לאומי מכה שנית

זוכרים את המבצע המגעיל של לאומי משנה שעברה? הפעם הם מעלים את הסכום המעליב ממליון לשניים. זה מגעיל אותי, את יובל דרור, את חנן כהן ואני מניח שעוד הרבה אחרים. במקומות הראשונים גם בולטת תנועת אם תרצו, למרות שהתחרות לא אמורה לכלול תנועות פוליטיות.

רק שני פוסטים אחורה קראתם לכם לעזור לתנועת "אביב לניצולי שואה" ואני פתאום מקבל מהם בקשות לעשות להם "לייק" כל יום. מצד אחד אני כועס על הבנק שמאלץ אותם לרקד ככה (במיוחד עם ההיסטוריה של בנק לאומי וכספי ניצולים), מצד שני אני עם חנן ולא אוהב שהעמותות מוכנות לרקוד את הריקוד המשפיל הזה שוב, ומצד שלישי מרתיח אותי שאם אשב ואסרב להשתתף, יגיע חצי מליון ש"ח ל"אם תרצו" במקום לאנשים שמגיע להם (בי"ח לילדים או שורדי שואה וכולי). במילים אחרות, יש כאן בעיה מוסרית שאני שונא להיות בה. אני לא יודע להגיד עדיין מה אני עושה, אני רק מבקש שאם אתם מחליטים לשחק את המשחק, ולא משנה אם כדי להריע לאנדרדוג המועדף שלכם או כדי לדחוק למטה את "אם תרצו", אני מקווה שתבחרו עמותה עם מטרות טובות שבאמת מגיעים לה התקציבים האלו, שלא ילכו למשכורות מוגזמות או תנועות פוליטיות.

דמוקרטיה מתחדשת

דמוקרטיה אמיתית היא זו שבה העם מפקח על אלו שבהם בחר באופן שוטף, ואם הם מפרים את הבטחותיהם בצורה כל כך בוטה, או מועלים בתפקידם בצורה כל כך עמוקה, אז הם צריכים לפנות את כיסאם למישהו שלא יעשה זאת. ברור שצריך לתת מרווח נשימה, זמן וצ'אנס למלא הבטחות, אבל אפשר לומר שביבי כבר מיצה את כל מרווח הנשימה שלו ואת כל הצ'אנסים האפשריים. וביבי וממשלתו והכנסת שלו בהחלט צריכים ללכת.

יונית מוזס, השני באוגוסט 2011

אבל איך המחאה תסתיים? ככל הנראה הדרך היחידה היא בהחלפה של השלטון אבל גם של הסדר החברתי; יש חובה לשנות את הסדר החברתי מהיסוד. אולי, אחרי מעל למאה שנים של תיאוריה, ניתן יהיה לבחון האם יש מקום למהפכה מעמדית אמיתית במקום אחד בעולם.

יהונתן קלינגר, השני באוגוסט 2011

When injustice becomes law, rebellion becomes duty.

God forbid we should ever be twenty years without such a rebellion. The people cannot be all, and always, well informed. The part which is wrong will be discontented, in proportion to the importance of the facts they misconceive. If they remain quiet under such misconceptions, it is lethargy, the forerunner of death to the public liberty…. And what country can preserve its liberties, if its rulers are not warned from time to time, that this people preserve the spirit of resistance? Let them take arms. The remedy is to set them right as to the facts, pardon and pacify them. What signify a few lives lost in a century or two? The tree of liberty must be refreshed from time to time, with the blood of patriots and tyrants. It is its natural manure.

— Thomas Jefferson

Don't you know you're talking about a revolution. It sounds like a whisper.

Tracy Chapman

ברוטשילד קמה צעקה
על הנהגה שלא יוצרת
קשר עם כור מחצבתם
(כאילו אי אפשר אחרת).

שלדון לא יחסוך פרטים גם
איך הכל מעשיה הוא,
אלו רק קצת קומוניסטים
דורשי ראש של נתניהו.

אין חשד שלא עלה,
או קנוניה שלא הציעו
ככה זה עם ישראל
"אם אין דם אז אל תביאו"

אבל תחת פני השטח,
מהפך אחר, חצוף
שחותר לו תחת כנסת,
להפוך הכל שקוף.

להשקיף את התקציב,
תהליך החקיקה.
את המו"ם, את דיוניו
כל מילה, בכל דקה.

אני בעד, שלא תבינו…
אני רק מקווה שאם
נגיע לנהר של דאטה,
העם ישוט ואין טובעים.

כי כשמתחילים לקדוח
ופתאום יש הצפה
פתאום קל מאוד לשכוח
לנפות קש מגבבה.

ואת זאת יודעים הח"כים
עוד אפשר אף לנצל.
כי מחטף קשה לתפוס
כשמבול מידע נופל.

אבל זו צרת עשיר
שטרם נאלצו לפתור
בארצנו בינתיים
גיקים באו לעזור.

מדברים שקוף, נקי
לניהול המאבק
תשתיות מידע פתוחות,
מחאה זה לא משחק

הן ההנהגה לא נחה,
וצריך דיון פורה.
שח רם און אגמון לי ככה:
"בלי לינוקס זה לא היה קורה!"

להפוך שלטון או לא?
מה זה משנה ביננו,
כל תחליף שלא יבוא –
אם לא שקוף אז בעוכרינו

אז טוב יקרא העם ברחוב,
שצדק חברתי רוצים.
אך גם שקיפות, יושרה, אמון
חובה לדרוש, בלי תירוצים.

צוות מנואל 2011

נספר כאן מה שמענו,
מה היה עם "צוות מנו"
שם קצר אז אעלוז
שאין את "טרכטנברג" לחרוז.

מה אם כך הוא "צוות מנו"?
אל תגידו "לא ידענו"!
זוגתי ניחשה מצחיק:
"מה נוכל עוד להזיק?"

כי ניחשנו, נתניהו
ששנים לעם הן סח הוא
"חשוב רק הבטחון"
לא ירצה לתת פתרון

אז האם אכן רוצה הוא
לתקן ולעזור?
או רק ועד לנפח
והמאבק לקבור?

קם לו צוות וקראו לו
"צוות רוטשילד" – רק שכאן
מבלבל השם, ביננו,
בין מפגין ובין מופגן.

"ועד טרכטנברג" עברה
אז העיתונות לקרוא לו
זה ארוך, אשכנזי,
לא קליט, איבדנו Follow.

אז ישבו יועצי ביבי
ובחרו בשם חדש.
הן העם רוצה "חביבי"
איש "אחוקי" של ממש.

מנואל הפך ל"מנו"
"ועדה" זה מיושן.
"צוות" יצלצל צעיר
לדור רוטשילד המזוין.

מנו איש חביב הוא, שמע!
בא לעם ביום ראשון
בלב כיכר המדינה
וסיפר בזו לשון:

לצידכם אני מגיע!
בלי תקשורת, לדבר
ולמאבק מצדיע
זה לא טריק! אני חבר!

הופ, למחרת בבוקר
יוטיוב, טוויטר ופייסבוק
אמיתי? פרצוף של פוקר?
מנו רק שחקן חיזוק?

כי אם "בלי תקשורת" איך
יש סרטון של השיחה?
ביבי בטח מחייך,
יש בלבול, יש שיכחה.

כי כולנו התרגלנו
לספין דוקטור של עילית
"התמקדו בעשייה
ולא במדיה החברתית
"

אבל מנו יש לו פנאי
לצלם בתוך ביתו
ענה גם לציוץ ניתאי
כמו איש "אולד ספייס" בשעתו.

לי עצמי אין עוד דיעה
אם זה ספין או יש רצון.
אשמח אם ספיבק ורעיו
לא יתנו להם לישון.

דוקטור, דוקטור ופרופסור
אקדמיה תני לי טון
טוב לראות מומחים בשטח
במקום משווקי קרטון.

כולי תקווה שנתקדם
מהר משכולם צפו.
לאן עפים האוהלים
כשהמשא-מתן קפוא?

צוות מנו, צאו לדרך
אל הסכם רחב, קונקורד.
אך מלהטוטים עזבונו,
פן נכריז כולנו: פנורד!

ואתה דברא אחרא לגמרי

ואתא איש סמוך אל שולחנא דעבודא ויאמר "וכעת לדברא אחרא, כולי אחרא". ויען העבדקן אשר עיני שוטה לו "איטס…".

עירא היאירי

מעשה ברבי ירמיה שהקשה על חכמים, וסנונית אירופאית מהי; ותפסוהו לרבי ירמיהו וישליכוהו מבית המדרש.

חכם יוסף

וישאל רבי טרפון "צפתית? טל העמק? גוש חלב? קוטג'? פרה ירוקה 9%?" וענה לו החובץ "לא היום, נסה שבוע הבא" ויקשה "עמק?" וענהו "גנבה שונרא"

עירא בן עיקש התקועי

על מה הגבינה המסריחה הזאת לנו? על שום שאבותינו, בהולכם לחנות הגבינות, גילו כי היא ריקה.

מיסטר קשתן

שאל ר' גרשון: בריאן מהו? ענו לו: עולל. שאל: ולאחר מכן? ענו: אברך. שאל: ולאחר מכן? ענו: נער. שאל: ולאחר מכן? ענו: לאחר מכן, יהא עליו להתגלח

— הרב שאלתיאל

באו תלמידיהם ואמרו: רבותי, התוכי הזה מת. אמרו להם ר' טרפון ור' אלעזר: הוא לא מת, הוא נח. אמר ר' יוסי: ציפור נפלאה, הנורבגי הכחול.

הרבי מליכטש והאברך יובל

אמר רבי עקיבא לבר כוזיבא: פשיטא שאתה משיחא, למדי מלקחי, הלכתי אחרי משיחים רבים.

ר' יוסי

שאל רבי בן אלעזר: ואיך תדע כי מלך הוא? ויענה לו רבי עקיבא : שכן אינו מרוח בגללים

ג'ינג'ה נינג'ה

שנו רבותינו: נפקנית של מים המחלקת חרבות, אין להעמיד עליה את העולם.

רבי יוסי בן עדת הגורביציים

ויהי רעב כבד בארץ, ויאכלו רבי טרפון ורבי אלעזר את תלמידיו של יוסי הגלילי, והיתה שמחה גדולה.

ר' עידן חובט הדקלים

ויאמר ר' אבי בניהו: כולנו אינדיבידואלים וישנו אחריו ההמון כולנו אינדיבידואלים

ר' נועם

התהלך רבי ניתאי בין תגרני העיר וסיפר כי מלאה רחפתו צלופחים ואין עונה. בא עקיבא איש הטבאק ויקרא ממילון האוגריתים בידו, מני ובי נתפתחה תגרה

אני בעצמי

ויבוא איש אדומי בריא-בשר ויעבור בשער ויישב ויאמר הבו לי דלי ויביאו ויאכל בקול גדול וימות

CatRobot

קראו נהי ואיש אינו עובר במקום. הביא המלך סנה ויאמרו לו הבא סנה נוסף שיעמוד לידו וראש גבוה מזה הסנה במעט

ארז וולף

ואמר רבי חנניה: "נשקו העיקרי של הגוי הוא הפתעה. הפתעה ופחד". "כנס שוב, במחילה," ענה רבי אלעזר

ר' איתמר בן שאלתיאל

ר' חיא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו אילת השחר. אמר ר' חייא: לעולם הווה מסתכל בצד הבהיר של החיים

מובוטו

והרחיב הרבי מגורביץ: אמר רבי טרפון: לעולם יביט אדם בצד המואר שבעולם; שאם נראה לו העולם רקוב, סימן הוא ששכח לצחוק ולחייך, לרקוד ולשיר.

תמה ר' גרשון: דבורה למחצה ישנה? ענה לו ר' עקיבא: אם ישנה, ישנה למחצה, אם אינה, למחצה איננה

ר' שאלתיאל מכה שנית

ויהי בחצי הלילה, ויסטרו זה לזה בדגי טרוטה בעודם רוקדים

ר' יאיר, המקפיא שני אלפים וחמישה ריבוא

מעשה בר' אליעזר שהיה מדבר עם בשבחי ארצות המזרח. אמר לו ר' חנניה: מנין לנו כי טובים הם? ענה ר' אליעזר: משום חינם, מתיקותם ונכונותם לרצות

— ר' שאלתיאל

המעשה הנורא ברבי טרפון ורימונו של אנטיוכוס הרשע, שמניינו שלוש.

מר"ן יוסף

."האם זה החדר הנכון לוויכוח?", "כבר עניתי לך פעם", "לא נכון", "כן נכון". והיו יושבים רבי גרשון ורבי מאיר עד קריאת שמע של שחרית

איתמר בן שאלתיאל המצייץ

ובטירת אנתרקס על הנזירה ג'ני נחתו חמישים מכות, ועל הנזירה קת'רין נחתו מאתיים וחמישים מכות

ר' פויערשטיין המעודד

ולאחר תענית, יצאו ר' גרשון ור' הילל למשחק כדור הרגל, ונתן אלוהים המשחק בידם

— ר' שאלתיאל

ויאמר רבי אלעזר: על שום מה נאמר שהרומאים עשו משהו בשבילנו? כבישים אחד, והשקיה אחד, ותיאטראות אחד, ונערים רכים אחד

רבי ינון הגבעוני

דרשה בן זומא: הרי אני כבן שבעים, וידעתי עוני ומחסור. ענהו ר' יהשע: עוני מהו? ואנכי ידעתי צרה וצרעת. בן זומא: ותינוקות של בית רבן לא יאמינו

ר' שאלתיאל

אמר ר' טרפון: שתי רגלים לי, ממותן עד אדמה, ולכשאזיזן הן ילכו סביב, וכשארימן הן יטפסו במדרגות, וכשאגלחן תהיינה פטורות משערות

ר' שאלתיאל

וחכמים אמרו: אל תעלוב בערבי, בן ישראל, סעודי או יהודי; שומר נפשו יקפיד בכבוד האירי; אל לו לאדם ללעוג לעובדי הגילולים, אוזן להם ולא < בום!>

רבי יוסי הגורביצי

ויהי בעלות חמה, ישבו ר' עקיבא ור' הילל והיו מדברים בזכות שס"ה גידים. אמר ר' הילל: האין ברכה בכך שזכינו בזין?

— ושוב רבי שאלתיאל הבלתי נלאה

קהילת טוויטר בארץ ובתפוצות מודה לרב מצגר על שביום רביעי, אור ליום שני של פסח למניינם, סיפק לנו את זרעי הפורענות לאחד הממים היותר מוצלחים של השנה

אמר ריש לקיש: "היא הפכה אותי לסלמנדרה". "סלמנדרה?" הקשה רבי עקיבא. "הבראתי," ענה ריש לקיש

מר"ן א"ש

מסורת דרבנו שמעון בן שטח, שתלה שמונים מכשפות באשקלון: שלושה סימניה של המכשפה, במים, בעץ ובברווז.

רבי יוסי הגרבצי

(בס"ד, צויץ ביום חול המועד)

מדמוניזציה למקארתיזם

מחאת שחקני התאטרון התפשטה ליוצרי הקולנוע. אלו גם אלו כבר הותקפו בעבר. לפעמים זה אפילו נשמע מוצדק לדרוש שאת חיילי הבופור לא ישחקו משתמטים וסרבני מצפון (הימין לא עושה אבחנה בין השניים). גם בלענו בשקט יחסי את הכרזתו של ביבי על כך ששכחנו איך להיות יהודים, אבל הגדילה לעשות שרת התרבות, (בגיבויו של ביבי) ומאיימת בגלוי על הכנסתם של אנשי תיאטרון שדעתם אינה אוהדת את דעת הממשלה. הם מנסים לשמור את אופיה הדמוקרטי של ארץ מולדתם, וממשלת אותה הארץ דורשת מהם לישר קו אידאולוגי או שיכרת מטה לחמם.

להגנת המתנגדים יצא יו"ר איגוד שחקני המסך דביר בנדק, שלמרות שאינו משתתף בעצומה בעצמו, הוא חושב שזכותם המלאה לנקוט בצעד הזה בעצמם, וללבנת אין שום זכות חוקים ומוסרית למנוע מהם הכנסה. "שרת תרבות חשוכה ולא מעורבת" הוא קרא ללבנת, "אנחנו חושבים שהדרך של לתת מכה ראש על מנת להשתיק אנשים שפועלים על פי צו מצפונם מזכירה מקומות שגרמו לאנשים שלא להשתמש במצפון שלהם.". אבל הימנים כבר יוצאים בקמפיין נגד בנק המזרחי, שהוא משמש לו כפרזנטור. כלומר לא רק המחזיקים בדיעה מוקצים, גם פלורליסטים הנלחמים להגן על הלגיטימיות של הדיעה הזו – בלי להסכים איתה – ראויים להוקעה מהחברה, ואיתם כל מי שקשור אליהם.

חשבתי שסגרתי את הענין בפוסט הקודם, אבל המצב החמיר. כעט כבר לא מדובר על חבורת "אם תרצו אין זו דמוקרטיה" שמנסה לפטר את סגל המרצים באוניברסיטאות שונות, אלא שרה וראש ממשלה שמאיימים ישירות על אמנים, שחקנים, בימאים, מחזאים ואנשי רוח כי יאבדו את מקום עבודתם, או שמקום עבודתם יפסיק לקבל תקציבי ממשלה אם לא יישרו את עמדותיהם הפוליטיות למרות הממשלה ודעתה במקום לצו מצפונם. לבנת, להזכירכם, היא שם ותיק בליכוד, האנשים שעד היום מסרבים איך מפא"י גרמה להרבה אנשים להסתיר את זהותם הפוליטית ולהסתובב עם פנקס הסתדרות בעל כורכם כדי שתהיה להם עבודה. במקום לשמוח שדברים כאלו לא קורים יותר במקומותינו, הם מנסים להחזיר את הימים האלו בדיוק.

הבאתי את הלינק לכתבה וקראתי לזה מקארתיזם, כי רדיפות מקקארת'י, למי שלא מכיר את ההיסטוריה, יצאו נגד אנשים בכלל ואנשי ציבור ובידור בפרט שנחשדו בדעות שמאל, או רעיונות סוציאליסטיים מהמרכז הפוליטי והלאה. היו חקירות משפילות, רשימות שחורות, מחזאים שנאלצו למכור את יצירותיהם בפסבדונימים ובעזרת "מסכות", ונראה שזה מה שמבקש הימין לעשות היום לעם ישראל, מתוך הפרלמנט ומתוך הממשלה עצמה. ענה לי בבאז ידידי אבירם:

אז שאני אבין: המקארתיזם הוא תמיד חד כיווני מימין לשמאל? בהגדרה?
כלומר, להחרים את אריאל זה בסדר אבל להחרים את מי שמחרים את אריאל זה מקארתיזם?
אני אשמח להבין את הלוגיקה, לא הייתי בשיעור הזה בבי"ס

עניתי לו:
להחרים הופעה בשטחים זה להחרים מקום גאוגרפי. זו אמירה ברורה של אנשי התיאטרון שהם אינם משתפים פעולה עם הכיבוש הבלתי חוקי של יו"ש. התאטרון היה באופן היסטורי היה הרבה פעמים במה פוליטית שיצאה נגד השלטון, ולחלופין אחת הבמות הראשונות של האמנות שהוכרחו לשנות את הטון בתקופות השתלטות של שלטון קיצוני.

מצד שני, כשקבוצות שונות קוראות לפיטורי אנשי אקדמיה, ועכשיו אנשים מתוך הכנסת והממשלה קוראים לנישול שחקנים ומחזאים מעבודתם בגלל דעותיהם – זה כבר אישי. זה פגיעה בהכנסתו של אדם בגלל דעותיו. אף אחד לא טען לפגיעה בגופם או הכנסתם של תושבי אריאל. החרם לא היה אישית נגדם, אלא נגד המקום הגיאוגראפי. אם אתה קראת על הפרשה אז היית יכול לקרוא את מכתב השחקנים, הוא היה מאוד ספציפי לגבי זה. העובדה שפוליטיקאים חזרו שוב ושוב על המנטרה כאילו זה חרם נגד אנשים ולא נגד מקום הצליחה לשטוף לרבים את המוח.

אבל כאן לא רק מדובר באיום כלכלי על שחקנים כדי שישנו את דעתם תמורת מקום העבודה, פגיעה ישירה במקור הכנסתם לעומת ויתור על חופש הביטוי. לא, כאן מדברים עכשיו גם על פגיעה בתיאטראות בעזרת חיתוך תקציבים ממשלתיים. לשרת התרבות של המדינה הדמוקרטית אין שום בעיה מצפונית להחתים את מנהלי התאטראות שיבחרו את עובדיהם לפי הדעות ולא לפי יכולות המשחק שלהם, ושיפטרו את החוצפנים שהעיזו להביע את דעתם הנוגדת את דעת הממשלה (אבל תואמת את זו של רוב העולם המערבי, החלטות האו"ם ואמנות ז'נבה שישראל חתומה עליהן).

למה זה מימין לשמאל? זה לא. זה מאנטי-פלוראליזם לפלוראליזם. במקרה אצלנו בארץ הליכוד שכח שה"ל" ב"מח"ל" היתה פעם "ליבראלים". הפלוראליזם כבר לא שוכן שם, וכשמפלגת השלטון מרגישה שיש לה רוב, היא חושבת שמי שלא מחזיק בדעתה צריך לאבד את זכויות הפרט, והשלב הראשון הוא מקום העבודה.‎

ענני:

סלח לי אבל זה קשקוש בלבוש מה שכתבת. חרם נגד "מקום"?! זה כמו שלימור לבנת תגיד שהיא לא מפטרת את אנשי האקדמיה אלא רק מחרימה את חשבון הבנק שלהם.

בחיאת רבאק. זה שיש לך הסבר לרדיפה של "הצד שלך" זה מילא*, אבל זה שאתה יוצא בלהט נגד הרדיפה של "הצד השני" בלי לשים לב לצביעות מדהים אותי.

* אגב, זה לא "מילא" בכלל. מלימור לבנת ואנשי ימין אני מצפה לצאת בהחרמות, הכללות וכו': זה בילט אין באופי שלהם. אנשי שמאל אמורים להיות אלה שהאופקים שלהם קצת יותר רחבים ומהם אני באמת מצפה ליותר

ועל כך אני עונה:
אני חושב שהשטחים הם שטח צבאי מוחזק. הם לא סופחו מעולם למדינה והמתיישבים שם, גם אם נשלחו ע"י המדינה, יושבים שם כדי לקבוע עובדות בשטח נגד החלטות או"ם והסכמים של ישראל עם הפלסטינים. אם המדינה שולחת אותי להלחם שם מילא, אבל לשלוח לשם אמנים ואזרחים בכלל זה לגרום להם להיות שותפים לעוול. קודם בכספי המיסים שלהם ואחרי זה בגופם. אם ההתנחלויות האלו לא רוצחות אנשים בגופם, הרי שהן קוצחות את תקוות המקומיים שם למדינה ריבונית בטח רציץ אחד, או מדינה ריבונית בכלל. בניגוד לשטחי הקו הירוק שהוקצו לנו כדין ואושרו באו"ם והלגיטימיות שלהם לא מעורערת, יו"ש הוא עדיין חבל ארץ תחת ויכוח ציבורי לא קטן, אם עוד לא שמת לב. גם אם אתה חושב שזה חלק מישראל העתידית, אתה מוכן להודות שזה לא-בדיוק-ישראל כרגע? לא לפי מדינת ישראל עצמה, אפילו.

ולמרות זאת מסבסדים שם יישובים יהודיים מכספי המיסים שלי (ופעם גם שלך), ולמרות זאת מעודדים אותם להתיישב על אדמות שמלאימים מהמקומיים בלי שהם אדמות מדינה מלכתחילה. לאריאל ניתן מעמד עיר מחוץ לשורת הדין, למרות שאין בה מספיק תושבים ולמרות שרשמית השטח הוא בשליטה צבאית. עכשיו רוצים להכשיר את השרץ גם בתאטרון של 40 מליון ש"ח וביקורים של להקות תאטרון מוכשרות, זה עדיין בניה לא חוקית בשטח צבאי מוחזק, ולא חייב כל אדם לתת לזה כבוד. אני נמנע שנים מקניית תוצרת התנחלויות, אני לא אהיה מוכן לעבוד בהתנחלות, אני לא אשתה במסעדה יין מהתנחלות. האם אתה מציע שצריך אם כך לשלול לי את תעודת העוסק המורשה?

מה לא דמוקרטי בבחירה שלי שלא להיות בקשר מסחר המעודד את מה שאני רואה כפשע?

מה דמוקרטי בכך ששרה בממשלת ישראל תנשל אנשים מהכנסותיהם בגלל דעתם הפוליטית?‎

ברור לי שיש לא מעט מקוראי הבלוג שיסכימו איתי, אני אשמח דווקא לשמוע מאלו שלא. האם אתם חושבים שמעשי לבנת מוצדקים ועולים בקנה אחד עם הדמוקרטיה? האם אתם חושבים שמה שעושים השחקנים חורג מגבולות הפלורליזם? אני רוצה לשמוע את הנימוקים שלכם לדיעה.

הפתעות לשנה החדשה

אחד מהמוצרים החביבים שכבר מזמן רציתי לראות בגודל טבעי, הבוקסי בוקס, נפתח להזמנה מוקדמת בארה"ב ובקנדה. בוקסי גם מבטיחים שאו-טו-טו הוא מגיע לעשרים או יותר מדינות אירופאיות, אבל ישראל לא ברשימה. הבעתי את מחאתי ("עם מי צריך לשכב כדי להזמין שתיים בישראל?") ואני מקווה לעדכן בקרוב. למי שעוד לא ניסה את התוכנה על החלונות/לינוקס/מאק שלו, אני ממליץ. שם אפשרי למוצר בארץ: "קופסי קופסא".

HBO נותנים הצצה לסדרת פנטאסיה חדשה למבוגרים "משחקי כסאות מלוכה", נראה מבטיח, וכל הגיקים בטוויטר שלי מתלהבים כצפוי (פלישיה דיי, ויל ויטון וחברים).

בחדשות גיקיות אחרות, ראיתי לפני שבוע את "סקוט פילגרים נגד העולם", בהקרנה מוקדמת מיוחדת למשתתפי אייקון, והיה נהדר. מדובר בעיבוד קולנועי של סיפור קומיקס מבית היוצר של אדגר רייט (הוט פאז, שון אוף ת'ה דאד). מכיון שמדובר במקור בפורמט סוראליסטי למדי של קומיקס, הוא שימר את הסיפור למישמאש קומיקסי-סוראליסטי למדי של קולנוע. החוויה מצחיקה ומרעננת למדי, ומצליחה לא לגלוש לקצבי וידא0קליפים מהירים מדי שלי אישית כואב מהם הראש (ועדיין, כדי לקלוט את כל מה שהולך, כדאי לא לשבת קרוב מדי למסך). הסרט יפתח בקולנועים אחרי סוכות ואני מאוד מאוד ממליץ! קבלו טריילר, אני ממליץ לעבור ל-HD.

בחדשות פחות שמחות, היום מלאו שמונה חודשים לפנייתי למשרד התחבורה ועדיין לא קיבלתי כל מענה. בקרוב תמלא שנה להעברת חוק המאגר הביומטרי ובינתיים משטרת ישראל כבר הכריזה על מספר שיתופי פעולה עם מצלמות פרטיות של בתי ספר בחיפה ובערים אחרות. הפיילוט של המאגר הביומטרי עוד לא התחיל, וזה הדבר היחידי שמעודד בכל הסיפור, כנראה שיש עדיין התנגדות לענין איפשהוא בתוך המערכת.

panoptICONS Utrecht 2010 from Helden on Vimeo.

בצד האחר של הפרטיות, מחדירה כפויה לניתוק כפוי. חברה שבינתיים עוד לא לגמרי החליטה מתי להודות בזה בבלוג האישי שלה, מכרה את נשמת הפייסבוק שלה למטרה טובה – מציאת עבודת חלומותיה. תוכלו לקרוא עדכונים (כמו זה) בחורימבה ולעקוב אחרי הסיוטים בלילות דרך הטוויטר. לא הבנתי מה האינטרס של חורימבה לעודד אנשים להתנתק מפייסבוק (מלבד חדוות אכזריות השמחה לאיד הכה-פופולארית), כי לפוסטים שלה בחורימבה היא לא יכולה לענות (וגם אני לא) כי זה מותנה בחשבון פייסבוק. ווטפ?

ולסיום, הטוסטר שחיכינו לו שש שנים (מאז התגלות הבתולה הקדושה על טוסט גבינה שנמכר באיביי תמורת $28,000), הישוטוסטר. המתנה המושלמת לספקנים לכבוד סוכות התשע"א. מי שימהר ויזמין עכשיו יוכל אולי לשבור איתו את צום יום הכיפורים…

זומבים וחיות אחרות

לפני כמה חודשים המלצתי לכם על המחזמר "זומבי.קון 2010" ב"עולמות", והנה שולחת רותם ברוכין עדכון:

זומבי.קון 2010 עולה שוב בכנס פאן.קון הקרוב, ב-15 באוגוסט. ההופעה היא זהה להופעה האחרונה, כלומר, תסכית-זמר, או מחזמר אודיו (את ההופעה המשודרגת לכדי מחזמר מלא וכוללת שירים נוספים, ריקודים, תפאורה וכו', אנחנו שומרים לפסטיבל אייקון), והיא גם ההזדמנות האחרונה לראות את המחזמר עם השחקנים ניר קיטרו ולי נשרי, שלא יופיעו בגרסה הבאה.

לפרטים נוספים:
אתר פאן.קון * האירוע בפייסבוק

חבל לי לשמוע שקיטרו לא יופיע בגרסא הבאה, הוא נתן הופעה מצוינת (וללא תיקוני אוטוטיון עד כמה שאני יודע).

בנוסף, בשבוע הבא גם ישתולל אנימיקס – פסטיבל האנימציה, קומיקס וקריקטורה בחום התל אביבי. אני קרוע ולא יכול להחליט אם ללכת, כנראה שעדיף לגמור לסדר את הבית החדש ולחבר את המחשב…

והנה עדכון האירועים הקרובים ממייל של העמותה לקידום משחקי התפקידים:

15.8: כנס פאן.קון לחובבים וקהילה
כנס בארגון העמותה למשחקי תפקידים והאגודה למד"ב ופנטזיה. לכולנו יש תחביב – מה שהופך אותנו לחובבים. זו התופעה שהכנס הזה מתמקד בה. החובבות. אירועים קהילתיים, משחקי תפקידים, סדנאות והרצאות על שחרור רעיונות תקועים, הכנת הרצאות והפקות חובבים ועוד. כמובן שאתם, כחברי המועדון שלנו, נהנים מהנחות לכל האירועים – כולל למופע תסכית-הזמר "זומבי.קון" שיועלה בסיום הכנס. מה זה תסכית-זמר? בקרו באתר הכנס.

19.8: כנס "מיתופיה" לספרות פנטזיה
בעניין אחר אך קשור – כנס "מיתופיה" הוא כנס המוקדש לסופרים בכלל, אבל במיוחד לג'.ר.ר טולקין וג'.ק רולינג.

20.8: משחק חי, "אנק מורפורק" בעולם הדיסק של טרי פראצ'ט
משחק בעיר הכי מטורפת שנכתבה. המשחק ייערך בפארק קנדה. מהרו – הדמויות נחטפות כמו לחמניות חמות. הנה אתר המשחק בפייסבוק, והיוצרים אפילו הכינו וויקי מיוחד למשחק בוויקי שבאתר העמותה.

26.8: כנס "דרקוניקון" – מבוכים ודרקונים ועוד
"פריק" ו- "פונדק" הוצאה לאור מגישים לכם את הכנס שלהם, המוקדש לעולם המערכה העברי המקורי – "איי הסערה" למבוכים ודרקונים. אבל גם משחקי קלפים ולוח ועוד.

27-28.8: סשמ"ק – סוף שבוע מיני קמפיינים יוקרתי
אירוע יוקרתי בפורמט חדש, פרי מוח קודח. הסשמ"ק הוא סוף שבוע שלם שבו יורצו כמה מיני-קמפיינים. מה זה אומר? מערכות משחק – אבל קצרות. כאלה שנכנסות לסוף שבוע אחד. האירוע ייערך בוילה באיזור בית שמש, וכולל לינה במקום, אוכל, שתיה, משחקים משובחים ואנשים טובים לרוב. מרתון משחקי תפקידים. הרישום לאירוע ייערך דרך רכזי קבוצות. בינתיים, אפשר לקרוא עוד פרטים על המשחקים המתוכננים ולשאול שאלות כאן.

סנוניות ראשונות לקראת סוכות – פרוייקט "תהודה" יוצא לדרך
עוד פרוייקט שאפתני שיעלה בסוכות. משחק תפקידים מרובה שולחנות. אבל ממש מרובה. מנהלי 24 מנחים ייצרו סביבה חיה בה השחקנים יהיו חופשיים לנוע ממקום למקום על פי נטיות לב דמויותיהם. נשמע מבטיח. למעוניינים להצטרף לצוות ההנחיה או סתם לקרוא עוד כמה פרטים, בבקשה.

משהו לקרוא, ועוד…

תמיד סיפרו לכם שאוף-פליי זה רע?
יש מי שחושב אחרת. עוד פנינה שעלתה אל ארכיון העמותה.

תמיד רציתם לבנות הידרה פרטית?
באתר "הפונדק" העמידו לרשותכם מדריך חדש ומהודר, בשני חלקים, לבניית מפלצות למהדורה הרביעית של מבוכים ודרקונים.

זוכרים את "השמש השחורה"?
"מכשפי החוף" הודיעו כבר מזמן שאחד מעולמות המשחק האהובים ביותר בכל הזמנים חוזר למו"ד 4. ועכשיו יש להם סדרת כתבות שנותנת טעימה לעולם המשחק המרתק הזה.

רוצים משחק בחינם?
Warrior, Rogue & Mage – או בתרגום חופשי "לוחם, קוסם וגנב" הוא משחק קטן ומוצלח שזכה לביקורות טובות מאוד. אמנם באנגלית – אבל טוב ובחינם. באמת.

בנוסף זכרו שיש שני כנסי אייקון (סיפור ארוך) בסוכות, ונראה שבשניהם יש לי דריסת רגל קטנה. בכנס אייקון האחד יש מסלול "ספקנות" ובו אני משתתף בהרצאה ובפאנל (27 ו-28 בספטמבר בהתאמה), ובכנס השני, בתאריך עוד לא ידוע, אני משתתף בפאנל על פרטיות בעתיד (ואולי ישתרבב קצת שיח על דמוקרטיה השתתפותית עם ובלי קשר) – פאנל זה מארח את צ'ארלס סטרוס ויערך באנגלית.