת החטאים בנצרות) לכבוד צאת “חלונות 7”.

בהמשך לפוסט הקודם, קצת ריכוך ל עצבנות שלאחרונה צברתי נגד גוגל: סה"כ הם תורמים המון למידע איכותי, זמין ויחסית חופשי. אני צופה בלא-מעט הרצאות מצוינות שמועברות לקהל העובדים שלהם (( מחקר, פיתוח, טכנולוגיה, פרטיות(!), טק-ירוק, עסקים, כנס I/O, דוברים מרתקים אחרים ועוד ערוצים ביוטיוב)) ואני רגיל שיש המון שאלות במבטאים שונים מהקהל. נראה ש פחות מחצי מהשואלים הם בעלי מבטא אמריקני, ובכל הרצאה כמעט אני שומע גם לפחות שואל אחד אם לא שניים במבטא שלאוזני נשמע בהחלט ישראלי. מה זה אומר לכם על שוק העבודה האמריקני האיכותי בכלל ועל עובדי גוגל בפרט? ולחלופין מה זה אומר לגבי אטרקציות מספקות בשוק הישראלי? אני אישית עצוב מהמסקנות שאני מגיע אליהן.

אחרי שלקח לי חצי שנה לפרסם את הפוסט הקודם שלי על אורנג’, הם באו השבוע וסיפקו לי נושא חדש לעצבים.

ב-26 לאוגוסט קיבלתי מכתב שהודיע לי רטרואקטיבית כי נגמרה לי התוכנית המופלאה הקודמת שבמסגרתה שילמתי כ-20 אגורות לדקת אוויר בממוצע. שורשיה היו נעוצים בימי טרום-אטיאס המופלאים, בהם הציעו כל חברות הסלולאר מיני תוכניות פסיכיות שכללו חיוב מראש על הדקה הראשונה או על השלוש או על עשר הראשונות. חישוב גס הראה לי שתוכנית כזו של 10 דקות מינימום מאוד משתלמת לי ואכן נהניתי ממנה הרבה זמן, אך לא עוד. התוכנית שלי הוחלפה במפלץ של 41 אגורות לדקת אוויר וחיי הסלולאריים נעצרו בחריקה.

ראיתי אתמול את הקריאה הנרגשת של היו"ר לכיבוש איגוד האינטרנט, ולא הבנתי מאיפה זה בא. היום אני רואה שזו כבר מגיפה שראויה לדיווח עיתונאי. שלומי ואחרים מכריזים על הועד כאנאכרוניסטי, רוצה להגיד אולי “סוציאליסטי מדי”. אני לא הצלחתי לראות שום טיעון רציני בכל דבריהם מלבד אנאכרוניזם, מחיר הדומיינים, זכות הריצה לועד וזכות ההצבעה של בעלי הדומיינים. אני אנסה לענות על הטיעונים האלו.

אנאכרוניזם

אני חושב שהנהלת האיגוד כן עושה מה שחשוב, לא תמיד לשביעות רצון כולם, אף אחד לא מושלם. למשל הנה ראיון שערכתי עם רימון לוי בשביל קריקטור ובו חצי מהזמן הוא העדיף לדבר על מה לא נעשה, אז תוכלו להבין שאם אתם מצטרפים אתם גם מחויבים להזיז דברים. יעל טלמור הפיקה וצילמה:

סאן ניסו למכור לנו שנים את ג’אווה כמקשה אחת - שפה וסביבה. GCC בא וקימפל קוד ג’אווה לקוד מכונה רגיל, ומגוון כלים אחרים פותחו לקמפל קוד פייתון ופרל לבינאריים על ה-JVM. בסוף סאן מתרצים, בגרסא הבאה תהיה תמיכה בסוגי משתנים דינמיים, והם ממנים גם את פרויקט JRUBY.

אף פעם לא ממש אהבתי את ג’אווה. משהו מאוד מוזר במודל האובייקטים שלה, כל דבר נעשה חצי הדרך בקושי. כמעט עדיף כבר פייתון וזהו, אני בטוח שגם ממנה אפשר לייצר בינאריים להרצה במכונות מוטמעות. אז אין לי מושג מה כל הפוסט הזה אומר בעצם, מלבד שמחה קטנה שפלאטפורמת ג’אווה סוף סוף נפתחת, GPL לבדו עוד לא הופך תוכנה לחופשית…

גוגל מקלים לנו מאוד על החיים, אבל כשאנחנו מתמכרים למנשק משתמש שאין לו תחרות, לשירות שאין לו גיבוי בנפילה (והיו נפילות, לכן אנחנו יודעים), לאפליקצית ענן שלא מאפשרת לנו לגבות כראוי את המידע שלנו. אני גם לא רואה אותם אף פעם עונים בפורומים של התמיכה של עצמם, לפעמים הפורומים האלו מוצפים בספאם, והסיבה היא ש משתמשי ג’מיל, דוקס ורידר הם לא הלקוחות שלהם. אנחנו אוכלי החינם והלקוחות הם אלו שקונים את שטחי הפרסום.

מי שעוקב אחרי סדרות הפוסטים אצלי בבלוג מבין כבר שהנושאים משתלבים במעין צמה עם הזמן. הנושא הנוכחי למעשה מאחד נושאי פוליטיקה, קיימות וניצול לרעה של פטנטים וחוקי קנין רוחני.

אפשר להגיד שהפוסט הזה הוא פרק קרוס-אובר. אני מרגיש כל כך ג’וס ווידון כרגע… :)

אז כאמור, תוכנה חופשית נוצרה כדי להגן על המשתמשים וזכויותיהם מאי צדק: אי-נגישות למשאב מידע או לאוטומציה שתטפל במידע שהם מייצרים או מקבלים, כדי שיוכלו לעזור לעצמם. מיקרוסופט משיבים בקריאות גנאי נגד " הפיראטים שהורסים כל סיכוי ליצירתיות, מקוריות ופיתוח".

פוסט זה ממשיך את הפוסט הקודם על חופש התוכנה. היה שם ויכוח ורציתי להדגיש שההבדל אינו רק סמנטי. הסברתי על זה בקצרה בהרצאה באוגוסט פנגווין, אבל זה ראוי לעלות באופן מסודר על הכתב:

לענין קוד פתוח מול תוכנה חופשית, מתגובות בפוסטים קודמים אני מבין שאולי כמה אנשים פיספסו את הנקודה. אני חושב שאני צריך לחזור פה קצת אחורה ולהסביר את הרעיון של Copyleft, שהוא שמירה על זכויות המשתמשים, לאו דווקא על זכויות היוצרים. אני מצטט את הגדרת חופש התוכנה מהתרגום של ויקיפדיה עם הדגשות שלי:

ויקיפדיה הורידה הילוך, אומרים הסטטיסטיקנים שחור על גבי HTML, כתבה מהגארדיין עם תוספת לרלוונטיות ישראלית בסופה. פחות אנשים באים לתרום, ומי שבא נשאר פחות. הבזאר הפך לקתדראלה, לטוב ולרע. בסוף הכתבה מצוין שבמפגש האחרון החליטו הויקיפדים הישראליים להיות נחמדים יותר.

השבוע היה כאן ויכוחון בתגובות לגבי השאלה אם הצ"ח הכללת אמצעים ביומטריים צריכה ערך משלה או לא. לצערי הוא לא התפתח ביותר, אולי כי אנשים לא הגיעו לקרוא אותו בתגובות. כיון שאני לא יכול להשתתף בדיון המקורי אני אתן פה את דעתי.

$80K לשיר זה המחיר החדש. אם נשווה את המחיר של דולר בודד לשיר בממוצע בחנויות מקוונות, הרי שבית המשפט האמריקני העריך שה"פושעת" חילקה עשרות אלפי עותקים מכל שיר לפני שנתפסה ו"אי אפשר להעריך את הנזק". אבסורד? בוודאי, כאשר במרחק אלפי קילומטרים ספורים חוקקו חוקים שמוציאים מזרועות השיטור את חלפני הקבצים הפרטיים, אם ע"י ליגאליזציה של חלפנות פרטית ואם ע"י חוקי הגנה על הפרטיות. גיל פרוינד בדיוק התייחס לשאלות המוסר, הטכנולוגיה והחוק.

ובנושא קרוב, ממילא הגיע הזמן להמשיך כאן את הדיון בענין חופש התוכנה ומפלגות הפיראטים שקמות עכשיו בכל מני מקומות בעולם המערבי (כרגע שבדיה, נורבגיה, קנדה ואולי גרמניה ממה שאני זוכר). בפוסט קודם בסדרה הפנה צפריר את תשומת ליבנו ל התייחסות הספציפית של סטולמן לבעית חוקי קופירייט קצרים מדי. סטולמן מפחד שפרויקטים של תוכנה חופשית ינזקו ישירות מכך שלפי הצעת הפיראטים, חוק הקופירייט יוגבל ל־5-10 שנים, או-אז יהפוך כל קוד המקור של פרויקט פתוח לחופשי מדי, קרי רשות הציבור. הסכנה לטענתו היא שחברות תוכנה קניינית תתחלנה לגנוב את עמלם של אנשי התוכנה החופשית ולקבור אותם בתוך מוצריהם המשמימים שיופצו אולי בחינם אחרי תקופה, אבל ללא קוד מקור. יש לי כמה תשובות לזה.

צוות קריקטור העלה את הרצאתי ליוטיוב, ואני מצרף למטה את שקפי ההרצאה. הלינקים שמלווים שת ההרצאה פורסמו כאן ו כאן. מי שרוצה להתחיל לפעול, צרו קשר עם האנשים של פרויקט שקיפות הכנסת, או נסו לחבור אל אחד מהפרויקטים שכאן. נשאלתי גם אם אפשר לתרום כסף לפרויקטים הנ"ל ואני עונה שכרגע לא ישירות, עד כמה שאני יודע, אבל אני מקווה שהפרויקט(ים) ישתפו פעולה עם “המקור” או איגוד האינטרנט, שני ארגונים מצוינים שראויים לתרומותיכם.

והנה ההרצאה, אני די המום… ככה אני נראה כשאני מרצה, או כל הזמן? מדהים כמה אני לא נראה כמו שאני חושב שאני נראה… :) Ira Abramov Foss Democracy - PDFסליידשר דופק את הכיווניות, הגופנים וההבלטות (בולטים). אם למישהו יש רעיון לשירות אחר, ספרו לי.}} נפתרה הבעיה, העליתי מחדש כ-PDF. משום מה האימבד עדיין מראה את הכיווניות לא נכון, מקסימום קפצו לסליידשר וצפו במקור. }}} נמאס מהשטויות של סליידשר, עברתי לסקרייבד וגמרנו. גם הוא לא מציג נכון ODP אבל PDF עובד בסדר.

ניב ליליאן כתב על ההצעה שזרק לחלל האוויר עדי שמיר בזמן הדיונים אתמול. הרעיון הוא לעבור מזיהוי חד-חד ערכי למצב שבו קבוצות (נגיד מאה איש ומאה תמונות וטביעות אצבע) נזרקים ביחד באותה הפיילה. הזיהוי, לדבריו, יהיה בודאות של 100 מתוך 7 מליון במקום אחד מ7 מליון, וכך המאגר “די אמין” באימות זהות, אבל אם המאגר דולף הוא “לא שמיש” לזייפני זהות.

אבל לגנוב לי בקבוק בירה עם טביעת אצבע ולכייס לי את הארנק כשאני מוסח בפאב זה עדיין אפשרי? איך נמנעה פה גניבת זהות אם הטביעה הזו עדיין תזהה אותי מול מחשבי ממשלה, וה"סיסמא" לא ניתנת להחלפה?

סיקור ציטוטים וקריאה בין השורות אצל דורון, וגם אצל ניר פסי שהרגע גיליתי את הבלוג שלו במקרה. אוסיף לקורא הרססים שלי ברגע שאגלה איפה גוגל החביאו את הפיד :-/

הירשאאוגה בדה-מארקר: “השר איתן: לאורך כל הדיונים יו"ר הוועדה אמר שיש דברים סודיים שהוא לא יכול לחשוף. אין דבר כזה שהכנסת תחוקק חוקים רק בגלל סודיות.” (תודה על קרדיט התמונות, אור!)

קונפורטס סקר את רב הדוברים והוסיף את הסיכוי להשפיע על החלטת השר ישי דרך שכנוע הרבובדיה בנימוקים חברתיים במקום לפנות בנימוקים טכנולוגיים ועובדתיים. מטה המאבק עובד גם על זה.

גלובס: " שטרית: אנשי האקדמיה מפחידים את הציבור"

YNET: " ישי: אין ספק שהדיון פה מאוד מורכב. היה חשוב לשמוע את גם את המומחים וגם את שפת הגוף של הקהל. השתדלתי להקשיב היטב […] הנושא הוא חשוב מאוד. אני לא חושש לשנות את דעתי."

אנשים ומחשבים: " השר איתן מתח בדבריו ביקורת חריפה על תהליכי החקיקה של חוק הביומטריה."

וורדפרס: “בשל המצב הבטחוני הקשה, הוצאנו גרסא 2.8.4”

וואלה: “ישי: אני משוכנע שהציבור לא מספיק יודע מה המשמעות של המאגר, הן בצדדים השליליים, והן בחיוביים. ולכן, כשהשר איתן פנה אלי, אמרתי לו שאני מוכן לשמוע. ושמעתי. אני מכיר את החוק גם כשר פנים לשעבר, אך עדיין לא מספיק.” (יש גם סיקור וידאו עם הרבה דפיקות על השולחן!)

ערן ורד העלה קטע ראשון מתוך אוגוסט פנגווין. עבדכם הנאמן מאוכזב שלא הספיק לומר מילה על מנגנונים לעצירת חקיקה מסוכנת (מה שהזכרתי פה בעבר, ההקבלה מול חוקי סביבה שדורשים מחקר והתייעצות, ושאלת מוסד “נציב הדורות הבאים”)

אחרי שמועות של התנדנדות אלי ישי ושטרית, בסוף יתקיים הכנס!

הנה המידע, טרי מדורון.

בהמשך ל שאלתו של דרומי על הפלורליזם והלכידות של חוק הנכבה המשוכתב. בתשובתי התייחסתי ל מאמר של גדי טאוב על רב תרבותיות כערך בעייתי שמסכן את יציבות הדמוקרטיה (ספציפית PDF זה מתוך אותו הפוסט). כתבתי לדרומי:

כספי ציבור לא צריכים לממן או לסבסד פעילות שמתנגדת לקיום המדינה, זה המינימום שדמוקרטיה צריכה לעשות כדי להגן על ריבונותה. חופש דיבור הוא חשוב, אבל אין שום סיבה שלא יהיו לדיבור חופשי השלכות על הדובר…

לצורך האבחנה – אני מניח שזה אומר שאני לא ליבראלי אבל כן פלורליסטי, ובמובן החלש (הפלוראליזם שלי נעצר בסלחנות כלפי מי שמתנגד לפלוראליזם ונושך את הידיים שמאכילות אותו).

יש כמה לינקים ששכחתי לציין, ואני רוצה בהזדמנות זו לגעור בכל האנשים הנחמדים שקיימו את מסיבת החתימות שדילגו עלי ועל הGPG החדש שלי, וכרגע הוא איננו חתום ע"י אף אחד מלבד המפתח הישן שלי. אם החתימה הזו מעוררת בכם אמון מספק, אני אשמח אם תחתמו לי עליו בכל זאת. אם לא - הרי זו רק עוד סיבה טובה אחת לעשות עוד אלכנס בשביל מסיבת מפתחות…

ראשית לגבי פרויקט שקיפות הכנסת של עפרי רביב, תהיה פגישה ביום חמישי הקרוב, 8 בערב בקפה הנרייטה, ארלוזרוב 186, תל אביב - אבל צרו קשר עמו מראש בכתובת ofri.raviv בג’מיל.

קיבלתי המון משוב חיובי, תודה לכל המברכים :) לצערי ההרצאה היתה דחוסה והייתי לכן חייב להשטיח מאוד את הנושא, אולי בקרוב אלכנס בנושא (התרגום החביב עלי ל-unconference, ומסתבר לי היום שחביב גם על יהונתן קלינגר. אני בעד שיחליף את “אי-כנס” לפני שיתקבע).

תודה לכל מי שבא אחרי ההרצאה והתעניין, היה לי המון מה לספר על “מה צריך לעשות” ומעט מאוד לספר על “מי עושה מה” כי האמת היא שניסיתי בעבר לרכז את המידע והפנאי שלי לנושא אזל. אני מציע לכם לבקר את עמוד הפרויקט הזה בויקי הדמוקרטיה הישירה ולפנות אולי לאחראי הפרויקטים (או לטל ירון עצמו). כרגע כל מי שיוכל לצלול לתוך הנושא ולרכז אותו או להרים אלכנסים - יבורך. נדמה לי שטל ישמח מאוד להעזר באנשים.

רשם הגורמים המאשרים במשרד המשפטים מבקש המלצות לשיטות הצפנה. אני חייב לציין שענין החתימות הדיגיטאליות חמק קצת מעיני כשעברתי לאחרונה על חוק המאגר הביומטרי. אצלי בראש היתה הפרדה בין החתימה הדיגיטאלית האישית שדוחף פרויקט “תהיל"ה”, לבין תעודת (גניבת) הזהות של שטרית. היום עברתי שוב על הצעת החוק העדכנית שבידי (לצערי הנוסח הסופי להצבעה עדיין לא היה ברשת כשבדקתי לאחרונה), ואני רואה שבגוף החוק לא מצוין כלום על היות הכרטיס אמצעי לחתימה אלקטרונית עד לכמה שורות קטנות בסעיפיו האחרונים של החוק שמציינים אילו סעיפים הוא משנה או מתייחס אליהם בחוקים אחרים, כגון חוק מרשם התושבים וחוק חתימה דיגיטלית.

עוד אין לי פרטים אבל בשבוע הבא איל"א מארגנים פאנל (או למעשה כנס של חצי יום) עם השר מיקי איתן, דורון אופק, אבנר פינצ’וק ואחרים מול שר הפנים והתחבולה לשעבר שטרית, ואחרים. המנחה הוא כנראה יעקב עמידרור והמקום הוא הבינתחומי. אני מקווה שגם סוציולוגים ומומחי אבטחה פיסית יגיעו למקום ויוכלו לתת קצת אור על כמה סכנה נשקפת לציבור אם ידלפו תמונות ביומטריות וטביעות האצבע.

אם הכנס יהיה פתוח לקהל, אעדכן עוד, כרגע המידע החלקי הזה נמסר ע"י דורון אופק. לצערי נראה שכמה מהיועצים המומחים והגדולים של שטרית לא יופיעו, אני מקווה ששטרית יסתדר לבד, כי הוא הרי יותר משפטן מהיועמ"ש ויותר מומחה הצפנות מפורפסור ביהם, אני מת לשמוע איך יתגלגל הענין.

שטרית לגל"ץ עדיין טוען בתוקף שאנחנו שקרנים. הניסוח המדויק: “יש קבוצת אנשים בעלי עמדה מקובעת המפיצים דברי שקר”.

כנ"ל בגלובס: " כשאני קורא את הפרסומים בעיתונים אני מזדעזע. הכל שקרי. האינפורמציה לא נכונה. חברות האבטחה לא טרחו הגיע לדיונים, הם לא יודעם מה כתוב בחוק, לכן הם מציפים את העיתונים בדברים שקריים". בהמשך הוא קורא גם לחתומים על מכתב המדענים טמבלים שלא יודעים לקרוא ולחשוב… “אני מצטער שמישהו הטעה את המדענים שחתמו הבוקר על עצומה. מישהו הטעה אותם”. ומשפט המפתח, שאנחנו אומרים לו כבר חודשים, יוצא מפיו שלו, איזה יופי: “אם אי אפשר להגן על המאגר לא צריך להקים אותו”. צדיקים מלאכתם תעשה ע"י רשעים?

בפוסט " המחטף של אתמול בלילה והמחדל של היום …" כתב דורון על ישיבת הועדה ביום חמישי, חשבתי שאתן לכם את התרשמותי מביקור בגבעת הקפיטול של דמוקרטית הבננות שלנו.

את דעותי נגד החוק הזה פירטתי לכם, הגדירו יפה את רחשי ליבי גם שני טורים מצוינים: זה של ד"ר ברזילי-נהון, והשני של עו"ד פישר:

[…] מאגרי מידע היו מאז ומעולם סיפור מסובך מאוד, שאינו מתיישב על נקלה עם הגנת הפרטיות והחירות הדרושה לאדם על מנת לשמור על ייחודו בתוך ההמון. אזרח צריך להיות נכון למידה של אינטימיות עם השלטון כדי לעשות לטובת הכלל, אבל זה אינו כולל היתר למשמש את גופנו שלא לצורך, או ליטול מאיתנו כליל את הזכות לאנונימיות. מדובר במינימום הכרחי, שדורש גם הוא הנמקה מאסיבית. העילה עמה הופיע שר הפנים כדי ליטול את טביעות האצבע שלי ושל ילדיי, נמוכה מגובה עשב. היא השפלה לשכל האנושי, לאדם החושב ולאדם החופשי. כך יקל עלינו למנוע זיופים, אמר השר, ולא הבין למה הקהל אינו מוחא כף. עם כל הכבוד לצרכים של פקיד השלטון, לא יורים פצצת אטום על זבוב, ואם שר הפנים לא מבין זאת בעצמו, שישאל את שר הביטחון. […]

טרי מהאגודה לזכויות האזרח, הוגשה בקשה לדחיית ההצבעות עד דיונים נוספים, עכשיו צריך לשכנע חברי כנסת להצביע בעד הדחייה (לדעתי הכותרת שבחרה נירית קצת מטעה אם כך):

הודעה לעיתונות 26.7.2009

הבלוגרים לחצו, וההצבעה על הקמת המאגר הביומטרי נדחתה:

חוק הביומטרי לא יובא להצבעה מחר

בעקבות הביקורת שהשמיעו האגודה לזכויות האזרח, משפטנים, מומחי מחשבים ובלוגרים, והודות לפעילות עיקשת של השר מיכאל איתן, התגייסו ארבעה ח"כים - איתן כבל (עבודה), כרמל שאמה (ליכוד) , חמד עמאר (ישראל ביתנו) ואברהם מיכאלי (ש"ס) ודרשו לקיים דיון חוזר (רוויזיה) בחוק, אשר ידחה את קיום ההצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית.

ידידתי גילי כתבה על הבעיה בתרגומים “פיראטיים”, ולא בפעם הראשונה, שהרי התופעה בארץ פרצה בגדול עם תרגומים “פיראטיים” של הארי פוטר, רב המכר שהקפיץ את שמה למודעות הקהל הרחב. המגוחך הוא שלא רק המעריצים הצעירים לא מבינים את הקונספט של זכויות מתרגמים, גם אולפני קולנוע ומפיצים לא מבינים אותם ( פוסט המשך למתעניינים) למעשה רוב תעשייה לא שמה על מתרגמים, והדבר נכון גם בתוכנה לצערי (אני נמנע מלהזכיר שמות של מעסיקים ומועסקים ספציפיים). למרות הבעיות של העוסקים בתחום, אם אתם מתעניינים, גילי די פתוחה לדסקס נושאים של תרגום, ניסוח ו תהליך העבודה.

לא סתם פתחתי את הפוסט הקודם בלינק ל חוק סוני בונו להארכת תקופת ההגנה על יצירות, או כמו שמקובל לקרוא לו, “חוק מיקי מאוס”. הרבה בלחץ של לובי במימון וולט דיסני, חוק הגנת היוצרים הוארך עוד ועוד במאה האחרונה עד אבסורד.

להזכירכם שדיסני “דפק קופה” נאה של רווחים מהפקת סרטים המבוססים על סיפורים עם או ספרים שכבר פגה עליהם ההגנה, ושימוש (מכוון ומוכרז!) בפסקול של יצירות קלאסיות לרוב כדי להמנע מתשלום שכר מלחינים. הוא לקח הרבה מנחלת הכלל אבל סירב בתוקף לתרום לה חזרה. היום רב המאבקים כמעט בנושא (מלבד BSA, הזרוע הצבאית של מיקרוסופט), הם של תעשיית הבידור.

אם לא מספיק חמור היחס שלנו לעובדים זרים, המצב עכשיו מחריף. גם ילדים שאין להם בית מלבד ישראל יכלאו ויועמדו לגירוש. זה בזמן שאנחנו נאבקים נגד זכות השיבה של הפלסטינים, וטוענים שעליהם להתאזרח איפה שהם…

אני מביא את ההודעות על הצעדה בשבת ועל הכנס ביום ראשון היישר מתוך בלוג התנועה הירוקה:

---

מדינת ישראל החליטה לגרש ילדים שהארץ היא הבית היחיד שלהם. ההורים שלהם, מהגרי העבודה (או “עובדים זרים”) הובאו ברובם לארץ על מנת לשרת את האינטרסים של קבלני כוח האדם ובהסדר של עבדות (הסדר הכבילה): דוגמה 1, דוגמה 2, דוגמה 3, דוגמה 4, דוגמה 5.

“אח קטן” של קורי דוקטורוב זכה להיות מועלה בתאטרון, הספר כבר זכה (בפעם האלרונה שבדקתי) ליותר מ-10 הוצאות בכריכה קשה עוד לפני שעברה שנה מהוצאתו, מככב בכמה מרשימות ה-Best Sellers הנחשבות בארה"ב, מועמד לכל מני פרסים ובשבוע שעבר שמחתי לגלות ש התרגום שלו בהוצאת גרף נמצא בשלבים האחרונים (עובר עריכה). קורי הוסיף לי קוריוז בטוויטר, המתרגם הוא כנראה רחוק משפחה שלו :-)

אם עוד לא קראתם את הספר, אני ממליץ בחום לחפש אותו בחנויות או אם קשה לכם לחכות ניתן להוריד את המקור בפורמטים שונים כי הוא מפורסם תחת CC-by-nc-sa. הספר הוא סיפור הרפתקאות מרתק, אבל בדרך הוא דן בטכנולוגיות ופוליטיקה מאוד עכשיוית, מדע בכלל לא בדיוני, ואנשים. איך לוקחים כמה בני נוער את האחריות בידיהם להחזרת זכויות האזרח והשפיות בארה"ב, בעידן שבו רשויות הבטחון לוקחות בני נוער לחקירות בסגנון כלא גוואנטנמו ולא ממש מחזירות אותם הביתה. הספר דן בזכויות אזרח, חופש המידע, תעודות זהות חכמות וRFID. אפשר אולי למצוא גם רמזים למה שמחכה למדינת ישראל אם חוק המאגר הביומטרי באמת יצא לדרך. אם אתם רוצים לקרוא עליו עוד, ריכזתי פעם לינקים כאן, ו דיווחים שוטפים אצל דורון מוועדות הכנסת כאן, והנה פוסטים שווים על ת"ז ביומטריות אצל קלינגר, אני מציע לכם להציץ בכלל על קטגורית הפרטיות אצלו בבלוג.

האם נכון לשמור זכויות יוצרים 95 שנה אחרי המוות? האם להורים באמת צריכה להיות שמורה הזכות ללמד את הילדים שלהם כל דבר, אפילו שקרים מסוכנים, או למנוע מהם לקבל חינוך בסיסי? איך כל הדברים האלו מתחברים זה לזה?

ובכן, בפוסטים ב סדרת הדמוקרטיה אני מנסה להדגים לכם עד כמה חשוב שמידע יזרום ויגיע לידי האנשים בצורה שמישה וניתנת לקליטה, וחשוב שהאנשים יקבלו את כל המידע הזה בכל דרך אפשרית כדי להעמיק בו ו להפוך אותו לידע. אנשים עם ידע יכולים לעזור לעצמם, למשפחתם, לשכניהם ולקהילתם, יוכלו לצמצם פערים סוציו־אקונומיים ולעזור למנוע את החרפת המשברים שלתוכם אנחנו דוהרים בעוורון. לכן כל זה מתחבר ל סדרת הפוסטים על קיימות, שאני שוקד עליה לאחרונה. בסוף הכל יתחבר יפה, מבטיח.

אני מתכתב עם מישהו בפורום ב"שינוי ירוק" על ענייני הפלרת המים בישראל, ומסתבר שהאיש יושב במאהל מחאה מול הכנסת. תוך כדי, האיש מעדכן שהיום פתאום הוחלט לפנות את כל מאהלי המחאה שמול הכנסת וקורא למי שרק יכול לבוא עם מצלמות או מסרטות והרבה מצברוח רגוע, לעזור לחופש הביטוי בישראל לעמוד בעוד נסיון סתימת פיות.

מצד אחד, אני עדיין מחפש מספיק חומר רקע כדי לברר אם סיפור ההפלרה הוא אכן קונספירציה פראנואידית או שיש כאן נושא אמיתי לדאגה, מצד שני כמות המידע המצומצם ומקורותיו שלא כולם אמינים בעיני גם הוא לא מעודד. עוד על ענין ההפלרה אולי בפוסט אחר, אני רוצה לדבר על העובדה שהמידע כל כך מסובך למציאה והשגה. מחקרים רפואיים שפורסמו הם ספורים וחלקם אינם נגישים לקריאה חופשית כי הם נעולים במאגרים שהכניסה אליהם יקרה, דיונים שהיו בנושא בועדות ממשלתיות אינם מצוטטים או נגישים ברשת, אדם נאלץ להיות מוזן משמועות ולהתאפק שלא להאמין יותר מדי לאתרים שאי אפשר לדעת כבר מי הקים אותם ולצורך איזה אינטרס. שיא השיאים הוא שהנושא גם נידון בבג"צ בעקבות עתירה של אדם טבע ודין, אבל משום מה את הפרוטוקולים אי אפשר למצוא. אני מנסה להשיג עכשיו את מספר התיק כדי לבקש אותם פרטנית ממשרד ממונה חופש המידע שם, כי אם יש אמת בכל הבלגן הזה, ראוי שהיא תצא לאור, ואם אין אמת, אני לא רוצה לפרסם פה מידע מטעה.

לפני הבחירות בי-ם התגלה ברגע האחרון ברקת כרוקח הסכמים עם גורמים כתומים ליצירת רצף התיישבותי מירושלים, דרך שטחים של כפרי מיעוטים, ועד להתנחלות מעלה אדומים. ירושלמים רבים שאינם מסכימים לבלגן שכזה התחלחלו שזו האופציה הכי שפויה לרב פרוש. חלקם בצר להם סתם את האף והצביע לא על אף הכל כדי שלפחות תרד רמת הכפיה הדתית בעיר, וחלקם החליט שלמרות התחזיות הנוראות לכאן והנוראות לשם, אין להם יכולת מצפונית ללכת ולהצביע לאף אחד מהשניים והצביע מעין הצבעת מחאה לדן בירון, שיצא לרגע מענן ירוק כדי להיות ברירת מחדל שפויה. אין על העיר הזו… לא סתם זו אחת היחידות בעולם שיש על שמה סינדרום, וספציפית אחד שמדבר על איבוד עשתונות באקסטאזה דתית.

קיבלתי חוזה נאה. חבר טוב נאלץ להפסיק לעבוד בשביל לקוח שלו (נקרא להם Larpolexia סתם בשביל הקטע) והפנה אותם אלי. הם מאוד מרוצים מהיכולות שלי, ואני בהחלט כשיר לספק להם את כל השירותים שהם דורשים. הבעיה: כיוון שהם מוכרים שירותי אבטחת תוכנה לכל מני ארגונים בעולם, יש להנהלת החברה, שיושבת בקליפורניה, דרישה שאחתום על ויתור סודיות כללי, ואאפשר להם למעשה לרגל אחרי בכל הכוח, אם הם רק ירצו. לקבל את כל החומרים הרפואיים לגבי מכל מי שיבקש, להטריד קרובים, מכרים ושכנים ואולי לרגל אחרי בביתי. את הריגול והחקירה הנ"ל הם אפילו לא מבצעים בעצמם אלא מעבירים את הרשאותי לחברה בג’ורג’יה שתפעיל בתורה חברה כלשהיא בישראל… בקיצור, האם הייתם חותמים על דבר שכזה?

אני מתנצל מראש, זה פוסט פסימי ואין לי פתרון בסופו (אולי ביום אחר). אם לא בא לכם לחלוק איתי את מצב הרוח הקשה שבו אני כרגע, אתם מוזמנים לדלג לבלוג אחר או לאייטם אחר בקורס"ס שלכם…

בדרך אל “התמונה הקטנה” של המשמעות של “קיימות ברמה האישית”, הקדשתי כמה הצצות בסדרת הפוסטים הזו להסתכלות על התמונה הגדולה והתמונה המאוד גדולה. אני מתחיל להצטמצם (אבל לא לפי הסדר). הפוסט הזה הוא על “תמונה בינונית” ומדבר על עוד מקום מאוד קשור ומאוד נוגע לליבי, וזה חופש התוכנה.

לפני כ6 שנים ביקר בארץ ריצ’ארד סטולמן בפעם האחרונה. בין הדילוגים הבינלאומיים הוא נאלץ לקחת טיסת לילה שהיתה מנחיתה אותו שלוש שעות לפני שהיה צריך להופיע על הבמה באולם סמולארש ביום שפשוף אגו של יב"מ ישראל. כל מי שמכיר את האירועים שהחברה הזו מרימה ואת פאר האולם המדובר, מבין שהכנס השיווקי הזה לא היה בדיוק סוג הארועים שסטולמן חוצה בשבילם אוקיאנוסים. אבל לפעמים הוא יודע להיות פראקטי, כי את הביקור הזה הוא לא בזבז על הרצאה קטנה, הוא נסע גם לרמאללה ודיבר עם פעילים ממגוון ארגונים על גדר ההפרדה ועל מערכת החינוך ברשות הפלסטינית.

בבלוג של התנועה הירוקה תוכלו למצוא את " למה בעצם קיימות" הוא פוסט הקדמה לפוסט הזה, אתם מוזמנים להציץ בו. אני מעלה שם את הרעיון (המבהיל להרבה אנשים) שאין מנוס מלהגיע ליום שבו גידול האוכלוסיה העולמית יהיה חייב להגיע ל0%. אין מדובר פה באידאולוגיה אלא בעובדה מדעית פשוטה - כדור הארץ סופי ו המשאבים הזמינים עליו סופיים. גם אם נשכלל מאוד טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות, נהפוך כולנו לצימחוניים, נמצא טכנולוגיות למחזור מושלם של מי קולחין… בסופו של דבר אין לנו כוכב לכת אחר לברוח אליו במערכת השמש כרגע, ולא ברור מתי יהיה, ומאיפה נשיג את הטכנולוגיה להעביר אליו מליארדי אנשים כשהאפשרות תהפוך להגיונית. צריכים אם כך להשאר חזרה עם רגליים על הקרקע ולחשוב איך שורדים את השלב הזה בחיי המין האנושי.

זהו, פוסט אחרון בנושא הויקיפדיה, נמאס לי לטחון את זה ואני בטוח שגם לכם. אני רוצה לסיים בטון אופטימי ולחזור ל"שגרה".

אז אמרתי שבויקיפדיה יש בעיות כאלו ויש כאלו. ההחלטה על התכנים לא יכולה להיות דמוקרטית (כי האמת אינה מספיק גמישה, מה לעשות) אבל יש בהחלט מה לעשות לגבי הדמוקרטיות של התנהלות הקהילה ודפי השיחות. שינויים תרבותיים וטכניים מבפנים:

• לחזור ל-basics. כמו שציינתי, כללי ההתנהגות הם מוצלחים, רק צריך ליישם אותם - לחנוך במקום לצעוק, לתקן במקום למחוק, לסייע ולא לחנוק, לשמור על צדק ועל חוק, ולא לשפוך עם המים את התינוק. עד ראש השנה אני מאחל שנהיה לראש ולא לשמוק.
• צריך להגביל קדנציות, שנה בתפקיד בירוקראט זה הרבה, שנתיים זה הרבה יותר מדי.
• שלושה בירוקרטים זה פחות מדי.
• לעודד פרקליטי שטן ולא להשתיק ביקורת על תהליכים והתנהגות.
• למצוא מנגנון של MetaModeration למדיה-וויקי. אולי אפילו קיימים תוספים כאלו, נשאר רק להתקין אותם.
• לשמור על השומרים באופן כללי, ולא לקבל את כל ההחלטות שלהם אוטומטית. להפעיל מחשבה ביקורתית. להציץ מדי פעם איך מטפלים בבעיות בויקיפדיות האחרות בשפות שאתם קוראים ולראות אם זה אפקטיבי. לראות אם יש באתר המטא או מקום אחר הפניה למחקרים מוסמכים שיראו שעם הנחמדות והכמות תבוא האיכות, כמו שטוען קליי שירקי. אם תמצאו מחקרים שמראים את ההפך אני אוכל כובע.

רעיונות לשינויים שיבואו מבחוץ:

המשך מעללי עירא והויקיפדיה. אתם מוזמנים להציץ ולהפגע.

המשך מעללי עירא והויקיפדיה. אם לא מענין לכם דלגו חופשי.

המשך מעללי עירא והויקיפדיה. אם לא מענין לכם דלגו חופשי.

המשך מעללי עירא והויקיפדיה. אם לא מענין לכם דלגו חופשי.

המשך מעללי עירא והויקיפדיה. אם לא מענין לכם דלגו חופשי.

המשך מעללי עירא והויקיפדיה. אם לא מענין לכם דלגו חופשי.

אני לא זוכר אם פירטתי למה צריך להיות חופש מידע. יש שאלה בכלל? אני חושב שכיסיתי את זה, אני חושב שזה מזדחל לכל דיון על מודעות לבעיות פרלמנטריות או כל בעיה בעולמנו, שצריך שהמידע יהיה יותר זמין ליותר אנשים. אם זה מודעות לנזקי הדיכוי, אם זה לבעיות של כפיה דתית ואם זה כדי לדאוג פשוט שהממשלה שלנו לא תבלבל אותנו במילים. לי אין ספק ש חופש המידע הוא התאום הסיאמי של חופש הדיבור. מידע חופשי בידיים של אנשים יכול להביא אנשים למודעות לעולם מסביב, כולל לבעיות חברה וממשל, או סביבה וכלכלה. לא סתם תשמעו את טים ברנרס-לי קורא “מידע גולמי עכשיו!”, ומאוד מרענן ומשמח לראות את אובאמה נענה.

בהמשך לשני הפוסטים הקודמים בסדרה: הזכרתי את ענין זכויות השימוש של מידע ציבורי/ממשלתי בישראל. לצערי הענינים פה אכן עקומים. המצב די לא ברור ואפילו סותר, אם תשימו לב שמצד אחד יש את סעיף 6 לחוק זכויות היוצרים שאומר שהחוק אינו תקף לגבי חוקי המדינה. לא ברור מה כן חל עליהם אם כך! אי הגנת זכויות יוצרים לא אומר שאין הגנות אחרות. מצד אחד אפשר להניח שהם למעשה נחלת הכלל (אק"א רשות הציבור או קנין ציבורי כמו מידע ממשלתי פדרלי בארה"ב), ומצד שני על כל שאר החומרים יש סט חוקים כבד (ולפעמים סותר). כמו כן, הצעות חוק שעוד לא הפכו לתזכיר או חוק הן בהגנת זכויות היוצרים של הכנסת, חומרים אחרים הם בהגנת זכויות היוצרים של הממשלה או משרד כזה או אחר, ואלוהים יודעת מה בדיוק הסטאטוס של חומרים בגנזך המדינה.

אני מזמין את כל קוראי להרשם ולהשתתף ב אי-כנס בנושא דמוקרטיה. נפגש ב- 1 במאי 2009 ב גן מאיר בתל אביב-יפו ונדבר על ממשל ( תקין, שקוף, נאור ו אחריותי), חירות ( תוכנה, מידע, פרטיות, ביטוי), דמוקרטיה ( השתתפותית, ישירה, דינמית, פתוחה, מקוונת, חברתית ו חינוכית) ותרבות ( דמוקרטית, שיתופית, בת קיימא).

מקווה לראותכן שם!

Sabbath Monkeys » האם אפשר להאשים שטחיות כמשהו פלילי? הוא פוסט של גיא מלפני שבוע ומשהו, הגעתי אליו קצת מאוחר אבל התגובה מספיק ארוכה כדי להקדיש לה פוסט.

עדכון 16.4 - יום אחרי: עזבו את הסיפור המקורי (אני מוחק אותו, אנחנו לא יודעים אם הוא אמיתי או אגדה אורבנית), הפוסט הזה ממילא מתייחס ללשון חוק העונשין לגבי אינוס.

הסיפור בקצרה - בליין השכיב כמה בחורות שהקסים בחנופות, וקצת כופף את האמת לגבי כנפי הטיס שלו. לא סחט כספים או הזיק, מלבד “לדפוק ולזרוק”. אחת מהגולד-דיגריות הפתיות התעצבנה ולקחה את הענין למשטרה והאיש סיים את הענין עם רישום פלילי על “קבלת דבר במרמה” ועונש בהתאם.

בפוסט הקודם התרכזתי בארצות הברית, שם כל מסמך פדרלי מפורסם ללא זכויות יוצרים (public Domain). ספציפית ספר החוקים חופשי להעתקה על ידי כל המעונין, ולכן אין שום בעיה לבנות אתר אלטרנטיבי שמאפשר להקהל הרחב לעיין, להאיר ולהעיר על כל פסקה ולגלות מה מחוקק לו בית המחוקקים. אובמה באמת משתדל, אבל כמובן שזה לא קורה מהיום למחר, אבל האמצעים משתפרים - כמו שהצגתי בפוסט הקודם, התקנים יהיו פתוחים ומתועדים עד כמה שאפשר.

ומה בארץ? בארץ החוקים מפוזרים בקבצי PDF, DOC וסתם HTML בקידודי עברית שונים בין אתרי הממשלה השונים - חלקם באתרי המשרדים הרלוונטיים, חלקם באתר הכנסת או משרד המשפטים המקוון ((E-צדק נקודה גוב נקודה איי אל היה תפוס?)), ולא רק זאת, אלא כשמתפרסם תיקון לנוסח החוק, לא יוצאת גרסא מלאה של החוק המתוקן אלא מסמך המודיע שצריך “לשנות את ‘או’ ל-‘וגם’ בסעיף 13” - קובץ diff בשפת התוכניתנים. פעם בכמה שנים יקובצו כל השינויים ויפורסם חוק ב"נוסח משולב", מה שכל מי שאי פעם קימפל לבד תוכנה בפיתוח מתמיד כמו הקרנל ויודע איזה סיוט זה לפתור התנגשויות בין patch אחד לשני, ובסוף אתה מרים ידיים והולך להשתמש בגרסא שמישהוא אחר כבר דאג לעידכונה, למשל גרסא מפוצ’פצ’ת רשמית של רד האט או דביאן ושלום על ישראל. במקרה של ספר חוקי המדינה אנחנו מדברים על חברות כמו פדאור ותקדין שמשאירות אותך עם חצי תאוותך בידך וגם זה רק אם תשלם את המחיר. (האם דמוקרטיה נגישה צריכה לעלות כסף? על זה אפילו קפיטליסט חזירי במיוחד יאלץ לענות בשלילה). תסכימו איתי בוודאי שחייב להיות גם לזה פתרון תקני וחופשי, שגם יפעל אוטומטית לפי הצורך. עדכון ידני של לשון החוק במאמרים בויקיטקסט הוא אפקטיבי לאחוזים בודדים של החוקים המעניינים, אבל לא לכמות החוקים והצעות החוק שמתרוצצות במסדרונות הממשלה.

(הפוסט הזה יושב חודש בקנה, סוף סוף אני מגיע אליו)

“There is a lot of data the federal government has and we need to make sure that all the data that is not private, or restricted for national security reasons, can be made public” -- Vivek Kundra, The USA’s New Chief Information Officer

“אתה לא חושב ברצינות”, אמר לי שי. “אף אחד לא ישחרר את הכל, השכל של האנשים פשוט לא מסוגל לחשוב ככה”. שי קרא את מסמך החזון האוטופי שלי לתשתית IT ממשלתית. הוא התחיל מרעיונות למצע טכנולוגי של מפלגת החלומות שלי בכנסת והפך מאז לטיוטא לאי-אילו עשר הצעות חוק שאני מקווה שיהפכו יום אחד להצעות אמיתיות. כותרת הפוסט הזה אגב איננה בדיחה, קצין המידע הראשי לארה"ב ויווק קונדרה אכן הכריז שתוכנות חופשיות, שיטות מיחשוב ענן ושאר כלים “מהמדף” ישמשו בסוף לפתוח במאי את המידע הממשלתי לקהל בשקיפות רדיקלית (כלומר לציבור תהיה גישה ישירה לdata sets לפי API תקני, פחות או יותר). את זאת ליוותה ההודעה הבאה לעיתונות, כחודש אחרי, מהתובע הפדראלי הכללי, בקרוב אצלנו?

עדכון 7.4.2009: נראה שהשפה שבחרתי פה עברה את הגבול אז מיתנתי אותה קצת. לעוד פרטים קפצו לפה אם זה מעניין לכם, אבל חזרו לפה אם אתם חייבים להגיב (אתם לא, לדעתי הדיון הגיע למיצוי). במיוחד אני לא רוצה להמשיך שם את הדיון, אין לי איך לעקוב אחריו כמו שצריך. עדכון 12.5.2009: כינוי האיש שאת התנהלותו ביקרתי שונה כדי שהדגש יהיה על ההתנהגות ולא לגבי האיש לכשיחפשו את שם המשתמש שלו בגוגל. עם הקוראים הסליחה, אבל האיש הגדיש היום את הסאה והעביר את הויכוח לפסים אישיים, אז אני חייב לנקוט משנה זהירות ולהחזיר אותה לפסים ענייניים. עדכון 13.5 עוד יותר ענייני - אני מעיף את כל הכינויים המוגזמים שבהם השתמשתי כדי למנוע כל אפשרות לפירוש שגוי של כוונותי.

Dear lazyweb,

I am hooked on the Gmail way of managing mail conversations by tags rather than by directories, it’s really hard to leave that (and other features) behind, now that I’m trying to get rid of my gAddiction.

I’d rather have a web-based program as well, so I can access it on my server from anywhere, but I’d settle for a local system. I read people have imitated several sides of this in Thunderbird but it’s far from being useful, or stable.

(כן, אני מתנצל על הכותרת, אבל רציתי גם להחזיר קצת לשחר)

יש לנו בעיה בארץ. אנשים סוציאל-דמוקראטים מתמעטים או שלא יוצאים מהבית להצביע. האנשים החושבים שבשמאל ממהרים להתייאש מהפעולה או חוסר הפעולה של המפלגה האחרונה שבחרו בה ומתפזרים לחוסר הצבעה או הצבעת מחאה. זה מפורר את השמאל ולחלקכם זה אולי לא מפריע, אבל לצערי זה גם מפורר את הסוציאל-דמוקרטיה בישראל. אני לא אכנס לפרטים הקטנים של חוק באדר-עופר, אבל בגדול צודק מי שאומר שבהצבעות מחאה (פתק לבן, או קול למפלגה שלא עברה חסימה) השמאל רק יאכיל את מפלגות הימין בעוד מנדט או שניים. אם הימין היה מפוצל אז לפחות היה איזה שוויון, אבל זה לא המצב השנה.

זה רע לישראלים ולפלסטינים, זה רע לזכויות הפרט ולתוכנה חופשית, זה רע לחברה המפולגת שלנו, זה רע לחילונים ולדתיים, לעניים ולעשי… טוב אולי זה טוב לעשירים, אבל זהו בערך.

אז אני אסביר לכם בפוסט הזה למה בחרתי במימד-הירוקה השנה (וזה אומר שמר קציר מוזמן להוסיף אותי לחישובים). מי שמעונין לקרוא למה דוקא תי"מ, שימשיך לקרוא. מי שלא, אני מפציר בכם לתרום את קולכם לתנועה סוציאל-דמוקראטית לבחירתכם, ובלבד שלא תצביעו בפתק לבן או תבזבזו את הקול על מפלגה קיקיונית או ליצנית שלא תעבור את החסימה כמו תי"מ.

לפני כמה ימים כתבתי פוסט על כלכלת עזה, וביום שישי קיבלתי את חלק מהתשובות מכתב של הBBC בשיחת חברים. אני לא מבין למה לא מסבירים את העניינים האלו בתקשורת, וגם הוא הודה שהוא לא אוהב כל כך את הדילוג של ההסברים הקטנים כדי לדווח על הסנסאציות. זה היה בערך 12 שעות לפני שהתחיל מבצע “עופרת יצוקה” וקוויל תאר לנו קצת יותר בפירוט את המצב בעזה כדי לעזור לי לחבר את הקווים. החמאס לקח שם 70% מהקולות בבחירות דמוקראטיות. קצת בסחיטה, קצת בחנופה, אני לא חושב שמישהו במועצה המתמתנת והולכת של הפת"ח תיאר לעצמו כמה מיידית ואפקטיבית תהיה ההשתלטות שלהם על רוב המנגנונים. דבר אחד טוב אפשר להגיד על המהפך החמאסי בעזה, או אולי שניים:

[דיסקליימר! פוסט הומוריסטי וגו’. מילא אם התיאוריה להלן היתה מוצלחת, אבל יש טובות ממנה בהרבה. נא לא לחשוב לרגע שיש בה ממש…]

IBM מיחשבה את מנגנון ההשמדה הנאצי, זה לא סוד, וכבר כתבו על זה כמה ספרים והפיקו סרטים. המספרים הכחולים שקועקעו על אסירים נופקו לפי הכרטיסיות המנוקבות של מכונות IBM אדירות, שמנכ"ל IBM הסביר אח"כ בצורה קצת פאתטית כ"חובה פטריוטית להזרים כספי ממשלת אויב לידי החברה והממשלה האמריקנית כדי להחליש אותה בזמן המלחמה", למרות שכול ציקצקו בלשונם והסכימו שהוא סתם מיזנתרופ תאב בצע שעזר לגרמנים לייעל את מכונת ההשמדה, ואולי טיפ טיפה אנטישמי בעצמו.

חוץ מארבעה-חמישה חברימשלי שאינם בפייסבוק מסיבות שונות, אנשים לרוב לא מבינים למה אני מתעצבן על היותו גן סגור ונסיון להקים ווב אלטרנטיבי פרטי: התמונות, המפגשים והפוסטים שם לא נגישים לי, ה"קונקט" שלהם לבלוגים מאופשר רק לבעלי חשבון שם, ובנוסף ל שאר הסיבות פשוט לא בא לי בזבוז הזמן הזה של " אוננות פייסבוק". הבלוג (הפתוח!) שלי מעסיק אותי גם ככה יותר מדי. דוגמא: למה אני שולח פוסטים (ברבים!) ב2:30 בבוקר :)

אז מה חדש? עכשיו גיליתי מקריאה אצל גל מור שהם מתעללים בלוחצים על לינקים החוצה, ועם או בלי קשר הוא מרגיש שמתחילה נסיגה מפייסבוק. אני יכול להגיד על זה שני דברים:

קראתי את גל מור על ציד מכשפות, ובתגובות ירדן לוינסקי על כך שדי להאשים את המדיום ולעבור לדבר על החברה שאחראית על ההפגזה הלא מאוזנת וחסרת הרחמים נגד פיצה שרגא.

ברור שזו אשמת החברה, רק ששמועות טלפוניות נכתבות על מים ומופצות למעט אנשים בכל פעם, ואילו בלוגים ופורומים (ואימייל המוני עם יד מהירה על ההדק) גורמים להפצה רחבה יותר ולרוב שורדים, לפעמים קשים לתיקון (הרבה מערכות פורומים לא נותנות לך למחוק הודעות רטרואקטיבית). אז זו אשמת האנשים שרוצים לרכל ולחלוק את הפחדים עם אחרים, או אשמת המדיום?

לבקשת חברים, אני מרכז כמה פוסטים בנושאי החוקים הבאים עלינו לרעה מהחודשים האחרונים:

קלינגר » שקר כלשהו | תעודות זהות חכמות ושלטון החוק וגם הקמת מאגר ביומטרי עשויה לפגוע בסחר החוץ של מדינת ישראל, ואחד על האח הגדול צריך להתפטר | משטרת ישראל צריכה להוכיח שהיא יודעת להשתמש בטכנולוגיות מידע. עדכון: גם אחד על איך המדינה עושה מכולנו כוכבי ריאליטי.

לשכת עו"ד » מאגר ביומטרי יפגע קשות בפרטיות, גם באתר הלשכה וגם עוד התייחסות.

מיכה שפיר » הכשלון של US-VISIT דורון אופק » [1984] טביעת האצבע מטביעה לי את החופש .., וגם על המאגר הביומטרי של משרד התחבורה. ואחד על תחזיות בריחת המאגר הביומטרי לידי החיזבאללה.

גיא כתב בדיוק על מאבקי הדתיים בטיב-טעם החדש בנווה שרת, וספציפית על הפרשנות של אסף וול למצב והתייצבותו לצד הטיעונים החרדיים. לא קראתי הרבה מטוריו של מר וול והלכתי להציץ בכמה. ידידי אפי שעוקב אחרי טוריו טוען שהקו שלו הוא סכסכנות שאמורה להסוות לאומנות יהודית לפי מסורת טומי לפיד: כשכשנוח לה היא חילונית צינית, כשנוח לה היא שמרנית אפולוגטית, ולפעמים מר וול כותב סתם ב סרקאסטיות מלאת התלהבות עצמית או שפשוט יורה במקביל לכל הכיוונים עד שכבר לא ברור לי בעד או נגד איזה צד הוא. נראה לפעמים שיש בו איזו צביעות יצירתית של ביקורת בלתי בונה על כולם לצד התחמקות מהגדרה עצמית או הבעת עמדה ברורה מדי שעלולה להפריע לו יום אחד אם היא תשלף בפניו בויכוח ותסתור את המלך במעירומיו.

לפני כמה חודשים התחלתי להכין פוסט סיכום על אוגוסט פנגווין ושכחתי אותו בתחתית ערימת הטיוטות. לפני יומיים התעורר לחיים הרסס של עמותת המקור כדי להודיע לי בהתראה של שבועיים וסיגריה על האסיפה השנתית של העמותה ונזכרתי בטיוטא הלא גמורה. זה לא לגמרי מפתיע אותי, כי אתר המקור לא מפרסם הרבה דברים. האייטם הקודם היה לגבי מועמדי פרס המקור (אין פוסט על מי זכה בסוף) , לפני זה הודעה על שאורי עידן פותח את משרד W3C בישראל, ולפני זה טיפה ציטוטים של ידיעות ממקורות אחרים. לא ראיתם את ההזמנה לאסיפה? נראה שהרסס של עמוד הבית של המקור פשוט לא מוצג בעמוד הפלאנט. הוא כל כך לא בשימוש שפשוט שכחו אותו.

גוגל מתחילים להאיט את הקצב. כן, אפילו החברה עם מרווח הנשימה ומתחי הרווחים הכי נדיבים בשוק מבינים שימים קשים באים. האם זו עצת כלכלנים להדק חגורות או אולי זו עצת המשווקים לא להראות מתרברבים בתקופה שהשוק שוקע? המאמר סופר גם כמה פרויקטים שנסגרו לאחרונה, כמו סרצ’מאש ולייבלי ורומז שעוד הרבה פרויקטים פנימיים בחממה הפרועה (מה שהם קוראים לו לפעמים Dark Matter) הולכים להיקצץ.

אני לא יודע הרבה על איך הדברים מתנהלים בפנים, אבל יש דליפות של סיפורים. המוזר ביותר שיצא לי לשמוע אישית היה בכנס הגריד בהתחלת השבוע, בהרצאה על מנוע האפליקציות של גוגל, המנחה הדגים את הגדרות הפרויקט דרך YAML ומימוש בפייתון, עם חיבור למנוע טבלאי שאיננו מסד נפוץ על מנשק SQL, והרבה מהקהל ישבו מבולבלים על הAPI המוזר ואי היכולת המוחלט לעשות משהו באפליקציה שלא כלול במערכת המאוד מצומצמת של מנשקים. אני אמרתי לעצמי בלב שזה נראה אמיץ, שובר הנחות יסוד בבנית אפליקציות ווב והכל כדי לעשות הסתרה מושלמת מהמפתח של שלל הבעיות של פיתוח לקלאסטר, שיתוף זכרון מטמון ושאר אתגרים. זה נכון שזה עושה את כל זה, ולטוב או לרע שובר תאימות אחורית עם כל פלאטפורמה קיימת למעשה (כלומר אי אפשר בקלות לעשות PORT של נגיד וורדפרס או דג’אנגו, הרבה יישומים יצטרכו מימוש מאפס). עד שקם מישהו מהקהל ושאל מה עם ג’אווה, והתשובה היתה שזה יהיה בגרסא הבאה. “אבל בכל זאת למה פייתון, שאל האיש, והתשובה היתה מוזרה: “כי אתה יודע איך זה בגוגל, אין אצלנו מנהלי פרויקטים… שכרו את גווידו, אז זה מיושם בפייתון… מי שמסוגל ורוצה להרים את הפרויקט הוא זה שמחליט ומוביל…”

סורטר/היילנדר שאל אותי לפני שבוע איפה פוסטים חדשים בנושא ויסקי. האמת שכל עוד גיא סובל כרגע מכאבים אחרי שתיה ושי עסוק, לא נשאר לי הרבה עם מי לשתות (ואני לא שותה לבד) וכיון ש אין לי קשרים בתעשיה, לא מזמינים אותי לשתות בבית השגריר…

אז אחוז ויסקי נמוך בדם גורם לכך שאני לא כותב עליו מספיק, לא גמרתי אפילו את סיפור הטיול מספטמבר שעבר, פארש שכמותי. אם ככה, אני קם ומנסה להוזיז משהו! כבר הרבה זמן דיברתי שאני רוצה להקים ויקי לענייני ויסקי, בינתיים גיא התייאש ופתח לבד עמוד בבלוג, ובמקום אחר גיליתי את אתר אלכופדיה עם אגף הויסקי שלו שבהתחלה לא אהבתי את תנאי השימוש שלו, אבל משיחה טובה עם בעל האתר אורי מגן, הבנתי שזה נבע מחוסר נסיון ולא מכוונה רעה, אז הצעתי לו עזרה לשפר את ניסוח וכוונות תנאי השימוש וההגנה על הפרטיות, ולהכריז כי כל תוכן האתר תחת CC-by-nc או אולי CC-by-nc-sa ואז ארגיש איתו הרבה יותר טוב. עדכונים יבואו.

כתבתי היום בבוקר פוסט על מה שנתפס אצלי כהתפוררות מוסרית וחינוכית ועשיתי שם ערבוב קל. כמובן שהידיעה על גבירזל ובג"ץ תפסה מיד את התגובות שהגיעו ברובן ממסרים פרטיים (יש לי חבר או שניים שמעדיפים משום מה לא לענות לי בבלוג, למרות שאני מרגיש שאני מתנסח יותר בבהירות בכתב) והדיון הפך לשאלת זכויות הבעת דעות ולא על ענין חינוך לאדיבות, פלורליזם ויחס הדדי בחברה.

למי שמנותק מהחדשות כמוני: גבירזל וחברים סיכמו אחרי הרבה דיונים בבג"צ כי בעוד שבועיים תאופשר להם צעדה דרך אום אל פאחם, הידועה בתור מרכז הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בישראל - זה שלא מכיר בזכות הריבונות של מדינת ישראל, מה שגרם לכיכוב העיר ב ארועי אוקטובר 2000. לפי גבירזל המטרה להניף שם את דגל המדינה, וגם לעשות שם סיור לבדוק את חוקיות הבניה במקום, “כמו שעושים ארגוני השמאל בהתנחלויות”.

איזה יופי של בוקר! ואז הגעתי למחשב ושם חיכו לי שני טוויטים של גל מור: על צעדה של מרזל, בן-גביר וחברים דרך אום אל-פאחם שאישר בג"ץ, וצעדה לא מאושרת של המון פסיכופאתים אמריקניים על כל גופו של עובד קבלן שהושכר ל- Walmart בנסותם להספיק לתפוס פלאזמה 50" ב$800 בחמש בבוקר. הוא מת, אחרים נפצעו, כולל אישה אחת בהריון. תגובת החנות הזויה למדי: הם טוענים שזה מאוד נדיר (עד כאן בסדר) ושלא ידוע להם על עוד מקרים של עובדי וולמארט שמתו בבוקר שאחרי חג ההודיה (מה?!).

הגארדיאן משחרר כתבות מלאות ברסס מזה חודש. אני מברך על כך. כשהייתי צעיר וטמבל ולא הכרתי עדיין מה טוב בקוראי רססים, חשבתי שהדבר הנכון הוא לשחרר ברסס רק תקצירים ולהכריח את הקוראים להגיע אליך לבלוג. טעיתי, מכה על חטא. אינפורמציה צריכה לבוא באופן מלא עד פתח דלתו של המשתמש, אם הוא רוצה לראות רק תקציר, הרי זה תפקידו לבקש מקורא הרססים שלו לעשות את ברית המילה של הפוסט, ולא תפקידו של ספק המידע לקצץ בו.

מזל טוב לעולם ה(כאילו) חופשי. יש נשיא. בלינק תמצאו נאום רגוע ולא מתלהם שכולו אומר “תודה שבחרתם בי, אבל עכשיו מתחילה העבודה הקשה ואני צריך שתרתמו לעזור”. מזמן לא ראיתי מנהיג נבחר מדבר בענווה שכזו, הלוואי עלינו אנשים עם אגו כזה, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית.

לאור המאורע שלח לי אודי את הקליפ הזה מהמחזמר “אל תקרא לי שחור”, כמה במקום…. ((או שלא? צידו השחור של אובמה לא מעדות אמריקה ולא מעבר של עבדות, אז אולי זה לא מתחבר למחזמר ב100%…))

גיא התחיל ללמוד ברופין בשעה טובה. השבוע הוא התחיל קורס אופיס שעליו הוא לא הצליח להוציא פטור (למרות שהבנאדם למד הנדסת תוכנה…), ולצורך הקורס אמר להם המורה שהם צריכים לבצע את התרגילים באופיס 2007. דרישה שרירותית ביותר בעיני, ומאוד חצופה מכמה בחינות:

• מחיר אופיס בסיסי הכי זול הוא כ400 ש"ח לפי זאפ, אלא אם כן קונים את האייטם הראשון שם “מאסטר קיט” שזה חבילה שמיועדת להתקנות OEM ולא אמורה בכלל להמכר בשוק הקמעונאי (אבל פה זה ישראל, נכון?)
• מחיר אופיס סטודנטים, אם אתה מחזיק בתעודת סטודנט אמור להיות $50, אבל בגלל שהשוק בישראל כל כך פרוץ, אף אחד לא מקבל רשות למכור אותו חוץ מאקדמון ועוד שתי חנויות. את זה המורה של גיא לא טרח להסביר לו, הוא רק אמר לתלמידים בקריצה ש"ישיגו את זה איכשהוא".
• כשלמדתי בבין-תחומי של הרצליה, היו להם דיסקים של “סייט לייסנס” אקדמי שנתן לכל הסטודנטים להתקין באופן חוקי חלונות ואופיס עם התחייבות להסיר את התוכנות ביום שיסיימו את לימודיהם. רופין לא מציעים את האופציה.
• לא אמור להיות ממש הבדל אם מבצעים את התרגילים על 2003 קיים או מכריחים אותך לעבור ל2007 חדש. אבל רופין לא מאפשרים את האופציה.
• אפשר היה ללמד על אופן-אופיס בחינם. רופין לא מאפשרים את האופציה.
• אפשר לעבוד במעבדות המחשב בקמפוס ברופין, אבל להרבה תלמידים זה לא ממש נוח להלחם שם על זמן מסך…

אני לא יודע איך זה במוסדות אחרים, אבל אני הייתי מרים איזה מכתב או שניים לדיקן במקומו של גיא. אם לא מציעים רשיון של המוסד, לפחות שיציעו לקנות בהנחה את המוצר, או ימצאו דרך אחרת לעבוד. מעבר לזה מעצבן אותי מאוד שמוסדות אקדמיים ישראליים לא מקדמים תוכנה חופשית או יותר גרוע - מכריחים אותך להשתמש בתוכנה קניינית או יקרה. ככה אני מצפה ממכללה פרטית לעבוד. לא ממוסד מסובסד ע"י המדינה.

תושבי ירושלים, שישו וגילו! מסיבת התקנה במועדון הלינוקס הירושלמי תתקיים עוד שבוע וקצת בחמישי לנובמבר (זכרו, זכרו!). כרגע המשאב החסר שם הוא מתנדבים כדי:

• להתקין גנו/לינוקס על מחשבים
• לצרוב הפצות בשביל להתקין
• אנשים שיסבירו פעם בשעה על הקהילה ועל חופש התוכנה, ואם אפשר על נושאים טכניים לצד הקטע החברתי/אידאולוגי - מה טוב.
• לרשום בכניסה שמות של הבאים לקבל התקנה על המחשב שלהם, כדי ש מועדון הלינוקס הירושלמי יוכל לשמור איתם על קשר.

אין צורך להבין המון בשביל להתנדב לתפקידים הפחות טכניים, ולחלופין זה המקום הנכון ללמוד איך להתקין ואז לרוץ ולעזור לעוד אנשים בחדר, ראו את זה כמחנה אימונים מרוכז וקפיצה למים האמיתיים כאחד :-)

אתמול כתבתי כמה מילים עליו אבל יש לי מה להוסיף. אני עדיין רואה הרבה באזז מאנשים שמבקרים או משבחים אותו בלי לבדוק, או רק בגלל שקראו את הקומיקס החמוד של סקוט מקלאוד.

הדפדפן הזה, עם כל הכבוד לו, איננו “מדמה מערכת הפעלה” או “מתוכנן כמו מערכת הפעלה”. אין לו מנהל משימות משל עצמו אפילו אם זה נראה ככה. כשהדפדפן עולה, הוא ראשית פותח תהליך שאחראי על התצוגה, שבתורו פותח עוד מספר תהליכים שאחראים על טאבים, ופונים אל מנהל התצוגה להציג את הרינדור שלהם בשבילם. אין כאן טריקים גדולים, זה בדיוק אותו הדבר כמו הרבה תוכנות יוניקס שמפצלות את הפעולות שהן עושות להרבה פרוססים במקום הרבה ת’רדים. אין כאן מהפכות, ככה כבר עובדים שרתי ווב כמו אפאצ’י, שרתי דואל כמו Qmail, שרתי פופ3 ועוד רבים וטובים. כך גם עובדת סביבה כמו גנום או KDE. הרבה רכיבים רצים, כל אחד בפרוסס נפרד, זה הכל.

כן, אני אלחוטי בכנס בפעם הראשונה, אני חייב לברר איך זה לעשות לייב בלוג פעם, אני גם מתרוצץ ומצלם אבל לא התארגנתי להעלות תמונות מכאן - זה יקרה בערב.

הארגון של דוכן הכניסה עבד קצת לאט, יש השנה רק עמדה בודדת לכל דבר, צילמתי הרבה אנשים, מיטל עושה פוטורצח.

9:30 התחלנו כרגיל באיחור. רם און נתן סקירה מהירה של מצב חדירת FOSS לממשלות אירופיות ומה המצב בארץ. שחר נתן מצגת על המודל הישן של פיתוח תוכנה מסחרית וקרא לו המודל העסקי הנוכחי של פיתוח תוכנה קניינית. אני לא הבנתי לגמרי את ההקשר.

היום התחלתי לעלעל קצת באיחור ב חדשות אוגוסט פנגווין 2008, במיוחד בולט הדיון על קבלת מיקרוסופט כנותן חסות ראשית. הלינק האחרון מענין כי שחר דן שם על ההחלטות לקבל ממיקרוסופט גם מימון וגם הרצאה, והשאלה האם זה יאה, גם אם האחד לא מותנה בשני, וגם קצת התייחסות לרעיון המהפכני של לוגו מיקרוסופט על חולצת הכנס ליד טאקס ושאר הגראפיקה. להזכירכם הכנס מיועד לאוהדי רעיונות הקוד הפתוח בפרט וחופש התוכנה בכלל, ומיקרוסופט היא מהנלחמות הראשיות בנושא מזה 10 השנים שבהן הם מוכנים בכלל להודות שהGPL ולינוקס נמצאים על הרד"ר שלהם.

לכל מי שעדיין מהרהר על השבת המנדט הבריטי… ספק האינטרנט של וירג’ין שולח מכתבי אזהרה למשתמשים שלה על החלפת קבצים. למעשה גוף בשם BPI ((שאני מניח הוא המקביל לאקו"ם או הRIAA)) שולח להם רשימת כתובות IP ושעות והם מוסרים חזרה את פרטי הגולשים, לפי הבנתי גם ללא בית משפט,

אבל מה מעברה השני של השלולית? היום יום העצמאות האמריקני! לפני 232 שנה הוקמה אומה, ולפני 124 שנה נתנו הצרפתים לאמריקנים את פסל החירות בהערכה רבה! אבל האמריקנים שוכחים לאט לאט שהמדינה שלהם הוקמה כמרד במלכות ושלטון דת, על עקרונות הפרדת דת ממדינה, ועול ההוכחה בבית המשפט הוא על המאשים ולא על הנאשם - שזכאי לחפותו עד שיוכח אחרת. ב פסיקה שרירותית של שופט פדרלי, גוגל אמורים לספק לויאקום (חברת האם של MTV, VH1, ניקלודיאון וקומדי סנטרל) את נתוני הגלישה והצפיה של משתמשים. גוגל הודיעו שלא יערערו בתנאי שיתנו להם לתת את החומר (12 טרהבייט) ללא הפרטים האישיים של כל המשתמשים (שמות יוזר וכתובות IP). ויאקום רוצה להוכיח שקטעים מהדיילי שו נצפים שם יותר מאשר קטעים אחרים. על זה אני אומר - אתם לא צריכים את הלוגים כי תחת כל וידאו באתר כתוב כמה פעמים צפו בו, ואת המספרים האלו אני בטוח שחופרים בשבילכם חינם אין כסף הRIAA. התביעה אגב, היתה בשיטת מצליח - ויאקום ביקשה גם את קוד המקור של מנועי החיפוש של גוגל(!!) ושל יוטיוב, את רשימת כל הוידיואים שאי פעם הועלו לאתר ונמחקו, וגם העתק של כל הוידיואים שסומנו כפרטיים לחברים בלבד. לשמחתינו כל אלו סורבו מיידית.

קורי מוציא עוד ספר, או למעשה אסופת סיפורים קצרים שלו שעברו עיבוד לקומיקס ע"י מאיירים ידועים. כרגיל אפשר לקנות אותו מהמקומות הרגילים, וכרגיל הוא גם מופץ חינם תחת CC-by-sa-nc. קריאה נעימה!

את ששת הסיפורים הקצרים שמוכלים באסופה הזו אני מכיר מ הפודקאסט של קורי עצמו או מהפודקאסט המצוין של אסקייפ-פוד. דפדפתי עכשיו בגרסא החופשית ואני חייב לציין שאני לא יכול להמליץ עליה בלב שלם בתור קריאה ראשונה. האמנות נהדרת אבל הסיפורים נשחטו בפראות מעבר לראוי בעיני, 50-70% מתוכן האירועים בסיפור הועף החוצה ונשאר בפנים בליל ארועים מהירים שקשה לעקוב אחריו אם לא הכרתם מראש את הסיפור. למי שכבר מכיר אותו - יש כאן את הערך המוסף של דמיונו של המאייר, אבל אם לעשות צדק לתוכן, הרי שעל כמות העמודים הזו היו צריכים להתפרס רק סיפור אחד או שניים ולא להדחס שישה ביחד. כערך מוסף בסוף כל סיפור קיבלנו ראיון קצר ומעניין של קורי והעורך לקבל קצת רקע על הבחירה במרכיבי הסיפור ובמיוחד הבחירה בשמות שלא ניתן להתעלם מהם. קורי הביא כאן כמה מאסופת “Overclocked” שלו, סיפורים עם קריצה להרבה סופרי מד"ב אחרים, שם הוא גם משתמש בשמות שמזכירים או שאולים מסיפורים אחרים, כגון “המשחק של אנדה”, “אנוכי הרובוט”, ויוצר דיאלוגים עם קארד, אסימוב, בראדבורי, אורוול ועוד אחרים, וה"עוול" הכי גדול לדעתי נעשה ל"אחרי המצור", אותו מספר קורי בפירוט כואב כהומאז’ לסיפור המצור על לנינגראד שעברה סבתו, ומראה שעד כמה שטכנולוגיות מתפתחות, האדם הוא יצור עם שלל התנהגויות חייתיות שעדיין טבועות בו, וקדמה לא משפרת אנשים. ובקיצור, אני ממליץ לקרוא או לשמוע את הפודקאסט, ואז אולי לעלעל בספר הנהדר הזה, שלמרות שהוא לא ממש קורי אלא יותר העורך והמאיירים, הוא משלים את הסיפורים ברובד נוסף, רק שאני לא בטוח שלבדו הוא מחזיק מים.

הציור הכי גדול בעולם הוא קו על מפת העולם שעוקב אחרי מזוודה עם GPS ומשדר.

לא, הציור (מגניב ככל שיהיה) לא באמת צויר כי לאיש אין תקציב לטיול הזה. אבל כרעיון הוא מענין (גם אם יותר ברמה של “שיא גינס” יותר מאשר כמעשה אמנות מיוחד כלשהוא). השבוע ניסיתי להסביר למישהו מה היא אמנות קונספטואלית, והדוגמא הכי פשוטה שיכולתי למצוא, היתה של קריסטו איש העטיפות, שבמשך יותר מעשרים שנה רצה לעטוף את בנין הרייכסטאג שבמזרח ברלין. הוא סרטט את זה, תכנן בדיוק איך להעלות את יריעות הבד על המבנה בלי לפגום בו, הציג בתערוכות דגם 1:50 (אם אני זוכר נכון), ועסק בהמון חישובים ותכנונים עם השנים ובירוקרטיה מול מי שיכול היה להשפיע ולגרום לזה לקרות, ואכן ב1995, 24 שנה אחרי שהרעיון עלה, הוא סוף סוף יצא לפועל. העובדה שהוא הציג ציורים יפהפיים בפחם ודגמים בתערוכות על הרעיון של רייכסטאג עטוף מראה שגם כשפריטים מוצגים בתערוכה, הם יכולים להיות מייצגים של מעשה אמנות גדול יותר, כזה שאולי לא קרה או לא יקרה אפילו, בגלל מגבלות תקציב או זמן או חוקי טבע.

פוקס וגם קלינגער כותבים על הפארסה החמורה החדשה של ה"דמוקראטיה" הישראלית. אולמרט נתפס סוף סוף באופן מובהק במקרה של קבלת שוחד, את כל הפרטים אפשר לקרוא בעיתונים ברשת, אבל הפרקליטות לא מרשה לי לתת לכם את הלינק אפילו (למרות שבחיפוש קצרצר בגוגל תמצאו שמות ופרטים). התירוץ - “שלא להעכיר לנו את אוירת החג”.

לראש הממשלה הפלילי שלנו לא נראה שהגיע הזמן לפנות את הכסא. לפרקליטות לא נראה שאנחנו יודעים לקרוא אנגלית. או להפעיל דפדפן. לפרקליטות גם קשה לשמוע על חופש עיתונות ודיבור, ועוד ביום העצמאות של המדינה.

ראנדומהאוס מוציאים היום למכירה את ספרו החדש של קורי דוקטורוב “אח קטן”. לפי ההתלהבות של מי שהספיק לקרוא אותו, מדובר ב"חלום רטוב" של מצדדי חופש הדיבור וגיקים של תוכנה חופשית. ספר נוער סוחף המתאר איך חבורה של ילדים באמריקה עתידנית שלולת חירויות מצליחים בעזרת כישורי האקינג להחזיר את חופש הפרט והBill of rights למקומה הראוי בתשתית החברה והדמוקרטיה. נשמע כבד? חינוכי? מגמתי? אולי, אבל לפי ההתלהבויות של מי שקרא, זה גם ספר מד"ב מגניב, שיעודד אולי כמה בני נוער להתעניין יותר במדע וידע, ובנושאים של פוליטיקה ליבראלית ומתקדמת. קורי שמח שהפעם לשם שינוי הספר יוצא גם בבריטניה ולא רק בארה"ב, יש לו סיכוי להיות רב מכר מוצלח בעיני המו"ל.

חלי הופתעה שח"כים ממפלגות “דמוקרטיות” מעודדות צעדים שמחללים את חופש הפרטיות בישראל. אותי מפתיע שמישהו עוד מופתע. הפרטיות בארץ הולכת ונמסה בקצב שלא יבייש את הקוטב הצפוני, והנה עוד התייחסות טריה לכך.

חברי כנסת ישרים נשלק מוחם ברגע שהם נכנסים לבנין הכנסת. עצוב אבל זה מה שיש. אנשים שפעם הצבעתי להם (אנשי מר"צ הכי מביכים אותי בעשור האחרון), מקדמים אג’נדות שהן בעיני אנטי-דמוקרטיות, דורסות זכויות פרט ועלולות להיות חד-כיווניות בהחלט.

ספיציפית הפוסט הנ"ל מדבר על כך שמערכת גבית אגרת הטלוויזיה והרדיו דורשת רישומים ממפעילות הכלבים הדיגיטליים והלווין. האגרה היא מס גולגולת רגרסיבי מיושן, עלוב ועצוב. מילא אם היתה לנו טלוויזיה באיכות של הBBC, אבל זה חלום רחוק. האגרה היום הולכת ישר לממשלה כמס (כן, היא לא הולכת לתקציב של רשות השידור, שמקבלת כסף ממילא עם או בלי תשלומי אגרה, שאחוזים גבוהים מהכנסותיה מכסים רק את מנגנון הגביה המנופח שלה). הערוץ הראשון וקול ישראל מממנים עצמם קצת מהממשלה והרבה מנותני חסות ופרסומות, ואני לא מרגיש רע עם אי תשלום אגרה (במיוחד שאני אישית חף מטלוויזיה) כי אין קשר בין תקציב ואיכות הערוץ הראשון וקול ישראל ובין תשלומי האגרה.

נדב שאל לפני שבועיים מה רע בתקינות פוליטית והרבה זמן תכננתי לענות ולא הגעתי לזה.

ראשית, כמו שהפוסט שלו מציין, הגישה הזו מטפלת בסוכר שמפוזר על הצואה (סליחה) ולא בבעיות האמיתיות. שנית זה גבול שאף פעם לא מפסיק להצטמצם ותמיד מישהו ימצא עוד פינה של משהו שמפריע לו והופ עוד מושג חייב לעוף מהלכסיקון. למונח הפוגע נמציא יופומוזמים (יופומיזם = אותה גברת בכיסוי אדרת) ובסוף גם מילה זו תפגע במישהו יום אחד. אני ממליץ בחום שתפנו חצי שעה לצפות בפרק של “בולשיט” שדן בנושא ‘מילים בעייתיות’, צנזורה וחופש דיבור, בין השאר צולמה שם מרואיינת מ’חגורת התנ"ך’ אומרת שאבא אמר לה שכל פעם שרוצים לצעוק ‘ג’יזס קרייסט’ אומרים במקום זה ‘סנטה וואקה’. העצוב זה שסנטה וואקה היא פרה קדושה בספרדית, וזה עלול להעליב אולי את ההודים? (אגב אני בטוח ש’חגורת התנ"ך’ זה יופמיזם ל’המשוגעים מהדרום’). עוד דוגמא מהעולם האמיתי היא שאסור מהחודש להגיד בטלוויזיה האמריקנית ‘ניגר’ אז מיד צץ יופומיזם חדש בטקסס, מעתה אל תאמר אפרו-אמריקני כי אם ‘קנדי’. ומה יקרה כשהמילה תהפוך גם היא לקריאת גנאי? טוב, לקנדים גם ככה יש כבר בטן מלאה על השכנים המעצבנים מלמטה.

מרגע שגוגל פתחו אוטומטית את הshared items של קורא הרססים שלהם לכל איש קשר, לא ברור לי כמה אנשים קוראים את האייטמים שאני מסמן, אבל קיבלתי כמה משובים שהכמות והתמהיל אינם לרוחם של כולם.

עמוס העיר את תשומת ליבי ש אפשר לחלוק אייטמים גם לפי תגית ולא רק לפי דגל השיתוף הראשי הבודד, ולכן החל מהשבוע כשאסמן פריט לשיתוף אתן לו גם תגיות ואתם מוזמנים להרשם רק לחלק מהשטויות שאני משתף ולא לכל הזרם האדיר((זה לא אומר שאני ארשה לעצמי לשתף יותר שטויות בלי מעצורים, לא לידוג! :) ))

עם השנים “איבדתי” כבר כמה וכמה זוגות חברים לטובת אוסטרליה. מדי פעם הם עוד מנדנדים לי שאארגן לעצמי ויזה ואבוא. לצד זה אני קורא שיהודים מפחדים להסתובב עם סממנים יהודיים בחוצות סידני, אחרי זה על חוק הDMCA האוסטראלי שגרוע בערך כמו מה שהקנדים רצו עכשיו להעביר, ועכשיו אני קורא ש ממשלת אוסטרליה תכניס מסנני תוכן סטייל סין על האינטרנט הפרטי. מספרים לך כמובן שאפשר לבחור opt-out אבל כמובן שעדיין יותר קל לבלוש אחריך, ואחרי שהכרזת שאתה לא רוצה סינון, ראוי לבדוק גם למה לא רצית אותו. ובקיצור, כמעט גרוע כמו חוק אטיאס עם הביומטריקה לכל מי שרוצה פורנו. אוסטרליה עם השנים מחפשת את מקומה עם ארצות הברית ברשימת המדינות שמדרדרות את חופש הפרטיות והמידע מה שיותר מהר. מענין כמה זמן יעבור עד שגם זכות הדיבור שם תיפגע.

אתם יכולים לרדת על בריטני ועל פאריס חמישים פעם בשבוע, לתת ביקורת שלילית על סרטים אמריקניים ועל מסעדות ישראליות, לזרות ביקורת ארסית על החברות הגדולות ביותר בעולם. אפילו לנאץ את ראש הממשלה והמפכ"ל.

רק אל תזכירו שם של עורך דין.

ביום שישי כתבתי כבדרך אגב על איום סרק שקיבלתי מאיזה עו"ד. לפוסט שרבבתי בצורה לא אלגנטית ולא רצינית שמו של עו"ד אחר (להלן א’ שם-בדוי) שהפתיע אותי השבוע בכתב הגנה שכתב. אני לא הולך לתת לינק לשם או להזכיר את שמו של אותו א’ מכמה סיבות; מעבר לכך שיש לנו כמה ידידים משותפים ומאוד יכול להיות שהבקורת שנתתי על כתב ההגנה שלו מוטעה ((למרות שידוע לכל שאינני עו"ד והדגשתי שאינני מכיר את המקרה)) - הסיבה העיקרית היא שנמסר לי דרך ידיד משותף שהוא כועס מאוד ורומז שאני “עלול לגלות את כובד משקלו המקצועי של עו"ד”. אני יכול לפרש את זה רק בתור “תזהר שאני לא אתבע אותך”, או שאולי יש לו דרכים אחרות להפוך את חיי ליותר מעניינים.

היום בבוקר צצה לי תגובה ב פוסט ישן בבלוג.

עו"ד אחד בשם שי לביא, שלח לי אז מכתב איומים לעיקול חשבון אם לא אשלם חוב שלא קשור אלי על קו בזק שאיננו בבעלותי בעיר שבה מעולם לא גרתי שרשום על שם אנשים שמעולם לא שמעתי את שמם לפני כן.

למר שי לביא השארתי שתי הודעות לפחות והוא לא חזר אלי. נאלצתי להתקשר לבזק עצמם כדי לקבל איזה הסבר ולמרות שהבטיחו לי שהבעיה תוקנה, תהיתי אם המידע הזה יגיע בזמן אל מר לביא או שאולי חשבוני יעוקל לפני שאספיק להוציא פיפס. אותו “עבד כי ימלוך” לא נגע לי בחשבון אבל לא טרח גם להתנצל או לחזור אלי בטלפון. מאז לא שמעתי ממנו, עד הבוקר. הוא דורש ממני להתקשר אליו כי השמצתי אותו “בצורה מחפירה” והוא ישקול צעדים משפטיים. אתם מוזמנים לשפוט לבד, התגובה שלי אליו (כמו ששלחתי אותה באימייל אליו) מופיעה בתגובות.

w00t היא מילת השנה של מריאם-וובסטר. זה באמת יכנס למילון או שזה קוריוז של הצפת הצבעות באינטרנט?

האיטם הנ"ל הוא מ"הרג’יסטר" הבריטי, והם מרשים לעצמם לרדת על האמריקנים שכמה מילים ותיקות רק עכשיו מגיעות אליהם, אבל מצד שני נכנסות מילים כמו w00t או פייסבוק כפועל (כבר לא מגגלים אנשים בימינו, מפייסבקים אותם), והחביב ביותר אולי הוא Blamestorming. אני אוהב הלחמים כאלו, וכאן מדובר על הלחם כפול :-)

ואם אני כבר בפוסט חדשות, עוד קצת לינקיה: \* טרי פראצ’ט מודיע כי גילו אצלו אלצהיימר :-( הוא מבקש מהמעריצים לא להתחיל להספיד אותו, יש לו זמן לכתוב עוד כמה ספרים. אם אתם מתחילים בדיסקוורלד כמוני, הנה מדריך, שמתוחזק באתר הזה בכמה שפות, אפילו בעברית (אוי, העיניים! אהההה!) \* בהודו לפי החוק: כבד את אביך ואת אימך או שתלך לכלא. אין לי מה להגיד על המוזרות הזאת. אולי לקוסטאנזה או וודי אלן? \* קורי דוקטורוב, יהודי יקר והגיבור החדש שלי, מדבר הרבה על זכויות יוצרים, קונים, D RM, פרטיות ושאר ירקות. שני אייטמים מעניינים השבוע: נגד הקינדל של אמאזון, ועל מותו הקרוב של פייסבוק. הוא גם סופר מוכשר שמפרסם את כל ספריו תחת CC-NC-SA והוא מזמין את הקוראים לעשות עם הסיפורים “רמיקס”, עיבוד, תרגום ומה שבא, להקה אחת כבר הפיקה שיר על בסיס ספרו האחרון, וגם פרסמה את כל הערוצים הנפרדים של ההקלטה ברשת להמשך השתתפות המאזינים ביצירה. מומלץ! \* מתנות קריסטמס לחובבי סטימפאנק, ו בובות לחובבי מוטציות \* יותר אנשים צריכים להשקיע ב מכוניות ירוקות (של השכן ירוקה יותר). \* המציאות מחקה אמנות - פחיות חמצן לנחנקים בעיר. \* הפורנו בד"כ בחזית הטכנולוגיה, קצת באיחור אבל הוא הגיע גם לרשתות החברתיות. אם תשאלו אותי, פנטהאוז והאסלר ופלייבוי הן אימפריות שלא מחזירות מספיק לקהילה. שייתרמו אולי מערכת החינוך? יש אנשים שחייבים חינוך מיני דחוף!

כמו כל שנה (זו הראשונה ברציפות!) מביא לכם המכון למדעי הטיל שבבית יהושע ידיעות “מרעישות” ש"יפתיעו" אתכם ויעשו לכם את החג. \* פייסבוק מודה שהיא אוספת יותר מידע ממה שאתם רוצים. \* מיקרוסופט מסתברת כ חוסמת דיון פתוח על תקן שאמור להיות פתוח. \* לחברות ישראליות יש חוצפה וחוסר התחשבות בלקוח. \* מיקרוסופט הרגה את סנטה (אחרי ש הנ"ל התנהג כפדופיל!). בחדשות אחרות - עצי קריסמס הורגים אנשים, שימו עין :-) \* משטרה אמריקנית ששה להפעיל יותר מדי כוחות נגד חפים מפשע ללא צורך. אין מספיק פושעים? אין בעיה, משטרת ניו יורק תפברק לכם כמה. \* משתמשי אייפון נספרים בכ1.5 מליון, אבל באתרי ווב הם כבר 50% יותר גולשים מאשר משתמשי WinCE, יחי חווית המשתמש! \* הצמד דפ וברטון עובד טוב ביחד! “כמו מריחואנה ומציצות” טוען הבלוגר הנ"ל. \* לשימפנזים יש זכרון צילומי יותר טוב מלבני אדם \* עדי יהוה הם אנשים עם בעיות מאוד רציניות \* סאן לא סגורה מה לעשות עם הקוד שקנתה מאדובה ו מוציאה אותו תחת GPL3 \* יהודה איש קריות הוא ככלות הכל עדיין האיש הרע. טעות בתרגום, קורה! \* כלכלת דלקים צמחיים תדפוק את מחירי המזון ותגנוב קרקעות מגידולי מזון. אופס! \* אנרגיה סולארית הופכת ליותר זולה מפחם אבל עדין מתשמשים בו. גם סוללות משתכללות, אבל עוד לא רואים את זה בשטח… \* הצ’צ’נים אוהבים את פוטין. מאוד. (טוב, זה בעצם כן מפתיע!) \* MTV נכנעת לתכתיבי העידן החדש. \* חצי מהרופאים לא אוהבים “להלשין” כשקולגה עושה פאשלה. \* מהגרים זה טוב לכלכלה האמריקנית, ו במיוחד לכיס האישי שלהם.

השפיות צצה לביקור קצר בכנסת, ו חוק האח הגדול נורה ומדמם קלות. הוא מאיים לחזור וכולנו מקווים שלא, אבל המציאות כידוע תמיד נגדינו. הרי אם למישהו שם בכנסת יש רעיון טוב, הוא יהפוך לברדק, כמו שהגדיר את זה נדמה לי ג’ורג’ קרלין יפה “כל פעם שפוליטיקאי מספר בדיחה היא למחרת הופכת לחוק, וכל פעם שהוא מחוקק חוק הוא הופך לבדיחה”. את זה ראיתי השבוע בהתמוטטות ההגיון של עמותת “מחשב לכל ילד” שבמקום לפעול בשם המנדט שניתן לה מהממשלה, טובעת ותובעת כמו SCO בשעתה.

שביתת סופרים תרבה אבדות - NBC פיטרו את כל הצוות הטכני של SNL, וסת’ מקפרליין ( פאמילי גאי ו אמריקאן דאד המצוינות) חושף שפוקס התחילו מלפטר לו את כל עוזרי ההפקה בשלב אלף (כבר באמצע יומה השלישי של השביתה!). הוא משווה את זה לאב שמרביץ לילדים וצועק על אישתו “תראי מה גרמת לי לעשות”.

בחדשות אחרות, הנה ניתוח החידושים בחוק היוצרים החדש באתר של עו"ד חיים רביה. נראה שחוץ מכמה דברים שנחסמו, רוב השינויים לטובה. לצערי רק תוקף הזכויות (70 שנה ממות היוצר) הוארך להשתוות לאורך המוגזם בעליל של התוקף האמריקני, וכך הרבה יצירות מאחרות להגיע לרשות הציבור, וחבל.

UK’s families put on fraud alert בקרוב אצלנו… הרי כבר שנים מסתובבות גרסאות יותר ויותר מעודכנות של רשימת התושבים של המדינה. כל חוקר פרטי יודע לשלוף משם את עץ המשפחה של כל אחד מאיתנו ואת הכתובות ומספרי הטלפון. פעם נתתי מכשיר לתיקון ולפי מספר הת"ז שלי (פעם עוד הייתי נותן את האמיתי) ידעה הבחורה בחנות את שמי וכתובתי ואני הייתי המום - מישהו גם הלך ושילב את המאגר הלא חוקי והסודי הזה בתוך תוכנה שהוא מוכר לבתי עסק.

כולם בעדם. השחקנים, הבמאים, המפיקים, הבדרנים… אפילו זיי פרנק יצא לרגע מהנפטלין לתת את דעתו. אם יש מישהוא לא מוערך בתעשית הבידור, שנרמסים שוב ושוב מתחת רגלי האולפנים, אלו הכותבים. בעוד השביתה ממשיכה לכיוון לא ידוע, איגוד הכותבים מחזיק עמדה איתנה, ובדרך יורדות מהמסך תוכניות הלייט נייט, הדיילי שו, ומתחזקות תוכניות הריאלטי, שנולדו באשמת השביתה הקודמת ב98. שווארצנגר (הגאברנייטור!) יש לו כמה קשרים בתעשיה ו מנסה לעשות את מה שנכון כי כלכלת המדינה שלו מושפעת מהשביתה. אין כותבים פירושו אין ימי צילום, שפירושם אנשים מובטלים ואנשי תעשיות השירותים שמסביב לתעשיה גם הם חסרי ביזנס. אלן דג’נרס ניסתה בינתיים להסתכן ולשבור שביתה וקיבלה המון ביקורת. להגנתה טענה כי חברת ההפקה שלה מעסיקה 130 איש, והיא לא רוצה לשלוח אותם הביתה, ובטח שלא לפשוט רגל. אכן בעיה… מה שרואים כאן זה עד כמה יש לקבוצת ה"בלתי נראים" האלו השפעה על ההפקה.

אני עובד רוב השבוע אצל לקוח במגדל היובל, צוק הזכוכית החדש שמול עזריאלי. המון משרדי ממשלה פתחו כאן לשכות לקבלת קהל, אבל המגדל לא קרוב לתחנות אוטובוס או חניה נוחה. בפתח החניון של המגדל עומדים אנשי השירות החשאי ולא נותנים למכוניות לא ממשלתיות להכנס (ככל הידוע לי עובדי קומות ההייטק כמוני פשוט חונים במגרשים של רחוב הארבעה), ובמגדל הממשלה עצמו הגישה היא דרך דרגנוע, מה שמונע מנכים בכסא גלגלים לקבל שירותים במשרדים שם. פסיכי? אכן.

מהיום: קנס 5,000 ש’ לבעל עסק שיעשנו בו - תודה לשי על הלינק. אחרי הקטע המטומטם של הארליך בת"א, הקנסות עולים ואלי האחרים ישמרו סוף סוף על החוק. (למי שלא קרא אצל גיא, הארליך בנמל ת"א הודיעו שבימי רביעי, לעומת שאר השבוע, הם שומרים על החוק. אבל באותה נשימה הם גם ביטלו בימי רביעי את רוב התפריט ולא הגישו בייגלך וחמוצים ליד הבירה, כאילו להעניש את אלו שלא רוצים עשן)

בשבועות האחרונים גם במקום החביב עלי, הנורמה-ג’ין, הפסיקו להתיר עישון בשולחנות פנים ועכשיו כנראה גם העישון יאסר על הבר. אם הנושא באמת יאכף, 15 נקודות זכות לאיכות החיים הפיסיולוגית המיידית שלי, 5 נקודות חובה לאיכות הדמוקרטיה שבה אני חי. הגעתי למסקנה שכל חוק הוא הרי גם ויתור על חופש, והרבה חוקים גוררים ויתורים קשים מנשוא, והרי האיזון הוא כמה נכון לוותר מרגע שהחלטת. למרות שאני רואה את הצד הרע שבחוק הזה, אני מוכן לויתור הזה.

אם לא חיבבתי אותו עד היום אז הנה - גאידמק לא מבין מה זו דמוקרטיה. ברגע זה הוא בערוץ שתיים מגיב ל קריאות הבוז לרבין וקריאות העידוד למר טרימבובלר. אנשי בית"ר עצמם מגנים אבל הוא בתור הבעלים, בתגובה ל קריאתו של אולמרט כי הוא מתבייש בקהל הזה בתור מעריץ הקבוצה: " אולמרט הוא לא מעריץ אמיתי של הקבוצה" (הוא מעריץ ידוע עוד מלפני שאתה ידעת מי הם), " חוסר האחריות היה מצד מארגני המשחק שהחליטו להכריז על דקת דומיה. זה משחק כדורגל ולא הפגנה פוליטית, האוהדים באו לתמוך בקבוצה". זה ביום שבו גם הודבקו הרי מודעות של פרס בכאפיה, הפעם בהשקעה ובצבע.

גוגל מתכוונת לתת פייט לפייסבוק ולהפעיל את כל תותחי כריית המידע שיש לה כדי לתת API וגישות לכל המידע המצליב שניתן למצוא באורקוט, ג’מיל, iגוגל ועוד בהמשך, הכל כדי למפות גראפים חברתיים יותר נרחבים ומושכים ממה שיש לאחרים להציע (וכרגע פייסבוק הוא הפיל הכי גדול בחדר לפי מה ששמעתי השבוע). האם אנחנו באמת רוצים את כל המידע וההקשרים הללו זמינים לנו? כמובן. מה אנחנו מפסידים אבל בדרך? האם, כמו שמנסח את זה קורי דוקטורוב, אנו עלולים להיות " Scroogled" באיזה יום מן הימים? האם יש לנו מה להתחיל לפחד או להתחיל להסיר משרתי גוגל מידע? המפף.

כששורות אלו משתחררות לאוויר העולם אני נמצא ב סחיפול אשר בגלות אמסטרדם הרחוקה, אולי מנמנם, אולי שותה קפה, או מריץ ג’וינט ((בטטטטחח… אתם הרי מכירים את דעותי על עישון. עוגות מצד שני…)) או קורא בספר. אפשר גם לשתות ספר ולקרוא בקפה אבל זה פשוט לא אני. הפוסט הזה התחיל להכתב ביום שני בערב וזו הפעם הראשונה שהחלטתי לכתוב ככה פוסט משתחרר בהמשכים, והפעם השניה שאני כותב פוסט לשחרור דחוי. אולי אכתוב עוד כמה כאלו לשאר המסע שלנו, אולי אפתיע אתכם :-)

בעצם קשה לי לכתוב כרגע פוסט שנה טובה, כי עד כמה שאני רוצה לאחל אותה לכל חברי, אני יודע שאיחולים לא יחזיקו תמיד.

בראשון בערב דיברתי עם אחד מחברי, שגילה לפני שבוע שאביו חולה בסרטן מתקדם. סרטן ריאות ששלח גרורות כבר למוח ועוד איברים. את זה הוא מגלה פחות מחודש לפני החתונה, ולמעשה את הנסיעה לקפריסין לרישום האזרחי עשה בשהיה של 4-5 שעות בידיעה שלאביו נותר אולי שבוע לחיות (מאז הסתבר שמדובר בחודשים ספורים). בשנה אחת הוא מתחתן ואולי אפילו הופך לאבא בעצמו, אבל בגיל 34 הוא עומד לאבד אבא, ואת אימו לקח הסרטן כבר כשהיה בן 19. אין לי מושג איך לאחל לו. עצוב מאוד להתייתם, אבל לרוב האנשים זה לא קורה לפני גיל 50. אין לי איך לדמיין כזה דבר. אבל מה שבטוח במדינה מוכה כמו שלנו, כשיום הזכרון בא צמוד ליום העצמאות, כשיום לפני ראש השנה ושאר חגי תשרי חברת חשמל מקפיצה מחירים, אין לנו אלא לקבל הכל בבת אחת ואיכשהוא לשחות במעלה הזרם.

לא עובד עליכם… זה ספר אמיתי שמצאתי אצל ידידתי דניאל. כל פעם מחדש אני דהום כשאני קורא איך אנשים עוד מאמינים בשטויות על " כישוף" או מרפאים חוצניים, גלגול נשמות וקבלה ואפילו לא למצוא בינהם סתירה, ומסתפקים בהסברים, לפעמים ילדותיים, על מיסטיקה ורגש. את הלינקים בפיסקה זו למשל מצאתי בבלוג של חץ, אדם בגילי, שכמוני התעסק בעבר בלינוקס ותוכנה חופשית ויום אחד עושה תפנית לעולמות של הארי פוטר, אבל בחיים האמיתיים, והוא עדיין מחזיק מעצמו אדם רציונאלי. כמוני הוא חושב דברים לא הכי טובים על הרבה מהמיסטיקנים אבל בעוד אני חושב שהם משלים את הקהל בכוחות מומצאים הוא טוען שיש להם כוחות והם משתמשים בהם שלא כהלכה. מדהים אותי איך אפשר לפקפק ולהאמין באותו זמן באנשים העוסקים ולא להבין שיש כאן רמאויות הרבה יותר פשוטות. הכוח היחידי שכאן מגיע לשימוש הוא לא כוח מאגי אלא כוח סוגסטיה ולפעמים טיפת שטיפת מוח מסוימת. אני ואחרים (ובמיוחד אנשים כמו ג’יימס ראנדי) מאמינים שבדרנים כמו אורי גלר שטוענים לכוחות עושים יותר נזק כי הם גורמים להנצחה של הדעות ההזויות האלו ודוחפים עוד אנשים להסתמך על מיסטיקנים, אבל חץ מוצא טיעונים “צרופים” למה השירות של אותם השרלטנים הוא חשוב ו ראוי לתשלום. חץ עצמו לא טוען לכוחות או יכולות, ואינו מציע שירותים כלשהם, אז מה הצורך העז להגן על העוסקים בתחום? למה החברה המודרנית, שהתקדמה כ"כ יפה בריאותית וכלכלית וחברתית בזכות מדע וטכנולוגיה במאה וחמישים השנים האחרונות, רוצה כל כך לשמר ולפאר את אגדות הילדים ההזויות האלו?

גם אתם מתגעגעים להירוז כמוני?

טוב, לא ממש מתגעגע כמו “נו על מה הם עוד יחשבו?” כמו עם לוסט.. :-)

כמה סרטים שראיתי לאחרונה וחשבתי להקדיש לכל אחד מהם פוסט אבל לא הגעתי לזה: \* 16 Blocks - נסיון לשלב את מקליין של DIE HARD עם סיפור צדקני. זה לא הולך. הרגישו חופשי לוותר אם עוד לא ראיתם. \* My Super Ex-Girlfriend - סרט דבילי לחלוטין, אומה תורמן היחידה שעוד איכשהוא מחזיקה את הסרט, אדי איזארד בתפקיד שלא נותן לו להתבטא… גם עליו אפשר לדלג. \* Hot Fuzz - מעט גיקים מכירים את Shaun of the dead בארץ כי לא מקרינים דברים כאלו בטלוויזיה. זהו סרט הקולנוע השלישי של אדגר רייט (שבד"כ מביים לטלוויזיה) ושוב בכיכובו של סיימון פג וכמה הצצות של קומיקאים בריטיים מצוינים וטימוטי דלטון שמסתבר שיודע גם לשחק בקומדיה. אני לא רוצה להרוס כלום מהסרט, אני אנסה לסכם: שוטר כוכב מגיע לעיירה שקטה ו… מה שממשיך משם הוא בין קומדיה לפרודיה ואני לא יכול פשוט לספר כלום חוץ מזה שאני וגיא התפתלנו מצחוק שעתיים. עבודת צילום ועריכה מבריקים, ציטוטים מסרטים אחרים, אם יש, לא הצלחנו לזהות, אבל הסיטואציות מעלות כ"כ הרבה אסוציאציות נהדרות. אין לי מושג אם ומתי יגיע לקולנוע בארץ… \* ואחרונים חביבים, פריי ולאורי הנהדרים, ערכתי לגיא היכרות עם אחת הסדרות החביבות עלי משנות התשעים המוקדמות " Jeeves and Wooster" שהעלתה את פריי ולאורי מדרגה מ"מצחיקנים צעירים" לדרגת שחקנים כוכבים, ובהמשך נחרוש מחדש גם את A bit of Fry and Laurie. כבוד לקלאסיקות.

אני עדיין בחיפושים אחרי המערכת המושלמת… אני רוצה מערכת אוקומבינצית מערכות שיתנו לי:

\* תרשה לי לשמור תגיות פרטיות ו לחלוק ציבוריות. \* תישמר באתר מרכזי ותופיע אצלי כמו הPersonal bookmark toolbar הרגיל של הדפדפן בצורה מובנה. \* תתן לי לסמן תגיות אבל בעיקר תשמור על עץ הסימניות הנוכחי שהתרגלתי אליו. \* עדיף שהשרת יהיה כזה שאני מתקין לעצמי בשרת ולא מאלץ אותי למכור את פרטיותי לאתר אחר (לכן אולי קומבינציה של מערכת פרטית ומערכת שבה אני חולק סימניות עם החברים/הציבור)

כן, סופסוף נחתה גרסה 3 הרשמית והסופית של The GNU General Public License הידוע לרוב בתור GNU GPL או פשוט “הGPL”.

רבות יכתב עליו ברשת, הנה האינפוט הקטן שלי (אפילו אם באיחור אופיני של מספר ימים :-)

הקדמה GPL הוא רשיון התוכנה המשפיע ביותר שאי פעם נכתב. יכול להיות שהוא גם שובר את השיא בין כלל רשיונות השימוש במוצר או שירות כלשהוא בהשפעה על השוק שבו הוא עובד. הרשיון הזה הוא מגן מקורי ואפקטיבי של זכויות וחירויות בסיסיות של המשתמש וכותב התוכנה לרתום לעזרתו כלים ומידע בצורה חופשית ובלתי מוגבלת ע"י אינטרסים פוליטיים או רדיפת בצע. אני יוצא מהנחה שכל הקוראים שלי יודעים מהו הGPL ולמה הוא. אם אני טועה אז תרגישו חופשיים להפגיז בשאלות, ואני אפרט יותר.

כן, אפילו אני נכנעתי לאתר הזה. לא יודע עדיין אם זה לגמרי מתאים לי אבל כמות הלינקים שאצלי בדפדפן כבר מכריעה את יכולות הדפדפן להתמודד, ואיתו משתגע גם Google browser sync. מה לעשות שיש לי יותר מדי לינקים בעץ הסימניות?

ט.עי.ם הוא קצת איטי, ורחוק מאוד מלהיות מושלם, אבל יש לו אינטגרציה עם השואש ודפדפנים אחרים וזה כרגע הפלוס הכי גדול שאני רואה אצלו. סושיאל בוקמרקינג זה נחמד אבל אני מחפש בעצם פתרון לניהול מרכזי של הסימניות שלי בצורה שקופה לשואש, וזה אומר בר סימניות בשני לבלים לפחות ולא כפתור בודד לגישה למדריך שלם, לדוגמא.

כרמל כתבה מניפסט, או לפחות ככה היא קוראת לזה. המילה הזו גדולה עלי. בילדותי הייתי בשומר הצעיר ו דיסקסנו את המניפסט הקומוניסטי. היום ההשראה שלי מגיעה יותר מהכיוון של מניפסט גנו, כל אחד מאלו השפיע (יותר ופחות) על מהלך חייהם של מאות אלפי עד מאות מליוני אנשים (ואחד מהם על מדינות שלמות).

אז לא מניפסט, אבל מעין הצהרת כוונות אולי? אני מסכים לגמרי עם כרמל, כאן זה הבית שלי ואני מסתובב בו חופשי. אבל עם כל הכבוד זה לא עד כדי כך בית. האנלוגיה של עירום שהיא נתנה לא תופסת פה (למרות שאני נודיסט בנשמתי). אני לא אספר כאן יותר מדי על החיים הפרטיים שלי ועל מצבי רוח, אני לא יכול להרשות את זה לעצמי, כי קוראים את הבלוג הזה אולי גם לקוחות, ולך תדע לאיזו קריירה אמשיך בעתיד - אולי דברים שכתבתי פה עד היום אפילו הם לא לעניין. רוני פעם סיפרה לי איך היא התחלחלה כשדז’ה-ניוז (היום גוגל-גרופס) עלה לאוויר. פתאום הודעות NNTP שנכתבו על מים ולא היו אמורות לשרוד יותר משבוע חזרו לנשוך אותך בתחת 3-4 שנים אחרי שחשבת שאין להן ביט של זכר. אפילו מIRC יש מי ששומרים ומפרסמים ציטוטים…

חשבתי ברצינות לנסוע לירושלים למצעד היום. זה כבר מזמן לא מאבק על זכויות להטב"ים אלא מאבק על מדינה חילונית ושפויה. הקיצונים מבעירים את ההמונים ועכשיו גם לא בוחלים ב פגיעה בטבע כדי להדגים איזה אלימות הם היו מתים להרשות לעצמם להגיע, ו המשטרה מעריכה שהם גם מסוגלים.

אני מאוד רוצה להפגין היום, ולמחות על המכות החוזרות והנשנות שחוטפות זכויות האזרח שלי, אבל האמת היא שאני מת מפחד מהעצרות האלו…

מצחיק? תחשבו עוד פעם. יש אדיוטים בכנסת שעדיין חושבים שהומוסקסואליות זו בעיה שניתן להגמל ממנה.

גאידמק רוכש את השליטה ברשת טיב טעם, ובהמשך גם מפעל מזרע יהפוך לכשר, כי ארקאדי רוצה להיות ראש עיר הבירה. עד כאן הבטחות שהוא רוצה להיות מחוץ לפוליטיקה.

מי האיש הזה לעזאזל? הוא היה יהודי בכלל עד שהתחילו לרדוף אחריו באירופה? למה הוא מנסה להכנס לי לגופי שלטון? למה הוא נכנס לי לצלחת? איפה אני אעשה עכשיו קניות בשבת? אני אצטרך להדרים כנראה גם לרעננה בשביל בשר טוב. רשת אחת קמה לעם בציון שיישנה בשר כמו שצריך, שהביאה יינות לא כשרים איכותיים מכל העולם, שנתנה ייצוג על המדפים למותגים קטנטנים שלא נכנסים לסופרים של נוחי דנקנר, שפתחה בשבת. ועכשיו בפלוץ קטן הכל מתפוגג. טרייביטש החליט למכור את ט"ט, קיבוץ מזרע עומד לדעתי להפסיד המון כסף, ובעיקר הקהל יפסיד את חופש הבחירה שלו.

פעם פעם פעם מישהו אמר שנוסטלגיה תמיד תמכור. אתםם זוכרים את זה? כן זה היה פעם. ואיך שהוא צדק! פי… האנשים האלו היו צודקים פעם… אני זוכר איך… טוב אבל אני נסחף. לא באתי לדבר על נוסטלגיה אלא לספר אותה. הרבה מהקוראים שלי לא מסותבבים בבלוגוספירה ולא יודעים שמדי פעם יש גל פוסטים באותו הנושא. בשבוע שעבר הסתובב אחד של השתפכויות נוסטלגיות על “איך גיליתי את האינטרנט”. התחילה את זה כרמל, אותה אני מכיר עוד כ"carmel" מ-IRC, בחיתוליו של ערוץ ישראל בEFנט, והמשיכו את זה עוד כמה אנשים, ועכשיו כרמל גם הוסיפה פרק חביב וחשוב נוסף.

CNN/פורצ’ן בכותרת מצוינת למאמר (ארוך אבל שווה קריאה) על המלחמה הקרה החמה הבאה. מיקרוסופט שלא פצתה פה ולא ציפצפה מאז ההסכם המוזר עם נובל מחליטה ש"Operation SCO" לא ממריא והגיע לעבור לשלב ב’ והפעם זה אישי - ננקבו מספרים של ממש לגבי מספר הפטנטים שלדעתם הופרו במערכות גנו/לינוקס: 42 הפרות בקרנל, עוד 65 הפרות בX, 45 באופן-אופיס והרבה אחרות. ממולה סוני, NEC, IBM ואחרות הקימו מאגר של פטנטים במעין מאזן אימה. מי יתבע ראשון?

יצאתי אל האוטו שלי מדוכדך ושמתי גז את תוך הלילה השחור. “300” לפתע צף בראי כזכרון מתוק. איך ולמה? הזמן יגיד איך יגלידו הפצעים בנישמתי מהעלבון שהוטח בי כיושב קהל תמים. 40 אלף קוב מים לא ישטפו את הבושה. הרגשתי שדוד ורמוס. איך אומרים violated בעברית?

קווין רוז, ממקימי דיגג, הודיע שהקהל הכריע. למרות התרעות חמות של מגה-פיגוע DMCA של ארגון הטרור MPAA נגד האזרחים השלווים של ארה"ב, קווין אומר שהעם אמר את דברו, ומעדיף לראות את דיגג יורדת לגיהנום נלחמת ושלא ימחק בדל הודעה בודדת של מספר הפלאים החדש.

אפי ה"קודח" מנסח קוד התנהגות לבלוגרים בשבועות האחרונים. ענו לו אנשים בבלוגוספירה ואולי יום אחד זה יעודכן בבלוגדיבייט. אני קורא את השתלשלות הפוסטים ולא לגמרי מצליח להבין לאן זה הולך.

לפני שבוע ראיתי את הפרק הראשון בסדרה התשיעית והמצוינת של טופ גיר. עשה לי טוב בפנים לראות את ההפקה המצוינת כרגיל, עם האמונד בלי שאריות מהתאונה הפסיכית שלו. עכשיו מחכה לי כבר יומיים לצפיה הפרק השני. ממה שהצצתי הם לקחו מייבאךבוגאטי ל407 קמ"ש, הגבול המוכרז של היכולות שלה. ממתי הם הפכו מתוכנית שסוקרת בטיחות וכדאיות של מכוניות שמעניינות אותי ואותך לתוכנית שכמעט ורק עוסקת במכוניות על, מהירות ומדי פעם סלילת כביש(?!), זריקת טנדרים מבנין או פרארי מנושאת מטוסים

(מתנצל על הקפצת הפוסט, זיי פרנק שינה מאגר לתוכניותיו הישנות משום מה) אחרי דיסקוס קצר על חופש יתר של המידע, ולאחר שהעבירו אלי את תפקיד התופס בתופסת הבלוגים החודשית (אף פעם לא נמאס), אז הנה חמישה דברים ש(חלקכם) לא ידעתם עלי.

עוד פוסט בסדרת “הסכנות הטמונות ב…”.

היום לפני 12 שנה בדיוק איבדתי חבר. את ירון בלום הכרתי בערך שנה לפני, דרך הBBS שהרצתי באותה התקופה או אולי דרך חבר משותף. הכרנו אולי שנה אבל הוא היה לחבר הכי טוב די מהר. הוא היה גיטריסט טוב ותוכניתן מעולה, אבל בעיקר אדם שקט ורגוע. סמל וצוק לשני אחיו הקטנים ומעולם לא הרים את קולו. ילד שלא רואים אם לא מחפשים, צנוע כזה. גם לא התעקש של מחשבים בממר"מ או משהו, וקיבל להיות אפסנאי נשקיה בחור הזה שנקרא שא-נור.

הטקסט הבא קרוב לליבי (בריאותית ומשפחתית) והוא נכון וחשוב. הוא הופץ ברשת בתור מכתב שרשרת עם קובץ פאואר פוינט ענק. אני לא אוהב מכתבי שרשרת ולא פאואר פוינט, אבל התוכן חשוב, אז הנה הטקסט עצמו ( הכותבת המקורית עירית ברק, 29.9.2006). אם אמצא את הלינקים למחקרים המוזכרים, אוסיף אותם, אתם מוזמנים לסייע לי להפוך את הטקסט הזה ליותר מבוסס.

כמה פעמים כבר יצא לי לקנות מוצרים של מיקרוסופט? יותר מלאדם הממוצע בישראל, אני בטוח.

היה לי שנה אחת מנוי MSDN כי חשבתי שזה יקדם אותי בקריירה (זה לא. אני לגמרי איש לינוקס ותוכנה חופשית, ושמח לי ככה) היה לי הגה שלהם כדי לשחק קרמגדון, כי יש להם חומרה לא רעה. יש לי עכבר ומקלדת שלהם, שוב, כי החומרה מצוינת. יש לי אפילו XP חוקי (צלם צריך פוטושופ), אבל אותו קיבלתי חינם OEM עם איזו קניה פעם אז זו לא קניה באמת :-P

הספאמרים השמוקים האלו מצאו את השיטה האולטימטיבית. כמו שקאפצ’ה מצליחה לפלטר החוצה יצורים לא אנושיים, הספאם עכשיו בא בגרפיקה משוגעת (וכבר חצי בלתי קריאה) שכבר נראה כמו קאפצ’ה צ’לנג’ בעצמו, ועוד מוסיפים בגוף טקסט אקראי בנושאים שקרובים ללב המטרה, למשל הרבה מהספאם שאצלי עובר את האסאסין מכיל מילים מעולם התוכנה החופשית. אי אפשר ללמד את הבאייסיאן פילטר יותר מידי כי אז דואל חוקי יעוף. אני לא יודע איך בג’ימייל מתגברים על זה, אבל גם שם מתפלקים להם ספאמים מדי פעם (3-5 ביום אצלי).

ההובריס מכה בפניהם של רד האט. אורקל ששנים איתם בחיכוכים ויחסי אהבה-שנאה החליטה לעשות מעשה שתהיתי שנים למה לא עשתה כבר בתחילת המאה - יוצאת עם הפצה משלה. מילא הפצה משלה, הם מבססים אותה על רד-האט בדיוק כמו סנטOS, תומכים בגרסאות נוכחיות וגם ישנות שלהם ובמחיר נמוך יותר, ובסה"כ גונבים להם גם משתמשים עתידיים, גם משתמשי עבר שצריכים לחדש את המנוי השנתי לRHN וגם משתמשים רגילים שאינם משתמשי אורקל. בשורה התחתונה, שלפו להם את השטיח מתחת לרגליים.

יש מי שחושבים שהמהלך מצוין ו יש מי שכועסים. לא אני.

המקור היא עמותה רשומה (מלכ"ר) שהייתי בצוות ההקמה שלה לפני כ4 שנים עם עוד חברים מקהילת הלינוקס בארץ. אני מודה שהייתי פסימי כבר בהתחלה, כי תהיתי אם קורה מספיק “אקשן” בקהילה המקומית בשביל להזדקק לעמותה.

אז למי יש יותר גדול? לAMD או לאינטל? AMD בלי ויכוח! 8 סלוטים במכונת 4U זה חצי מהמקום שתופסים 8 קסיאונים אצל IBM, וזה עם ליבות בודדות או כפולות. מעבדי ליבה מרובעת יהפכו את המפלצת החביבה של סאן ל32 מעבדים ב4U. חלום רטוב לחוות רינדור ושאר שימושים.

אז למה כולם נזכרים מאוחר להשתמש בAMD? חוזים כובלים מדי עם אינטל? יכולת זמן האספקה שלהם? מה אכפת כל עוד העולם מתקדם לטכנולוגיות טובות יותר. תחרות זה אחלה!

ב תו המפתח האחרון שלו, חשף ג’ובס תכונות חדשות ומרשימות בלאופרד, ואיים שאת הטוב ביותר הם עוד שומרים בסוד מפני מיקרוסופט כדי שלא ירוצו להעתיק. זו לא הייתה הקריצה היחידה לכך שענק התוכנה רץ אחריהם עם לשון בחוץ, את התערוכה עיטרו באנרים של “ברוכים הבאים לויסטה 2.0” ו"הסטה לה ויסטה, ויסטה". גועל נפש, אם תשאלו אותי. לאפל יש ביד את מערכת ההפעלה השולחנית הטובה ביותר בהיסטוריה. יש להם את האפשרות לחלוש על השוק ולשתות אותו עוד היום ממיקרוסופט עוד לפני שימכר מחשב ויסטה בודד. ומה הם עושים? מתקיפים אותם חזיתית מחד, יורדים לרמה שלהם כאילו הם מודים שהם ראש בראש, אבל ממשיכים מאידך למכור בכלל חומרה ולא מערכת הפעלה.

אני מת מקנאה בידידי המקינטושאים. יש להם מחשבים יפים ומערכת הפעלה מושלמת. אבל לכל הרוחות המכונות האלו יקרות מנשוא. למה דל או אפילו IBM יותר זולים? ברור לי שאפל רוצה לשמור על מיתוג גם לחומרה כי בסיס העסק שלהם הוא החומרה, אבל לדעתי הצנועה הם כבר מזמן הגיעו לנקודה שנכון לבצע את הצעד הבא ולשפוך קמפיין השתלטות על השוק. לא להוציא באנרים נגד ויסטה אלא להתקיף איפה שכואב - במכירות.

מרצ, שניסו לחלוב קולות ולדפוק חיוכים לכולם בבחירות האחרונות, להכניס סמים קלים ותוכנה חופשית למצע, תפסו תחת עם הגיעם לשלטון, ומביאים לנו את הפרק הראשון בסדרה האמריקנית המצליחה…

הנה שרפתי שוב את הקול שלי בכיוון הלא נכון. בפעם הבאה חד"ש. לא נשאר למי להצביע.

פוליטיקאים לא מבינים שזו לא הזווית הנכונה לתקוף, שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. עד כמה שזה לא צודק, זו כבר עובדה. וכמעט בלתי אפשרי לעצור את זה בלי להעניש משתמשים חפים מפשע. הפתרון ממזמן הוא שינוי שיטת העסקים במוסיקה ולא כפיית פיקוח על ספקי התשתית. זה פשוט מגוחך. שילחמו במפיצים בתחנה מרכזית ובשוק, בספאמרים. זה ליבראליזם זה? בשלב הבא יצא מהחוק פיתוח תוכנה חופשית והפצת תכנים CC כמו בצ ר פת, או האיסור על רוורס אנג’ינירינג כמו בארה"ב ו ניו-זילנד. הם גם מגמגמים משהו על העלאת מס אקו"ם מכל משתמשי האינטרנט ודרישה מכל ספקיות האינטרנט לחשוף פרטים של משתמשים, של בעלי אתרים ולנטר תכנים. האנשים האלו נפלו על הראש! זה יחנוק ויקפיץ את מחירי התקשורת בארץ. מזכיר את מס המדיות של ק נ ד ה. מה הלאה? אוף :-(

מאז שנעלמה לי הקוריצה, תהיתי מתי יבוא יום אחד עוד חתול ויאמץ אותי. אני לא מאמין בלמכור את עצמי בכוח, ללכת לשבת אימוץ ולהציג את עצמי בפני כל החתולים לראות מי יבחר אותי.

בשבוע שעבר נחתה אצלי בחצר קליאו. היא פצפונת ועכברית ומלאת מרץ תינוקות. שכנתי יהודית מאמצת כל דבר שזז, ומטפלת בכל חתולי האשפתות במוסך שהיא עובדת בו. את קליאו מצאו יום אחד מתחת למכסה המנוע של (נחשו איזו) מכונית. היא כל כך צעירה שסתם להאכיל אותה במוסך לא הספיק והיא הגיעה לבקר אצלי בחצר. השבוע השכנים נסעו לחו"ל ואני קיבלתי פיקוד על החתולות שבחצר וקליאו הדובדבן שבקצפת.

דיברתי עם מישהו לפני כמה ימים, לגבי הבטחה שלו כלפי. " אל תדאג! אני מקיים תמיד, אני יהודי מאמין!". באותו רגע הרגשתי כאילו נפנפו לי סדין אדום מול העיניים.

" מה הקשר לאמונה שלך? אדם לא מאמין אין לו מוסר ולא עומד בהתחיבויות?", שאלתי. " כמובן!" הגיעה התשובה הנבערת. בבת אחת קלטתי עד כמה קרובה הבערות של דוס מבני ברק ודוס מהבייבל בלט של ארה"ב. האמונה שאתאיסט הוא אדם בלי אלוהים ולכן מרגיש חופשי לאנוס ולגנוב או אפילו לרצוח… מה שאדם כזה אומר לי למעשה הוא שכל מה שעוצר אותו מלנהוג כפרא הוא לא חוקי מוסר פנימיים או אמונה בטוב ליבם של הזולת, אלא רק יראת שמיים. איך אני אמור בכלל להגיב לדבר כזה מטומטם?! איך אפשר להעליל ככה על אנשים עם אמונות שונות משלך? והכי חשוב, איך היית משכנע אדם כזה לסמוך עליך אם אתה מתויג אצלו אוטומטית כחילוני כופר?

הסיסמאות האלו עפות בשיעורי ניהול ואולי במנהל עסקים. בארץ ממעטים לתת לזה משקל. אני שמח לשמוע שחברי ב קודפידנס שומרים על סטנדרטים גבוהים ו פורצים לעצמם גם את הדרך קדימה. גאווה לשוק התוכנה החופשית בארץ. מזל טוב חבר’ה, וכל הכבוד :-)