אמנת ACTA נחשפת כהרחבה בינלאומית של חוקי קופירייט

אם למישהו עוד היה ספק עד כמה רחוק יגיעו זרועותיו של ההון להשפיע על השילטון: דלף אתמול בבלוג של מייקל גייסט שבאמנה בינלאומית נגד זיוף הוכנסו כמה וכמה סעיפים דרקוניים להחריד למניעת עבירות העתקה. הנה הפרשנות מבוינגבוינג:

  • ספקי שירות יחויבו לנטר כל חומר שיועלה ע"י משתמשים כדי לוודא אם יש בו משום עבירה על חוקי הקופירייט – זה אומר ששירותים כמו פליקר, יוטיוב, ובלוגיות כמו בלוגלי, ישרא וכולי יסגרו מהר מאוד כשיתברר שזה לא רווחי להחזיק צבא עורכי דין כדי לוודא את האכיפה.
  • ספק אינטרנט שנמסר לו שמשתמש שלו עובר על החוק מחויב לנתק אותו מיד, מה שאומר שאותו אדם וכל משפחתו יהיו מנועים מלגשת למידע חיוני לחינוך, בריאות ושירותים בסיסיים אחרים, ללא משפט ובירור.
  • כל העולם צריך לאמץ את המדיניות האמריקנית של "הודעה והורדה" ללא בירור ומשפט, מה שאומר למעשה צנזורה קלה ע"י לחיצה קלה על כפתור "עבירת קופירייט"
  • חובה על כל המדינות החתומות לאכוף DRM – אסור לנסות לפצח אותו ולהעתיק את החומר המוגן אפילו אם אתה היוצר שלו! זה אומר גם שאסור לתרגם את החומר לפורמט אחר כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות וכולי.

בוינגבוינג מפוחדים או שבחרו בכוונה בטון מוגזם, אבל אני לא חושב שהמצב עד כדי כך גרוע, כי לא ברור שכל המדינות יהיו מוכנות לחתום על ההסכם, ולא ברור שהוא יהיה חוקי או בר יישום בכלל. הבעיה היא שאין לי מושג באמת עד כמה מחייבות אמנות עם סעיפים כאלו, והאם ישראל מחויבת לזה וכולי. מה שבטוח הוא שזה צעד בכיוון מאוד גרוע מבחינת זכויות המשתמשים וגם זכויות היוצרים, וזה הופך את זכויות המפיצים למשהו שדורס כבר זכויות פרט (כולל פרטיות וחופש הדיבור) ברמות חדשות של עוצמה. מפחיד ומטריד מאוד.

דעות חמורות נוספות מפרסם ה-EFF ומקביליו באוסטרליה וניו-זילנד, הנה סקירה של IDG, האפינגטון ואחרים. בוודאי יצוצו עוד בשעות והימים הקרובים. תודה לקשבינו שי שהביא את הידיעה לשולחן המערכת 🙂

כאמור, ההדלפה הראשונה על הענין הגיעה ממייקל גייסט, פרופסור למשפטים בקנדה שהנהיג שם את המאבק בחוק הDMCA הבעייתי. אפשר למצוא בערוץ בליפ.טיוי שלו המון חומר מעניין כדי להבין למה קופירייט זה דבר חשוב מחד אבל מסוכן מאידך וחשוב לשמור על האיזון בחוק, אני מציע לכל המעוניינים את הסרט "למה קופירייט", אם יש לכם 55 דקות פנויות.

3 תגובות בנושא “אמנת ACTA נחשפת כהרחבה בינלאומית של חוקי קופירייט”

  1. צפריר – אליבע דה ארס-טכניקה, מה שחשוב ב-ACTA זה ה-DRM וחוקי האכיפה שלו (DMCA בלשון העם) אבל לי נראה שהדרישה לחבות צד שלישי היא הבעייתי באמת.

    זה לא שספקי שירות (ספקי חיבור אינטרנט או בעלי שרתים לאכסון תוכן) חייבים לנטר תוכן שמועבר דרכם ולנתק משתמשים החורגים משימוש תקין – האמנה לפי הטיוטה פשוט דורשת מהמדינות החתומות לאפשר לבעלי זכויות יוצרים לתבוע ספקי שרות בגלל הפרות של המשתמשים שלהם, אך מאפשר לספקי שירות להתחמק מהחבות אם הם מיישמים שורה של מערכים דרקוניים למניעת הפרת זכויות יוצרים.

    זה כמובן שווה ערך טכנית – לפחות לנו כמשתמשים – אבל זה חמור מכך (אם כי זה יותר התחום של קלינגר) מכיוון שהאמנה (לפי הטיוטה האמריקאית לפחות) שוללת ממדינות ריבוניות את הזכות לקבוע את מדיניות זכויות היוצרים שלהן בעצמן.

    השאלה המעניינת היא מה הסיכוי שהטויטה של ארה"ב תכנס ללא שינויים מהותיים לאמנה? לפי מה שהבנתי מתקריות עבר, הממשלה האירופאית (ה-European Comission – איך מתרגמים את זה?) מאוד דוחפת (או נדחפת על ידי לוביסטים?) לכיוון חקיקת זכויות יוצרים אגרסיבית במתכונת החקיקה בארה"ב או יותר גרוע, כך שלא ברור לי מי נשאר שיתנגד – קנדה?

  2. והבעיה האמיתית: מי חותם על אמנה שכזו בשם מדינה שלמה? עו"ד מושחת? חבר פרלמנט משוחד? דיפלומט שלא מבין מספיק בתחום? כל אדם שחותם על הסכם שמאשר שינוי כזה חריף בחוקי מדינתו הוא בוודאי אידיוט או רשע, ובכל מקרה לא ברור לי איך אמנה כזו יכולה להיות קבילה כחוק. איך אמנה של צוות קטן שיושב בקוריאה יכולה להשפיע על ספר החוקים יותר מאשר הפרלמנט? בוודאי שלא תוכל, ולכן לא ברור למה הכניסו את הסעיפים לשם? שיטת מצליח לא תצליח, כי אלו סעיפים לא חוקיים. כל מה שנשאר לי להעריך הוא, שהם נדחפו פנימה ע"י לוביסטים שרוצים שהצירים לכנס יחזרו עם רעיונות חקיקה יצירתיים הביתה. אם זה הסיפור, אז זה מגוחך, שקוף, ואני מקווה שלא יעבוד…

להגיב על עודד לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *