אחרי 6 שנים של מאבקים, עצומות, חוות דעת ומעקב אחרי פירוק מאגרים בעולם לפני או אחרי שקמו, החליט שר הפנים בכל זאת להודיע (באיחור לפי החוק, אבל למי בממשלה אכפת מהאותיות הקטנות בחוק) שהפיילוט ישאר כאן וירד לחיינו.

סיקור: גיקטיים, הארץ, כלכליסט, וואלה ועוד.

אמ;לק: הכניסה למאגר התמונות תהיה חובה אחרי הראשון לינואר, אין יותר תעודות לא ביומטריות, אבל מי שיידרוש לא להכניס את טביעות אצבעותיו למאגר, מבטיחים לסרוק אותן רק כדי לשמור בשבב של התעודה ומיד למחוק. מצד שני תעודה כזו תצטרך להיות מחודשת כל 5 שנים במקום 10 לתעודה ביומטרית רגילה. זה תזכיר תיקון לחוק ולנו האזרחים יש פחות משבועיים להגיב לו. כרגיל משרד הפנים מריץ את החוק ויישומו בהשתהויות ומחטפים לסירוגין.

לקוראי הותיקים אין פה כל חדש. אני רק מרכז לפוסט אחד את סיפור תמונת רשיון הנהיגה שלי בעקבות הפוסט של עידוק מהיום, כשגיליתי שקצת קשה למצוא את הפוסט המקורי עם הסרטון.

כולנו עושים טעויות מחוסר ידיעה. אני מודה שבפעם האחרונה שהארכתי את הויזה לארה"ב (שנת 2000 אני חושב), למרות היסוס מעוצבן, נתתי לבסוף את טביעות אצבעותי (לא זוכר אם 4, 5 או כל 10 האצבעות) לשגרירות ארה"ב בתל אביב. הן נוספו למאגר שכבר רצות שמועות שבחלקו דלף כיוון שמשתפים אותו עם עשרות גורמי ממשלה אחרים (לא רק פדרליים), ומי יודע - אולי נוצל לרעה. זה היה לפני 15 שנה. אי שם לפני כ7 שנים, התחיל להופיע על המכ"ם שלי הנושא של זיהוי ביומטרי והצורך להתנגד לחקיקה שקודמה כקטר דיזל ע"י ח"כ שטרית. לפני 5 שנים עשיתי תרגילים מקוריים אחרים כדי להתחמק מהמאגר הביומטרי של משרד התחבורה, על כך הפוסט הזה. היום אני משתדל להיות אפילו יותר זהיר, ב"עידן פוסט סנואודן", כמו שמכנים אותו בתקשורת.

בשבועות האחרונים היו לאפל שוב שתי פאשלות אדירות בנוגע לפרטיות. האחת שהיתה יותר מפורסמת אבל פחות מעניינת היא שמאות מליוני לקוחות של iThings גילו פתאום אלבום של U2 במאגר המוזיקה שלהם ולא יכלו להסיר אותו (אלא בעזרת אתר מיוחד שלבסוף נפתח לענין). השניה והיותר מפחידה היתה כשאפל התחילה לסגור ללא רחמים חשבונות אחסון ענן (ולהבנתי גם סנכרון אנשי קשר וגישה לחנות היישומונים?) שהעלו את תמונות העירום הגנובות של קייט אפטון, ג’ניפר לורנס ושאר הסלבריטאיות - שמראש נגנבו מחשבונות iCloud פרוצים בעצמן. שיטות פעולה דרקוניות מילא, אבל זה אומר שכל קובץ שאתם מכניסים לתא שלכם נסרק ונבדק, לא רק שמו וגודלו אלא תוכנו המדויק.

הבוקר התעוררתי לזה:

מהו שיא החוצפה? לפי אחד המשיבים ב"שלושה בסירה אחת" (אולי היה זה דן בן-אמוץ?) שיא החוצפה זה לחרבן למישהו על מפתן הדלת ואז לדפוק בדלת ולבקש נייר טואלט.

לא רק שמשרד הפנים, רשות השידור והרשות השניה לא שעו למכתב שלנו להורדת התשדירים המטעים והשקריים, עכשיו משה"פ מגחכים את כל הדיון הציבורי. כמו שפירק אהוד קינן את הוידאו לגורמים, הסרטון מעמיד איש קש (מכוער ושתום עין) ומתקיף אותו בצורה מביכה, פלוס השפלה של הצגתו בעירום בסוף הקליפ. זה מה שמשרד הפנים עושה בכספי המיסים שלנו - מוריד לרמת בריונות קריקטורית את דעותיהם של לא מעט אזרחים מהשורה, חברי כנסת (אפילו חלקם מהקואליציה), שורה של פרופסורים וזוכי פרסים, אזרחים ותיקים ובוודאי גם כמה ניצולי שואה, ככה בשביל הגוון הציוני.

השבוע התחיל הקמפיין היקר של משרד הפנים להפציץ בתקשורת, הקצפיין של התנועה לזכויות דיגיטליות ינסה להלחם בענק שלושת מליוני הש"ח בעזרת משהו קטן בגובה 20K ש"ח תרומת אנשים כמוכם. אני מקווה שהדוד הקטן הזה יחסל את גלית איכשהו.

אני מצרף פה את יום העיון בנושא הזיהוי הביומטרי שנערך לפני כמה חודשים באוניברסיטה הפתוחה. כמו שמעידה תמר הרמן - קשה למצוא אתרים ומומחים שמצדדים בפרויקט (מלבד אלו שהממשלה שכרה לעבוד על זה). אנחנו בתנועה לזכויות דיגיטליות, מגובים בדעות מדעני מדינה, הצפנה, משפטנים מומחים לפרטיות בכלל ודיגיטלית בפרט, ואנשי בטחון בנוסף, מחפשים את המומחים שמצדדים בפרויקט. אלו שיודעים את התחום היטב ועדיין תומכים בפרויקט מאמונה שלמה שהוא לא פוגע ולא יכול לסכן את האזרחים. אנחנו עדיין מחפשים. כל מה שיש בצד התומך זה את אנשי הפרויקט, אנשי השיווק שלהם, ואנשים שמסרבים להתראיין בפומבי. בינתיים מאד קשה לראות איך כל כך הרבה מהציבור רץ בהתלהבות להתנדב לניסוי המסוכן.

מי שקורא את הבלוג הזה כמה זמן, יודע שבתנועה הירוקה מצאתי לפני כ-4 שנים את הבית. סגנון האנשים, העמדות המבוססות מדע וראיות, הפרגמטיות והפרקטיקה. הרבה חברים פונים אלי כשהם רוצים לדעת מה קורה שם במקום לחפש באינטרנט. אני לא יודע אם זה בגלל שמידע בחוץ חסר או בגלל שאני נחשב למהימן יותר מהכתב הממוצע (או מהאתר הבקושי-מעודכן של המפלגה), אבל אני מנסה לתת תשובות ככל שאני יודע.

אבל אני לא יודע מה קורה בפייסבוק של המפלגה, ואני מרגיש שבניוזלטרים לא מופיע מספיק מידע, ולא כל הפרוטוקולים מתפרסמים. כן, יש לי גם ביקורות על התנהלויות וחוסר תשומת לב (או זמן פנוי) לשקיפות שאמורה להיות עמוד תווך באידאולוגיה וההתנהלות המפלגה.

כבר הוכח שהן אינן עובדות בלונדון (שם התחילו לכסות את העיר במצלמות שיטור עוד ב-1965), וכבר ראינו כמה צריך היה לעוות את הסטטיסטיקה כדי שניסוי “עיר ללא אלימות” יעבור באילת כ"הצלחה". עכשיו הפרויקט מגיע לעו ערים, והנה גם לפתחה של עריית תל אביב.

הערב עיר לכולנו מצביעה אי אמון בקואליציה של עיריית תל אביב. קואליציה שמשום מה עדיין כוללת חברים של מרצ, למרות ש היא מדכאת בברוטליות את המחאה ולא מקדמת אף אחד מהנושאים של חינוך, רווחה ודיור שעלו בה. הערב אותה קואליציה הולכת גם לדון בתקצוב התקנת מצלמות ריגול ברחבי העיר. עו"ד יהונתן קלינגר כתב לחברי המועצה את המכתב שבהמשך.

ראו כיסוי ב הארץ, גלובס, כלכליסט, נענע, דה מארקר ו טמקא.

הניסוי בבני אדם הנקרא לפעמים במילה הנאיבית “פיילוט”, אמור להתחיל בימים הקרובים (אבל את זה אומרים כבר שלושה חודשים).

למי שרוצה המחשה של הבעיה שבמאגרים ביומטריים שעושים בהם שימוש לא מידתי או מפוקח, קראו את הכתבה על אופיר פרץ.

הנה PDF של העתירה, והנה ההודעה לעיתונות:

עתירה לבג"ץ נגד החוק להקמת המאגר הביומטרי:

מסכן את בטחון הציבור והמדינה ופוגע קשות בזכות לפרטיות האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (20.2) לבג"ץ יחד עם שלושה עותרים נוספים בדרישה לבטל את החוק המורה על הקמת המאגר הביומטרי, ואת הניסוי למאגר שאמור להמשך בשנתיים הקרובות. לדברי העותרים: ניתן להנפיק תעודות “חכמות” ואף ביומטריות עוד היום ללא קשר למאגר. הקמתה מאגר תהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובביטחון הציבור ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך.

אני בטוח שאת החדשות קראתם השבוע בהמון כלי תקשורת, רמו"ט תפסו את גנב מרשם האוכלוסין ( שהתברר כאספן כפייתי של מאגרי מידע). יש המון רישומים של משרד העבודה והרווחה, רשויות המיסים, האיומץ, הבריאות, הקצבאות, הרבנויות ומאות אחרים. כל אלו משמשים גורמים פליליים, חברות פרטיות הוצאה לפועל, בלשים פרטיים ועוד הרבה אחרים כדי להשיג מטרות בדרכים לא לגיטימיות.

עו"ד פינצ’וק נתן לביומטרי הקבלה מצוינת: לא היית שולח את בתך לגן ילדים של פדופיל, אז אל תצטרף למאגר הביומטרי

זוגתי שרון החליטה לפרוט את המושג הגדול של “צדק חברתי” לפרוטות ברורות יותר. היא התחילה לאסוף ראיונות אותם היא מנסה לערוך לכדי כשלוש דקות, בתקווה שיצטרפו אליה רבים אחרים ויעלו ראיונות בפורמט דומה, וכך בשיטת crowdsourcing לאסוף הסברים. דרך עוולות שנגרמות לאנשים אמיתיים, ואמירה ברורה שלהם “בשבילי צדק חברתי זה […]”, להדגיש איפה הפער עדיין עומד בין הרצוי למצוי.

מספר שבועות לאחר תחילת המאבק לצדק חברתי, שמתמקד במונופולים, בבעיות הדיור ויוקר המחייה הרגשתי שישנם עוולות חברתיות (שלא נתונים לשום ויכוח בין קפיטליסטים לסוציאליסטים) שחשוב להזכיר ולזכור, כי גם אם יהיה פה דיור בר השגה לא יהיה פה שום צדק חברתי כל עוד עוולות אלו ודומות להן לא יתוקנו. כדי שלא ישכחו אותן עוולות בלהט המאבק, בחרתי להפיק סרטונים קצרים שבהם אדם פרטי יספר את העוול החברתי שנעשה לו. מדובר אמנם בסיפור אישי, אך כזה שמיצג ציבור שלם שנגרם לו עוול. אני מתכוונת לרכז את כל הסרטונים שאפיק באתר באינטרנט תחת הכותרת “העם דורש צדק חברתי” להלן 2 סרטים שצלמתי עד כה:

קשה לי להמעיט בערכו של המאבק הצעיר שלנו. מעולם לא יצאו בארץ כל כך הרבה אנשים להפגנה אחת, ועל נושא חשוב כל כך. אם לא תכננתם עדיין לצאת להפגין, אני מבקש שתשקלו את זה, כי עד כמה שזה מרגיש מיותר להכנס להמון הצפוף, לצעוק ולהזיע, זו ההצבעה הדמוקרטית שלנו ברגליים. הפוליטיקאים כבר לא מתרשמים מהסקרים שרואים ש90%+ מהעם מרגישים הזדהות עם מטרות המאבק, הם צריכים לראות נחילי אנשים ברחובות, אנשים רגילים שמספיק כואב להם ומספיק אכפת להם בשביל לצאת לרחובות בליל אוגוסט חם, כדי להגיד את מה שלא הצליחו להגיד עם הפתק בקלפי כבר 20 שנה.

אין לי הפעם הרבה מה להגיד מלבד כל מה שאני אומר בזמן אמת בטוויטר ולחברים, אני מרכז פה למי שלא עקב אחרי הקולות מהשטח.

היה מאוד מבלבל אתמול אם ללכת להפגין או לא. היתה התקפת טרור, מתו 7 אנשים, לא חלפו 4 שעות ואהוד ברק הכריז על פעולה בעזה (וקרא לה “תג מחיר” בלי להתבלבל!) והפציץ שם, תוך קריאות " Off with their heads!" (כנראה צפה ב יותר מדי פרקי “משחקי הכס” לאחרונה, אחרים חושבים שזו אזהרה למוחים ועידוק טוען ש ברק פשוט החליט שהעזתים הם זומבים). במשך כמעט יממה וחצי לא שמענו פיפס מהנהגת המאבק (השמיניה הסודית או איך שתקראו להם), שמולי מהתאחדות הסטודנטים הכריז שמבטלים, לבסוף סתיו שפיר (הדוברת של השמיניה) הודיעה ש נצעד בשקט ולא נקרא סיסמאות, מה שדי הדאיג אותי - זה שוב לשים את “המצב הבטחוני” לפני הבטחון החברתי. ביקשתי שנקיים עצרת בלי מוסיקה, עם דקת דומיה, ואפשר גם לדבר על נפגעי הטרור ונכי צה"ל שהמדינה לא מטפלת בהם, ומשליכה לעזאזל אחרי טיפול מינימאלי ראשוני בלבד מלבד העקשנים שבהם. כך נחזיר את האקטואליה לפסים חברתיים. לא קיבלו.

דמוקרטיה אמיתית היא זו שבה העם מפקח על אלו שבהם בחר באופן שוטף, ואם הם מפרים את הבטחותיהם בצורה כל כך בוטה, או מועלים בתפקידם בצורה כל כך עמוקה, אז הם צריכים לפנות את כיסאם למישהו שלא יעשה זאת. ברור שצריך לתת מרווח נשימה, זמן וצ’אנס למלא הבטחות, אבל אפשר לומר שביבי כבר מיצה את כל מרווח הנשימה שלו ואת כל הצ’אנסים האפשריים. וביבי וממשלתו והכנסת שלו בהחלט צריכים ללכת.

התעייפתי מפוליטיקה, אבל להתעלם מ מחאת האוהלים, במיוחד אחרי אירועי אתמול אי אפשר. לפני הפוסט אני רוצה לקחת חזרה את התלונה שצייצתי בטוויטר - למה אנשים יוצאים לרחוב כשזה נוגע לכיס שלהם הרבה יותר בקלות והתלהבות מאשר כאשר זה נוגע לגופו וזכויות האדם של האחר? סטרה אותי יונית חזרה למקומי - כי אלו שני סימפטומים של אותה הבעיה. אני מרגיש טמבל ממש, כי כתבתי על זה אצלי בבלוג לא פעם, והנה אפילו אני ברגע של יאוש הצלחתי להסתמא מהנראטיבים של ביבי.

יש ימים שבהם אני עוסק בעניני פרטיות אלקטרונית, זה קל מדי ליפול לבור של פראנויה ולודיזם, במובן של פחד מפיתוחים טכנולוגיים בידיים הלא נכונות. אורוול פחד מהשלב הזה בפיתוח הטכנולוגיה, והעולם שדמיין ב"1984" היה קודר ומדכא (תרתי משמע). מצד שני צ’ארלי סטרוס מצייר עולם מאוד עצוב לעמים שיצאו נגד טכנולוגיות (למרות שזו סאטירה פוליטית יותר מאשר עתידנות של ממש) בספרו “סינגולאריטי סקאי”. ספר שנוגע בכל טרנד ורעיון טראנסהומניסטי ולא תמיד בצורה מחמיאה. מול רואי שחורות שונים גם קורי דוקטורוב ניסה להפיח קצת אופטימיות בספר “אח קטן” ש הזכרתי פה לא פעם, על הדרך שבה נער מצליח להמלט ממנגנוני בטחון מהירים מדי על ההדק של מדינת המעקב אליה התדרדרה ארה"ב - אבל עושה זאת ע"י רתימת הטכנולוגיה לטובתו. האופטימיזם של דוקטורוב הוא שטכנולוגיה כאן משמשת נגדנו אבל גם בידינו, ולכן כדאי לכולנו להכיר אותה טוב ולהשתמש בה לטובתינו.

למי שלא עוקב אחרי הסאגה: לפני שנה וחצי פניתי לממונה על חופש המידע במשרד התחבורה, הגברת אפרת קילשטוק, בבקשה להבין קצת יותר אודות המאגר הביומטרי של תמונות הנהגים שהם אוספים מזה מספר שנים לצרכי הרשיון. אני מניח שכולכם יודעים שבניגוד למשרד הפנים שעד עתה דרש מכל אזרח להביא בעצמו תמונות מפוטורצח, משרד התחבורה מקפיד לצלם אותנו דיגיטלית בעצמו מזה מספר שנים. המגמה שהפריע לי ולאחרים היא שמאיזשהוא שלב שודרגו איכות התמונה להתאים לדרישות של תמונה ביומטרית, ואיתן עלתה גם הרזולוציה. במקביל פרסם משרד התחבורה בגאווה כי התמונות מסייעות לזהות בדיוק רב את בעל התעודה בשיטות ממוחשבות חדשניות, או במילים אחרות, זהו מאגר של תמונות ביומטריות.

אם הכותרת לא היתה מספיק מוזרה, אז המשך הכתבה פשוט הזוי לגמרי… אבל אם לרגע נניח שלא עבדו על הכתב באיחור של חודש מהאחד באפריל:

1. למשרד הבטחון יש מגדל קטן בקריה, הידוע ליודעי דבר בתור מגדל המרגנית או “מרגנית 1”
2. למגדל יש הרבה אנטנות בקצה השפיץ שלו, כל אחד יכול לראות את זה בקלות בעין. אפשר לזהות שם אנטנות גלי מיקרו, ולפי הזווית והשכל הישר, אפשר לנחש שהגדולות שבהן מכוונות לפיקודים (צפון, מרכז ודרום).
3. מסוכן להיות קרוב לאנטנה
4. מפריע לאלומת השידור כשיש בניינים באמצע
5. גלי מיקרו אינם לייזר, אולי יש גם לייזר לפצ"ן ולכן זה מפריע לקו הראיה מהקריה לפצ"ן
6. 75 מטר גובה זה מגוחך מצד אחד כמגבלה, אבל קו הנוף של ת"א מתכער עם השנים ושדרת המלונות עצרה את רוח הים מלהמשיך לתוך העיר, ולהרוב את כיכר המדינה עם בניה לגובה זה טמטום פושע שכבר הרבה זמן מוחזק כתלונה נגד חולדאי
7. מה זה אומר “הסטה לים”, לכל הרוחות? האם יוציאו את בסיס הקריה לאי מלאכותי מול הנמל הישן, או שמה יזיזו את פיקוד צפון לקפריסין? אולי ישימו מראה ענקית בחוף מציצים שתקפיץ את הקרניים הסודיות?
8. מה מסובך לשים ממסר על הגג של עזריאלי או מגדלים גבוהים אחרים?

למי שיש רעיונות לכוונות המשוררים, מוזמן לתרום.

ראשית, למי שרוצה סקירה מסכמת של הסיפור עד כה, הנה אייטם מוצלח למדי שפרסם בטאון הפאלון גונג “אפוק טיימס” בישראל. הלוואי שהעיתונים הגדולים היו משקיעים בהסברה טובה שכזו לקהל, עצוב שנושא זכויות האדם מכוסה טוב רק בפרסומים אינטרסנטיים שכאלו ולא במיינסטרים.

בשבוע שעבר הגישה טלילה נשר אייטם בגל"צ על ישיבת הקמת הפיילוט מנובמבר ש הזכרתי פה לפני חודש:

[audio:/blog/wp-content/uploads/2011/04/BIODB_glz_2011-04-06.mp3]

לצערי לא פורסם פרוטוקול מלא של אותה הישיבה, רק סיכום דברים. בהתאם ללשון החוק, הישיבה הוגדרה בקלות כחסויה, ולכן מרגיז עוד יותר לראות שלא מסתירים כאן מידע בטחוני, אלא רק מסתירים איך שטרית מדיר את הציבור מהשיחה החשובה הזאת כדי להמנע משיקולים מוצדקים של שקיפות, פרטיות וכולי. נראה שהיו עוד 3 פגישות בשבוע שעבר, אני מקווה שאשיג סיכום או פרוטוקול שלהן. הבא ננתח את הישיבה מנובמבר:

בוקר יום פי שמח לכולם, יש לי שני מסמכים אנטיביומטריים לחלוק איתכם!

ראשון הוא מכתב של פרופ’ נהון ועו"ד פינצ’וק לגבי התנהלות הקמת הפיילוט. המכתב מתמקד בבעית חוסר השקיפות שבתהליך, מזכיר כי המאגר בהולנד וזה שבבריטניה בוטלו רק לאחרונה, מצביע על כך שנראה שהפרויקט “נחטף” ע"י המשטרה וכל אמצעי הטשטוש בבדיקה הפוכה (מציאת אדם לפי ביומטריה) שהוצעו נזרקו בחשאי אחרי שהוצהר שיאומצו. לבסוף מחברי המכתב מתייחסים בקצרה לשאלת הפרטיות והבטחון, אבל לצערי לא מזכירים במילה את שאלת העלות האדירה של ההקמה ושל פירוק המאגר (במהרה בימינו אמן) ואת בעית קיומו של מאגר ביומטרי (“בפוטנציה”) במשרד התחבורה (וממנו למשרד הפנים) ללא תקנות וחוקים מסדירים וללא שקיפות לציבור. אני מקווה שהמכתב לא יפול בין הכיסאות ויעשה רעש בתקשורת.

מי שקשוב לרחש בעיתונים, שם לב שבשקט בשקט המאגר הביומטרי קורם יו"ר ופקידים. לקהל הרחב לא הוצגו שום תכניות, אין כל שקיפות בתהליך, ולכן לצערינו, המתנגדים לפיילוט חיים כרגע על דליפות מידע והקמת קבוצות מחאה בפייסבוק. מה שגלוי ברשת זה ציטוטים בחדשות מפיו של השר איתן, מכרז של משרד הפנים לראש הפרויקט (שכבר נבנה ללא ראש) והשבוע נחשף העיצוב של התעודה כולל הגב שלה. הנה מה שאנחנו מלקטים:

• השר איתן טוען שהמאגר מתרומם שלא בהתאמה עם תנאי החוק, אלא בתנאים יותר בעייתיים/מסוכנים
• השר איתן טוען שלמרות שהפרויקט קשור לצ’ארטר שלו (שקיפות ושירות לאזרחים) ולמרות שהוא בוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ממדרים אותו מלקבל מידע
• הפרויקט כבר שכר תוכניתן וכנראה התחילה בנית מערכת התוכנה למרות שעוד לא נסגר המכרז לראשות הפרויקט, לא פורסמו כל מזכרים ותקנות לגבי אופן היישום שלו
• תעודת הזהות החדשה מכילה פרטי עיצוב תמוהים, כמו שם קודם למי שהחליפו שם, ושם הסב. באדיבות עידוק:
• לפי הטוש, מאה-אלף הפראיירים הראשונים ישוחדו לעבור לתעודה ביומטרית ע"י חלוקת קוראי כרטיסים של $15 “חינם” (יענו, על חשבון כולנו)
• שועל מונה לשמור על התרנגולות, למי שלא זוכר, עמידרור היה מנחה הפאנל בבינתחומי, והראה נטיה בולטת בעדו. המצחיק/עצוב בסיפור: אתמול נפתחה עצומת תמיכה במינויו אבל רק שני אנשים חתמו נכון לרגע זה. פאתט.
• הצד הכי מטריד של זיהוי אקראי ברחוב, זה שפרופ’ קימל מהטכניון טוען שאינו אמיתי, כבר כאן ויתחיל להכנס לשימוש בשוק הפרטי בקרוב. שיטות אחרות בדרך.
• מייק בלאס התחייב להתייעצות ציבורית לפני התקנות ייחתמו. זה היה בפאנל במכון לדמוקרטיה (10.1.10). “על התקנות, מן הסתם, יתקיים שיח – אני מקווה שהציון שתתנו לו בסוף יהיה טוב יותר מהציון שנתתם לשיח הזה” - על השיח הזה כנראה דילגו, וצריך לשאול את בלאס מה קרה להבטחה הספציפית ולשקיפות השלטונית בכלל.
• באוקטובר היה כנס פרטיות בי-ם, שם עדי שמיר גילה שבניגוד להמלצותיו, המשטרה לוחצת למאגר “אחד לאחד” כדי לשרת את מטרותיה, ושהמנגנון נכנע לדרישות.
• בראיון בגל"ץ רמז השר איתן שגופים מבקרים את צורת ההקמה של המאגר, אני מניח ש הכוונה לרמו"ט והמועצה להגנת הפרטיות. [audio:2011/03/miki-eitan.mp3] אז מה בעצם אנחנו למדים מכך: - כנראה שטרית זימן פגישה אחת לפחות בנושא הפרויקט, שממנה מודרו אנשים מסוימים, לא הוזמנו אליה אנשי המאבק במאגר כמו האגודה לזכויות האזרח, ובייחוד לא פורסם בציבור פרוטוקול הישיבה(!!). פגישות ועדה שכאלו יכולות להיות חסויות אך ורק אם הן של משרד החוץ או הבטחון - משמע גופי הביטחון חוטפים את הפיילוט?
• את השר איתן, החבר בועדת השרים ליישומים ביומטריים, ככל הנראה מידרו מהפגישה אם הבנתי נכון את דבריו לרזי ברקאי.
• נראה שהוסכם בשלבים מוקדמים יותר ללכת עם " שיטת עדי שמיר", אבל מאגר הפיילוט נבנה במתכונת המקורית (התאמה אחד לאחד), המסוכנת יותר, לפי דרישות המשטרה. אני אישית לא מופתע לצערי.

אני לא כתב ואין לי קשרים, אבל מידידי העיתונאים שקוראים את זה, אני אשמח לדעת מתי התקיימו ישיבות חסויות בנושא, מה נאמר בהן, איך מוקם המאגר בלי פרסום תקנות או שיטת העבודה בו, מהן מטרותיו המוכרזות של הפיילוט ומהם המדדים להצלחתו, מה היא חוות הדעת של רמו"ט והגנת הפרטיות להתנהלויות הנ"ל. יש כאן המון סימני שאלה מטרידים.

חודשים ארוכים אחרי שלא שמענו ציוץ לגבי חוק המאגר הביומטרי ולא התחיל שום פיילוט, בחודש האחרון חלה התעוררות. משרד הפנים מחפש ראש פרויקט, ראש הממשלה מינה ועדת שרים (שישיבותיה יהיו לצערינו חסויות) לענייני ביומטריה כדי לקדם את הפיילוט, והשר מיקי איתן יצא בקריאה לעצירת התהליכים הנוכחיים כי הם לא תואמים את החוק.

בעולם, בחודשים האחרונים, בוטל המאגר שהוקם באנגליה ואחריו בוטל זה שבהולנד (בגרמניה ויתרו על מאגר טביעות אצבע כבר לפני כמה שנים כש פורסמה טביעת אצבעו של שר הפנים). רק אצלנו בארץ עדיין חותרים בכיוון, ולמתנגדים כמוני די ברור שאכן מדובר בלחצים של בטחון הפנים למעקב. רק לאחרונה נחשף “כבדרך אגב” שהמשטרה השתמשה בכרטיסי הרב-קו כדי לעקוב אחרי אנשים. ברור שמאגר ביומטרי יהפוך מהר מאוד במורד הדרך לעוד כלי מעקב אחרי האזרחים, ואנחנו נצטרך לסמוך על המנגנון שלא ינצל את זה לרעתינו. רשויות החוק תמיד מחפשות לשלוט ביותר צינורות מידע.

הויכוח עלה שבוע שתי מדרגות לפחות (אם לא שלוש). מצד אחד מנסים להעביר פה חוקים מפחידים כמו חוק הטרור והדרישה להצהרת נאמנות בזמן ההתאזרחות מגובה ב יכולת שר הפנים לשלול אזרחות. מצד שני כמובן באות המחאות שדרישה לנאמנות ל"מדינה יהודית" רק מלא יהודים היא יריקה בפנים. אני שואל מה בקשר לשאלת הנאמנות לדמוקרטיה? למה לא דורשים הצהרת נאמנות מכל מתאזרח חדש בלי שום הבדל דת וגזע? עם עמדה זו, מזדהים אגב גם הליגה נגד השמצה.

במשך עשרות ארוכות של שנים כלכלנים הרבו להלל ולשמוח על רגע הפיכת הכלכלה לרעיון של מסחר וירטואלי בספרות שלא מייצגות הרבה. מאז שהתנתקו מתקן הזהב, יכלו ממשלות להדפיס עוד כסף, ובשלב מסוים עבר ייצור הכסף לבנקים. כיום 90% מה"כסף" שעובר בשוק הוא הון וירטואלי לחלוטין שמומצא בבנקים, שלפי החוק מורשים להכניס את עצמם לחוב ע"י הלוואות של כספים מדומים ש"הומצאו" במחשבי הבנק, בהסתמך על הריבית שעוד תבוא להם מההלוואה. דומה הדבר לאדם שילך ויפקיד $1000 אצל ברוקר בבורסה ואז ימכור מניות “שורט” בסכום של $9000 בבטחון מלא שיהיה לו את הכסף לקנות אותם בפחות במורד הדרך. כמו שהשנתיים האחרונות בוול סטריט מעידות, זה לא עובד. אבל המזיקים קיבלו עידוד לחזור על הרגליים מכספי משלם המיסים האמריקני, המנהלים לא פוטרו (חלקם קיבלו בונוסים), המהלכים המסוכנים שלהם לא הוצאו מהחוק, והעולם ימשיך עד לקריסה הבאה.

גורביץ הטוויט הרגע את הידיעה בנרג’ על כך ש מל"ט עקב זמן ארוך לפני ואחרי הטבח של זאדה בשפרעם, ולא ברור למה. וליכטש נותן ציטוט מעתון מודפס " צביקה קנפר, המשרד לבטחון פנים: ״המטרה היא לצור הרתעה, להגביר את תחושת הביטחון״ ~ על רישות הערים במצלמות מעקב, ידיעות עמ׳ 8" - כלומר בדיוק מה שאומרים לנו כל הזמן בבריטניה, זה אמור ליצור תחושת ביטחון, אבל לא בטחון אמיתי. בנוסף לינק שהטוויט אתמול קורי דוקטורוב, על איך ש ‘בטחון נסתר’ גורם לבתי הספר להרגיש לילדים ככלא.

היה לי סופ"ש נעים ושמח עם חברים, לקחנו שני זאטוטים למוזיאון המדע בחיפה. בנין הטכניון הישן נראה באופן מוזר קצת כמו כנסיה עתיקה למרות שהוא עוד לא בן 100, אבל מדע ולמידה שוכנים בו לבטח. יופי של דרך להתחיל שבוע! היום אנחנו חוגגים 400 שנה לפרסום " סידראוס נונציוס", הלא הוא הספר המהפכני של גליליאו (“ואף על פי כן נוע תנוע!”) שעלה לו בזמן יקר בכלא. זה גם יום π הבינלאומי ויום הולדתו של אלברט איינשטיין. עם או בלי קשר גם גוגל השיקה היום כלי נוסף לדיפדוף בחדשות ולהעמיק דעת…

אני מתנצל על הפוסט מוקדם יותר היום, ערן ורד עשה עבודה משובחת, אבל פרסמתי את הסרט לפני ששמתי לב שהוא עדיין פרטי. עם הצופים הסליחה, והנה הגרסא הסופית לגמרי של הסרט. (מילות מפתח כי אמרו לי שקשה למצוא את הפוסט: רישיון נהיגה, ביומטרי, משרד התחבורה)

ולענייננו.

אני שומע שוב ושוב את הטיעון הזה בעד המאגר. “אני אזרח שומר חוק אז אין לי ממה לפחד”. אזרחים תמימים יקרים, אתם שכחתם פשוט שאתם כבר עכשיו בחברת מעקב. מפרסמים בארה"ב אוספים תיק עובדות התנהגויות על אנשים ואני מניח שבארץ נתחיל לראות דברים דומים. אם אתם קצת פעילים ברשת, כותבים בתפוז, מגיבים בYנט וכולי, איפשהוא כל המידע הזה נאסף ויום אחד אולי גם מוצלב (אם זה לא קורה כבר היום). היום כדי לפרסם לכם דברים יותר ממוקדים, מחר אולי כדי לחפש דפוסי התנהגות “מעניינים” למשטרה או כל גורם שיתחיל ללטוש עיניים לכל המידע הטעים הזה. הוספת עוד מאגרים ועוד מידע מצליב לא ישפר את המצב, זה רק יחזק את יכולת העוקבים לעקוב אחריכם, בתחילה כל מי שיש לו גישה חוקית למאגר ויום אחד אולי גם אנשים שלא היו אמורים להיות ברשימה.

מחלקת חופש המידע חזרה אלי באיחור ורק עם תשובה אחת ( מתוך ה-14 ששלחתי), וזאת למרות שהסברתי למה זה דחוף ולמרות ששילמתי את מחיר השאילתא המלא, שלהבנתי אינני אמור לשלם כאשר השאילתא מתייחסת לפרטיותי ולניהול פרטי האישיים. מאז בקשת המידע חלף למעלה מחודש וחצי, שזה יותר ממה שמצוין בחוק.

נשלח: 18 לפברואר (למעלה מהחודש הנדרש בחוק - ע.א.) הנדון: פנייתך לקבלת מידע בנושא: מאגר התמונות של רשיונות הנהיגה

במענה לפנייתך בנושא שבנידון, הרייני להשיבך:

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל זה לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול - האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

תודה רבה ל"הלמו", ששולף כל פעם מטעמים נחמדים מאתרי הממשלה. הפעם הוא מצא ספריה ובה מפתחות וכלים של פרויקט תמו"ז הממשלתי.

חפרתי לראות אם יש שם באמת מפתחות סודיים, אבל נראה שלא, רק כמה כלי תוכנה ומפתחות ציבוריים זרוקים בצורה מוזרה ולא מקצועית על שרת חלונות (עם קובץ ריק בשם New Text Document.txt שמוסיף הדרת כבוד לספריה). לשמחתי זה לא המפתח שבעזרתו מדינת ישראל חותמת על אישורים חשובים, במיוחד מאז שהפכה לגורם המאשר הבלעדי של מפתחות ציבוריים, מרגע שקומסיין עזבה (או הועזבה?) מהשטח. הבוקר היה דיון על זה בכנסת, דיווח מקלינגר או דורון בוודאי יפורסם בקרוב.

אני מתבכיין הרבה על אובדן הפרטיות, ועל כך שאנחנו כל פעם מדלגים משריפה לשריפה, מסתימת חורים בסכר עם כל עשר האצבעות, ועוד עשר אצבעות הרגליים, ואחרי שאת החור הבא נצטרך לסתום עם הפרמשתק, אין ספק שיפתח עוד חור ועוד חור. אז כמו שאמר הרבי מקרלין: “אם הקופסא השחורה שורדת את ההתרסקות של המטוס, למה לא עושים את כל המטוס מהחומר הזה?”.

לכן ישבתי וכתבתי פעם עם חברים איזה מסמך קטן כטיוטא לכמה הצעות חוק, אחת מהן מובאת כאן, הכרזנו עליה כעל פאבליק דומיין - נחלת הכלל. ההצעות שכאן נשלחו לתנועה הירוקה, למרצ, למיקי איתן, לדב חנין ואולי לעוד כמה אנשים (לא רק אני שלחתי), אבל אין לי מושג אם מישהוא לוקח מכאן רעיונות, כגי לשדרג את חוק הגנת הפרטיות ולהביאו לעידן המידע.

מתוך חלון מסנג’ר אקראי:

‏‪(17:24:34)‬‏‬ (מישהו)‏‬: ‫עם הכתבה על המאגר ההולנדי אני מתחיל יותר ויותר לפחד מקונספירציית NWO… למרות שאני לא ממש קונספירטור… ‏‪(17:35:58)‬‏‬ ‪ira‬‏‬: ‫זו לא קונספירציה, זו שאיפה טבעית ואנושית להרגיש מוגן משינויים. תגובה היסטרית מובנת אבל מעצבנת ומפחידה. ‏‪(17:36:32)‬‏‬ ‪ira‬‏‬: ‫סימני ההתקדמות לסינגולאריטי הטכנולוגי.

אנשים אומרים לי שהמאבק מדלל את המסר נגד המאגר כשכל כך הרבה רעש נעשה אישית נגד מאיר שטרית AKA האח הגדול. אמרתי את זה לא פעם גם לרם און ואני עדיין מחזיק בדיעה שזה נכון, אבל אני מסכים שקשה לנער את ההרגשה שהתנהלותו יוצרת. כדי לחבר את כל הקצוות, הנה סקירה קצרה של העובדות למי שלא הלך לאסוף את קצות החוטים.

לפני ימים אחדים כתבתי לשר מיקי איתן כי “כל נוסחא שכובלת זכויות אזרח למאגר היא כניעה ולא פשרה”.

דורון דיווח לנו מהכנסת, שועדת המדע ע"ש מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי שמה גז ו אישרה תוך ישיבה זריזה של שעתיים את הנוסח סופי של ה"פשרה" - החוק למעשה לא ישונה בצורה דראסטית לפני ההצבעה ביום שני. אם לשאול בדיחה מדאגלס אדמס זצוקלל"ה, “זו בוודאי משמעות חדשה למילה ‘פשרה’ שלא הייתי מודע לה עד היום!”.

מי שהכיר כמה גלגולים קודמים של הצעת השמוק, שמע כבר על מספרם הלא מבוטל של פאשלות בניסוח, התכנון ושאר מלכודות והזנחות שגילו פינצ’וק את אופק ושאר שומרי השומרים שלנו. לא את הכל הם הצליחו לגרום לועדה לתקן, ואני רוצה רק להביא כאן שני דברים חשובים להתייחסות.

תמיד מענין לראות איך נראים צרות ופתרונות של אחרים כדי לקבל פרופורציות על הבעיות שלך או השראה מדרכי ההתמודדות אל אחרים איתן. השבוע קראתי בבלוג של ידידה שעוסקת כמיילדת באוסטרליה, על העובדה ש חוקים חדשים באים לבטל לה את מקור ההכנסה בצורה מאוד ברוטאלית ומוזרה. לא החלטה של שר בריאות מקומי אלא חוק פדראלי שרוצה “לעשות סדר” ובעצם לבטל את הזכות ללדת בבית. מילות החוק לא דורשות בעצם לבטל ממש, אבל מתנות את זה בבירוקרטיה ואישורים שכנראה לא יונפקו כמעט בשום מקרה. מצד אחד, נכון שזכויות האישה על גופה, פעילותה המינית ובחירתה בהריון שמורות לה בלעדית לפי חוקי מדינות דמוקרטיות ואמנות זכויות אדם בינלאומיות, אבל אני מניח שהמחוקקים יטענו שיש כאן גם את שיקול בריאות וזכויות התינוק שנולד. מדובר בחתיכת תיק משפטי כיוון ששוב נדרש המחוקק בכל מדינה להחליט במקרה כזה מאיזו נקודה התינוק מפסיק להיות חלק מהגוף של אימו, והופך ליצור עצמאי שמוגן במגוון חוקים (זה למשל בולט בויכוחים על הנקודה שבה הפלה הופכת לרצח). לכן יכול להיות שלמיילדות העצמאיות באוסטרליה יהיה מאבק קשה ואולי חסר סיכוי.

עכשיו פורסם שהושגה פשרה: החוק יועבר אבל הפיילוט ימרח על פני שנתיים (אם הבנתי נכון את הידיעה, ואני חושב שבוודאות אני מבולבל).

שאלה מישהיא בטוקבקים למה היא צריכה לפחד אם היא חפה מפשע, שהרי אם היא נכנסת למאגר היא מוגנת יותר מפושעים. אני חייב לברך את שטרית על ההצלחה הכבירה בשטיפת המוח של המוני ישראל!

עניתי לה במשל הבא:

כמו מרשם התושבים, המאגר ידלוף ואז כל מי שמופיע בו, כאילו צייר עיגולי מטרה על החזה ומזמין פושעים לתקוף אותו.

התחלתי לענות למגיב אצלי בבלוג, אבל זה התנפח למימדים שמצדיקים עוד פוסט. אז הנה התשובה שלי ל ירייה-מן-המותן של צבי גלברד מאתמול:

חוק מעולה, יצמצם עבריינות, זיופים, ויצמצם אנרכיה. די להפחדות די לשקרים די להסתה די לתעמולה של החתרנים השמאלנים וכל ה"מומחים" מטעם שיש להם ידע חלקי. אנו מכירים הרבה כאלה…..חלקם מתוסכלים שלא מצאו ג’וב יותר טוב בחיים. לידיעתכם: יש מלא מאגרי מידע הכוללים יותר אינפורמציה עלינו מאשר במאגר הביומטרי: בנקים, קופ"ח, ולאקדמאים שבינינו- באונברסיטאות. לקבל ויזה לארה"ב נותנים פעמיים טביעות אצבעות!!! מדוע לממשלת ארה"ב מותר לעשות מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל ולממשלת ישראל אסור ? המאגר הביומטרי יהיה מוגן יותר מכל הנ"ל. בנוסף: לא כל האנשים במשטרה ובזרועות הבטחון מטומטמים כל הזמן. אני מחכה לראות את המטומטמים שינסו לפרוץ למאגר וייכנסו לכלא……

ראשון יצא ליברמן בעצבים על ביבי והכריז שהוא פוטר את סיעתו ממשמעת קואליציונית (כלומר, כל ח"כ שיצביע לפי מצפונו), עכשיו ביבי נפגש בלשכתו עם שטרית ואיתן כדי להבין את הענין יותר לעומק כי יותר מדי ליכודניקים התלוננו שמציק להם להצביע בעד החוק. יש מצב שהחוק ידחה, אני מקווה שיבוטל. עכשיו מענין לראות אם לא תתפרק גם הגועליציה בלי קשר אחרי הטנטרום של ליברמן…

מצד שני, בפוליטיקה הישראלית הכל יכול להיות. אולי ליברמן התחיל את כל הטנטרום על נושא לא קשור כי הוא בעצם נגד הביונטרי בעצמו אבל לא מוכן להודות בזה? לך תדע :-)

השר משה בוגי יעלון: מתנגד למאגר הביומטרי.

התנועה לזכויות דיגיטליות יוצאת לדרך.

מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי מרכז פרופגנדה מוצלחת, אלי ישי לא טומן ידיו בצלחת אף הוא.

איגוד האינטרנט פנה ישירות לחברי הכנסת לבקש שיתנגדו למאגר.

כתבה מהיום בעיתון המודפס של ידיעות (עמ’ 2-3 [ 1] [ 2] [ 3]) צופה כי החוק יעבור ברוב בכנסת, ומציינת שזה אחד מהחוקים הכי שנויים במחלוקת בתולדות המדינה.

מתנדבים ליצירת קשרים מול חברי הכנסת (טלפונים, SMS ופאקסים) יפגשו מחר בחמ"ל המאולתר של המטה לנסות לתת עוד דחיפה אחרונה. צרו איתם קשר באתר NO2BIO אם אתם רוצים לנסות להזיז משהו!

65% מהאמריקנים מפחדים משימוש לרעה במידע אישי עליהם. 64% לא רוצים שהוא ישמר “בידי אחרים”.

בסקר אחר, 70% מהישראלים לא סומכים על הממשלה שתשמור על המידע שלהם מפני דליפה.

אתמול פורסם שהישראלים בטוחים שהמאגר הביומטרי ידלוף (56%) ועדיין יש לו רוב זהיר של תומכים (46% מול 34% מתנגדים).

מסקנתי: צריך עוד הסברה וצריך שהח"כים ישמעו מה הולך בחוץ. כשהחוק יעבור יתחיל המאבק להסלים, לצערי. בינתיים המשטרה מתכוננת.

תכנים פדרליים הם נחלת הכלל לפי החוק האמריקני, אובמה השיק גם לפני כמה חודשים את אתר המידע הציבורי שאפשר רק מאוד לקנא בו, ובסופ"ש עבר אתר הבית הלבן לרוץ על דרופל.

אובמה אומר ועושה שקיפות לא רע, ודואג גם ל הסדרת נייטרליות הרשת. בארץ מתחיל בינתיים השר-בלי-תיק-שממונה-על-השירות-לאזרח מיקי איתן (השר לאיכות השררה?) לעשות קולות של שקיפות. רחוק היום שכל הכנסת תתנהג ככה.

לא, ישראל עדיין תקועה במקום בעייתי. לפי “ישראל היום” ח"כ דנון מציע חוק בסגנון הצנזורשת (כי צריך להגן על הילדים!) אבל מתמקד בפן הבטחוני (מה נעשה אם תהיה מתקפת טרור דרך הרשת הישראלית? מה אם ישראל תהפוך להיות מבוססת רשת אינטרנט ויפילו לנו את היכולת לשלוח הודעות חירום לאזרחים?). אבל אם מתעמקים ב סלט בן 19 העמודים של הצעת החוק, נראה שהפתרון שלו כולל גם הלאמת ניהול והפעלת סיומת .il מאיגוד האינטרנט, הלאמת תוכניות הסברה וחינוך מאשנ"ב, ריכוז תקינה של אבטחת מידע ופרטיות מקוונת בין משרדי הממשלה (שגם זו אליה וקוץ בה - מה אם המונופול הזה יבחר תקנים גרועים?), תנסח את מדיניות הממשלה לקנין ופרטיות דיגיטליים, תקבע סדרי עדיפויות למחקר בנושא איומים מקוונים. לפחות הוא רוצה להקפיד שכל ריכוז הכוח הזה ינוהל ע"י ועדה רב תחומית של אנשים מומחים מהאקדמיה והאמנויות. מה אתם אומרים? ימונו שם אנשי מקצוע, בעלי פרוטקציה או בובות “קנויות”? לפי ההצעה: " הממשלה תמנה, לפי המלצת השר(שר התקשורת - ע.א.) לאחר שהתייעץ עם המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המדען הראשי, ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, האקדמיה ללשון העברית, ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה."

לא הצביעו היום על החוק. סדר יומה של הכנסת מתפרסם די מאוחר אז לקח לנו זמן לגלות שאין היום דיונים בנושא, אבל קלינגר בכל זאת לא חוסך מאמצים ונסע לכנסת לעשות לובי.

אבל על סדר היום השבועי של הכנסת עדיין מתנוססים נושאים שיעלו להצבעה. בין השאר החלת רציפות על תיקון לחוק החתימה הדיגיטאלית (שבו גם הממשלה תהיה CA) ותיקון לחוק האזנת הסתר. כמובן שאין לינק לנוסח עליו מצביעים בעמוד סדר היום (מעניין אם לחברי הכנסת יש דרך יותר טובה להגיע למידע הזה או שהם מצביעים תמיד “על עיוור”), חיפוש באתר הכנסת ובמשרד המשפטים לא העלה לי על מה מדובר בשבוע שעבר, אבל הנה היום נמצאה ההצעה ( PDF) וקלינגר הצליח לגלות שמדובר ב תיקון מאוד יוצא דופן שמאשר חדירה נסתרת לבתים כדי להתקין אמצעי האזנה (וצילום), ובכך בעצם פותח פתח גדול ומכוער בכיוון חיפושים נסתרים, מה שקוראין בלעז Sneak & peek, אחד מהכוחות המדוברים לשימצה שניתנו בראה"ב לכוחות הבטחון במסגרת USA-PATRIOT act המפחיד, ש חוקק “למלחמה בטרור” אבל מנוצל מאז לרעה בכל מני דרכים. איכס.

לפני כמה שעות שמעתי בגל"צ את הדיווח על ההכנות לקראת פתיחת מושב התש"ע של הכנסת. אייטם ראשון במסגרת השידור החי מחר בגל"צ החל מ-16:00, ינאם גם נשיא המדינה. חבל שלא ידעתי דבר כזה קודם, השכל בא מאוחר - יועצו של פרס לעניני מדע וטכנולוגיה הוא משפטן בשם יהונתן אדירי, שבילה את הקיץ באוניברסיטת הסינגולאריטי עם ידידי שי! כתבתי לו מכתב יפה וביקשתי משי להעביר לו, קריאה לנשיא להעלות את המודעות לבעיות הסכנה לפרטיות והבטחון שבחקיקה הקרובה ואלו שעוד נכונו לנו בהמשך. ציינתי שיש רוח גבית ממומחים, השר איתן והיו"ר ריבלין נגד הבעיות בחוק, ושקריאה מצידוכביטחוניסט מחד, וכאזרח הראשון של המדינה מאידך, תוכל אולי לסייע.

כדי שהחוק יוכל לעזור לנו להתגונן, צריך להגדיר מה היא פרטיות. כמו שהכותרת מציינת, יש בעיתיות בסיסית שעוד לא נפתרה. זהו הפוסט השני שלי ב סדרה על פרטיות.

סנטימטר אחרי סנטימטר, מידע אישי שלנו נרשם ע"י השלטונות, ואח"כ דולף או נמכר. לפעמים יש נפגע בודד, לפעמים הדליפה היא של כל מרשם התושבים. לפעמים זה עולה בכסף ולפעמים זה מפחיד ברמה הפסיכולוגית. עוד הרבה לפני המאגר הביומטרי, התווכחנו על שיתוף נתוני רשות הרישוי עם חברת דרך ארץ. זה היה אחד מהאירועים הראשונים בנוגע להזניית מאגרי מידע ממשלתיים בארץ, שזכו להד באוכלוסית הגיקים אבל כמעט שבכלל לא בעיתונות. אגב, עם או בלי קשר, שר התחבולה דאז היה אחד מאיר שטרית. איזה קטע.

המילה “פרטיות” מתנופפת בראש חוצות הרבה בימי הויכוח האחרונים בנושאי זהות מקוונת, זיהוי פנים ברשת, מעקב במצלמות רחוב ע"י המשטרה וכמובן האיזון בין בטחון אישי ופרטיות בחקיקה. החלטתי לפתוח סדרה חדשה על פרטיות, קצת כדי לעשות לעצמי סדר במחשבות, להבין מה משמעות המילה לאנשים שונים, למה קשה להסביר לאנשים את המאבק שלנו והאם בכלל יש לו עתיד. הסדרה נוצרת כמעין שורת “סיכומי שיעור” שלי כהדיוט במשפטים שמנסה להבין בלימוד עצמי את ההגדרה לפרטיות, והבעיות של ההגנה עליה.

פוסט זה הוא למעשה פירוט נקודה 9 של הפוסט הקודם.

קבוצות הפייסבוק לוקות בשתי בעיות עקריות - אנשים כמוני שלא נמצאים על פייסבוק לא יכולים להרשם אליהן, ואם עוברים את 5000 החברים בקבוצה (ועברנו), לאדמין אין יותר אפשרות לשלוח התראות וחדשות לכל החברים בקבוצה. לצורך כך הקמתי כמה רשימות תפוצה, ואני מקווה שאני לא אתחרט על זה אם יקרוס לי השרת :-) אתם מוזמנים להרשם לרשימות שמתאימות לכם, שקטות או רועשות יותר. המחשבה היא לטווח ארוך ולכן שם המתחם של הרשימות מתייחס לפרטיות בכלל ולא רק למאבק בחוק הנוכחי:

אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של “אחרי החגים”, מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו “אחרי החגים” מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… ‘סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ’רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…

בהמשך לפוסט הקודם, קצת ריכוך ל עצבנות שלאחרונה צברתי נגד גוגל: סה"כ הם תורמים המון למידע איכותי, זמין ויחסית חופשי. אני צופה בלא-מעט הרצאות מצוינות שמועברות לקהל העובדים שלהם (( מחקר, פיתוח, טכנולוגיה, פרטיות(!), טק-ירוק, עסקים, כנס I/O, דוברים מרתקים אחרים ועוד ערוצים ביוטיוב)) ואני רגיל שיש המון שאלות במבטאים שונים מהקהל. נראה ש פחות מחצי מהשואלים הם בעלי מבטא אמריקני, ובכל הרצאה כמעט אני שומע גם לפחות שואל אחד אם לא שניים במבטא שלאוזני נשמע בהחלט ישראלי. מה זה אומר לכם על שוק העבודה האמריקני האיכותי בכלל ועל עובדי גוגל בפרט? ולחלופין מה זה אומר לגבי אטרקציות מספקות בשוק הישראלי? אני אישית עצוב מהמסקנות שאני מגיע אליהן.

רימון לוי שלח תגובה לטענות שפירסמו טל גלילי וחברים, אני בטוח שעוד לא נגמרו הסיפורים, אני מקווה שהחברים ידעו לשמור עלל הגיון ונימוס, איגוד האינטרנט איננו ראוי לכל הטרארם שהם מנסים להפעיל פה. אולי יש אי יעילות, אבל אין פה מעילות או ניצול לרעה של הכסף, עד כמה שאני יודע. מעריב כבר ניסו לפני שנתיים לעשות מזה צהוב, אני מקווה שלא יגרם הפעם נזק בלתי ניתן לתיקון :-( מה שבטוח, הכל ישתנה אם יוסי ורדי האמיתי יחקה את המזויף.

מכונת בדיקת טביעות כף היד בנתב"ג מזוהה כמוקד הדבקה רבתי של שפעת החזירים. בתכנית “המילה האחרונה” שאלו היום אברי וג’קי איך נקרא למכונה. עלו הרבה רעיונות בפורום, אני לא אסקור את כולם, אני רק אביא את אלו שמצאו חן בעיני - וכמובן מדברים על הצד הביומטרי ולא על הצד החזירי. אנחנו מחפשים ססמאות לסטיקרים נגד חוק המאגר, אתם מוזמנים להוסיף משלכם:

• המקום הראשון שזכה אצלי ברשימה: יד ושם. לצערי אברי פסל אותו על ההתחלה.
• האח האגודל
• אצבעואני (אצבע או אני)
• חם-סע
• טביעת נזיקין
• יד-לא-ידע (על טעויות הזיהוי)
• הידעת? יד+דאטה (data) יד שמספקת מידע
• המזהנד (מזהה hand)
• מתקרצצבע
• ביקורת דרכונים ישראלית חדשה - בדיח"ה
• כף-תור
• “קווים לדמותו”
• חילחול השם
• קיביני-מאט
• ה “גע-גע-סע-לי”
• יד סרה
• ידב"ג
• איתר יד ימינו
• ביו מטריקס
• תן יד לאח הגדול
• היד החזקה
• יד-לוף (זה ממילא ידלוף, כמו מרשם האזרחים של משרד הפנים שמסתובב באינטרנט)
• עצם בילט אין מזוהה
• אם אשכח את דרכוני לא אשכח ימיני. תדבק ראותיי בחולי אם לא אזכרכי. וכך לא אעלה את מזוודותי על מטוס שמחתי

שאל אותי חבר על עמדתי בנושא התחממות עולמית, או ליתר דיוק, מה שנקרא היום שנוי האקלים העולמי. התשובה שלי היא שאני מתאפק שלא להכנס לפאניקה, כי זה מאוד קל. אפשר אבל לעצור ולראות לא רק את התרחיש הכי גרוע, אלא גם את האופציות האחרות. החבר הזה, גר לו באוסטרליה (ולא, הוא לא אחד משני החברים האוסטרליים שלי שמגיבים פה הרבה) ומספר שהוא הלך, חפר וחקר, והגיע למסקנה ההחלטית שאין דבר כזה התחממות גלובלית, ושאני יכול לצאת מהלחץ. לפני שאפתח בויכוח סוער איתו החלטתי לעשות עוד סיבוב על מעט החומר (ובאמת יש מעט) מטעם המיעוט הנרדף של המדענים שמנסים להסביר שהכל בעצם היסחפות לא מדעית ובועת כסף. למעשה קראתי וצפיתי קדימה ואחורה, והגעתי לרגע שבו מחליטים לרדת מהסחרחרה וללכת לכיוון שהמליץ לי דרור בתשובה לפוסט ישן - חישוב סיכונים. הוא ניסח את זה כל כך טוב שאני אחסוך הקלדה ואשתמש בשירותיו של קובי פייסט:

אם פרופ’ שמיר מציע לאחד את מאגרי כוחות הבטחון, משרד ה חוץ ומשרד ה פנים למאגר אחד, האם נכון לקרוא לו “מאגר בטחון החוצפנים” או שמא “מאגר החוצפנים הכוחניים”?

WTF?!

רומן בריק כרגע שלח לי לינק ל תשובה של עדי שמיר באייטם YNET.

ומה התשובה לביקורות שנזרקו מצידי ומצד ה מגיבים לאייטם המקורי? אין בעיה, פשוט צריך יותר אנתרופיה… בואו נזרוק פנימה למאגר משרד הפנים גם את כל הפלסטינים ממאגרי הממשל הצבאי של השטחים הכבושים ואת התיירים מהמאגר של משרד החוץ, שלוש כפיות סוכר, קרח לפי הטעם, ונלחץ על liquify. ככה אם דולף המאגר יש לנו הרבה יותר אחים לצרה, ואף אחד לא ידע אם הוא הגריל טביעות אצבע של ישראלי או עובד זר או את בת הדודה שלי מווסטצ’סטר.

לפי מעריב מצלמות האבטחה לא מנעו את רצח קרפ ולא ברור אם יעזרו לפענח אותו. הסטטיסטיקות בלונדון (מהערים המצולמות בעולם) מראות שיפור מסוים במצב סוגי פשיעה מסוימים ולא באחרים, ועדיין מעדיפים להוציא הוצאות חד פעמיות (כמעט) על ציוד מאשר להוסיף משכורות והכשרה לאנשים.

אהודק עושה את התפירה בין נושא הבטחון האישי המתרופף וחקיקות המעקב של הממשל המטורפף. גם ברוס שנייר מזהיר כי גם תעודות אובר-חכמות עדיין לא ימנעו את גניבת זהותכם כי אנשים נוחים להטיה והטעיה. בפוסט על סכנות השימוש החוזר במידע אישי, אבנר פינצ’וק שלף את הציטוט המצוין הבא שלו לגבי חקיקה, ממשל וטכנולוגיה:

אחת לאחת, הייתי עורך מעט מאוד מילים מ התגובית הזו ב-YNET, הפורטת את ציטוטי שטרית לפרוטות ועונה עליהם.

אחרי שמועות של התנדנדות אלי ישי ושטרית, בסוף יתקיים הכנס!

הנה המידע, טרי מדורון.

רשם הגורמים המאשרים במשרד המשפטים מבקש המלצות לשיטות הצפנה. אני חייב לציין שענין החתימות הדיגיטאליות חמק קצת מעיני כשעברתי לאחרונה על חוק המאגר הביומטרי. אצלי בראש היתה הפרדה בין החתימה הדיגיטאלית האישית שדוחף פרויקט “תהיל"ה”, לבין תעודת (גניבת) הזהות של שטרית. היום עברתי שוב על הצעת החוק העדכנית שבידי (לצערי הנוסח הסופי להצבעה עדיין לא היה ברשת כשבדקתי לאחרונה), ואני רואה שבגוף החוק לא מצוין כלום על היות הכרטיס אמצעי לחתימה אלקטרונית עד לכמה שורות קטנות בסעיפיו האחרונים של החוק שמציינים אילו סעיפים הוא משנה או מתייחס אליהם בחוקים אחרים, כגון חוק מרשם התושבים וחוק חתימה דיגיטלית.

עוד אין לי פרטים אבל בשבוע הבא איל"א מארגנים פאנל (או למעשה כנס של חצי יום) עם השר מיקי איתן, דורון אופק, אבנר פינצ’וק ואחרים מול שר הפנים והתחבולה לשעבר שטרית, ואחרים. המנחה הוא כנראה יעקב עמידרור והמקום הוא הבינתחומי. אני מקווה שגם סוציולוגים ומומחי אבטחה פיסית יגיעו למקום ויוכלו לתת קצת אור על כמה סכנה נשקפת לציבור אם ידלפו תמונות ביומטריות וטביעות האצבע.

אם הכנס יהיה פתוח לקהל, אעדכן עוד, כרגע המידע החלקי הזה נמסר ע"י דורון אופק. לצערי נראה שכמה מהיועצים המומחים והגדולים של שטרית לא יופיעו, אני מקווה ששטרית יסתדר לבד, כי הוא הרי יותר משפטן מהיועמ"ש ויותר מומחה הצפנות מפורפסור ביהם, אני מת לשמוע איך יתגלגל הענין.

שרון כתבה על כך ש יש אנשים שהיא לא הצליחה למצוא באגרון (שהיה לרגע מקוון בווב).

ואולי יש לו קשרים בממשלה והוא ביקש להמחק מהמאגר?

כיוון ש הדליפה רב פעמית, היה לי חבר ((שתחביב איסוף ה"אגרונים" שלו הוא רק אחת מהסיבות להתרחקותי ממנו)), שהראה לי יום אחד איך משפחות שלמות נמחקות פתאום החל משנה מסוימת מהאגרון. חיפשתם את הבן של משה? אין? חפשו את האבא. גם נעלם? פתאום ברשומה של הדוד רשום שיש לו אח ששמו “משה” אבל אין לו מספר זהות והוא לא מופיע באגרון החל משנה מסוימת, גם לא אישתו וילדיו. הממ…

מה זה קיימות? פעם נתקלתי במלה ולא התעכבתי, זה נשמע כמו מונח פילוסופי/ניו-אייג’י כזה מהסוג שאני אלרגי אליו ולא נוגע לי לחיים. כמה שנים אחר כך נתקלתי בו בעודיני לומד קצת יותר על עניני סביבה, מיחזור וטבע, ומתחיל להבין שהתמונה הרבה יותר גדולה מזה. זו כבר לא מילה שמסמלת אידאולוגיה או בחירה בדרך חיים, אלא גישה שלמה לתכנון וניהול של מנגנוני חברה, ממשל, כלכלה, חינוך, תכנון אורבני, פיתוחי מדע והמון תחומים. קיימות היא תרגום (לא מוצלח בעיני) למושג Sustainability, אבל אני לא מכיר מילה יותר קצרה שמביעה את “היכולת של מערכת או תהליך לתפקד ולשרוד לאורך זמן”. מארמית הושאל הביטוי “בר קיימא”, כלומר ניתן לקיום, ואלו המילים שתפסו בתרגום השיח הבינלאומי הזה בארץ.

מוברק, ש בעבר היה סלחן עם החיזבאללה מתחיל לצאת נגד המאבק המוסלמי האלים כגישה וספיציפית אצל החמאס. נסראללה בתגובה מזמין את האחים המוסלמים במצרים להתנגד באלימות למשטר מוברק ומיד מתקן את עצמו תוך כדי הנאום ( עובדה שלא מוזכרת בכתבות משום מה) אבל מאוחר מדי, ועכשיו מובראק חם על נסראללה. טוב או רע ליהודים? אני כבר לא עוקב.

טמקא מציעה לישראלים להתחיל לייצר רקטות ביתיות במדור המחשבים של האתר(?!). טוב הם לא ממש אומרים לנו להרכיב קסאמים, אבל הם נותנים לנו את כל התכניות בפרוטרוט, סתם שנדע לייצר דלק טילים בבית…

ידיעה מוזרה שגיליתי בלינק מתגובה אצל קלינגר: פצ"ר צה"ל פוסק כי מותר לקחת מזון מבתי תושבים במלחמה. הבינו כולם? בגלל הפאשלות של אספקת המזון בלבנון השניה, נתן הפצ"ר הוראה לפני שבועיים שבמקרה כזה יש לכוחות בשטח יד חופשית לביזה, פחות או יותר. אמנם הוא מציין שצריך “להלאים” רק מצרכי יסוד: מים ולא קולה, לחם ולא סיגריות. אני תוהה אם ההוראה הזו תפורש בהרחבה יתירה ע"י חיילים בשטח, זה פתח להתנהגות בעייתית, ואני מניח שאם זה יתפוס תאוצה, גם יתחילו להשאיר במקררים “מתנות” לחיילי צה"ל בצורת מילכוד פצצות או רעלים במזון. אני מאוד מקווה שלא נאלץ להגיע שוב למצבים כאלו.

לפני כמה ימים כתבתי פוסט על כלכלת עזה, וביום שישי קיבלתי את חלק מהתשובות מכתב של הBBC בשיחת חברים. אני לא מבין למה לא מסבירים את העניינים האלו בתקשורת, וגם הוא הודה שהוא לא אוהב כל כך את הדילוג של ההסברים הקטנים כדי לדווח על הסנסאציות. זה היה בערך 12 שעות לפני שהתחיל מבצע “עופרת יצוקה” וקוויל תאר לנו קצת יותר בפירוט את המצב בעזה כדי לעזור לי לחבר את הקווים. החמאס לקח שם 70% מהקולות בבחירות דמוקראטיות. קצת בסחיטה, קצת בחנופה, אני לא חושב שמישהו במועצה המתמתנת והולכת של הפת"ח תיאר לעצמו כמה מיידית ואפקטיבית תהיה ההשתלטות שלהם על רוב המנגנונים. דבר אחד טוב אפשר להגיד על המהפך החמאסי בעזה, או אולי שניים:

לפני כמה חודשים מפעל מולטילוק (מנעולי פלדלת לפני שנמכר לחברה שוודית) הודיע שיוכנס לתוך הקו הירוק. תמיד היתה אצלי בבית השאלה האם לקנות תוצרת השטחים (באופן מובהק, אני תמיד נמנעתי מלקנות דברים כמו ירקות גוש קטיף ויין מחברון למשל), אבל כאן היה מדובר במפעל שהעסיק המון תושבי גדה, וההחלטה השוודית הזאת קצת תמוהה, כי היא פוגעת במקומות עבודה של תושבים שאינם מתנחלים. יש את המשחק העדין כאן של איפה עובר הקו הדק בין תעשיה שמנצלת את הכיבוש ותעשיה שמועילה לכבושים ומרגיעה את השטח. אני יושב כאן וקשה לי להחליט מה עושים בתחום האפור של שקלים ישראליים שמושקעים בשטחים. כמה אחוז מהרווח או ממקומות העבודה או המשכורות צריך להגיע לידיים של תושבי הגדה הפלסטיניים כדי שמפעל שם יהיה לגיטימי בעיני? אני לא יודע לתת תשובה מוחלטת.

עמי אילון לפני חודש: “אם השילוב [של אילון ומלכיאור] יכול להתקיים, יש תקווה לחברה הישראלית”.

כמו שדווח בהרבה מקומות, עמי אילון שוב לא מוצא את מקומו. זה עובר מפאתטי לעצוב. ההתעקשות להקרא אדמירל ולא גנרל, הריצה לפוליטיקה בתנועה חדשה, הצטרפות והפרדות מהעבודה, נסיון להצטרפות למרצ בטענות שהוא שווה 10 מנדטים, הצטרפות למימ"ד(!?) ופרידה גם מהם חודש אחרי, ותוך כל אלו הוא מסרב להעביר את הכסא-ללא-תיק שלו בממשלה לחבר אחר במפלגה שהושיבה אותו שם.