סופו של הארי פוטר

בשיטוטי באתרים סקוטיים נתקלתי בראיון עם רולינג לגבי סיום כתיבת הספר השביעי, שיוצא עוד שבועיים. מסתבר שהיא מודה ברצח של שתי דמויות מרכזיות (אבל היה לה קשה עם זה. היא שתתה חצי בקבוק שמפניה ונורא בכתה ונמרחה לה המסקרה!). היא עדיין טוענת שהדמות של הארי לא מבוססת על אף אחד (תוך התעלמות סדרתית מקומיקס של גיימן על ילד-עם-צלקת-במצח-שמגלה-שהוא-קוסם ועוד מראי מקום אחרים). את מילות הספר האחרונות היא כתבה לבדה בבית מלון עם השמפניה דלעיל והמון טישיואים. קשה להיות מליארדר.

הראיון המלא עם ×’'ונת'ן רוס הערב בBBC למי שקולט. אני לא טרחתי בינתיים לקרוא מעבר לספר הרביעי, הבנתי את הפואנטה, אבל השגעון התרבותי מרתק 🙂

Real Big Brother

Real Big Brother כתבה קצרצרה שמדגימה את מה שיכול להיות לנו עוד מעט בתל אביב… במיוחד לגיא ששאל אותי למה ×–×” מפריע לי.

ואת ×–×” לא יסבירו בצורה מספיק ברורה אף אחד מסרטוני האנימציה היפהפיים שמסתובבים…
בסין כבר מאוחר מדי למחות, והאמריקנים כ"כ טמבלים שזה יקרה גם להם (להזכירכם הם בחרו בבוש מחדש למרות פופולאריות של מתחת 40% בסקרים), ואז איפה אנחנו?

מניפסטים? אהם….

כרמל כתבה מניפסט, או לפחות ככה היא קוראת לזה. המילה הזו גדולה עלי. בילדותי הייתי בשומר הצעיר ודיסקסנו את המניפסט הקומוניסטי. היום ההשראה שלי מגיעה יותר מהכיוון של מניפסט גנו, כל אחד מאלו השפיע (יותר ופחות) על מהלך חייהם של מאות אלפי עד מאות מליוני אנשים (ואחד מהם על מדינות שלמות).

אז לא מניפסט, אבל מעין הצהרת כוונות אולי? אני מסכים לגמרי עם כרמל, כאן ×–×” הבית שלי ואני מסתובב בו חופשי. אבל עם כל הכבוד ×–×” לא עד כדי כך בית. האנלוגיה של עירום שהיא נתנה לא תופסת פה (למרות שאני נודיסט בנשמתי). אני לא אספר כאן יותר מדי על החיים הפרטיים שלי ועל מצבי רוח, אני לא יכול להרשות את ×–×” לעצמי, ×›×™ קוראים את הבלוג ×”×–×” אולי גם לקוחות, ולך תדע לאיזו קריירה אמשיך בעתיד – אולי דברים שכתבתי פה עד היום אפילו הם לא לעניין. רוני פעם סיפרה לי איך היא התחלחלה כשדז'×”-ניוז (היום גוגל-גרופס) עלה לאוויר. פתאום הודעות NNTP שנכתבו על מים ולא היו אמורות לשרוד יותר משבוע חזרו לנשוך אותך בתחת 3-4 שנים אחרי שחשבת שאין להן ביט של זכר. אפילו מIRC יש מי ששומרים ומפרסמים ציטוטים…

הייתי רוצה לכתוב על רגשות פה. במיוחד כשעובר עלי שבוע קשה או שאני צריך עצות בנושאים רומנטיים או מה שלא יהיה. אבל ה"לך תדע" עוצר אותי. לה עושים? לפתוח בלוג אלמונימי בבלוגלי, או להשאיר את זה במעגל החברים, דרך טלפון ואימייל ישיר? האם נכון לי בכלל להשתפך רגשית מול זרים? המון שאלות טובות שישארו תיאורטיות. זה לא שאפשר להפריח בלון ניסוי ואז למשוך אותו חזרה, הידיעה כבר נמצאת בעשרות קוראי רסס, אולי בגוגל קאש וארכיון האינטרנט? זה כמו שאנשים אומרים לי "עד שלא יהיו לך ילדים לא תדע עד כמה זה כיף והדבר הכי מדהים בחיים". אני מכיר הרבה אנשים שלא מפסיקים להתבכיין על זה שאין להם יותר חיים מאז הילדים, ואחרים שלא מכירים את אחד ההורים שלהם מאז שעזב בגיל 3 וזה משפיע להם על החיים גם 30 שנה אחרי. ילדים זה לא בלון ניסוי, אבל פתאום גם המילה הכתובה לא. דעות וחולשות שכתבת עלולות לחזור בבומראנג שנים אחרי. אני כנראה כבר לא אלך לפוליטיקה, אבל לרוב האנשים כאן זה יכול בהחלט לגרום צרות בעבודה (במיוחד אם יש להם חיים נון-קונפורמיסטיים בצורה כלשהיא). לפחות בתחום ההי-טק, אין אדם שהולך לראיון עבודה בלי לגגל את החברה אליה הוא מתראיין וכל מראיין חכם גם מגגל ראשית את האדם שבא לראיון. אין סודות. האח הקטן עינו פקוחה.

אז כאן זה לא הסלון שלי, ולמרות תחנוני המעריצות אני לא אסתובב כאן עירום, אבל זו החצר הקדמית, ואם תבואו לשבת ליד שולחן הפלאסטיק הלבן שיש פה, ולקשקש אני אשמח להצטרף.

עם הבגדים.

לסלון האמיתי שלי מוזמנים בהחלט רוב קוראי (כי לא מעט מהם אני מכיר IRL עוד לפני הבלוג) ושם אפשר ומומלץ לדסקס בעירום ועל עירום.

עדכון: כדי שפחות אנשים יבכו לי שויסטרד תוקע להם את הדפדפן, הריני מכבה את כל הגרפיקה והפיצ'רים. ממילא המלל זה הדבר היחידי שבאמת חשוב פה.

גאווה ודיעה קדומה

חשבתי ברצינות לנסוע לירושלים למצעד היום. זה כבר מזמן לא מאבק על זכויות להטב"ים אלא מאבק על מדינה חילונית ושפויה. הקיצונים מבעירים את ההמונים ועכשיו גם לא בוחלים בפגיעה בטבע כדי להדגים איזה אלימות הם היו מתים להרשות לעצמם להגיע, והמשטרה מעריכה שהם גם מסוגלים.

אני מאוד רוצה להפגין היום, ולמחות על המכות החוזרות והנשנות שחוטפות זכויות האזרח שלי, אבל האמת היא שאני מת מפחד מהעצרות האלו…


מצחיק? תחשבו עוד פעם. יש אדיוטים בכנסת שעדיין חושבים שהומוסקסואליות זו בעיה שניתן להגמל ממנה.

ובנושא קרוב-רחוק, חנית ורבים אחרים כותבים על איך שהמדינה מאבדת דמוקרטיה וחופש כל יום. בדיוק הרגע קראתי שגם ת"א תהפוך להיות עיר ללא פרטיות. על ×–×” בדיוק ההרצאה של דוקטורוב מדברת – איך שהמצלמות בלונדון לא עוצרות ולא מאטות את הפשיעה. פושעים נעצרים אחרי מעשה ומפנים את הרחוב לפושעים אחרים, אבל את הכסף ×”×–×” אף אחד לא משקיע בחינוך כדי למנוע את הפשע מראש.

הנוער של היום…

German teen unplugs pensioner's 'noisy' life support machine, או איך שאני קורא לידיעה: "אפשר למות מהרעש הזה". למזלו של הפנסיונר המסכן היתה בחדר גם מכונה שעושה "בינג!" וצוות האחיות הציל את המסכן.

ונשאלת השאלה. בגרמניה, בקולומביין קולורדו, בבאר שבע או בעזה. יכול להיות שטמטום או אלימות הם תוצאה של אדישות ההורים או אולי גם משהו לקוי במערכות החינוך? לשיפוטכם הקטע האמנותי הבא, מסיבת סיום בגן ילדים כלשהוא. לפי הדגלים כנראה בחמאסטן. איזה מתוקים!

Blu-ray עוד לא מת, המונופול הבא?

הרגע מצאתי ידיעה מעניינת. הבלו-ריי, שחטף כבר איחולי מוות מהיר אחרי הסירוב התקיף של סוני לאשר הפצת פורנו בפורמט (למה מותר להם בכלל להחליט על דבר ×›×–×”?), ושדשדש בחנויות הרחק מאחורי מכירות ×”HD-DVD, התחזק בחודשים האחרונים ואם צריך עוד בוסט השבוע הוא קיבל את ×–×” – בלוקבאסטר הודיעה שבכל רחבי ארה"ב (×›1700 סניפים) יחזיקו סרטים חדשים שיצאו רק בבלו-ריי ולא בHD-DVD. אני חייב לתהות אם זו החלטה כלכלית ניטרלית ופשוטה או שזרם כסף בעסקה לכבוד הבלעדיות…? כשר או לא כשר?