חשבונפש קצרצר

היה לי סופ"ש נעים ושמח עם חברים, לקחנו שני זאטוטים למוזיאון המדע בחיפה. בנין הטכניון הישן נראה באופן מוזר קצת כמו כנסיה עתיקה למרות שהוא עוד לא בן 100, אבל מדע ולמידה שוכנים בו לבטח. יופי של דרך להתחיל שבוע! היום אנחנו חוגגים 400 שנה לפרסום "סידראוס נונציוס", הלא הוא הספר המהפכני של גליליאו ("ואף על פי כן נוע תנוע!") שעלה לו בזמן יקר בכלא. זה גם יום π הבינלאומי ויום הולדתו של אלברט איינשטיין. עם או בלי קשר גם גוגל השיקה היום כלי נוסף לדיפדוף בחדשות ולהעמיק דעת…

אבל אז אני חוזר הביתה, פותח טוויטר וחושכות עיני כאילו הינו ב-1610. אני חש מוכרח לעשות פה פרפראזה על שיר ידוע כדי להעביר לכם את תחושת הקבס שהדבר מעלה בי.

קודם האחים רצינגר השתיקו התעללויות בנערי כנסיה, אבל שתקתי כי לא הייתי אבא לנער כנסיה.
אחר כך הם השתמשו בילדים כמגן חי ואני שתקתי, כי לא הייתי פלאסטיני.
ואז הם דרכו על זכויות עובדים אבל אני שתקתי כי ממילא הייתי די מובטל.
ואז הם התחילו למלמל על הפרדת החילונים מהיהדים ומבתי הקברות, אבל אני שתקתי כי אני שם פס על שלטונות הדת ואת גופתי הורשתי להשתלות, למדע ולאמנות (וכי אני עוד לא מת).
ואז הם התחילו להשתיק עיתונאים ולהעלים אותם אבל אני לא הגבתי כי לא הייתי עיתונאי (וחוץ מזה יש צו איסור פרסום אז אתם לא אמורים לדעת את כל זה).
אבל אז הם התחילו להשתיק בלוגרים, ואני תוהה אם גם אנשים כמוני עלולים להפגע ולא יהיה מי שיציל…

(עדכון – מסתבר שקראתי פרשנות לא נכונה, מי שביקש את הורדת הפוסט בנענע היה מקורב אישי, זו לא היתה דרישה של השב"כ או המשטרה)

למרות שיש עדיין אופטימיים בבראנז'ה, אני מבקש מאנשי השלטון והבטחון שלנו לזכור את דבריו האלמותיים של פולי מהגשש "אתה שמש מציל, לא שמש מטביע!" ולהחזיר את הדמוקרטיה והשפיות על כנם. יש לנו בעיות יותר מעניינות לדבר עליהן.

The Colbert Report Mon – Thurs 11:30pm / 10:30c
Sean Carroll
www.colbertnation.com
Colbert Report Full Episodes Political Humor Health Care reform

"אבל מה אם אני אזרח שומר חוק?"

אני מתנצל על הפוסט מוקדם יותר היום, ערן ורד עשה עבודה משובחת, אבל פרסמתי את הסרט לפני ששמתי לב שהוא עדיין פרטי. עם הצופים הסליחה, והנה הגרסא הסופית לגמרי של הסרט. (מילות מפתח כי אמרו לי שקשה למצוא את הפוסט: רישיון נהיגה, ביומטרי, משרד התחבורה)

ולענייננו.

אני שומע שוב ושוב את הטיעון הזה בעד המאגר. "אני אזרח שומר חוק אז אין לי ממה לפחד". אזרחים תמימים יקרים, אתם שכחתם פשוט שאתם כבר עכשיו בחברת מעקב. מפרסמים בארה"ב אוספים תיק עובדות התנהגויות על אנשים ואני מניח שבארץ נתחיל לראות דברים דומים. אם אתם קצת פעילים ברשת, כותבים בתפוז, מגיבים בYנט וכולי, איפשהוא כל המידע הזה נאסף ויום אחד אולי גם מוצלב (אם זה לא קורה כבר היום). היום כדי לפרסם לכם דברים יותר ממוקדים, מחר אולי כדי לחפש דפוסי התנהגות "מעניינים" למשטרה או כל גורם שיתחיל ללטוש עיניים לכל המידע הטעים הזה. הוספת עוד מאגרים ועוד מידע מצליב לא ישפר את המצב, זה רק יחזק את יכולת העוקבים לעקוב אחריכם, בתחילה כל מי שיש לו גישה חוקית למאגר ויום אחד אולי גם אנשים שלא היו אמורים להיות ברשימה.

הדמוקרטיה בישראל לא מובנת מאליה"אבל כאן יש לנו דמוקרטיה", "אנחנו סומכים על המדינה" – אומרים לי מכרים. מאשימים אותי בפחדנות או בהפצת קנוניות. אבל ראו מה רומז אהרון ברק בכתבה משמאל. מדינה כמו ישראל עוברת בימינו התקפה מאסיבית של פרטיות נדיפה ויותר בולטת המלחמה בחופש הביטוי, ומי אנחנו, אזובי קיר, שנסמוך על הדמוקרטיה כאשר ארה"ב עושה שטויות דומות לאזרחיה השכם והערב (במיוחד בעשור האחרון), בניגוד לחוקה הקדושה שלהם? לנו אין חוקה, אין גם חוק הגנה על חופש הביטוי, אנחנו מרבים לעבור על סעיפי אמנת זכויות האדם הבינלאומית שאנחנו חתומים עליה ולאחרונה גם קיבלנו הוכחה בולטת שישראל חושבת שביטחון המדינה מצדדיק פגיעה שרירותית בבטחון אישי של אזרחים. בארה"ב דנים עכשיו לאט לאט בשאלות של טביעות אצבע במקומות תעסוקה, דבר מאוד נפוץ בארץ, וכמובן הסיפור האחרון של ביה"ס המרגל בבתים. אני עדיין מחכה שהם יתעוררו למה שה-EFF מנסה להתריע כבר שנים, אולי זה יאיץ את המודעות בארץ. עד אז אזרחי ישראל ימשיכו להיות מסנוורים ממילים כמו "מדיניות בטחונית" ו"מלחמת אין-ברירה" ויסכימו לכל דרישה מגוחכת של השלטון.

"למה שירצו לחפש אותי?" – כי יש בזה כוח וכסף. חברות ביטוח רוצות לדעת מה קנית בסופר כדי להרים לך את הפרמייה אם אתה מעשן או אכל שמן מדי. בקליפורניה סופרים לך כמה שקי זבל זרקת וקונסים אותך אם זרקת יותר מהרגיל. באירלנד כבר הגיע דור של פחי זבל עם צ'יפ שמרגל אחריך וסופר כמה זבל זרקת. האם זה הפתרון לבעיות הסביבה? ברור שלא. לגלגל את הבעיות הסביבות על רגשות האשם של האזרחים במקום להקים רגולציה נגד אריזה בעייתית של מוצרים, זה בדיוק אותו המצב שבו מגלגלים את מכבש המאגר הביומטרי על גב האזרחים במקום שהמשטרה ובתי המשפט יפעלו כראוי.

"שטרית אמר שהמאגר יהיה מאובטח ברמה 11", אבל מתעלמים מהנזקים שחוללה כבר דליפת ה"אגרון" ושהמדינה עושה ניסויים ומשחקים במאגרים של עובדים זרים ופלסטינים, ולא ממש תחלוק איתנו את המסקנות, אבל אפשר לדמיין מה תהיה היכולת העתידית של הטכנולוגיות האלו.

אז מה מרגיע אותי?

  • כרגע עוד לא חובה להכנס למאגר, מלבד זה של משרד התחבורה (אני אתעלם כרגע מהמאגר הביומטרי בבקו"ם).
  • כרגע הטכנולוגיה לא מספיק נפוצה וחזקה או אפילו זולה לזיהוי אקראי ברחוב (אז יש לנו כמה שנים עד אז).
  • הרבה יותר קל לאמת מי הוא אדם מול המצלמה מול כרטיס זהות, הרבה יותר קשה (בינתיים) לזהות אנשים ברחוב, זו אמת מתמטית פשוטה שלא קשורה לכמה תוזל הטכנולוגיה.
  • יש סיכוי שהמאגר יפרץ, ינוצל לרעה, ידלוף, או שמשהו דומה יקרה במדינה זרה וישראל אולי תשכיל להשמיד אותו לפני שהאסון יהיה ממש גדול.

נמשיך לקוות.

שאלות פתוחות, תשובה פתוחה

מחלקת חופש המידע חזרה אלי באיחור ורק עם תשובה אחת (מתוך ה-14 ששלחתי), וזאת למרות שהסברתי למה זה דחוף ולמרות ששילמתי את מחיר השאילתא המלא, שלהבנתי אינני אמור לשלם כאשר השאילתא מתייחסת לפרטיותי ולניהול פרטי האישיים. מאז בקשת המידע חלף למעלה מחודש וחצי, שזה יותר ממה שמצוין בחוק.

נשלח: 18 לפברואר (למעלה מהחודש הנדרש בחוק – ע.א.)

הנדון: פנייתך לקבלת מידע בנושא: מאגר התמונות של רשיונות הנהיגה

במענה לפנייתך בנושא שבנידון, הרייני להשיבך:

1. מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו מאגר ביומטרי, לפיכך, החוק המוזכר בפנייתך אינו נוגע למאגר זה.

2. המשרד יוזם צילומי נהגים מכוח תקנה 174א לתקנות התעבורה, בה מצויה גם ההוראה לגבי צילום מחדש לכל מחדש החל מ-1.1.2006.

3. לענין הסרת תמונתך מהמאגר, רשיון הנהיגה הישראלי הרשמי הינו רשיון עם תמונה לכן לא ניתן להסיר את התמונה ולהפיק רשיון מחודש ללא תמונה.

בברכה,
אפרת קילשטוק
מנהלת תחום מידע ומחקר תחבורתי
ממונה על יישום חוק חופש המידע

העתקים:
צ'ארלס סולומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
עו"ד חוה ראובני – ס. ליועמ"ש
חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
מינה קליין – אגף אמ"מ

מתבקש אם כך שתשובתי תהיה דומה למדי לתשובתי למחלקת תלונות הציבור, אבל ראשית, הנה מה שאומרת תקנה 147:

רשיון נהיגה ממוחשב
תק' (מס' 4)
תשנ"ד-1994
174א. (א) רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו, על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.
תק' (מס' 2)
תשנ"ט-1998
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.
(ג) מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.

מישהוא ראה ביומטריה פה? איכות מגהפיקסלים גבוהה?

אז הנה התגובה שאשלח לגב' קילשטוק:

(נוסח סופי עודכן במרץ 26, לקח לי רק שלושה שבועות להגיע לזה סוף סוף)

לאפרת קילשטוק וצוות משרדה חג שמח וכשר,

הנדון: שאילתות בנוגע למאגר התמונות הממוחשב בשרד התחבורה

1. במכתבך האחרון מיום 18/2/2010 ציינת שהמאגר אינו ביומטרי, אך העובדות מצביעות לכיוון ההיפך הגמור. למעשה מנוהל פה מאגר ביומטרי ללא גיבוי בחוק או בתקנות. ראיות לכך אני מצרף בסוף מכתב זה (נספח ב' להלן), כפי שהן מוצגות באתר משרד התחבורה, משרד ראש הממשלה ומשרד בטחון הפנים.

2. קראתי את תקנה 174, לא מצוין שם כי על משרד התחבורה לנהל מאגר תמונות, לא כל שכן באיכות ביומטרית, איך לנהל אותו ועם מי מותר לחלוק אותו. משמע שאין כל גיבוי חוקי לצורה שבה מתנהל המאגר ביום, לפי הבנתי המועטה במשפטים, אבל שני עורכי דין שבהם נועצתי אף הסכימו עימי.

אם המידע מהמאגר ידלוף לידי גופים פרטיים, במיוחד גופי פשע או טרור, מדובר באסון שלא ניתן להשיבו, ולכן פירטתי את שאלותי. 14 סעיפים היו בשאילתא, אך לא קיבלתי תשובה אף לאחד מהם (ראו נספח א' בסוף מכתב זה). מדובר בעיני במידע שחייב להופיע באתר המשרד ובדו"ח השנתי של משרדך.

3. לשאלת הצילום, לא שאלתי לגבי קבלת רשיון ללא צילום, ביקשתי לקבל רשיון עם התמונה הישנה, שתוחלף תמונתי בתמונה בעלת רזולוציה נמוכה יותר, ולחילופין אם אין אפשרויות כאלו, האם תוסר תמונתי מהמאגר אם אוותר לחלוטין על רשיוני, ועל זכויותי לנהוג כאזרח חופשי אך החרד לפרטיותו?

4. לאור האמור לעיל אבקש שתאותו לתת לבעיה המוצגת כאן מעט יותר משקל ובדיקה קצת יותר מעמיקה. הצגתי 14 סעיפים בשאילתא (נספח א' דלהלן), שילמתי את אגרת חופש המידע, אך לא קיבלתי התייחסות אפילו לאחד מהם.

בברכה,
עירא אברמוב.
העתקים:

* צ'ארלס סולומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
* חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
* אורית קרופ, לשכת מבקר משרד התחבורה
* התנועה לזכויות דיגיטליות
* עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח
* המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים
* הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים
* האינטרנט

לצערי אין לי את כתובתה של היועמ"ש עו"ד חוה ראובני, אודה לכן אם תעבירו את העתק המכתב גם אליה.

זרמים בראש

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל זה לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול – האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

בינתיים קלינגר שולח בקשה להשתתפות בסקר מעניין על כיבוד זכויות קנין רוחני, כמה שעות אחרי שראיתי את קורי דוקטורוב נותן הרצאה מעודכנת ומוצלחת על DRM (אין חדשות למי שמבין את הנושא ובעיותיו אבל משום מה קורי עונד iPod לאורך כל ההרצאה כמעיין פרסומת סמויה לאחד מהמכשירים הכי מושמצים ע"י תעשיית ה-DRM, מה הדפק?!). בטוויטים אחרים הוא שולח אותנו לניתוח שלו לבעיות הגלומות ב-ACTA, ולשיחה איתו בנושא, שם גיליתי שבקשת חופש מידע בנושא הוגשה ונחסמה ע"י ממשל אובמה על בסיס "בטחון לאומי". אם תעשיית ההקלטות וההפקות הצליחה לחדור כ"כ עמוק למסדרונות השלטון זה מצב מדאיג…

ובלי קשר מחייב לפוליטיקה של חדרים חשוכים, אם מישהו תהה למה חושך מוציא רוע ופחדים ואור מפיג אותם קצת, הנה מחקר מענין שיצא בנושא.

אבל עשיתי טעותי ולא כיביתי את הטוויטי. בינתיים מיה שולחת אותי להרצאה המעניינת של טמפל גרנדין על הקשת האוטיסטית, ADD ובעלי חיים, שהתקשרה בצורה מעניינת להרצאה המרתקת של הנרי מרקהאם על "בלו-בריין" ונגעה בנושאים דומים, שראיתי סוף-סוף אתמול אחרי שחיכתה הרבה זמן בתור בסבלנות. אגב עוד קוריוז מוח, השבוע הודיעו שניסויים ראשונים בהשתלת מוח עוברים בהצלחה. אני מקווה שאפשר יהיה לעשות גיבוי בקרוב, כי אחרת יאכלו אותנו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

אח"כ הגעתי לאתר "מסבירים", תשובה מבריקה לעליבות קמפיין מסבירים של משרד האיומים של דני וליברמן שבילבלה אפילו את כתבי רויטרז. עדכון: האתר הביא ליולי אדלשטיין את הסעיף, ומתוקף סמכותו במדינה טוטאליטארית שלא מאפשרת ביטוי, ביקורת וסאטירה הוא מחפש להעיף את האתר מהרשת. ווינט ורוני סופר מסייעים לו כשהם מכנים את האתר השמאלני "אנטי ישראלי". אני את רוני סופר מחקתי. חורימבה חופר באתר של אדלשטיין וטוען (כנראה בצדק, לא טרחתי) שכולו גללי גמלים.

בין לבין כותבת רויטל על מחיקת לינקים ישנים בדלישס. אני שואל למה לעזאזל? אין יותר זנב ארוך של אנשים שיגלו תגליות? זה כמו לזרוק ספרים מהספריה כשאין לך בעיה של מקום על המדפים. זה גם לוותר על חלק הפרסונה המקוונת שלך! לפני 10 שנים טען דבורק בטור על ספרים אלקטרוניים, שאחת הסיבות לכך שספרים ישארו על המדפים היא שאנשים אוהבים שנכנסים אליהם הביתה ומסתכלים מה יש להם על המדף, זה מעין עקרון הכבדה כזה של לתת תאנשים למדוד אותך לפי מה שאתה יודע או מתיימר לדעת. אבל אנשים המירו את סמלי הסטאטוס האלו בסמלי סטאטוס מקוונים (הלינק הוא להרצאה מעניינת על זה נתנה לפני שנה ג'ודי דונאת' בכנס צ'ייס). רויטל, תחשבי איך משפיעה על תדמיתך העובדה שbash.org ימצא ע"י מבקרים אקראיים בענן סימניות הדלישס שלך. מה אולי תפסידי אם הם לא ימצאו אותו שם?

וכל זה בתוך זרם של הסחות מעניינות אחרות, הרצאות, חדשות על תערוכות שקורות עכשיו או בעתיד, וסרט אחד שבלי סיבה מוסברת גרם לי לצחוק עד חנק כמו שלא צחקתי שנים.

וכל זה ועוד מציף אותי מכיוון מיילים מהחברים ומהטוויטר הארור, אני כבר לא מדבר על זה שיותר מחודשיים כמעט ולא פתחתי את הגוגל רידר שלי. אני חושב שיש לי בעיה. יש מכון גמילה למכורי חשיבה ולמידה?

רמות בטחון חדשות שאפילו לשב"כ אין

תודה רבה ל"הלמו", ששולף כל פעם מטעמים נחמדים מאתרי הממשלה. הפעם הוא מצא ספריה ובה מפתחות וכלים של פרויקט תמו"ז הממשלתי.

חפרתי לראות אם יש שם באמת מפתחות סודיים, אבל נראה שלא, רק כמה כלי תוכנה ומפתחות ציבוריים זרוקים בצורה מוזרה ולא מקצועית על שרת חלונות (עם קובץ ריק בשם New Text Document.txt שמוסיף הדרת כבוד לספריה). לשמחתי זה לא המפתח שבעזרתו מדינת ישראל חותמת על אישורים חשובים, במיוחד מאז שהפכה לגורם המאשר הבלעדי של מפתחות ציבוריים, מרגע שקומסיין עזבה (או הועזבה?) מהשטח. הבוקר היה דיון על זה בכנסת, דיווח מקלינגר או דורון בוודאי יפורסם בקרוב.

אבל לרגע שיחקה בי המחשבה מה אם בין כל תעודות החתימה וכלי התוכנה היה שם משהו שלא היה צריך להיות? זה קרה באתרי בתי המשפט, והלמו בדיוק יצא ממשפט פארסה בגלל מערכת מטומטמת שלא עברה QA בשום צורה משמעותית. להזכירכם, מאיר'קה אמר שאם האבטחה של מאגרי השב"כ והמוסד היא 10, המאגר הביומטרי יהיה מאובטח 11. הרג'יסטר שמע את הציטוט ואמר שזה נשמע הזוי כמו הציטוט מספיינל טאפ. דומני שאמרתי את זה פעם, אז זו הפעם השניה שהבדיחה לא מצחיקה אותי.

עכשיו אני לא רק מפחד מהמאגר, אני גם כועס על שטרית שהוא הורס לי יצירה קלאסית!

רעיונות לשיפור חוק הגנת הפרטיות

אני מתבכיין הרבה על אובדן הפרטיות, ועל כך שאנחנו כל פעם מדלגים משריפה לשריפה, מסתימת חורים בסכר עם כל עשר האצבעות, ועוד עשר אצבעות הרגליים, ואחרי שאת החור הבא נצטרך לסתום עם הפרמשתק, אין ספק שיפתח עוד חור ועוד חור. אז כמו שאמר הרבי מקרלין: "אם הקופסא השחורה שורדת את ההתרסקות של המטוס, למה לא עושים את כל המטוס מהחומר הזה?".

לכן ישבתי וכתבתי פעם עם חברים איזה מסמך קטן כטיוטא לכמה הצעות חוק, אחת מהן מובאת כאן, הכרזנו עליה כעל פאבליק דומיין – נחלת הכלל. ההצעות שכאן נשלחו לתנועה הירוקה, למרצ, למיקי איתן, לדב חנין ואולי לעוד כמה אנשים (לא רק אני שלחתי), אבל אין לי מושג אם מישהוא לוקח מכאן רעיונות, כגי לשדרג את חוק הגנת הפרטיות ולהביאו לעידן המידע.

כתבנו את זה בדצמבר-ינואר בשנה שעברה, עכשיו זה נראה נאיבי קצת 🙂

  • לא תחוקק המדינה ולא ידרוש אף ספק נתונים, כל רף כלכלי מחייב כדי שיוכל אדם לשמור על פרטיותו.
  • לא תחוקק המדינה כל חוק המפליל אזרח אך ורק על רצונו לשמור על פרטיותו.
  • לא תאגור הממשלה או כל גוף מטעמה נתונים אישיים על האזרחים ואורחות חייהם מעבר למינימום ההכרחי הדרוש לעמוד בקשר עם האזרח לצורך מילוי חובותיו האזרחיים וקבלת זכויותיו. במקרים ייחודיים כגון מפקד אוכלוסין וסקרי הלמ"ס יש לשמור על המידע בצורה מוקפדת, ולאחר שיופק כל המידע האגרגטיבי יש להשמיד את כל המידע המזהה אישית את משתתפי הסקר למעט אם הסכימו מפורשות אחרת.
  • אין לחייב בחוק כל ספק שירותי מידע (כגון מפעילים סלולאריים, טלוויזיות בכבלים וספקי אינטרנט) לאגור או לדווח מידע על תנועות ופעולות האזרח מעבר למינימום הנדרש כדי לחייבו על אותו השירות.
  • יש לאסור על ספקי רשתות הנתונים מלהכריח או לשדל כלכלית את לקוחותיהם לוותר על פרטיותם בכל מקרה, ולהמשיך להציע מסלולי שימוש שיעניקו להם את הפרטיות המירבית. (למשל האגרה שגובות בזק ומפעילות הסלולר על הפיכת מספר לחסוי).
  • כל נתון אחר שיקבלו גופי ממשלה וגופי בטחון מחברות ונותני שירותים, כגון בילוש אחרי תעבורת אינטרנט, שיחות טלפון ומיקום מכשירים סלולאריים (חוק נתוני תקשורת ודומיו), יעבור לידי אותם גופים דרך מערכת ניטור, וכל אזרח שפרטיו נחשפו לעיני שוטר או איש מנגנון ממשלה אחר יקבל על כך אוטומטית הודעה אלקטרונית או מכתב רשום תוך 30 יום, עם פירוט המידע שבורר עליו, צורך הבירור ושמות המבררים במידת האפשר. המערכת תדחה או תסתיר את חשיפת המידע אודות החיפוש אך ורק ע"י צו בית משפט, והגישה למנגנון דחית הדיווח הזה תהיה רק בסמכותו האישית של שופט, בעזרת מנגנוני אבטחת מידע, הצפנה וזיהוי כדרוש. (מוסיף שכבה להבטחת אחריותיות לחוקים כמו "מאגרי מידע" ו"נתוני תקשורת", שהיום הוא חוק מסוכן ונתון לניצול של אנשים בעמדות כוח).
  • לא תכניס הממשלה תקנות וחוקים המחייבים אזרח לעשות שימוש במערכות דיגיטליות האוספות עליו מידע אישי, בטרם תעביר לבדיקה את הנהלים והפרטים הטכניים לאישורה של ועדת בודקים בלתי תלויה של אנשי מקצוע שתכלול מומחי תוכנה, אבטחת מידע, הצפנה, משפטנים, סוציולוגים וקרימינולוגים.
    • ועדה שכזו גם תקבל גישה מלאה לביקורת פיסית ואלקטרונית על איכות שמירת הנתונים שבמאגרים הממשלתיים, ובמיוחד אלו האישיים של אזרחי המדינה. למשל כדי לגלות כיצד זולג לו מרשם התושבים לרשת האינטרנט כל שנה, ולוודא שמהיום והלאה כל עידכוניו והשליפות ממנו מוגבלות ומפוקחות, מתוך הבנה שברשת מקוונת אין כל סיבה להפיק את כל המאגר על דיסק שקל להעתיקו ולהפיצו לידי אויבי המדינה ופושעים ללא כל בקרת גישה.
  • הממשלה תפריד לאלתר את מספר הזהות כמזהה אישי וסודי של אדם מול גופי ממשל, בריאות וניהול פינאנסי (בנקים, ביטוח, מס' חבר קופ"ח) ובין זיהוי ציבורי (רשיון נהיגה, דרכון, מס' עוסק מורשה, מס' אישי בצבא) ותאסור על גופים אחרים לדרוש, לשמור על הנתון הזה ולהצליב איתו מידע לאף שימוש (כרטיסי חבר בסופרמרקט או תעודות חבר מועדון לדוגמא).
    • לא תתיר הממשלה, במעשה או מחדל, לגופים ממשלתיים או פרטיים, לפרסם את פרטיהם האישיים של אזרחים ללא אישורם, במיוחד אם אלו נגזרו מתוך מאגר ממשלתי שנמסר לרשותם מתוקף תפקידם בשירות האזרח (מוסדות פיננסיים כבנקים, חברות ביטוח, חברות נתוני אשראי וכיוצא בהללו). (הרחבה לחוק מסדי נתונים?)

זו, כאמור, רשימה חלקית וראשונית. אני אשמח שיאמץ את הרעיון איזשהוא צוות שיעבה את זה להצעת חוק כדי שיהיה מה לשלוח לנבחרינו. אולי העמותה חדשה לזכויות דיגיטליות?