מטרות המאהל וכמה הצעות לפתרון

התעייפתי מפוליטיקה, אבל להתעלם ממחאת האוהלים, במיוחד אחרי אירועי אתמול אי אפשר. לפני הפוסט אני רוצה לקחת חזרה את התלונה שצייצתי בטוויטר – למה אנשים יוצאים לרחוב כשזה נוגע לכיס שלהם הרבה יותר בקלות והתלהבות מאשר כאשר זה נוגע לגופו וזכויות האדם של האחר? סטרה אותי יונית חזרה למקומי – כי אלו שני סימפטומים של אותה הבעיה. אני מרגיש טמבל ממש, כי כתבתי על זה אצלי בבלוג לא פעם, והנה אפילו אני ברגע של יאוש הצלחתי להסתמא מהנראטיבים של ביבי.

איילת עוז טיילה לה במאהל וניסתה להבין מה המטרות – דירות בזול? מדיניות רווחה בכלל? האם זו מחאה נגד ביבי (אנשי שמאל) או אולי נגד מדיניות כלכלית קפיטליסטית מדי? אולי יש יותר תופסי טרמפ פוליטי מאשר מוחאים אמיתיים במאהל? כרגע לא הצלחתי להבין תשובות. מה שבטוח, גם אם זה לא על רקע פוליטי אלא רקע חברתי רחב או או רקע צרכני צר (או רקע לדסקטופ, קבלו), צריך להבהיר משהו, זה לא מפינוק. יש בעיה אמיתית ברווחה במדינה, לא רק למי שרוצה לחיות בתל אביב מסיבות לייפסטייל אלא פשוט המציאות של חיי מעמד הביניים. כמו כן צריך להזהר מאוד כשמחפשים לזה פתרונות, או שביבי וחבריו ינצלו את זה לרעה, כדי להעביר רפורמות שונות כמו את הפרטת מנהל מקרקעי ישראל שמדגדגת לו כבר כמה שנים.

כעובד הייטק אני מרוויח מעל הממוצע, אולי אפילו הרבה מעל, אבל האם זה מאזן את חשבון הבנק בסוף החודש? לא, זו בערך המשכורת היחידה בשוק שמתאימה ליוקר המחיה. אני לא תמיד גומר את החודש. כשהייתי עצמאי זה היה עוד הרבה יותר גרוע. החוקים, המיסים, התנאים בבט"ל, הכל הולך נגד עצמאים ועסקים קטנים, וייקח לי עוד חודשים ארוכים לשלם את החובות שצברתי בהיותי עצמאי. לצערי אני לא ממליץ.


המחאה בעריכת ערן ורד.

אני שמח לשמוע שאנשי המאהל לא מבזבזים את זמנם. נאספות שם שיחות במעגל, מרצים מגיעים לדבר ולהנחיל רעיונות, וכמו שאמר איתמר שאלתיאל, "יותר מכל, נראה לי שהמחאה הזו יוצרת את דור המנהיגים הבא. הם יושבים בחול, בין האוהלים, מערבבים סינגולריות וסביבתנות, נדל"ן ופוליטיקה". הלוואי.

דרור התחיל לרכז את הסיבות להעליית מחירי השכ"ד והנדל"ן בעמוד אקו-ויקי, אפשר לגזור משם כמה פתרונות אפשריים. לא כולם בטווח של חודשים או אפילו שנה, אבל צריך לבחון שינוי כיוון רציני פה. הנה מה שאני חושב שכדאי לשקול, לדעתי הלא מקצועית לחלוטין:

  1. הגדלה מאסיבית של כיסוי התחבורה הציבורית על חשבון נתיבים פתוחים למכוניות פרטיות וכך לשטח את לוח המשחק בטווח המיידי לתושבי גוש דן והשרון.
  2. הפיכת מערכות התח"צ לחינם (לא, אני לא צוחק)
  3. דיכוי תופעת הדירות הנטושות או המוחזקות ריקות. שינוי החוקים לטובת בניית קומפלקסים להשכרה. תכנון עירוני הגיוני ובר קיימא שיבטל ויהפוך את מגמת הפרבור. בין השאר עידוד בניה לאוכלוסיה מגוונת ולפי עקרונות עירוניות מתחדשת. כשאני רואה שכונות חדשות כמו גבעת בית הכרם בירושלים או פחות או יותר כל שכונה שהיא במודיעין בא לי לגדל שיער כדי שיהיה לי מה לתלוש.
  4. פתרון צווארי הבקבוק הבירוקראטיים, אבל לא בצורה קיצונית של הפרטה ובניה שאינה מתוכננת מספיק. פירוק שליטת הכרישים והאוליגרכים במכרזים ורשיונות.
  5. עידוד פיזור פריפריאלי של התרבות, הבידור והאקדמיה שמושכת אנשים למרכז, אבל יותר מזה – עידוד מקומות התעסוקה. למה אני צריך לנסוע לתל אביב כל יום? למה אין כמעט היצע במשולש אשדוד-רחובות-ראשון לציון? אם יעלו את הארנונה למשרדים בגוש דן ויורידו בפריפריה, אפשר יהיה ליצור איזון. הרי אי אפשר לנתק את יוקר המחיה של דירה ותחבורה, אז צריך לעודד את מי ש"גר רחוק" לא להרגיש שהוא רחוק משום דבר. למאיזה אספקט של תל אביב, חוץ מחוף הים, אי אפשר לייצר אלטרנטיבה בעזרת תכנון נכון קדימה?
  6. מקומות עבודה כמו שלי, אין סיבה שיחזיקו משרד ענק ולא יאפשרו עבודה מרחוק ממרכזי תעסוקה מרוחקים או מהבית. יש לעודד את האופציה במיסוי או כל כלי אחר.
  7. להתחיל לבנות תוכנית אמיתית לעצירת גידול האוכלוסיה דרך חינוך טוב ושינוי תרבותי, השקעה ברווחה וצמצום פערים ואי שוויון.
  8. להבין את הקשר שאין לנתק בין מדיניות השטחים ומחירי הדירות, שתקציב הבטחון וסבסוד ההתנחלויות בא על חשבון מדינת הרווחה. מישהו תהה פעם איך אין בעיות היצע ומחיר בשטחים?
  9. להבין שבעיות הרווחה לא מסתיימות במיסים ושכ"ד אלא הכל חלק מ הרבה בעיות אחרות, וצריך לשלב את כל הפתרונות ביחד.
  10. לא לחשוב אפילו לרגע על תחליפי ביבי סוג ז'.
  11. איכשהוא, מתישהוא, לעבור מכלכלת צמיחה לכלכלת שגשוג, מכלכלה קפיטליסטית מבוססת חוב לכלכלה אקולוגית מבוססת משאבים (אני יודע, אני חולם, תנו לי).
  12. לעודד עסקים קטנים, בגודל משפחתי, על פני קונצרנים וענקים ריכוזיים. יזמות קטנה תיצר יותר תעסוקה מקומית מאשר מעסיקי ענק בעיר זרה שידונו אנשים לבזבוז שעות ארוכות של פקקים וניתוק מהמשפחה והקהילה.
  13. תכנון קדימה זו מלה גסה בכנסת. לאחרונה ממשלת ישראל אפילו יצאה במכרז לקבל הצעות תכנון לעתיד הבינוני של 15 שנה. פשוט אין לה רעיונות משל עצמה. אין באמת ראיה קדימה של תשתיות החשמל, האנרגיה (מי אמר חוות סולאריות וקיבל זין בעין?), המים, הכבישים, אבל בעיקר התשתית האנושית, השקעה בחינוך ובאקדמיה. זה כל כך ברור שילד יכול להבין את זה, אבל בכנסת עיניים להם ולא יראו.

אני בטוח שיש עוד הרבה מה לעשות, אבל זה עכשיו באלתור של רגע מה שקופץ לי לראש. אפשר למצוא עוד המון רעיונות אצל מכוני מחקר ועמותות שעוסקות בכך, ולברור מה מתחבר נכון ומה מעלים בעיות מתחת לשטיח.

ולמי שחושב לרגע שכל הפוסט הזה משאיר אותי בתקווה – להפך. אני עדיין מיואש. כמו נמרוד אני רואה יותר את גודל הסלע ותלילות המדרון שיש לגלגל אותו למעלה ולא מרגיש שזה אפשרי, גם אם לא עשרים אלף אלא עשרים אחוז מהעם יקומו ויצעקו. אני מרגיש שלמדינת ישראל אין את הכוח לעשות את השינויים האלו שיעצרו את הנפילה הבלתי נמנעת (אם כבר, היא מחמירה אותה כל שנה), אבל מצד שני, לאיזו מדינה מערבית כן יש את היכולת לשינויים מרחיקי לכת אמיתיים?

33 תגובות בנושא “מטרות המאהל וכמה הצעות לפתרון”

  1. עירא, הלוואי שיש מי שיקרא את מה שכתבת כאן.
    ריכזת את זה בצורה מצויינת.
    הייאוש אכן נעשה פחות ופחות נוח.
    אבל אם לצטט אותך מלפני כמה ימים – גם נורווגיה כבר לנראית עכשיו מי-יודע-מה…

  2. פעולות שניתן לבצע בלו"ז קצר:

    * הכרה בתשלומי משכנתא לדירות קטנות שהבעלים גרים בהם לצורכי מס.
    * ארנונה מוגדלת על דירות העומדות ריקות.
    * ביטול כל תשלומי החובה בעבור חינוך "חינם", והתחלתו בגיל מוקדם יותר.

    הסכומים המדוברים הם לא מבוטלים, וכנראה יצריכו העלאת מיסים (בתקווה שבאופן דיפרנציאלי).

    1. לא צריך על הכל להעלות מיסים. אפשר להעביר את כל התקציבים המיוחדים והקצבאות למערכת החינוך, לחזור לימי לימודים מלאים כולל ארוח"צ חמה בבי"ס ולפנות להורים זמן להתפרנס בכבוד. מנגד לעודד העסקת נשים, הכשרה, הקמת עסקים קטנים, פירוק רשתות גדולות ועוד. כמובן שמדרגות המס צריכיות להיות הרבה יותר אגרסיביות בהתאם, לצמצום הפערים. אפשר לשבת ולדסקס פה את כל הפרטים הקטנים אבל לא כתבתי את הפוסט בשביל להכנס לזה ברזולוציה הזו.

  3. רוב ההצעות טובות, חלקן מצויינות, חלקן לא טובות (במיוחד זו שמדברת על פיזור מקומות תעסוקה – זה ייצור תבניות תנועה שקשה מאוד לשרת בתחבורה ציבורית. ריכוז התעסוקה במקום אחד מאוד מקל בתחום הזה).

    אבל זה לא באמת חשוב. לדעתי המחאה הזו עוד שלב בתהליך של קריסת מדינת ישראל. המוחים צודקים במאה אחוז, המדינה לא מספקת להם את המינימום של מה שהם צריכים. אבל גם אם ממשלת ישראל תתעורר ותעשה משהו, או תיפול ותוחלף בממשלה אחרת, עם כל הרצון הטוב (שאני בכלל לא בטוח שהוא קיים) מדינת ישראל לא תצליח לרצות את המפגינים ולשפר את חייהם במידה משמעותית. ואז אנשים פשוט יתחילו לעזוב בהמוניהם.

    1. כמה מרוכז? אני נוסע כל יום 2-3 שעות בכבישים בין גדרה לרמת החי"ל. למה לא האופציות כל כך דלילות בין רחובות לאשדוד לבית שמש, וכל כך מרוכזות בתל אביב בבורסה, ברמת החי"ל ובהרצליה?

  4. אורן,

    גיבוב שטויות ניהיליסטי.

    תסתובב בעולם, ותבדוק באיזה אחוז ממדינות העולם יש חיים יותר טובים: סקנדינביה ו 3 או 4 מדינות באירופה. וזהו.

    אני לא אומר שאין מקום לשיפור – כמובן שיש. אבל בבקשה לא לקשקש תוך ניתוק מהמציאות.

  5. לדעתי זה שהממשלה מבקשת מגורמים חיצוניים הצעות לתוכניות לטווח של 15 שנה, זה מצוין.
    זה לא התפקיד של שר בממשלה לעשות את המחקר ואיסוף הנתונים הדרושים כדי להכין תוכנית טובה לטווח ארוך.
    הוא צריך לתת הוראה לאנשים אחרים לעשות עבודה זו.
    מי יעשה יותר טוב את העבודה – פקידי ממשלה משועממים שמעניין אותם רק לחמם את הכסא עד גיל הפנסיה, או חוקרים בחברת ייעוץ חיצונית שיש להם כל הזמן פרויקטים מעניינים וכל הסיבות והתמריצים לעשות עבודה רצינית וטובה?

    פקידי ממשלה אמורים להשגיח על היועצים החיצוניים, לא לעשות במקומם את העבודה.

    ובעניין הרעיון לעבור לכלכלת שגשוג, יש לי רעיונות לשינויי דגש בכלכלה. כתבתי בבלוג שלי על חלקם (בעיקר בתחילת קיומו – האמת היא שזו הסיבה שבגללה בכלל פתחתי בלוג). אני כעת מחפש אנשים נוספים שחושבים גם כן בכיוון דומה כדי ללבן את הרעיונות.
    בכיוון דומה – משמעו הערכה שאנשים ימשיכו להתחרות זה בזה, ימשיכו להיות אנשים בעלי יוקרה ואנשים לא יוצלחים ואפסיים – מה שאפשר אולי לשנות זה את אופי התחרות שיהיה משהו אחר במקום צריכה ראוותנית שפוגעת באיכות הסביבה ושמכניסה לחובות בלתי ניתנים לפרעון; וגם הערכה שבכל מערכת רווחה תמיד יהיו אנשים שינסו לנצל לרעה את המערכת, והם יהיו הגורם שמייקר את מערכת הרווחה.

    1. עומר, מה הוא התפקיד של שר או ח"כ אם ככה? אתה כל כך נכנעת לנראטיבים המודרניים הדפוקים של מהו פוליטיקאי שזה לא מצחיק. אני רוזה שכלכלנים, פרופסורים לתיכנון עירוני ואקולוגיה ישבו בכנסת. אני רוצה שאנשים שיודעים את המקצוע שלהם ומבינים את המונחים המקצועיים שכתובים במחקרים שמוגשים להם. היו לנו כאן בארץ שר בטחון שלא מבין בטחון, שרי חקלאות שלא ראו טרקטור בחיים, שרי פנים שלא אכפת להם מ-70% מאוכלוסית המדינה, שרי חוץ שלא דיברו שפות זרות, שרי חינוך שענינה אותם רק אינדוקטרינציה דתית ושרי תקשורת שאין להם מושג באלקטרוניקה ומחשבים, אחד שאפילו מודה בשמחה שאין לו טלוויזיה בבית.

      אה, ושרי שיכון שאני לא חושב שאי פעם היתה להם בעיה בשיכון, ושרי רווחה שלא יודעים מבעיות רווחה…

  6. "להבין את הקשר שאין לנתק בין מדיניות השטחים ומחירי הדירות, שתקציב הבטחון וסבסוד ההתנחלויות בא על חשבון מדינת הרווחה. מישהו תהה פעם איך אין בעיות היצע ומחיר בשטחים?"

    זאת דמגוגיה זולה, לא?
    על החלק הראשון של המשפט אולי עוד אפשר להסכים, אבל ההמשך פשוט מגוחך.
    תושבי יהודה ושומרון (ירושלים?) היו צריכים להיות מסובסדים גם אם הם היו גרים בבאר שבע או קריית שמונה, רוב ההתנחלויות הן ישובים גדולים ומבוססים ולא הקראוונים שאוהבים להראות בטלויזיה.
    השמירה בישובים היא שמירה פרטית כמעט בכולם שיוצאת ממסי הישוב של התושבים או תורנות שמירה.

    השכנים שלנו שחלקם נחמדים חלקם עדיין מאמינים שרצח עבור אדמה הוא לגיטימי ושהיום עזה ומחר ירושלים ות"א.

    רובן המכריע של ההתנחלויות פועל כמו מודל הפרברים האמריקאי- מגורים איכותיים מחוץ לעיר ועבודה במרכזי הערים הגדולות כשהנסיעה אורכת בין 20 דק' לשעה. אוכלוסיה באשר היא תהיה תצטרך מוסדות חינוך וחברה וכלום לא בא על חשבון אחרים. זו זכות בסיסית של אזרחים ברגע שהתקבלה החלטה דמקורטית על ידי הממשלה לישב את האיזור.
    אני מהמרת שעל ההמשך של כביש 5 שמגיע עד קצת אחרי אריאל יש הרבה יותר תחבורה מאשר בכמה מקומות שום-מקומים בנגב שיצא לי להיות בהם ועדיין סללו אליהם כביש.

    אין בעיית היצע בשוק? הצחקת אותי.
    זה בטח ישמע לך מופרך, אבל בהתנחלויות החזקות והמבוקשות מפצלים בתים ולוקחים שכירות שערוריתית כאילו מדובר במינימום ת"א- אני מוכנה לקחת אותך לסיור.
    במעט הבנייה שיש שכפופה להחלטות ממשלה (ממשלת ארה"ב) יש עליה גבוהה מאוד בביקוש והמחירים עלו בעשרות אחוזים ובחלק מהישובים אף יותר מ100%

    הבעיה הגדולה של המחאה היא שחושבים שהיא קשורה לת"א.
    כמי שגרה היום בפריפריה אני יכולה לספר לך שהבעיה העיקרית היא שכשיש פה בנייה היא בנייה לעשירים- בפרויקטים החדשים מדברים על קומפלקסים סגורים עם בריכה, משהו שלא ממש יעזור למי שמקומי לא לקחת משכנתא הרבה מעבר ליכולותיו ואם לא מדובר בשכונות שמיועדות לחרדים. לצערי שכחו אותנו, את מעמד הביניים.
    מחירי השכירות בעכו-נהריה ובקריות המזוהמות ממש לא רחוקים מאלו של תל אביב, בשכונת מצוקה בעכו שבחורה לא יכולה ללכת בה לבד בלילה בבניין שיכון מתפורר רוצים על דירה לא משופצת 1500 ש"ח+ תפתח יד 2 ותזדעזע לבד (וזה עוד טוב)
    מחירי התחבורה הציבורית באזור רק עולים והבעיה העיקרית היא שאין עבודה. פשוט אין.
    אז שלא ישלחו אותכם לפריפריה :wink:

    שאר הכתיבה הייתה טובה.

    1. זו לא דמגוגיה זולה. קראת את המאמרים בלינקים? יש בהחלט זיקה בין הנושאים. תחזוקת הכיבוש עולה בהמון מיסים שמכבידים עלי ומאלצים התנהגות פיסקלית של הרמת שכ"ד כי אין ריבית מפק"ם אז עוברים לנדל"ן ומצד שני הריבית על המשכנתאות גם לא הגיונית. לי כשוכר זה בסוף מעלה את השכ"ד ומשאיר פחות נטו מהמשכורת וכאן אנחנו נמצאים.

      לגבי ההחלטה ה"דמוקרטית", היא אולי התקבלה ברוב אבל היא לא דמוקרטית, כי היא לא נעשתה בעצה אחת עם העם הכבוש-ללא-זכויות בגדה, מלאימים לו את הקרקע ללא פיצויים, אבל אין לו קול בין 120 חברי הכנסת. אין מדינות דמוקרטיות שמקימות יישובים וערים על שטח שאינו שלהן, שמוחזק במשטר צבאי "זמני" עשרות שנים. אני לא הולך להכנס איתך לויכוח הזה בכלל, כי זה מסיט לחלוטין את הפוקוס. גם אם נשים בצד את שאלת הלגיטימיות של ההתיישבות בגדה, היא נטל של סובסידיות ובטחון על המדינה.

  7. שי,
    א. אז אתה אומר שישראל היא אחת מעשר המדינות הטובות ביותר לחיות בהן? קשה לי מאוד להאמין שזה המצב. היא מקום טוב יותר מאשר קנדה? ניו זילנד? אוסטרליה? ארה"ב? מדי פעם מתפרסמות רשימות של איכות החיים בכל מדינה, וישראל, למיטב זכרוני, ממוקמת לרוב בסביבות המקום ה-30-40.
    ב. אני חושב שגל הגירה המוני הוא תוצאה אפשרית של המחאה הזו בגלל שהוא עשוי להביא לשבר סופי באמון של הישראלים ברצון או ביכולת של ממשלת ישראל לשפר את חיי התושבים שלה. אנשים יעזבו לאו דווקא בשביל לעבור למקום טוב יותר, אלא בשביל לעבור למקום שבו הממשלה לא מחרבנת עליהם בקשת ושבו יש להם, לפחות, תקווה.
    ג. הסגנון התוקפני שלך לא תורם שום דבר לדיון.
    אורן

    1. ארה"ב, כמו ששי אומר, היא איננה אופציה. לפחות רוב המדינות בה להוציא בודדות, אינן מדינות רווחה.

      לגבי הגירה המונית – קודם כל נמצא מי יהיה מוכן לקחת את כולנו. לא מכיר מדינות ששווה להגר אליהן ויש להן גם מדיניות הגירה כל כך ליבראלית. אם אתה מכיר משהו, ספר :-)

  8. נדמה לי שאם רוצים שהמאבק יצליח רצוי להגדיר אותו באופן צר ככל הניתן.

    כלומר – שאלות כמו התנחלויות, חלקו של תקציב הביטחון, איכות הסביבה וכו צריכים להיות בחוץ.

    אי אפשר להלחם את כל הקרבות בו זמנית ולנצח. גם אם הם קרבות ראויים.

    1. הבעיה היא שכולם קשורים. כלכלית, רעיונית, אנושית, תרבותית. אם אתה רוצה שאראה לך את הקשרים, אתה רק צריך לבקש.

      הדרך היחידה לדחוס יותר אנשים קרוב לכל המקומות שהם רוצים להיות בהם היא צפיפות אורבנית, ויש דרכים נכונות ולא נכונות לעשות את זה. חלק מהמגבלות הן שיטות בניה ושימוש בתח"צ כדי למתן את ניצול היתר של תשתיות ואיכות האוויר (ויש עוד הרבה דוגמאות). אין מה לעשות שזה גם ענין של תקצוב ממשלתי וסובסידיות או מיסוי בהתאם למה שמנסים לעודד, ולכן זה בהכרח קשור גם לתקציבי בטחון ועידוד בניה ומגורים בשטחים.

  9. ארה"ב היא מקום נוראי לחיות בו – אין תמיכה סוציאלית, אין ביטוח בריאות למובטלים ועוד ועוד.

    לגבי קנדה וני-זילנד אני מקבל – מקומות טובים.

  10. הסטטיסטיקות לישראל הם מורכבות.

    יש לך 3 אוכלוסיות: חרדים, ערבים והשאר (יהודים חילונים ודתיים שאינם חרדים).

    רמת החיים של הקבוצה השלישית היא ברמה אירופאית..
    הממוצע הכולל בישראל נמוך יותר.

    ואני לא טוען שזה טוב, או בריא או תקין. אבל מכיוון והמחאה הזו היא למעשה כולה מהמגזר היהודי לא חרדי, צריך לקחת את זה בחשבון.

    1. בדוק לפני שתגיב. במאהלים יש גם חרדים ודתיים, ימניים ושמאליים. יש מאהלים גם באלע"ד ואני מניח שבירושלים וערים אחרות ההרכב הוא עוד יותר הטרוגני מאשר תל אביב (ששם כבר מזמן הרוב אינו סטודנטיאלי או צעיר).

  11. "הבעיה היא שכולם קשורים. כלכלית, רעיונית, אנושית, תרבותית" – זה אולי נכון, אבל אם תנסה לקשר בניהם במאבק הנוכחי כולם יצאו מופסדים.

    באידיאולוגיה צריך להיות צודק. בפוליטיקה צריך גם להיות חכם.

    כמו שלקשר להיטלר זה אולי מצחיק אותי ואותך, אבל זה לא חכם.
    (ונדמה לי שהמימ הזה כבר קפץ את הכריש)

  12. המימ הזה לא קפץ עדיין את הכריש, ולהתעלם מהמציאות המורכבת זה טוב אולי למנהיגים, אבל לא למי שרוצים לקבל פתרונות בני קיימא ולא מס שפתיים או פתרון לחצי שנה בלבד. חייבים להבין את התתמונה הגדולה כדי להבין שלא עובדים עליך עם טריקים, כמו ההבטחה לפיטור שטייניץ והחלפתו בכחלון, כשזה בעצם ניצול מומנטום של ביבי להאצת הפרטות

  13. אט טו, רועי? :wai:

    שמתי לב למשהו מוזר. אני מקבל מברוקים על הרשימות הכי לא ערוכות וחסרות השקעה, וגורנישט-מיט-גורנישט כמעט על כל המושקעות. אני חושב שאני צריך ניתח מוח כדי להתאים את עצמי למציאות :mrgreen:

  14. תגובה מפורטת:
    1. כבר התחילו עם זה, אבל יש מתנגדים רבים
    2. חלומות בהקיץ, אין מספיק כסף. נראה מה תגיד כשיעלו את המע"מ כדי לממן את זה.
    3. יקח לפחות עשור עד שזה ישפיע
    4. זה מה שביבי מנסה לעשות, אבל אנשים רבים מפריעים לו
    5. הממשלה לא יכולה לשלוט בארנונה, אנחנו לא חיים ברוסיה הקומוניסטית. עיריות קובעות את הארנונה, בהתאם למה שהתושבים יכולים לשלם, היצע וביקוש. מנסים לעודד את הפריפריה כבר עשרות שנים ולא יוצא מזה כלום.
    6. עושים את זה, זה הולך ומתרחב בעידן האינטרנט
    7. לא יקרה, לחרדים יש יותר מדי כוח. צריך לשנות את שיטת השלטון לפני כן
    8. בהצלחה עם זה. אני בעד. כמובן שזה לא יקרה.
    9. טוב.
    10. לא הבנתי מה הקומיקס הזה מנסה להביע
    11. אני בעד, ואפילו כתבתי על זה פוסט, אבל יש יותר מדי קשיים מעשיים באי הסתמכות על נתוני התל"ג. קל לומר, קשה לעשות.
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1805843
    12. לא עוזר, זה רק יעלה את המחירים, רשתות גדולות יכולות למכור במחירים נמוכים יותר. זה לא יצור תעסוקה מקומית.
    13. תכנון קדימה זו מילה גסה במדינות דמוקרטיות באופן כללי, ואצלנו יותר בגלל שיטת המשטר. צריך לשנות את שיטת המשטר, שיהיה יותר קשה לסחוט ממשלות ולהפיל אותן, ואז אולי תקבל תכנון לטווח קצת יותר ארוך.

    בסך הכל רשומה טובה, כי אתה לפחות מתמקד בהעלאת פתרונות, ולא רק בהטחת האשמות והתלוננות כללית.

    1. 1. התחילו עם רפורמה, אבל התגלו בה המון חורים. לפי ממצאים ראשוניים למדי מבדיקות לא יסודיות של כמה עיתונים, נראה שליותר אנשים הנסיעה התארכה מאשר התקצרה, ולמי שהתארך, התארך באחוזים הרבה יותר רציניים מאשר הנסיעות שהתקצרו. נראה שתדירויות ירדו, אוטובוסים צפופים יותר מאשר קודם, ויש שכונות שאיבדו כיסוי. הרפורמה, עד כמה שקראתי עד עכשיו, התבררה כפאשלה בלתי מתוכננת כראוי.
      2. קראת את ההצעה וחישוביה?
      3. רוב הפתרונות האלו הם תשובה להרס שהתחיל לפני דור ויקח לפחות דור לשקם, מה לעשות?
      4. ביבי מנסה להפריט הכל ולמכור לאוליגרכים. זו פלוטוקרטיה, לא סוציאל-דמוקרטיה.
      5. הממשלה ועוד איך שולטת. השלטון המקומי אינו עצמאי ממשרד הפנים כלל וכלל. מצד שני לא ברור לי למה החינוך ועוד שירותים חיוניים תלוי בשלטון המקומי.
      6. כמעט ולא. לי הודיעו קטגורית שאין מצב לעבוד מהבית, אני לא מכיר הרבה אנשים שכן, מלבד סטארטאפים מאוד צעירים וקטנים. היום ה"האב" בתל אביב נחשב משהו יוצא דופן, במקום שמרכזי עבודה-מרחוק שיתופיים יפתחו בכל שכונה ומשרדים יצטמצמו.
      7. אכן. עוד אחת מהסיבות שבגללן הפרויקט של תיקון המדינה נראה רחוק מיום ליום. למרות שיש כבר רבנים שהפנימו את הבעיה ומנסים לראות מה אפשר לעשות בנידון.
      10. אתנחתא קומית.
      11. כאמור, חלום מזווה.
      12. נצטרך מספרים ממומחים (רמז, אני לא מומחה בכלל).
      13. בשביל לשנות את תרבות השלטון צריך לשנות את תרבות העם, כרגע זה הולך הפוך, כמו שהטיבה לתאר את זה יונית מוזס. המדיניות משנה את התרבות ולא לטובה.

      לפחות מנסים…

  15. "ולהתעלם מהמציאות המורכבת זה טוב אולי למנהיגים, אבל לא למי שרוצים לקבל פתרונות בני קיימא ולא מס שפתיים או פתרון לחצי שנה בלבד" – וחלק מהמציאות המורכבת היא המציאות הפוליטית.

    אם תמתג את התנועה כ"חברתית" יהיו לך בני-ברית גם מהימין וגם מהשמאל, גם דתיים וגם חילוניים.

    ברגע שתגיד "התנחלויות", אפילו רק הפריימינג של המילה (להבדיל מ "התיישבות" למשל) תקצץ לך אחוזים משמעותיים מהתומכים.

    ואם ממשיכים בתהליך הזה מקבלים את הקמפיין הכי צודק בעולם עם הכי מעט תומכים בעולם.

    מה שאני מנסה לומר הוא שיש בסיס די רחב לקמפיין שטוען שאין איזון ראוי בנטל בין השכבות המבוססות למעמד הביניים. אם תוסיף נושאים ירוקים ו "שמאל קלאסי" התמיכה תצטמצם פלאים, וחבל.

    אני מסכים, כמובן, שפיטורי שר האוצר לא ישנו כלום. מדובר על שינוי כיוון יותר עמוק באיזון האינטרסים בין העסקים (ובעלי העסקים) ולבין האזרחים.

    1. "המציאות הפוליטית" היא פיקציה. היא קונסטרקט שיהרס במהירות אם מספיק אנשים יצאו לרחובות, ומוצ"ש היה צעד בכיוון.

      לגבי בחירה בשפה יותר פוליטיקלי קורקטית כדי לגיס תמיכה יותר רחבה – אני לא נכנס פה לשיווק ובחירת מילים, אני שפכתי כאן מה לדגעתי צריך לקרות. אם הייתי מנסה להנהיג את ההמונים היתי מנסח את דברי אחרת. הפוסט הזה לא נוסח ולא נערך.

  16. ואם תרצו עוד – הנה עמדת המפגינים נגד חוק הוד"לים שביבי מנסה היום להעביר במחטף (ובינתיים מצליח). הושיבו בועדה 7 חברי אופוזיציה, כל הערעורים שהגיש השמאל הופלו בלי להקשיב אפילו (זה לא גרוע יותר מהביומטרי, שם היה רק יושב הראש והצביע נגד כל הערעורים פה אחד). ניסו גם להעביר את החוק בלי שישימו לב ע"י שינוי שמו ברגע האחרון. אין גבול לחוצפה. והעיתונים עוד כותבים שביבי מפחד ובסוף יכנע לדרישות. בולשיט, הוא אולי מפחד, אבל הוא מנסה במקום זה להעביר במחטף את הצעדים שהוא רצה מראש, תוך כדי ההפגנות. כמו שאמר מישהו: עכשיו הוא עושה לנו ברלוסקוני, אם לא נעצור אותו הוא עוד יעשה לנו מובארק.

  17. שתי מטרות נוספות:
    – הגדרת מטרת שיפור על פי מדד ג'יני.
    המטרה לשנות את השיח המקצועי, מקרו כלכלי מצמיחה לשוויון.
    אין בזה צעדים מעשיים – אבל הגדרת מטרות כזו תוכל לייצר שיח חדש

    – בטול חוק ההסדרים
    מטרה פשוטה קונקרטית של אחד הכלים העקריים של ההפרטה ללא דיון ציבורי

    1. לגבי מדדי פערים – יש בעיתיות גם עם ג'יני וגם עם יחס עשירון עליון/תחתון. כתבתי על זה בעבר ולא אכנס אל זה שוב, כי בויקיפדיה יש ריכוז של כל הביקורות עם דוגמאות לג'יני יפה במדינות עם מצב איום.

      אם יש מדד שטעון החלפה זה התל"ג כהוכחה ליציבות הכלכלית, במקום מדדי רווחה ואושר אנושיים יותר.
      הנה מאקו ויקי הערכים על מדד רווחה כלכלית מקיימת, ומדד אלטרנטיבי לתמ"ג בישראל.

      שינוי השיח הכלכלי לא מצמיחה לשוויון, אלא לשוויון לצד שגשוג במקום צמיחה.

      ביטול חוק ההסדרים: רק אחד משורה ארוכה של בזיונות אנטי-דמוקרטיים שחייבים לעוף פה. צריך גם חוקה, צריך גם כמה אלמנטים של דמוקרטיה ישירה כמו בחירות הדחה ומסלול חקיקה חוץ-פרלמנטרי.

  18. עירא,
    האם יש דרך להגיב על תגובה שלך ולציין על איזו תגובה אני מגיב?
    למשל ע"י הוספת מספרים סידוריים לטוקבקים?

    ולעניין, אני רוצה להגיב על תגובתך מ-25/07/2011 בשעה 13:39.

    אתה שואל מה לדעתי צריך להיות תפקידו של שר או ח"כ אם לא להיות מומחה לנושא ספציפי.
    ואני שואל האם היית רוצה ח"כ שיהיה כל כך מומחה בתחום הצר של התחבורה הציבורית, כדי שלא יידע מה להצביע על הצעות חוק בנושאים סוציאליים או רפואיים, שלא לדבר על מדיניות ההתנחלות בשטחים?
    והאם היית רוצה שר שמבין ברכבות כי התמחה בתחום זה, אבל אינו מבין בכבישים, מכוניות ומשאיות?

    חברי כנסת ושרים לדעתי צריכים להיות כמו מנהלים בכירים בארגונים. הם לא חייבים להיות מומחים בנושאים ספציפיים אלא לדעת למצוא את המומחים ולהעזר בהם כדי להחליט החלטות נבונות. בפרט, חברי כנסת צריכים לבנות צוותים של עוזרים פרלמנטריים שיהיו מומחים לנושאים שבהם חברי הכנסת צריכים להצביע.
    (הערה מוסגרת: כמו שדוד בן-גוריון אמר שהוא אינו מבין בנושאים אבל הוא מבין במומחים לנושאים. ולפי מבחן התוצאה, הוא הצליח לא רע [מספיק כדי ש-50% יעריכו אותו ו-50% ישנאו אותו, וזה מבחן למי שבאמת חולל שינוי] – הוא הזניק מדינה שהתפתחה בצורה מדהימה, ותתפתח עוד יותר אחרי שנעבור את המשבר הנוכחי.)

  19. לצערי לא הצלחתי לגרום למספרים להופיע פה (CSS זו מפלצת, אפילו אם יש לה כוונות טובות), אתה תמיד יכול לפתוח את התשובה בלינק, למשל:

    @עומר, אני לא ביקשתי מומחה בתחום צר, אני מבקש אדם שמבין מספיק בתחום עליו הוא מופקד, שעבר הכשרה מינימאלית לניהול התחום הזה. אני לא רוצה שאדם בלי תואר במשפטים או פילוסופיה של ממשל/מוסר/משהו רלוונטי ינהל את משרד המשפטים. אני לא רוצה שאדם שלא למד מקרו כלכלה לפחות תואר ראשון ישב במשרד האוצר, אבל כיוון שהחלטותיו נוגעות גם לאנשים, הייתי רוצה שילמד את הסוציולוגיה שהביאה למדינת הרווחה ולסוציאל-דמוקרטיות. היום יושבים שטייניץ ונתניהו שעד היום ניסו להפריט כל מה שזז ולדרדר אותנו לפשיטת רגל כמו בקליפורניה או איסלנד. בלי התחשבות בכמה השיטה הזו לא עובדת, בלי לראות את מי זה דורס בדרך, בלי להבין שמיסים לא פרוגרסיביים מגדילים אי שויון ופער וזה בסוף מזיק. הכשרה זה לא רק להיות סוחר טוב בבורסה, אלא גם להבין למה בורסה ומה ההשלכות של בורסה, ומה ההיסטוריה של סגנונות ניהול שונים של בורסה. במקום זה נראה כאילו שיש לנו רק סוחרים שלא רואים את התמונה הגדולה וההשלכות של הפעולות שלהם על רוב האזרחים. האמונה העיוורת בשוק חופשי עיוורה אותם לראות איך המסים העקיפים הם רגרסיביים בצורה חסרת הגיון וצדק, ואיך הם חיסלו חסכונות של שני דורות ללא יכולת להתקיים לאורך זמן. אנשים שלא תהיה להם פנסיה מסודרת גם כי לא היה להם גרוש לחסוך וגם כי המעט שחסכו הושקע באג"חים קונצרניים שהפסידו כי תשובה וחברים לא אוהבים להחזיר הלוואות.

    חברי כנסת ושרים לדעתי צריכים להיות כמו מנהלים בכירים בארגונים

    אוקי, מנהלים צריכים להבין בניהול? ביחסי אנוש? במוצר שהמחלקה שלהם מייצרת והאספקה שהיא צורכת? לדעתי כן, אבל נראה שאתה חושב שמנהל זה מנהל, ולא משנה אם זה מפעל ייצור, או מחלקת פיתוח תוכנה או אולם אירועים. יש לי חדשות מרעישות – זה לא אותו הדבר בכלל. אי אפשר לשחק כיסאות מוסיקליים. שטרית מתגאה שהוא היה שר ב10 משרדים או יותר מאז שנכנס לכנסת, אני לא רואה בזה מקור גאווה, אלא מקור להרבה מקרי פילים בחנויות חרסינה. תראה לעומת זאת את הממשל האמריקני. מפשלים אולי בכמה דברים, אבל לפחות השרים (מזכירי מחלקות הם קוראים להם), הם אנשי מקצוע, לרוב עם נסיון מוכח בתחומי האחריות

    לדעת למצוא את המומחים ולהעזר בהם כדי להחליט החלטות נבונות

    רעיון מצוין, אבל חברי כנסת ושרים מתייעצים יותר עם יועצי תקשורת מאשר יועצים מקצועיים. יש מכון המחקר של הכנסת אבל אני בספק אם כל חברי הכנסת משכילים לקרוא את תוצריו. השבוע דיברתי עם אנשי "כנסת פתוחה" שחלקם היום נשכרו בעצמם כיועצים לאתר הכנסת ומעבירים הרצאות לעוזרים הפרלמנטריים, והם רואים כמה חזק יותר הכוח של יועצי התקשורת והלחצים הפוליטיים להוציא הצעות חוק בכמות ולא באיכות, לפעמים אפילו (45 פעם בקדנציה הנוכחית) מציעי החוק בסוף מצביעים נגדו, או לא מגיעים אפילו להצבעה עליו. אם אתה עדין משוכנע ששיקולים מקצועיים ולא קטנוניות פנקסנית מובילים את המדיניות, החקיקה והביצוע, אז אתה מוזמן לחקור ולראות בעצמך, אל תאמין למילה שלי.

להגיב על רועי צזנה לבטל