תגית: בטחון

למי שלא עוקב אחרי הסאגה: לפני שנה וחצי פניתי לממונה על חופש המידע במשרד התחבורה, הגברת אפרת קילשטוק, בבקשה להבין קצת יותר אודות המאגר הביומטרי של תמונות הנהגים שהם אוספים מזה מספר שנים לצרכי הרשיון. אני מניח שכולכם יודעים שבניגוד למשרד הפנים שעד עתה דרש מכל אזרח להביא בעצמו תמונות מפוטורצח, משרד התחבורה מקפיד לצלם אותנו דיגיטלית בעצמו מזה מספר שנים. המגמה שהפריע לי ולאחרים היא שמאיזשהוא שלב שודרגו איכות התמונה להתאים לדרישות של תמונה ביומטרית, ואיתן עלתה גם הרזולוציה. במקביל פרסם משרד התחבורה בגאווה כי התמונות מסייעות לזהות בדיוק רב את בעל התעודה בשיטות ממוחשבות חדשניות, או במילים אחרות, זהו מאגר של תמונות ביומטריות.

כיוון שמעולם לא הודה המשרד שהופעלו תוכנות ניתוח ביומטריות על התמונות, ולכן המאגר אינו "מאגר ביומטרי". זה נכון מבחינת ההגדרה המשפטית אולי, אבל טכנית התמונות הן ברזולוציה גבוהה ומינימום צלליות וכולי, כך שכל מי שיקבל לידיו את המאגר יוכל לעשות בו בקלות רבה שימושים ביומטריים. מי קיבל אותו לידיו? ובכן, יש לנו עדויות שמסופי משרד הפנים מקפיצים על מסכי הפקידים את התמונות האלו, ואנו יכולים להניח שגם למשטרה וגופים אחרים יש גישה למאגר או עותק שלו, ולמשרד התחבורה אין באמת שליטה על אילו ניתוחים ושימושים נעשים על המאגר. לכן הגשתי את הבקשה, שלצערי עד היום נענתה בנפנוף עד זריקת התירוץ של אבטחת מידע כסיבה לא לתת לי תשובה, למרות שזו אינה אחת העילות החוקיות לסירוב לפי חוק חופש המידע.

אחרי התערבות של התנועה לחופש המידע והתנועה לזכויות דיגיטליות והבהרה כי לא נעזוב את הסיפור גם במחיר הגשת עתירה משפטית, משרד התחבורה נתן לנו בסוף מאי את התשובה הכי מפורטת שהוא יכול להרשות לעצמו, ובה הוא לא ממש עונה על משהו משאלותינו, ומתחמק מהדברים החשובים.

אני אפרק כאן אחת לאחת את השאלות והתשובות לכל סעיף, למען יופיעו בטקסט בשביל גוגל ולא רק כ-PDF

ראשית, יש להסיר טעות ולהבהיר, כפי שציינתי במכתבי הקודם, מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו מאגר הביומטרי במובן המקצועי של מונח זה. הטעות כאילו הוא כן ביומטרי, נובעת ככל הנראה מפרסומים שונים בנושא זה על תוכניות שאליהן התייחסת בפנייתך, אך לא מומשו בפועל

אכן, כמו שאמרנו בפעם הקודמת שאני ודורון קיבלנו את התגובה הזו, התמונות ביומטריות, המאגר איננו ביומטרי. משרד התחבורה ממשיך להתמם או שבאמת אין האנשים שם מבינים את הבעיה. המאגר איננו ביומטרי בידיים של משרד התחבורה אבל מרגע שישנה את דעתו או שהועבר עותק שלו למשרדים אחרים או למשטרה, הוא יכול להפוך במטה קסמים למאגר ביומטרי שאין אף אחד יודע או מפקח עליו באותה הרמה שחוק המאגר הביומטרי של משרד הפנים מקפיד. זה צריך להטריד אותנו, ולמעשה גם את משרד הפנים, כי זה מחליש את סודיות המאגר שלו.

ונעבור לפירוט התשובות שלהם לכל אחד מסעיפי הפניה ה"מעצבנת" שלי:

1. מהם הצווים או התקנות שהביאו להקמתו ומגדירים את ניהולו של המאגר החדש?

תמונות ממוחשבות ניטלות ע"פ תקנה 174א' לתקנות התעבורה, כפי שכבר נאמר במכתבי אליך מיום 18/2/10.

את התשובה הזו אכן כבר קיבלתי ופסלתי, ועניתי להם עליה כמפורט כאן. התקנה לא דורשת איכות ביומטרית, אינה מגדירה שלמשרד התחבורה מותר לשמור מאגר של תמונות, ובהחלט לא מדברת על השאלה של עם מי לחלוק את המאגר ובאילו תנאים.

2. מתי הוצאו הצווים ומתי התחיל היישום?

התקנה הותקנה לראשונה בשנת 1994, ותוקנה ב-1998 וב-2005. יישום הסבב הנוכחי של צילום התמונות של ציבור הנהגים החל ביולי 2006 (צילום חובה החל משנת 1994).

במילים אחרות, כבר חמש שנים שיש מאגר ביומטרי שהולך ותופח, ומועבר לגופים מחוץ למשרד התחבורה.

3. מה גודל המאגר כיום? (מס' רשומות, גיגה-בייטים)

במאגר מצויים כ-3.5 מליון תמונות נהגים.

ועד כמה שאנחנו יודעים, כנראה שכל התמונות האלו נמצאות גם זמינות למשטרה.

4. מה היא איכות התמונות הנשמרות ובאיזה פורמט?

התמונות נשמרות ב-jpeg, בנפח קטן עד 50k

קיוויתי לשמוע על מגהפיקסלים, אבל לפי הערכתי מדובר בכל זאת באיכות ביומטרית, בהנחה שהתמונות הן בערך 2MP.

5. מה היא התשתית הטכנולוגית שבאמצעותה מנוהל המאגר? אשמח לפירוט תוכנות ניהול מסד הנתונים, רמות הצפנה של המידע והתקשורת, גישה ישירה דרך האינטרנט הציבורי לספקים חוץ-ממשלתיים.

כפי שנכתב במכתבי הקודם אליך, אין לציבור גישה למאגר דרך האינטרנט, יתר הפרטים חסויים מטעמי אבטחת מידע.

טוב, את זה אנחנו כבר גילינו כשהלכתי להצטלם בחנות (זוכרים את הסרטון?) ואז כששלפו והדפיסו את התמונה בסניף של איסתא. נראה שהעמדות מחוברות דרך האינטרנט הציבורי, הגישה שלהן למאגר כדי להעלות ולהוריד תמונות מוצפן על גבי HTTPS לכתובת באתר משרד התחבורה (שוידאתי שנגישה גם מאצלי בבית), וההזדהות מול המאגר דורשת שימוש במספר ח"פ המשתנה כל כמה דקה מהתקן Security Token שנמצא על מחזיק המפתחות של המפעילים המוסמכים. זהו התקן לא מושלם אבל לא רע.

הבעיה האמיתית בתשובה הזו היא הסתרת המידע כדי לשמור על הבטחון. לא ביקשתי לדעת את מפתח ההצפנה אלא את שיטות העבודה. שיטות טובות לא אמורות להיות פגיעות בגלל שמספרים מה הן. לפי הביקורת הנפוצה נגד אבטחה באמצעות עמימות, גוף ששומר על המידע ×”×–×” בסוד לא מבין מה הוא עושה – או יותר גרוע, מפעיל שיטות אבטחה גרועות ולא מבין מה הוא עושה. הנוהלים והאבטחה הוקמו בוודאי ומתוחזקים ×¢"×™ מרמנת או אחד הספקים החיצוניים של המשרד, ונשמע כאילו המשרד בעצמו סומך עליהם בעיניים עצומות. לא מתאים לי.

6. מי הגופים/ספקים המופקדים על ניהול תשתית המידע והתקשורת מלבד צוות המשרד?

אין גופים נוספים המופקדים על ניהול תשתית המידע מלבד צוות המשרד.

מדאיג או מרגיע בהתחשב במה שהם מספרים? תחליטו לבד.

7. כל כמה זמן נערכות בדיקות אבטחה למערכת, ע"י מי? האם תוכלו לפרסם את תוצאות הבדיקות?

בדיקות אבטחת המערכת נערכות מפעם לפעם ע"פ הוראה הניתנת ע"י הממונה על אבטחת המידע במשרד. תוצאות הבדיקות אינן לפרסום מטעמי אבטחת מידע

נראה שאין שומרים על השומרים, ואין שקיפות, אז אין מול מי להצטדק אם יש בעיות.

8. התפרסם באתרכם ובמקומות אחרים כי המאגר הקיים נגיש למספר גופי ממשלה וחברות פרטיות. למי יש גישה לנתוני המאגר ולאילו שימושים?

המאגר אינו נגיש לחברות פרטיות. לגופי ממשלה בודדים שאושרו לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, מאפשרים לשאול שאילתות פרטניות. פירוט הגופים המאושרים חסוי מטעמי אבטחת מידע ובטחון.

במילים אחרות, לדעתי סביר להניח שלמשטרה ולשב"כ יש עותקים מהמאגר, והם בוודאי מתעדכנים מפעם לפעם. אני חושב שאפשר לשאול שאלות הבהרה כמו כמה פרטניות השליפות וכמה שליפות כאלו בשנה מתרחשות, אבל אני מנחש ששוב ינפנפו אותנו "מטעמי אבטחת מידע".

9. האם גופים חיצוניים מחוברים באופן מקוון? באיזו איכות נשלחים לחברות אלו קבצי התמונות? אילו עיבודים, ניתוחים או הפקות מידע ביומטרי נעשים היום על המאגר ע"י משרד התחבורה ושאר הגופים איתם הוא חולק את המידע?

לא נעשים עיבודים, ניתוחים וכיו"ב על המאגר של המשרד

אף מילה על מה עושים גופים אחרים שמחזיקים עותקים מעודכנים יותר או פחות של המאגר.

10. מה הם התנאים לקבלת גישה למאגר ואילו אמצעי פיקוח קיימים על הגופים שקיבלו גישה עד היום?

עמידה בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות והפיקוח הוא על פי האמור בחוק זה.

פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות מציין בין השאר כך:

חובותיו של גוף ציבורי
23ד. (א) גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.
(ב) גוף ציבורי המוסר מידע בהתאם לסעיף 23ג יקיים רישום של המידע שנמסר.
(ג) גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג, והמידע נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לרשם ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי סעיף 12.
(ד) גוף ציבורי שקיבל מידע בהתאם לסעיף 23ג לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.

תשמעו, אני לא עורך דין, אבל אני יכול להשבע שכתוב פה שגם משרד התחבורה וגם חבריהם למיטה חייבים לפרסם שהם מקיימים יחסים.

11. האם ידוע על דליפה של עותקים מלאים או חלקיים של מידע ממאגר התמונות? כיצד טופלה הבעיה?

לא ידוע במשרדינו על דליפה מהמאגר.

12. מהו הנוהל שהכין המשרד לטיפול במקרה של דליפה?

אופן הטיפול בדליפה, אם תהיה, חסוי מטעמי אבטחת מידע.

מטריד משהו, עכשיו אני תוהה האם יש להם בכלל נוהל כזה?

13. כיצד נערך משרד התחבורה לתיקון כל הנהלים הנ"ל כתוצאה מהחקיקה החדשה?

החוק ×”× "ל (הכללת אמצעים ביומטריים וגו' – ×¢.א.) אינו רלוונטי למאגר התמונות של המשרד

אולי, אבל המאגר של המשרד בהחלט רלוונטי לבטיחותו של המאגר הביומטרי של המשטרה של משרד הפנים. מישהו צריך לפעול בנושא ויפה שנה אחת קודם.

14. אם אווכח שאני מודאג מהתנהלות המאגר, אוכל לבקש שתמונתי תוסר ממנו? אני מבין שבזה עלול להיות כרוך ויתור על רשיון הנהיגה שלי, אך ברצוני לוודא שאני לא אקריב אותו לחינם, ותמונתי אכן תוסר אם אבקש.

כפי שנכתב במכתבי מיום 18/2/10, על פי תקנה 174א' לתקנות התעבורה רשיון הנהיגה חייב להיות רשיון עם תמונה ממוחשבת, לכן לא ניתן להסיר את התמונה ולהפיק רשיון מחודש ללא תמונה.

תשובה מדויקת – אבל לא לשאלה ששאלתי! לא משנה, ×–×” לא שאני באמת יכול להרשות לעצמי להסתובב במדינה הזו ללא רשיון כשאין תשתית תח"צ מוצלחת.

קוריוז לסיום – המכתב הקצר ×”×–×” עלה לי בהרבה המתנה, תסכול ואגרה של תשעים ומשהו ש"×—. צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות השקיע הרבה יותר מאמצים במכתב מפורש ומנוסח כדבעי שבו הראה לקילשטוק וצוותה מהיכן מטיל הדג את מימיו, כולל ציטוטי שופטים על חשיבות השקיפות השלטונית וכולי. במכתב התגובה קילשטוק מציינת אותו בתור עורך דין והדבר הצחיק אותו, אבל בינינו, אם הייתם רואים מה הוא שלח לה, הייתם מסכימים שהוא כנראה עו"ד בנשמתו לפחות. בין עורך דין אמיתי ל"עורך הדין" דביר פרץ ויכוח את מי התואר ×”×–×” מעליב יותר (את עורכי הדין או את צבי). תוצאות יפורסמו במדורי הרכילות.

עכשיו רק נשאר להחליט אם מבקשים מהם עוד סבב של הבהרות או שאנחנו מרגישים שיש כאן מספיק חומר לצאת לעתירה על השערוריה הזו.