קיימות 5: חופש התוכנה

בדרך אל "התמונה הקטנה" של המשמעות של "קיימות ברמה האישית", הקדשתי כמה הצצות בסדרת הפוסטים הזו להסתכלות על התמונה הגדולה והתמונה המאוד גדולה. אני מתחיל להצטמצם (אבל לא לפי הסדר). הפוסט הזה הוא על "תמונה בינונית" ומדבר על עוד מקום מאוד קשור ומאוד נוגע לליבי, וזה חופש התוכנה.

לפני כ6 שנים ביקר בארץ ריצ'ארד סטולמן בפעם האחרונה. בין הדילוגים הבינלאומיים הוא נאלץ לקחת טיסת לילה שהיתה מנחיתה אותו שלוש שעות לפני שהיה צריך להופיע על הבמה באולם סמולארש ביום שפשוף אגו של יב"מ ישראל. כל מי שמכיר את האירועים שהחברה הזו מרימה ואת פאר האולם המדובר, מבין שהכנס השיווקי הזה לא היה בדיוק סוג הארועים שסטולמן חוצה בשבילם אוקיאנוסים. אבל לפעמים הוא יודע להיות פראקטי, כי את הביקור הזה הוא לא בזבז על הרצאה קטנה, הוא נסע גם לרמאללה ודיבר עם פעילים ממגוון ארגונים על גדר ההפרדה ועל מערכת החינוך ברשות הפלסטינית.

סטולמן הוא פעיל חופש להגדרתו, והוא נותן את תרומתו היותר בולטת בעולם התוכנה כי בזה הוא מפורסם ובזה הוא מבין, אבל אם תפתחו את העמוד האישי שלו תמצאו גם התייחסויות להרבה נושאים אחרים, ולא מעט פוליטיקה, ובהחלט גם הרבה נגד התנהגות ישראל בשטחים. אני גם לא מתפלא לגלות בדף שלו שהוא תומך במפלגה הירוקה האמריקנית. הצורך שלו בתוכנה חופשית לא בא מתוך אהבת הקוד, אלה מתוך שנאת האי-צדק, והוא שמח להסביר את זה למי שרק ישאל. בדרך החוצה מישראל במקרה יצא לנו אז לטוס ביחד לברצלונה (אני לטיול, והוא לכנס FSF אירופה) ויצא לי לבלות איתו כשלוש שעות בשיחה (את השאר הוא כמובן העדיף לישון), והוא חלק איתי את החששות שלו שלישראל הוא לא יחזור בקרוב כי הוא ראה כבר יותר מדי פעילי שלום כמותו נכנסים לרשימת החסומים לכניסה לישראל. אינני יודע אם זה המצב, אני רק יודע שהוא לא הגיע לבקר כאן מאז. עוד התכתבתי איתו לגבי משרד החינוך הפלסטיני אבל לצערי לא קיבלתי מהם תשובות לדואל ששלחתי אליהם.

התמונה הגדולה של קיימות כמו שציירתי אותה בקווים גסים בפוסטים הקודמים, באה בעיני בצורה ברורה בצמוד לראית עולם פוליטית-חברתית. מרגע שהתחלתי לחקור את הנושא הוא מאוד התחבר לי לפעילות האישית שלי למען חופש מידע וחופש תוכנה. אני לא חושב שיש בכך בושה, אבל כשניסיתי לפנות ליושבי הפלאנט בנושא של עזרה חברתית, קיבלתי הזהרה נמרצת והופניתי לפוסט הבהרה לגבי תכנים בפלאנט שאין קשורים לתוכנה חופשית. אני חייב לתקן אם ככה – זה אולי לא קשור לקוד פתוח, אבל זה בהחלט קשור לתוכנה חופשית.

אם תקפוץ עכשיו מאן דהיא ותתריע לי ש"זה היינו הך", אני חייב להבהיר אחת ולתמיד – קוד פתוח הוא כלי הכרחי אבל לא מספיק למימוש חזון של עולם חופשי (כולל תוכנה חופשית), בדיוק באותה צורה שבחירות חשאיות ושוויוניות הן כלי הכרחי אבל לא מספיק לדמוקרטיה. אני לא אריב איתכם אם תגידו לי שלהגיד "גנולינוקס" זה מגוחך, אבל אני מבקש שתעצרו לחשוב על הדבר הגדול. תוכנה ומידע חופשיים יהיו הלבנים ההכרחיות לבניית העתיד שלנו על כדוה"א בהרפתקאות שעוד נכונות לנו בעתיד של רבע המאה הקרובה. לכן אני מוטרד ממצבה של הויקיפדיה הישראלית ופעילות התוכנה החופשית בארץ, וגם מטריד אותי כש"קמליון" מחליטים להקים כנס "במקרה" ביום הקבוע השנתי של "אוגוסט פנגווין", אבל לא מוכנים לשתף פעולה עם א"פ אם יקום אחד (והבנתי שהשנה באמת לא ברור כבר אם יתקיים או לא). אם היתה פה קהילה אמיתית, לא היו נותנים לשטות שכזו לקרות.

לפני חודש, כשדורון אופק כתב על השאלה אם יש או אין אוגוסט פינגווין, הוא דילג על פרט או שניים שדיסקסתי בצד עם רם און באותה פגישה (והבטחתי להמשיך עם מיטל טלפונית אבל {תירוץ משעשע כלשהוא} שגרם לזה שהחתול אכל לי את {כלי תקשורת כלשהוא} ואז כמובן קרה {שקר כלשהוא}). ספציפית בישיבה, אחרי 10 דקות דיון בנושא חולצת הכנס, העליתי את השאלה של נחיצות החולצה כהנחה לא מובנת מאליה. – "מה זאת אומרת? אבל חייבים חולצה! אנשים באים בשביל החולצה!". ואני כמעט רציתי להתחיל לבכות. הרי צרכנות ו"מגיע לי" הם לא ערכים של עולם התוכנה החופשית, זה עולם שמנסה לעודד יוזמה אישית ותרומה והשתתפות – לא דברים שבולטים בקהילה הישראלית לצערי. יש לי כבר כמה וכמה חולצות מכנסים קודמים, הערתי, והן לא עולות עלי. גם צוות המארגנים נתקע כל שנה עם עודף או חולצות בגדלים הלא נכונים, או (כמובן) חוסרים. הצעתי למיטל שבמקום חולצות, ישימו קובץ עיצוב גראפי בפורמט פתוח, ויתנו לאנשים לייצר לעצמם חולצה – להוריד, לערוך כראות נפשם, ולשלוח את העיצוב שלהם לחנות הדפסת החולצות האהובה עליהם. אולי אפילו נקבע עם כמה חנויות על מחיר ואיכות מסוימים. אני לא רוצה להיות בררן יותר מזה, אבל אני חושב שמאוד יהיה לי נחמד לדעת שגם לא יהיה מדובר בחולצות מאוד זולות שיקרעו אחרי חודשיים, ואני מאוד אשמח אם גם יהיה לנו איזה מושג שהבד לא יוצר תוך ניצול ילדים למשל, או משהו בעייתי אחר. נכון שכתבתי פה שצריך לעודד תעשיה מקומית, אבל בארץ אין יותר מתפרות, ו(אני מקווה) לא מגדלים כותנה כי אין לנו מים, ו(לצערי) לא מייצרים גם בדים מלאכותיים מתוצרי הלוואי של בז"ן.

בכלל, כנס תוכנה חופשית, מן הראוי לו שימומש כאי-כנס, צורת התנהלות שמאוד תואמת את רוח הבזאר ומשרה אווירת קהילה ושבט, כמו שתוכלו לראות ב{הרצאה כלשהיא של סת' גודין על שבטים}. אני מקווה שלשם שינוי השנה נוכל לעשות כנס יותר ירוק, לא נתבייש לדבר על דמוקרטיה וקיימות, כי זה מתחבר בהחלט לחופש מידע ותוכנה חופשית (ואם תבקשו אני אכתוב ביתר פירוט על החיבור, ואשמח גם לתת על זה הרצאה באוגוסט פינגווין…)

18 תגובות בנושא “קיימות 5: חופש התוכנה”

  1. אני לא חושב שצריך לערבב בין פוליטיקה לכנס מחשבים, אבל אם יש מפלגה כלשהי שדבר התוכנה החופשית נכלל בערכי הליבה שלה והיא פועלת בכיוון גם לא בתקופת בחירות (כלומר שגם הפקידים שלהם משתמש במכונת לינוקס) – זה יהיה מעניין, ואולי יוכל לסחוף אליהם כמה פעילים נוספים.

    1. פוליטיקה = דעה של מפלגה?

      אני לא מדבר על מפלגה, אני מדבר על גישה של דמוקרטיזציה של השלטון שלנו (שמאבד ערכי דמוקרטיה בקצב מדאיג!), והסבר למה זה צריך להדאיג את כלל הקהל, ואיך חופש התוכנה משחק בזה תפקיד.

  2. קוד פתוח (שם מתאים בעיני יותר מאשר תוכנה חופשית- בין היתר בגלל שלא מדובר כאן רק על תוכנה) – או אולי פשוט "מידע פתוח" –

    זה מתאים גם לאדמה?

    סער – אמר לי בשיחת טלפון שיש חבורת חקלאים אי שם שתעדו את כל עבודות הכנת ותפעול חוות פרמקלצ'ר – כדי שהידע יהיה בצורה פתוחה. המהפכה הבאה של הקוד הפתוח?

    1. מתנצל, דרור, הספאמפילטר אכל אחת מהתגובות, ייפיתי את המפורטת יותר (תיקנתי לינקים) והצלתי מהספאם.

      כאמור, קוד פתוח הוא רק אמצעי, זה סוג רשיון, אולי גם שיטת הפצה ופיתוח, אבל זו לא המטרה ולא האידאולוגיה. אתה מוזמן לקרוא למה "תוכנה חופשית" ולא "קוד פתוח", הרעיון שהולך לאיבוד בהרבה מוצרי תוכנה שיוצאים לשוק ומתהדרים ברשיון "קוד פתוח" כזה או אחר, הוא הרעיון של Copyleft, שהוא שמירה על זכויות המשתמשים, לאו דווקא על זכויות היוצרים.

      כיון שאתה עמוק הרבה יותר ממני לתוך עולם הפרמקאלצ'ר, אתה מוזמן לחשוב על הרעיון של זכויות זרעים ולהשוות – כמעט בדיוק אותו הסיפור! אגב, אני רואה שבאופן מוזר אין על זה מאמר באקו־ויקי, שאוסיף אחד? נראה לי נושא סופר-חשוב.

      ובקיצור, באותה צורה שבחירות הן לא דמוקרטיה, או שמשפט איננו "צדק", ובאותה צורה שמחזור איננו קיימות. אם אתה מעדיף לדבוק במינוח הצר אתה מפספס את התמונה המאוד גדולה. כמו שאומר סטולמן – "תחשבו על FREE כמו ב'חירות הביטוי' ולא free כמו ב'בירה חינם'".

      בעמוד לעיל אתה כותב:

      אני יוצא מנקודת ההנחה שתוכניות מחשב ומערכות הפעלה שפועלות בקוד הפתוח ינצחו בסופו של דבר את יריבותיהן מבית היוצרים של הקוד הסגור.

      זו הנחה די פרועה ונאיבית. אני לא חושב שמישהו מאמין שזה יקרה בשנים הקרובות. אני אידאליסט בנושא אבל הריאליזם מכתיב שתוכנה קניינית וקוד סגור ימשיכו לשגשג. אני לא רוצה לקחת מהם את השוק, אני רוצה תחרות בריאה, כי חוסר תחרות מביא לסטגנאציה והאטה של הפיתוח. מהבחינה הזו, "חוק הג'ונגל" מנצח כאן, וישרוד מי שייתן תשובה טובה יותר למצב הנתון – ממש כמו בקפיטליזם! רק שכאן המנצח זוכה בנתח שוק ולאו דווקא ברווחים ישירים מהמכירה – אלא אולי מהטיפול והעדכונים.

      למעשה, המוסד לתוכנה חופשית טוען כי תוכנה היא כמו רעיון שמומש אל העולם הפיסי אבל ניתן להעתיק אותו בעלות אפסית. תחשוב רגע על תוכנית של ארכיטקט. אם שכרת ארכיטקט שרק יצייר תוכנית (ולא שיבנה את כל הפרויקט) אין לך שום מניעה חוקית לעשות שינויים בתוכנית, לקחת אותה לתיקונים אצל ארכיטקט אחר, או לבנות 50 בניינים זהים מהתוכנית האחת.

      מהבחינה הכלכלית, זה אומר שתוכנה היא שירות והיא רעיון, אבל היא איננה מוצר. מכאן שספק תוכנה אמור להיות ספק שירותים ולא ספק מוצרים. מיקרוסופט לקחה את זה לקיצונות ההפוכה לגמרי. לא רק שהם מייצרים מוצרים, הם אפילו התאימו את שיטת הסרט הנע של תעשיית המכוניות לתעשיית התוכנה, והמודל הזה, לדידם של אנשי התוכנה החופשית, איננו מוסרי ואפילו מסוכן בטווח הארוך. אני אישית מסכים איתם, אבל אני לא מאמין שנוכל להגיע מכאן-לשם בין לילה.

      1. ואללה , הייתי בטוח שכבר תרגמו את המאמר הזה בקתדרלה והבאזר
        http://digicult.net/mediawiki/index.php/OpenSource

        שאגב, כדאי להעביר לפורמט יותר עדכני

        לא קראתי את כל המאמר – השעה לא טובה לזה (וגם לא השבועות האחרונים), אני פשוט חושב ש"תוכנה חופשית" הוא מונח גרוע (פעמיים) לגבי מה שהוא מנסה לתאר –

        – קודם כל צריך להבהיר שחופשי זה לא חינם, אלא חופש לשנות , להעתיק וכו'. זה קצת כמו לנסות להסביר למישהו שכאשר אומרים מפולפל אין הכוונה שהוא מכוסה בפלפל חריף – שפה זה דבר שאמור לעזור בתקשורת, לא משהו שצריך להסביר מה הכוונה שלו.
        – שנית – כמו שהולך ומתבהר – הכוונה אינה לתוכנה בלבד – אלא לכל ידע או מידע שניתן לשכפל ולהעביר בקלות ושיש אחרים שיכולים להרוויח משכפול זה.

        מהעיון בויקיפידה – ראיתי שהם קוראים לזה "תוכן חופשי" או באנגלית – טוב יותר "מידע חופשי" free information – ולדעתי הביטוי המדוייק ביותר הוא "מידע שיתופי" :
        – זה כל התכנים והידע שיש – תמונות, טקטס, קוד תוכנה, או ידע על איך מייצרים מגפיים.
        – שיתופי – ולכן גם חופשי – משתפים את האחרים בזה
        – שיתופי – כי בדרך כלל מדובר לא במאמץ של אדם אחד אלא בתוצר העבודה של אנשים רבים (ומי שלא מאמין שיחשוב היכן היתה העבודה שלו בלי ההודי או הסיני שהמציא את המונח של 0 )

        1. צריך להבהיר שחופשי != חינם!? אולי רק לאנשים אולי עם אוצר מילים מאוד קלוקל, ואותך אני לא חושב לכזה. על כל פנים זו הסיבה שאני אומר "חופש התוכנה" כדי שיקביל מיידית בתפיסה ל"חופש הדיבור" ו"חופש הבחירה" או כל אסוציאציה פוליטית שעולה לך בראש כשאגיד לך "אני פעיל למען חופש התוכנה". מה שבטוח, אני לא מתכוון שתעלה לך המילה "חינם", כמו שאם אומר לך "חופש הביטוי" אתה לא חושב שאני מתכוון "ביטוי חינם".

          "פתוח" זה אומר שאפשר לקרוא אותו, זה לא אומר שיש את החופש להשתמש בו או איך להשתמש בו. המילים הן חזקות וטעונות, כמו "חופש הביטוי" ו"זכויות". אם היה דבר כזה "חוק זכויות משתמשים" היה יכול להיות נהדר, אבל אין. האפשרות הבאה היא כמובן "חירות" אז אולי הייתי אומר "תוכנה חורית" אבל 95% מהעם היה מסתכל עלי עוד יותר מוזר מעכשיו.

          אגב, "קוד פתוח" לא מתחייב לשמור על זכויות המשתמש, המונח גם עבר התעללות במיקרוסופט כשיצאו עם "רשיון קהילתי פתוח" שהתיר לך לראות אותו רק בתנאים מגבילים ולהשתמש בו רק בפרויקטים של תכנה קניינית. אחלה "פתוח". לשמחתי הם שינו מאז את הטון.

          לגבי מידע חופשי – זה סיפור נפרד, גם אם דומה, אני לא חושב שאפשר לערבב בין השניים. אולי גם על זה יום אחד פוסט, בהתחשב למשל ברשיון השימוש של וולפראם אלפא מול פרויקטים אחרים.

          לגבי הויקיפדיה – הם לא סומכים על האקדמיה ללשון, ואני לא סומך עליהם חזרה. אל תביא אותם בתור סימוך לכלום (זה אפילו בהוראות השימוש של האתר דאמיט!).

          שיתופי זה יותר טוב מפתוח, אבל הנה ראה את הויכוח שיש לי בשבועיים האחרונים עם הויקיפדיה הישראלית – הפרויקט הוא מאמץ שיתופי אבל לא פתוח – משתתף רק מי שאישרו לו או שמתכופף נמוך מתחת ללהבים המסתובבים. להעיז היום לעשות את הויקיפדיה ליותר שיתופית בין-לילה זה בלתי אפשרי עד כדי לא שפוי, וכמו פרויקטים אדירים כגון אפאצ'י ולינוקס (הקרנל!), אני לא רואה שמישהו יעשה סתם ככה פורק אלא אם יש לו סיבות מאוד מאוד מוצדקות, ותמיכה של הרבה אנשים, ראה ערך הסיפורים המוזרים של עולם הxBSD בעבר, סיפורי WINE, XFREE, וסיפור glibc מהחודשים האחרונים. ויקיפדיה, אני מקווה, עוד לא הגיעה לנקודה הזו, אבל ממה שאני מתכתב עם אנשים שלא רוצים להחשף (עצוב, לא?), זה אפשרי לחלוטין שזה יקרה בשנה הקרובה. בויקיפדיה יש שאלה טובה של החלטה בין בזאר וקתדראלה, כשנראה שיש שם אנשים שחושבים שאפשר "ללכת בלי" תורמים מזדמנים (קתדראלה) ולהרגיש "עם" (בזאר). הבעיה היא שמדיה־ויקי בנוי להיות בזאר והחבורה שם החליטה שמתאים לה יותר מבנה שאיננו טבעי לכלי שעליו הם רצים.

          חזרה לעניינינו: תוכנה שיתופית יכולה להיות סוג של תוכנה חופשית ויכולה להיות בלתי חופשית בכלל (אתן לך דוגמאות אם בא לך, אבל יש רשיונות קוד פתוח שאיננו מעניק חופש, ויש רשיונות שיתוף כמו CC-nc-nd שהם ממש ממש לא חופשיים). לא מילה טובה, אבל אתה מוזמן להמשיך לנסות רעיונות.

          1. קודם כל לעניין של המילה הראשונה. קוד לא מתאים וגם לא תוכנה.
            כי אנחנו מדברים על משהו שהוא יכול להיות הוראות הכנה של עוגה (מתכון), מפרט הנדסי של מנורה, מידע לוגיסטי, הוראות הקמה ותחזוקה של חווה, ערך אנציקלופדי, תמונה, תוכנה וכו' – במקרה המיוחד של תוכנה מדובר בקוד שלפיו מישהו (המחשב) יכול לעשות משהו בצורה אוטומטית. במקרה של מתכון – דבר דומה אם היה לך רובוט-טבח ובמקרה של הטכנולוגיה של היום – אלו פשוט אנשים שממלאים הוראות אחר מתכון. אין שום הבדל משמעותי לצורך העניין.

            כשאומרים חופש תוכנה, אני חושב שאנשים מפרשים את זה אחרת לגמרי מאשר תוכנה חופשית. לא כדאי להשתמש בביטוי שמישהו כבר השתלט עליו, ונראה לי שלפחות 90% מהאנשים (לפחות בארץ) לא מכירים את תוכנה חופשית ככזו אלא מבלבלים את זה עם תוכנה חינמית. אפשר לנסות להאבק על המשמעות, או למצוא משהו שיותר קשה לעקר אותו מהמשמעות שלו (אגב, דבר דומה היה עם המושג "ירוק", סביבתי, ואחר כך עם "פיתוח בר קיימא" ולכן עברו לקיימות, שכרגע היא יחסית חפה מבולשיט).

            פרוייקט כמו ויקיפידה הוא דבר שקשה לבצע לו מיזלוג (או סיעוף = "פורק", עברי דבר עברית), לא משנה איך הוא היה בנוי (מבחינה פנימית) כי בניגוד לתוכנה יש כאן המון תוכן שגדל כל הזמן, בצורה לא היררכית (בניגוד לתוכנה לדוגמה שם אפשר להתשמש בקרנל שמישהו אחר פיתח אבל לפתח מערכת תצוגה לקבצים בצורה נפרדת) , ומצד שני אתה חלק מאנציקלופידה בינלאומית – שחלק מהכוח שלה זה היכולת לעבור הלוך ושוב בין שפות שונות.

            ההפצה והשימוש בויקיפידה היא דבר ריכוזי, בניגוד להפצה ושימוש בתוכנות שבהם חלק משמעותי מהשימוש וההפצה הוא ביזורי.

            אחת הבעיות בפרוייקט ויקיפדיה העולמי – הם לא חשבו כנראה מספיק טוב מה קורה אם יש בעיה של אוליגרכיה שסוטה מעקרונות ויקיפידה. אין מספיק אכיפה של הנושא הדמוקרטי, חופש דיבור וכו' במסגרת התוכנה – כך שהרבה מידי תלוי ברצון הטוב של כל מיני אנשים – בקיצור התוכנה מאפשרת דבר מסויים, שיכול לחרוג לגמרי מההצהרות לגבי היישום הראשי שמשתמש בתוכנה הזאת.

            1. כל התוכן של ויקיפדיה זמין להורדה מהאתר שלהם. כולל כל ה־metadata . התוכנה שמפעילה את האתר היא תוכנה חופשית. בעיקרון שום דבר לא מונע ממך לפתוח אתר חלופי. התוכן שלהם משמש בלא מעט מקומות (אפילו באתר פופולרי בארץ). מן הסתם לא תוכל לקרוא לאתר החדש "ויקיפדיה", אך זו המגבלה היחידה.

              חוץ מזה, תצטרך לשכנע את כל התורמים לתרום לך ולא להם.תצטרך גם את כל המשאבים כדי לתחזק את האתר. אבל אילו בעיות טכניות. הפרוייקטים של ויקימדיה הם בהחלט copyleft. להבדיל מ־facebook.

              למען הסר ספק: לא נראה לי שויקיפדיה הישראלית קרובה למצב שבו פיצול כזה נדרש.

  3. (שובר את הדיון)

    דרור, טכנית וחוקית – מאוד קל "למזלג" (אלוהים אדירות) את הויקיפדיה, ראה את הוואלהפדיה ימ"ש. הבעיה היא כמובן כלכלית ואנושית, איך לגרום לכולם לעבור אליך מלבד ה"בעייתיים" ואיך יום אחד לגרום לויקימדיה לעבור לעבוד מול מסד הנתונים שלך ולהפנות אליך את הDNS וכולי (בינוויקי, לוג-אין אחיד, וכולי), אם תוכיח שהפורק מוצלח מהמקור (תוכנית, אנושית). בגלל הענין הזה, המידע הוא חופשי, אבל הפתרון הטכני עוקף-האנשים הוא בעייתי ברמות אחרות. המידע הרבה פחות שמיש כשהוא נופל בתוצאות של גוגל, ואולי מפיל איתו גם את המקור…

    ההבדל בין מידע חופשי ותוכנה חופשית, הוא מי קורא ומבין את הקוד (תוכניתנים ומכונות או כל אדם) וכמו שציינת, מי משתמש בו. אני מסכים שלצרכי העתיד בר הקיימא יש צורך בשניהם כאחד, אבל הפוסט הזה פנה יותר לאנשי קהילת הFOSS בישראל ולכן הכותרת מתייחסת לחופש התוכנה. לא התכוונתי לכלול את המידע שבויקיפדיה תחת "דברים שצריך לשחרר תחת GPL ולא CC".

    חוק חופש המידע צריך (במדינה מתוקנת) לכלול:
    * החופש לקבל מידע ציבורי (ושיתחילו בכך שיפסיקו לקרוא לו מידע ממשלתי)
    * החופש לעבד מידע ציבורי ולהפיץ אותו מחדש.
    * החופש לצרוך מידע ככלל (נייטרליות רשת וכולי)
    * החופש לייצר מידע (חופש הביטוי, בגבולות הגנת הפרטיות)
    * החופש לעבד ולצרף מידע, ולהפיץ את המידע המצרפי (בגבולות הגנות זכויות היוצרים האחרים)

    כרגע כמעט שום דבר מכל זה לא מובטח בחוק הישראלי, ולא משנה מהו סוג המידע, כולל תוכנה.

    לבסוף לגבי "עברו לקיימות, שכרגע היא יחסית חפה מבולשיט" – חוששני שאתה מסתובב במקומות הנכונים מדי 🙂 רוב המקומות היום שבהם המילה בשימוש היא חוטפת abuse איום ונורא. נתחיל מהגרינווש הבסיסי שאומר שמיחזור (במובן העכשווי) נחשב לבר קיימא, כשכל מי שמצוי בפרטים יודע שזו מתיחה מאוד בעייתית של האמת…

    1. * החופש לצרוך מידע:

      מובטח לך מהחוקים הקיימים

      – (ניטרליות רשת וכאלה)

      איך זה בדיוק נגזר מהחופש לצרוך מידע?

      * החופש לייצר מידע (חופש הביטוי, בגבולות הגנת הפרטיות)

      מובטח לך בחוקים הקיימים

      * החופש לעבד ולצרף מידע, ולהפיץ את המידע המצרפי (בגבולות הגנות זכויות היוצרים האחרים)

      מובטח באותה מידה.

      1. צפריר,

        טענתי שהחופשים הללו אינם נגזרים ממילות החוק ואנם מובטחים (ואפשר לראות שכל אחד מהחופשים האלו אפילו מותקפים, אני יכול לתת לך דוגמאות).

        אם אתה טוען שהם כן מוגנים בחוק, אתה מוזמן לצטט לי בבקשה, וזה יעזור, כי אני מנסה להכין הצעת חוק בנושא ולהריץ אותה לכמה חברי כנסת.

        1. לא ברור לי על מה אתה בדיוק מנסה להגן אם אתה טוען שמדובר גל דברים שלא מוגנים לפי החוקים הקיימים.

          מהי בדיוק נייטרליות הרשת מבחינתך?

          מה בדיוק ההבדל בין שני האחרונים לבין חופש הדיבור?

          דרך אגב, אני לא ממש אוהב את כל רעיון ה"זכויות הטבעיות" המוגזמות. נוטים לגזור ממנו יותר מדי דברים. אני לא חושב שיש לי זכות טבעית להפסקת צהריים בין 2 ל־4. יש לי בעיה עם הצגת כל דבר קטן כזכות טבעית.

  4. הכל יחסי, יחסית ל"פיתוח בר קיימא" , "קיימות" עדיין במקום טוב.

    אגב, לחובבי התוכנה החופשית (עירא, אני יודע שאתה לא אוהב את פייס בוק , אבל אני משתדל להוציא כמה שיותר מהפלטפורמה הבעייתית הזאת)
    http://apps.facebook.com/causes/289443

    עירא, אתה כמובן מוזמן להגיד מקום יותר טוב שבו אפשר לרכז את הרשימה ולעודד נדידת "המון זועם"

  5. לצפריר:
    רעיונות בני-קיימא לתיקון הויקיפדיה אפשר להעלות אבל זה אכן לא אחד מהם. העליתי רעיונות כאן, אבל אף אחד לא השיב עליהם:
    http://ira.abramov.org/blog/2009/05/24/healing-the-hebrew-wikipedia/

    בנוסף, פסלתי את הרעיון של הפיצול בתגובה כאן למעלה, יום לפני שהצעת אותה.

    קוראים יקרים, אני חושב ששירשורים של עומק 6 הם בעייתיים… אני אכתוב על זה פוסט עוד רגע ואתם מוזמנים לענות לי שם על הרעיונות שאעלה 🙂

  6. צפריר, מצטער על האיחור בתגובה.

    נייטרליות רשת: מצב לא באמת קיים, אבל בשימוש הפופולארי הכוונה שהטיית החוק היא בעד המשתמש ולא בעד ספק תשתית התוכנה, התוכן או התשתית.

    מה בין חופש דיבור לחופש ייצור מידע? לא הרבה תיאורטית, רק שהחוק לא מגן עליהם בצורה שווה, אפילו לא בארה"ב, ובמיוחד לא בישראל, שחופש הביטוי בה איננו מעוגן עדיין בחוק.

    מה בין חופש הביטוי לאינטגרציה ואגרגציה של מידע של אחרים? זה ענה לי אתה. מבחינתי ומחינתך זה כנראה באמת אותו הדבר, אבל החוק (או לפחות בתי המשפט) אינם אוהבים את הרעיונות של share and remix, ומעקמים כלפיהם את האף.

    ולא אמרתי פה מילה על "זכויות טבעיות", זהו אכן ניסוח דפוק ולא משפטי, אבל מה רע ב"זכויות על", בדיוק? אתה מעדיף חוק אינקלוסיבי או אקסקלוסיבי?

  7. היי עירא,
    פיספסתי את הפוסט שלך ורק בגלל הקישור אצל רם און הגעתי אליו .
    לא פיספסתי ולא שכחתי את הנושא שהעלת , ויעיד רם און , על כך שאני מנהל מאבק בנושא עם "שוחרי החולצות" .
    אבל , לא מצאתי לנכון לפרסם את זה , כי ידעתי שאז הקושי יהיה גדול יותר – ואני ניסיתי ואני מנסה לפתור את זה בשקט ..

    אני כמובן – בעד ..

    – דורון

להגיב על דורון אופק לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *