אז אחרי שהצגתי את דעותי הנחרצות בנושא דב חנין ותל אביב, אני מציג את לבטי בנושא ברקת וירושלים.
אני לא גר בירושלים כבר 11 שנה. אני מבקר בה הרבה כי יש לי שם משפחה וגם עוד שלושה זוגות חברים. אחד מהם עוזב בעוד חודש. עצוב לי.
לופליאנסקי היה פודל מחמד לעומת מה שפרוש עלול לעולל למאזן בעיר. התקווה הלבנה הגדולה היה שנים ניר ברקת, מישהו שייצג את הצד החילוני של העיר בלי לעצבן את הדתיים והחרדים. מישהו שהיה מוסכם על השמאל והימין. מישהו שתמיד נראה שהוא בעד פלורליזם וחינוך ושמירה על צביון מודרני ואפשרות לחיים חילוניים בעיר הבירה שלנו. מישהו שכל כך ברור שהוא הדבר החילוני-מרכזי הכי טוב, שלא העבודה ולא הליכוד טרחו לשים מועמד ראוי יותר, ופחות או יותר החליטו להסתפק בכסאות מועצה בלבד.
טדי היה ראש עיר מצוין, ומנהל עיריה מחורבן. סלחנו לו על קצת לכלוך ועל צפרדעי הזבל הירוקות והמגעילות, כי הוא גייס תרומות ובנה דברים בטוב טעם והצליח לפייס צדדים ניצים. אולמרט לעומתו הצליח להבריח מקומות עבודה ולהביא קוני בתים עשירים ופרויקטים גרועים ומכוערים כמו הולילנד, שעוד לא גמר לרצוח את קו הרקיע של דרום מערב העיר, והרס רחובות הסטוריים ברחביה כי "אין לשכונה חשיבות הסטורית שמצדיקה שימור", והוריש את שארית מלאכת ההתנשאות והקצנת המלחמה הדתית-חילונית ללופליאנסקי, שפיזר עוד כסף על שטויות וכלום על תחזוקה, עיכב ומרח את הרכבת הקלה ועוד תקע במורד גרוננו גשר מכוער ויקר שלא קשור לאופי הארכיטקטורה והתרבות בעיר, ממוקם במקום שאי אפשר לראות את יופיו הארכיטקטוני גם אם היה תואם את העיר, ועוד יעלה תקציבי תחזוקה של מליונים לאורך השנים, מה גם שנתגלו פה כ"כ הרבה כשלונות בניה וביצוע, שאני אישית מפחד לנסוע מתחתיו. אה כן, והוא גם שונא הומואים.
אז לברקת היה צ'אנס להחזיר את העיר אולי צעד או שניים אחורה, לימי טדי היפים גם אם לא מושלמים, ובמקום זה, ברקת פתאום נראה מארגן הסכמים קואליציוניים שדורכים לאנשי השמאל בעיר על כל הבהונות וגם על ביצה או שתיים. שבועים שלפני הבחירות והוא יורה למעט שמאלני העיר שנשארו צרור יריות ביד שאמורה היתה להצביע לו בקלפי. אז אומרים לי חברים שלא אתרגש, זה רק דיבורים וגישושים, עוד לא ביצועים, האויב האמיתי הוא רק פרוש. פרוש באמת לא רק הקים את הר חומה ומתכנן אג'נדה עוד יותר חרדית מלופי, אבל אני לא צריך גם ראש עיר שמארגן קולות תמורת הקמת שכונה חרדית בלב שכונות ערביות במזרח העיר בשביל ליתור רצף התיישבות עד התנחלות מעלה אדומים. זה חרחור מלחמה מוזר ומטריד. מצד אחד הוא רוצה לאחד את ישובי מקיף ירושלים כמו מבשרת ואחרים כדי לפתור את בעיות התקציב שבעיר, ומצד שני הוא מדבר על עוד שכונה חרדית, שתקבל יותר משתשלם, כשלידה כפרים ושכונות שמוזנחות 40 שנה על ידינו (כן, כולל טדי) ועוד מי יודע כמה לפנינו. אם מישהוא שכח, האינתיפאדה הראשונה בשנות השמונים התחילה מהבערת צמיגים באבו טור, שני מטר ממרכז ירושלים, במחאה בין השאר על יחס מפלה ברמת שירותי העיריה בשכונה. חבית אבק השריפה הכילה הרבה מאוד דברים אחרים, אבל אם זכרוני לא מטעה זה היה מרכיב בפיוז שהצית. מה עובר לניר ברקת בראש?
בעיקרון אני מסכים עם רב מה שאתה אומר. אבל לא עם חלק מהאפשרויות המועלות בפסקה האחרונה.
בסופו של עניין אני אצביע מחר עבור ברקת ומר"צ.
פשוט זו האפשרות הכי פחות גרועה. האפשרות השניה כל כך גרועה שמי שלא יצביע בעד ברקת פשוט מטומטם. אין מילה אחרת. מי שיבזבז את ההזדמנות היחידה שיש לו להשפיע – יאבד כל זכות להתלונן על מה שקורה בעיר הזו. מי שלא יצביע בשביל ברקת מחר בעיר – לא שווה שתשאר לו עיר בכלל. אם אני אשמע עוד תלאביבי אחד שיתלונן על איך שהעיר נראית – אחרי הבחירות הללו – אני לא יודע מה אני אעשה לו. למי שיעיז להגיד שהעיר "מתחרדת" וכו' – יוסי שריד איבד אצלי את מעט הכבוד שהיה לי אליו*, דרך אגב, אדם חסר אחריות שמטיף מוסר לאנשים ללא כיסוי – הוא *לא* יצטרך לחיות עם התוצאות של הבחירות מחר.
אני לא מוכן להתנבא יותר מידי פה – אבל הערכה שלי היא שברקת *יפסיד* את הבחירות מחר. בכל מקרה – אם הוא ינצח זה יהיה מזל גדול – הקמפיין שלו עולה לי על העצבים בכל כך הרבה רמות שקשה לי להאמין שנשאר מי שבאמת *רוצה* להצביע לו בעיר. הוא הפך להיות מועמד של "אין ברירה" – מועמד של "צריך" במקום מועמד של "חייב".
יש לי הרבה מה להגיד על הקמפיין של ברקת, גם ברמה האסטרטגית וגם ברמת הביצוע. אבל זה יחכה, כנראה, למחר בערב.
ובנתיים – כסיכוי אחרון שמשהו חיובי אולי יקרה:
http://zoreria.blogli.co.il/archives/53
להוריד. להדפיס. להפיץ.
* לא היה לי הרבה כבוד אליו, מאז ששולה עזבה את הבניין.
אני מעריך את יוסי בהרבה דברים ובדברים אחרים לא. בתור בעל טור ובלוגר אני מעדיף אותו, ולא נפתח את הסיפור כאן לפרטים.
במקרה הזה אבל אני מבין לגמרי את עמדתו, למרות שאני לא מקבל אותה אוטומטית.
אנחנו באמת במצב של שתי נבלות, האחד מסתבר קצת יותר טריפה מהשני, ואין לי מה להגיד. נגמרו לי המילים. אין לי פתרון. לא יודע מה הייתי עושה אם הייתי רשום להצביע בי-ם. כמו שאתה אומר, זו הצבעת "הרע במיעוטו" ולא הצבעה חיובית. בחירה על דרך השלילה זה טוב אולי בפסיכומטרי, אבל כאן זה החיים האמיתיים. אם אתה מצביע מחר לברקת ומסתבר שהוא יהיה ראש עיר ימני ומלבה מלחמות במזרח העיר, _לך_ לא תהיה זכות ביקורת, אתה בסדר עם זה?
אם אתה מסתכל ואומר שבלי צל של ספק הסיכוי שברקת יהיה בסדר הוא מאוד גבוה, אז לך על זה. אם אתה מצביע לו בגלל שאתה רואה ששליש הכוס מלאה ומסתפק בזה, ויום אחד מסתבר שהאיש רושש את העיר עוד יותר והצליח להרוס את המעט שנותר או שגרר פנימה את ערי הלווין ואז הפיל אותן, אז אולי תבין רטרו-אקטיבית, שיש פעמים שאם אין למי להצביע אין למי להצביע. או שרצים לפוליטיקה, או שהופכים למבקר, אבל להצביע לרע במיעוטו זה פשוט דיסונאנס שיש אנשים שלא מוכנים לקבל אותו, ואני מבין אותם במקרה שהמצב כל כך קיצוני.
על כל פנים, שתהיה לכולנו הצלחה מחר בערב. אני מקווה שלפחות יהיה רוב חילוני ושפוי במועצה שיעצור את ראש העיר מלעשות שטויות.
I don't follow everything here since I'm not exposed to all the details on a regular (or even irregular) basis, but to paraphrase a famous cliche – "The enemy of 'good enough' is 'perfect'".
Whenever I voted in Israel it was for the least worst option.
לגבי "זו נבלה וזו טרפה". לא מדוייק…
יותר מדוייק: "זו נבלה וזו טרפה וגם נבלה".
מה שיש לי להגיד כאן – אין פחות גרוע!! באמת. זו הבעיה.
בגלל זה – אין ברירה אלא לא להצביע.