רגע של שפיות בעיר המשוגעים

C:\DOS\RUN.EXEלפני הבחירות בי-ם התגלה ברגע האחרון ברקת כרוקח הסכמים עם גורמים כתומים ליצירת רצף התיישבותי מירושלים, דרך שטחים של כפרי מיעוטים, ועד להתנחלות מעלה אדומים. ירושלמים רבים שאינם מסכימים לבלגן שכזה התחלחלו שזו האופציה הכי שפויה לרב פרוש. חלקם בצר להם סתם את האף והצביע לא על אף הכל כדי שלפחות תרד רמת הכפיה הדתית בעיר, וחלקם החליט שלמרות התחזיות הנוראות לכאן והנוראות לשם, אין להם יכולת מצפונית ללכת ולהצביע לאף אחד מהשניים והצביע מעין הצבעת מחאה לדן בירון, שיצא לרגע מענן ירוק כדי להיות ברירת מחדל שפויה. אין על העיר הזו… לא סתם זו אחת היחידות בעולם שיש על שמה סינדרום, וספציפית אחד שמדבר על איבוד עשתונות באקסטאזה דתית.

בין כל האכזבות מברקת, הגדולה ביותר לרגע זה היתה הכניעה לדרישותיהם (האלימות) של החרדים שלא לפתוח את חניון ספרא בסופי השבוע (התמונה באדיבות גיא, נלקחה מהוושינגטון פוסט עד כמה שהצלחתי לברר, ומופיעה פה בוודאי בלי רשות, עד שיבואו להרביץ לי). למי שלא יודע במה מדובר, היתה הפגנה אלימה למדי שהסתיימה בפציעות של שוטרים רבים, כהתנגדות על כך שהעריה תפתח בחינם את החניון שמתחת לשער יפו כדי שלא ימשיך שם המצב האבסורדי של חניה על מדרכות ופקקים איומים. אני לא יכול לקבל התנגדות דבילית בלי הצעת אלטרנטיבות שאינן פונדמנטליסטיות-רגשיות וחסרות כל קשר למציאות (וגם ללא הצדקה הלכתית או משהו, חס וחלילה). אבל בעיר הזו כבר אי אפשר לצפות באמת להתנהגות בוגרת והגיונית. הקהל החרדי האנטי-ציוני מסרב להשמע לממשלת המינות ביום האחד, ומתנגד בכל כוחו להתנהגות ה"חילונית מדי" של הממשל היהודי ביום אחר. שיחליטו אולי?

ואז כמובן הגיע תורו של מצעד הגאווה. אני שמחתי לשמוע שהשנה לא עושים למצעד יותר מדי בעיות, ואם הוא היה בשישי ולא מחר, הייתי גם נוסע לצעוד בו.

Ynet מתח דתי בי-ם? "העיתוי למצעד הגאווה נפלא" – חדשות

במקום זה אריע לו מרחוק כדי לנסות לעבוד, ואשמח לרגע קט שיש סיכוי שברקת בכ"ז יחזור בו מחזרתו ויפתח את החניון למרות ההתקפלות לפני שבוע. במקביל התחילו דיבורים כתומים על הפגנות נוכחות בערים ערביות בישראל. בשנה שעברה שיפדו אותי כאן חברי באותו הנושא על שאני עושה איפה ואיפה ומתנגד לחופש הביטוי של אנשים שאני לא מסכים עם דעתם. אני אמרתי שאני מתנגד לניצול חופש הביטוי (שקיים רק בפוקס בישראל), כדי ליצור פרובוקציות, ויצאנו בלי הסכמות מיוחדות על מה נכון ולא נכון.

סינדרום ירושלים - מאיר לוינגראז איך לשגע את המשוגעים, בלי לפגוע בזכותם להתבטא? השנה יש לי רעיון חדש. לא לעצור את המצעדים הללו בעליון, גם לא לעשות הפגנה נגדית באותו הזמן והמקום, אלא לקחת את הצד של "הנדסה חברתית", ברוח ההאקרים שבכובעים הלבנים-עד-אפורים, ולהצטרף פשוט לשורות המפגינים הכתומים. המצעד יצא, אבל יהיה מוצף בכל כך הרבה "ירוקים" עד שיוטבע הקול ה"כתום". מה אתם אומרים? אם ננסה, נוכל לגייס שני לובשי טישרט ירוק על כל מפגין כתום ולהשתלט להם על המצעד מבפנים. נראה לי שווה לנסות… את הפרובוקציה הזו אני מתבל בציור השמן הנהדר של ידידי מאיר לווינגר, שנקרא, איך לא, "סינדרום ירושלים". אם יוצא לכם לבקר בסיאטל, שווה לראות את התמונה בגודלה האמיתי והמרשים מאוד, וגם את שאר האמנות שהאיש המוכשר והרגיש הזה יוצר.

לבסוף, כדי לתפור ביחד אמנות, שגעון ונימה חיובית, הציצו בכמה תמונות מקדימות מהפקה עתידית של טים ברטון לעליסה בארץ הפלאות (או שמא סיפור המשך לסיפור המקורי?). תודה לנורית על הלינק!

10 Replies to “רגע של שפיות בעיר המשוגעים”

  1. במדינה נורמלית אתה צודק אלא שאסור לשכוח שאבירי חופש הביטוי לא באמת עושים זאת לתפארת הדמוקרטיה. אותם שמאלנים עדיניים שיגיעו להפגנה ילמדו מהר מאוד ש"יהודי לא מזיז יהודי" זה ביטוי יפה רק כשהולכים להזיז אותם. אותם כתומים ישמחו מאוד להרביץ הלכות תורה ויהדות בבוגדים.
    עוד בצעירותי למדתי את הלקח שהלכתי עם עוד כמה תמימים שכמותי לעצרת של נביאם מאיר כהנא וחזרתי בשן ועין.
    אני יודע שזה נשמע תבוסתני אבל ברור לכולם שאם העניין יגרר לאלימות הנפגעים הראשנים יהיו ערבים ואחריהם השמאלנים התמהונים אוהבי הערבים. שהמצב ממש יתדרדר, המשטרה תמהר להתנצל בפני עבריניי הגבעות.

  2. קודם כל "עיריה" ולא "עריה"
    דבר שני, נראה לי שברקת חייב לארגן לעצמו דחוף קומבינטור או 2 שיש להם קשרים מאוד חזקים עם ראשי העדות החרדיות למיניהן. ללופו היו כאלו ובגלל זה הדברים תקתקו, גם כשהדברים היו למורת רוחם של החרדים.
    הקטע של החניון בסוף יפתר כרגיל עם הפתרון הידוע: הוא יפתח עם גוי. זה לפחות ההימור שלי, תלוי כמובן מי יצליח יותר לכופף את מי. כרגע נראה שהחבר'ה החרדים מעבירים את ברקת שיעורים.

  3. אני מבין שאי אפשר לשרשר תגובה לתגובה משורשרת (אני זוכר שכתבת על זה פעם)
    שוב אני אומר, אתה צודק, אבל שמתעסקים עם אנשים שהחוק לא תופס לגביהם כבר כמה עשרות שנים כדאי להיות חכם ושלם מאשר צודק ופצוע. לדעתי הפתרון הוא דווקא כן הפגנה נגדית כך שגם הקבוצה תגן עליך וגם המשטרה תגן עליך.
    לכשיבינו בארץ ששלטון החוק חשוב יותר מכל דבר אחר (כולל הכיבוש, כפיה דתית, תאונות דרכים והכל) כל שאר הבעיות יפתרו מעצמם. עד אז נשאר עם הקומבינות הרמאויות הקטנות, הגדולות והאלימות. אין מה לדבר אנחנו בדרך להשתלב במרחב בלי בעיה.

    1. כן, החלטתי שהשרשורים האינסופיים מפריעים לקריאת הדיון, ואני משאיר לי רק את ה"זכות" לענות בעצמי בהתייחסות ספציפית.

      לגבי הפגנה נגדית – אני לא רואה בזה פואנטה, שלא לדבר על האמירה הבעייתית של זה (שתי כנופיות זרות באות להלחם בטריטוריה של אוכלוסיה אחרת, עושים יום בלגן והולכים). אני לא רוצה שהמדינה תגן על אף אחד ללא צורך, אני מדבר על להוציא את האוויר מכל ההפגנה הזו. לפרק את האלימות למעגלי שיחה או משהו. אני מצטער, חטפתי איזה וירוס היום, אולי אני קצת נאיבי כי אין לי כוח לחשוב כראוי :-)

  4. חץ- לפי הפרסומים שקראתי בכל מקרה הסיכום היה שהשומר שמתפעל את המקום יהיה גוי ולא ילקח כסף, כך שבהפעלת החניון כשלעצמה אין שום חילול שבת. מה עושים יהודים חילונים שיש להם מכוניות זה עניינם.

    1. עופר, הרגע אמרתו שאין הגיון, ואתה מחפש הגיון?
      החדשות האחרונות ברדיו היו שחניון ספרא לא יפתח אבל אחר לידו כן יפתח, הדוסים עדיין לא נרגעו כי הבעיה שלהם היא כמובן עם כל חניון שהוא…

  5. בנוגע לקומבינטוריקה – לא נעים להודות, אבל זה כנראה הכלי הכי יעיל ליציבות שלטונית והתניית התנהגות שפויה של הקהל. אולי לא הכי דמוקרטי, אבל אם נצא מנקודת הנחה שהקהל החרדי לא מעוניין שיחנכו אותו ברוח הפלורליזם וקבלת האחר, עסקנות היא כנראה האמצעי הכי אפקטיבי לתקופת שקט בעתיד הנראה לעין. אי אפשר שלא לתהות כמה זמן העיר על כרעי התרנוגלת תוכל להחזיק בין תקופות שקט לתקופות לא-שקט, אבל זה דיון מורבידי יותר לנסיבות אחרות.

    מעבר לזה – אח'לה, אח'לה של רשומה. התמונה פלאית לחלוטין וחילצה ממני כמה לוֹלים עסיסיים. מיד לאחר מכן מצאה את דרכה לדסקטופ שלי.

    1. יעיל מיידית אבל לא לאורך זמן ונדון לכישלון בטווח הרחוק. אני בעד הסברה ושיתוף פעולה, אולי יום אחד להפוך את האנשים האלו ליותר דמוקרטיים.

      What would Teddy do?

כתיבת תגובה