סקירת דה-מרקר לקראת ישיבת ההקמה של הקנטינה

כתבתי על זה ולינקקתי, היום גם יצא גם אייטם מאת גיא גרימלנד בדה-מרקר/ת'ה-מארקר/הטוש. עיצבן אותי שבכל האייטם דופק המונח "קוד פתוח" כמו נקר, אבל אין מילה אחת על תכנה חופשית, חופש התוכנה, DRM, תקנים, סודיות. במקות זה יש שם כמה רפליקות שיכולות להוציא אותי מאיזון:

קוד פתוח הוא לא רק תיאור למקבץ שורות קוד ללא זכויות יוצרים.

פעמיים טעות. על קוד פתוח יש זכויות יוצרים, קוד פתוח הוא כלי משפטי שמגן על הזכויות האלו.

סביב המושג התפתחה קהילה שלמה של מפתחים עצמאיים, שרובם עובדים ללא שכר והם בעלי מטרות שונות. חלקם כמובן רוצים להתעשר, אך חלק נוסף עושה זאת כאידיאולוגיה נגד חברות התוכנה הגדולות

טעות נוספת: הקוד הפתוח איננו קהילה, הוא מסמך משפטי. הקהילה היא קהילת התוכנה החופשית.

עוד טעות – עובדים ללא שכר. נסה אולי "עובדים במודל עסקי של שירות ולא של מוצרים" או "מרוויחים מהפיתוח באופן עקיף ולא ישיר".

"אידאולוגיה נגד החברות הגדולות" – טוב, אולי יש כמה, אולי באחוזים גבוהים במיוחד בארץ. אבל הרבה מאוד לא עושים את זה כי הם בעד הנגד, יש אנשים שעושים את זה מסיבות חיוביות של תקנים, עזרה הדדית, הפצת ידע, שיתוף פעולה, השוואת פערים וראייה חברתית רחבה. מה לעשות שהמודל הכלכלי של מיקרוסופט ואפל שונה? המלחמה שלי היא לא מול מורשתו של גייטס ספציפית, אלא מול גישה שעוצרת למידה ועזרה הדדית באשר היא, ולא משנה אם יש לה סימן בנסד"ק או פרלמנט.

המיקוד של הקנטינה הוא קוד פתוח וטכנולוגיה בלבד. "אנחנו מאמינים שבאמצעות שימוש בכלי קוד פתוח יש לך השפעה חיובית על הקהילה והחברה"

אז כן קהילה או לא קהילה? כן חברתי או לא חברתי? אני חושב שגרימלנד לא הבין בעצמו. ראיתי דווקא כתבות אוהדות של גרימלנד בעבר, אבל בכתבה הזו נראה שאינו מבין את הקשר בין חופש התוכנה לחופש ביטוי, חופש מידע וזכויות אזרח אחרות. יש לנו כקהילה בעית הסברה ככל הנראה. ככל שעוברות השנים אני מרגיש שהמונח "קוד פתוח" דפק לנו את הסברה יותר מאשר סייע לה.

24 תגובות בנושא “סקירת דה-מרקר לקראת ישיבת ההקמה של הקנטינה”

  1. יש חוסר ידע רציני על הקוד הפתוח ומה הוא, אבל אני מבין שבקשר לקנטינה צריך להיות בעלי פרוטקציה בשביל להתקבל לשם…

  2. בהחלט, נראה שההצלחה של התוכנה החופשית גרמה לאנשים לחשוב שקוד פתוח זהו רישיון ולא אדיאולוגיה.

    זו נראה לי הסיבה שאנשי תוכנה חופשית מתחילים להתעצבן כאשר חברות לוקחות את הקוד, מכבדות את הרישיון, אבל בזים לאדיאולוגיה.

    דוגמאות יש הרבה בשנים האחרונות – מה-TiVo שגרר את GPLv3, ועד למפתחי הקרנל של לינוקס שהיו צריכים להתריע לגוגל שאם הם לא יתחזקו את הקוד שלהם ל-android הם יסירו אותו מ-trunk.

    אני חושב שזה המפתח – תוכנה חופשית זו דיאולוגייה, הרישיון נועד רק לשרת את האידיאולוגיה, וגם רישיון אפשר לעקוף.

  3. עידו .. איזו פרוטקציה ???
    אם צריך פרוטקציה – יש לך אותה .
    אבל אתה יכול להצטרף ללא שום צורך בשום פרוטקציה ..

    🙂

    – דורון

  4. אני עדיין מחכה לאישור להיכנס לאתר (משהו כמו למעלה משבוע), אתמול שמעתי ממכר משותף שהיה בפגישה כמה דברים מאוד מפחידים גם על הקנטינה, שלא ניתנו עליהם תשובות.

    1. אתה רוצה להגיד לי מה מפחיד בקשר לקנטינה? אני הייתי שם גם ולא שמעתי משהו מפחיד… אולי הם השקו אותי במספיק יין כדי שלא אשים לב?

  5. הקנטינה מיועדת לאנשים שרוצים לעבוד בצורה פתוחה וחופשית, מאשר בצורה סגורה.
    הפחד של אנשים זה שיגנבו להם רעיונות, ולכן הם פוחדים לשתף (או לסירוגין, השאלה המפחידה הייתה "מה אם יגנבו לי את הרעיון),
    אבל צריך להבין שבשיתוף, בשונה מהסתרה, יש הרבה יותר מה להרוויח.
    זה בדיוק הנושא של קוד פתוח מול קוד סגור, שאם אני "אפתח בקוד פתוח", מישהו יגנוב לי את הרעיון וילך לפתח משהו בעצמו וירויח כסף על חשבוני.
    משפט חכם ששמעתי השבוע "בעסק, כשיש שני אנשים נפרדים, הכמות שלהם היא שני אנשים, כשיש שני אנשים שעובדים יחד, הכמות שלהם היא שלוש". ולמה הכמות 3? כי שני אנשים שמפרים אחד את השני, יוצרים רעיונות כאילו היה עוד אדם בחדר.

    אני באופן אישי מאוד מאמין בקנטינה לאחר שהייתי במקום ושמעתי את התוכניות, ואני חושב ששיתוף יכול לעשות רק טוב, ועדיף לחיות במקום של שיתוף מאשר במקום של פחד.

  6. אם למישהו יש רעיונות שהוא מפחד שיגנבו, שלא ישב באופן ספייס ושלא יכתוב באופן סורס. אנשים עם צורות מחשבה כאלו לא יתעניינו בקנטינה ממילא, דחיל רבאק.

  7. קוד פתוח אומר שקוד שאני משתמש בו יהיה זמין לאחרים כל עוד זה מחייב בתנאי הרישיון, בעוד שתוכנה חופשית אומרת "על הקטן שלי אם ישחררו שוב את הקוד".

    הכוח של סטארטאפים הוא בכך שיש להם רעיון והם קיבלו השקעה שמנסה לתת להם הזדמנות לממש את הרעיון הזה ובכך להחזיר את ההשקעה ולהתחיל להיות רווחיים (בפועל רובם לא מצליחים להחזיר את ההקשעה שלא לדבר על להיות רוחיים).

    כאשר יש לך חברות אשר חדשנות זה לא הצד החזק שלהם (נגיד מיקרוסופט, אבל לא רק), אז במידה והם יהיו לצד סטארטאפים הם יכולים להשאיל את הרעיון של אותו סטארטאפ ובכך לגרום לאותו סטארטאפ לא להתקיים. ואין לזה שום קשר לקוד פתוח.

    אני למשל עובד רק עם קוד פתוח, ועדיין הקוד שאני יוצר לא כולו משוחרר חזרה – לא מחוייב לפי הרישיון ושיחרור קוד כזה, יסייע למתחרים בי לתת את אותה רמה של תמיכה שאני מספק במקום הרמה הבינונית שחלקם מספקים. זה ההבדל בין עסק לבין תחביב/קהילה. בעסק צריך להיות רווחיים ובשביל זה יש דברים שאי אפשר לשחרר חזרה.

    בקשר לקנטינה בכלל. לצערי לא הייתי יכול להשתתף בפגישה (עבדתי עם לקוחות באותו הזמן), אבל כן ביקשתי להיות חבר בה, ולמעלה משבוע ש"מייבשים" אותי עם תשובה להאם אני בכלל יכול להתחבר לאתר של הארגון, וזה לא נראה לי רציני, ואם אני מוסיף את מה שכתבתי למעלה, השאלה היא האם מקום כזה בכלל מתאים לפעילות של שוק חופשי אם גופים כמו מיקרוסופט, HP ואחרים יסתובבו שם ויכולים להשאיל את הרעיונות של אחרים.

    1. עידו, אף אחד לא "מייבש אותך" פשוט ניסינו להתמודד עם המון עומס שנוצר בגלל הביקור.
      חוץ מזה עוד הייתה לי שיחה טלפונית איתך לפני כמעט חודש בו הזמנתי אותך אישית כי חשבתי שאתה צריך להיות שם (למשל לא ערכתי שיחה כזו עם עירא).
      אפשר להאשים אותנו בחובבנות, חוסר רצינות וכדומה אבל אי אפשר להאשים אותנו באליטיזם או בחוסר רצון טוב.
      לגביי הטענות על ההסתובבות של מיקרוסופט וHP אני לא מסכים.
      אני חושב שאחד מהטעויות שלנו (אני חבר המקור מהקמתו) הוא ההפרדה שלנו לאנחנו ואתם – אני רוצה לשתף פעולה עם החברות הללו ולהשפיע עליהן.
      כמו שאורי פקלמן טען בפגישה – המלחמה נוצחה, ניצחנו רק המטה של מיקרוסופט עדיין לא העביר את המסר לסניף הישראלי.
      מיקרוסופט כל הזמן פועלת וממננת את הקנטינה הצרפתית – כי זה מקום מגניב שעוסק בטכנולוגיה והם רוצים להתמתג ב"מגניבות" הנ"ל.
      ככה לאט לאט משנים את הענקים.
      אז לסיכום שום דבר (לא הפעם ולא בכלל) לא אישי – יש לנובעיה עם האתר הנוכחי ואנחנו נעשה אותו הרבה יותר פשוט ונגיש (אתה לא היחיד שהעיר לנו על כך).
      בברכה
      ליאור

  8. ראשית, לשאול ולא להשאיל.
    שנית רעיונות אינם ניתנים להשאלה, כי כמו כל סוג מידע אתה מעתיק אותם בעלות אפסית, והעובדה שאתה יודע רעיון אינה גורעת ממי שממנו שמעת אותו להמשיך לדעת אותו.

    לגבי שינוי הקוד ואי הפצת השינויים, אני מתאר לי שאתה מתכוון לקוד שרץ על השרת שלך והרשיון אינו מסוג "אספרו", אז אין בעיה.

    תוכנה חופשית אומרת "על הקטן שלי אם ישחררו שוב את הקוד"

    אין לי מושג מאיפה הבאת את זה. האם אתה זוכר בכלל מה הם ארבעת עקרונות חופש התוכנה לפי הרב סטולמן?

    אני עדיין לא הבנתי מה הבעיה שלך עם הקנטינה. זה מקום לעבוד, זה מקום למצוא שיתופי פעולה, זה לא מקום שבשביל להכנס לתוכו אתה צריך "לשפוך את השעועית" על כל הרעיונות המסחריים שלך כתנאי קבלה. סלח לי, אבל אתה מתבטא כפרנואיד וזה מוזר מאוד לקרוא.

    וכן, התקווה היא שגוגל, מיקיסופט וחברים יסתובבו שם, כמו שהם עושים בקנטינות דומות בצרפת. אם הם לא יכבדו את המקום ויבינו שהם חלק מקהילה, הם יעופו על התחת החוצה כי הקהילה תבעט אותם החוצה. מאוד פשוט.

  9. קוד פתוח הוא נפלא לדברים מסויימים, ולא מתאים לאחרים.

    לפעמים חברות מסחריות צריכות מידה של הגנה השלבים הראשונים לצמיחתם. בתחרות אי-שיוויונית של סטארטאפים אל מול חברות גדולות ומבוססות, נדרשת מידה של סודיות וסגירות ע"מ לשרוד. בנוסף, קשה לחברות להיפתח עם המתחרים שלהם לא פועלים בצורה דומה ומחזיקים את הקלפים קרוב לחזה.

    הייתי שמח אם קהילת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית היו דנים לא רק ביתרונות המודל שהם מציעים (והם רבים מאוד), אלא גם במגבלותיו. ונדמה לי שדיון כזה היה יוצר תמונה מאוזנת יותר של פעילי הקהילה, מה שהיה נותן משקל נוסף לדעותיהם.

  10. עם הכל הסכמתי עד למשפט התמוה הזה:

    הייתי שמח אם קהילת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית היו דנים לא רק ביתרונות המודל שהם מציעים (והם רבים מאוד), אלא גם במגבלותיו

    האם נובארטיס דנים אי פעם במודל העסקי שלהם בכלל ובצדדים הבעייתיים שלו בפרט? האם מיקרוסופט טורחת להודות שיש צדדים בעייתיים במודל העסקי שלה? האם רד האט מוכנה בכלל לדון בעיוות המכוון של רוח רשיון ה-GPL?

    לא, הקהילה לא חייבת דין וחשבון, כל אחד צריך לעשות את חשבון הנפש שלו ולהחליט אם מתאימה לו התפיסה. פרטים בודדים בקהילה יכולים לדסקס מה שבא להם עם מי שבא להם (למשל אני ואתה) אבל אני לא מבין למה נראה לך שזה משהו שצריך לבוא כחלק מהאידאולוגיה או משהו. כאילו שמפלגות יתחילו לספר לך למה לא להצביע בשבילן, כשהן בכלל שכחו למה כן. הן בעיקר טובות בלהגיד לך למה לא להצביע למתחרים.

  11. כי הקהילה הזו היא מיסיונרית והיא עובדת לטובת הכלל ולא לטובתה ה"פרטית".

    אם בקהילה חושבים שמה שמתאים לעולם הוא ש 100% מהתוכנה תהיה פתוחה – זו עמדה לגיטימית (לדעתי שגויה, אבל העמדה בוודאי לגיטימית). לעומת זאת אם בקהילה חושבים שיש תוכנה שרצוי שתהיה חופשית אבל יש מקום גם לתוכנה קיניינית, פטנטים וכו – אז להערכתי הבעת עמדה זו תחזק מאוד את הטיעונים בעד להפוך את שאר התוכנה לחופשית.

    אם ניקח את האנלוגיה שלך לפוליטיקה – קהילת הקוד החופשית היא המפלגה הקומוניסטית של פעם – כל הרכוש שייך לכולם. כל התוכנה צריכה להיות חופשית. אני טוען שמצע יותר מאוזן (חלק מהשרותים הם בידי המדינה, אבל יש גם מקום לחברות למטרת רווח) יביא יותר "מצביעים" ויגדיל יותר מהר את הנתח של הקוד החופשי בעולם.

  12. הקהילה הזו היא מיסיונרית והיא עובדת לטובת הכלל ולא לטובתה ה"פרטית".

    אמירה שרירותית ולא קשורה (יותר?) למציאות. איי בי אם, אורקל ואפילו מיקרוסופט מוציאות קוד פתוח. לא תמיד בגלל אידאולוגיה של חופש, אבל בהחלט בגלל אידאולוגיה של שורה תחתונה עם סימן $ בקצה.

    בקהילה חושבים שמה שמתאים לעולם הוא ש 100% מהתוכנה תהיה פתוחה

    בקהילה לא חושבים את זה, בקהילה יש כל מיני גישות אבל ההסכמה הכללית היא לרוב שיש מקום לעוד תחרות. אני ואחרים טוענים גם כי המודלים הכלכליים כיום מבוססים על ניצול חוקים, לקוחות ורעיונות אד אבסורדום.

    אגב, המקימים של העמותה הזו הם בעלי עסקים כלכליים ועוסקים לפעמים גם בקוד סגור, וכאמור בשם הפיתוח הפתוח ושיתוף הפעולה (שזה בעצם הדגש פה), גם מפתחי קוד סגור מוזמנים לקנטינה.

    אם אתה מפריד את הקנטינה מהשיחה ודן כרגע בחופש התוכנה – אז להזכירך אנחנו מדברים על חופש, כמו חופש הדיבור או חופש המידע. גם להם יש צדדים שליליים, ואפשר לדון בהם כמו שאתה דן עם האגודה לזכויות האזרח בצדדים השליליים של חופש הביטוי. מלבד לשון הרע והטעיית הציבור, על מה אתה חושב שיש מה לדסקס, ולמה אתה חושב שזה לא מטריד אותם? כנ"ל בין מקדמי חופש התוכנה אני לא מוצא הרבה מאוד צדדים שליליים. אם תתן לי ראשי פרקים של מה שהיית רוצה לדון בו, אני אשמח לפתוח על זה עוד פוסט.

    קהילת הקוד החופשית היא המפלגה הקומוניסטית של פעם – כל הרכוש שייך לכולם. כל התוכנה צריכה להיות חופשית

    שתי טענות איש קש שזורות. אני לא מאמין שכל התוכנה צריכה להיות חופשית, אבל אני הייתי שמח שבכמה מקומות (מערכת השלטון למשל) תהיה הרבה יותר שקיפות שתוביל לאמינות ותתן פרנסה לישראלים. איש הקש השני היא ההשוואה לקומוניזם. אני חושב שאתה מפספס את העובדה שקוד פתוח יש לו בעלים ויש לבעלים האלו זכויות יוצרים. להבדיל מתוכנה קניינית, כאן יש גם זכויות למשתמשים, אבל לא נכון להשוות את זה עם נחלת הכלל (פאבליק דומיין).

  13. אני יודע שלקוד פתוח יש בעלים. זה רק לא ממש משנה מי הוא. כל מה שמשנה זה שהקוד שוחרר תחת רשיון חופשי XYZ. בדומה בקומוניזם לא משנה מי יצר או הקים, אלא רק חשוב מהם הכללים המסדירים את השימוש של הכלל.

    ולעיניין העיקרי: אני אומנם לא ממש חלק מקהילת הקוד הפתוח, אבל אני קורא ומקשיב ולא ראיתי דיונים בשאלה מהם הקריטריונים הראויים להחלטה האם קוד צריך להיות פתוח. ראיתי רק טעונים למה צריך עוד קוד פתוח. תאוריה בפיסיקה היא לא שלמה עד אשר יודעים את גבולות הגזרה שלה – מתי היא מפסיקה להיות מדויקת. בדומה כאן – איפה הקוד הפתוח מפסיק להיות הפתרון העדיף?

    אם יש דיונים כאלה, אני אשמח לקבל מראי מקום. ואני גם אשמח לשמוע את דעתך. במיוחד בהקשר לסטארטאפים המתחרים מול שחקנים קיימים וחזקים מהם. וכמובן את דעתך על הענן, והראליות שלא להיות חלק ממנו תוך עשור.

  14. קוד פתוח הוא לא תשובה להכול, אבל הוא פותר הרבה דברים, כמו שדמוקרטיה לא פותרת הכל. עדיין יש הצדקה לשלטון הירארכי בתוך חברות מסוימות, או בצבא.

    הכל תלוי באימפלמנטציה, במודל העסקי. זה גם תלוי בסגנון, אישיות ותפיסת העולם של בעל הזכויות. בקיצור אני לא מספיק כלכלן כדי להגיד לך אם זה מדע מדויק. אני גם לא מאמין במודלים הכלכליים הישנים שאלן גריספאן הודה ש"לא שיקפו את המציאות מספיק טוב" או במילים אחרות שכחו שאנשים הם אנשים ולא מספרים ממושמעים.

    לבסוף בענין הענן – אני עדיין חושב שאני אוכל להשיג מיחשוב אמין בזול בלי להסתמך על שירותים של אחרים שאין לי אצלם שליטה על מי מציץ לי במה, וזה לא רק לגבי SaaS אלא אפילו לגבי SaaI.

  15. וזה בדיוק מה שאני שואל: מתי קוד פתוח לא מתאים? אני חושב שתשובה טובה לשאלה הזו מאוד תחזק את הטעונים למתי קוד פתוח כן מתאים. ולא ממש קראתי תשובה טובה, בוודאי לא מתוך הקהילה.

    ולגבי ענן: "אני עדיין חושב שאני אוכל להשיג מיחשוב אמין בזול בלי להסתמך על שירותים של אחרים שאין לי אצלם שליטה על מי מציץ לי במה": זה אולי נכון עבורך. האם זה נכון גם לגבי אחי (אינטיליגנטי ומשכיל אבל לא איש מחשבים) או אמא שלי (אינטיליגנטית ובת 75+) או אפילו לגבי?

    1. קוד פתוח לא מתאים כשיש לך צורך מאוד מאוד מובהק ומוצר שעונה עליו באופן מדויק.
      המחיר צריך להיות שפוי והמעבר לSaaS תרם לכך.
      למשל חברות כמו salesforce שמרוויחות הרבה מאוד כסף מהאקוסיסטם המסחרי שהם יצרו.
      הנקודה היא, שכשהצורך שלך אינו מדויק ומובהק לדעתי מאוד כדאי "להתחתן" עם תוכנה חופשית – לא מהכיוון של האידיאליזם אלא מהידיעה שתמיד תוכל להשתמש בסט פתרונות שיביא אותך 80% מהדרך ושתהיה לך את האפשרות התיאורטית להשלים את ה20% בעצמך. 

    2. מתי קוד פתוח לא מתאים?

      * כשאתה מספק ללקוח מ"העולם הישן" שלא מאמין בקוד פתוח.
      * כשאתה מעוכב מלפרסם את הקוד בגלל פטנטים או סודות מסחריים שאתה או באי כוחך רוצים לשמור קרוב לחזה.
      * כשאתה רוצה להכניס דברים לא הוגנים או לא אתיים לתוך אלגוריתמים.
      * כשאתה מתבייש באיכות הקוד שאתה מספק.
      * כשהמודל או המבנה העסקיים שלך לא מאפשרים את המעבר בלי נזק לכוח האדם או התדמית המסחרית, או רמת השירות וכולי.

      קשה לי לחשוב על מקרה פשוט וענייני באמת (מבחינת סוג האפליקציה) שמתנגש טכנית או רעיונית עם חופש התוכנה. נראה לי שזה כמעט תמיד קונפליקט של מודל מסחרי. אתה מוזמן להאיר את עיני בשעת לילה מאוחרת זו.

      1. אני לא מכיר ממש מקרים של "קוד פתוח לא מתאים", אבל נתקלתי במספיק מקרים של "מוצר מסחרי מתאים יותר" – לפעמים מוצר תוכנה מסחרי בקוד סגור נותן פיתרון יותר טוב לצרכים מסוימים, ואם המחיר סביר אז אני לא רואה שום סיבה לא לרכוש את הפתרון.

  16. אוקי, אני חיפשתי סיבות למה כספק תוכנה אני עלול לבחור ברשיון סגור, ועודד דיבר על הצד של המשתמש/צרכן.

    ככלל, מוצר קניני עלול לפעמים לתת פתרונות יותר בשלים לצרכים ספציפיים, מנשק משתמש יותר קוהרנטי, תרגום או תמיכה לשפה נדירה כמו עברית, מנשק לתוכנה קנינית אחרת או פשוט הליך אינטרגציה יותר מהיר. מצד שני הוא עלול ללקות בכל אחד מהתחומים האלו, הוא עלול להיות קנייני עד כדי vendor lock-in, והוא עלול לעלות דלתא גדולה מאוד במחיר בתמורה לדלתא קטנה מאוד של יכולות שאפשר לפתח אולי במוצר הפתוח במחיר של עוד טיפה זמן וסבלנות.

    דוגמאות מתי אני כצרכן בוחר במוצר קנייני: כצלם פיינשמעקר אני לא יכול לחשוב על עזיבת כלי מצוין כמו אדובי לייטרום, וזה מכתיב השארת תחנה אחת עם חלזונות XP. לצערי גם פיירפוקס רץ עליה יותר יציב אבל זו בעיה אחרת… בתחום אחר אני מעדיף את סקייפ על פני אקיגה וחברים, גם בגלל שכל החברים משתמשים בה (אפקט הרשת) אבל גם כי יש לה את ביטול האקו הכי טוב שנתקלתי בו עד היום, וסט פלאג-אינים שימושיים. ברגע שיהיו לתוכנות כאלו תחליפים פתוחים, אני מניח שאוכל לוותר על מכונת החלונות הזו שוב.

  17. יש כאן שתי שאלות נפרדות: שימוש בכלים הבאים מעולם הקוד הפתוח, ושימוש בקוד פתוח (source code).

    במקרה השני העיניין הרבה יותר מורכב, כי אלא אם כן אתה מוכן לשחרר חלקים או כל הקוד שלך, אתה מנוע מלהשתמש בקוד פתוח תחת רשיונות מסויימים (GPL).

    וזו השאלה שמעניינת אותי: נניח ואני פותח סטארט-אפ. נדמיין שני תרחישים: שרות ענני וגאדג'ט. מהם השיקולים כאן וכאן בשימוש בקוד פתוח?

    דרך אגב, AFAIK, רשיונות כמו GPL לא מעניקים שום זכויות למשתמשים ב SaaS אם התוכנה לעולם לא רצה על חומרה שלהם. האם זה נכון? אם העתיד רץ לכיוון זה, האם רעיון הקוד החופשי לא יאבד ממשמעותו לצרכן האינדבידואלי?

  18. מכנס, אחרי כל כך הרבה דרישות מצדך שאמתן את ההתלהמות והדמגוגיה, אני מאוכזב מהתגובה שלך. שאמנה לך את הטעויות העובדתיות או שאתניע את המכבש? 🙂

    שימוש בתוכנה חופשית לפיתוח אינו מעיד על קוד המוצר שפיתחת.

    שימוש בתוכנה חופשית במוצר אינו מכריח שכל המוצר יהיה תחת קוד תואם (אפילו לא תחת ה-GPL, אם הגדרת API ברור ופתוח).

    תוכנה שרצה בענן היא שירות, והמצב אכן שוקע לעומק תחום אפור ומעניין, אותו באים למלא GPL בגרסא 3 על שתי גרסאותיו, עם ובלי סעיף "אספארו" המכריח את האתר להציע את מקור התוכנה עם השינויים בה למשתמשים באתר (רשיון ה־GPLa נדיר אבל נתקלים בו, למשל באתרי My Community שאני ואתה אוהבים).

    האם רעיון הקוד החופשי לא יאבד ממשמעותו לצרכן האינדבידואלי?

    כן, וזו מגמה מדאיגה. זו אחת הסיבות שסטולמן ממליץ לאנשים לא להתמכר לשירותי ענן ולא לאכסן ולאחסן בהם מידע רב מדי או אישי מדי.

להגיב על ik_5 לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *