זרמים בראש

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל זה לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול – האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

בינתיים קלינגר שולח בקשה להשתתפות בסקר מעניין על כיבוד זכויות קנין רוחני, כמה שעות אחרי שראיתי את קורי דוקטורוב נותן הרצאה מעודכנת ומוצלחת על DRM (אין חדשות למי שמבין את הנושא ובעיותיו אבל משום מה קורי עונד iPod לאורך כל ההרצאה כמעיין פרסומת סמויה לאחד מהמכשירים הכי מושמצים ע"י תעשיית ה-DRM, מה הדפק?!). בטוויטים אחרים הוא שולח אותנו לניתוח שלו לבעיות הגלומות ב-ACTA, ולשיחה איתו בנושא, שם גיליתי שבקשת חופש מידע בנושא הוגשה ונחסמה ע"י ממשל אובמה על בסיס "בטחון לאומי". אם תעשיית ההקלטות וההפקות הצליחה לחדור כ"כ עמוק למסדרונות השלטון זה מצב מדאיג…

ובלי קשר מחייב לפוליטיקה של חדרים חשוכים, אם מישהו תהה למה חושך מוציא רוע ופחדים ואור מפיג אותם קצת, הנה מחקר מענין שיצא בנושא.

אבל עשיתי טעותי ולא כיביתי את הטוויטי. בינתיים מיה שולחת אותי להרצאה המעניינת של טמפל גרנדין על הקשת האוטיסטית, ADD ובעלי חיים, שהתקשרה בצורה מעניינת להרצאה המרתקת של הנרי מרקהאם על "בלו-בריין" ונגעה בנושאים דומים, שראיתי סוף-סוף אתמול אחרי שחיכתה הרבה זמן בתור בסבלנות. אגב עוד קוריוז מוח, השבוע הודיעו שניסויים ראשונים בהשתלת מוח עוברים בהצלחה. אני מקווה שאפשר יהיה לעשות גיבוי בקרוב, כי אחרת יאכלו אותנו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

אח"כ הגעתי לאתר "מסבירים", תשובה מבריקה לעליבות קמפיין מסבירים של משרד האיומים של דני וליברמן שבילבלה אפילו את כתבי רויטרז. עדכון: האתר הביא ליולי אדלשטיין את הסעיף, ומתוקף סמכותו במדינה טוטאליטארית שלא מאפשרת ביטוי, ביקורת וסאטירה הוא מחפש להעיף את האתר מהרשת. ווינט ורוני סופר מסייעים לו כשהם מכנים את האתר השמאלני "אנטי ישראלי". אני את רוני סופר מחקתי. חורימבה חופר באתר של אדלשטיין וטוען (כנראה בצדק, לא טרחתי) שכולו גללי גמלים.

בין לבין כותבת רויטל על מחיקת לינקים ישנים בדלישס. אני שואל למה לעזאזל? אין יותר זנב ארוך של אנשים שיגלו תגליות? זה כמו לזרוק ספרים מהספריה כשאין לך בעיה של מקום על המדפים. זה גם לוותר על חלק הפרסונה המקוונת שלך! לפני 10 שנים טען דבורק בטור על ספרים אלקטרוניים, שאחת הסיבות לכך שספרים ישארו על המדפים היא שאנשים אוהבים שנכנסים אליהם הביתה ומסתכלים מה יש להם על המדף, זה מעין עקרון הכבדה כזה של לתת תאנשים למדוד אותך לפי מה שאתה יודע או מתיימר לדעת. אבל אנשים המירו את סמלי הסטאטוס האלו בסמלי סטאטוס מקוונים (הלינק הוא להרצאה מעניינת על זה נתנה לפני שנה ג'ודי דונאת' בכנס צ'ייס). רויטל, תחשבי איך משפיעה על תדמיתך העובדה שbash.org ימצא ע"י מבקרים אקראיים בענן סימניות הדלישס שלך. מה אולי תפסידי אם הם לא ימצאו אותו שם?

וכל זה בתוך זרם של הסחות מעניינות אחרות, הרצאות, חדשות על תערוכות שקורות עכשיו או בעתיד, וסרט אחד שבלי סיבה מוסברת גרם לי לצחוק עד חנק כמו שלא צחקתי שנים.

וכל זה ועוד מציף אותי מכיוון מיילים מהחברים ומהטוויטר הארור, אני כבר לא מדבר על זה שיותר מחודשיים כמעט ולא פתחתי את הגוגל רידר שלי. אני חושב שיש לי בעיה. יש מכון גמילה למכורי חשיבה ולמידה?

5 Replies to “זרמים בראש”

  1. אני אוהבת לנקות ולזרוק דברים. ואני אגלה לך סוד: אפילו חציתי את הקו האדום והשלכתי לפח (טוב, הנחתי לידו) ספרים לא מעטים כשעברתי דירה. גם בספרים, כמו בלינקים, הסיבה למחיקה: כי זה לא היה מעניין גם בפעם הראשונה, כי זה ממילא אצלי בראש, כי זה ב-RSS, כי זה סתם תופס מקום ובחיים לא אקרא את זה שוב.

    ולגבי המוניטין אונליין: במקרה הספציפי שלי, מי שרוצה לדעת עליי ועל טעמיי צריך לעבוד קשה: כמה וכמה בלוגים, פליקר, טוויטר, פייסבוק וכו'. הדלישס מאוד מאוד זניח במקרה הזה והוא גם לא מקושר אליי ישירות. וחוץ מזה, לא מספיק שאני מקשרת, כותבת ומצחקקת על BASH כל הזמן? מי צריך סימניה? הפרסונה המקוונת שלי חיה ונושמת גם בלי הלינק הזה :P

  2. @רויטל, חלילה לי מלהעיר לך איך להתנהג עם המידע הפיסי והדיגיטלי שלך, רק רציתי לתת עוד נקודת מבט :-)

    לגבי פתרון לספרים – יש אירועי book swapping שקורים בשולי כנסים שונים ואפשר גם להוריש אותם לחנויות משומשים. אני אישית כואב את הרעיון שלא כל הספרים שלך לוקטו ע"י עוברי אורח ולחקם אולי הגיעו למזבלה כברירת מחדל. סתם רעיון.

    לגבי פרסונות מקוונות – ברור שלא צריך, אבל למי יש זמן למיין חומר? אני פשוט נותן לו להערם ומשתדל למיין אותו נכון בפעם הראשונה כי מנסיוני אף פעם אין צ'אנס לשניה… :)

    @רואה שחורות

    אכן, כאמור אני לא מגיע לגוגל רידר (ואני אפילו לא בטוח אם אני מרסס פיד כלשהוא שלך, בושה וחרפה), אבל תודב על הלינק. יש שם באמת משהו שווה או שאני ארגיש שגנבו חצי שעה יקרה מחיי? (למרות שטייסון הוא אחד מגיבורי)

  3. רסס הבלוג שלי לא מי-יודע-מה פעיל לאחרונה. את הלינק פרסמתי בטוויטר.
    הפאנל מעניין למדי. זו לא הרצאה אלא יותר שיחה ואח"כ שאלות ותשובות. בין היתר הוא אמר משהו על תנועה במסלול מסוים בסביבה של שני חורים שחורים מתנגשים שעשויה לגרום לך לחזור אחורה בזמן. כמו כן הוא נשאל האם הוא מאמין בעב"מים, ונותן תשובה אגרסיבית ביותר, כראוי.

  4. @עירא: אתה יכול להיות רגוע. כל הספרים נעלמו הרבה לפני שהגיעו מפני האשפה. אנשים לקחו אותם, כמו שלוקחים בגדים או רהיטים שמשאירים בחוץ. גם אני מרימה מהרצפה ספרים וחפצים לפעמים, אז השיטה עובדת.

    חוץ מזה, בזמנו ניסיתי להגדיל ראש ולמסור את הספרים דרך אתר אגורה והרשתות החברתיות. בזבוז זמן מוחלט! אנשים רק מקשקשים על זה שהם רוצים את הספרים – לא באים לקחת ולא יוזמים שום צעד. בסוף נשברתי ושמתי ליד הפח. הכי טוב.

כתיבת תגובה