דרעי החליט, ואנחנו הולכים לבג"ץ #No2Bio

אחרי 6 שנים של מאבקים, עצומות, חוות דעת ומעקב אחרי פירוק מאגרים בעולם לפני או אחרי שקמו, החליט שר הפנים בכל זאת להודיע (באיחור לפי החוק, אבל למי בממשלה אכפת מהאותיות הקטנות בחוק) שהפיילוט ישאר כאן וירד לחיינו.

סיקור: גיקטיים, הארץ, כלכליסט, וואלה ועוד.

אמ;לק: הכניסה למאגר התמונות תהיה חובה אחרי הראשון לינואר, אין יותר תעודות לא ביומטריות, אבל מי שיידרוש לא להכניס את טביעות אצבעותיו למאגר, מבטיחים לסרוק אותן רק כדי לשמור בשבב של התעודה ומיד למחוק. מצד שני תעודה כזו תצטרך להיות מחודשת כל 5 שנים במקום 10 לתעודה ביומטרית רגילה. זה תזכיר תיקון לחוק ולנו האזרחים יש פחות משבועיים להגיב לו. כרגיל משרד הפנים מריץ את החוק ויישומו בהשתהויות ומחטפים לסירוגין.

תגובת התנועה לזכויות דיגיטליות – מגייסים 60K ש"ח ופונים לבג"ץ. הנה ההודעה לעיתונות:

הודעה לעיתונות
התנועה לזכויות דיגיטליות מבקשת מהגולשים: עיזרו לנו לעתור לבג"ץ נגד המאגר

בתגובה להכרזת שר הפנים על הפעלת המאגר הביומטרי מבקשים בתנועה לזכויות דיגיטליות לעתור לבג"ץ נגדו. בתנועה קוראים לגולשים להצטרף למאבק

לקמפיין התנועה לזכויות דיגיטליות התגייסו סדרה של אמנים, מובילי דעת קהל ואנשי רוח בהם דנה ברגר, מוטי גילת, ריקי בליך, עדי גילת, יהלי סובול, יריב בש (SpaceIL) ואחרים

הקמפיין זמין בכתובת: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=19914

בעקבות הכרזת שר הפנים מהיום על הפעלת המאגר הביומטרי פונה התנועה לזכויות דיגיטליות לגולשים ומבקשת סיוע על מנת לעתור לבג"ץ כנגד המאגר הביומטרי. בתנועה לזכויות דיגיטליות הסבירו היום את המהלך: "אחרי שש שנים של מאבק, הכריז היום שר הפנים על הפעלת המאגר הביומטרי. בניגוד לכל מדינות העולם המערבי, רק בישראל יאספו טביעות אצבע ותמונות פנים של כלל אזרחי המדינה ויאגרו אותן. בניגוד לדעתם של הממונה על היישומים הביומטריים וראש המטה ללוחמה בטרור, יחשפו אתכם לסיכונים החמורים שבדליפת המאגר. בניגוד לדעתם של 74 ממדעני אבטחת המידע וההצפנה הטובים בישראל, מנסה שר הפנים למכור לכם שהמאגר הזה מאובטח, ושהוא לא ידלוף לעולם. בניגוד לדעתם של 70% מאזרחי ישראל שבשלוש השנים האחרונות מסרבים בעיקשות להיכנס למאגר.

אבל הוא טועה. אחרי שבכל יום אנחנו שומעים על תמונות שנגנבות ומאגרים שנפרצים, לאחר שמאגר עובדי המדינה של הממשל האמריקאי נפרץ ו- למעלה מ- 20 מיליון טביעות אצבע ופרטים אישיים של עובדי המדינה האמריקנים דלפו, לאחר שיאהו, Ebay ו- Target נפרצו אף הם, חבל ששר הפנים לא מבין אף אחד לא חסין. כי אפילו משרד רה"מ אומר ש'אירוע דלף ממאגר ביומטרי עלול לגרום לפגיעה בפרטיות, לפגיעה פיזית ו/או כלכלית ובמקרי קיצון להפללת אנשים חים מפשע, לפגיעה בבטחון המדינה וניהולה התקין'.

אנחנו, בתנועה לזכויות דיגיטליות, לא מוכנים לתת לזה לקרות. לכן אנחנו מבקשים להקים קליניקה, מטה מאבק משפטי למען הפרטיות והביטחון האישי, שיעתור לבג"ץ נגד המאגר. זה יהיה קרב לא פשוט, אבל אנחנו חייבים לנצח…אסור לתת להם להפוך אותנו למדינת האח הגדול, בה כל אחד, כל הזמן, נתון למעקב. עזרו לנו להילחם על כל זה".

יהונתן קלינגר, היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות: "שר הפנים מפקיר את אזרחי ישראל. אנחנו חושבים שאין צורך בטביעות אצבע במאגר, משרד רה"מ קבע שאין תורך בו. אנחנו יודעים שאיחסון טביעות האצבע יפקיר את גורל האזרחים".
לקמפיין התנועה לזכויות דיגיטליות התגייסו סדרה של אמנים, מובילי דעת קהל ואנשי רוח בהם דנה ברגר, מוטי גילת, ריקי בליך, עדי גילת, יהלי סובול, יריב בש (SpaceIL) ואחרים, על מנת לגייס את הסכום הדרוש לעתירה.
לפרטים נוספים: ניר הירשמן 050-6205384

ועכשיו לדעתי האישית – מעניין איך יגיבו על זה בוועדה המייעצת, שהודיעה שתמליץ על ביטול טביעות האצבע והקטנת הרזולוציה של התמונות. התגובות של משרד הפנים הן כמובן שהמאגר מאובטח יותר ממאובטח מפריצות אבל גם אם זה נכון (קשה לדעת), זה לא מכסה שימוש לרעה ע"י ממשלות עתידיות. תוקף תעודת הנייר הנוכחית שלנו צומצם רטרואקטיבית ל10 שנים (למרות שלא כתוב על התעודות כלום, כי כשהנפיקו אותן היה להן תוקף בלתי מוגבל). תוקף תעודות חכמות יהיה 5 שנים, או 10 שנים אם תסכימו להכניס טביעות אצבע למאגר. זו החלטה מוזרה שנשמעת כמו נסיון בוטה "להעניש" את מי שיבחר לא להכנס למאגר או להעשיר את ספק הכרטיסים החכמים שכידוע לכם הצליח למכור למדינה מליוני כרטיסים ומפעל הנפקה שנים לפני שהונפקה אפילו תעודה בודדת. מאגר התמונות לא שונה מאוד מהמאגר הביומטרי הקיים של משרד הרישוי (ומשותף על משרד הפנים ומשרדים אחרים, כמו עם מרמנת וחברות ספקים ממשלתיות אחרות, משרד התחבורה לא מוכן לספר עם מי), רק שהתמונות יצולמו באיכות טיפה יותר מוקפדת מבחינת תאורה, וכנראה משרד הפנים יהיו פחות סלחניים לגבי משקפיים, פיאות, איפורים מוזרים ושאר ירקות שהתירו לי בצילום למאגר הביומטרי של רשיונות הנהיגה.

עד כמה מוזרה הדרישה לחידוש תכוף יותר של התעודה אם סירבתם לטביעות אצבע במאגר? ובכן שאלנו בעבר מומחי מז"פ וזיהוי ביומטרי בטכניון, ונאמר לנו שכדי להשאר מהימנה לאורך השנים, יש לחדש מדי פעם את הדגימה הביומטרית כי הגוף משתנה כשהוא מתבגר. ההמלצה היא לא יותר מ10 שנים לטביעת אצבע ולא יותר מ5-7 שנים לתמונת פנים, מכאן ברור שאם המדינה לא יכולה לסמוך על טביעת אצבע שלכם במאגר, הם חייבים לפחות לבנות על תמונת הפנים ואותה יש לרענן תכופות יותר. אז לגבי קונספירצית ה"עונש לסרבנים" אני חושב שלפחות כאן נראה שיש לזה הסבר סביר.

האם יש לבג"ץ הזה סיכוי? בוודאי. אני סומך על שלל הראשים המשפטיים שעובדים עליו עכשיו שלא היו טורחים אלמלא היה לו סיכוי אמיתי.

כמה כסף לשים? כמה ששווה לכם הפרטיות שלכם מפני המדינה והממשלות שבדרך. זה כולל זיהוי במצלמות רחוב או מצלמות שעל ניידות משטרה, או צילום מפגינים, או פתיחת טלפונים הנעולים בחיישן ביומטרי כשתעצרו בהפגנות האלו (עצתי – אל תסמכו על הסורקים בטלפונים האלו, עדיף הצפנת מכשיר ונעילה בסיסמא חזקה, במיוחד לפני שיוצאם להפגנה).

מה תעשה העמותה עם כסף שיתרם מעבר ל60K ש"ח הראשונים? נמשיך לממן את הוצאות הקליניקה המשפטית שלנו (המשפט מול עג"ג נמשך ותיקים נוספים מטופלים), נמשיך לפעול נגד הביומטרי, צנזורת הרשת, פרטיות בעולם המקוון (ראיתם את נילי וקרין שלנו בערוץ 2?), ואם צריך יוגש בג"ץ נוסף. לא חסרות מטרות חשובות לשאוף אליהן לדאבונינו.

הי! כל התמורות הטובות כבר נלקחו! כן, הציפור המשכימה תופסת את התולעת. היתה לנו היענות שהפתיעה אותנו. אנחנו נשמח אם עוד יוצרים ומרצים יתרמו לנו הופעות והרצאות. צרו קשר עם ניר הירשמן, מנהל הקמפיין.

שיא חדש לחוצפה

הבוקר התעוררתי לזה:
http://www.youtube.com/watch?v=adI_SYGqfnY
מהו שיא החוצפה? לפי אחד המשיבים ב"שלושה בסירה אחת" (אולי היה זה דן בן-אמוץ?) שיא החוצפה זה לחרבן למישהו על מפתן הדלת ואז לדפוק בדלת ולבקש נייר טואלט.

לא רק שמשרד הפנים, רשות השידור והרשות השניה לא שעו למכתב שלנו להורדת התשדירים המטעים והשקריים, עכשיו משה"פ מגחכים את כל הדיון הציבורי. כמו שפירק אהוד קינן את הוידאו לגורמים, הסרטון מעמיד איש קש (מכוער ושתום עין) ומתקיף אותו בצורה מביכה, פלוס השפלה של הצגתו בעירום בסוף הקליפ. זה מה שמשרד הפנים עושה בכספי המיסים שלנו – מוריד לרמת בריונות קריקטורית את דעותיהם של לא מעט אזרחים מהשורה, חברי כנסת (אפילו חלקם מהקואליציה), שורה של פרופסורים וזוכי פרסים, אזרחים ותיקים ובוודאי גם כמה ניצולי שואה, ככה בשביל הגוון הציוני.

זו לדעתי הפרסומת הכי מביכה, והרעיון הכי מביש ותוקף דיון דמוקרטי שראיתי מזה הרבה זמן. זו השתנה חופשית מהמקפצה הציבורית, שגרועה לא פחות מהקרקס שעשה מאיר שטרית מועדת המדע. לא רק שמשרד הפנים מודה בפה מלא שהנושא אכן נתון במחלוקת ציבורית (מה שמיד היה אמור לפסול את התשדירים הטלוויזיוניים מראש, ועל כך אנחנו הולכים לבג"ץ), הם גם עושים צחוק מהדיון, מהמתנגדים, מהנסיון שלנו לעמוד על זכותינו האזרחית לביטוי חופשי. לא, ממשלה יקרה! אתם לא יכולים לעשות סאטירה פוליטית, זה לא התפקיד שלכם להשתין על דעת הקהל. אני וחברי רואים את הנסיון השקוף הזה כפחד מצדכם להתמודד עם העובדות, אבל אנחנו גם מפחדים מזה שהשיטות הבריוניות האלו עובדות על הקהל, שממילא ערכי דמוקרטיה ותרבות רייטינג מתערבבים לו בראש.

כמה נמוך אפשר לרדת? אני כל כך מופתע מזה לרעה שאני חייב לחזור על זה: משרד ממשלתי עושה סאטירה מדעת הקהל, ומזכותו של הקהל להביע את דעתו. זה בטוח יותר זול מלשים את כולנו בכלא ויותר קל מאשר להתווכח איתנו על טיעונים ועובדות, אבל זה יותר נמוך מנמוך, והכיוון של זה מפחיד אותי. אני מאחל למי שאישר את הקמפיין הזה להפוך למובטל ואף להשפט על הפיאסקו המוזר הזה.

איפה "ממשלת העם, ע"י העם, למען העם"? להתראות גטיסבורג, ביי ביי לינקולן. בדמוקרטיה היחידה במזרח הפרוע זה "ממשלת משרד הבטחון, ע"י האלפיון העליון, נגד העם".

צפייה לשבת – מה אומרים המוחות שלא ברחו על המאגר הביומטרי #No2Bio

השבוע התחיל הקמפיין היקר של משרד הפנים להפציץ בתקשורת, הקצפיין של התנועה לזכויות דיגיטליות ינסה להלחם בענק שלושת מליוני הש"ח בעזרת משהו קטן בגובה 20K ש"ח תרומת אנשים כמוכם. אני מקווה שהדוד הקטן הזה יחסל את גלית איכשהו.

אני מצרף פה את יום העיון בנושא הזיהוי הביומטרי שנערך לפני כמה חודשים באוניברסיטה הפתוחה. כמו שמעידה תמר הרמן – קשה למצוא אתרים ומומחים שמצדדים בפרויקט (מלבד אלו שהממשלה שכרה לעבוד על זה). אנחנו בתנועה לזכויות דיגיטליות, מגובים בדעות מדעני מדינה, הצפנה, משפטנים מומחים לפרטיות בכלל ודיגיטלית בפרט, ואנשי בטחון בנוסף, מחפשים את המומחים שמצדדים בפרויקט. אלו שיודעים את התחום היטב ועדיין תומכים בפרויקט מאמונה שלמה שהוא לא פוגע ולא יכול לסכן את האזרחים. אנחנו עדיין מחפשים. כל מה שיש בצד התומך זה את אנשי הפרויקט, אנשי השיווק שלהם, ואנשים שמסרבים להתראיין בפומבי. בינתיים מאד קשה לראות איך כל כך הרבה מהציבור רץ בהתלהבות להתנדב לניסוי המסוכן.

אם אתם מכירים מומחה בלתי תלוי שמוכן לדבר להגנתו של הפרויקט, ספרו לנו. אנחנו מחפשים כאלו בנרות.

התנועה לזכויות דיגיטליות פונה לרשות השניה נגד הקמפיין המטעה של משה"פ #No2Bio

(נשארו עוד יומיים לתרום לקמפיין שלנו בהדסטארט, תזרקו פנימה כמה ג'ובות?)

התנועה לזכויות דיגיטליות פונה לרשות השניה ודורשת הסרה של הפרסומת “זה לא אני” אשר משכנעת אזרחים להצטרף למאגר הביומטרי בלי לומר להם שמדובר במאגר הביומטרי.
https://www.youtube.com/watch?v=z7n_MLW2rbk

לכבוד‪:‬‬ ‫הרשות השניה לטלויזיה ורדיו‪,‬‬

‫הנדון‪ :‬תשדיר “זה לא אני” של הרשות לניהול המאגר הביומטרי‪ :‬בקשה להסרת פרסומת פוגענית‪.

‬‬‫מכובדי‪,‬‬

‫בשם מרשתי‪ ,‬התנועה לזכויות דיגיטליות (ע.ר.), ‬הריני לפנות אליכם בעניין הנדון‪.‬‬

‫בסוף השבוע האחרון‪ ,‬החלה הרשות לניהול המאגר הביומטרי ורשות האוכלוסין וההגירה לפרסם פרסומת תחת הזמריר‬ ‫“זה לא אני” אשר מיועדת לקדם את כניסתם של אזרחי ישראל למאגר הביומטרי‪ .‬לשיטת מרשתי‪ ,‬פרסומת זו אינה ראויה ‫לשידור וזאת מהסיבות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬בשנת ‪ 2009‬התקבל חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע‪,‬‬ ‫התש“ע‪) 2009-‬להלן‪ :‬חוק המאגר הביומטרי). ‬בעקבות המחלוקת הציבורית והסערה הציבורית בנוגע לחוק ‪ ‫התקבל סעיף ‪ 41‬בחוק אשר כולל תקופת מבחן אשר בתקופה זו תבחן נחיצות המאגר הביומטרי‪ ,‬וכן יבחנו‬ ‫נושאים נוספים‪ .‬תקופת המבחן‪ ,‬בפועל‪ ,‬היא “משאל עם” לשאלת המאגר הביומטרי‪ ,‬ומהווה שאלה ‫במחלוקת‪.

‫‪ .2‬חוק המאגר הביומטרי‪ ,‬אשר כורך את תהליך הנפקת תעודות הזהות ה“חכמות” עם אגירת מידע ביומטרי‪ ,‬נמצא‬ ‫במחלוקת ציבורית‪ :‬מצד אחד‪ ,‬רשויות מסוימות במדינה מעוניינות בקיומו של מאגר ביומטרי‪ ,‬ועל כן כרכו את‬ תעודות הזהות החכמות עם קיומו של מאגר; מצד שני‪ ,‬מומחים באקדמיה ובתחום אבטחת המידע טוענים כי‬ ‫בקיומו של מאגר ביומטרי יש בכדי לפגוע בפרטיות אזרחי ישראל בצורה שאינה ראויה‪.‬‬

‫‪ .3‬מרשתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עמלה על קידום המודעות לסכנות המאגר בציבור‪ .‬אולם‪ ,‬מרשתי מאמינה כי בפרסום התשדיר‬ ‫מטעם רשות האוכלוסין יש בכדי לעבור על מספר הנחיות בכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה‬ ‫בפרסומת ובטלויזיה), התשנ“ד‪.1994-‬‬

‫‪ .4‬ראשית‪ ,‬מדובר על נושא הנמצא במחלוקת פוליטית‪-‬ציבורית‪ ,‬ועל כן אסור לפרסום על פי כלל ‪ 11‬לכללי‬ ‫הרשות השניה וכלל ‪ (2)7‬לכללי רשות השידור‪ .‬עמד על כך בית המשפט העליון בפרשת המפקד הלאומי‪:‬‬

‫”אכן‪ ,‬שידור פרסומת פוליטית במסגרת תשדירי הפרסומת עלול לסכל את השמירה על האיזון בין ההשקפות השונות‬ ‫במסגרת שידורי השידור הציבורי ולחתור תחת דוקטרינת ההגינות בשידורים‪ .‬הכללים בענייננו נועדו למנוע זאת‪ .‬גם ‫כאן הולך הטפל (מסגרת תשדירי הפרסומת) אחר העיקר (השידורים)”
(בג“צ ‪ 10203/03‬המפקד הלאומי נ‘‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה ואח').

‫‪ .5‬שאלת קיומו ונחיצותו של מאגר ביומטרי מהווה משאל עם לנושא זה‪ ,‬ופרסומת אשר מעודדת אזרחים‬ ‫להנפיק תעודות זהות חכמות אשר מחייבות הצטרפות למאגר הביומטרי מהווה שימוש פסול בהון על מנת‬ ‫לקדם מטרות פוליטיות‪ ,‬כאמור בעניין המפקד הלאומי‪.‬‬

‫‪ .6‬שנית‪ ,‬בפרסומת יש בכדי להטעות את ציבור הצופים‪ .‬בעוד שהפרסומת מדברת על “תעודת זהות חכמה“‬ ‫היא אינה מבהירה לציבור כי לצורך קבלת תעודת הזהות עליו ליתן את טביעת אצבעו וצילום פניו למאגר‬ ‫ הביומטרי ‪ ,‬וכי הסכמתו אינה ניתנת לחזרה‪ .‬היא אינה מבהירה לצופה כי זכותו שלא להצטרף למאגר לפחות‬ ‫לתקופת המבחן‪ ,‬והיא אינה מזהירה אותו מהסכנות המפורטות בטופס ההסכמה‪ ,‬כאמור בצו המבחן‪ .‬בכך יש בכדי‬ ‫להפר את כלל ‪ 4‬לכללי הרשות השניה וכלל ‪ (7)7‬לכללי רשות השידור‪.‬‬

‫‪ .7‬שלישית‪ ,‬בפרסומת יש בכדי להפחיד ולעורר פחד בציבור‪ .‬הפרסומת פונה לרגשי הפחד של הציבור (בטענה‬ ‫לגניבת זהות) וזאת ללא כל ביסוס עובדתי קיים‪ .‬בכך יש בכדי להפר את כלל ‪ 7‬לכללי הרשות השניה וכלל ‪(8)7‬‬ ‫לכללי רשות השידור‪.

‫מרשתי ביקשה ממני לפנות אליכם כדי להפסיק את שידור הפרסומת‪ ,‬וזאת בטרם מרשתי תפנה לערכאות משפטיות על‬ ‫מנת לעשות כן‪.‬‬

‫ככל שלא תתקבל תשובה בתוך ‪ 48‬שעות משליחת מכתבי זה‪ ,‬מרשתי תפנה לערכאות המוסמכות על מנת לקבל צווים‬ ‫זמניים וצווי מניעה‪.‬‬

‫בברכה‪,

עו“ד יהונתן י. קלינגר

Download (PDF, 331KB)

העתקים נוספים בבלוג של התנועה והבלוג של דורון אופק.

הפיילוט בדרך, הכינו את המסכות

מפגינים ברחבת הסינמטקכמו שהבטחתי, שרפתי יום עבודה, נסעתי לירושלים והצטרפתי לחבורת המתנגדים הקולניים של דרום שולחן ועדת המדע. הצד הדרומי מאופין במתנגדי המאגר (עו"ד שופמן, קלינגר, פינצ'וק וחי), כתבים, נציגי קבוצות ענין שונות, ואני, נציג התנועה לזכויות דיגיטליות (כמו קלינגר). אצלנו תראו לאפטופים והרבה ניירות, בצד הצפוני תמצאו מעט ניירות והרבה עייפות, לאפטופ אחד בלבד (של יורם אורן) ודורון שקמוני שכנראה לא מצא פשוט מקום בצד הדרומי 🙂

לא באנו להרוס את המאגר הביומטרי, בזה נכשלנו כבר לפני שנתיים. החוק כבר עבר, מרכז ההנפקות הוקם, חומרי הגלם נקנו, האנשים נשכרו. אנחנו באנו כדי לשאול איפה השקיפות, לאן נעלמו אמצעי ההגנה על הפרטיות (וקיבלנו תשובה שהם לא היו טובים. למי? למשטרה כמובן) ולהראות שהתקנות והצו אינם בשלים, בתקווה להראות בהם כמה חורים. אחרי 14 חודש, הגיש משרד הפנים את התקנות שלפי החוק היה אמור להגיש אחרי ארבעה. היו שם כמה חורים וחוסרים, אבל הדבר היחידי שלא יכולנו לשנות שם באמת, זה שאין הפרדת מסדים (שנרמזה בחוק) ואין עמעום (כמו שהובטח בפגישות שונות). גם אין תקן להצלחה או כשלון של הפיילוט. זאת אומרת, יש כל מני מדדים כדי לקבל משוב אם הזיהוי עובד טוב, כמה False Rejects או False Accepts יש, האם באמת נמנעת הרכשה כפולה וכולי, אבל לא הוגדרה קבוצת ביקורת, לא הוגדר מדגם שייצג מספיק אזרחים בכלל ומגוון של קבוצות אתניות בפרט (לבדוק את ההנחה ששונות ביומטרית קיימת בצורה שווה בקבוצות שונות). ביקשתי לדעת אם סופרים כמה אנשים שהציעו להם את הפיילוט מסרבים, ועשו לי פרצוף, אז קלינגר הרביץ בהם תורה ונכנעו. הבעיה שבלטה לנו היא שכאשר מסתכלים על כל המדדים, עדיין לא הוגדרו שם מראש סיפים שמעליהם או מתחתיהם הפיילוט יוגדר ככשלון. "מה זאת אומרת להגדיר מראש את הסיפים?!" רעם שטרית כשהעלינו את זה – "קודם נראה את התוצאות ואז יחליט השר אם זה מספק או לא!". פייספאלם. הזכרתי למר שטרית את עברו האקדמי במדעי החיים, ככה לא עושים ניסוי, וכאן התחילה המולה של כדקה שלמה של חילופי צעקות בינו לבין קלינגר ופינצ'וק, "זה מאגר, לא מחקר!" – "אבל פיילוט משמעו ניסוי וצריך לקבוע פרמטרים להצלחה!". בקיצור לא ברור מה הפיילוט בודק. בחוק כתוב מה הוא אמור לבדוק, אבל הצו, למרות כמה תיקונים, עדיין לא אומר הרבה. המשמעות ברורה, הפיילוט לא יכשל, כי אין לו מה להוכיח. שטרית אמר את זה יפה שלוש או ארבע פעמים "אם זה היה תלוי בי בכלל לא היה פה פיילוט".

שטרית פותח את הישיבה בהזהרה שלא מדסקסים את החוק היום אלא רק את התקנות, ומבקש להתקיף את המבקרים. עוד לא הוצאנו מילה… #no2bio

בציוץ הזה פתחתי את הדיווח. בתור דברי פתיחה, שטרית כבר קבע טון התקפי. אני חושב שזה לא עבד עלינו, אבל דבר אחד היה לו – תשובה לכמה מטענותינו הישנות, ובראשן טענתינו שאין מאגרים ביומטריים חובה במערב. אז זהו שבינתיים יש בהודו, אבל הוא ויורם אורן חידשו לנו גם על מקסיקו, פרו, קולומביה, ספרד ופורטוגל. צריך לבדוק את זה אבל אם זה אכן המצב, שיש מדינות שבהן בלי להכנס למאגר לא מקבלים זכויות אזרח/תושב כמו ביטוח לאומי וזכות תושב, אז כנראה אנחנו באמת כבר לא הראשונים. לדעתי זה לא מחליש את העובדה שאנחנו לא רוצים או צריכים מאגר, זה רק מבטל את טענת ה"יחידים בעולם ש-". מצד שני, יהיה טוב לפקוח עין על פרסומים מהמדינות האלו על בעיות ביישום, ואם למישהו יש יכולת טובה בפורטוגזית ו/או ספרדית ויכול למצוא לנו איך הולך בדיוק היישום שם, אני אשמח לעזרה בריכוז החומר.

שאלנו את שטרית למה אנחנו רואים את התקנות רק שלושה ימים לפני ישיבה, והסתבר לנו שגם אנשי ממשל מסביבנו היו באותו המצב. עברנו לשאול למה השושו, ולמה הפגישות הסודיות. שטרית נבח שלא היו ישיבות סודיות ושאני שקרן ("טועה" ו"שקרן" חזרו הרבה בפיו היום לסירוגין). אחרי הישיבה שאלתי אותו שוב לגבי הישיבה מה-22 לנובמבר, והפרוטוקול שדלף – "אה! זאת היתה רק התייעצות, לא "ישיבההה" ולכן לא הוזמנו אנשים!". קוראים יקרים, איך הייתם קוראים לכ-20 אנשים היושבים בחדר הועדה לשעתיים או אולי יותר, ומייצרים פרוטוקול אך לא מפרסמים אותו? האם זו "התייעצות פעוטה" או ישיבה סודית?

לאחר שהשתיק את פינצ'וק בנביחות, שטרית נותן בכ"ז לשופמן (יו"ר המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות) לשאול את אותה השאלה – למה לא פורסמו התקנות בגרסאות שונות של הטיוטא לעיני הציבור. שטרית בחיוך מדושן: "לפעמים מפרסמים תקנות לפני ההצבעה בכנסת ולפעמים לא". חבל שאין איזה חוק מסודר באמת. oh well…

ריב נביחות נוסף התפרץ כשהזכרנו שדלף מרשם התושבים. שטרית נפנף אותנו ואמר שזה "רק" פנקס הבוחרים, אבל אני יודע מה אני ראיתי בעיני – תוכנה שהכילה גם קטינים, שמות של לפני נישואין, קשרי משפחה, שמות קרובים מתים או שלא עלו לארץ ואין להם תעודות זהות, והכי מענין – משפחות שלמות מחוקות (הניחוש שלי הוא שמישהו במשפחה גויס לשירות שושואיסטי כלשהוא). למכר שלי היו ערימה של תקליטורים של האגרון הזה משנים שונות, כך הוא גילה שיש משפחות שנעלמות אחרי שנה מסוימת. לא ברור איך ומאיפה זה דולף, המשטרה פתחה וסגרה חקירה, אבל שטרית מכחיש שזה בכלל קרה.

בהמשך עלה דיון על זה שאין הגדרה מהו מידע רגיש ועם אילו שאלות זיהוי מותר לפקיד משרד הפנים לפקפק בזהותך ועד כמה מותר לו לחדור לפרטיותך. הצו ביקש להביא בפני הפקיד המתחקר פרטי מידע שרק אתה תדע, מכל מאגר ממשלתי שזמין לו. זה אומר לא רק מה היה שם הסבתא לפני הנישואין, אבל אולי גם מידע כלכלי, רפואי וכולי. קלינגר, פינצ'וק ושופמן כמובן קפצו במקהלה ואני שמח שהתגלתה לקונה רצינית בלשון הצו, חייבים הגדרה של מידע הנוגע לצנעת הפרט לפני שאפשר לפלוש ככה. משרד הפנים הסכים על כמה קטגוריות כמו מידע רפואי שזה אכן מוגזם, והם ינסחו יותר במדויק מאיפה יגיעו השאלות האקראיות האלו. מעט מאוד סעיפים זכו לשכתוב שכזה, רובם חלפו ביעף בהצבעות פה אחד של היו"ר, כמו שהכרנו את הישיבות איתו לפני שנתיים.

בצו מפורטים התקנים לתמונות ולטביעות אצבע, אבל החור מדבר על תמונות באיכות מופחתת שאפשר יהיה להעביר לגופים אחרים לצורך זיהוי ויזואלי אנושי, אבל אינן מפורטות מספיק בשביל זיהוי ודאי עם אלגוריתם ביומטרי. מסתבר שאין תקן ISO ל"תמונות מופחתות", אולי צריך שיהיה? סוגיה אחרת הועלתה ע"י מתנחל מהשומרון – מה לגבי אישה שמצלמת גבר? אישה שמצולמת ע"י גבר? משרד הפנים גמגמו שבסניפים קטנים אולי לא יהיה מבחר צלמים מכל שמונת המינים, אבל תהיה השתדלות למען כולם. לא הבנתי מה הצעיר הזה עושה פה עד אחרי הישיבה, נראה שהוא אחד מהחבר'ה הטובים שלנו, ודואג מכל הצילומים שיוכלו לזהות אותו ואת חבריו בעת פינוי מאחזים. לא הצלחתי להבין אם ככה למה דווקא אלו השאלות שהטרידו אותו בישיבה, לכל אחד יש מבחר גירודים בגלל החוק הזה, לא על אותן הבעיות, אני מניח.

בשלב הבא דיסקסנו הלכות מחיקה. מתי למחוק את הנתונים שנרכשו וצריכים להמחק בצורתם הלא-מוצפנת? מחיקה אוטומטית או מחיקה ידנית? יש תקנים למחיקה, האם הם ייושמו? מתי מחיקה היא איכותית וראויה להקרא מחיקה? האם זה מובן מאליו שתהיה מחיקה איכותית ואפשר למחוק את דרשת המחיקה מהצו, או שמא הצו צריך להגדיר מתי מחיקה היא מחיקה מחיקתית? במשך כעשר דקות או יותר המשיכה שמחת בית המחיקה הזו בין קלינגר ליורם אורן, לשקמוני ושטרית, ואני מתאפק לא להתפוצץ מצחוק (למרות שהנושא חשוב!) כי הקטע הישן הזה רץ לי בראש:

בשלב הזה הגענו לדבר על ענין הדוח התקופתי (מדדי הרשמה, הצלחות וכישלונות הרכשה, זיהוי, מניעת כפילות, וכולי). מנהלת המאגר אמורה להגיש לועדה דוחות חצי שנתיים. ביקשתי שיופיע בצו כי הדוחות יפורסמו לציבור, ושטרית, כמעט נעלב, הודיע שהועדה פתוחה לציבור הרחב וכל דוח שיוגש כמובן יפורסם. עם זאת הוא לא היה מוכן שזה יופיע מפורשות בצו, אז יש לנו את ההבטחה הזו רק בפרוטוקול. אני אופתע מאוד לטובה אם נראה את הדוחות האלו במלואם. כאן חזרנו לדבר על הצעת שמיר או לא (למורת רוחו של שטרית זה עלה כמה פעמים), ולמרות שיורם אורן הסכים בלי סייג שמגירות של 700 איש (הצעת שמיר בעוד אחת מה"התייעצויות" שלא פורסמו להן פרוטוקולים) היו מספיק טובות סטטיסטית למניעת הרכשה כפולה, עדיין המאגר ישאר 1:1 בשביל המשטרה. שטרית אפילו לא היה מוכן לשמוע על בחינה במקביל למאגר את שיטת המגירות של שמיר, ולהחליט איזו מהשיטות מספיקה אחרי שנתיים פיילוט. שוב ושוב חזר שטרית על השטות שלא יתכן שהמשטרה תזמן 700 חשודים בגלל טביעת אצבע בודדת. לא שעה לטענותיהם החוזרות של קלינגר ואחרים כי תמיד אפשר להוריד סטטיסטית 90% לפחות מהשמות כי הם לא בגיל המתאים או לא גרים באיזור וכולי, חיתוכים בהתאם לסיטואציה שממנה נלקחה דגימת האצבע שהמשטרה רוצה לזהות. שקמוני אפילו הזכיר שבאחת מהישיבות הראשונות אמר ראש המז"פ שאיכות סריקת האצבעות של המאגר ממילא הופכת אותו ללא שמישה למשטרה לצרכי זיהוי מזירת פשע. אם כך אני לא מבין למה הויכוח? השאלה נשארה באוויר. לא הצלחתי להכניס מילה בשלב הזה, אבל אם היתה ניתנת ההזדמנות הייתי אומר פשוט שזו לא בעיה של האזרח, היא בעיה של המשטרה. להתאים טביעות לאדם הנכון, לזהות עבריין לפי שחזור תווי פנים ע"י עד, לקבל עשרות תוצאות מבקשת נתוני מיקום סלולארי ולהבין מתוכם מי רלוונטי. המשטרה צריכה לשפר את יכולותיה אבל למה על חשבון הפרטיות של האזרחים שהיא אמורה להגן עליהם?

מדינת מעקב

בנושאים טכניים אחרים אני עוד אשלח שאלות ליורם אורן בנפרד. למשל תהיתי למה צריך שהנתונים יהיו מפוענחים במרכז ההנפקה (שעד כמה שהבנתי הוקם ומנוהל ע"י HP). הרי חשבתי שמדובר בצ'יפ חכם עם מעבד שיכול להצפין ולפענח, אז למה שלא יצפינו בעמדת ההרכשה עם מפתח ציבורי של כרטיס שמחכה במרכז ההנפקות, ושם הכרטיס יפענח את המידע המוצפן על הצ'יפ עצמו. יש עם זה שתי בעיות – האחת היא שבשביל דרכונים חלק מהמידע הזה צריך לשבת בלתי מוצפן על הדרכון עצמו, תמונות מודפסות חייבות להיות בלתי מוצפנות כמובן, ולבסוף הצ'יפ שמספיק חזק לפענח את המידע שישאר עליו עצמו מיוצר קניינית רק ע"י יצרן אחד ולא רוצים להנעל עם ספק אחד ושיטה קניינית. אין מה לעשות כאן, לצערי אני מסכים. המשכתי להקשות איך אם כך יפעלו סורקים במשרדים והסורקים הניידים של השוטרים – הרי אם אין שם כוח חישוב, הסורק לא יכול לשלוח טביעת אצבע והשצ'יפ על הכרטיס יאשר את הזהות, צריך לחלץ את תמונת האצבע מהצ'יפ ולהשוות על המעבד החזק יותר בקורא – ובכן האם זה אומר שכל קורא יחזיק את המפתח הסודי לכל תעודות הזהות? מה קורה אם הוא נגנב? יורם אורן הסביר שכל הסורקים יהיו מקוונים כל הזמן בשביל הפענוח, וסורק שאובד או נגנב מיד מוצא מהרשת, ועדיין לא הבנתי כמה קל או קשה יהיה להזדהות מול כרטיסים עם סורק גנוב שנותח והוצא ממנו המפתח הסודי לתעודות הזהות. יש לזה פתרון קריפטוגראפי מעניין, ואני אבין אותו ממנו בהזדמנות. בשורה התחתונה – זה לא מתחבר למאגר או משהו, אם תהיתם.

בדרך היו כל מיני חילופי דברים מצחיקים-עצובים. אני לא יודע אם הכל יפורט בפרוטוקול, אבל היו כמה ציטוטי זהב בסגנון כזה:
שטרית (על הצעה לתיקון כלשהיא): אני לא מסכים!
פינצ'וק: אז למה אתה כן מסכים?
שטרית: אני מסכים רק למה שיש בצו!

אחרי הישיבה נתקלתי באיש המאגר של משרד התחבורה. שאלתי אותו מה עושים עם המאגר הלא חוקי שלהם, והוא ענה שעובדים על תקנות לכסות אותו. הזכרתי שהיה כבר נסיון לחוקק אותו ונכשל, והרי אם ניסו לחוקק אזי הם מודים שהוא לא היה חוקי בלי אותה הצ"ח, ובוודאי שאינו חוקי מאז שהיא נכשלה, אבל לא קיבלתי תגובה ברורה. שאלתי אותו למי המאגר מועבר מלבד משרד הפנים והוא רק טען שזה מגובה בחוק העברת מידע בין משרדים כלשהוא. כשהתעקשתי שאני רוצה אם כך לדעת למי, ולמה שנה וחצי לא קיבלתי את תשובת משרד התחבורה לנושא, הוא אמר לי בחיוך ש"בשביל זה יש בית משפט, אל תשאל אותי". נראה שאין ברירה ואכן צריך להגיש עתירה אם זה היחס שהם הפגינו כלפי וכלפי צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

תשובה דומה קיבלתי מעוד אדם (סליחה שלא ביררתי מי, אני חושב משרד הפנים) שהיה די עייף ממלחמת ההתשה של הפגישה. "למה לא תגישו בג"ץ? הרי מויכוחים כאן לא תתקבלו פתרון". מצד אחד צודק, מצד שני ההיבריס של האדם שרוצה שתעוף לו מהעיניים. הגיע כנראה הזמן להגיש אותו, אני מקווה שיש משהו מתבשל, אבל אני לא מעורב בזה, ואם הייתי מעורב לא הייתי כותב על זה 🙂

חילופי הדברים האחרונים שהצחיקו אותי היו עם אדם אחר ממשרד התחבורה שקיבל מצבי דביר את חוות דעת התנועה לזכויות דיגיטליות על כרטיסי הרב-קו, ושאל אם זה אני. הסברתי לו שאנחנו יותר מאדם או שניים או שלושה, ויש לנו גם מועצת מומחים המכילה את ביהם ועוד שמות. האיש הגיב בצורה מאוד מופתעת, הוא חשב שאנחנו שניים וחצי עושי-צרות בלבד, אני אשמח אם נפתיע ככה עוד אנשים, לעמותה הזו תהיה הרבה עבודה בשנים הקרובות, זה נראה לי.

הלכתי לישון, עייפים אך מיואשים. בנובמבר יתחילו להנפיק תעודות ביומטריות, ואם אכפת לכם, צריך לגייס טאלנטים ואולי כספים לקמפיין שיווק נגדי לזה שהמדינה תשיק. קחו את הפוסט הזה לפייסבוק (כי אני לא יכול), ונסו לגייס אנשים שעושים טיפה יותר מללחוץ לייק. אודה לכם מראש…

ולפני שאשכח, האייטמים שהגיעו לעיתונות: טמקא, כלכליסט, דה מארקר, נרג'.

עדכון: עומר כביר מכלכליסט פתח בלוג משלו (תתחדש!) ופרסם אף הוא את רשמיו האישיים מהישיבה.

ועוד עדכוןרכילות עסיסית ממרכז ההנפקה בקיסריה שהביא דורון. א-ברוך.

לאומי: הלבנת פנים ברבים

בנק לאומי יודע שבנקים לא נראים טוב בשנים האחרונות. הם מעסיקים עובדי קבלן, מסתכסכים עם פישר על עמלות, מעמיסים עמלות על אוכלוסיה חלשה בצורה לא שווה ועוד בעיות. הם שפכו בזמנו כמעט 15 מליון ש"ח על שינוי הלוגו שלהם, ואני קורא שהם שפכו עוד סכום של 12-14 מליון על קיצור שמם מ"בנק לאומי" ל"לאומי", אבל עכשיו הם צריכים להראות כטובים ומיטיבים עם העם, ושלא כל הכסף נשפך סתם, אז הם הודיעו בהרבה רעש וצלצולים שהם תורמים מליון ש"ח.

מליון אחד עלוב. לעומת רווחים של מאות מליונים. אני תוהה אם יש אפילו בכיר אחד בבנק שעלות השכר שלו פחות ממליון ש"ח.

שלא תבינו לא נכון, ברור לי שמליון ש"ח נשמעים כהרבה כסף לאדם בודד שמשתתף בתוכנית חידונים או ריאליטי, אבל זו טיפה בים מרווחי הבנק, וממילא התרומה הזו תלך כולה לעמותות המוכרות לצורך מס כך שזה אפילו לא כסף של הבנק, אלא כסף שאחרת היה הולך לרשות המיסים. הבנק השקיע 100-200 אלף ש"ח בקמפיין קטן, בתקווה להלבין (מלשון white wash) את פניו בציבור, ויצא שהוא מלבין יותר את פני העמותות.

למי שלא בענינים, לאומי הודיעו על תחרות בין העמותות לקבל את המליון. הם לא יתנו את הכסף למטרה הכי נעלה או לעמותה שהכי בצרות, הו לא… הם ידרשו מהדלפונים לשחק לפניהם, כל אחת מחמישים העמותות צריכה היתה להפיק סרטון תדמית על חשבונה עם הסבר מה היא תעשה עם הכסף, ואז הקהל מצביע.

עד עכשיו זה עצבן אותי, הגבתי על זה פה ושם ובין השאר בפוסט בנושא בעבודה שחורה, אבל היום איתי אשר הפנה את תשומת ליבי שאפילו לא מדובר במליון ש"ח לעמותה אחת, אלא שהסכום נפרס דק לכל חמישים העמותות. הפרס הראשון ב"כוכב נולד" המעליב הזה הוא 200,000 ש"ח. פחות מעלות השכר של שנה אחת לעובד קבוע לעמותה הקטנה, המינימום בשביל לעשות גיוס כספים בצורה רצינית, שלא לדבר על הרמת פרויקטים כראוי.

אני לא אומר לכם להחרים את ההצבעה – העמותות האלו עושות עבודה חשובה, ומגיע להם שיכנס להם כסף שאחרת היה הולך בוודאי לעוד תחמושת או "מיוחדים" לאברכים, אני רק מבקש מכם שלא תתנו ללאומי יותר קרדיט על הענין הזה ואל תשטפנה עיניכם כאילו בנק לאומי הוא בנק נדיב, חברתי ופזרן יותר מהאחרים. אין לי ספק שהם והבנקים האחרים תורמים לעמותות גם מעבר לזה ולו כי זה משתלם להם מבחינת מיסים, אבל אני לא רואה אף אחד שמוזיל את הענין לתחרות כל כך מביכה ומרגיזה. אני לא מצטרף לקריאה להחרים את המבצע הזה, אני אומר לכם שאל תתביישו לסחוט את כל הכסף שהבנק מחלק, אבל אל תחסכו מהם ביקורת בתגובות על ריביות ועמלות מוגזמות, על העסקת עובדי קבלן, על הסכום הנמוך ועל התהליך המביך עד מעליב של תחרות שכזו. את שלושת התגובות שהשארתי להם בדף היוטיוב שלהם מחקו, אבל זה אומר שמישהו קורא את התגובות. לכו על זה.