גזרי עיתון על סבא

משה קרנצדורף הופיע בכמה טורים מקומיים בעיתון בשבוע שחלף. מעריב שלפו ראיון ישן איתו מ2007, חיים ברעם כתב עליו בטור שנפרד ממנו ומאמנון דנקנר (בטון סלחני להפתיע, יש לציין) מנקודת מבט ירושלמית של רחוב המלך ג'ורג'. לצערי עוד מוסד ירושלמי ותיק שנקשר בשמו סגר השבוע את דלתותיו, טעמון סגר 52 שנה, וגם זו כתבה מומלצת.

היה עוד טור שהופיע במוסף ירושלמי, אבל היה רצוף כל כך הרבה שגיאות וטעויות עובדתיות מביכות שאני לא אטרח להביא כאן את הסריקה שלו (לשמחתי הוא גם לא עלה לרשת), ואני זוכר שהצעתי לכתב פעמיים שישתמש בי ובאמא לבדיקת העובדות ולא ידפיס שטויות. לא שקרים רעים, תבינו, אבל החברים שהכתב ראיין בטעמון הפריחו עליו גוזמאות מינכהאוזן יצירתיות מאד. כזה הוא היה. נתן לאחרים לדבר ושתק בעצמו. אולי בגלל הצניעות הזו ורוחב הלב שלו, הוא הוזכר בכל מני מקומות כמו zoo ארץ zoo ופעם או פעמיים בקומיקס של דודו גבע באהדה. אנשים שונים זוכרים אותו שונה ממה שאני זכרתי אותו כמובן, וזה מצחיק לפעמים לראות עד כמה. הסבא שאני זוכר ומתגעגע אליו הוא לא בדיוק אף אחת מהדמויות שכתבו עליהן, ובכל זאת צילו נמצא שם.

סופשבוע טוב לכולם.

לא מחצרץ מספיק לעצמי

כן, אומרים מחצצר וזה בכלל ביטוי באנגלית, אבל הפואנטה שאני לא חזק בקידום עצמי. לפני שבועיים נתתי הרצאה חביבה באייקון (סוכות 2012, הנושא היה תגליות) וזרקתי לינק לזרם האינסופי של G+ וטוויטר, אבל אני חושב ששם זה טבע. כשהסתכלתי על זה, אני בעצם מופיע כבר בלא מעט סרטונים בטיוב אבל אף אחד מהם לא בערוץ האישי שלי, אז הלכתי וליקטתי אותם לרשימה. יש כאן שתי הרצאות ספקניות, שני פאנלים שהשתתפתי בהם, הרצאה אחת מאוגוסט פנגווין, פרויקט מחאה אנטיביומטרית אחד שעשיתי עם ערן ורד, ושלל ראיונות שניהלתי בערוץ של חדשות קריקטור זצ"ל. אני לא ייצרתי הרבה חומר לבלוג בשנה האחרונה, אז הנה מנת יתר אודיו-ויזואלית לאיזון. מקווה שתהנו. אשמח למשוב על איכויותיי כמרצה 🙂

המשך עלילות שטרית והמאגר הביומטרי

תקציר הפרקים הקודמים: שטרית מקדם מאגר ביומטרי בלי לבחול בשקרים, שטרית מצליח להעביר את נוסח הצעת החוק פה אחד, מצליח להעביר את החוק בכנסת, שטרית דופק גודווין, שטרית ממשיך לנהל את הפיילוט בפחות שקיפות בעודו יושב באופוזיציה כבר חצי קדנציה. כמו שצוין כבר פה ובבלוגים אחרים, המשיכו הישיבות הקדחתניות בחודשים האחרונים, ואחרי שנשכרו תוכניתנים וראש פרויקט והחלה עבודת הפיתוח (ככל הנראה), נוסחו הצו והתקנות, שאין כל קשר בינם לבין לשון החוק. ביום חמישי שטרית שוב מכנס את תת הועדה כדי לשים חותמת גומי על הצו, שמורה להקים מאגר ללא שום הגנות פרטיות, לא מופרד לשניים, לא מעומעם בשיטת דונקלמן או שמיר. בתקנות מפורטות דרישות לטביעות אגודל וכל מני פרטים שונים ששונים מעט או הרבה מכל מה שהוסכם בחוק, אבל באופן לא מפתיע – לא נקבעו שום מדדי הצלחה לפיילוט, והוא גם לא הוגדר בצורה שתבדוק את יישום החוק כלשונו. במילים אחרות, הארעי שיהפוך לקבוע לא קשור בשום צורה לתנאי החוק שעליהם נאבקנו. מצפצף על העם ואפילו על חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק. אם יש עוד ספק קל שבקלים שהמאגר הזה, היחידי מסוגו בעולם (אחרי שהבריטים וההולנדים חזרו בהם לאחרונה גם כן), מיועד לשרת מישהו יותר מאשר את המשטרה והשב"כ, הרי שהספקות האלו מתמוססים וקשה מאוד לראות איך זה ייועד להיות אחרת.

שטרית כהרגלו מכנס את הישיבה כמובן בבוקר חמישי כשאין בכנסת אף חבר כנסת כדי להצביע בעד כל הסעיפים פה אחד, למעשה זה מרגיש כאלו הוא מכנס את הישיבה רק כדי ללעוג למתנגדי החוק, כי הצו כבר מנוסח והמערכות כבר התחילו להכתב. ביקשתי להרשם לישיבה הזו, אבל קשה לקוות שהיא תהיה משהו שונה מהקרקס של הפעם הקודמת, רק שעכשיו שטרית כבר העביר את החוק וגלגל קדימה את המכבשים. לא נותר אלא לקחת לרגע את הבמה, לצאת ידי חובתינו בהתנגדות שנדונה להתנפנף משם ולזכות להתעלמות.

קלינגר מציע שנחמר בחברי הועדה וחברי כנסת אכפתיים אחרים להופיע ולמחות בפגישה, ולהצביע נגד אם יש להם זכות הצבעה. זה לא עבד לנו לפני שנתיים ואני בספק אם זה יהיה שונה הפעם, אבל לנסות לא עולה (הרבה) כסף. אז שלחו מכתב או פקס, ותבורכו.

בחודש האחרון גם קראנו שסיבוב הגודווין הקודם לא הספיק, שטרית ומשרד הפנים הכריזו שמסביב לצ'יפ יהיו שישה מגיני דוד מוטמעים בפלאסטיק של התעודה, ושמספרי הזהות החדשים שיונפקו עם התעודות יתחילו משישה מליון. כן, המאגר הביומטרי הוא לא אירוע בירוקרטי, הוא עוד הזדמנות לקדוח לנו את זכר השואה לנשמה ולהשליך עוד יהדות על פניהם של המיעוטים הלא יהודיים. אירוני? בהחלט. מוזר והזוי לחלוטין. האם זה אומר שכל מי שיש לו ת"ז עם מספר מתחת ל6,000,000 הוא סוגשל נספה בשואה? או אולי להפך, אנחנו שנשאר עם התעודות הישנות ונסרב להשתתף בפיילוט ננצל משואת הפרטיות שהמאגר עוד יגרום? אני משאיר את הפרשנויות לקוראים.

עוד התייחסויות למאגר שמענו החודש ממשה בסול (לשעבר ראש יחידת אבטחת המידע במשרד ראש הממשלה) שאומר לדה מארקר: "צריך להסתכל על תג המחיר בעיניים פקוחות, ולקבל החלטה שהקידמה והיתרונות שהיא מעניקה אכן מצדיקים את המחיר, אך שלא יהיה ספק – גם המאגר הביומטרי ייפרץ מתישהו; כולו או חלקו", ובדו"ח מבקר המדינה התייחס המבקר לזה שהעיכוב החוזר בהנפקת התעודות החכמות בגלל ההתעקשות להתנות אותן במאגר הביומטרי פוגע קשות בבבטחון ובהתנהלות מול האזרחים.

במקביל, מסתבר שהחברה היחידה בארץ שהצליחה לא לאבד את רשיון הרשות החותמת שלה, שוב הסתבכה בעוד עבירה על תנאי הזכיון, אבל לא תאבד את מעמדה כי הם היחידים בשוק. שערוריה? או שמא עסקים כרגיל בציון?

לבסוף, במדור חדשות מהעולם, נשמות טובות וחרוצות מפתחות בזריזות מיני ציוד שיסרוק לנו מרחוק את טביעות האצבע, את הפנים, או סתם ינחש שאנחנו נראים חשודים כי יש לנו מבט חשוד באופן סטטיסטי. עתיד מעניין יהיה כשיתחילו להצליב את כל הטכנולוגיות וכל איסופי המידע. עם ישראל עלול לגלות בדרך הכואבת מה זה IT.

אם אתם רוצים לשמוע יותר באריכות את אחד האנשים היותר מוערכים בעיני בפעילות נגד הביומטריה, הנה ראיון בשני חלקים (א ב) עם פרופסור אלי ביהם, דיקן הפקולטה למחשבים בטכניון, בעל שם עולמי בהצפנה ואבטחת מידע, ופרנואיד מקצועי.

[audio:http://pod.icast.co.il/02caed07-6172-4fa5-bafd-d2cf913a0494.icast.mp3]
[audio:http://pod.icast.co.il/92f0f16f-7bf8-423e-a23b-d32d43c9125d.icast.mp3]

פיילוט המאגר הביומטרי – נחטף?

מי שקשוב לרחש בעיתונים, שם לב שבשקט בשקט המאגר הביומטרי קורם יו"ר ופקידים. לקהל הרחב לא הוצגו שום תכניות, אין כל שקיפות בתהליך, ולכן לצערינו, המתנגדים לפיילוט חיים כרגע על דליפות מידע והקמת קבוצות מחאה בפייסבוק. מה שגלוי ברשת זה ציטוטים בחדשות מפיו של השר איתן, מכרז של משרד הפנים לראש הפרויקט (שכבר נבנה ללא ראש) והשבוע נחשף העיצוב של התעודה כולל הגב שלה. הנה מה שאנחנו מלקטים:

  • השר איתן טוען שהמאגר מתרומם שלא בהתאמה עם תנאי החוק, אלא בתנאים יותר בעייתיים/מסוכנים
  • השר איתן טוען שלמרות שהפרויקט קשור לצ'ארטר שלו (שקיפות ושירות לאזרחים) ולמרות שהוא בוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ממדרים אותו מלקבל מידע
  • הפרויקט כבר שכר תוכניתן וכנראה התחילה בנית מערכת התוכנה למרות שעוד לא נסגר המכרז לראשות הפרויקט, לא פורסמו כל מזכרים ותקנות לגבי אופן היישום שלו
  • תעודת הזהות החדשה מכילה פרטי עיצוב תמוהים, כמו שם קודם למי שהחליפו שם, ושם הסב. באדיבות עידוק:
    גב תעודת הזהות החדשה
  • לפי הטוש, מאה-אלף הפראיירים הראשונים ישוחדו לעבור לתעודה ביומטרית ע"י חלוקת קוראי כרטיסים של $15 "חינם" (יענו, על חשבון כולנו)
  • שועל מונה לשמור על התרנגולות, למי שלא זוכר, עמידרור היה מנחה הפאנל בבינתחומי, והראה נטיה בולטת בעדו. המצחיק/עצוב בסיפור: אתמול נפתחה עצומת תמיכה במינויו אבל רק שני אנשים חתמו נכון לרגע זה. פאתט.
  • הצד הכי מטריד של זיהוי אקראי ברחוב, זה שפרופ' קימל מהטכניון טוען שאינו אמיתי, כבר כאן ויתחיל להכנס לשימוש בשוק הפרטי בקרוב. שיטות אחרות בדרך.
  • מייק בלאס התחייב להתייעצות ציבורית לפני התקנות ייחתמו. זה היה בפאנל במכון לדמוקרטיה (10.1.10). "על התקנות, מן הסתם, יתקיים שיח – אני מקווה שהציון שתתנו לו בסוף יהיה טוב יותר מהציון שנתתם לשיח הזה" – על השיח הזה כנראה דילגו, וצריך לשאול את בלאס מה קרה להבטחה הספציפית ולשקיפות השלטונית בכלל.
  • באוקטובר היה כנס פרטיות בי-ם, שם עדי שמיר גילה שבניגוד להמלצותיו, המשטרה לוחצת למאגר "אחד לאחד" כדי לשרת את מטרותיה, ושהמנגנון נכנע לדרישות.
  • בראיון בגל"ץ רמז השר איתן שגופים מבקרים את צורת ההקמה של המאגר, אני מניח שהכוונה לרמו"ט והמועצה להגנת הפרטיות.
    [audio:2011/03/miki-eitan.mp3]
  • אז מה בעצם אנחנו למדים מכך:

  • כנראה שטרית זימן פגישה אחת לפחות בנושא הפרויקט, שממנה מודרו אנשים מסוימים, לא הוזמנו אליה אנשי המאבק במאגר כמו האגודה לזכויות האזרח, ובייחוד לא פורסם בציבור פרוטוקול הישיבה(!!). פגישות ועדה שכאלו יכולות להיות חסויות אך ורק אם הן של משרד החוץ או הבטחון – משמע גופי הביטחון חוטפים את הפיילוט?
  • את השר איתן, החבר בועדת השרים ליישומים ביומטריים, ככל הנראה מידרו מהפגישה אם הבנתי נכון את דבריו לרזי ברקאי.
  • נראה שהוסכם בשלבים מוקדמים יותר ללכת עם "שיטת עדי שמיר", אבל מאגר הפיילוט נבנה במתכונת המקורית (התאמה אחד לאחד), המסוכנת יותר, לפי דרישות המשטרה. אני אישית לא מופתע לצערי.

אני לא כתב ואין לי קשרים, אבל מידידי העיתונאים שקוראים את זה, אני אשמח לדעת מתי התקיימו ישיבות חסויות בנושא, מה נאמר בהן, איך מוקם המאגר בלי פרסום תקנות או שיטת העבודה בו, מהן מטרותיו המוכרזות של הפיילוט ומהם המדדים להצלחתו, מה היא חוות הדעת של רמו"ט והגנת הפרטיות להתנהלויות הנ"ל. יש כאן המון סימני שאלה מטרידים.

גוגל מספחת את ההיסטוריה

כתבתי פה פעם שמדינת ישראל עושה שגיאה חמורה כשהיא מתקמצנת על קיטלוג ודיגוט אוצרות לאומיים, כולל ארכיון צה"ל וארכיונים לאומיים אחרים. בראיון עם דב ויינר לקריקטור העלינו את הדאגה שכדי לחסוך כסף, ישראל תתן לגוגל את הכבוד לסרוק ולשמור בעלות על סריקות שראוי שיהיו ברשות הציבור.

(חלק שני מתוך ארבעה של הראיון, ההתייחסות מתחילה בסביבות 1:40)

אשר יגורנו בא לנו. גוגל מתעתדים להשקיע את הכסף הנדרש לסריקת מגילות מים המלח (לא ברור כמה מהן), ותאפשר לקרוא אותן פלוס תרגום דרך שרתי גוגל, אבל כנראה לא להוריד את חומר הגלם לעיבוד בדרכים אחרות (בכ"ז, צריך להגן על ההשקעה). מדינת ישראל למעשה מושכת ידיה מהאחריות לסריקה והטיפול בחומר, ומשאירים ליד הנעלמה (לא כל כך) של כוחות השוק להחליט בשליטת מי יהיה המידע שאמור להנתן גולמית לחוקרים, אבל ישאר כנראה בבעלותה של גוגל.

נוקיה N900 – לא בדיוק טלפון

(פוסט זה הוא המשך של הפוסט הקודם על ה-N900, והוא לא מיועד לחולי לב, משתמשי אייפון, וחתולות בהריון)

ראוי להזכיר שוב שה-N900 איננו חלק משושלת הטלפונים של נוקיה, הוא ממשיך של קו הטאבלטים כמו ה-700 וה-N810 שבאו לפניו, רק עם אופציה טלפונית כתוספת. הטלפון הוא עוד אפליקציה שמריצים מהדסקטופ (או מוקפצת אוטומטית כאשר מקבלים שיחה, או מסובבים את הטלפון מאופקי לניצב אם הדלקתם את האופציה, ולא ברור שזה מצב רצוי). הסאונד מצוין, אל תבינו לא נכון, אבל התפעול לוקה. הנה עוד כמה סיבות שבעטיין אני לא רואה בו שיפור לעומת ה-6230i שהסתובבתי איתו עד להתחלת השבוע:

  • יש לי כמעט 800 אנשי קשר, היה יותר קל לחפש בינהם בנוקיה הישנה.
  • רוצים עברית במקלדת? יעלה בערך 300 ש"ח או שאפשר להסתפק במקלדת וירטואלית. התמיכה בעברית לא רעה ברוב היישומים, אבל לא קל לחפש אנשי קשר בעברית עם הוירטואלית, אם אתם לא מקלידים "עיוור" על המקלדת הרגילה ללא צריבה.
  • בעצם, ישראל לא קיימת כאזור זמן או מיקום, השתמשתי באתונה כמקום קרוב עם זמנים דומים.
  • יש רק שני פרופילים – מצלצל ושקט. אין "פגישה", "חוץ" וכולי.
  • אין קבוצות כמו "חברים" או "משפחה", ולכן אין צלצול קבוצתי או צילצול מסונן (כמו פרופילים שמסננים צלצולים בסימביאן). למעשה גם אין צילצולים אישיים.
  • אין חיוג מהיר (לא חפרתי בויקי של מיימו אחרי פתרונות, אבל מספיק חמור שאין את זה במצב ברירת המחדל)
  • אם תחייגו למישהו, תוכלו לבחור מראש שהשיחה תהיה בספיקר (אי אפשר להחליט מראש שזו ברירת המחדל), אבל בשיחה נכנסת, מרגע שענית לוקח למסך כשניה וחצי להתרענן ולהציע את האופציה, זמן שהישראלי הממוצע בצד השני כבר חושב שהשיחה נותקה כי לא ענו לו אחרי שני "הללוו!"
  • רוב הפונקציונאליות של המכשיר נכתבה ומיועדת לשימוש אופקי. יש כמה אפליקציות שמחליטות להסתובב לבד ואז זה מפתיע כי לא ציפית לזה. הכי גרוע שיש כאלו שכברירת מחדל מתחילות דווקא ניצבות (הבולטת היא אפליקצית הטלפון עצמה) ומבלבלות את המשתמש. אפשר בחלקן להפעיל סיבוב אוטומטי, אבל כיון שזה לא בכולם, זה מתחיל לעצבן מהר מאוד, אז נשארים במסך אופקי וגמרנו.
  • הקלדת מספר בזמן שיחה אינה נשמרת על המסך ולא מיועדת להוספת איש קשר, אם תרצו לקבל ממישהו מספר בזמן שיחה תצטרכו לחזור לדסקטופ (שתי הקשות), לפתוח נוטפאד (הקשה אחת אם אתם בעמוד הנכון בדסקטופ והכנתם אייקון מראש) או את ספר הכתובות (הקשה) ויצירת איש קשר חדש (שתי הקשות נוספות). פיכס.
  • נוקיה בדרך לרצוח את מיימו ולכן איננה ממהרת להכניס אותו בסודות ההתממשקות לשירותי Ovi, כמו סנכרון נמענים וגיבויים מקוונים אוטומטיים. בראיון גלוי לב, אומר בכיר בנוקיה שזה אמור לקרות בעתיד, אבל מאז עברו שלושה חודשים ועדכון אבל סנכרון יוק. אני מקווה שמיגו תתמך יותר טוב, ואני מקווה שנוקיה תתמוך רשמית במיגו על N900.
  • כיון שאין Ovi Suite למשתמשי חלונות ניתן לעבוד רק עם PC Suite שנראה שאינה מגבה באמת את כל המידע מהמכשיר – למשל את כל החבילות שהותקנו מאז שהתחלתי להשתמש במכשיר.

לפתרון שתי הבעיות האחרונות, יש חבורה שזוממת להעביר את רכיבי מיימו לדביאן אמיתי וליצור תאימות לחבילות מיגו וכך לשמור על פתיחות וחיבוריות כאחד. אני מקווה שזה עוד יקרה.

דברים מוזרים אחרים:

  • כיון שהבטריה מתאדה במהירות, אני מסתובב עם כבל הדאטה בכיס ודוחף אותו לכל מחשב שמותר לי. לצערי גיליתי שהממיר שיש לי באוטו ממצית (14V) לUSB עובד עם כל מכשיר מלבד ה-N900. חשבתי שאתקע אותו ישירות לרדיו שלי (שמנגן MP3 מדיסקון כיס), הוא היה מוכן להטען, אבל הרדיו שלי סרב בתוקף לראות אותו כדיסק FAT ולנגן ממנו קבצים. נראה שאצטרך לוותר על עוד 34 ש"ח. לצערי נוקיה בחרה חיבור נדיר של מיקרו-USB ולא מיני-USB כמו כל האחרים.
  • יש בטלפון משדר FM. הרעיון החביב הוא שמוצאים תחנה פנויה (זה קשה, כמעט כולם מזמרות בערבית), ואז אפשר לשדר לרדיו המכונית מוסיקה, פודקאסטים ואם נכנסת שיחה אז יש ספיקרפון. דא עקא שעד שלא אמצא האק להגביר את הסיגנל הוא לא מצליח לגבור על תחנות סמוכות שזולגות לתדר. חשבתי לתקוע אותו לשטקר, מה שיגביר את הסיגנאל עם הכבל ולא יאכל בינתיים סוללה, אבל המניוק עשה ברוגז והודיע "או FM או USB!", אם כך אני לא מבין למה הפיצ'ר הזה טוב בדיוק. אה…
  • gPodder מוריד לי פודקאסטים אוטומטית או לפי דרישה ומנגן אותם, רק שלצערי לא ממשיך מאיפה שהוא הפסיק (והוא דווקא טוען שהוא יכול)
  • המערכת יושבת על מחיצה של 2 גיגה (נדמה לי ext3), והקבצים שלכם מנוהלים במחיצת FAT של 32 גיגה נוספים כדי שאפשר יהיה להציג אותה למחשב דובר USB Mass Storage שלא דובר לינוקס. אין איך לחלק מחדש את הגדלים בלי לפגוע בעלייה תקינה של המערכת. החבילה שמאפשרת הרצה של דביאן ARM בchroot מתקינה את ה-chroot על אותה מחיצת FAT, וכך היא לא מבזבזת מקום במחיצת הסיסטם – מכוער אבל עובד. זכרו גם שאם מחברים את המכשיר למכונת חלונות במצב "דיסק", המערכת תעלים את המחיצה, אין לי מושג מה קורה אם זה בזמן שמריצים משהו ממנה, אז הזהרו.
  • המכשיר משתמש במגנטים כדי לדעת אם המקלדת נשלפה או נפתח גב המכשיר, מה שיוצר מצבים משעשעים עם נרתיק נשיאה מגנטי – פתיחת הגב מאפשרת הוצאה והכנסה של כרטיסון SD נוסף (מעבר ל-32 גיגה המובנים) ולכן אם המכשיר חושב שהגב נפתח הוא מיד יעשה לכרטיס הנוסף umount, ולא אכפת לו אם זה בגלל שהוא רק הוכנס לנרתיק.
  • בחיפושי אחר מדבקה להגנת המסך מצאתי מדבקות שעלו על משקלן בזהב. לבסוף מצאתי בדוכן "דינאמיקה" בכניסה לקניון רננים קיט חסר שם יצרן של שלושה כיסויי סיליקון גנריים ב-30 ש"ח שעושה עבודה פנטאסטית – ה"מדבקות" קשיחות כמו שקף, יחסית אנטי-סטאטיות, ניתנות לקילוף, רחיצה והדבקה מחדש פעמים רבות, מרגיש כמעט כמו הזכוכית של האייפון (הלוואי). הבעיה היחידה היא שצריך שעל הטלפון תהיה סטריליות של clean room מדעי. כל גרגיר מיקרו-אבק יוצר "אוהל" עם בועת אויר קטנה שאין מה לדחוק הצידה. זה מגוחך למראה כשהמסך כבוי, אבל לא רואים את זה כשהוא דלוק, אז לא אכפת לי.
  • המכשיר מאפשר (לא מאלץ) לאחד את מדריך הטלפונים עם מדריכי נמעני הסקייפ ורשתות ה-IM השונות שתבחרו לחבר בו. תוכלו אז להצביע על כל הכפולים ולאחד אותם לכרטיס אחד. אם זה טוב או רע ליהודים, אתם תחליטו. שיחות שהוצאתי מהסקייפ על גבי WLAN יצאו די בסדר, לא ניסיתי מעל רשת 3G (את השידור שלה למעשה אני מכבה למעט חיבור רשת ועושה שיחות רק ברשת 2G כדי לחסוך סוללות).

כמו שאמרתי בפוסט הקודם, יש למכשיר הזה שגעונות, הוא לא מושלם, אבל הוא חביב מאוד, ויכול להיות שהבעיות בחווית המשתמש יפתרו עם המעבר למיגו. לנוקיה יש אינטרס להתנער ולהתמקד כי הם נופלים ברווחים מאוד לאחרונה (השבוע שחררו הזהרה לירידה ברווחים הצפויים לחציון). אני מקווה שזה ישפיע לטובה גם על עתיד מכשירי מיימו ולא רק לטובת N9.

אני לא אעשה כאן רשימת מודולים מומלצים להתקנה, את כל אלו שהתקנתי אפשר למצוא בטיול פשוט במנהל החבילות. אני רק אתן המלצה ארונה לגבי פרסום תמונות בטוויטר: הכלי הפנימי שמאפשר לכם לעשות share ישר מתוך אפליקצית המצלמה מציע חיבור לטוויטר, אבל הוא מוכן לעשות זאת רק ע"י שימוש באתר שאינני מכיר או סומך עליו בשם pixelpipe. באתר הזה תוכלו להתחבר ליותר ממאה שירותים שונים שעליהם פתחתם חשבון ולצייץ בכולם בבת אחת. משום מה פיקסלפייפ הנ"ל מוכן להתחבר להרבה שירותים שונים עם OAuth אבל לטוויטר, טוויטפיק ו-YFrog הוא מתעקש לקבל את הסיסמא האמיתית. לא התעצלתי והתחלתי לאלתר – friendfeed (שאני אוהב פחות מאז שנקנתה ע"י פייסבוק אבל לא מאוד מפריע לי) שותה מכל מני אתרים ואפשר לבקש ממנו להטוויט סלקטיבית רק ממקור ספציפי. כיוון שאני לא רוצה שכל מה שאשלח לפליקר (הגלריה הראשית שלי בימינו) יצא לטוויטר, יצרתי גלריה יעודית בפיקאסה, נתתי לפרנדפיד את הרסס של הגלריה הנ"ל, ועכשיו כל אימת שאני שולח תמונה לפיקאסה מהטלפון, היא נשלפת (מתישהוא) ע"י פרנדפיד ומפורסמת בטוויטר. יחי web2.0 🙂 אם למישהוא יש המלצה לדרך יותר קצרה שלא דורשת את פרסום סיסמת הטוויטר שלי לצד שלישי אני אודה לו.