Is Anti-Zionism And Antisemitism the same thing?

Short answer: theoretically yes, but there are exceptions…

A slightly longer one: Not at all, but statistically most often they are used in the same way to mean the same thing.

Now for a more full answer… a guy in a YouTube comment asked me "If Zionism isn't Judaism, why is Congress passing laws saying it is, laws now passed and, on the books, saying that anti-Zionism is anti Semitism? Looks like Jews want them to be one and the same." – And here's my reply:

I am not an American, so I can't explain why Americans do things.

I am not a politician, I don't understand those most of the time either. They don't decide facts, they sometimes manage to rewrite historical narratives, it doesn't always work, not on everyone at least.

So some basic facts:

Judaism is a religion. You don't have to be born into it, you can convert. That's how the mid-eastern ancient Bney Yisrael are no longer the only genetic source of ethnic Jews. You have African, Central Asian and even Mongol and Japanese Jews.

The Jewish people is also a culture. A very diverse and heterogeneous culture, because for hundreds of years of living as a diaspora all over the world, customs, languages and traditions changed, but a lot of the basics remained, such as common faith principles, holy days observed and so on. One of the pillars is a longing for the return to the land of Israel and Jerusalem. That hope is woven into texts, it's part of the Passover blessings and the wedding ceremony. Zion is one of the many names of Jerusalem, and also sometimes used to refer to the entire land of Israel. "It depends on the context" as professor Gay put it do well.

Zionism is the latest attempt (and so far the first successful one) to return to the holy land that had very few Jews remaining between year 70CE to about 1850, based on the European momentum of the formation of nation states, and seeing that the Jewish people deserve a state as well – whether as a place to recreate their national home or to escape persecution. Lots of non-Jews think that Jews should have their own country. It was voted in the UN on November 29, 1947 and a majority of countries were in favour, that can be counted as Zionist thinking or a support of Zionism. Joe Biden sees himself as a Zionist, and he's obviously not Jewish.

Anti Zionism: people who believe Jews should not have their own state or that the state of Israel has lost all (or never had any) justified reason to be founded. There are Antisemites who don't want Jews in their lives, and prefer they all piss off to their own country, and in a twisted way that's also a kind of Zionism. Others hate us so much that they would not want Jews to have a state either, those would be anti-Zionists.

There are also a few Jews that are not in favour of a Jewish state. Famous secular examples are Jon Stuart, Gabor Mate, Noam Chomsky, Sam Seder among many others who identify as anti-zionists. On the very religious end you have messianic Neturey Karta, a Jewish sect that believe that Jews should only return to Israel when the messiah comes back (Somewhat like a second coming of Jesus but the Jewish version).

Final definition: Modern religious "zionism" (See also previous post in this blog). I don't even give it the respect of capitalizing the Z because I don't think it has anything to do with why my grandparents left their families in Europe to build this country. They believe that Jews deserve an "ethnically pure" Israel, and it should be from the river to the sea and beyond (some aspiring to include most of modern Jordan, Lebanon and Syria), and that it should be ethnically clean of non-Jews. I find that idea unhinged, immoral and criminal, yet they are vocal enough (and targeted enough by the Palestinians in the media) that people started thinking that is the "true" Zionism. I assure you it definitely was not the secular Zionism of the 19th and most of the 20th century that I was brought up on. They are the ones building towns on lands that were supposed to be occupied only temporarily, against all international rules of occupation. They are probably also to blame for lobbying for all those nutty rules in America. That's why the pro-Palestinian call "From the river to the sea" is the racist genocidal call of the other side. The right wing extremists that can't see two states next to each other call "From the river to the sea" meaning either Arabs or Jews but not a mix or a two state solution. Whether used as an anti-Arab or an Antisemitic call, it's racist and genocidal, and not the direction any self-respecting humanist or leftist/liberal/progressive should be taking. The liberal, Progressive, humanistic solution is two states – Not an intifada or any sort of genocide. Maybe in a generation we can consider becoming a confederation so people could live anywhere and move around more freely, but not before hatred cools down and the education systems stop poisoning the young minds on both sides.

Summing up: Zionism is not only Jewish, a very small number of Jews are anti-Zionists, but the majority of anti Zionists believe Israel should be destroyed so they seem to be fine with dead Jews, so therefore Antisemitic. I hope that covers it.

הזמן לפוליטיקה

כיכר החטופים, מוצ"ש 6-1-2024

"אין מילות נחמה על השנה הארורה הזו אך יש מילים שצריכות להיאמר, שחייבות להיאמר, על זו שמתחילה", כך כותבת ד"ר מאיה מארק בהקדמה לפוסט שהיא פרסמה בהתחלת 2024. לי אין פייסבוק ולא הצלחתי למצוא את המקור בעזרת מנועי החיפוש הרגילים, ומבחינתי זה טקסט שראוי שישמר ויוכל להמצא במנועי חיפוש. אז בלי רשות המחברת (סליחה! צרי איתי קשר אם זו בעיה!), אני מביא פה את הטקסט כפי שהוא מקודם בקבוצות דיון ברשת (שגם אותן אי אפשר הרי למצוא בחיפוש…)

זו היתה השנה שבה "הפוליטיקה" יצאה מהחדשות ומדפי העיתונים ונכנסה אל הבית הפרטי של כל אחד ואחת מבני האדם שחיים בארץ הזו.

שנה שבה מיליוני ישראלים הבינו את המחיר הכבד שהם וילדיהם עלולים לשלם על כך שהם הרשו לעצמם לחשוב שהפוליטיקה משעממת אותם, מגעילה אותם, לא קשורה אליהם. על כך שחשבו שהם יכולים להתרחק ממנה, לא לנקוט עמדה, להשאיר לאחרים את המגרש, לא להיות מעורבים, להצביע למפלגות שלא אומרות כלום ושום דבר ולא להצמיח הנהגה עם אומץ, עמדות וחזון לגבי המקום הזה.

אז במשך השנים היו קצת קיטורים על המיסים והרבה על החרדים, והיתה גם התעלמות ממה שקורה בהתנחלויות כי זה אי שם מאחורי הרי החושך ומה זה בכלל קשור לחיים שלי.

ובעיקר היתה אשליה שישראל הדמוקרטית והליברלית תמשיך לחיות את חיי הבועה שלה באין מפריע, שהפנסיות בטוחות בבנק, שכבר רואים את הסוף של המשכנתא, שבפסח ניסע לפאריז. והסכסוך עם הפלסטינים? באמת זו בעיה, אבל מה אתם רוצים שנעשה, הרי פרטנר אין, ושקט יש סך הכל וגם סדרה חדשה בנטפליקס, נתחיל לראות הערב?

הפיצוץ הראשון אירע בינואר. קולות ומראות מהתקופות הכי אפלות בהיסטוריה, שאסור לאיש לשכוח, ובעיקר לא ליהודים – התדפקו על הדלת.

ופתאום כבר שום דבר לא היה בטוח. לא הבית, לא החופש, לא הזכויות הכי בסיסיות, לא החסכונות, לא הפנסיות, לא העתיד. שבוע אחרי שבוע מליוני ישראלים שהתעוררו מנמנומם האסוני שטפו את הרחובות, ויצאו סוף סוף אל זירת הקרב שבמשך עשרות שנים הופקרה למסוכנים, לאפלים ולגרועים שבכוחות שהצמיח העם היהודי.

הבהלה היתה אמיתית. המציאות – בלתי נתפסת. אין לי ארץ אחרת אבל אם היא תהיה דיקטטורה אני לא אהיה כאן. קנדה, אוסטרליה, ארה"ב, אירופה – כל האפשרויות נבדקות, כל האופציות על השולחן. נלחם על המדינה וננפיק דרכון זר. ניאבק בחרוף נפש על המקום שאנחנו אוהבים אבל נדאג לילדים.

זו לא אמירה שיפוטית, זה תיאור מציאות. אמת לאמיתה. מחשבות שחולפות – וצריכות לחלוף – בראשו של כל אדם חופשי שמדינתו צוללת במהירות למחוזות הפאשיזם והחושך. הולכת והופכת למקום שבו הוא וילדיו אינם בטוחים בו עוד.

ואז הגיע אוקטובר. אותה פוליטיקה שהכתה בנו במערכה הראשונה פלשה לחיינו בצורה הקיצונית, האכזרית והאיומה ביותר שניתן לדמיין במערכה השניה. שלחה את ידיה הארוכות אל הבית הפרטי, אל התא המשפחתי של כל אחד ואחת. לקחה את השמחה, את שנת הלילה, את הבטחון, את האהובים עלינו ביותר. עבור רבים כל כך – לקחה לתמיד.

ומבעד למסך הדמעות, הכאב וההלם החלה לחלחל התובנה שהתוכניות מפרק א' צריכות להיגנז. ששום דבר לא מחכה לנו בשום מקום. שאפילו הטירלול הפרוגרסיבי נעצר ביהודים. ישראלים שבילו שנים מאושרות בקמפוסים בארה"ב ישבו מוכי תדהמה מול סרטונים של סטודנטים שצועדים על מדשאות האוניברסיטה וקוראים להשמדת עם.

הפגנות ענק החלו לשטוף מקומות שרק בקיץ שעבר בקרנו בהם עם הילדים. רשת הבטחון שאנשים חשבו שיש להם נשמטה. שום דבר לא מחכה לנו בסיליקון ואליי. גם לונדון עם שלוש מאות אלף מפגינים נגד ישראל כבר לא מחכה.

ולכן 2023 חייבת להיות השנה שבה אנשים שבחרו לחיות את חייהם במדינה הזו יבינו בצורה העמוקה, הכואבת והמוחשית ביותר שהכל פוליטי. שאין להם יותר את הזכות לעקם את האף ולהגיד שזה מגעיל אותם. שזה משעמם אותם. שהם לא רוצים לשמוע. להפנים שכל מה שהם התעלמו ממנו במשך שנים נכנס להם השנה מתחת לדלת ולתוך הבית ומתחת לעור.

וכולם כולל כולם צריכים להבין שאין ברירה אלא לצאת ולהלחם על המקום הזה. להביס את המיעוט שהשתלט על המדינה. ולהכריע במחלוקות העמוקות לגבי דמותו וזהותו של המקום הזה שנדחות כבר שבעים שנה. כי הכל פוליטיקה. בכל מקום – אבל בעיקר במקום הזה.

מאות אלפי גיבורים וגיבורות שמסכנים את חייהם בזמן שמאות אלפים אחרים משתמטים זו הכרעה פוליטית.

גדודי צה"ל שבשביעי באוקטובר שמרו על הזיות דתיות מטורללות במקום לשמור על ילדים בעוטף זו הכרעה פוליטית.

תועפות כספי המיסים של אזרחי ישראל המשרתים והעובדים שזורמים עכשיו להנצחת חיים של בורות ובטלה על חשבון הציבור זו הכרעה פוליטית.

מערכת החינוך המחורבנת שהילדים שלנו הולכים אליה כל בוקר זו הכרעה פוליטית.

ארבעים ילדים בכיתה זו הכרעה פוליטית.

וגם התור שנקבע לרופא לעוד חצי שנה והכבישים בפריפריה שמחוררים כמו קירות הבתים בקיבוצים שנחרבו הם כולם תוצאה של הכרעה פוליטית.

הכל פוליטיקה. ובעיקר – הניסיון לספר לנו שעכשיו זה לא הזמן לפוליטיקה.

כל פעם שמישהו אומר לכם שזה לא הזמן לפוליטיקה הוא גונב מכם. גונב מכם כסף, גונב מכם זמן יקר, גונב מכם את האפשרות להתנגד, גונב מהילדים שלכם את העתיד.

וכל פעם שמישהו אומר לכם שזה לא הזמן לפוליטיקה הוא משקר לכם בפנים.

כשהממשלה ושופרותיה אומרים שזה לא הזמן לפוליטיקה הם לא רוצים אחדות. הם רוצים להשתיק את הציבור כדי שיהיה להם עוד זמן להתארגן למערכה שהולכת להיפתח בעוד רגע, המערכה היחידה שמעניינת את ממשלת החורבן: מלחמת השרדות של ממשלה שתעשה הכל כדי למנוע בחירות כי היא יודעת שהיא תפסיד בהן.

מי שרוצה אחדות לא מסית נגד מפקדי צה"ל. מי שרוצה אחדות לא חותר תחת בכירי מערכת הבטחון. מי שרוצה אחדות לא מתחזק מכונת רעל מסביב לשעון. מי שרוצה לנצח במלחמה מגדיר מה זה נצחון. מי שרוצה לסיים מלחמה מגדיר מהם יעדיה. ומי שרוצה לשקם את המדינה משקיע בזה כסף.

לעומת זאת, מי שמבין שהוא איבד את השלטון ואת הלגיטימציה – מפרק את כל מי שיכול לעמוד מולו ומשקיע את הכסף לא בשיקום המדינה אלא בשוחד לשותפיו הפוליטיים.

אנחנו פותחים את 2024 מותשים, עצובים, מרוקנים, אבלים.

הם בונים על זה. ובדיוק בגלל זה מלחמת ההתשה שמנהלת הממשלה הרעה הזו נגד אזרחיה רק תלך ותתארך והיא תימשך עד שמליוני אנשים ישטפו את הרחובות ואלפים יעברו לגור מחוץ למפתן דלתם של כל חבר וחברת כנסת בליכוד.

ההתנגדות הזו היתה צריכה להתחיל אתמול. לא רק שהיא לא פוגעת במאמץ המלחמתי היא מחזקת אותו. לא רק שהיא לא פוגעת בחיילים היא קודם כל למענם. ממשלה כושלת של מושחתים ומשתמטים לא יכולה לנהל מלחמה. לא יכולה לנהל כלכלה. לא יכולה להמשיך לסכן ולהחריב את הבית היחיד שיש לנו.

שנת התנגדות טובה לכולם. יחד ננצח.

— Maya Mark

על ספקנות בעת מלחמה

ההלך עירום.

אני מדבר על הלך הרוח, ספציפית על הסכמת הרוב ברחובות ש"צריך למחוק\לשטח\לכבוש את עזה". אי אפשר להסתיר יותר את הדעות הגזעניות האלו בשכבת טיח. אני מדבר על הציוץ הזה של תומר וינר ועל המשפט "ניסים ואטורי מחרב את ההסברה שלנו". בפוסט הקודם אמרתי ששתי המילים הכי מוכרות בעברית היום הן "שלום" ו"הסברה" ולא בקונוטציה החיובית. ענתה בצדק טליה: "ההסברה בבירור לא עובדת. אולי כדאי שננסה שלום."

הסברה זו מילה שמזמן הבאישה, כי במקור משמעותה "לא מבינים אותנו נכון אז בואו נבהיר את עמדתנו", אבל ואטורי מבהיר היטב את עמדת רוב הקואליציה. אם "ההסברה" מספרת סיפור אחר שהוא לא העמדה המייצגת – אזי הסיפור הזה הוא דעת מיעוט במקרה הטוב, תודעה שקרית במקרה הרע. כשאמריקני או צרפתי אומר Hasbara הוא מדבר על פרופגנדה מהסוג הרע, זה הפך לשם גנאי ומשמעותו היא פשוט לשקר. העולם לא מאמין לביבי שפניו להסכם קבע עם הפלסטינים כבר שנים, עכשיו כבר לא מאמינים גם לצה"ל.

ולמי הישראלים בוחרים להאמין? בסקר של ד"ר גל יעבץ יוצא שרק 4% מהמשיבים טוענים שביבי הכי אמין. לצערנו רק 10% אומרים שהם הכי מאמינים לכתבים ואילו ב74% שלמים, זוכה לא טיקטוק ולא קושמרו אלא דובר צה"ל בעצמו, תא"ל הגרי.

לי כספקן זה מציק. אני משתדל לגוון את דיאטת המידע שלי. לסמוך מעט על זה ומעט על זה כדי לבנות תמונה אבל אני יוצא מכמה הנחות יסוד:

  • ביבי לא אמין כי הוא נתפס ביותר מדי סתירות ושקרים, ובכלל התנהגותו גם מאז השבת השחורה מערערת אמון.
  • דוברים מטעם (כולל צה"ל) לא אמינים בעיני כי תפקידם הוא מראש פרופגנדה, ודובר צה"ל בוודאות מדווח לנו מידע מסונן ומנוסח באופן מגמתי כדי לבלבל אויבים, לחזק את מורל החיילים ועוד רשימת אינטרסים שקודמים לאמת.
  • כתבים ישראליים כרגע מרגישים שגם אם חודשים הפעילו עליהם לחץ מהשלטונות יש להם המון גיבוי מהציבור לעשות את העבודה ההוגנת ביותר שהם יכולים, בלי לחסוך ביקורת מהממשלה ואפילו הצבא כשצריך. עדיין, הם יישארו ממלכתיים, לא ידברו נגד כיבוש, הפצצת אזרחים ושאר מרעין בישין.
  • כתבים של רשתות ערביות, אירופיות או ערוצי יוטיוב כגון דמוקרטיווי, JNS, TYT, Novara, ודומיהם יכולים להצרך אבל עם גרעין מלח ענקי שכן בחלקם נאמנותם לעקרונות על פני אמת אוביקטיבית בולטת. אפשר להכניס לדיאטת המידע אם חסר כיסוי לנושא אצל מקור יותר אמין אבל כדאי להשלים צפיה משני צידי הסקלה כדי לנסות לבטל את ההטיות.
  • ארגונים עם הטיות חזקות יותר או פחות: ארגוני או"ם השונים (שאינם בכיס החמאס כמו UNRWA), אמנסטי, בצלם – לקחת נתונים אם אין מקור אחר ולתת פחות משקל לפרשנות בהתאם לנושא.
  • הרבה נתונים יישארו חסרים כי לצבא או לחמאס או לפלסטינים עדיף שהנתונים האמתיים או הבלתי מבוססים לא ידווחו בזמן הקרבות.
  • יש גורמים שממש כדאי להקשיב להם, אנשים חכמים שרואים ויודעים להציג זווית ראייה רחבה יותר, ולא לדחוף דעה אישית על נושאים בהם הם לא מומחים או שאין להם מידע. אלו לרוב לא האנשים לקבל מהם את החדשות הרציפות כמובן, אלא לראות ראיונות שלהם, כמו סלאבוי ז'יז'ק, יובל נוח הררי, המומחים של INSS, תום פרידמן, איאן ברמר וכדומה.
  • בתחתית הרשימה אנשים שאין מה להקשיב להם אלא אם רוצים להתעצבן: פוקס ניוז, פירס מורגן, ערוץ 14, ג'ו רוגן, טאקר קרלסון וכל מי שאתם עוד מניחים שנכנס לרשימת ההזויים הזו.

עד כמה שאוהבים לרדת בימינו על CNN בארצות הברית, הם מצליחים לתת תמונת מצב די מאוזנת יחסית, יותר ממה שמתיימרים BBC ואחרים להראות. הישראלים גילו פתאום את ג'ייק טאפר, שטורח להציג תמונה אוהדת ישראל (טוב נו, יהודי ואמריקני) למרות שאינו חוסך ביקורת מביבי וימינה לו. אני לא צופה אדוק של הרשת אז אני לא יודע לומר עדיין עד כמה נקודת המבט שלו ביקורתית או סלחנית לפלסטינים. אבל הנה איך שהוא מעביר נקודת מבט שלא חוסכת ספקנות מהסרטונים של דובר צה"ל ונכנסת ללא רחמים בסמוטריץ' ובן-גביר על ליבוי והתגרות.

מהצד השני, הנה ערוץ נובארה מדיה השמאלי שמתקיף את ישראל יום יום ללא רחם ולא מזמין כמעט אף פעם דעה נגדית לשולחן, אלא אם זה פופוליסט שקל להם לפרק את טיעוניו, אני לא נותן להרבה מהסרטונים שלהם משקל רב מדי אבל צופה מדי פעם כי יש והם מאירים על נקודות עיוורות של דיווחים אחרים. הנה הם נכנסים בסרטון שפותח את הקטע של טאפר למעלה ביתר פירוט (הפעם לשם שינוי הBBC עשה עבורם את חצי העבודה).

שאלות פתוחות

לאור ההנחות שפירטתי למעלה אפשר לנסות לבנות תמונת מצב, ועדיין יהיו חוסרים. אני למשל אשמח לדעת יותר לגבי השאלות הבאות, למרות שאני מניח שיש סיבות שהתשובות האלו פוגעות באסטרטגיה של צה"ל איכשהו, אבל יום אחד אני ממש אשמח לגלות.

  1. כמה אזרחים וכמה חמסניקים מתו בידי צה"ל? היו המון דיבורים על "תגובה סבירה ביחסיותה" אז חשוב לדעת אם מתו 3 אזרחים על כל חייל חמס או שלושה חמסניקים לכל אזרח.
  2. הפצצנו זרחן לבן או לא? ואם כן למה? אם יש רשימה סגורה למצבים שמותר להשתמש בחומר הזה למה היא סודית?
  3. האם יש מישהו בצה"ל מעריך שבאמת רוב או אפילו חצי מהחטופים יחזרו בחיים?
  4. לפני הכניסה לבית החולים, צה"ל טען שהוא מקיף את שיפא, לא יורה פנימה, מתעד יציאת מחבלים מהמתחם וחזרתם פנימה, משאיר את החזית המזרחית פנויה לכניסה ויציאה של צוות ומטופלים, ונמצא בקשר עם ההנהלה. באותו זמן מי שקרא את הטוויטר של "רופאים ללא גבולות" ואחרים התרשם שבית החולים מופגז, חדרי ניתוח יצאו מכלל פעולה, שנותרו 7 מנתחים בחיים מתוך כ־50 וכל מי שמתקרב לחלון חוטף כדור. לאיזה צד יותר קרובה האמת?
  5. מה התוכניות לדרום הרצועה, איפה שמעריכים שרוב החטופים מוחזקים? האם גם אותה ישטחו?
  6. מי אמור לשקם את כל הבניינים והתשתיות ההרוסות ועל חשבון מי? ישראל אפילו לא בונה מספיק נדל"ן בר השגה לאזרחים, מה אם יפול עלינו הנטל לממן את הפיצויים לבניה מחדש?

וזו רק רשימה חלקית מהשבוע האחרון. יש פרטים מעורפלים, יש אמיתות ברורות שיתפוררו בהמשך. למשל בשבוע הראשון אמרו שרצחו 40 תינוקות בכפר עזה, שערפו לרובם את הראש, המספרים המזעזעים האלו צוטטו על ידי ביידן ואנשיו, ואני כמובן לא אחד שרץ לחפש סרטוני סנאף בטלגראם. אבל הציק לי אז בדקתי. יש עמוד לזכר הנופלים בהארץ, יש טבלה אצל טמקא, איפה התינוקות? מיינתי את הטבלה לפי גילאים, יש רק תינוקת אחת מתחת גיל שנה, סה"כ שמונה מתחת גיל 10 ומהם 1 נהרג מקסאם ואחת מדום לב. אז 6 פעוטות ותינוקות אם נמתח את זה, לא 40 תינוקות. למסקנה דומה הגיעה הכותבת של סנופס.

ראש טבלת הנרצחים של טמקא כשממיינים לפי הגיל

ולמה חשוב אם זה נכון או לא? אחד כי על סיפורי הזוועה האלו גייסנו תמיכה בין לאומית, וכשאחד מתפורר מתחילים לחשוד באחרים. למה לספר שקרים כשהאמת מספיק גרועה? עכשיו מוצדק לגמרי להטיל ספק כשחודש אחרי אנחנו מתלוננים שהיו מקרי אונס ואף ארגון נשים לא מוקיע, כי צעקנו זאב זאב יותר מדי פעמים. עכשיו כל המהלך המלחמתי והמדיני חוטפים ביקורת, חופרים לנו בדבריו של דובר צה"ל, לא מקבלים את בקשותינו להסיר לבתי החולים את סטטוס ההגנה כי לא מאמינים לנו יותר (מלבד האמריקאים והגרמנים אולי) שיש מתחתם בסיסי מחבלים.

חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית או חשיבה חדה זה לא סתם להטיל ספק בהכל, זה לבנות תמונת אמת כמו שבונים תזה מדעית, מחפשים איפה יש סתירות לא סגורות בקצוות, כדי שכל התמונה תתחבר. לצערי לא מלמדים את זה בבתי ספר ברוב העולם. בחודש האחרון יוצאים המון צעירים אמריקניים ובריטיים להפגנות בעד הפלסטינים אבל חוזרים על ססמאות "מהים עד הנהר" שמשמעותן רצח עם או לפחות טיהור אתני. השלב הבא היה גילוי המניפסט "מכתב אל אמריקה" של בין לאדן, מה שכמה טיקטוקריות קראו לו "האמת שהסתירו ממני" ותיארו משבר קיומי ומיטוט כל יסודות האמונה שלהן. נו באמת. האם כל כך קל להשפיע על צעירים? אין שום אתוס מאחד מלבד שחור ולבן, עבדים ומשעבדים, כובש ונכבש? אין מצבים יותר מורכבים ועובדות היסטוריות? אז מצד אחד כן, די קל להשפיע, ואפשר לראות ישראלים ויהודים בארה"ב מתחמשים להגנה, עסקים חוטפים חרמות ואלימות נגד סטודנטים, ומצד שני אני עדיין מתקשה מאוד להאמין שכל כך הרבה משתכנעים פתאום מבין לאדן. כששרשרת המשפיעניות טוענות למשבר קיומי, זה כמעט נשמע כמו תסריט כתוב. אולי זה מבצע "דגל שקרי" להנדסת תודעה? האם מישהו שמע על התפתחויות בנושא מאז אותן 48 שעות שבהן הסיפור התפוצץ בחדשות? הגארדיין אמרו שהיתה קפיצה בגישות למסמך, אבל אחרי שהעיתונאי יָאשַר עָלִי פרסם את היסטריית הטיקטוק היתה קפיצה פי חמישה. מה מאז? נרגע? נעלם? החמיר? שקט. עברו להזדעזע ממשהו חדש.

האמריקנים כבר כמה שנים טוענים שטיקטוק משחקת באלגוריתמים שלה, אולי זו ממשלת סין עצמה שמשחקת שם בחשיפה למסרים? אלו לא חדשות, הנדסת תודעה מכוונת היא שיטה ישנה. הנה ראיון בן 40 שנה עם מומחה סובייטי שערק למערב שמתאר איך רוסיה עושה את זה למערב (תודה לגיא ששלח):

למי שמעוניין בראיון המלא (80 דקות) הנה עותק. אבל קחו עם גוש מלח כי יש הטוענים שיורי בזמנוף זייף את הקשר שלו והידע שלו על שיטות ה־KGB. הוא לא המציא משהו שלא כתוב אצל סון דזה ב"אמנות המלחמה". אז שוב חזרתי לשאלות של למי להאמין…

אבל האם זה בכל זאת לא בלתי סביר? הררי מחקרים שמראים שאלגוריתמים של יוטיוב ופייסבוק מכניסים אנשים ל"מחילות ארנב אידאולוגיות" ויוצרות חדרי תהודה אידאולוגיים שממסכים שיח רב צדדי ומקצינים דעות – כל אלו בכיוון הנכון, והמערכות שמנסות להלחם בזה לא מספיק יעילות, והמעט שהיו בטוויטר נתלשו ונזרקו על ידי מאסק. אבל האם אצל טיקטוק זה קורה בכוונה? האם התחרות של סרטי תמיכה בפלסטינים/חמאס/ישראל מוכרעים על ידי איכות הסרטים ותגבור התעבורה על ידי פעילים או שמא ממשלת סין עם יד על המאזניים? אם זה המצב אז למה בכלל לנסות להלחם על נרטיבים (לא על אמת אפילו) בפלטפורמה שמקדמת רק צד אחד במקרה הטוב, או מעדיפה לקדם בלבול, פערים וסכסוך בין שני הצדדים כדי לקדם בכלל את האינטרסים של איזה צד שלישי?

זהו, אני חושב שגירדתי את פני השטח. מידע אמין זה מצרך קשה להשגה ביומיום, וקשה שבעתיים בזמן מלחמה. שמרו על שיח הגיוני ואל תתפסו להגזמות, ובעיקר השתדלו לגבש עמדה על בסיס רעיונות בני קיימא ולא לפי העמדה של סלבריטי או ידיעת חדשות אחת או שתיים. חייבים גם משהו קבוע בחיים, אז צאו מאתרי החדשות ונסו לקיים כמה ריטואלים בריאים אחרים, עדיף עם עוד אנשים.

מאחל לכולנו לשמור על בריאות ושפיות, לזמנים טובים יותר.

האמונה בטכנולוגיה – המלכודת שהפילה את הגדולים ביותר

נראה שהפתגם הידוע כי "לאחור תמיד רואים 6/6" פועל יותר ויותר בולט עם השנים כשחברות, תוכניות ממשלתיות ושאר מיזמים שעובדים עליהם אנשים "שהיו צריכים לדעת יותר טוב". אני לא יודע אם מישהו בדק אבל מנקודת המבט שלי אני רואה שהמון פעמים אחת מנקודות הכשל (כמעט אף פעם זו לא רק אחת) הן הנחות מופלגות על יכולות ויציבות מערכות טכנולוגיות עד כדי היבריס.

מערכת בדיקת הדרכונים הישנה (ביומטריה של כלי דם בכף היד) לא עצרה אנשים מלברוח לחו"ל עם פתקון אישור שהנפיק להם חבר. המערכת החדשה נעקפה גם היא מספר לא ידוע של פעמים (מקרה אפי נווה היה היחידי שנחשף בגלל המעורבים). פתרונות טכנולוגיים לבעיות האקלים שלא נבדקים עד הסוף ומסתבר שמזיקים יותר ממועילים. בורסות וחברות קריפטו אחרות שנשדדות במליונים ועשרות מליונים בגלל טעויות בחוזה את'ריום או בעיות תוכנה אחרות. מכונת איסוף המידע האדירה והבלתי חוקית על NSA לא הצליחה לעלות על פיגועים או לעצור את סנודן מלברוח. בשלב כלשהו, כך צפיתי פעם פעם בפוסטים פה בבלוג, גם ישראל תסתמך יותר מדי על תעודות הזהות הביומטריות או הדרכונים ואנשים שירצו לעבור גבול או לגנוב זהות כבר ימצאו וקטור התקפה אחר על המערכת, מתישהו כששומרי הסף שסומכים עליה יעצמו עיניים כי הם סומכים עליה מדי. עם כל הכבוד לטכנולוגיות, לפעמים נדרשים לעבודת רגליים או סתם שומר שמשווה את התמונה לפנים בעיניים ומפעיל את השכל. מכוניות עצמוניות עדיין זקוקות לנהג מאחורי ההגה. ואני לא רוצה לדעת כמה זמן מרגע שרובוטים יתחילו להחליף מטפלים סיעודיים יתחילו לעלות מקרי המוות מתקלות טכניות גם שם.

ואז הגיע ה7 באוקטובר, שעוד לא ברור איך נקרא לו בעתיד. חמאס התכונן למתקפה שנים, שידר אפילו את האימונים שלו בטלוויזיה ברוב חוצפה, איומים של שדרני טלוויזיה ומרואייניהם ש"בשבוע הבא היהודים האלו עוד יראו איזה מכה תבוא עליהם", הזהרות של הביון המצרי, יריות רקטות מתוזמנות אל הים, וזה רק בשבוע שלפני. ישראל המשיכה להעריך שחמאס לא מספיק חזק או מתוחכם, שהגדר מספיק מתוחכמת, ושאר הנחות מוזרות. ימים ספורים לפני ההתקפה צה"ל פינה טנקים וסדירניקים מהאזור, שלח אותם הביתה לחג או לאיו"ש. נשארו מעט טנקיסטיות, מצבה מצומצמת ביותר של טייסת המסוקים הדרומית שרובה היתה בחופשה, וזהו. גם זה רק בשבוע שלפני. אבל זה לא התחיל באותו השבוע. צה"ל מדלדל כוחות מזה זמן. מזמרים את מוטו "הצבא הקטן והחכם" ולכן נשארו רק שתי טייסות מסוקים בכל צה"ל, ומקיף עזה פורז. לא טנקים, לא נגמש"ים, לא נשק נורמלי לכיתות הכוננות, לא אימונים לרבש"צים, הפקרות זו לא מילה. בגידה ממש. זה לא בגלל שסמכו יותר מדי על הטכנולוגיה בלבד אבל זה היה מרכיב לא קטן. סמכו על חמאס משום מה שיהפוך מארגון טרור לארגון מדיני, ביבי אולי חשב שאפשר להחזיק את העם הפלסטיני מאוזן על סף תקווה לעצמאות ולזרוק את המחיר לאחרי המבול. לא ברור מה הוא עשה, אבל זה עלה בשנים של סבל ושנים של איבוד תדמיתנו הבינלאומית. קראו לנו אפרטהייד וזה נתון לויכוח אם זו המילה המדוייקת אבל זה בזוי אפילו יותר מאפרטהייד בעיני רבים, ותראו באיזו קלות אנשים יצאו להפגין נגדינו. אלו שחשבו שמראות הזוועה מזוייפים ואנחנו קוזאק נגזל, ואלו שחשבו שם אמיתיים ושמגיע לנו.

לספור את כמות האשמים במצב זה קשה, מדובר באלפי אנשים וזה רק בצד שלנו, אני לא נכנס אפילו לכמה אנשים כולל החמאס וכמה כסף זר ועזרה מבצעית-טקטית-ביצועית-לוגיסטית הוא קיבל מאירן, רוסיה ואחרים. אבל באיזה אורך שלא תהיה הרשימה של האשמים אצלנו, בראשה הרי נמצא ביבי, הוא בנה את הקונספציות שלו, לא יודע עם מי התייעץ, לא יודע אם היה Red Team, לא ברור אפילו אם יש מודל איומים ברור ומתעדכן. מה שבטוח, רוח המפקד הזו גרמה לשאננות. התעלמו מהערכות, מאזהרות של גורמי ביון זרים, מבעיות ברמת הציוד הלקוי של התצפיתניות, ממחסור בכוח אדם וציוד בשטח, מחוסר בתוכניות מגירה לחדירת חמאס, אם ברמת האוגדה, החטיבה, הפיקוד או הצבא. כמובן על כל צה"ל ירדה שמיכה כבדה של נאוליברליזם, קיצוץ, הקטנה, חיתוך פינות ושיטת ה"סמוך" הישראלית. אמ"ן אולי קיבל בוסט כי אנחנו מדינת הסטארטאפ, באר שבע עיר הסייבר, פנינו למיחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית, ועל הכל מנצח ביבי, שיש לו קונספציה עצמית של "פרוטקטור אוף איזראל" אבל כבר לא בספרי ההיסטוריה, רק אצלו בראש.

אז לא רק הטכנולוגיה, אבל זה מרכיב מביך בגודלו במחדל הגדול בתולדות המדינה.

לחנך את הדור הצעיר שלנו

אנחנו 11 ימים לתוך המלחמה שעד שלא ימצאו לה שם יותר טוב נקראת כרגע "חרבות ברזל". אני אחסוך מכם את דעתי על השם הבעייתי הזה.

הרוחות כרגע בוערות, ישראלים יוצאים להלחם בשטח אבל יש כאלו שנלחמים ברשתות החברתיות ואני כמובן מוטרד מכמה ראיית העולם הכללית שלהם לא מושפעת מעובדות. במיוחד הילדים. גם בימים כתיקונם לא לימדו אותנו היסטוריה כראוי, אבל היום הרשת מוצפת בילדים שהקורונה דיללה להם את לימודי ההיסטוריה והאזרחות אפילו יותר. אולי לטובה כי ימין קיצוני וקהלת הצליחו להטות מאוד את התכנים בספרי הלימוד בשני העשורים האחרונים.

מצאתי את עצמי מסביר לילד בדיון רדיט שגם הוא חי בבועה שקרית וגם תושבי עזה. בטוויטר אי אפשר להיות כל כך מפורט. מעתיק לכאן בשביל להזכיר: אפשר להתווכח בלי לתקוף ולרדת לאד הומינם. גם אם נאלצים לקצר לא חייבים להיות שטחיים ומכלילים. ניסיתי לאזן את כל אלו כדי שיתאימו לתשובה לבן 17 ממוצע. הדיון התחיל משיחה על אנשים שהביעו תמיכה בחירות פלסטינית וסיום הכיבוש וניסיתי להסביר להם שזה לא אומר שהם תומכים אוטומטית בחמאס. לא צריך להאמין בשקרים של הימין הישראלי בכל דבר.

אתה חי בסרט גדול

הלוואי שזה היה סרט. יותר מדי ניצבים מתו בו.

הם בחרו את חמאס מרצונם החופשי

לא יודע מתי נולדת, אבל אני זוכר את האירועים היטב. היו בחירות ב־2006, הרוב המוחלט שם לא ידע כמעט מה זה כי אין להם היסטוריה או חינוך של דמוקרטיה. הרשות הפלסטינית ניהלה את עזה אבל החמאס עם UNRWA לקחו על עצמם את ניהול הרווחה ובתי הספר והגנים, כמו שאצלנו ש"ס פתחה מערכת חינוך אלטרנטיבית בשכונות עניות שהממשלה הפקירה, וגנונים וצהרונים בחינם בשעות ובגילאים שמשרד החינוך לא כיסה. אז כשהגיעו הבחירות, ש"ס באה לאותם הורים ומזכירה להם מי עזר להם, והופ יש המון קולות לש"ס גם ביישובים חילוניים לגמרי.

חמאס עשו את אותו הדבר רק עם נשק כגיבוי. הפחדה עזרה להם איפה שסחיטה רגשית לא הספיקה. חמאס זה ארגון דתי שהצמיח זרוע צבאית כי התעלמנו ממנו. ישראל שמחה שצומחת תחרות לרש"פ כי אף ממשלה, כולל ממשלת רבין לפי העדויות, לא רצו לתת לרשות יותר מדי כוח ועצמאות, וחמאס ממש "עשה את העבודה".

בינתיים הם תלויים בנו לחשמל, דלק, לשאיבת מים, לחומרי בניין, אין להם נמל או שדה תעופה, תלויים בנו אפילו למזומן. אתה מודע שעד היום המערכת שם פועלת על שקלים, כן? כל פעם שהם מקבלים משכורת או פותחים ארנק הם צריכים לראות את האותיות העבריות ואת גדולי האומה שלנו, צוחקים להם בפנים. אתה לא באמת מבין שישראל דואגת שהם יהיו תלויים בנו בהכל ותמיד אפשר לשבת על השיבר ולסגור להם מים וחשמל?

איך היית מרגיש אם היית נולד בתוך חברה שכזו, חי בכיבוש, תחת חוק צבאי, המתנחלים או קיבוצים 500 מטר ממך חיים באושר ועושר, חשמל מים וכבישים סלולים, חוק ישראלי, רק בגלל שההורים שלהם יהודים ושלך לא. פלא באמת שאחרי 3 דורות של חיים כאלו, כמעט ארבעה, אנשים מתחילים להרגיש בסדר עם זה שפסיכים מלמדים את הילדים שלהם להרכיב ולפרק רובים בגן ואיך לירות בכיתה ב'?

וגם היום רוב הפלסטינים תומכים בהם.

אז אין לי מושג מה יגידו לך אנשים ברחוב בעזה, הם יודעים שאם הם יצאו נגד חמאס, דמם בראשם. היו הפגנות התנגדות לחמאס, אבל חמאס דאג להשתיק אותם. אם היתה להם היום, דור שלם אחרי כן, זכות הצבעה, מה היו בוחרים? אז אני אגיד לך. סוד גלוי למה לא היו בחירות מאז 2006. כי הרשות הכריזה שהחמאס הטה את הבחירות בעזה, אז ב־2007 הם עשו הפיכה צבאית. פשוט שחטו את כל הפקידים של הרש"פ. זרקו אנשים מבניינים של 5-6 קומות לרחוב אם הם הצהירו על נאמנות לרש"פ. זה נקרא דמוקרטיה בעיניך? זה נקרא "נבחרו"? האזרחים בעזה מפוחדים עד מוות מהחמאס ונאלצים להאמין להם בלית ברירה. צה"ל אומר להם לצאת לדרום הרצועה וחמאס פוקד עליהם להישאר ולשמש מגן אנושי לעיר הבונקרים שתחת עזה. מפיץ שמועות שצה"ל מפגיז את הבורחים דרומה.

אז לא כולם יצאו בהתחלה. אבל יודע כמה נשארו בסוף? 20% ואולי פחות. הזקנים, הנכים וכנראה כמה שעדיין נאמנים לחמאס עד מעבר להגיון. זו רמת התמיכה שלהם. הם יודעים יופי שהם תלויים בנו לבטחון תזונתי ובריאותי בסוף יותר מאשר בחמאס.

ואיך בדיוק אנחנו מתעללים בהם? לא דרכנו כף רגל שם יותר מעשור.

אז קרא שוב. אנחנו מגבילים להם תקשורת עם העולם והקרובים. הם לא יכולים לצאת לחו"ל כי אין להם כסף ומי שייצא לא יוכל לחזור למשפחה שלו. משפחות שנקרעו בין הגדה לעזה לא יכולות להיפגש אלא אם יוותרו על היכולת לחזור הביתה. בלעדינו אין להם אוכל טרי, מים נקיים, אספקת מוצרים למערכת הבריאות, אוכל לתינוקות, או אפילו חשמל ומים. הייתה להם תחנת חשמל מקומית והפצצנו אותה שיהיו תלויים בנו עוד יותר. היה להם נמל קטן לדייגים שלא התאים מעולם לספינות מסחר, וממילא הם במצור שלנו גם מכיוון הים (זוכר את פרשת המרמרה?). אז את נמל הדייגים הקטנטן הזה גם הפצצנו להם השבוע כי החמאס שלח משם מחבלים בסירות.

אה, ופעם בכמה חודשים החמאס שולח עלינו טילים מתוך חצרות בתי ספר ומגגות בתים ואנחנו מפציצים להם שכונות מגורים.

אז תשמע, אפשר להתעלל באנשים גם בלי לדרוך שם עם הרגל.

ביבי עזר לחמאס לשגשג?!

כדאי לך ללמוד. ביבי וסמוטריץ' אמרו מפורשות שמתאים להם חמאס חזק אם זה שומר על הרש"פ חלשה, כי אז הפלסטינים לא תומכים בה ואין לרש"פ לגיטימציה לנהל משא ומתן על הסכם קבע. זה מצוטט בעיתונים. הם לא התביישו להגיד את זה. הם תחזקו את החמאס כדי להבטיח שהעם הפלאסטיני ימשיך לחיות תחת כיבוש ולא יקבל עצמאות. הם גרמו בזה להתרבות והתחזקות תנועות אנטי דמוקרטיות ואלימות יותר ויותר. הם עלו לנו בתדמית של מחזיקי כיבוש מתמשך ולא אנושי של הפלסטינים, והם עלו לנו בסוף בהתפוצצות האלימות הכי נוראית שניתן לתאר. אשמים ועוד איך.

פתח טלוויזיה ולא ערוץ 14. כל ראשי השב"כ ומערכת הביטחון בעבר ובהווה מדברים על "התמוטטות הקונספציה" של ביבי. אתה לא הבנת על מה הם מדברים? על התפיסה שלפיה החמאס קטן, לא מסוכן ולכן מועיל. אני רואה אותו בתור מסוכן ומזיק. אש"ף הניחו את הנשק והפכו לממשל אזרחי ומשטרה כמו שההגנה הפכה לצה"ל. במדינה מסודרת אין מקום למיליציות ולכן אין לך היום אצ"ל ולח"י ושאר ארגוני טרור לצד צה"ל. אפילו הם אצלנו הפכו למפלגות בפרלמנט. אבל חמאס לא רוצים דיפלומטיה, דמוקרטיה ופרלמנט, הם רוצים הקמה של כאליפות מוסלמית. אותו החלום המשיחי של האחים המוסלמיים, דאע"ש וחבריהם. לכן רוב העולם הערבי שונא אותם. רק קטאר המשיכה להעביר להם כסף איראני. שים לב לאבסורד: הם התחילו בתור אירגון סוני אבל מוכנים לקבל כסף ונשק מאיראן השיעית כי אף אחד אחר לא תומך בהם.

אז אלו האויבים שלנו, שמחזיקים את כל עזה בני ערובה ולמעשה את כל עתיד העם הפלסטיני. הם שוטפים לעזתים את המוח נגדנו, לא נותנים לרעיונות יותר מתונים מהרש"פ או ערביי ישראל ועמי העולם בכלל לחלחל, וממילא הם שולטים שם בתקשורת ובמערכת הלימודים. פלא באמת שבעזה חושבים שהם המושיע? הם לא מכירים בכלל אף אחד אחר להאמין לו.

א-גוישע קופ

ישראל זעירא
(ואבהיר, זה לא עירא),
עגלתו היא ריקה כִּלְגִינָא.

כי שנים כבר אלפיים
התמלאה עד גדותיים
אך זעירא מאום הנפיק מִנַּהּ.

כי כבר ב' אלפים,
קָרְבָּנוֹת וּתְרָפִים,
הוחלפו בתפילות וזמירה.

וכבר אין קיטורים,
מזבחות ופרים.
הוחלפו מוֹרָאוֹת בְּתוֹרָה.

יהדות מתקדמת, סוגיות ופלפול.
אין כבר דּוֹגְמָה – עשה לך רב.
לא צריך לְקַרְבֵּן איזה עגל מסכן
עת נצאה ללחום בשדה קרב.

ועומדים כתמיד גם הגנץ, גם לפיד,
ודורשים יהודית־דמוקרטית.
ואני עם הקומץ שרואה בסתירה,
התנגשות אסטרטגית וטקטית.
הן דתות לא גמישות, לא שקופות, מקפחות,
א לרָאציוֹ אין השפעה פרקטית.

זעירא ראש קטן, רק רוצה להשיב
עֲטָרָת־בֵּית־מִקְדָּשׁ למקומה.
כמו מין עכו"ם עקום לבטל שנות קידום,
ולשחוט פה פרה אדומה.

אבל אוי לרועץ, איזה שייגעץ או לץ,
תוכניתו מחסל, מקלל!
כי באמצע ארצו, נחרד הוא למצוא
שמעוז חילוני התנחל!

חילוני מתנחל? מה לילה מליל?
הן הדוסים הקימו הקרת!
הם ייבשו הביצות, ובנו על חולות,
רק הדיוט ישכתב פה אחרת!

הרי כל המפעל, המדינה, הצבא,
לקידוש אלוקים ואורייתא!
ופתאום להטב"ים, ביקיני ושרימפס,
וזכויות מיעוטים? מה החרטא?!

הר הבית ביד, לפינוי ובינוי,
הם כבר זמן בַּמַּסָּע וּבַפֶּרֶךְ
ופתאום, רק עכשיו בסוף המסלול,
חילוני פה מַשְׂטִין על הדרך!

הן אסור לומר די, כבר הגיעו עד פה,
עוד מעט גאולה ומשיח…
חילוני זה "קלקול"? יֵרָתֵם לַיָּצוּל,
נתקן בהמה ונצליח!

התנחלות בלבבות, גרעינים של תורה
ועוד שאר דימויים מדיציניים.
גרגירומת? אנגינה? אסור להשוות
(חוץ מרגב כנגד סודאנים).

אז הראש היהודי כאן פטנטים ימציא,
אוטובוסים מיו"ש, פריפריה.
הרצאות גזענים ותפילות אלפים,
הופך ים ליבשה, ותל אביב לטבריה.

רשמית, על נייר, הוא נותן פה שרות,
וקירוב לבבות על האש.
ובונה לו מצג שהעם עבר צד,
משקר ואינו מתבייש.

זו אינה יהדות. המצאה ישנה,
אפיפיורים ניסחו ושלחו לה:
מסיונריות שמה, חתירה לתשובת
כל העם שתבוא הגאולה.

הן כתוב שם בברית, חדשה וישנה
כי יבואו ימות המשיח,
אבל מי הרוכב על חמור בלבן?
יש מחלוקת על שם השליח.

יהודים קוננו אלפים בשנים.
ייחלו כבר שגוג יתגייס,
וירביץ למגוג, ויקומו גוויות
וכמו זומבים נחיה פה בנס.

אוונגלים באים עם גרסא שלהם,
מסכימים שמקדש זה חשוב.
כי כשכל היהודים יחזרו בתשובה,
יִגָּאֲלוּ הם (וישרף היישוב).

בין שתי הפנטזיות הלא ישימות
נלכדים פה אנחנו בַּפַּעַר.
בין קץ דת לקץ דת לבין קץ האקלים,
עתידנו יושב על התער.

תַּעַר אוֹקַאם, אֶחָי, זה ממש לא שטויות,
ספקנות ומדע הם הערך.
ולצד ויכוחי הפרדת רשויות,
הן אסור שנשכח את הדרך:

הן חוקה לא תהיה, והדת לא תופרד,
לימין ולדת יש פה רוב.
ועם קצב חימום וּמִדְבּוּר המדינה,
המצעד יסתיים בקרוב.

לא תאוקרטיה ולא דמוקרטיה,
סהרה תהיה פה אולי.
לא סופר מי יולד פה יותר, מי מושחת.
רק מכיר:
אין עתיד פה.
ודי.