האמונה בטכנולוגיה – המלכודת שהפילה את הגדולים ביותר

נראה שהפתגם הידוע כי "לאחור תמיד רואים 6/6" פועל יותר ויותר בולט עם השנים כשחברות, תוכניות ממשלתיות ושאר מיזמים שעובדים עליהם אנשים "שהיו צריכים לדעת יותר טוב". אני לא יודע אם מישהו בדק אבל מנקודת המבט שלי אני רואה שהמון פעמים אחת מנקודות הכשל (כמעט אף פעם זו לא רק אחת) הן הנחות מופלגות על יכולות ויציבות מערכות טכנולוגיות עד כדי היבריס.

מערכת בדיקת הדרכונים הישנה (ביומטריה של כלי דם בכף היד) לא עצרה אנשים מלברוח לחו"ל עם פתקון אישור שהנפיק להם חבר. המערכת החדשה נעקפה גם היא מספר לא ידוע של פעמים (מקרה אפי נווה היה היחידי שנחשף בגלל המעורבים). פתרונות טכנולוגיים לבעיות האקלים שלא נבדקים עד הסוף ומסתבר שמזיקים יותר ממועילים. בורסות וחברות קריפטו אחרות שנשדדות במליונים ועשרות מליונים בגלל טעויות בחוזה את'ריום או בעיות תוכנה אחרות. מכונת איסוף המידע האדירה והבלתי חוקית על NSA לא הצליחה לעלות על פיגועים או לעצור את סנודן מלברוח. בשלב כלשהו, כך צפיתי פעם פעם בפוסטים פה בבלוג, גם ישראל תסתמך יותר מדי על תעודות הזהות הביומטריות או הדרכונים ואנשים שירצו לעבור גבול או לגנוב זהות כבר ימצאו וקטור התקפה אחר על המערכת, מתישהו כששומרי הסף שסומכים עליה יעצמו עיניים כי הם סומכים עליה מדי. עם כל הכבוד לטכנולוגיות, לפעמים נדרשים לעבודת רגליים או סתם שומר שמשווה את התמונה לפנים בעיניים ומפעיל את השכל. מכוניות עצמוניות עדיין זקוקות לנהג מאחורי ההגה. ואני לא רוצה לדעת כמה זמן מרגע שרובוטים יתחילו להחליף מטפלים סיעודיים יתחילו לעלות מקרי המוות מתקלות טכניות גם שם.

ואז הגיע ה7 באוקטובר, שעוד לא ברור איך נקרא לו בעתיד. חמאס התכונן למתקפה שנים, שידר אפילו את האימונים שלו בטלוויזיה ברוב חוצפה, איומים של שדרני טלוויזיה ומרואייניהם ש"בשבוע הבא היהודים האלו עוד יראו איזה מכה תבוא עליהם", הזהרות של הביון המצרי, יריות רקטות מתוזמנות אל הים, וזה רק בשבוע שלפני. ישראל המשיכה להעריך שחמאס לא מספיק חזק או מתוחכם, שהגדר מספיק מתוחכמת, ושאר הנחות מוזרות. ימים ספורים לפני ההתקפה צה"ל פינה טנקים וסדירניקים מהאזור, שלח אותם הביתה לחג או לאיו"ש. נשארו מעט טנקיסטיות, מצבה מצומצמת ביותר של טייסת המסוקים הדרומית שרובה היתה בחופשה, וזהו. גם זה רק בשבוע שלפני. אבל זה לא התחיל באותו השבוע. צה"ל מדלדל כוחות מזה זמן. מזמרים את מוטו "הצבא הקטן והחכם" ולכן נשארו רק שתי טייסות מסוקים בכל צה"ל, ומקיף עזה פורז. לא טנקים, לא נגמש"ים, לא נשק נורמלי לכיתות הכוננות, לא אימונים לרבש"צים, הפקרות זו לא מילה. בגידה ממש. זה לא בגלל שסמכו יותר מדי על הטכנולוגיה בלבד אבל זה היה מרכיב לא קטן. סמכו על חמאס משום מה שיהפוך מארגון טרור לארגון מדיני, ביבי אולי חשב שאפשר להחזיק את העם הפלסטיני מאוזן על סף תקווה לעצמאות ולזרוק את המחיר לאחרי המבול. לא ברור מה הוא עשה, אבל זה עלה בשנים של סבל ושנים של איבוד תדמיתנו הבינלאומית. קראו לנו אפרטהייד וזה נתון לויכוח אם זו המילה המדוייקת אבל זה בזוי אפילו יותר מאפרטהייד בעיני רבים, ותראו באיזו קלות אנשים יצאו להפגין נגדינו. אלו שחשבו שמראות הזוועה מזוייפים ואנחנו קוזאק נגזל, ואלו שחשבו שם אמיתיים ושמגיע לנו.

לספור את כמות האשמים במצב זה קשה, מדובר באלפי אנשים וזה רק בצד שלנו, אני לא נכנס אפילו לכמה אנשים כולל החמאס וכמה כסף זר ועזרה מבצעית-טקטית-ביצועית-לוגיסטית הוא קיבל מאירן, רוסיה ואחרים. אבל באיזה אורך שלא תהיה הרשימה של האשמים אצלנו, בראשה הרי נמצא ביבי, הוא בנה את הקונספציות שלו, לא יודע עם מי התייעץ, לא יודע אם היה Red Team, לא ברור אפילו אם יש מודל איומים ברור ומתעדכן. מה שבטוח, רוח המפקד הזו גרמה לשאננות. התעלמו מהערכות, מאזהרות של גורמי ביון זרים, מבעיות ברמת הציוד הלקוי של התצפיתניות, ממחסור בכוח אדם וציוד בשטח, מחוסר בתוכניות מגירה לחדירת חמאס, אם ברמת האוגדה, החטיבה, הפיקוד או הצבא. כמובן על כל צה"ל ירדה שמיכה כבדה של נאוליברליזם, קיצוץ, הקטנה, חיתוך פינות ושיטת ה"סמוך" הישראלית. אמ"ן אולי קיבל בוסט כי אנחנו מדינת הסטארטאפ, באר שבע עיר הסייבר, פנינו למיחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית, ועל הכל מנצח ביבי, שיש לו קונספציה עצמית של "פרוטקטור אוף איזראל" אבל כבר לא בספרי ההיסטוריה, רק אצלו בראש.

אז לא רק הטכנולוגיה, אבל זה מרכיב מביך בגודלו במחדל הגדול בתולדות המדינה.

התדמית של עולם התכנה החופשית על פרשת דרכים

תוכנה חופשית היא דבר נפלא. אני מאוהב ברעיון כבר כ־28 שנה מאז גרקתי אותו לראשונה. ארגנתי קהילות ואירועים להפצת ידע על ואודות חופש התוכנה, ואי אפשר לזרוק היום אבן באף ענף כלכלי בלי להתקל בתוכנה חופשית רצה איפשהוא על שרת, עמדת חיוב כרטיסים בסופר וכמובן שכל האינטרנט וכל כיס מריצים תוכנות חופשיות למכביר. אין סטארטאפ שמתחיל היום בשוק וממציא לבד את כל הגלגלים, אם זה בתוכנה, ביולוגיה או כל תחום הנדסי, אתה תלוי בתוכנה, אם זה באסטרונומיה או מכונות CNC, תוכנה חופשית היא לפעמים החנות היחידה לשאוב ממנה את הכלים הדרושים למקצוע. מצד אחד אין להתעלם, ומהצד השני אין מנוס מלהשתמש. ההתנחלות הזו בלבבות וברשימות התלות של תוכנות היא חרב פיפיות, ובחודשים האחרונים אנחנו רואים כמה צרות שמאיימות על עתיד הקהילה.

אולי המכה הכי גדולה למוצר תוכנה היא נטישה שתוביל ל"רקבון ביטים". תוכנה שלא מתעדכנת לא מקבלת תכונות חדשות אבל גם לא נסתמות בה פרצות שמתגלות. אם יש לה עדיין משתמשים אז דברים ישברו, ובכל פעם שמשהו בעולם התוכנה החופשית נשבר ומשפיע על production של חברות מסחריות, התדמית נפגעת. לאחרונה אני רואה כמה ארועים שבאו ברצף:

  • חזרתו של RMS להנהלת המוסד לתוכנה החופשית הבאישה את המוסד בעיני רבים, והחלה נטישה מדודה אבל מורגשת של תורמים (אני בינהם) ופרויקטים בולטים, חלקם עמודי תווך של פרויקט GNU.
  • מוצרים כמו טראוויס ו־Docker שפתאום אינם בחינם יותר לפרויקטים רבים של תוכנה חופשית בשל שינוי מדיניול – מצב זה שובר הפצה של תוכנה חופשית קיימת, ועלול לגרום לאותם מוצרים לאבד משתמשים ותדמית. במקרה של טראוויס זה אומר שהרבה פרויקטים של תוכנה חופשית יאלצו לעשות בדיקות שכבר היתה להם אוטומציה בצורה ידנית או להתחיל לשכתב מחדש תהליכים כדי לעבוד מול כלי אחר, או להנטש ולהפוך לעוד גופה ללא עדכונים.
  • מפתחים כמו מארק סקוויירז שהחליטו על "שברו את הכלים ולא משחקים" בצורה שיורה לעצמו ולכל הקהילה ברגל ומערערת מאוד את בטחון המשתמשים. היו עוד לפניו אבל הספריות שלו הן מרכזיות ובולטות.
  • חורים אדירים שהתגלו בשנים האחרונות בכלים מרכזיים ונפוצים, כגון Log4Shell, Heartbleed, Shellshock ואחרים.
  • יש פרויקטים שנטשו או השאירו בבלגן פרויקטים ישנים אצל גיטהאב כשמיקרוסופט קנתה אותה, אבל זה כנראה מיעוט.

תזוזה קטנה ועוד אחת, מתי נענועי הסירה יהפכו אותה? הפחד שלי היא לולאת משוב ענקית שבה פתאום חברות יפחדו להשתמש במוצרים חופשיים או לתרום להם, מה שיגרום לאיבוד רוח מהמפרשים של מפתחים מתנדבים. בנקודות כאלו כדאי לזכור שהמתנדבים לא ממש מקבלים הרבה גב, חלקם אפילו לא יודעים איך לשווק את הפרויקט או לקבל תרומות גם אם ירגישו שנכון להם לבקש. המקרים של מפתחים כמו מארק סקוויירס מדאיגים אותי מאוד: בוקר אחד קם אדם ואומר לעצמו שלא משלמים לו מספיק אז הוא יתקע לכולם מקל בגלגלים (אני אפילו לא יודע אם הייתה דרך למישהו לשלם לו לפני שהתחיל להשתולל). בתגובה לא בלתי מוצדקת נחסמו לו חשבונות אצל גיטהאב ו־pypi. יש לי כמה דברים לומר למפתחים שהחליטו לפרסם קוד ברישיון פתוח – ראשית ציינו בצורה ברורה מה תנאי הרשיון (אי ציון רישיון ברור מטילה עליכם את האחריות אם למשתמשים נדפק משהו, וברירת המחדל איננה "נחלת הכלל"), ושנית היו מוכנים שיהיו לכם הרבה משתמשים מסחריים. אם לא מקובל עליכם, אל תירו לעצמכם ברגל, פצלו את הפרויקט לגרסא פתוחה ואחת סגורה בתשלום או כל דרך אחרת. לדחוף קוד ששובר את הספריה שלכם מבטיח גם נטישה של משתמשים וגם איבוד האמון בכם לעתיד, וכמובן פותח פחת לתביעות משפטיות אם הרישיון שלכם לא מצוין נכון.

ורק כדי להיות ברור: יש המון חדשות טובות בקהילה הזו, הפחד שלי הוא מהתדמית בעיני משתמשים מסחריים, שהפכו לחשובים מאוד בתהליך הפיתוח של כלים קטנים לפעמים. הקרנל של לינוקס ופרוייקטים מסביבו עדיין חיים ותוססים ושיפורים קורים השכם והערב.

ומה הפתרון? אין לי תשובה. גם ככה הרשת שלנו הפכה בעשורים האחרונים לריכוזית מדי. כל הקוד העדכני בגיטהאב. כל הידע הטכני בסטאק אוברפלו. הרשת החופשית שהתאהבתי בה כמעט כבר לא קיימת, כשכל הידע והתקשורת קורים בין הכתלים של 10 חברות (אני נדיב) ולא בעשרות אלפי אתרים מבוזרים. אם מחר גיטהאב משנה תנאי רשיון, או סטאק אוברפלו פושטת רגל זו מכה רצינית מאוד לקהילת המשתמשים. אני למשל מחזיק בבית תלתפסת שכל הידע של קהילת המשתמשים שלה היה בגוגל פלוס, ויום אחד פשוט הוסר בלי יכולת לגבותו כראוי, ורק אחוז קטן ממנו שוחזר אח"כ לאתר עצמאי אחר.

מוזמנים לתת את דעתכם ופתרונותיכם פה בתגובות, רק אל תתחילו למכור לי בלוקצ'יין. דברים ישימים בלבד 🙂

דוא"ל איננו מדיום מאובטח

דוא"ל תמיד היה איתנו, עוד לפני ימי הרשתות החברתיות, לפני הבלוגים, אפילו לפני פתיחת המרשתת לציבור, ובהחלט לפני שתקני הצפנה כמו SSL או TLS היו בשטח. למעשה דואר אלקטרוני הנישא על גבי UUCP או SMTP קיים בצורה די דומה לצורתו הנוכחית כבר במעט חצי מאה. סימן השטרודל בכתובת יחגוג 50 בשנה הבאה, וה-RFC הראשון עוד שלוש שנים. נולד חודש אחרי, הצוציק.

מצד אחד זה מראה על יציבות בלתי רגילה. תקנים נכנסו ויצאו, HTTP למשל עבר באותה התקופה שינויים אדירים, התפצל והתאחד, מפלרטט עם UDP, והשתלט על הקשקשת ברשת. פרוטוקולים אחרים לבלבו וקמלו, אבל איכשהו הדוא"ל נשאר איתנו באותה הצורה. נכון שקראנו דרך הדפדפן, אאוטלוק, יודורה, mutt, ועוד מאות תוכנות, אבל מלבד שינויים קלים הבסיס נשאר ונשאר די אמין (מלבד פילטרים חזקים מדי לספאם…). מצד שני זה אומר שתקני ההצפנה לא הגיעו לשם.

כשאני אומר הצפנה זה לא רק שליחה וקבלה של דוא"ל מוצפן במפתחות ציבוריים, GPG או תעודות X.509 ושאר תקנים מסורבלים, הלוואי שזה היה תופס כראוי (אתם עדיין מוזמנים להתכתב איתי עם GPG דרך Thunderburd+Enigmail אבל אני הראשון להודות שזה מסובך מכדי להיות שימושי). אני מתכוון להצפנה פשוטה של TLS, אותו HTTPS בתחילת כתובות מרשתת שהיום הדפדפן יזהיר אתכם כשאתם משתמשים בגרסה הלא מאובטחת של הגישה לאתר.

כמו שכתבתי פה בפוסט הקודם, עברתי בשנה האחרונה טיפול בסרטן המעי הגס. זה כלל בדיקות קולונוסקופיה, CT, MRI, שני ניתוחים, חצי שנה של טיפולי כימו והמון המון קביעות תורים אצל אונקולוגים, גסטרואנטרולוגים, יועצים גנטיים וסתם הפעלות של ביטוח פרטי ורופאת קופ"ח. כל זה להגיד שהייתי צריך לשלוח ולקבל המון ניירות שבהם מתנוססים מספר תעודת הזהות שלי ובחלק מהמקרים גם צילום מלא של תעודת הזהות שלי. לעשות את זה בדוא"ל לא מקובל עלי כי יש לנו מה להפסיד.

בעזרת ת"ז אפשר לעשות לא מעט נזק לאזרח ישר. אפשר להצליב עליו מידע מכמה מאגרים, חוקיים יותר ופחות, אפשר לנסות להזדהות מול נותני שירות שלו ולגנוב זהות, למרות שבנקים ומשרדי ממשלה שונים הפסיקו לתת שירות רק עבוד מספר ת"ז, מומחים להנדסה חברתית עדיין מכירים טריקים להיעזר בזה. צילום של תעודת הזהות כולה מכיל גם את תאריך ההנפקה שלה וכאן אנחנו כבר מספקים דרך להיכנס לאתרים ממשלתיים כמו "הר הכסף" ו"הר הביטוח" ועל זה אני ממש לא ממליץ. מה גם שאת תעודת הזהות הישראלית קל לזייף, במיוחד אם כמוני אתם עדיין מסרבים לעבוד לתעודה החדשה כל עוד המאגר הביומטרי עדיין קיים.

אז מה עשיתי? תאמינו או לא נאלצתי להשתמש בפקסים. איכס. יש לנו פה מדפסת מולטיפנקשן בבית, לדעתי אלו המודמים האנלוגיים האחרונים בעולם שעוד מיוצרים, אבל ככה אני לפחות יודע שרק השב"כ עשוי להאזין, ולא כל ארחי פרחי במרשתת. לשב"כ יש ממילא את כל המידע עלי שבא לו, אז זה זניח.

זה לא שאין תקן למשלוח דוא"ל מוצפן בין שרת לשרת. פשוט הרבה מוסדות לא טורחים לממש אותו. שרת הדוא"ל האישי שלי ינסה לשלוח לג'ימייל בצורה מוצפנת ויצליח, אבל מה לגבי קופת החולים שלי? והמכון שבו עשיתי את הקולונוסקופיה? ובי"ח שיבא שם יושבים האונקולוגית והכירורג שלי? ובי"ח בילינסון שם אני אמור לעבור יעוץ גנטי? יותר מזה, כשאני הולך לצלם את השיניים הם שולחים בדוא"ל את הצילומים לרופא השיניים שלי, מזהה ביומטרי אחו-שלוקי אם תרצו, כולל תעודת הזהות, ואין לי מושג איך הדוא"ל עובר ביניהם.

אם מסקרן אתכם אתם יכולים לבדוק עם כמה כלים פשוטים בשורת הפקודה בלינוקס. לכל דומיין (=שם מתחם) במרשתת אמורות להיות רשומה אחת או יותר מסוג MX ואפשר לראות מי מטפל להם בדוא"ל והאם כתובת הIP הנ"ל עונה בפורט 465/tcp – אחרת זה נופל לפורט הרגיל הבלתי מוצפן 25/tcp שעליו אפשר להפעיל TLS אבל סביר להניח שזה כבר לא יהיה אם 465 לא פתוח. הבעיה היא שאין פה איזה מנעול ירוק או סימן קריאה אדום. לא קל לברר מה קורה עם מכתב מרגע ששלחתם, אלא אם כן תוכלו לראות את כל המסלול שעבר עד שהגיע ליעד (במילים אחרות תשכחו מזה). בדקתי את המצב בכמה גופים, והתעודדתי שרובם מקפידים, רק שלפחחות אחד מאלו שהזכרתי לעיל השתמש בספק אינטרנט ציבורי למקרה שהשרת שלו מושבת (כלומר רשומות MX נוספות בעדיפות נמוכה) ושם לא הייתה הצפנה, או במילים אחרות, אם תקרה להם תקלה טכנית זמנית, כל הדוא"ל שלהם יוזרם לשרת פרטי בצורה לא מוצפנת עד שהם יחזרו לתפקוד.

כבר קרה לי גם שישבתי מול סוכן ביטוח או יועצת השקעות שביקשו לצלם את תעודת הזהות שלי ועשו את זה למרבה התרעומת עם הסמארטפון הפרטי שלהם. לאיפה הולך הצילום? "אה, אני שולח את זה לעצמי לאימייל של העבודה". יופי נחמה. בדרך זה גם בטח מתרפלק לגוגל פוטוז ונשמר בחשבון הענן שלך לנצח. תודה באמת. ולא נכנס פה לשליחי דואר שמצלמים לך את התעודה כהוכחה שקיבלת את החבילה, או שכל סופר שכונתי רוצה את מספר הזהות בשביל כרטיס ההנחות שלהם. נופ. זה בכלל מיותר וחודרני.

פתרון אפשרי אחד: פרוייקט מאוד חביב של מוזילה הוא Mozilla Send, שלצערי הומת בטרם עת. למרבית המזל הוא עדיין תוכנה חופשית ויש סיכוי טוב שאחרים יתקינו אותו בכל מיני מקומות שנצטרך להחליט אם הם אמינים ולא מילכדו את התוכנה. אני כנראה אקים אחד לשימושי הפרטיים על השרת שלי. אני רק מקווה שימשיכו לתחזק את הקוד שלו. זה מאפשר לשלוח קבצים בצורה מוצפנת, שהמפתח שיוכל לפתוח אותם (ורק פעם אחת) הוא לינק שאותו אפשר לשלוח דרך דוא"ל או תוכנות מסרים שונות. אם הלינק נשלח בדוא"ל זה לא מושלם, אבל לפחות תדעו שברגע שהמקבל הוריד אותו הוא נמחק מהשרת לבלי שוב והלינק הופך לבלתי שימושי. במקרה הנדיר שמישהו תפס את הלינק והוריד את הקובץ לפני המקבל המיועד, לפחות תהיה לכם הוכחה שהקובץ נגנב ע"י מאזין שלישי ולא ע"י המקבל. ברכותי, הפרנויה הוכחה כרלוונטית. חסרונות – לא ברור אם או מתי יחזור השירות, לא ברור אם למישהו בתוך מוסד כמו בנק/ביטוח/קופ"ח יש בכלל גישה לשרת החיצוני שאליו הלינק שנתתם.

אפשרות אחרת – אם החלטתם שגוגל באמת לטובתכם ולא רק בהצהרות, וגם אתם וגם המקבל משתמשים בג'ימייל, אפשר לסמוך על זה ששליחה בין שתי תיבות ג'ימייל היא בטוחה ולא תדלוף מחוץ לשרתי החברה. החסרונות הם שלגוגל יש גישה. באותה הצורה גם העלאה של הקובץ לגוגל דרייב, דרופבוקס, מיקרוסופט וואן דרייב ודומיהם.

אפשרות נפוצה אבל לא הכי נוחה – שליחה בוואטסאפ. קל לצלם את המסמכים ולשלוח JPG או PDF לצד השני, זה מוצפן מקצה לקצה. הבעיות – בטלפון השולח והמקבל יש עוד יישומים שרואים את הקובץ הנשלח, אז רוגלות, תוכנות גיבוי, גוגל פוטוז ושאר דברים שאנשים לא מאוד טכניים שוכחים לקחת בחשבון עלולים לעשות העתקים של שמידע. כמו כן לא הייתי שולח את זה לטלפון הפרטי של עובד חברת ביטוח וכדומה.

אפשרות טיפה יותר טובה היא סיגנל, שהמציאה את הפרוטוקול שבו וואטסאפ משתמשת, והיחידה שידוע שמיישמת אותו נכון כי הקוד פתוח. הבעיה שלא הרבה בארץ ובעולם משתמשים בה, ושאר החסרונות כמו שכתבתי לעיל.

על טלגרם לא בא לי לדבר. הם טוענים שהם מאובטחים אבל מומחים מהתחום מעקמים את האף על המימוש שלהם, הם בחרו בהצפנה לא תקנית ולא מוכחת פרטית משלהם, וזה אומר מנורות אזהרה.

הצפנת GPG מקצה לקצה דרך כלים כמו אניגמייל או KeyBase קיימים ומצויינים, אבל רחוקים מלהיות לגמרי שמישים למשתמש הממוצע. אני אשמח אם יותר ישתמשו בזה להעברת מסרים וקבצים, אבל ברור שזה איננו פתרון אידאלי לכולם.

אז מה הפיתרון האידאלי? חברות הביטוח וקופות החולים צריכים לאפשר העלאת קבצים בצורה מאובטחת באתר שלהם או דרך אפליקציה ייעודית (איכס) ועד אז, אל תנתקו עדיין את קו הבזק ומכשיר הפקס שלכם. לא, שימוש בחברות של פקס-דרך-דוא"ל לא מוסיפות אבטחה, להפך, זה מוסיף כמעט בוודאות חוליה לא מוצפנת לשרשרת שאחרת הייתה יכולה להיות פרטית.

(את הפוסט הזה העליתי בעקבות שנה וחצי של תסכולים מול מערכת הבריאות והביטוח, אבל גב הגמל נשבר בעקבות הבחירות המקוונות המתקרבות בעמותה לידע ציבורי, שלדעתי אינן מאפשרות לי להצביע במתכונת שהוצגה – בלינק פירטתי גם חלופה פרקטית להצבעה מקוונת בעמותה שכנראה לא תיושם נכון לכרגע)

עוד פרויקט שלא אגיע אליו: עוזר חכם ובית חכם

האם אתם רוצים מערכת כזו? התשובה מורכבת.

כן, זה נחמד לשבת בעצלנות על הספה ולהגיד "הי גוגל, תדליק לי דוד", או אפילו להדליק אוטומטית את הדוד ברגע שיצאתי מהעבודה ע"י נתינת קואורדינטות של המשרד ליישומון IFTTT ולתת לו להקשיב לGPS.

לא, זה לא נחמד שכל מילה שנאמרת בבית מוקלטת ונשלחת לשרתים של גוגל או אמאזון (אלקסה) או מוקרוסופט (קורטנה) וכולי. זה גם לא חכם להשקיע בציוד שמייקר את החיים בבית והופך אותך תלוי ביצרן או משהו. למשל זו הסיבה שלא אקנה נורת פיליפס HUE בעשרות דולרים כי כשהיא נשרפת אני צריך למעשה לקנות נורה ומחשב קטן. אני מעדיף לחבר ממסרי SONOFF ולשלוט בהם בעצמי. כמו כן, אני לא אחבר בקרוב את מנעול הדלת למערכת ממוחשבת. אני לא ממליץ לסמוך עליה בנקודות אבטחה, אבל אפשר להסתפק במגע בנקודות הנוחיות.

אני לוקח רגע ומפרק מערכת ממוצעת כדי לסבר את האוזן למי שלא מכיר את הטכנולוגיה שמאחורה. בגדול יש כאן כמה רכיבי תוכנה תפורים ביחד כדי לגרום לקסם לקרות:

  1. יש מיקרופון והמחשב שמאזין לו, מנסה לבטל רעשי רקע ולהתמקד במה שעלול להיות דיבור.
  2. אח"כ תוכנה אחרת שבודקת אם זה אכן דיבור ומתרגמת אותו לטקסט. זה אולי הרכיב הכי מתוחכם במערכת ונחמד שיש אופציה או שתיים ברישיון חופשי (אבל כרגע אני די בטוח שזה עובד רק באנגלית, ולא יעבוד בעברית בקרוב. מקווה שלא תהיה בעיה עם זיהוי מבטא לא ילידי 🙂
  3. אחרי שיש לנו טקסט אפשר לפענח ממנו את הפקודה גם אם לא נאמרה בצורה תקנית אחת. כלומר "התראה עוד שעה" או "בבקשה כוון לי תזכורת בעוד שעה מעכשיו, תודה" הם שני משפטים שונים למדי אבל המחשב צריך לזהות את שניהם. הרכיב הזה והרכיב הקודם הם הרכיבים שקורים בענן של גוגל או אמאזון או מיקרוסופט שאותם אני רוצה להביא אל תוך הבית.
  4. בשלב הזה אפשר להפעיל מיני תוכנות וסקריפטים (מייקרופט למשל קוראים לזה "כשרונות" והקהילה פיתחה כבר כ-140 כאלו), כאן מגיעה ההתממשקות עם MQTT ורכיבי חומרת Sonoff השונים, או גישה לרשת כדי לדבר עם חשבון הגוגל שלכן כדי לבדוק איש קשר או לדחוף ארוע ליומן, וכיוצא באלו.
  5. לבסוף לאשר או להחזיר משוב למשתמש בצורת רכיב אחר שהופך תשובת טקסט לדיבור, מסנטזים כאלו יש הרבה בשוק – היה לי אפילו על אפפל ][ עם 64K זכרון, לצערי האיכות התפתחה מעט מאוד מאז בתוכנה פתוחה. מקווה שישתפר בעתיד.

התכוונתי (וויתרתי בגלל סיבות) לשחק עם עוזרים חכמים פתוחים. נתקלתי באינדיגוגו של מייקרופט (גיבוי עסקי לא יכול להזיק). כמו כן גיליתי שיש פרויקט בשם Jasper שכבר לא זז שנה ועוד אחת מליסה, כנראה גם אחרים.

מה דרוש? כרגע סבלנות וחוש טכני. כמו שלא לכולם מתאים לפרמט את האנדרואיד ולהתקין LineageOS, או ללמוד לקנפג קודי, וכולי. זה פרויקט לסקרנים, עקשנים, שאין להם בעיה לבנות ולהלחים כמה דברים לבד. הנה המידע שאספתי והפרמטרים שהייתי בוחר להתחיל איתם אם הייתי הולך על הפרויקט.

  • יש ארגז כלים נאה (וחופשי! ופתוח!) ללינוקס, זה אומר שזה יכול לרוץ על התחנה הביתית שלי (שהיא גם שרת המדיה) או על מכשיר שיבנה סביב Raspberry Pi וישב עם מיקרופונים בסלון, מטבח, חדר שינה וכיוצא באלו. בצד המנשק האנושי יש את מייקרופט וכלים אחרים, בצד השליטה על Sonoff ורכיבים אחרים של בית חכם יש את Home Assistant, שיודע לעבוד גם עם גוגל הום, אלקסה ודומיהם.
  • עוד לא ברור לי אם הרספי מספיק חזק לנתח דיבור או שהוא צריך להיות מגובה במחשב חזק יותר או שרות מקוון. המטרה שלי בפרויקט היא כמובן לא להוציא פיפס מהבית לשרתים של אחרים, אז אני מתמקד ביכולות שנשארות על הרספי והמחשב הביתי.
  • אני אשמח אם המערכת תדע לזהות קולות שונים של בני הבית ולתת לכל אחד את התזכורות והתשובות שרלוונטיות אליו.
  • מלבד שליפת תשובות מהרשת ולענות על שעה ומזג אוויר, רצוי לבדוק התממשקות לבית חכם. השם הפופולארי בתחום הוא Sonoff, ששולט על כיבוי והדלקה של קווי חשמל 220V, 10A או 16A. יש מכשירים עם דימר, חיישן חום ולחות או הרחבות אחרות. יש התקנים ששולחים IR כדי לשלוט על טלוויזיה או מזגן וכולי.
  • למה Sonoff? הם זולים, זמינים בעלי אקספרס ובכל מקום, ויש להם כמה וכמה קושחות פתוחות ברשת. כשקונים אותם מקבלים אותם עם קושחה שמכוונת לדבר עם שרתי החברה, שזה כמובן BIG nono בסיסי בשבילי, אבל עם קצת מאמץ צורבים קושחה חלופית ותופסים פיקוד.
  • יש פרויקט הפצת עדכוני קושחה לכל הבית החכם בעזרת כלי בשם Resin, אם אתם עוסקים באוטומציה לעננים, אומרים לי שזו המקבילה לPuppet או Chef לעולם ה־IOT.
  • כדי לדבר עם כל ההתקנים האלו, קיים תקן MQTT, שזה מעין שרת תורים מפושט. הפיקוד משאיר להתקן הודעה בתיבת הדואר וההתקן בא לאסוף. שרת MQTT שכזה יכול לרוץ מקומית (למשל בשרת Home-Assistant על הרספי) או ברשת למי שרוצה לעשות את כל זה בממשק על Google Home בלי להתקין סייען פתוח.

קריאה לעומק של תשובות מייקרופט לתומכי הקיקסטארטר ושל תנאי הפרטיות שלהם שכנעה אותי שהם לא עומדים בדרישות הפרטיות שלי בתצורה הנוכחית שלהם. בגדול הם "מתכננים" גרסא מקומית של רכיב ה־STT (דיבור לטקסט) שתרוץ על מחשב לינוקס או חלונות אבל זה עוד לא שם, ובתלות ברכיב שיבחרו, יכול להיות שזה ידרוש GPU חזק כדי לבצע את הניתוח בצורה מהירה ככל הניתן. מנתח ה־STT הנוכחי שלהם לא מספיק טוב והחדש שיכנס בסוף החודש צריך הרבה יותר כוח מחשוב. אז  כדאי לחכות. בעתיד זו תהיה אפליקציה או תמונת Docker מוכנה שנוכל להריץ על שרת PC כעזר לרספברי בלי להסתמך על שרתי החברה.

כאמור, בפוסט המקורי כתבתי שאני בודק את המערכת לביתי אבל הוטל ווטו משפחתי. אני עדיין אנסה לראות איך זה להתקין עוזר AI שכזה על הלאפטופ או הדסקטופ, ואוסיף דיווחים כשיהיו.

קריפטוכסף זו לא השקעה טובה

אמ;לק: לא ממליץ על השקעה בקריפטומטבעות, אבל אני לא כלכלן וגו'.

אני מנסה ב4-5 שנים האחרונות לעקוב אחרי עולם הקריפטוקוינז כדי להבין אם זה טוב או רע למין האנושי. חבר אצלי בעבודה קנה 100 מטבעות לפי מחיר $0.75 ומכר ביום הקפיצה הגדולה ל$1200. כשנפל חזרה ל$600 אמרנו לו כל הכבוד אבל מאז מחיר הביטקוין טיפס לטווחי $4000-$5000. לכאורה זה ימשיך לטפס. ערך המטבע לא יציב בלשון המעטה, אבל ב־8+ שנות קיומו של הבלוקצ'יין הוא טיפס יפה ובהתמדה בממוצע לאורך זמן. נראה שהטכנולוגיה מוכיחה את עצמה כאמינה מספיק כדי לעורר ענין אצל חברות פינטק ובנקים מהעולם השמרני הממוסד.

אז מה הביקורת? ובכן, כל מי שניסה לכרות בבית מטבעות בעצמו גילה שלPC הכי חזק שתוכלו להרכיב אין ממש כוח חישוב מתאים. רוב המטבעות היום עוברים כרייה ע"י כרטיסים ייעודיים מאוד מאוד ספציפיים לסוג המשימה הזה, שלקנות אותם הביתה זה יקר (ואולי תופס מקום ומרעיש), ורבים פשוט שוכרים זמן מיחשוב בחדרי שרתים אי שם במקומות בעולם שבהם החשמל או לפחות הקירור יותר זול, וגם אז לא כולם מצליחים להשאר בעסק – היום קראתי למשל שזירופונד, אולי חוות הכרייה הידועה ביותר בתחום כריית זיקאש, סוגרים את הדלתות אחרי שנה של פעילות כי זה פשוט לא משתלם כלכלית. הם יכולים להסב את הציוד או למכור אותו למשתמשים ביתיים, והם החליטו שהם מעדיפים לצאת מהעסק לגמרי. הרווח השולי זניח מדי.

אם נחשוב על זה, לחתיכות הנייר והמספרים בבנק היה פעם ערך רק כי לממשלה היה זהב לגבות אותו, אח"כ רק כי לממשלה היה כוח פוליטי, ואילו לקריפטומטבעות יש ערך רק כי אלפי אנשים ברחבי העולם מריצים מכונות חישוב חזקות ייעודיות, לא זולות או יעילות מאוד בחשמל, כדי לרוץ כל הזמן על קצה היכולת בפול גז ולהדביק את האינפלציה הטכנולוגית והאנרגטית של ציוד הכרייה.

אם אתם מסתכלים על זה אגואיסטית-קפיטליסטית, אולי זה נתיב השקעה נחמד, אבל לטווח בינוני בלבד. בטווח הרחוק כמות האנרגיה המתבזבזת על תחזוקת הרשת הזו לא שווה את הברדק. גם אם ערך המטבע הוירטואלי הזה עולה, גם המחיר הסביבתי עולה איתו. הציוד הייעודי שמתיישן ונזרק והחשמל שמאכיל את כל הפעולות החשבוניות האלו שלא מייצרות הרבה מלבד "הוכחות עבודה", במירוץ חימוש שלא ייגמר בצורה זולה ואפילו לא ממש משתלם.

Zcash, הסיפור הכי מעניין השבוע באינטרנט.

עוד רגע הבחירות, הילארי בדרך לשבור את התקרה, ויקיליקס מלכלכים את הרצפה, אפל ומיקרוסופט ראש בראש, אבל כל זה בעיני השבוע שולי.

בעוד כמה שעות, בוקר יום העבודה הקליפורני, יגיעו הקריפטוגרף הותיק זוּקוֹ ווילקוקס וחבורתו למשרד, וילחצו על כמה מקשים שישיקו מהפיכה. אני יודע שכל יום קם סטארטאפ שמאמין על עצמו שיהפוך את העולם, אבל לחבורה הזו יש סיכוי של ממש. חודשים ארוכים עמל צוות מתכנתות ומתכנתים, קריפטוגראפים מהטכניון ועד קליפורניה, על השלב הבא בקירוב הקריפטומטבעות למזומן. אחרי שביטקוין איתנו כבר כמעט עשור, ומאות ואריאציות תאומות לו נפוצו בשטח (כולל ניסיון מגוחך אחד לקריפטומטבע ישראלי), נוצר שדרוג קטן שיעשה שינוי גדול – סודיות מוחלטת של העברות הכספים על הבלוקצ'יין. למזומן יש מספר סידורי על השטרות שאפשר לעקוב אחריו, כאן לא יהיה אפילו את זה.

קצת רקע מאד בסיסי למי שלא מכיר עדיין איך עובד קריפטוכסף בסגנון ביטקוין: כל משתמש מגריל לעצמו מפתח סודי ומפרסם את המפתח הציבורי שלו (כתובת הארנק) אם הוא רוצה לקבל תשלום. כל אחד יכול לייצר הודעה ולהפיץ אותה ברשת, לפיה הוא משלם X לארנק Y וחותם על זה דיגיטלית, ולכן כל העברת סכום היא ציבורית לגמרי. אם תנסה להעביר יותר מהסכום שיש לך בארנק, הרשת תתעלם בגיחוך מהנסיון העלוב לגנוב כסף ותתעלם מהודעת התשלום שלך. אם ההודעה שלך כן התקבלה, היא נשמרת בספר החשבונות הגלובלי (להלן, הבלוקצ'יין), ומאותו רגע לכל העולם ידוע מי שילם למי וכמה. אם מעסיק ישלם ככה משכורות, כל העובדים יראו מה מקבלים הקולגות, וכן הלאה דוגמאות למה אין דרך לרמות את המערכת (כי מתמטיקה) אבל גם אין דרך באמת להעלים מי אתה וכמה יש לך בארנק. אם יש לך כתובת של ארנק של מישהו, אתה יכול גם לראות כמה יש לו (סך כל ההעברות אליו וסך כל ההעברות ממנו), למי הוא משלם, כמה ומתי, ובמילים אחרות, הרבה פרטיות אין פה. אמנם המשלמים והמקבלים הם כתובת אלמונית עד שיעשו עסקה תמורת טובין באתר אחר ששומר אולי כתובת למשלוח הטובין וכדומה, ולכן אי אפשר באמת להגיד שהמערכת הזו שומרת ממש על פרטיות, רק על אמינות.

ובעוד שעות ספורות יכנס לזירה Zcash. הוא גם מבוסס על בלוקצ'יין, ויכול לבצע את אותן הפעולות כמו רשת קריפטוקוין קיימת, אבל יש לו גם אופציה של ארנקים מסתרים. בשפת ה-Z, יש לך כתובות מסוג T-addr, כאשר T מציין שקיפות, ויש כתובות Z-addr, מלשון Zero Knowledge. אם יש לך משהו בארנק וכתובת של מישהו אחר, תוכל להעביר לו סכום בלי לגלות לו כמה יש לך בארנק, תוכל להוכיח לו שאתה לא מעביר לו יותר ממה שיש לך בארנק, והוא מצידו לא יוכל לדעת גם כמה תשלומים קיבלת והוצאת, כי שאר הרשת תראה שהיתה העברת סכום, לוודא שהיא אמיתית (לא כוללת סכום שלא היה בארנק שממנו יצא הסכום), אבל לא מי שילם או מי קיבל. סודיות מוחלטת. מה שכן יש זה מפתח נוסף לכל העברת קריפטוכסף, מיועד לקריאה בלבד, שמאפשר למשלם או למקבל לחשוף לבחירתם את סכום ההעברה כדי להוכיח שהיא התקיימה, בלי לחשוף יותר פרטים אישיים על זהות המשלם או על העברות אחרות שביצעו הארנקים שלהם.

והנה מצגת שנכנסת יותר עמוק לפרטים הטכניים.

את ההשלכות אתם יכולים לנחש. מדובר בחגיגה הן עבור קנאי הפרטיות והן עבור פושעים מלביני כספים, הרשת עוד לא יודעת איך זה יתקבל בעיני החוק. מה שבטוח, זה מרעיש השבוע את עולם הקריפטומטבעות. בניגוד להרבה קריפטומטבעות קיקיוניים שמסתובבים במאות ברשת, ומיעוטם מוכר ע"י הבורסות הפופולאריות לפעמים גם אחרי חודשים, המטבע החדש (שסימנו יהיה ZEC) כבר נסחר באופציות עתידיות לפי ערכים של מאות דולרים למטבע לפני שנכרה אפילו מטבע בודד (שליש ביטקוין לפני שלושה ימים, ומטפס אל $300), וכל הבורסות המובילות בשוק (ביטטרקס, פולוניאקס, קראקן ועוד) הודיעו כבר מראש שיתמכו בו כבר מהיום. בקרוב אפשר יהיה לסחור בו באמצעות הארנק הפתוח הפופולארי Jaxx, אבל כרגע רוב הקוד שלו כרגע רץ רק על לינוקס (יש ניצנים של תוכנות כריה לחלונות, שני נסיונות לכורים שרצים על GPU). יש גם כמה שירותי "כרייה בענן" שכבר מכרו את כל זמן הכרייה של ZEC על החומרה שלהם לחצי שנה קדימה. במילים אחרות, שווה להציץ?

עוד משהו שכדאי לדעת, בחודש הראשון הכרייה תהיה יותר איטית (תתחיל ב־100 מטבעות ליום) ומטבעות יהיו נדירים, ולכן המחיר אולי יעלה בטירוף. קצב הכרייה יעלה לינארית עד שיתייצב על 7200 מטבעות ליום בסוף נובמבר. אף אחד לא יודע אם זה אומר שתהיה בועה שתיפול או מה, אז אני לא ממליץ לאף אחד לרוץ ולקנות בכסף (לא שברור שיהיה מספיק למסחר, או שכל מטבע שיכרה ישמר ע"י הכורים כדי לראות מה ילד יום). כמות ההייפ מטורפת, בגלל השוק הספקולנטי הבלתי יציב, אבל הטכנולוגיה אמינה. לכן אני הולך לקמפל עכשיו כורה ולהתחיל להעביד את המעבד שלי. אולי יפול עלי איזה סכומצ'יק מתוך כל המתמטיקה. אני מקווה שהוא יהיה יותר ממחיר החשמל 🙂

אז איך נדע שכל הציפייה לא תהפוך לעוד מפח נפש כמו את'ריום? זוקו לא מבטיח שהכל יהיה מושלם, הוא אפילו לא מבטיח שיהיה רק מטבע אחד מבוסס על הפרוטוקול, להפך, את המודל העסקי של החברה שלו הוא בונה על הצלחת הפרוטוקול ולא המטבע הספציפי הראשון הזה שיושק עליו. אופטימיסט זהיר ומלא ביטחון עצמי, זוקו אתמול עשה ריטוויט לסיכום הפשוט והחשוב הזה:

לקריאה נוספת: