הפתעה מתוקה

קפצתי הערב עם לישה ויעל (אקא קומנדו ראיונות קריקטור) לבקר אצל חברת משחקים סלולאריים קטנה בהתהוות בשם 3V Games השוכנים להם בלופט תעשייתי חביב ברחוב חור עלום שם: "חפץ חיים 8" בתל אביב. בכניסה לבנין חיפשתי את השם על תיבות הדואר אבל מצאתי משהו אחר. בין משרדי ארכיטקטים ועורכי דין היתה מדבקה טריה "החגיגה של באבט". כבר הייתי בטוח שכהרגלם של הישראלים מישהו כבר נתקל במותג הירושלמי הותיק והחליט להיות לא מקורי, אבל הצצה שניה גילתה מתחת את שמה של נילי. הופ! מה היה הסיכוי להתקל בזה בטעות? שנים מאז שעזבתי את ירושלים, אני עוד זוכר את החור-בקיר שמימנו הנפיקה נילי שחיתויות ואפלים טעימות בקצב של שד טאסמני מצויר לפני כמעט 20 שנה, ואחרי כן את ההתרחבות הקטנה אבל ברוכה לכיכר ציון שאותה גם יעל זכרה מאוד לטובה…

עלינו לראיין את יהונתן ויעל, היה ראיון חמוד (הציצו בטיוב) על החזון שלהם, על איך זה להתגלות ע"י משתמשים בAppStore, ועל מה שמסתמן שדרוש כדי להשאר ולהצליח שם. אחרי כן צורפנו לסשן Rock Band סוער (עד שכאבו לי האצבעות, מה שקורה יותר מדי בקלות לאחרונה) ובפעם הראשונה בחיי שיחקתי בתפקיד גיבור גיטרות ואח"כ גם כמתופף, ויצאו לי תוצאות לא רעות (אני חושב) בתור מתחיל צעיר. אני יכול להבין למה זה ממכר, אבל זה רק גרם לי להתגעגע לתופים האמתיים שפעם ניגנתי עליהם. יסלחו לי MTV אבל אני לא רץ לקנות לי סט קונטרולרים לבית מחר (גם אין לי טלוויזיה בגודל מספק, או מקרן…)


(לא אנחנו! אילוסטרציה: ארבעה מכורים בסשן 4.5 שעות)

אחרי הראיון קפצנו לראות הכצעקתה, ואכן – נילי עמדה מאחורי הבר (יש כיסאות בערך ל12 אנשים בכל המקום, בר ופינות ישיבה), המטבח עוד לא בנוי לחלוטין, השירותים יותקנו סופית רק עוד יומיים, אפילו המחירים עוד לא סופיים, אבל כבר אפשר לשתות את השוקו החם עם הקצפת, ואת אותם הואפלים המסורתיים, ועם אותן כמויות סוכר וחמאה שנילי מקווה שתל-אביביות יהיו מוכנות לטעום, למרות שהפחידו אותה חברים שבתל אביב נשים סופרות קלוריות בכל כפית. אני חושב שהם הגזימו, ונראה שנילי מסכימה איתי, כי עובדה שהמקום בסוף פתוח, והמתכונים המסורתיים נשארו והם נפלאים כרגיל. אכלנו אחד בריבת חלב, אחד בקרם-פרש וקינמון ואחד עם שמנת חמוצה ורסק תפוחים עם קינמון. הם נאכלו כל כך מהר ששכחתי לצלם, תצטרכו להסתפק בחתיכת ואפל "ריק" בתור דוגמן :-)

נילי טוענת שהיא רוצה להתחיל לאט, ושיווק פה-לאוזן מספיק לה. אההה… ובכן בלוג למאה קוראי רסס זה לא בדיוק פה לאוזן, אבל הנה שתי האגורות שלי: החגיגה של באבט פתוחה בהרצה, הכתובת היא כאמור חפץ חיים 8 בתל אביב (חוצים את גשר מוזס, יגאל אלון ואחרי שלושה בלוקים פנייה ימינה). בינתיים יהיה פתוח ימים א' ב' ד' ה' ורק 21:00-01:00, ויתווספו שעות וימים ככל שתעלה הדרישה.

אז עם מוצר בן שבועיים ומסעדונת ואפלים בת יומיים, בפוסט מתוק זה אני "סוגר" 600 פוסטים כאן בבלוג! לילה טוב לכולם!

13 Replies to “הפתעה מתוקה”

  1. קפוץ לנילי מחר בערב ושאל אותה :-)

    אני לא בטוח אם הסניף הירושלמי עדיין פתוח, ונילי הזכירה שהיא עברה בעצמה לת"א לפני חמש שנים (ולפני שנתיים וחצי התעורר בה החידק לפתוח באבט תל אביבית). יכול להיות שהיא לקחה באמת הפסקת נשימה ועכשיו חוזרת…

  2. Wow – I concur with Sharon. What's the point of going out in Jerusalem if wherever you go you can't finish up with a wattle at Babbets'?

    My taste buds are already overworking from reading this from the other side of the world. Yet another matter to investigate thoroughly when we visit next Pesach.

    Which remind me – is she going to be open in Pesach?

  3. אני כמעט בטוח שהיא באמת הזכירה פסח וסופי שבוע כאפשרות בעתיד, עכשיו שהיא עובדת בעיר שתקבל את זה בברכה (בירושלים היא שמרה על שעות ורכיבים כשרים)

  4. חץ, אין לי מושג. מה חסר לך? אני רואה את אותם הפוסטים בבלוג, בפיד המקומי וגם בפידברנר (שאליו אני לא מפנה אוטומטית כבר מזמן) אז אני לא יודע מה לא עובד לך.

    זה קורה לעוד מישהו? בדוקנה ואם יש עדיין בעיות, פנו אלי במייל ישיר בבקשה.

  5. אחלא אחלא אחלא

    אין יותר מגניב משקו חם מחתרתי שמעלה זכרונות של מושבה גרמנית והוא אפילו לא לגמרי פתוח ורק מעט יודעים עליו. אני אשתדל מאוד ללכת מחר.

  6. שוקו מחתרתי? :-)
    למחרת הפוסט שלי כבר ביקר שם חבר שלא שם לב שכתבתי שנילי עוד לא פותחת בימי שלישי, והיא היתה המומה לגלות כמה מהר עוברות שמועות באינטרנטים… אחל לה חנוכה שמח, מענין אם היא עושה וואפל עם ריבת סופגניות אדומה לכבוד החג…

  7. הייתי אצלה ביום שני. היה מאוד כיף להיות במקום בזמן שהוא אמנם פתוח, אבל לא לגמרי מוכן. הרגשתי ממש כמו ראשוני החלוצים, שבא להתיישב בארץ חדשה.

    היא סיפרה לי שהסניף בירושלים עדיין קיים, ומופעל ע'י זכיין. אבל הלוח עם התפריט שתלוי על הקיר עבר לת"א (הפוסטר של הסרט נשאר בעיר הקודש).

  8. עירא,
    תודה על הבשורה המשמחת! נילי ובבט שלה שימחו כ"כ הרבה אנשים לאורך השנים, ומאז שהיא מכרה את הדוכן בירולשים לפני שנתיים באמת לא היה שוקו כמו שלה בשום מקום בארץ… מגיע לה להצליח בזכות האיכות והאכפתיות שלה ולכן אני בעד האצת השמועות מפה לאוזן וגם בקיצורי דרך תקשורתיים אחרים

להגיב על איילת לבטל