תגית: חדשות

פורסם ב

על ספקנות בעת מלחמה

ההלך עירום.

אני מדבר על הלך הרוח, ספציפית על הסכמת הרוב ברחובות ש"צריך למחוק\לשטח\לכבוש את עזה". אי אפשר להסתיר יותר את הדעות הגזעניות האלו בשכבת טיח. אני מדבר על הציוץ הזה של תומר וינר ועל המשפט "ניסים ואטורי מחרב את ההסברה שלנו". בפוסט הקודם אמרתי ששתי המילים הכי מוכרות בעברית היום הן "שלום" ו"הסברה" ולא בקונוטציה החיובית. ענתה בצדק טליה: "ההסברה בבירור לא עובדת. אולי כדאי שננסה שלום."

הסברה זו מילה שמזמן הבאישה, כי במקור משמעותה "לא מבינים אותנו נכון אז בואו נבהיר את עמדתנו", אבל ואטורי מבהיר היטב את עמדת רוב הקואליציה. אם "ההסברה" מספרת סיפור אחר שהוא לא העמדה המייצגת – אזי הסיפור הזה הוא דעת מיעוט במקרה הטוב, תודעה שקרית במקרה הרע. כשאמריקני או צרפתי אומר Hasbara הוא מדבר על פרופגנדה מהסוג הרע, זה הפך לשם גנאי ומשמעותו היא פשוט לשקר. העולם לא מאמין לביבי שפניו להסכם קבע עם הפלסטינים כבר שנים, עכשיו כבר לא מאמינים גם לצה"ל.

ולמי הישראלים בוחרים להאמין? בסקר של ד"ר גל יעבץ יוצא שרק 4% מהמשיבים טוענים שביבי הכי אמין. לצערנו רק 10% אומרים שהם הכי מאמינים לכתבים ואילו ב74% שלמים, זוכה לא טיקטוק ולא קושמרו אלא דובר צה"ל בעצמו, תא"ל הגרי.

לי כספקן זה מציק. אני משתדל לגוון את דיאטת המידע שלי. לסמוך מעט על זה ומעט על זה כדי לבנות תמונה אבל אני יוצא מכמה הנחות יסוד:

  • ביבי לא אמין כי הוא נתפס ביותר מדי סתירות ושקרים, ובכלל התנהגותו גם מאז השבת השחורה מערערת אמון.
  • דוברים מטעם (כולל צה"ל) לא אמינים בעיני כי תפקידם הוא מראש פרופגנדה, ודובר צה"ל בוודאות מדווח לנו מידע מסונן ומנוסח באופן מגמתי כדי לבלבל אויבים, לחזק את מורל החיילים ועוד רשימת אינטרסים שקודמים לאמת.
  • כתבים ישראליים כרגע מרגישים שגם אם חודשים הפעילו עליהם לחץ מהשלטונות יש להם המון גיבוי מהציבור לעשות את העבודה ההוגנת ביותר שהם יכולים, בלי לחסוך ביקורת מהממשלה ואפילו הצבא כשצריך. עדיין, הם יישארו ממלכתיים, לא ידברו נגד כיבוש, הפצצת אזרחים ושאר מרעין בישין.
  • כתבים של רשתות ערביות, אירופיות או ערוצי יוטיוב כגון דמוקרטיווי, JNS, TYT, Novara, ודומיהם יכולים להצרך אבל עם גרעין מלח ענקי שכן בחלקם נאמנותם לעקרונות על פני אמת אוביקטיבית בולטת. אפשר להכניס לדיאטת המידע אם חסר כיסוי לנושא אצל מקור יותר אמין אבל כדאי להשלים צפיה משני צידי הסקלה כדי לנסות לבטל את ההטיות.
  • ארגונים עם הטיות חזקות יותר או פחות: ארגוני או"ם השונים (שאינם בכיס החמאס כמו UNRWA), אמנסטי, בצלם – לקחת נתונים אם אין מקור אחר ולתת פחות משקל לפרשנות בהתאם לנושא.
  • הרבה נתונים יישארו חסרים כי לצבא או לחמאס או לפלסטינים עדיף שהנתונים האמתיים או הבלתי מבוססים לא ידווחו בזמן הקרבות.
  • יש גורמים שממש כדאי להקשיב להם, אנשים חכמים שרואים ויודעים להציג זווית ראייה רחבה יותר, ולא לדחוף דעה אישית על נושאים בהם הם לא מומחים או שאין להם מידע. אלו לרוב לא האנשים לקבל מהם את החדשות הרציפות כמובן, אלא לראות ראיונות שלהם, כמו סלאבוי ז'יז'ק, יובל נוח הררי, המומחים של INSS, תום פרידמן, איאן ברמר וכדומה.
  • בתחתית הרשימה אנשים שאין מה להקשיב להם אלא אם רוצים להתעצבן: פוקס ניוז, פירס מורגן, ערוץ 14, ג'ו רוגן, טאקר קרלסון וכל מי שאתם עוד מניחים שנכנס לרשימת ההזויים הזו.

עד כמה שאוהבים לרדת בימינו על CNN בארצות הברית, הם מצליחים לתת תמונת מצב די מאוזנת יחסית, יותר ממה שמתיימרים BBC ואחרים להראות. הישראלים גילו פתאום את ג'ייק טאפר, שטורח להציג תמונה אוהדת ישראל (טוב נו, יהודי ואמריקני) למרות שאינו חוסך ביקורת מביבי וימינה לו. אני לא צופה אדוק של הרשת אז אני לא יודע לומר עדיין עד כמה נקודת המבט שלו ביקורתית או סלחנית לפלסטינים. אבל הנה איך שהוא מעביר נקודת מבט שלא חוסכת ספקנות מהסרטונים של דובר צה"ל ונכנסת ללא רחמים בסמוטריץ' ובן-גביר על ליבוי והתגרות.

מהצד השני, הנה ערוץ נובארה מדיה השמאלי שמתקיף את ישראל יום יום ללא רחם ולא מזמין כמעט אף פעם דעה נגדית לשולחן, אלא אם זה פופוליסט שקל להם לפרק את טיעוניו, אני לא נותן להרבה מהסרטונים שלהם משקל רב מדי אבל צופה מדי פעם כי יש והם מאירים על נקודות עיוורות של דיווחים אחרים. הנה הם נכנסים בסרטון שפותח את הקטע של טאפר למעלה ביתר פירוט (הפעם לשם שינוי הBBC עשה עבורם את חצי העבודה).

שאלות פתוחות

לאור ההנחות שפירטתי למעלה אפשר לנסות לבנות תמונת מצב, ועדיין יהיו חוסרים. אני למשל אשמח לדעת יותר לגבי השאלות הבאות, למרות שאני מניח שיש סיבות שהתשובות האלו פוגעות באסטרטגיה של צה"ל איכשהו, אבל יום אחד אני ממש אשמח לגלות.

  1. כמה אזרחים וכמה חמסניקים מתו בידי צה"ל? היו המון דיבורים על "תגובה סבירה ביחסיותה" אז חשוב לדעת אם מתו 3 אזרחים על כל חייל חמס או שלושה חמסניקים לכל אזרח.
  2. הפצצנו זרחן לבן או לא? ואם כן למה? אם יש רשימה סגורה למצבים שמותר להשתמש בחומר הזה למה היא סודית?
  3. האם יש מישהו בצה"ל מעריך שבאמת רוב או אפילו חצי מהחטופים יחזרו בחיים?
  4. לפני הכניסה לבית החולים, צה"ל טען שהוא מקיף את שיפא, לא יורה פנימה, מתעד יציאת מחבלים מהמתחם וחזרתם פנימה, משאיר את החזית המזרחית פנויה לכניסה ויציאה של צוות ומטופלים, ונמצא בקשר עם ההנהלה. באותו זמן מי שקרא את הטוויטר של "רופאים ללא גבולות" ואחרים התרשם שבית החולים מופגז, חדרי ניתוח יצאו מכלל פעולה, שנותרו 7 מנתחים בחיים מתוך כ־50 וכל מי שמתקרב לחלון חוטף כדור. לאיזה צד יותר קרובה האמת?
  5. מה התוכניות לדרום הרצועה, איפה שמעריכים שרוב החטופים מוחזקים? האם גם אותה ישטחו?
  6. מי אמור לשקם את כל הבניינים והתשתיות ההרוסות ועל חשבון מי? ישראל אפילו לא בונה מספיק נדל"ן בר השגה לאזרחים, מה אם יפול עלינו הנטל לממן את הפיצויים לבניה מחדש?

וזו רק רשימה חלקית מהשבוע האחרון. יש פרטים מעורפלים, יש אמיתות ברורות שיתפוררו בהמשך. למשל בשבוע הראשון אמרו שרצחו 40 תינוקות בכפר עזה, שערפו לרובם את הראש, המספרים המזעזעים האלו צוטטו על ידי ביידן ואנשיו, ואני כמובן לא אחד שרץ לחפש סרטוני סנאף בטלגראם. אבל הציק לי אז בדקתי. יש עמוד לזכר הנופלים בהארץ, יש טבלה אצל טמקא, איפה התינוקות? מיינתי את הטבלה לפי גילאים, יש רק תינוקת אחת מתחת גיל שנה, סה"כ שמונה מתחת גיל 10 ומהם 1 נהרג מקסאם ואחת מדום לב. אז 6 פעוטות ותינוקות אם נמתח את זה, לא 40 תינוקות. למסקנה דומה הגיעה הכותבת של סנופס.

ראש טבלת הנרצחים של טמקא כשממיינים לפי הגיל

ולמה חשוב אם זה נכון או לא? אחד כי על סיפורי הזוועה האלו גייסנו תמיכה בין לאומית, וכשאחד מתפורר מתחילים לחשוד באחרים. למה לספר שקרים כשהאמת מספיק גרועה? עכשיו מוצדק לגמרי להטיל ספק כשחודש אחרי אנחנו מתלוננים שהיו מקרי אונס ואף ארגון נשים לא מוקיע, כי צעקנו זאב זאב יותר מדי פעמים. עכשיו כל המהלך המלחמתי והמדיני חוטפים ביקורת, חופרים לנו בדבריו של דובר צה"ל, לא מקבלים את בקשותינו להסיר לבתי החולים את סטטוס ההגנה כי לא מאמינים לנו יותר (מלבד האמריקאים והגרמנים אולי) שיש מתחתם בסיסי מחבלים.

חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית או חשיבה חדה זה לא סתם להטיל ספק בהכל, זה לבנות תמונת אמת כמו שבונים תזה מדעית, מחפשים איפה יש סתירות לא סגורות בקצוות, כדי שכל התמונה תתחבר. לצערי לא מלמדים את זה בבתי ספר ברוב העולם. בחודש האחרון יוצאים המון צעירים אמריקניים ובריטיים להפגנות בעד הפלסטינים אבל חוזרים על ססמאות "מהים עד הנהר" שמשמעותן רצח עם או לפחות טיהור אתני. השלב הבא היה גילוי המניפסט "מכתב אל אמריקה" של בין לאדן, מה שכמה טיקטוקריות קראו לו "האמת שהסתירו ממני" ותיארו משבר קיומי ומיטוט כל יסודות האמונה שלהן. נו באמת. האם כל כך קל להשפיע על צעירים? אין שום אתוס מאחד מלבד שחור ולבן, עבדים ומשעבדים, כובש ונכבש? אין מצבים יותר מורכבים ועובדות היסטוריות? אז מצד אחד כן, די קל להשפיע, ואפשר לראות ישראלים ויהודים בארה"ב מתחמשים להגנה, עסקים חוטפים חרמות ואלימות נגד סטודנטים, ומצד שני אני עדיין מתקשה מאוד להאמין שכל כך הרבה משתכנעים פתאום מבין לאדן. כששרשרת המשפיעניות טוענות למשבר קיומי, זה כמעט נשמע כמו תסריט כתוב. אולי זה מבצע "דגל שקרי" להנדסת תודעה? האם מישהו שמע על התפתחויות בנושא מאז אותן 48 שעות שבהן הסיפור התפוצץ בחדשות? הגארדיין אמרו שהיתה קפיצה בגישות למסמך, אבל אחרי שהעיתונאי יָאשַר עָלִי פרסם את היסטריית הטיקטוק היתה קפיצה פי חמישה. מה מאז? נרגע? נעלם? החמיר? שקט. עברו להזדעזע ממשהו חדש.

האמריקנים כבר כמה שנים טוענים שטיקטוק משחקת באלגוריתמים שלה, אולי זו ממשלת סין עצמה שמשחקת שם בחשיפה למסרים? אלו לא חדשות, הנדסת תודעה מכוונת היא שיטה ישנה. הנה ראיון בן 40 שנה עם מומחה סובייטי שערק למערב שמתאר איך רוסיה עושה את זה למערב (תודה לגיא ששלח):

למי שמעוניין בראיון המלא (80 דקות) הנה עותק. אבל קחו עם גוש מלח כי יש הטוענים שיורי בזמנוף זייף את הקשר שלו והידע שלו על שיטות ה־KGB. הוא לא המציא משהו שלא כתוב אצל סון דזה ב"אמנות המלחמה". אז שוב חזרתי לשאלות של למי להאמין…

אבל האם זה בכל זאת לא בלתי סביר? הררי מחקרים שמראים שאלגוריתמים של יוטיוב ופייסבוק מכניסים אנשים ל"מחילות ארנב אידאולוגיות" ויוצרות חדרי תהודה אידאולוגיים שממסכים שיח רב צדדי ומקצינים דעות – כל אלו בכיוון הנכון, והמערכות שמנסות להלחם בזה לא מספיק יעילות, והמעט שהיו בטוויטר נתלשו ונזרקו על ידי מאסק. אבל האם אצל טיקטוק זה קורה בכוונה? האם התחרות של סרטי תמיכה בפלסטינים/חמאס/ישראל מוכרעים על ידי איכות הסרטים ותגבור התעבורה על ידי פעילים או שמא ממשלת סין עם יד על המאזניים? אם זה המצב אז למה בכלל לנסות להלחם על נרטיבים (לא על אמת אפילו) בפלטפורמה שמקדמת רק צד אחד במקרה הטוב, או מעדיפה לקדם בלבול, פערים וסכסוך בין שני הצדדים כדי לקדם בכלל את האינטרסים של איזה צד שלישי?

זהו, אני חושב שגירדתי את פני השטח. מידע אמין זה מצרך קשה להשגה ביומיום, וקשה שבעתיים בזמן מלחמה. שמרו על שיח הגיוני ואל תתפסו להגזמות, ובעיקר השתדלו לגבש עמדה על בסיס רעיונות בני קיימא ולא לפי העמדה של סלבריטי או ידיעת חדשות אחת או שתיים. חייבים גם משהו קבוע בחיים, אז צאו מאתרי החדשות ונסו לקיים כמה ריטואלים בריאים אחרים, עדיף עם עוד אנשים.

מאחל לכולנו לשמור על בריאות ושפיות, לזמנים טובים יותר.

פורסם ב

לא בוואקום

הארץ רעשה וכל מהדורות החדשות (גם אלו שהביביסטים אוהבים להגדיר כשמאלניות) כשמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטריש אמר שהתקפת החמאס לא קרתה בוואקום. אני באמת לא מבין למה אנשים מתרגשים. ברור לכל אדם שלא נמצא בוואקום בעצמו, שזו עוד חוליה בשרשרת ארוכה של היסטוריה. כל העם ואחותו גם תופסים את הראש ובוכים על ההתפרצויות האנטישמיות בעולם המערבי, ולמה קוראים לנו קולוניאליסטים, ומה עשינו רע לביורק ואנג'לינה? ואיך רק בונו ופינק לצידנו? הרי פעם כל כך העריצו אותנו ובאו להתנדב בקיבוצים, ופתאום אנחנו צריכים להסביר לעולם שאנטי ציונות זו אנטישמיות ו…

עצרו הכל. אתם באמת תמימים?

לא, אין לי מושג אם גוטריש רומז שאנחנו התגרינו בחמאס. התגרות איננה המילה הנכונה, אנחנו מימנו ועודדנו אותו, ביבי התגאה בטריק הגאוני שלו של משחק באש. הקונספציה ההזויה שלו שאפשר להאכיל את המפלצת, ולהזריק לה סטרואידים, ועדיין לשמור אותה בכלוב – כדי לא לקדם פתרון קבע עם עבאס, לא לאפשר לברגותי להעלות מולו אופוזיציה\ירושה ראויה, או חלילה כל אופק אחר של תקווה. זה לא קרה בוואקום, זה קרה בחישוב קר ומדוקדק ביוזמתו ועידודו של ראש הממשלה הכי כושל שהיה פה אי פעם. חוץ מלשלוח להם יוצאי סיירת מטכ"ל שיאמנו את הנוח'בה אישית, עשינו בשבילם את הכל. הדם גם על הידיים של כולנו שלא הצלחנו להעיף את ביבי מאז שמזוודות הכסף והחומרים הדו-שימושיים התחילו לזרום לרצועה.

אבל הקהל הישראלי עדיין יוצא ללחום ברשת חמוש בנרטיבים נאיביים\מיתממים להפליא של hasbara: אנחנו אנשי שלום, אין כיבוש, אין אפרטהייד, אין גזענות, אין אצלנו ריקוד על הדם, אין טיהור אתני. רצח עם? אנחנו? עוד רגע אני שולף עליך את השואה מנרתיק המותן!

(כן, אם יש שתי מילים בעברית שכל אמריקני מכיר אלו shalom ו־hasbara, אנחנו בוכים למה ההסברה לא עובדת, הנה פוסט שאומר שאי אפשר להסביר בדיבור מעשים שצורחים ומדממים)

ועכשיו לקש ששבר לי את גב הגמל והוליד את הטור הזה: סרטון ביקורת ביוטיוב, אחד ממליון אולי, לא שום דבר בולט. באסם יוסף היה כוכב ענק במצרים ונאלץ לברוח כמו פליט כשעצבן את השלטון טיפה יותר מדי. שני ראיונות איתו אצל פירס מורגן, הטמבל השמרן, הפכו לויראלי בטיוב. או אז שלח לי חבר לינק לסרטון תגובה של אחד רועי יוזביץ', לא הכרתי את השם ולא טרחתי לברר מה הרקע שלו, מהתוכן והכיפה אני מנחש שנוטה ימינה ולא מתנגד לכיבוש. בסרטון ניכר שהאיש גם לא מתנגד לכיבוס. הוא מפרק את "השקרים של באסם", חלקם אכן עיוותי מציאות ועליהם לא התווכחתי, אבל חלק מהתגובות שלו מיתממות והבנתי פתאום שאנשים באמת מאמינים לנרטיב הזה ולא כהצגה, אז התחלתי לענות לו ביוטיוב, בסוף זה פשוט הופך לפוסט. אתם מוזמנים לצפות או רק לקרוא ישר את התגובות, ההקשר ברור מהתגובה שלי.

03:05 אולי לפני 50 שנה כשנולדתי, ציונות באמת הייתה רק "זכות היהודים לאוטואמנציפציה ומדינה משל עצמם". אבל בזכות מפעל ההתנחלויות שהפך בתפיסה העולמית למפעל ההתנכלויות, המילה ציונות נחטפה ומשמעותה היום היא מאוד שונה, היא נתפסת כתורה גזענית שפולשת לטריטוריות פלסטיניות ומממשת טיהור אתני כחלק מהאידאולוגיה. מה שאולי נתפס יותר כציונות דתית או משהו כזה.

אני בא מהציונות שלא מאמינה ביציאה מגבולות 67, כמו, אני מניח, כל הקיבוצניקים הוותיקים ואנשי עוטף עזה, החיים או הנרצחים הטריים. אנחנו נגד הכיבוש, בוודאי ובוודאי נגד יישובים יהודיים בתוך השטח הזה, שמעולם לא סופח לישראל. אני רואה בעובדה שהקמנו שם "עיר" ויישובים תקיעת אצבע מתמשכת בעיני האו"ם, האירופים, האמריקנים וכמובן הפלסטינים. זו גם הסיבה לכך שב־50 השנה האחרונות ישראל הפכה ממושא להערצה על עצמאות לדוגמה והפרחת השממה – לטפילה הגדולה בעיני העולם המערבי, כובשת, מטהרת אתנית, אפרטהייד.

וזה בלי שאזכיר את זה שמעט האנשים שעוד קוראים לסיום הכיבוש הפכו למיעוט מטריד אפילו בתוך המחאה של 11 החודשים האחרונים, והלכו אתם מכות. לי קוראים היום אנטי ציוני כי אני בעד פינוי ההתנחלויות. אם זו הציונות, תקיעת אצבעות בעיני הפלסטינים והציונים הישנים, אז קראו לי פוסט ציוני. אני לא אוהב את זה, אבל אני מקבל שזו המציאות שנכפתה עלי.

להתעלם מכל זה ולהגיד "למה שונאים אותנו פתאום, היהודים מסכנים רק רוצים מדינה!", זה להתעלם מהמזרח הפרוע שקורה ביו"ש, שם באמת יש טיהור אתני זוחל, ולא בכדי קמים ארגונים אלימים מאז שירד אש"ף מארגון טרור לארגון פרוטו-מדינה, כי אנחנו אלימים כלפיהם.

בקיצור, חלאס עם ההיתממות.

06:00 פלורליזם במדינה שלנו נדרך ונרמס פה כבר 25 שנה ובמיוחד בשנה האחרונה, על מה אתה מדבר? אני מכיר אנשים שהיו בהפגנות חוקיות לגמרי באירועים כמו מחאת 2011 או בשנה האחרונה ועדיין נעצרו ונחקרו במשטרה או קיבלו צו לא להופיע חודש להפגנות, או שזיהו אותם במצלמות עם תוכנות ביומטריות בקיץ 2011 וזימנו אותם למשטרה לפני קיץ 2012 כדי לשאול אותם "מה הם מתכננים". היום המצב עוד גרוע בהרבה, כשראש הממשלה ושריו מסיתים שנה נגד אזרחים וגם עכשיו בזמן מלחמה שנולדה ממחדליהם עצמם כשהיו עסוקים בפגיעה קשה בפלורליזם. זו מדינה מאוד חופשית אבל עדיין רחוקה מדמוקרטיה אמתית. להציג את זה ככה בסרטון זה מירוק האמת.

07:20 לצערי כן, אני רואה שמחה בין מתנחלים כשיש פעולות בשטחים נגד פלסטינים, ורק השבוע אנשים רקדו ושמחו עם חנן בן ארי ונרקיס ששרו על מחיקה וכיבוש עזה (הריקה כמובן מאנשים, אלא איך) ויישובה מחדש. או הסרטון הזה של ליאור נרקיס ובטח יש עוד שאני לא רוצה להכיר.

זה כבר לא קומץ נערי גבעות חוגגים תג מחיר בחתונה השנאה, מחיקת עזה משום מה בקונצנזוס, ורואים לכם את זה לאורכה ורוחבה של הרשת. אנשים אפילו לא מתביישים לדבר על המשיחיות של ארץ ישראל השלמה כאילו זה דבר של מה בכך. "שתי גדות יש לירדן, זו שלנו זו גם כן" זה כבר פאסה, עוד מעט ידברו בגלוי על "עד הפרת והחידקל".

פירוש מסורתי, חסר כל ראיות, על גודל ממלכת שלמה. אנשים אשכרה חולמים לחלוש על השטח הזה "שוב".

בשלב הזה, ד"ר יוזביץ' ממשיך לפרק את טיעוניו של באסם וגם כמה אנשי קש ממוחו, וזה פחות מעניין. מה שרציתי להגיד בעצם זה שישראל לא קמה ככובשת וגזענית אבל זו בהחלט לגמרי הנקודה אליה הגענו כי אלו העמדות שנבחרות לכנסת ברוב קולות שוב ושוב כבר עשורים. אל לנו להתלונן שככה אנחנו נתפסים בעולם כי את התדמית הזו הרווחנו בזיעת אפינו, בלי וואקום, ומתוך המדיניות של הממשלות שאנחנו הקמנו, עוד הרבה לפני שמינינו זוג פושעים מורשעי טרור שהוקאו משירות בצה"ל לשליטה באוצר ובמשטרה. בן גביר בשבוע האחרון לא רק חילק כלי נשק ארוכים לכל אחד שיש לו דופק (כולל לפושעים ידועים לפי מה שמתפרסם ברשתות!) אלא גם טרח לשלול את רשיון הנשק של קצינים במילואים ששנים משמשים בכיתות משמר, מה שיאלץ אותם להפקיד את אקדחם האישי במשטרה. אם הממשלה הזו לא תפוזר בהקדם תהיה פה מלחמת אזרחים עם פצועים והרוגים, ואני מזהיר מראש את המשפיענים ברשת, תהיה לכם עוד יותר עבודה והרבה פחות קלה.

נועה תשבי עושה hasbara, צילומסך מיוטיוב

מילה אחרונה בהקשר זה לקוראת נועה תשבי. את יושבת ברשת ובאולפנים וטוענת להגנתנו שאכפת לנו מהפלסטינים, שמגיעה להם מדינה. את עושה את זה בעודך עונדת את ארץ ישראל השלמה על הצוואר, כולל עזה, יהודה ושומרון. זה גורם למסרים שלך להיות סותרים. לדעתי השרשרת הזו עושה לכל המסרים שלך נזק ואני לא מבין למה זה טוב. אי אפשר להתלונן שנים על המסרים הסותרים של ערפאת ועבאס באנגלית מול ערבית, ואז לבוא עם מפת ישראל הזו על הצוואר ולהגיד שאת לא בעד טיהור אתני, זו "משרוקית כלבים" לפי הספר.

פורסם ב

האמונה בטכנולוגיה – המלכודת שהפילה את הגדולים ביותר

נראה שהפתגם הידוע כי "לאחור תמיד רואים 6/6" פועל יותר ויותר בולט עם השנים כשחברות, תוכניות ממשלתיות ושאר מיזמים שעובדים עליהם אנשים "שהיו צריכים לדעת יותר טוב". אני לא יודע אם מישהו בדק אבל מנקודת המבט שלי אני רואה שהמון פעמים אחת מנקודות הכשל (כמעט אף פעם זו לא רק אחת) הן הנחות מופלגות על יכולות ויציבות מערכות טכנולוגיות עד כדי היבריס.

מערכת בדיקת הדרכונים הישנה (ביומטריה של כלי דם בכף היד) לא עצרה אנשים מלברוח לחו"ל עם פתקון אישור שהנפיק להם חבר. המערכת החדשה נעקפה גם היא מספר לא ידוע של פעמים (מקרה אפי נווה היה היחידי שנחשף בגלל המעורבים). פתרונות טכנולוגיים לבעיות האקלים שלא נבדקים עד הסוף ומסתבר שמזיקים יותר ממועילים. בורסות וחברות קריפטו אחרות שנשדדות במליונים ועשרות מליונים בגלל טעויות בחוזה את'ריום או בעיות תוכנה אחרות. מכונת איסוף המידע האדירה והבלתי חוקית על NSA לא הצליחה לעלות על פיגועים או לעצור את סנודן מלברוח. בשלב כלשהו, כך צפיתי פעם פעם בפוסטים פה בבלוג, גם ישראל תסתמך יותר מדי על תעודות הזהות הביומטריות או הדרכונים ואנשים שירצו לעבור גבול או לגנוב זהות כבר ימצאו וקטור התקפה אחר על המערכת, מתישהו כששומרי הסף שסומכים עליה יעצמו עיניים כי הם סומכים עליה מדי. עם כל הכבוד לטכנולוגיות, לפעמים נדרשים לעבודת רגליים או סתם שומר שמשווה את התמונה לפנים בעיניים ומפעיל את השכל. מכוניות עצמוניות עדיין זקוקות לנהג מאחורי ההגה. ואני לא רוצה לדעת כמה זמן מרגע שרובוטים יתחילו להחליף מטפלים סיעודיים יתחילו לעלות מקרי המוות מתקלות טכניות גם שם.

ואז הגיע ה7 באוקטובר, שעוד לא ברור איך נקרא לו בעתיד. חמאס התכונן למתקפה שנים, שידר אפילו את האימונים שלו בטלוויזיה ברוב חוצפה, איומים של שדרני טלוויזיה ומרואייניהם ש"בשבוע הבא היהודים האלו עוד יראו איזה מכה תבוא עליהם", הזהרות של הביון המצרי, יריות רקטות מתוזמנות אל הים, וזה רק בשבוע שלפני. ישראל המשיכה להעריך שחמאס לא מספיק חזק או מתוחכם, שהגדר מספיק מתוחכמת, ושאר הנחות מוזרות. ימים ספורים לפני ההתקפה צה"ל פינה טנקים וסדירניקים מהאזור, שלח אותם הביתה לחג או לאיו"ש. נשארו מעט טנקיסטיות, מצבה מצומצמת ביותר של טייסת המסוקים הדרומית שרובה היתה בחופשה, וזהו. גם זה רק בשבוע שלפני. אבל זה לא התחיל באותו השבוע. צה"ל מדלדל כוחות מזה זמן. מזמרים את מוטו "הצבא הקטן והחכם" ולכן נשארו רק שתי טייסות מסוקים בכל צה"ל, ומקיף עזה פורז. לא טנקים, לא נגמש"ים, לא נשק נורמלי לכיתות הכוננות, לא אימונים לרבש"צים, הפקרות זו לא מילה. בגידה ממש. זה לא בגלל שסמכו יותר מדי על הטכנולוגיה בלבד אבל זה היה מרכיב לא קטן. סמכו על חמאס משום מה שיהפוך מארגון טרור לארגון מדיני, ביבי אולי חשב שאפשר להחזיק את העם הפלסטיני מאוזן על סף תקווה לעצמאות ולזרוק את המחיר לאחרי המבול. לא ברור מה הוא עשה, אבל זה עלה בשנים של סבל ושנים של איבוד תדמיתנו הבינלאומית. קראו לנו אפרטהייד וזה נתון לויכוח אם זו המילה המדוייקת אבל זה בזוי אפילו יותר מאפרטהייד בעיני רבים, ותראו באיזו קלות אנשים יצאו להפגין נגדינו. אלו שחשבו שמראות הזוועה מזוייפים ואנחנו קוזאק נגזל, ואלו שחשבו שם אמיתיים ושמגיע לנו.

לספור את כמות האשמים במצב זה קשה, מדובר באלפי אנשים וזה רק בצד שלנו, אני לא נכנס אפילו לכמה אנשים כולל החמאס וכמה כסף זר ועזרה מבצעית-טקטית-ביצועית-לוגיסטית הוא קיבל מאירן, רוסיה ואחרים. אבל באיזה אורך שלא תהיה הרשימה של האשמים אצלנו, בראשה הרי נמצא ביבי, הוא בנה את הקונספציות שלו, לא יודע עם מי התייעץ, לא יודע אם היה Red Team, לא ברור אפילו אם יש מודל איומים ברור ומתעדכן. מה שבטוח, רוח המפקד הזו גרמה לשאננות. התעלמו מהערכות, מאזהרות של גורמי ביון זרים, מבעיות ברמת הציוד הלקוי של התצפיתניות, ממחסור בכוח אדם וציוד בשטח, מחוסר בתוכניות מגירה לחדירת חמאס, אם ברמת האוגדה, החטיבה, הפיקוד או הצבא. כמובן על כל צה"ל ירדה שמיכה כבדה של נאוליברליזם, קיצוץ, הקטנה, חיתוך פינות ושיטת ה"סמוך" הישראלית. אמ"ן אולי קיבל בוסט כי אנחנו מדינת הסטארטאפ, באר שבע עיר הסייבר, פנינו למיחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית, ועל הכל מנצח ביבי, שיש לו קונספציה עצמית של "פרוטקטור אוף איזראל" אבל כבר לא בספרי ההיסטוריה, רק אצלו בראש.

אז לא רק הטכנולוגיה, אבל זה מרכיב מביך בגודלו במחדל הגדול בתולדות המדינה.

פורסם ב

לחנך את הדור הצעיר שלנו

אנחנו 11 ימים לתוך המלחמה שעד שלא ימצאו לה שם יותר טוב נקראת כרגע "חרבות ברזל". אני אחסוך מכם את דעתי על השם הבעייתי הזה.

הרוחות כרגע בוערות, ישראלים יוצאים להלחם בשטח אבל יש כאלו שנלחמים ברשתות החברתיות ואני כמובן מוטרד מכמה ראיית העולם הכללית שלהם לא מושפעת מעובדות. במיוחד הילדים. גם בימים כתיקונם לא לימדו אותנו היסטוריה כראוי, אבל היום הרשת מוצפת בילדים שהקורונה דיללה להם את לימודי ההיסטוריה והאזרחות אפילו יותר. אולי לטובה כי ימין קיצוני וקהלת הצליחו להטות מאוד את התכנים בספרי הלימוד בשני העשורים האחרונים.

מצאתי את עצמי מסביר לילד בדיון רדיט שגם הוא חי בבועה שקרית וגם תושבי עזה. בטוויטר אי אפשר להיות כל כך מפורט. מעתיק לכאן בשביל להזכיר: אפשר להתווכח בלי לתקוף ולרדת לאד הומינם. גם אם נאלצים לקצר לא חייבים להיות שטחיים ומכלילים. ניסיתי לאזן את כל אלו כדי שיתאימו לתשובה לבן 17 ממוצע. הדיון התחיל משיחה על אנשים שהביעו תמיכה בחירות פלסטינית וסיום הכיבוש וניסיתי להסביר להם שזה לא אומר שהם תומכים אוטומטית בחמאס. לא צריך להאמין בשקרים של הימין הישראלי בכל דבר.

אתה חי בסרט גדול

הלוואי שזה היה סרט. יותר מדי ניצבים מתו בו.

הם בחרו את חמאס מרצונם החופשי

לא יודע מתי נולדת, אבל אני זוכר את האירועים היטב. היו בחירות ב־2006, הרוב המוחלט שם לא ידע כמעט מה זה כי אין להם היסטוריה או חינוך של דמוקרטיה. הרשות הפלסטינית ניהלה את עזה אבל החמאס עם UNRWA לקחו על עצמם את ניהול הרווחה ובתי הספר והגנים, כמו שאצלנו ש"ס פתחה מערכת חינוך אלטרנטיבית בשכונות עניות שהממשלה הפקירה, וגנונים וצהרונים בחינם בשעות ובגילאים שמשרד החינוך לא כיסה. אז כשהגיעו הבחירות, ש"ס באה לאותם הורים ומזכירה להם מי עזר להם, והופ יש המון קולות לש"ס גם ביישובים חילוניים לגמרי.

חמאס עשו את אותו הדבר רק עם נשק כגיבוי. הפחדה עזרה להם איפה שסחיטה רגשית לא הספיקה. חמאס זה ארגון דתי שהצמיח זרוע צבאית כי התעלמנו ממנו. ישראל שמחה שצומחת תחרות לרש"פ כי אף ממשלה, כולל ממשלת רבין לפי העדויות, לא רצו לתת לרשות יותר מדי כוח ועצמאות, וחמאס ממש "עשה את העבודה".

בינתיים הם תלויים בנו לחשמל, דלק, לשאיבת מים, לחומרי בניין, אין להם נמל או שדה תעופה, תלויים בנו אפילו למזומן. אתה מודע שעד היום המערכת שם פועלת על שקלים, כן? כל פעם שהם מקבלים משכורת או פותחים ארנק הם צריכים לראות את האותיות העבריות ואת גדולי האומה שלנו, צוחקים להם בפנים. אתה לא באמת מבין שישראל דואגת שהם יהיו תלויים בנו בהכל ותמיד אפשר לשבת על השיבר ולסגור להם מים וחשמל?

איך היית מרגיש אם היית נולד בתוך חברה שכזו, חי בכיבוש, תחת חוק צבאי, המתנחלים או קיבוצים 500 מטר ממך חיים באושר ועושר, חשמל מים וכבישים סלולים, חוק ישראלי, רק בגלל שההורים שלהם יהודים ושלך לא. פלא באמת שאחרי 3 דורות של חיים כאלו, כמעט ארבעה, אנשים מתחילים להרגיש בסדר עם זה שפסיכים מלמדים את הילדים שלהם להרכיב ולפרק רובים בגן ואיך לירות בכיתה ב'?

וגם היום רוב הפלסטינים תומכים בהם.

אז אין לי מושג מה יגידו לך אנשים ברחוב בעזה, הם יודעים שאם הם יצאו נגד חמאס, דמם בראשם. היו הפגנות התנגדות לחמאס, אבל חמאס דאג להשתיק אותם. אם היתה להם היום, דור שלם אחרי כן, זכות הצבעה, מה היו בוחרים? אז אני אגיד לך. סוד גלוי למה לא היו בחירות מאז 2006. כי הרשות הכריזה שהחמאס הטה את הבחירות בעזה, אז ב־2007 הם עשו הפיכה צבאית. פשוט שחטו את כל הפקידים של הרש"פ. זרקו אנשים מבניינים של 5-6 קומות לרחוב אם הם הצהירו על נאמנות לרש"פ. זה נקרא דמוקרטיה בעיניך? זה נקרא "נבחרו"? האזרחים בעזה מפוחדים עד מוות מהחמאס ונאלצים להאמין להם בלית ברירה. צה"ל אומר להם לצאת לדרום הרצועה וחמאס פוקד עליהם להישאר ולשמש מגן אנושי לעיר הבונקרים שתחת עזה. מפיץ שמועות שצה"ל מפגיז את הבורחים דרומה.

אז לא כולם יצאו בהתחלה. אבל יודע כמה נשארו בסוף? 20% ואולי פחות. הזקנים, הנכים וכנראה כמה שעדיין נאמנים לחמאס עד מעבר להגיון. זו רמת התמיכה שלהם. הם יודעים יופי שהם תלויים בנו לבטחון תזונתי ובריאותי בסוף יותר מאשר בחמאס.

ואיך בדיוק אנחנו מתעללים בהם? לא דרכנו כף רגל שם יותר מעשור.

אז קרא שוב. אנחנו מגבילים להם תקשורת עם העולם והקרובים. הם לא יכולים לצאת לחו"ל כי אין להם כסף ומי שייצא לא יוכל לחזור למשפחה שלו. משפחות שנקרעו בין הגדה לעזה לא יכולות להיפגש אלא אם יוותרו על היכולת לחזור הביתה. בלעדינו אין להם אוכל טרי, מים נקיים, אספקת מוצרים למערכת הבריאות, אוכל לתינוקות, או אפילו חשמל ומים. הייתה להם תחנת חשמל מקומית והפצצנו אותה שיהיו תלויים בנו עוד יותר. היה להם נמל קטן לדייגים שלא התאים מעולם לספינות מסחר, וממילא הם במצור שלנו גם מכיוון הים (זוכר את פרשת המרמרה?). אז את נמל הדייגים הקטנטן הזה גם הפצצנו להם השבוע כי החמאס שלח משם מחבלים בסירות.

אה, ופעם בכמה חודשים החמאס שולח עלינו טילים מתוך חצרות בתי ספר ומגגות בתים ואנחנו מפציצים להם שכונות מגורים.

אז תשמע, אפשר להתעלל באנשים גם בלי לדרוך שם עם הרגל.

ביבי עזר לחמאס לשגשג?!

כדאי לך ללמוד. ביבי וסמוטריץ' אמרו מפורשות שמתאים להם חמאס חזק אם זה שומר על הרש"פ חלשה, כי אז הפלסטינים לא תומכים בה ואין לרש"פ לגיטימציה לנהל משא ומתן על הסכם קבע. זה מצוטט בעיתונים. הם לא התביישו להגיד את זה. הם תחזקו את החמאס כדי להבטיח שהעם הפלאסטיני ימשיך לחיות תחת כיבוש ולא יקבל עצמאות. הם גרמו בזה להתרבות והתחזקות תנועות אנטי דמוקרטיות ואלימות יותר ויותר. הם עלו לנו בתדמית של מחזיקי כיבוש מתמשך ולא אנושי של הפלסטינים, והם עלו לנו בסוף בהתפוצצות האלימות הכי נוראית שניתן לתאר. אשמים ועוד איך.

פתח טלוויזיה ולא ערוץ 14. כל ראשי השב"כ ומערכת הביטחון בעבר ובהווה מדברים על "התמוטטות הקונספציה" של ביבי. אתה לא הבנת על מה הם מדברים? על התפיסה שלפיה החמאס קטן, לא מסוכן ולכן מועיל. אני רואה אותו בתור מסוכן ומזיק. אש"ף הניחו את הנשק והפכו לממשל אזרחי ומשטרה כמו שההגנה הפכה לצה"ל. במדינה מסודרת אין מקום למיליציות ולכן אין לך היום אצ"ל ולח"י ושאר ארגוני טרור לצד צה"ל. אפילו הם אצלנו הפכו למפלגות בפרלמנט. אבל חמאס לא רוצים דיפלומטיה, דמוקרטיה ופרלמנט, הם רוצים הקמה של כאליפות מוסלמית. אותו החלום המשיחי של האחים המוסלמיים, דאע"ש וחבריהם. לכן רוב העולם הערבי שונא אותם. רק קטאר המשיכה להעביר להם כסף איראני. שים לב לאבסורד: הם התחילו בתור אירגון סוני אבל מוכנים לקבל כסף ונשק מאיראן השיעית כי אף אחד אחר לא תומך בהם.

אז אלו האויבים שלנו, שמחזיקים את כל עזה בני ערובה ולמעשה את כל עתיד העם הפלסטיני. הם שוטפים לעזתים את המוח נגדנו, לא נותנים לרעיונות יותר מתונים מהרש"פ או ערביי ישראל ועמי העולם בכלל לחלחל, וממילא הם שולטים שם בתקשורת ובמערכת הלימודים. פלא באמת שבעזה חושבים שהם המושיע? הם לא מכירים בכלל אף אחד אחר להאמין לו.

פורסם ב

הרביצו לי אז מותר לי להחזיר

יש כמה תפיסות בהתנהגות האנושית שבחברה הישראלית מחזיקים בהן כאמיתות כאילו אין מחר. בזה אני מתכוון לכך שאם נעצור ונחשוב, כמו שעשו לפני אלפי שנים פילוסופים יווניים בכתב ולך תדע לפני כמה אלפי שנים הרעיונות כבר הופרכו בעל פה, אבל אנחנו עדיין לא ממש מחנכים אותן לעצמנו או לדור הבא. זה עלה לי שלשום כשראיתי שמסעדנים הפכו את פתיחת המסעדות בתשעה באב לאיזו מדיניות התרסה גאה "מול הצד השני". זה נראה כל כך ילדותי שבא לבכות. ראשית – הקו המבדיל בין המחנות פה אפור ורחב, וממש לא עובר בגבול "דתיים-חילוניים" בצורה כל כך ברורה, אז את הזעם אתם מכוונים לציבור הלא נכון.

לבטל זה קל. לעשות ריקליים, חילון ומודרניזציה זה עדיף מהמון בחינות.

שנית – אני רוצה להציע שיטת פעולה אחרת. תחשבו רגע שסגירה בתשעה באב איננה פעולה דתית. יש ליום הזה משמעות חברתית הומניסטית ואפילו הוליסטית. צאו רגע מההסתכלות הצרה של האבל על חורבן בנין שלא מעניין אותנו. אנחנו מציינים ביום הזה גם מרחץ דמים שמחק אחוזים ניכרים מהעם (רבע? חצי? אני מתבייש לומר ששכחתי את שיעורי ההיסטוריה), כך שזה יום השואה המקורי בצורה מסוימת. מעבר לזה שזה סיפור על היהודים ספציפית, זה גם מסר אוניברסלי נגד שנאה ופיצול עם למחנות. אני לא חושב שיש הסכמה על מה הכוונה ב"שנאת חינם" בטקסט הקדום אבל זה די בוודאות קשור לשנאה מיותרת שעולה יותר ברכוש וחיים להוציא אותה בוויכוחים ואלימות מאשר לנסות ולשבת לפתור אותה. אני רואה בזה יום עם מסר הומניסטי חשוב של סובלנות וסבלנות, כמו שאני מציין בפסח חירויות אזרח וזכויות אדם בלי קשר לאגדות מקראיות אינפטיליות על יציאת מצריים. אפשר היה לעשות את זה אחרת לגמרי, להפוך את היום הזה ליום יהודי חילוני חשוב ולעשות לפונדמנטליסטים בית ספר במה זה להיות יהודי, עם עגלה מלאה לא פחות משלהם.

זה בדיוק סוג הדברים שייתנו ליהדות חילונית מודרנית לגיטימציה בעיני השמרניים ויאפשרו חיים משותפים כעם אחד, אם בישראל ואם בעולם.

והאם זה עובד? הנה מה שלמדתי משנים של הטפה לתוכנה חופשית. כשמיקרוסופט הייתה נתקלת בתחרות היא הייתה תוקפת, כמה שנים אחר כך למדו את הטכניקה של אימוץ והרחבה עד השמדה, בסוף הם משתלבים, קצת כמו שאמר גנדי – מתעלמים, נלחמים ובסוף מצטרפים. במובן מסוים לאמץ את היום הזה ולצקת בו תכנים הומניסטיים חילוניים זה יותר חזק ומועיל בעיני מאשר מלחמת "דווקא" ילדותית. זה גם "להתנחל להם בתאריך", אבל בדרך לצקת תוכן בעגלה שלנו. ריקליים וחילון. כמו שאמרתי, זה win-win.

לא "חינם"

השנאה לא "בחינם" מהבחינה של חוסר בסיס היסטורי או משהו. יש פה משבר מאוד אמיתי בין הגדרות. כל מי שמתאר את המדינה כיצור עם שתי רגליים, אחת דמוקרטית ואחת יהודית (ציטוט של יאיא גולן) משלה את עצמו. יצור כזה הוא מפלצת "פרנקנשטיינית" א־סימטרית ולא יציבה בנפשה. יותר מדי סתירות פנימיות. אפשר ללכת אולי 60-70 שנה ולהתעלם מהפער העצום בין השתיים אבל הנה בסוף זה מתפוצץ. במדינה יהודית אין כמעט מקום לדמוקרטיה, את זה אנחנו שומעים בבירור מ־75 שנים ויותר של ציטוטים מרבנים ואפולוגטים. במדינה דמוקרטית אמתית לא היו קורים כיבוש ודיכוי, לא צריך לראות מצב שנטל השירות הצבאי לא נופל שווה מבחינה דמוגרפית, זכויות אדם היו נשמרות לכולם. המצב היום הוא פשוט הזוי. סתם לדוגמא הפרשן הפוליטי מהבולטים והמוערכים בתקשורת נולד בישראל אבל ללא אזרחות וזכות הצבעה, היה צריך ללמד את עצמו בבגרותו עברית כדי להשתלב וזה עוד גרם לו לחיכוכים עם משפחה וחברים. איזו מין חברה אנחנו מקימים פה?

הרגש הבסיסי לא זר לי. כשהייתי ילד לעגו לי בבית הספר שאני חזיר כי באטליז של סבא שלי מוכרים חזיר. אני בתור הגנה\נקמה הייתי מגיע עם סנדוויץ' ענק מלחמניית צמה עם פרוסות ענקיות של שינקן פורצות מכל הצדדים ומנופף בו בהתרסה, והבריונים היו בורחים ביללות "איייכס" ולא מתקרבים אלי כמה שעות. הדווקאיות הזו של ילד "שונה" בירושלים מוכרת לי יפה. אם זה החילוני בעיר מסורתית, השמוצניק בעיר ימנית, ולהפך – הילד מעין כרם בבית ספר בשכונת שיכוני בטון. תערובת שבחלק מהמדדים אני יוצא גבוה או נמוך יותר, אבל לא ממש שייך וצריך להלחם על לגיטימציה חברתית ותחושת שייכות. לצערי חלק מהמציקנים היו שכנים וחברים מגן הילדים שנסחפו עם האנרגיות והצטרפו למלגלגים, גם אלו שההורים שלהם קנו שינקן אצל סבא שלי נהנו להצטרף לחבורה שקראה לי חזיר, ואז זה כבר הגיע לזריקת ביצים על הבית, וההורים נזכרו להתערב.

אז לילדים אפשר לסלוח ואפשר לחנך, אבל מה לעשות כשמבוגרים מתנהגים ככה? אלון עידן בטור שגיליתי רק היום פירק את סלפי הניצחון המאני של חברי הקואליציה אחרי ביטול עילת הסבירות והשווה אותו לאירוע הדריסה באיילון כמה שעות אחרי (הנה לינק ללא מנויים). שמחה לאיד, זו בדיוק שנאת חינם.

סלפי קבוצתי של ניסים ואטורי עם שר המשפטים לוין וחברי קואליציה אחרים בשמחה לעגנית על העברת השינוי הכוחני בחוק יסוד: השפיטה.

לסיום אני מצרף פה סרטון מערוץ היוטיוב שלי. לרב הנושא הוא עטים נובעים ודיו, אבל בערב אחרי שעבר בכנסת סירוס חוק יסוד:השפיטה הרגשתי שאני רוצה ליצור סרטון קטן שפשוט לא ראיתי באף מקום אחר: דיאגרמה פשוטה שתראה מה היא דמוקרטיה אידאלית וכמה התרחקנו ממנה עד עכשיו. זה מעין שיעור אזרחות קצרצר של 18 דקות שאילתרתי עם עט וניר (וכתב היד המכוער שלי) מול המצלמה. יש לי המון אי דיוקים היסטוריים אבל רציתי לפשט ולקצר כי ידעתי שאחרת אני אתמרח על שעה שלמה. קיבלתי על זה משובים די טובים, אמרו לי שזה שווה הפצה, אפילו איבדתי בגלל הסרטון עוקב אחד ונוספו לי שניים. אני אפילו לא מביע פה דעה קיצונית (הפוסט הקודם בבלוג נכנס לזה טיפה יותר) אלא רק הסתכלות ניטרלית ברובה ואפילו זה הצליח לעצבן מישהו. אבל אלו החיים עצמם. הערוץ שלי די אסקפיסטי אבל אני עדיין קיים במציאות.

פורסם ב

מילכוד 972

אני כותב ברשתות החברתיות אבל אני לא מרגיש שיש לי מה לכתוב פה משהו חדש כי הכל שלילי. אני מתקשה לראות אופק וזה לא כי השתלט עלי דכדוך או כי אני בגיל משבר אלא דווקא כי אני מנסה לנתח את הדברים בחשיבה ביקורתית. לפחות ניסיתי. אני הערב קצת שבור מביטול הסבירות, השפיות, האמפתיה וההגיון הבריא. מה יקרה עכשיו? בג"ץ לא נגע עד היום בחוקי יסוד. אבל אם יבטלו את השינוי בחוק, מיליציות הימין יתחילו מלחמת אזרחים קטנה (עוד יומיים תשעה באב, בול בזמן), ואם הם ימנעו מלבטל, תקרוס הכלכלה ויתמוטט הצבא. בין לבין הקואליציה תמשיך לפרום את המציאות העדינה וסביר שתבוא מתקפה מכיוון צפון, ולא ברור איזה צבא חלקי יתגייס. קשה לי לשמור על אופטימיות כבר שנים אבל מאז ינואר המצב מתדרדר ומאיץ. מקארתיזם, פאשיזם, הכל על האש.

ז'בוטינסקי צדק

כיוון שמרכז המריבה מסתמן כהכרעה כוחנית של הסתירות בין המדינה הדמוקרטית לבין המדינה היהודיסטית, אני ממליץ לכם בחום לצפות בסדרת "חילוניות" של מודי וענת. הפרק הראשון במיוחד מדבר על השורשים החילוניים של המדינה. הרוויזיוניסטים לא היו מוכנים לחתום על מגילת העצמאות אם יופיע שם אלוהים, ולכן נכנס "צור ישראל" בתור פשרה. המון פשרות היו שם. לא קמה חוקה אז התפשרו על חוקי יסוד. לא קם פרלמנט אז התפשרו שהאסיפה המכוננת תמלא את מקומו. קם צבא חובה אבל השאירו כפשרה פתח לפטור קטנטן "בינתיים". הכל "סמוך" ופרטאץ'. אפילו הנכבה בוצעה ביעילות מחרידה אבל לא תועדה יותר מדי כדי שזה לא יציק בעין ובכליות, רק נחסל ונכסה ובשבוע הבא נהיה מוסריים ודמוקרטיים כמו שתמיד התכוונו. לא פלא שגם חירות הביטוי לא בחוק, שאפילו החקיקה לא בחוק. 75 שנה ואנחנו עדיין חיים את ה"עוד מעט יסתדר הכל". אז לא, זה לא יסתדר. הרוב הדמוקרטי של הציבור הופך למיעוט. לא מלמדים כבר דמוקרטיה בבתי הספר הממלכתיים 20 שנה, ויותר ויותר ילדים לא לומדים אזרחות כלל.

מנקודת המבט שלי, כשהרצוג מנסה למצוא פשרה בין ביבי ובין גנץ-לפיד אנחנו כבר הפסדנו. זה ימין מול ימין, וזו כבר לא פשרה בין פחות ויותר דמוקרטיה, זו פשרה בין פחות דמוקרטיה (מצב הפשרה המתמשך) לבין אוטוקרטיה (או קלפטו-תיאוקרטיה, או מה שתרצו לקרוא לזה). הסיבה היא שהמצב שהיה לפני הבחירות הרי 74 שנה כבר היה פשרה. הרי לא התחלנו מעולם מדמוקרטיה בתור בסיס אלא מפשרה בין ימין (מדינה יהודיסטית) לשמאל (מדינה חילונית דמוקרטית עם צביון ותרבות ישראליים). כן, הרוויזיוניסטים של אז ייחשבו כמעט לשמאל סוציאליסטי היום (זוכרים את חמשת המ"מים?). אני חושד שז'בוטינסקי היה מוצא היום יותר הסכמה עם מרצ מאשר עם הליכוד.

כל ישראל ערבים בעיקר לעצמם

מחנה המתנגדים, כוח קפלן ושאר הארגונים, מדברים על דמוקרטיה אבל לא עד הסוף. כרגיל את האזרחים הערבים מזמינים במחשבה שניה אבל מבקשים להצניע דגלי פלסטין, אז הם הפסיקו לבוא. בערב אחר יצאו פה גוש ההתנגדות לכיבוש להפגין כמו כל ערב והותקפו פיזית, באלימות, על ידי מפגינים אחרים. לא עקבתי אם התוקפים יטופלו על ידי המשטרה אבל תומכי מחאה כמו עוזי ברעם ביקשו מהמפגינים המותקפים להצניע את המסרים. מאוד פלורליסטי. השבוע המחאה עלתה ברגל לירושלים, ואיך פתחו את יום ראשון על הבוקר? בתפילה בכותל. אני מבין לגמרי את הצורך לעשות ריקליימינג ליהדות השמאל, ולהראות אחדות מול דתיים ומסורתיים שתומכים בדמוקרטיה, ולארגן תפילות ללא הפרדה מגדרית, אבל מצד שני דמוקרטיה זה בשאיפה הפרדת דת ממדינה, ואני לא סגור שזה היה שייך. לכמה אתאיסטים יותר לוחמניים ממני זה נראה כמו אפולוגטיקה במקרה הטוב. המחנה לא משכיל לאחד מסרים ולאחד פלגים, וזה מקטין אותו.

אז על מה כן היינו צריכים להלחם? מדינה דמוקרטית לא מחזיקה עם אחר כבוש. לא כאוטונומיה ולא בכלל. זה פשוט לא מוסרי גם אם היינו כובש נאור, ואנחנו ממש לא. מדינה דמוקרטית לא מזניחה חלשים, זקנים בכלל ושורדי שואה בפרט. מדינה דמוקרטית לא משמידה את מוסדות הרווחה וזורקת אנשים לרחוב. יש כל כך הרבה סיבות בעד אבל במחאה נלחמים בעיקר על הנגד. לא מציגים חזון מוצק ומשכנע לפחות בשליש מהחזון הסדור של הצד השני. זה כשל עצום בעיני.

ועל מה נלחמים הלוחמים?

לצידם של האזרחים הרגילים מפגינים לוחמים. טייסים ולוחמי סייבר אמיצים שאומרים שהם יפסיקו להתנדב למילואים כי פתאום השולחים שלהם עשויים לשלוח אותם למשימות לא מוסריות ונגועות בשיקולי זרים. "נשבר החוזה הקדוש!!" הם זועקים, אבל אחרי שתי דקות שיחה מתבררת אמת יותר אגואיסטית – הם מפחדים לצאת לחו"ל שמא יעצרו. אה… איפה הייתם עד עכשיו? סירבתם פעם לפקודה בלתי חוקית? הפריע לכם משהו בעבודה היומיומית כשתקפתם מטרות עם "לא מעורבים" שנפגעו מסביב? אנשי מודיעין – האזנתם לארגוני הצלה אזרחיים כאלו היו עוד טרוריסטים? אולי סיפרתם לעצמכם שהמדינה תגן, בשיטת ה"סמוך", ויצליחו לעצור תביעות על פשעי מלחמה בעזרת קצת חלקלקות לשון וכמה עסקאות נשק, ועכשיו פתאום אתם מפחדים לקבל זימון להאג?

ההפיכה המשטרית מעבירה אחריות מהמדינה ללוחם, ומתעצמת אחריותו למוסריות של מעשיו. אלא שהטייסים המאיימים בהפסקת שירות אינם מוכנים לקבל עליהם אחריות זו.

יגיל לוי, הארץ

כשטייס אומר שפתאום הוא יצטרך לבדוק את הפקודות הוא אומר שעד היום הוא לא דאג להתכס"תח כשנתנו לו פקודות מפוקפקות. הוא לא מדבר על ערכים, הוא מדבר על זה שפתאום תיפול עליו האחריות ושיקול הדעת שמקודם הוא שמח לטאטא הצידה. אז יש לי חדשות, העתיד כבר כאן, האיחוד האירופי הכריז לפני כמה ימים שישראל ופשעי המלחמה שלה לא יזכו יותר להתעלמות. במילים אחרות אירופה כבר היום לא רואה אותנו כמדינת חוק יותר. אין לנו מערכת משפטית שהם מרגישים שאפשר לסמוך עליה. כל לוחם צה"ל יכול להפוך לנאשם בפוטנציה. מהבחינה הזו, רגע האל-חזור של המילואימניקים המודאגים כבר קרה לפני שבוע. האירופים כבר הסכימו במעשה אם לא במילים ישירות, שאנחנו כבר עכשיו פחות מדמוקרטיה. מבחינתי זו התחלת הסוף. מזל טוב לבן-גביר ולסמוטריץ', הצלחתם.

אז אם מחר ייבחר גנץ? אפשר עוד לתקן?

ראשית אם פתאום תיפול הממשלה ונצא לבחירות וייבחר גנץ, זה עדיין מרכז עם ימין ליברלי מול ימין משתולל שונות. לא תחזור פתאום מדינת הרווחה. לא ייפתרו בעיות האמון עם ארה"ב, לא יחזרו המשקיעים, מוחות לא יפסיקו לברוח (ואני לא מדבר על הייטק, אלא גם אקדמיה ורופאים). יש להניח שלא יצליחו להקים אפילו חוקה צרה, קשה לי לדמיין שהמדינה תעלה פתאום על פסים דמוקרטיים ותנעל שם, ההפיכה המשטרית נדחתה אולי בקדנציה או שתיים אבל היא תשוב, ואם לא ינעלו חוקי יסוד נגדה שדורשים רוב של 80 ח"כים לשנות אותם, אין לנו שום תועלת בדחיה קטנה בלבד.

ולבסוף: גם אין עתיד סביבתי

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט לפני שבוע ביום שלישי-שיבוש, בשעה 9:30 בבוקר, הלחות היתה כבר מעל 75%, הטמפרטורה חצתה את ה־30 וברחבי גוש דן אנשים התחילו את פעולות השיבוש כבר בשעה 7:30 ולא מתכוונים להפסיק לפני השקיעה. התחזית לעשרת הימים הקרובים היא 34-35 בתל אביב, ועד 37 בירושלים, וזה בקיץ בסוף מחזור האל-ניניה. ב־3-4 השנים הבאות יפול עלינו אל-ניניו ואני לא רוצה לדמיין אפילו לאיזה חום נגיע בקיץ הבא. ישראל כבר חיה על 90% מים מהתפלה כי גם מי התהום נוהלו פה בשיטת "סמוך", מערכת החשמל שלנו מתוחה עד כדי הפסקות יזומות מדי פעם, אבל אנחנו עדיין מעודדים יהודים לעלות לפה, עדיין מעניקים מענקים ללידות שלישית ורביעית וחמישית, והפלסטינים מצדם עדיין לא ויתרו על זכות השיבה. לישראל נגמר כושר הנשיאה, כבר עברנו את נקודת הקיימות מזמן. אנחנו חייבים לייבא מזון כי אין מספיק שטחים פתוחים באקלים נוח, מים לחקלאות ואוצרות טבע. אנחנו יותר טובים מרוב העולם בשימוש במים מושבים וכל מיני פטנטים אבל עד מתי? לטעמי כבר עכשיו חם וצפוף מדי והמגמה רק תתחזק. עד סוף העשור המדבר ימשיך להתקדם צפונה לפחות קילומטר בשנה לפי מקורות מומחים, והטמפרטורות יכולות להגיע גם ל40 מעלות בגוש דן. החיים פה לא יהפכו ליותר נוחים או שפויים. היום יש ימים שבהם אני לא מעיז לצאת מהמזגן, אבל מעבר לחום מסוים גם מזגן לא מסוגל לקרר. זו כבר לא שאלה של מי יתאפק ולא יעבור מפה, זו שאלה של איך ישרוד בחיים מי שישאר.