זהו הפוסט ה-942 בבלוג הזה, היום הוא בן 4 שנים, אבל אני בולג כבר כ-10 שנים. אני בולג עוד לפני שהשתרש הפועל "לבלוג", אני למעשה בלגתי לפני שהמילה "בלוג" היתה קיימת אפילו באנגלית. מתישהו ב-1999 או 2000 התחלתי להוסיף רשומות אישיות בתוך ויקי pyle שהיה לי באתר הבית (עמודים שהורדתי מאז כי היו אישיים מדי). זהו, אין לי מה להגיד עלזה, אין לי מסקנות. אני לא בולג כדי להפיק מזה משהו מיוחד מלבד תיעוד רעיונות מקוריים יותר או פחות, ואולי הצלחתי לגרום לשלושה אנשים בחוץ לחשוב בלי כוונה. אני מקווה שהחומר האפור שלכם סולח לי על ההפרעה 🙂
יאללה, לחתוך את העוגה? —>
יום הולדת שמח!
ובנושא זה, הייתי רוצה להעיר שהבלוג שלך מאוד, מאוד מדכא. מצד אחד, אני מרגיש שאם אני אקרא אותו אז אני אהיה פחות כמו בת יענה. מצד שני.. כמעט כל הפוסטים שלך מדכאים, עצובים או גורמים לי לכעוס על אנשים אחרים.
אולי כדאי שתשים גם כמה דברים חיוביים? והרבה יותר דברים חיוביים. אמנם יש כמה, אבל מעט מאוד.
אני יודע. לצערי אני בחיפוש מתמיד אחרי חדשות טובות ואני פשוט לא מוצא מספיק מהן. כבר נשבעתי פה קבל עם ודפדפן שאנסה לצמצם את השלילי ולהדגיש בכוח את החיובי אבל בחיי שלאיפה שאני לא מסתובב אני נתקל בצרות העולם, חוליו וחולירותיו. אני תוהה לפעמים אם זה אני שפסימי או האחרים שמעדיפים להתעלם מהשלילי ולהמשיך בחיים. מה שבטוח, החיים יותר קלים כשאתה חושב בקטן, ואני מניח שזו הסיבה העיקרית שרוב האנשים מחליטים לחיות כך.
ותאמין לי שאני מנסה להתחמק ממקורות מידע פוגעניים, אני שנים לא קורא עיתונים ולא רואה טלוויזיה, אבל הפעילות נגד הביומטרי, המעקב בטוויטר אחרי "הדוד", גורביץ, שוקי גלילי, נעמה כרמי ואחרים, עדיין מספק לי מספיק אינפוזיה של מציאות שקשה להשאר איתה אופטימי, אבל אני מנסה. אני חושב שלכתוב על דברים כבר מעיר אנשים לעובדת קיומם וגורם להם אולי לחשוב על מה הם קונים או איך להגיב בפעם הבאה שהם נתקלים בתופעה מסוימת אצל פקיד וכולי.
אבל כך או כך אני בהחלט רוצה לחפש תמיד את הצד החיובי. לראות לא רק את סכנות העתיד אלא גם את הצדדים החיוביים או לפחות האקטיביים של התכוננות אליו. הבעיה הכואבת שלי היא שאני לפעמים מתקשה לראות את הצד הזה, ולמרות שאני מקווה שמישהו יתן לי משוב שכזה בתגובות, לצערי זה לא קורה הרבה…
אז שוב – מזל"ט.
במקרים רבים לאחרונה קשה לי לשבת ולקרוא ממש את כל מה שאתה כותב, כי אלה נושאים שלפעמים קצת פחות מעניינים אותי אישית, אבל יש גם פוסטים נפלאים שלך שאני קורא עד תומם, ומתענג על כל אחד מהם.
אני מבין את געש, מבחינת רצונו לראות דברים חיוביים נוספים אצלך בבלוג.
ומצד שני – באמת קשה לראות פה, בסביבה שלנו, כאלה לאחרונה. גם אני כותב יותר על הדברים הפחות טובים. כי לא משנה לאן תסובב את הראש, תראה התנהגות נלוזה ורעה של אנשים מטומטמים, שלא היו אמורים לקבל רישיון להלך על פני האדמה הזו בחופשיות.
ועדיין – כשכל זה נאמר – אני מאחל לך עוד המון שנים של כתיבה פורה, עירא. יש בכתיבה שלך המון חוכמה מאירת עיניים, המון רעיונות שלא תמיד עולים בקנה חשיבה אחד עם החשיבה שלי, ולפעמים זה מצליח אפילו לעורר דיון סוער ביני לבין עצמי 🙂
שיהיה בהצלחה.
הופה! תיכף תדרוש כרטיס בלוגר ותיק והנחה של 50% על נסיעות ברשת!
מזל טוב, ועוד הרבה שנים של כתיבה 🙂
היי עירא 🙂
אתה מכיר את הגישה שאומרת שאין מציאות יש רק מצב תודעתי?
לי אין עוד מושג איך בדיוק מיישמים את זה אבל הכל בעיני המתבונן.
ומההכרות איתך אני יכולה להעיד שאתה בחור מאוד מאוד חיובי בבסיסך.
הרבה הרבה מזל טוב, גם אני מתענגת פה על הרבה מהפוסטים.
תודה!
יעל