גון עוזב, ועתיד המאגר בסימן שאלה יותר מתמיד

אתמול התפרסם שגון קמני עוזב את רשות המאגר הביומטרי. אחרי 5 שנים בכיסא הניהול, לא מעט ביקורת מרשויות (כולל מבקר המדינה), מומחים, חברי כנסת ופעילים, חודשים ספורים לפני שהפיילוט נגמר, האיש קם ואומר שלמרות שיש לו עוד 3 שנים אופציה בחוזה, הוא עוזב.

(פרסום מלא בכלכליסט, אנשים ומחשבים, טלקום, גלובס ובנוסף טור דעה של פרופסור נהון)

פרט שולי שאולי מעניין – דרעי מברך בדרך צליחה גם את מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה. זה הגוף שאחראי לדליפות האגרון, המאגר של פרטי הדרכונים ותעודות הזהות, קשרי משפחה ועוד המון פרטים אישיים שלנו, ועותק מלא של תמונות המאגר "הלא ביומטרי" של רשות הרישוי. מה כל זה אומר? איך איש מקצוע עוזב פרויקט שלטענתו מוצלח ונהדר ימים לפני השקתו הרשמית? לוותר על כזה כבוד מקצועי? לראות כמי שעזב עם הזנב בין הרגליים לא יועיל לו בשוק הפרטי אני מנחש. נשאר אם כך לברר אם היה כאן פיצוץ מקצועי/אישי בין שניהם ובין דרעי, או שיש פה פצצת זמן שהם לא רוצים להיות באיזור כשתתפוצץ. כך או כך זה לא נראה טוב לעתיד המאגר.

אני חושב שהצלחתי בחמש השנים האלו לא להתקיף אותו אישית יותר מדי. הוא לא יזם את הפרויקט, הוא לא התווכח מולנו בזחיחות כמו הפוליטיקאים, אבל ידיו לא נקיות. דו"חות איחרו בחודשים ארוכים והשמיטו לא מעט פרטים, המשיך שיתוף הפעולה עם מערך פטורי המכרזים. מבחוץ אי אפשר לדעת אם הוא שותף מרצון או מתוקף התפקיד בספינים המכוערים שהיו לחם חוקם של שטרית ויורשיו בפרויקט הבעייתי הזה. כרגע נראה שנפער חור אדיר של אמון או דיעות מקצועיות בינו לבין השר, והפיילוט הרעוע ממילא דוהר לכיוון ינואר 2017, ולא ברור מי יהיה ליד ההגאים ברגע המעבר או הביטול של הפרויקט.

מה שבטוח – ביקורת הגבולות בנתב"ג חשפה בקיץ הזה שלא צריך תעודות ביומטריות, ובטח שלא מאגר. כל מי שעבר בבדיקת הדרכונים ב3-4 החודשים האחרונים שם לב שבד"כ רק 2-4 עמדות  מאויישות רגילות פתוחות, וכל הקהל מופנה בלי הרבה הסברים לעמדות אוטומטיות, שם ניתן לשים את הדרכון לסריקה (כן, דרכון לא ביומטרי), ומצולמים בלי הרבה הסברים אם הצילום נשמר או לא, המכונה משווה על המקום בלי זווית מבט אופטימלית או רקע נקי את האדם שלפניה לתמונת הדרכון שצילם בחנות צילום כלשהיא אי שם פעם בעבר (גם כן, לא באיכות תקן לביומטריה), והופ, קיבלתם תעודת מעבר והורשיתם להיכנס או לצאת מהמדינה. משמע שיש ביומטריה בלי מאגר ובלי תמונות באיכות מיוחדת, והזיהוי מספיק אמין בשביל שמירת גבולות המדינה (אני מניח שהמכונה אמורה גם לשים לב אם הדרכון מזויף או לא, כלומר אם הוחלפה התמונה בתעודה גנובה ידנית). בשורה התחתונה – גם לפי רשות ההגירה ומשטרת הגבולות לא צריך מאגר ביומטרי, וספק אם אפילו תעודות ביומטריות מיוחדות. כל הזמנות מליוני הכרטיסים המיותרים (שעלו כבר מאות מליונים בעצמם) מיותרות, כרטיסים חכמים זה נחמד אבל אפילו הם מיותרים, תמונת הפספורט הישנה שלנו פשוט עושה את העבודה מספיק טוב, גם בשביל פקיד אנושי וגם בשביל מכונה.

בחזרה לחדשות המוזרות על עזיבת קמני. אם יש לכם מידע פנימי רלוונטי, אנחנו בתנועה לזכויות דיגיטליות נשמח ליצור איתכם קשר בדיסקרטיות. עד שיבוטל המאגר, היינו רוצים לדעת שאף רשות אחרת, כמו שמשטרה או השב"כ, לא ינסו לשמור לעצמם עותק בצד. בקרוב נפרסם את פרטי ה-SecureDrop שלנו.

דו"ח ראשון לפיילוט המאגר הביומטרי

ביוני 2013, באיחור של שנתיים וחצי, אחרי 15 שנות תיכנון, התחיל סוף סוף הפיילוט. לראשונה בישראל חל חוק שהוא רשות – אנשים שבוחרים להשתתף בניסוי מקבלים שירות ברמה אחרת, תיעוד חכם חינם שקשה להעתיק והרבה טפיחות על השכם – ומולם מי שמסרב לניסוי ישלם מחיר מלא לחידוש הדרכון או תעודת הזהות, ימשיך לקבל נייר קל לזיוף בלמינציה שמתפרקת אחרי שנה. לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי בתעו… בקיצור החוק הביומטרי, כל שוטר יוכל להסתובב ברחוב עם קורא נייד שמסוגל להשוות את האצבע שלנו לאצבע שמתאכסנת בכרטיס הזהות שלנו בצורה מוצפנת. מה אם זה בתקופת הפיילוט ואנחנו לא ביומטריים? אז לא בודקים את זה כרגע כי זה רק תקופת הניסוי. ומה אם השב"כ או המשטרה רוצים גישה למאגר? משרד הפנים מרגיע שלא תינתן להם גישה בתקופת הניסוי. למה התיעוד החכם חינם ותעודה ישנה עולה כסף? כי זו רק תקופת הניסוי. אתם מתחילים לראות לאיפה זה הולך. אחרי שכולם יפותו להכנס, נשנה את הכללים. הכתובת על הwall של משרד הפנים אבל הרבה אזרחים לא קוראים את האותיות הקטנות. משרד הפנים בוודאי לא טורח להציג את הסכנות הפוטנציאליות. לפי תשובתם לבג"צ מהשבוע, הסכנות לא קיימות ואנחנו ממציאים את הכל.

אז מה הניסוי? להזכירכם מדובר על תקופת מבחן שתראה אם המאגר דרוש (PDF). זה שדרוש תיעוד חכם וקשה לזיוף – אין ויכוח. זה שתיעוד ביומטרי הוא בעייתי – יש ויכוח אבל כנראה שלא נוכל לנצח בו. נשאר להלחם רק נגד המאגר. האם נחיצות המאגר נבדקת?

המאגר לא נחוץ לאימות שלכם מול התעודה – כי המידע בתעודה מספיק להשוואה. הוא לא נחוץ להזדהות מול המשטרה או מול הפקידים במשרדי ממשלה. למעשה מהגדרתו המאגר נעול בכספת, על מחשבים שמנותקים מכל רשת חוטית או אלחוטית, ומידע נכנס פנימה (לשמירה או להשוואה מול מידע ישן) רק על כרטיסי זכרון חד פעמיים שמושמדים ולא חוזרים לשימוש בעולם החיצון. כך מבטיחים לנו לפחות בשיחות מסדרון. כל פרצוף וכל טביעת אצבע נכנסים למערכת אבל רק לאחר שתוכנה מיוחדת מוודאת שאותו אדם לא הזדהה ונכנס לתוכה כבר בשם אחר. זה לב המאגר. זו מטרתו – אוסף הטביעות והתמונות והתוכנה שמשווה ביניהם כדי לעצור הזדהות. יקל עליכם להבין אם כך עד כמה הופתענו לגלות בשבועות האחרונית שאין תוכנה. לא נקנתה ולא הוטמעה תוכנת השוואה, וזה רק חלק מרשימת כשלים ארוכה של תקופה המבחן הזו. למעשה עד שתיקנה תוכנה, לקחו סטודנט (אולי מוכשר, אבל עדיין…) שיבנה משהו מאולתר לבינתיים, וכיוון שהמשהו הזה רחוק מלהיות מקצועי או עומד בתקני ביומטריה בינלאומיים, שכרו אנשי משטרה לסייע בהשוואות מז"פ בסגנון הישן – צילום טביעות האצבע על שקפים והשוואה ידנית. עד כאן הטכנולוגיה המהוללת.

אז לא בדקנו תוכנה שמגלה כפילויות. את שיטת עדי שמיר או שיטות אחרות לשמירה על הפרטיות גם החליטו מראש לא לבדוק. לשמור על הטביעות בתוך הבונקר אנחנו לא שומרים כי אנחו מוציאים אותן על שקפים לאנשי מז"פ. מה נשאר מהמאגר המוסרי והבטוח ביותר במזרח התיכון? לא ממש ברור.

אז נגיד שאנשי המז"פ ישמרו על סודיות, ונניח שהאלתור הסטודנטיאלי עובד, מה השורה התחתונה? טוב ששאלתם, בדיוק נכנס דו"ח ראשון על חצי שנת הפעילות הראשונה של המאגר של שטרית-נתניהו-סער-קירשנבאום. הנה דברים שלמדנו:

  • כ-200,000 בקשות לתיעוד חכם – לא מדגישים את חצי הכוס השני – כ200,000 שהתעקשו לשלם טיפה יותר ולקבל תעודה ישנה בלי להכנס למאגר.
  • מספר ההרכשות של טביעות או פנים שדרשו אישור מנהל מיוחד מונות כ9200 מקרים – זה אומר מקרה של אצבע או תמונת פנים שלא עומדת בתקנים הביומטריים ובכל זאת נכנסה למאגר.
  • תשובות לא מדויקות לשאלות זיהוי אישי היו בסביבות 20% אבל אותם אנשים לא נפסלו, הפקיד(ה) המשיכו לשאול שאלות עד שהגיעו למכסה של תשובות נכונות – בדיקה כזו במאמר מדעי הייתה נזרקת מהחלון. כבר עדיפה שיטת העדים, כמו שנהוג באנגליה, קנדה, אוסטרליה ומדינות אחרות.
  • 27% מהתעודות החכמות לא נמסרו בסוף ליעדן מטעמים שונים. זה אומר שאנשים לא חזרו ללשכה לקחת את התעודה או כל מני תקלות אחרות. בחלק מהמקרים אדם חזר ללשכה, התבקש להזדהות שוב עם אצבעו כדי לוודא שהוא בעל התעודה והבדיקה נכשלה, למרות שזה קרה באלפי מקרים, 2314 בתקופה שמכסה הדו"ח, התעודה בכ"ז נמסרה לאחר אישור מנהל לאדם שלא זוהה עם הטביעה שבזכרון התעודה החכמה. הווה אומר שבארץ כבר מסתובבים, חצי שנה לאחר התחלת הפיילוט, 2314 אנשים עם תעודה חכמה שמשרד הפנים לא בטוח ב100% שהיא שלהם לפי בדיקתו שלו. 1.2% מכלל ההרכשות! להשוואה, בשיחת השולחן העגול במכון לדמוקרטיה שנערכה לפני כ4 שנים (אם זכרוני לא מטעה) אמר נציג המשטרה כי ידוע על בערך 1000 איש בארץ שמסתובבים עם זהות כפולה, ושהתיעוד החכם יפתור את הבעיה. הדו"ח טוען שהתגלו רק 198 מקרים של ניסיונות להתחזות. נשמע לי נמוך מאוד.
  • אם למז"פ היה אותו אחוז שגיאת זיהוי, לכל פשע היו במדינה כ50,000-70,000 חשודים. אני מקווה שזה לא יהיה המצב העתידי.
  • לא הוקמה הוועדה המייעצת ולא נקבעו קריטריונים לבחינה, בניגוד לצו הפיילוט ולדרישות הניסוי. גון קמני הבטיח לנו בעבר למסור את המסמך הפנימי שמציג בבירור את תנאי הסף להצלחה או כשלון של המאגר, אבל זה מעולם לא פורסם. מבחינתינו זה אומר ניסוי שאת סף ההצלחה שלו יבחרו רק אחרי שיכנסו התוצאות. כך לא עובדת השיטה המדעית, אני לא צריך להבהיר לכם, כך מציירים מטרה מסביב לחץ אחרי שהוא כבר תקוע בקיר.
  • עד שיוחלט על סיפים אפשר לבדוק מול תקנים בינלאומיים לזיהוי ביומטרי. לפי הדו"ח, בזיהוי 1:1, זיהוי שגוי של 1:80 (כ-1.2%), התקן דורש 1:100. כמו כן בזיהוי 1:M, זיהוי שגוי עומד על 1:1200. התקן דורש 1:10,000. אחוז הדחייה 0.13% זה 1:800.
  • הרשות לא אספה את נתוני זיוף תיעוד שהתגלו במשטרה, או סטטיסטיקה לבידוק הגבולות ע"פ ביומטריה בבן גוריון – בניגוד לדרישות הניסוי.
  • הרשות לא בחנה אלטרנטיבות למאגר, בניגוד לדרישות הניסוי.
  • באשר לתיעוד הכפול לאחים (שתי תעודות עם תמונה של אותו אדם), הדו"ח מחרטט משהו על זה שמשווים את תמונות הילדים רק מול מבוגרים ולא מול ילדים אחרים ולכן היתה פאשלה. מה?
  • עוד פה ושם נתונים שנראים מגוהצים קלות לגבי סטטיסטיקת כשלים. למשל נתונים שלא תואמים את המציאות. הם טוענים שאחוז התושבים שנדחו באופן שגוי הוא 0.215%, אבל הנתונים בפועל הם יותר (כמות הפעמים שניתנו תעודות ללא זיהוי מוצלח). יש פער עקבי בין אחוזי הדיוק שטוענים שמגיעים אליהם, לבין אחוזי הדיוק שמתקבלים מהרצת המערכת בפועל.

וכאמור, זה עוד לפני שנבחרה מערכת משופרת, רשמית ונתמכת. אולי המספרים ישתפרו, אבל כמה תעודות בעיתיות, כפולות או שגויות יונפקו עד אז? מה שווה ההרכשה הראשונית שמסתמכת על מערכת מציאת כפילויות לא קיימת? אפשר להגיד שהניסוי צריך להיות על סך כל הפונים לקבל תיעוד לאורך שנתיים ולכן אפשר גם להתקין את התוכנה עוד שנה, כל עוד היא תחפש ותגלה כפילויות רטרואקטיבית, אבל אז יהיה קצת מאוחר, ובאוכלוסיה כבר יהיו המון תעודות חשודות.

בשורה התחתונה – אנחנו עדיין צריכים אזרחים שיסרבו לניסוי, אני מקווה שעוד יש סיכוי לעצור את המאגר הזה.

אני רוצה להודות לאבי ושאר חברי פעילי #No2Bio על החפירה בדו"ח ועמידה על המשמרת. אני מקווה שאת עיקרי הדברים המדאיגים מצאנו ופירטנו, נשמח לעדכונים ותיקונים.

היה מנגנון?

שטרית והמשטרה התעקשו מרות שאין בעיה של הרכשה ראשונית, וכל הרכשה כפולה תתגלה במהרה ע"י מערכות המחשב המתוחכמות שנקנו במליונים מהספקים הפטורים במכרז שנמצאו אחרי חיפוש בפינצטה מזהב בתהליך לא הכי שקוף.

"אתם לא צריכים לדעת את התהליך" אמרו לי יורם אורן ומומחים אחרים. יש גבול לכמה שאפשר לגלות. ובכן, סדר פעולות במערכת, כולל פעולות אנושיות, הן אלגוריתמים. אלגוריתמים יש לדבג. לא רק הצפנה, גם תהליך הרכשה. אז ערוץ 2 כבר הוכיחו שגניבת זהות ע"י הרכשה שקרית אפשרית, בעזרת מידע שדלף ממרשם התושבים שאפשר לשנן. היום הופיעה בפייסבוק התמונה הבאה:

הרכשה כפולה?מי שפרסם אותה פרסם תחת שם משפחה שונה מאשר זה של הילד המצולם, אז אני לא יודע אם זה האבא הגרוש או מה בדיוק, אבל העובדה שהוא בא עם שני ילדים בגילאים בהפרש 5 שנים, קיבל שני דרכונים באותו המעמד, אבל בשניהם תמונות (טיפה שונות) של אותו הילד שכנראה צולמו בהפרש זמן קצר. מקטינים לא אמורים לקחת טביעות אצבע (למה? ככה) אבל אם לקחו, מעניין אם גם טביעות האצבע כפולות, בשלב זה אין עדיין עוד מידע. מה שברור שלכאורה יש כאן אדם עם שתי זהויות. שני שמות שונים, שני דרכונים במספר שונה, אותה התמונה. את זה המערכת לא אמורה לאפשר! התכוננו אם כך למבול התירוצים במשרד הפנים. ברור שכשבדקו כפילות של בעל הדרכון לפני שנכנס למאגר הוא עוד לא היה שם כי שתי הזהויות לא אושרו, אז כשכל אחת מהן לחוד הושוותה מול המאגר, לא מצאו כפילות, ולכן אישרו את שתיהן (וכמו שאני מכיר את המערכות האלו, שתיהן נכנסו למאגר רק למחרת, אז נקבל הבטחות שזה היה מקרה קצה ולא יוכל לקרות שוב בעתיד). אולי יש כאן באג קטן ואולי באג גדול, אבל בסופו של היום יש כאן כשל אנוש (בהזנת הנתונים) וכשל תוכנה (בגילוי הכפילות) ועכשיו יש לילד אחד שתי זהויות ולאחיו הקטן נגנבה הזהות, אפילו אם בטעות.

וזה, להזכירכן, רק המקרה הראשון שצף. מעניין כמה פאשלות נקברו וטופלו בשושו. מעניין אם נראה אי פעם דו"ח גלוי של הפאשלות. מעניין אם תהיה בכלל תגובה רשמית של הרשות של קמני. מעניין מאוד.

פרוטוקול אישור הפיילוט הביומטרי

245 עמודים (מרווחים למדי, אבל עדיין 245), זה אחד הפרוטוקולים הארוכים שקראתי של ישיבת ועדה (אבל לא קראתי רבים, מודה). אם אתם מרגישים מזוכיסטיים, הנה הפרוטוקול של הישיבה שתיארתי כאן. תודה לעו"ד קלינגר על הלינק.

המשך עלילות שטרית והמאגר הביומטרי

תקציר הפרקים הקודמים: שטרית מקדם מאגר ביומטרי בלי לבחול בשקרים, שטרית מצליח להעביר את נוסח הצעת החוק פה אחד, מצליח להעביר את החוק בכנסת, שטרית דופק גודווין, שטרית ממשיך לנהל את הפיילוט בפחות שקיפות בעודו יושב באופוזיציה כבר חצי קדנציה. כמו שצוין כבר פה ובבלוגים אחרים, המשיכו הישיבות הקדחתניות בחודשים האחרונים, ואחרי שנשכרו תוכניתנים וראש פרויקט והחלה עבודת הפיתוח (ככל הנראה), נוסחו הצו והתקנות, שאין כל קשר בינם לבין לשון החוק. ביום חמישי שטרית שוב מכנס את תת הועדה כדי לשים חותמת גומי על הצו, שמורה להקים מאגר ללא שום הגנות פרטיות, לא מופרד לשניים, לא מעומעם בשיטת דונקלמן או שמיר. בתקנות מפורטות דרישות לטביעות אגודל וכל מני פרטים שונים ששונים מעט או הרבה מכל מה שהוסכם בחוק, אבל באופן לא מפתיע – לא נקבעו שום מדדי הצלחה לפיילוט, והוא גם לא הוגדר בצורה שתבדוק את יישום החוק כלשונו. במילים אחרות, הארעי שיהפוך לקבוע לא קשור בשום צורה לתנאי החוק שעליהם נאבקנו. מצפצף על העם ואפילו על חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק. אם יש עוד ספק קל שבקלים שהמאגר הזה, היחידי מסוגו בעולם (אחרי שהבריטים וההולנדים חזרו בהם לאחרונה גם כן), מיועד לשרת מישהו יותר מאשר את המשטרה והשב"כ, הרי שהספקות האלו מתמוססים וקשה מאוד לראות איך זה ייועד להיות אחרת.

שטרית כהרגלו מכנס את הישיבה כמובן בבוקר חמישי כשאין בכנסת אף חבר כנסת כדי להצביע בעד כל הסעיפים פה אחד, למעשה זה מרגיש כאלו הוא מכנס את הישיבה רק כדי ללעוג למתנגדי החוק, כי הצו כבר מנוסח והמערכות כבר התחילו להכתב. ביקשתי להרשם לישיבה הזו, אבל קשה לקוות שהיא תהיה משהו שונה מהקרקס של הפעם הקודמת, רק שעכשיו שטרית כבר העביר את החוק וגלגל קדימה את המכבשים. לא נותר אלא לקחת לרגע את הבמה, לצאת ידי חובתינו בהתנגדות שנדונה להתנפנף משם ולזכות להתעלמות.

קלינגר מציע שנחמר בחברי הועדה וחברי כנסת אכפתיים אחרים להופיע ולמחות בפגישה, ולהצביע נגד אם יש להם זכות הצבעה. זה לא עבד לנו לפני שנתיים ואני בספק אם זה יהיה שונה הפעם, אבל לנסות לא עולה (הרבה) כסף. אז שלחו מכתב או פקס, ותבורכו.

בחודש האחרון גם קראנו שסיבוב הגודווין הקודם לא הספיק, שטרית ומשרד הפנים הכריזו שמסביב לצ'יפ יהיו שישה מגיני דוד מוטמעים בפלאסטיק של התעודה, ושמספרי הזהות החדשים שיונפקו עם התעודות יתחילו משישה מליון. כן, המאגר הביומטרי הוא לא אירוע בירוקרטי, הוא עוד הזדמנות לקדוח לנו את זכר השואה לנשמה ולהשליך עוד יהדות על פניהם של המיעוטים הלא יהודיים. אירוני? בהחלט. מוזר והזוי לחלוטין. האם זה אומר שכל מי שיש לו ת"ז עם מספר מתחת ל6,000,000 הוא סוגשל נספה בשואה? או אולי להפך, אנחנו שנשאר עם התעודות הישנות ונסרב להשתתף בפיילוט ננצל משואת הפרטיות שהמאגר עוד יגרום? אני משאיר את הפרשנויות לקוראים.

עוד התייחסויות למאגר שמענו החודש ממשה בסול (לשעבר ראש יחידת אבטחת המידע במשרד ראש הממשלה) שאומר לדה מארקר: "צריך להסתכל על תג המחיר בעיניים פקוחות, ולקבל החלטה שהקידמה והיתרונות שהיא מעניקה אכן מצדיקים את המחיר, אך שלא יהיה ספק – גם המאגר הביומטרי ייפרץ מתישהו; כולו או חלקו", ובדו"ח מבקר המדינה התייחס המבקר לזה שהעיכוב החוזר בהנפקת התעודות החכמות בגלל ההתעקשות להתנות אותן במאגר הביומטרי פוגע קשות בבבטחון ובהתנהלות מול האזרחים.

במקביל, מסתבר שהחברה היחידה בארץ שהצליחה לא לאבד את רשיון הרשות החותמת שלה, שוב הסתבכה בעוד עבירה על תנאי הזכיון, אבל לא תאבד את מעמדה כי הם היחידים בשוק. שערוריה? או שמא עסקים כרגיל בציון?

לבסוף, במדור חדשות מהעולם, נשמות טובות וחרוצות מפתחות בזריזות מיני ציוד שיסרוק לנו מרחוק את טביעות האצבע, את הפנים, או סתם ינחש שאנחנו נראים חשודים כי יש לנו מבט חשוד באופן סטטיסטי. עתיד מעניין יהיה כשיתחילו להצליב את כל הטכנולוגיות וכל איסופי המידע. עם ישראל עלול לגלות בדרך הכואבת מה זה IT.

אם אתם רוצים לשמוע יותר באריכות את אחד האנשים היותר מוערכים בעיני בפעילות נגד הביומטריה, הנה ראיון בשני חלקים (א ב) עם פרופסור אלי ביהם, דיקן הפקולטה למחשבים בטכניון, בעל שם עולמי בהצפנה ואבטחת מידע, ופרנואיד מקצועי.

[audio:http://pod.icast.co.il/02caed07-6172-4fa5-bafd-d2cf913a0494.icast.mp3]
[audio:http://pod.icast.co.il/92f0f16f-7bf8-423e-a23b-d32d43c9125d.icast.mp3]

עוד פרטים על חטיפת הפיילוט הביומטרי

ראשית, למי שרוצה סקירה מסכמת של הסיפור עד כה, הנה אייטם מוצלח למדי שפרסם בטאון הפאלון גונג "אפוק טיימס" בישראל. הלוואי שהעיתונים הגדולים היו משקיעים בהסברה טובה שכזו לקהל, עצוב שנושא זכויות האדם מכוסה טוב רק בפרסומים אינטרסנטיים שכאלו ולא במיינסטרים.

בשבוע שעבר הגישה טלילה נשר אייטם בגל"צ על ישיבת הקמת הפיילוט מנובמבר שהזכרתי פה לפני חודש:

[audio:http://ira.abramov.org/blog/wp-content/uploads/2011/04/BIODB_glz_2011-04-06.mp3]

לצערי לא פורסם פרוטוקול מלא של אותה הישיבה, רק סיכום דברים. בהתאם ללשון החוק, הישיבה הוגדרה בקלות כחסויה, ולכן מרגיז עוד יותר לראות שלא מסתירים כאן מידע בטחוני, אלא רק מסתירים איך שטרית מדיר את הציבור מהשיחה החשובה הזאת כדי להמנע משיקולים מוצדקים של שקיפות, פרטיות וכולי. נראה שהיו עוד 3 פגישות בשבוע שעבר, אני מקווה שאשיג סיכום או פרוטוקול שלהן. הבא ננתח את הישיבה מנובמבר:

סיכום דיון על אבטחת מידע מאגר ביומטרי - 22.11 עמוד 1

ראשית, שימו לב מי לא בקהל – הציבור וח"כים/שרים שמתנגדים למאגר בכלל והקמת פיילוט ללא העמעום בהתאמה שהציעו עדי שמיר, אור דונקלמן או אחרים, אם היו.

2.1 – מנכ"ל רשות האוכלוסין היקר, אם אתה מעונין לשמוע את דעת כל "המעורבים בפרויקט", למה לא עירבתם את הציבור שהוא נשוא המאגר? אני חושב שאנחנו "מעורבים" בו. סוגשל.

2.2 – אגף התקציבים (קרן טרנר) מתפלאים לגלות שההגנה על הפרטיות בעזרת שיטת שמיר, שהיה אחד המדדים להצלחה, בוטל כמדד ובוטל מהפיילוט – בגלל צרכי המשטרה. שימו לב לאורך כל המסמך שהמאגר כבר לא מתואר ככלי לשימוש משרד הפנים לאימות תעודות, השינויים מרחיקי הלכת בצורת בנית המאגר נעשו בצורה מפורשת לדרישת המשטרה. מה שאמרנו כל הזמן, ומה שאמר שמיר בכנס באוקטובר, המאגר הזה נדחף ע"י המשטרה אבל הועבר ע"י משרד הפנים, אחרת הוא לא היה עובר. עכשיו משעבר, המשטרה לא מתביישת להתנהג כאילו היא הבעלים, כמו שתכננה מראש.

שימו לב לקוריוז – משרד האוצר נלחם על טובתינו, הלוט"ר והמשטרה נגדינו. "יום ההפך"?

2.3.2 – שטרית מגיב – שיטת שמיר היתה רק הבטחה ריקה באוויר, לא ממש בדקנו את זה לעומק (כי לא ממש התכוונו אי פעם ליישם את זה, אני מניח…), ואחרי שהמשטרה הסבירה לו שזה מקלקל לה את השמחה, הוא "שינה את דעתו". כל מי שהיה בפגישות או קרא את הפרוטוקולים, יודע שמעולם לא היתה כוונה לעמעם את המאגר.

סיכום דיון על אבטחת מידע מאגר ביומטרי - 22.11 עמוד 2

2.3.3 – שטרית השמרן טוען שבאף מקום לא ניסו את שיטת הקבצים של שמיר – הוא לא טורח להזכיר שבאף מקום בעולם לא ניסו מאגר כזה על כלל האוכלוסיה. הי! הזהירות שלו במקום, אבל שלנו לא?

2.3.6 – הקהל לא מתנגד "כי יש לו אינטרס"? אני חושב שהקהל פשוט לא מודע לבעיות או שמציפים אותו בתמריצים, הפחדות ומסכי עשן. למשל זוגתי כרגע בין עבודות וחותמת בלשכה. בלי שהעליתי אפילו את הרעיון היא בחרה על דעתה לא לתת טביעת אצבע. עשו לה פרצופים ושכנועים אבל בסוף הסכימו ל"שגעון" של מובטל שלא משתמש במכונת האצבעות האוטומטית. זה לא שהקהל לא דורש, זה שהרשויות לא ממש מספרות על ההשלכות והאופציות – במסגרת טיעונינו לגבי שקיפות ושיתוף הציבור…

2.3.7 – התייחסות להצעת שמיר המתוקנת? הגבתי לה כאן כשהיא שיפרה את המאגר המעומעם, אבל איך בדיוק הוספת טביעות וצילומים למאגר 1:1 משנה משהו? כי זה יוסיף false positives? לא ברור, אבל שטרית איננו מומחה בתחום, לא קריפטולוג ולא מדען מומחה בראיה ממוחשבת וזיהוי ביומטרי, אז אני לא מצפה ממנו "לעשות הגיון" בטיעונים שלו. הלוואי שכולם היו רואים את זה כך…

2.4.1 – אם יודעים מי במגירה, סימן שכל המאגר נגנב ויש לנו צרות הרבה יותר גדולות.

2.4.2 – מצוין, גב' אבישר, המאגר הזה לא אמור לשרת את המשטרה ואנחנו בדיוק נגד זה פועלים. אם המשטרה רוצה מאגר, שתחוקק אחד בעצמה!

2.5.2 – יורם אורן טוען שאפשר יהיה לנייד אזרח בודד בין בגירות, אני תוהה איך יניידו את השם אחד ממאה ממגרה אחת, את התמונה וטביעת האצבע הנכונות מתוך מאה שבמגירה התואמת, אם אין התאמה 1:1? או שהוא צוחק עלינו או שהוא לא מבין את שיטת המגירות בעצמו. בכל אחד משני המקרים האלו אני חושב שזה אומר שאני מטיל ספק בהתאמתו לתפקיד הזה.

2.6.1 – הסבירות לבג"ץ היא המדד? או שמא הדאגה לבטחון הציבור? נשמע כמו חישוב קר אם "שיטת מצליח" תצליח. ג'יזס.

סיכום דיון על אבטחת מידע מאגר ביומטרי - 22.11 עמוד 3

2.7.5 – הבנתם? שיטת עמעום הזיהוי האישי וחשיפת הפרטיות בעצם פוגעת בפרטיות. טיעון שופע הבנה טכנולוגית ושימוש בלוגיקה מטעם ראש הלוט"ר, האנשים האמונים על הכנסת העם לפראנויה. אלו ראשי השועלים שאמורים לשמור על התחת שלנו.

3.1 – שטרית בכבודו מודה בפה מלא שהמערכת מיועדת לשימוש המשטרה ומערכת שתתן מענה למשרד הפנים בלבד ותגן על פרטיותינו אינה מעניינת את ישבנו הדשן.

3.1.4 – שטרית חוזר בו ונותן מס שפתיים – המאגר בעצם כן מיועד לשימוש משרד הפנים, בנוסף הוא שוב מצטט את המספר השקרי של 350K תעודות מזויפות. למי שלא עקב – יש הערכות של כמה עשרות אלפי מזויפות בלבד, 350K זה מספר התעודות שדווחו כאבודות. הקמת המאגר איננה הדרך הטובה היחידה למנוע זיוף, תעודות חכמות היו מספיקות, ובוודאי שתעודות ביומטריות ללא מאגר היו מספיקות גם הן.

3.1.5 – איפה הערכת המומחה שתגבה את הטענה הזו? האם קריפטולוג זוכה פרס ישראל, פרס טיורינג ופרסים מקצועיים אחרים מבין בתחום פחות משטרית? האם המלצות רמו"ט ומועצת הפרטיות במשרד המשפטים זניחות? מה עם שיטות אחרות שהוצעו?

3.1.6 – נכון, קיימים מאגרים לא מקובצים. הם נאספים מפושעים ולא מכלל האזרחים, או שהם במדינות לא דמוקרטיות שעושות בהם שימוש לרעה.

3.1.7 – שוב, הסיכוי לבג"צ מהווה שיקול יתר משיקולים של פרטיות, בטחון ודמוקרטיה.

3.1.9 – תעודה חכמה כן, מאגר לא. למה לכרוך אותם ביחד?

3.2 – ליקוק אחוריים אחד גדול מצד רשות האוכלוסין או חוסר ענין במשמעויות הבעיתיות של ההחלטות שנפרסו פה.

שימו לב שאין פה שום נציגות של רמו"ט (הם קיבלו את סיכום הישיבה אחרי הישיבה), שום גוף עם אינטרס לשמירת פרטיות הציבור או לאזן את משחקי הכוחות של המשטרה לשליטה במאגר. לצערי אין סיבה שזה לא ימשיך ככה.

אינני יודע אם תאורגן הפגנה בקרוב, אני רק מקווה שההתנהלות הזו תשכנע אתכם לא להשתתף בפיילוט כשיתחיל לרוץ, ולהסביר לכל מי שתוכלו למה להמנע ממנו.