כמה אנשים הסתכלו על הפוסט הכלכלי האחרון שלי וחשבו "TL;DR" (ארוך מדי ; לא קראתי), אז אני אתן את השורה התחתונה שוב:
כל הרעיונות שכרגע יעלו אצל הפרופסורים ספיבק וטרכטנברג אינם בני קיימא, הם פלאסטרים לטווח קצר שלא מתייחסים לבעיות הגדולות של הטווח הבינוני או הארוך. למי שעוד לא קראו באקו ויקי, או חיטטו בפוסטים סדרת הקיימות שלי פה בבלוג, אתם מוזמנים, היום יותר מתמיד.
אני נותן כאן עוד מספר מראי מקום למי שלא מכיר מספיק את המשמעות והטרמינולוגיות של כלכלה מקיימת:
- טור של דן תמיר בדה-מרקר.
- הניו-דיל הירוק (תקציר|דיון) של התנועה הירוקה (הותאם לישראל ממסמכים אירופאיים דומים של מפלגות ירוקות וארגונים אחרים)
- שוב, אקו-ויקי, ספציפית התוכנית הזו של שימי רף.
- וכמובן אחד ממראי המקום הקלאסיים ברשת, ההרצאה המצוינת (כשעה ועשרים) של פרופסור אל בארטלט בנושא כבר הומלצה פה בעבר בפוסט על עצירת הגידול. אני מצרף אותה בהמשך וכאן אפשר למצוא את הטקסט המלא, או תקציר. ההרצאה מסבירה את גודל הבעיה, פחות דנה בפתרונות. (ההרצאה מוטמעת בעמוד, עם מנויי הדואל הסליחה, תצטרכו לכתת רגליכם אל הבלוג)
- ספרים מומלצים על הנושא ומסביבו באקו-ויקי.
- לבסוף, למי שעוד לא מכיר, מאמר שזכה להרבה תמיכה וגם לא מעט ביקורת, ושווה לקרוא שוב כי הוא רלוונטי יותר מתמיד אחרי ארבעים ושלוש שנה, "טרגדית המשאבים המשותפים" של האקולוג גארט הארדין. הנה ביקורות עליו וקריאה נוספת.
- עדכון: ולבסוף-בסוף הנה גם פוסטאורח אצל גורביץ על הנושא ופוסט בסינגולאריטי האב על כך שנגיע החודש לשבעה מליארד בני אדם, שהצית דיון ב+גוג.
הוידאו דורש פלאש והקישור לתמליל ההרצאה אינו עדכני. יש להחליף www ב־old: http://old.globalpublicmedia.com/transcripts/645
ויקיפדיה מקשרת גם לגירסה בקיצור נמרץ: http://jclahr.com/bartlett/arithmetic.html
תודה!
תודה, אתקן!
הכנתי בזמנו ערך על הסרט של בארטלט (הערך מאד קצר , כדאי להרחיב אותו).
הוא מעלה נקודות חשובות (כמו הקשר בין גודל האוכלוסיה לבין דמוקרטית נציגים לדגומה -כל נציג מייצג יותר ויותר אנשים ככה שהקשר שלו איתם הולך ויורד).
נקודת זהירות חשובה – האוכלוסיה העולמית לא גדלה מעריכית אלא בצורת סיגמואיד (צורת S – קודם גידול מהיר, ואז לאט קצב הגידול מועט וגם המגמה הכללית מתייצב)- בניגוד לצמיכה מערכית – קצב הגידול לא עולה אלא קטן (תודה לאל) משום כך כדאי לקחת את בארטלט בערבון מוגבל.
מצד שני כאשר מסתכלים על הנתון של גודל אוכלוסיה * צריכת משאבים לנפש (או זיהום לנפש ועוד פרמטרים כמו צריכת אנריגה לנפש)- האופטמיות יורדת. שכן גם אם יש סיגמואיד, אז לגבי רוב אוכלוסיית העולם אנחנו רחוקים מכך
לדוגמה בצריכת אנרגיה לנפש, בקרב רוב המדינות המערביות יש מעין "תקרת זכוכית" – צריכת האנרגיה לנפש לא עלתה בארצות הברית מאז 1975, מצד שני היא גם לא ירדה. זה מאד מפתיע לנוכח המגמות של גידול דירות, קניית SUV ופרבור, אבל כנראה שמצד שני יש שיפורי טכנולוגיה. מצד שלישי – צריכת אנרגיה הכוללת של ארה"ב עלתה בקצב (כי האוכלוסיה המשיכה לצמוח, וצריכת אנרגיה לנפש לא ירדה).
בקרב המדינות העניות, צריכת האנרגיה לנפש גדלה. כך שאפשר לצפות שמצד צד הצריכה, אם היה מספיק אנריגה היינו רואים מגמה דומה לאקספוננטית בטווח הקרוב (כי גם אם יש מגמת S בצריכה לנפש, כשמכפילים את שני הגורמים מקבלים שהחלק של ההתייצבות הוא די רחוק – בעוד 100 או 200 שנה).