חייך, אכלת אותה

לפי מעריב מצלמות האבטחה לא מנעו את רצח קרפ ולא ברור אם יעזרו לפענח אותו. הסטטיסטיקות בלונדון (מהערים המצולמות בעולם) מראות שיפור מסוים במצב סוגי פשיעה מסוימים ולא באחרים, ועדיין מעדיפים להוציא הוצאות חד פעמיות (כמעט) על ציוד מאשר להוסיף משכורות והכשרה לאנשים.

אהודק עושה את התפירה בין נושא הבטחון האישי המתרופף וחקיקות המעקב של הממשל המטורפף. גם ברוס שנייר מזהיר כי גם תעודות אובר-חכמות עדיין לא ימנעו את גניבת זהותכם כי אנשים נוחים להטיה והטעיה. בפוסט על סכנות השימוש החוזר במידע אישי, אבנר פינצ'וק שלף את הציטוט המצוין הבא שלו לגבי חקיקה, ממשל וטכנולוגיה:

"History will record what we, here in the early decades of the information age, did to foster freedom, liberty and democracy. Did we build information technologies that protected people's freedoms even during times when society tried to subvert them? Or did we build technologies that could easily be modified to watch and control? It's bad civic hygiene to build an infrastructure that can be used to facilitate a police state."

Bruce Scneier: Risks of Data Reuse

טכנוקרטיה, אולי עתיד פאשיסטי, אפשר לפתח את הנושא עד למשטרת הגירוש של הזוהמה מהתחנה המרכזית, אבל אני אכנס לדיכאון, עזבו.

9 תגובות בנושא “חייך, אכלת אותה”

  1. ובנושא הבטחון האישי המתרופף וחקיקות המעקב של הממשל המטורפף, גם ברוס שנייר מזהיר כי גם תעודות אובר-חכמות עדיין לא ימנעו את גניבת זהותכם כי אנשים נוחים להטיה והטעיה

    מה שאמור להיות אחד הטיעונים החזקים לא תופס פשוט בגלל שדווקא האזרחים הטפשים ביותר מסרבים להודות בעובדה שעל כולנו מישהו יכול לעבוד, מתישהו, לאורך חיינו. כולנו נופלים בפח לפעמים, חלק לעיתים יותר קרובות מאחרים – אבל את כולנו "עקצנו" מתישהו במהלך חיינו.

    אני מקווה שמי שתומך בהצעה מבין שאם הוא "ייעקץ" בהקשר של תעודות אובר-חכמות – לא רק שהוא לא יוכל להתגונן, אלא הוא עתיד להפוך לפושע בעצמו..

    1. אכן מתסכל. אין קשר בין הטיעונים ההגיוניים שזועקים בראשי וביו הטיעונים שישפיעו על דעת הקהל. אנחנו צריכים קופיריייטר בצוות. מכיר מישהו?

  2. אגב, אני מתנצל שוב לקהל הקוראים על השימוש במשחקי מילים כגון "מטורפף", "אלמונימי" ושאר חידודים. אני באמת מנסה להגמל 🙂

  3. ובנושא הבטחון האישי המתרופף וחקיקות המעקב של הממשל המטורפף, גם ברוס שנייר מזהיר כי גם תעודות אובר-חכמות עדיין לא ימנעו את גניבת זהותכם כי אנשים נוחים להטיה והטעיה

    כל מי (ואני מניח שזה לא מאלה שקוראים את הבלוג הזה) שמאמין שטכנולוגיה, ולא משנה כמה מתוחכמת יכולה למנוע גניבת זהות באופן מוחלטת חיי באשליות, ועדיף לו שיריץ חיפוש בגוגל על קווין מיטניק (שאני בטוח שלא זקוק להיכרות) ואולי ילמד דבר או שניים, אל איך בן אדם שעם קצת קסם אישי, תחכום ותעוזה הצליח להשיג מידע שכביכול לא היה פתוח לציבור ע"י זה שהוא פשוט ביקש אותו מהאנשים הנכונים בצורה הנכונה.
    -ולמי מקוראי הבלוג שלא מכיר את פועלו של מיטניק, מלבד חיפוש בסיסי בוויקיפדיה אני ממליץ לראות את ההרצאה שלו מכנס Last H.O.P.E, שעה וקצת מרתקת ביותר. (ואם אתם כבר רואים את ההרצאה של מיטניק, תמשיכו להרצאה של אדם סאווג' מ-mythbusters מאותו הכנס, מרתק!, ויש שם גם אזכור מאוד מעניין בנוגע ל-RFID).

    -נראה לי שזה הפעם הראשונה שאני כותב כאן עירא, אבל אני קורא כאן כבר לא מעט זמן (יחסית) ומאוד נהנה, גם אם לפעמים מתקשה להתמודד עם כמות הקישורים האין סופית בחלק מהפוסטים שלך 🙂

  4. למי שלא טרח לקרוא את הכתבה, הנה כמה עובדות רלוונטיות מתוכה (ועוד כמה עובדות רלוונטיות אחרות):

    * מצלמת האבטחה האמורה היתה שדה דב (או מתקן אחר של רשות שדות התעופה). די הגיוני שאם יש לה מפעיל שמסתכל בזמן אמת על התמונה מהמצלמה, הוא לא אמור להסתכל על הטיילת אלא על הדברים הפחות מעניינים שמסביב לשדה התעופה.

    לכן לא סביר שמפעיל המצלמה, אם היה כזה, היה מדווח למשטרה מספיק מהר.

    * התמונות מהמצלמה לא שימשו לפענוח הרצח. אבל זה פשוט בגלל שלמשטרה היו דרכי חקירה יעילות אחרות (כולל "חוק האח הגדול" השנוי במחלוקת).

    * ואם כבר דמגוגיה: למי שלא זוכר, היה לא מזמן מקרה שמישהו הצליח לעשות משהו לא יפה בגלל שבמקום מסויים לא היו מצלמות (משיקולי פרטיות) – דודו טופז מצא את המקום היחיד בתאו שבו אין מצלמות כדי לשים קץ לחייו.

    1. אכן דמגוגיה לא קשורה.

      המצלמות יקרות להתקנה ותחזוקה ולא עוזרות כמעט לכלום. אולי להרגשת הבטחון המזויפת של חלק מהתושבים (ולהרגשת אי הנוחות וחוסר הפרטיות של אחרים). השאלה מה צריכה המדינה להוציא כספי ציבור על "הרגשת הבטחון" של האנשים, כמו שהגדיר את זה סטנאפיסט אחד – יש בציבור גם פחד מזומבים למרות הירידה הניכרת בהתקפות זומבים בדוחות המשטרה, האם יש לטפל גם בבעיה הזו בעזרת כספי הציבור?

      1. בתשובה למה שהשמיע אותו סטנדאפיסט: אם אכן בהוצאה של עוד כספי ציבור היינו יכולים להקטין עוד־יותר את כמות הדיווחים על התקפות מזומבים, אכן היה שווה לשקול את זה. הטיעון שלך הוא דווקא שהוצאת כספי ציבור לא תביא לירידה מספקת בדיווחים על זומבים.

        1. לא, הכוונה שלי שהציבור מפחד מהמון דברים חסרי בסיס – למשל זומבי או שניים במורד הרחוב, או קללות של איזה מקובל מעוטף עזה – אבל למה שכספי ציבור יושקעו כדי לטפל בפחד מדברים לא קיימים?

          ההקשר קצת יותר ברצינות – למה לטפל בפחד במקום בביטחון? המצלמות נותנות הרגשת בטחון מטעה ורק עולות המון תקציב שהיה יכול להיות מושקע במניעה או פיענוח של פשעים.

להגיב על עירא לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *