חבר נזף בי לפני כחודש, שאני בוכה יותר מדי על מות הדמוקרטיה רק כי כמה הצעות חוק מב(ה\ח)ילות מועלות בכנסת. ניסיתי להסביר לו שהבעיה היא בהלך הרוחות, באופי הדיבור ובהתהגות האזרחים וכוחות השיטור (משטרה, מג"ב וצה"ל) כלפי אזרחים וכבושים. לא הצלחתי להפנות את השיחה איתו לערוץ שבו חקיקה איננה הפראמטר היחיד, ונטשתי את המשך השיחה.
אני יכול להפנות אותו לבלוג המצוין "מדרון חלקלק" של איתמר שאלתיאל, אני יכול לקונן על כך שהיום פתחו באש (עם תחמושת חדשנית!) על נשים וילדים אזרחי ישראל, שהפגינו נגד הריסת אל-עראקיב בפעם ה-15 או אולי ה-16 (מי סופר) כדי לטעת יער של משוגעי ישוע אבל לא תמצאו על זה כמעט שום דיווח בחדשות (אני שומע על זה רק מהשטח בטוויטר), אני יכול להזכיר שרק השבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק של חברת כנסת "מהשמאל" דליה איציק, שהופכת את הקריאה לחרם על ישראל לפלילית, או הסיוע והיידוע לצורך חרם שכזה – למשל כתיבת אפליקציה שעוזרת לסנן תוצרת שטחים. זה כמעט לא משנה, אני מקבל מאנשים לרוב מבטים משתאים, למה אני נתפס ל"שטויות של השמאל הקיצוני"? הרי העובדות הן פשוטות הרבה יותר. יש בחירות מסודרות בארץ ויש לי חופש ביטוי, אז יש לי דמוקרטיה. על מה אני מתלונן בעצם?
אז הרב הראשי של צפת הסית המונים ובערך התיר את דמם של משכירים לסטודנטים ערביים, אז מה? וסופ"ש אח"כ הוא כתב שצריך להקים מחנות השמדה לערבים, נו אז אמר. הסכימו איתו עוד למעלה מ-100 רבנים, כולם על משכורת מכיס משלם המיסים, אבל לא יצא שום גינוי ואף רב לא פוטר. להפך, קמה תנועה גאה של בעלי עסקים שמחזיקים תעודת "עבודה עברית" לצד תעודת הכשרות. עכשיו אני יודע אצל מי לא לקנות. או שמא, בעצם, התעודות האלו מסייעות לי להחרים גזענים בישראל, אז אולי ארגון להב"ה ראוי לעונש לפי החוק החדש שמעבירה איציק? אין בעיה, להב"ה והרב אליהו יהיו מוגנים בקרוב מזוטות שכאלו, עובדים בשבילם על חוק חסינות לרבנים.
כלכלת ישראל היום עוינת למעמד הביניים, הקואליציה עוינת ארגוני זכויות אדם, דעות מאוזנות בעיתונות לא תמצאו כי כשכבר מכסים סיפור (בניגוד להפגנות שיח ג'ראח או אל עראקיב) – מספרים רבע סיפור. פלא שמדינה כזו נבהלה כשמצרים ניסתה להשליך את הדיקטטור החביב ולהביא, חלילה וחס, דמוקרטיה?
ועם ערכי הדמוקרטיה מתדרדרים גם ערכם של חיי האדם. השופטים עוזי פוגלמן ואשר גרוניס היום הפחיתו בדעת רוב את אישומו של אנס מורשע לאישום של "קבלת דבר במרמה", כי גוף אישה הוא "דבר", ואתה יכול "לקבל אותו" בצדק או במרמה, זה ענין סמנטי כמעט. הערכתי פעם את בית המשפט העליון אבל יש להם לאחרונה לא מעט פסיקות תמוהות-משהו. עד כמה מחלחלת (תרתי) הגישה של שלטון החוק לגופם של אנשים? ובכן, אגף אחר בממשלה, משרד החוץ או התיירות (לא ברור) משווק אותנו כמקום מצוין לתיירות מין עם סרטונים אשר שמחים למכור בזול את גופם של חברי הקהילה הלהט"בית, אני בספק רב מאוד אם זה בתיאום עם מישהו מהקהילה עד שיוכח אחרת. לא, זה לא אנטי-דמוקרטי במיוחד, זה סתם הזוי ומנותק.
הבעיה שלי עם כל הדוגמאות הקטנות האלו (ויש עוד המון, קשה לעקוב לאחרונה) הוא שלא כולן מגיעות משלטון מושחת שאפשר להחליף, אלא שזו הדעה הרווחת בעם. אלו האנשים שאיתם אני חי ועובד כל יום, ומרגישים שדעותיהם מיושמות נאמנה בבית הנבחרים, ואין מי שיתן לזה קונטרה כמעט.
אותו חבר, שהשיחה איתו בדוא"ל הניעה את הפוסט הזה, אולי ירצה להזדהות בתגובות ולקחת את זה הלאה. הוא ביקש ממני להסתכל על זה כמו ספקן, לא לתת לאנקדוטות לבלבל אותי ולהסתכל מלמעלה על המגמה הממוצעת. מודה שבהחלט קשה לי בנושא הזה לשים בצד את הרגשות ולחפש אוביקטיביות שתביא אולי אופטימיזם. אתם מוזמנים לנסות לשכנע אותי כמה אני טועה.
שתי הנקודות האלה – היכולת לבחור לכנסת וזכות הדיבור – חוזרות פעם ועוד פעם כראיות חותכות להיותה מדינת ישראל מדינה דמוקרטית. אבל גם בישראל גופא – יהא זה בירושלים שסופחה לה יחדיו, בנגב או למעשה כל מקום מחוץ לת"א, זכות הדיבור שלך מאוד מוגבלת ותלויה הן במסר שאתה מנסה להעביר והן בזהותך האתנית. הזכות לבחור לכנסת אמנם קיימת על הנייר עבור כל מי שתעודת זהות כחולה בידו (אזרחים סוגים א' עד ד'), אך למעשה קיימת רק בידי כמה משפחות שיש להן את תזרים המזומנים הדרוש ע"מ לקנות לעצמם את חברי הכנסת משאלה נבחרו ונכנסו לתפקיד.
אז האם יש בישראל דמוקרטיה? האם כבר מותר להספיד אותה או עוד לא? זה תלוי. אם דמוקרטיה עבורך היא קיומם של זכות הדיבור וזכות הבחירה, אז קיימת דמוקרטיה מוגבלת ושבורה עבור חלק מהציבור. אם דמוקרטיה היא שלטון חוק, שוויון בפני החוק או זכויות אדם אז לא. אין לנו דמוקרטיה. תנו דרור להספדים.
mux – מסכים עם כל מילה.
יש אנשים הטוענים שחופש בחירה הוא המקום בו מתחילה ונגמרת הדמוקרטיה, אבל זה רחוק מהליות נכון. במדינת ישראל יש בעיה לאזרחים שאין להם את הכסף או הפרוטקציה הנכונה לשרוד את הביורוקרטיה ואת החיים פה בכלל.
בסו"ש אחרון התפרסמו במוסף "עסקים" של מעריב שני ראיונות, אחד עם ד"ר מומי דהן (כלכלן מהאונ' העברית) והשני עם פרפו' מואב (לשעבר יועצו הכלכלי של שר האוצר). למרות ששניהם רואים בצורה שונה לחלוטין את מעמד הביניים ואת הדרך שלפיה ממשלת ישראל צריכה לפעול בעתיד, שניהם מסכימים על דבר אחד – מעמד הביניים נמצא במצב של שחיקה, אשר מסכנת את הדמוקרטיה במדינת ישראל. שניהם מסכימים, שככל שמעמד הביניים רחב ויציב יותב, כך יציב יותר גם המשטר הדמוקרטי, ואין "בריחה לקצוות" הכלכליים.
בין אם מדובר במיסים ישירים, מיסים עקיפים או כל נטל נוסף שגוזרים עלינו כל תחילת שבוע חדש – מעמד הביניים עומד בפני קריסה (אמנם זה לא יקרה מחר – אבל זה בהחלט יכול לקרות בעתיד הנראה לעין). מעמד הביניים, שרובו ישראלי-חילוני, מרגיש שדופקים אותו מכל הכיוונים, שהוא משלם גם את שכרם של העניים, גם את הרווחים של החברות, עושה מילואים עבור כל המגזרים והעשירונים גם יחד ומה לא.
בדרך הנוכחית – השאלה היא לא אם תהיה פה התפוצצות, אלא רק מתי. אני בטוח שיגיע היום שבו יקומו אנשי מעמד הביניים, ויאמרו "לא עוד!". השאלה היא רק מתי.
עמישראל בוחר היום ללכת עם ליברמן הקיצוני, בגלל שהבריונות שלו עובדת דה-פקטו. וזה הפחד הגדול ביותר שלי – שבגלל המעמסה הגדולה על גב מעמד הביניים, הוא יילך ויבחר במי שבאמת "יעבוד" עבורו, ולא משנה באיזו דרך, וכמה הוא יפסיד תוך כדי.
תראו מה קורה בהונגריה בימים אלה – מפלגה ימנית (די פאשיסטית) נותנת לבוחר משטר מאוד יציב, אבל את החשבון משלמת העיתונות – נכון לעכשיו, שינה מועצה בהונגריה, שאחראית על כך שלא יפורסמו דברים "בלתי-נאותים" על המשטר. וכולנו יודעים לאן זה מוביל. אבל מי העלה את המפלגה הזו לשלטון? משטר דמוקרטי לחלוטין. תראו את הונגריה היום, ותבינו לאן ישראל הולכת מחר.
בשנים האחרונות לא הבנתי למה האוצר "חונק" את המדינה מבחינה תקציבית למרות העודפים בגביית מיסים.
היום נפל לי האסימון באדיבות אחד מהעיתונים. כשיש עודפים תקציביים, האוצר משתמש בהם כדי לפרוע פרעון מוקדם את חובות המדינה כדי להוריד את יחס חוב/תוצר לאומי.
לטווח ארוך, יחס חוב/תוצר נמוך פרושו שאחוז יותר קטן מהתקציב השנתי הולך על פרעון חובות וזה מאפשר גם להגדיל את הוצאות הממשלה וגם להוריד את המיסים.
אבל כמובן שלטווח קצר משלמים מחיר.
הבעיה היא שאלה שצועקים הכי הרבה הם אלה שלא מצליחים לחיות במסגרת אמצעיהם הכספיים אלא צוברים חובות. חלקם – בגלל הכנסות נמוכות מדי (לא יכלו או לא רצו להשקיע בהשכלה כשהיו יותר צעירים) וחלקם – פשוט מפני שאין להם המשמעת העצמית הדרושה לשם כך.
נראה שיש סכנה שעד שהמדינה תגיע ליחס חוב/תוצר מצויין, תיגמר הסבלנות לחלק מהאוכלוסיה ויהיו מהומות.
האם להאיט את קצב פרעון החובות?
מה הקשר בין תגובתי לפוסט על הסכנה לדמוקרטיה?
אוכלוסיה שאינה מרוצה מהמצב הכלכלי שלה זו אוכלוסיה שנתפסת לנטיות אנטי-דמוקרטיות – רדיפה של העשירים היצרנים (כמו במשטרים שהתדרדרו לקומוניזם), רדיפת המיעוט (יהודים בארצות שאין בהן רוב יהודי) וכו'.
קהל מאמינים יקר .
היות ואנו בין ימי פורים שני לימי פורים קטן, אנו מעלים בפניכם את ההספד לדמיקרטיה. הספד לדמיקרטיה העמלקית כפי שהתקיימה במהלך התקופה הפרסית. בחסות האימפריה, ובגיבוי מלא של החוק הממלכתי העליון של פרס ומדי. כזכור, קרסה דמיקרטיה זו בזכות טרוריסט מפורסם. הלא הוא מרדכי היהודי, והחיילת המלכה הנאמנה אסתר. כמו כן השתתפו הבוגדים בגתן ותרש, וכן זרש, הסוכנת הסמויה בבית עמלק.
להלן ההספד כפי שנמצא בחפירות בית המן בפרס ומדי, על יד האחשרנים בני הרמכים והאחשתרנים בני האנא עארף…(שמות נורא ארוכים היו לעובדי המדינה הפרסים, בטח התקמצנו על קיצורים…9
"ציבור יקר. המדינה העמלקית מתה. הדמיקרטיה גוועה לה לאיטה. התהליך היה ארוך וכואב. כולנו ראינו זאת, צעקנו, בכינו, כתבנו. אבל היא מתה. כדרך הטבע. כל שלטון מתחלף. כל שיטת שלטון בא זמנה.
נהוג בעם היהודי בזמן הספד לומר רק את הדברים הטובים על הנפטר. ועל כן אין כאן המקום לבקר או לחשוף את עוולות הדמיקרטיה העמלקית. נדבר בשבחה. בשבח העם העמלקי שהיה ואיננו עוד.
הו עמל'. הוא עם אכזר. עד כמה יפה היית בצמאון הדם. כמה יהודים רצחת, באופן תעשייתי. כמה גז צרכת, בעודך מצדיע למנהיג. כמה מוות הבאת על עולם קטן מוכה גורל, כמה נהדר היית בצעדך על במות ההיכל. כמה נאות היו הבחירות, עת עמדתם יחד בסך. כל העמלקים יחד, להצביע על ההשמדה.
כמה שמחנו עת התבשרנו על בוא המהפך. הו..כמה דם נחסך. כמה שמחנו עת מתה הדמי-קרטיה. עת הוחלף השלטון. ועתה נחוג כולנו את החג האחרון. חג הפורים הלא הוא חג הגורל. כי אנו פה חיים היום. והמן…הו…המן. מתנדנד בדעתו, עדיין לא החליט, אם "לרדת מהעץ". או שמא…להמשיך ולהשמיד.
רק נבאר כי הכוונה לדמיקרטיה הרוסית, הסורית, המצרית, הלבנונית, והאיראנית. אין כל קשר לדמוקרטיה הישראלית המפוארת.
והרי תגובה רצינית יותר.
קשה להתייחס לכל מכלול הנתונים בפוסט, בייחוד בצירוף החומר הנלווה. לכן הכל כאן בקצרי-קיצור. אשמח לפרט במייל.
1. הבלוג על הרב שמואל אליהו שליט"א, המנהיג העליון של יהודי צפת, על פי החוק, פשוט שקרי. אין מצב שהורגים יהודים יחד עם עמלקים. זה אחד. שתיים, אין היום עמלק. אין עם כזה.
2. להלם ציטוט מודבק מן האתר של "הכסאח בנגב".
תמר, פעילה בשטח: "השוטרים פוצצו במכות נשים וילדים שעמדו במחאה שקטה, הם פשוט הכו נשים וילדים […] עמדתי ליד אישה שקיבלה מכות מארבעה שוטרים, ממש אגרופים בפנים, באזניים ובעורף, וגם בעיטות, כמעט עד אובדן הכרה […] האנשים יושבים על האדמה בגשם ולא זזים, נשים וילדים. היה ירי של רימון הלם, כדורי ספוג ישירות על הנשים, מטווח אפס"
עו"ד סאלם אבו-מדיע'ם: "אלה מעצרים בלי עילה חוקית. האנשים נעצרו בצורה שרירותית […] אלה מעצרים מכוונים שמטרתם לשבור את תושבי הכפר והפעילים שבאים לתמוך בהם […] המשטרה משתפת פעולה עם הקק"ל"
שימו לב להאשמה האחרונה. של עו"ד מוסמך על ידי המדינה. בחסות החוק החילוני. המשטרה משתפי"ת. ועוד עם מי עם הקק"ל. הבנתם? שטח קק"ל חוקי. משטרה חוקית. עו"ד חוקי. אבל המשטרה משום מה…משתפת פעולה עם הקק"ל. מוזר לא? למה שהיא לא תשתף פעולה ? זה תפקידה. האם אין כאן מסר חתרני סמוי נגד המדינה? הוא היה צריך לומר, המשטרה פעלה בכוח לא סביר. זו טענה משפטית ראויה לעו"ד. או המשטרה פעלה שלא כחוק. וכו'. אבל משתפת פעולה? זה ז'רגון בטחוני מוצהר. כל מי שמכיר את העו"ד מבין שהוא מכוון לכוון לאומני, בטחוניסטי מובהק.
ועוד רוצים שנבוא להזדהות איתם? פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח……..
בסוף יהיה פה איראן בגלל כאלה עו"ד. גם שם יש מערכת משפט …עם חוקים ותקנות והכל…
ברוך השם שביצהר אין עו"ד אנטי-פיסימטים כאלו.
אסף, מתי הוסמכת? לא סיפרת לנו 🙂
1. ההתייחסות של רבנים רבים לערבים ככלל ולפלאסטינים בפרט כאל עמלקים לצורך התרת דמם אינו חדש – ראינו אותו בכמה וכמה מקומות לצערי. ההתייחסות הספציפית שגזר יוסי גורביץ מתוך אותו עלון, אתה יכול למצוא אותה בעצמך בעלון המקורי, בעמוד הרביעי.
2.
א. השטח אינו של קק"ל, אתה יכול לקרוא קצת על ההסטוריה של השטח ושל האנשים שמנסים להקים שם מחדש את כפרם.
ב. גם אם האנשים שם מנסים לבנות כפר שלא כחוק או בהיתר, היחס וסיכון הנפש שנוקטים נגדם הוא מוגזם בעליל, וזה עולה מהציטוטים שהבאת בעצמך. זה לא יחס שמגיע אפילו לפלאסטינים הכבושים, אבל בוודאי ובוודאי לא לאזרחי ישראל (אפילו שהם "רק בדואים").
עומר – מי שמחרחר את הגזענות וניצני המקארתיזם איננו שכבת הטרודים כלכלית לדעתי. הצץ נא בשני הפוסטים האלו ותן לי דעתך:
העוקץ: איך למוסס דיון ציבורי
חד העין: להקל על מצוקת האזרחים
אני מציע לחפש אחר הכסף. יש יהודים עשירים בחו"ל עם דעות קיצוניות והם מממנים את הצד הסהרורי של המתנחלים.
ייתכן שזה בעצם כסף ערבי מתוחכם שמפעילים אותו כדי להחריב את ישראל מבפנים. אני מאוד בעד ועדות החקירה לחקירת מימון ארגוני השמאל – אבל שיחקרו גם את מימון ארגוני הימין. בלי סנקציות, בבקשה – רק שנדע מהן האג'נדות הנסתרות של כל הארגונים הללו ומי מימן אותן. ואז נדע איך להתייחס לדעות שהשמאל הקיצוני וגם הימין הקיצוני מביעים.
כנ"ל גם המסע נגד הטיקונים. כנראה שטיקון אחד רוצה להשתלט על כל המדינה והוא מחריב את שאר הטיקונים וכשיצליח נחזור למצב שבו ההסתדרות (או ליתר דיוק המושכים בחוטים הסמויים שלה) היתה הטיקון היחיד ששלט בכל כלכלת ישראל.
הפתרון האמיתי למצוקה של שכבות אוכלוסיה נרחבות זה פריסה נרחבת ונדיבה של קורסי הכשרה מקצועית מכל הרמות והסוגים (כולל קורסים לתואר אקדמי) בשילוב עם מלגות שיאפשרו לבעלי משפחות לא לעבוד לפרנסתם במשרה מלאה בתקופת לימודיהם. בתקופה האחרונה אינני זוכר שראיתי כתבות בעתונים על דוקטורים לפיסיקה שעובדים כמטאטאי רחובות כי אין משרה שמתאימה יותר לכישוריהם.
באופן כללי אני נוטה להאמין שביבי נתניהו ופקידי האוצר עושים את הדבר הנכון (הרי פרעון חובות יביא בטווח הארוך להקטנת נטל הריבית של החובות על התקציב ולכן הממשלה תוכל לעשות אותו הדבר ואפילו יותר תוך הטלת פחות מיסים שחונקים את הכלכלה), אבל בנושא הספציפי של הכשרה מקצועית אני שותף לשמאלנים בספקותיי. אני גם לא מבין למה השמאלנים אינם צועקים חמס על החוסר בהכשרה מקצועית עבור השכבות העניות במדינה.
אגב הכשרה מקצועית וכדומה – איך מתיישב החשש מפני מדינה פשיסטית שמזמברת את הערבים שבה עם המסע לשילוב הערבים והחרדים בשוק העבודה כדי לחזק את כלכלת ישראל?
יש כזה – זה נקרא "ישיבות" :).
אולי כי זה כבר לא חדשות (none-news)?
דיסקליימר – אני חי כבר יותר משש שנים מחוץ לישראל ולא עוקב כך שאני לא מעודכן.
עמוס: אכן לא היית בישראל כבר הרבה זמן. המונח עבור מוסדות, שמספקים קורסי הכשרה במקצועות הדת יחד עם מלגות קיום לבעלי משפחות הינו "כוללים", לא "ישיבות".
מה שאני מציע שונה מהכוללים בכך שתוכן הלימודים יהיה מקצועות יותר מבוקשים כמו חרטות או בנאות במקום הלכות שחיטה ונוהלי השגחה על מסעדות באזורים חילוניים.
ובעניין היפקדות מקומם של הדוקטורים לפיסיקה בקרב מטאטאי הרחובות מהחדשות כיום, הסבר יותר סביר הוא שתעשיית ההי-טק מספקת להם מספיק עבודה בהנחה שהם מספיק מוכשרים כדי לבצע את העבודה ז"א לא רימו יותר מדי בתקופת לימודיהם.
בוודאי שצועקים, אבל לצערי יש כל כך הרבה עוולות חברתיות ופוליטיות למחות נגדן עד כדי כך שכל מטרה ומטרה לחוד נבלעות בים העוולות.
אני מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לפרס ומדי.
בארץ אסור לי להקרא רב עקב גזענות יתר…אז אני רב עם הממשלה
בנוגע לטענתי לשקר, לא התכונתי לדברי הרבנים. אלא לחרדתו של הכותב להרג יהודים בעקבות כך.
אני לא אמרתי שיהרגו יהודים בגלל שהרב הראשי של צפת אמר שצריך לבנות מחנות השמדה לפלאסטינים, זה עיוות של דברי. מה שאמרתי זה שיש פה גורמים מלבים (ועוד קוראים לעצמם להב"ה) שמסיתים לפוגרום כמעט. כרגע זה בגדר שנאת זרים ובתהליכי הסלמה של חרם נגדם ונגד מי שעושה איתם עסקים.
מאד מפתה להביא דוגמאות ששוברות את חוק גודווין, אבל כאן מדובר בהסתה של רבנים – אמנם עובדי ממשלה – אבל לא חוקים ממשלתיים ממש. אבל השתלשלות ההגבלות יותר מדי דומה – איפה מותר להם לגור (רמז, לא בצפת ולא ברוב השטחים הכבושים), עם מי מותר להם לעשות עסקים ואיפה מותר להם לעבוד (רמז, לא בעסקים שמחזיקים תעודת "עסק עברי" של להב"ה או איך שלא קוראים לתעודה), במי מותר להם להתאהב (ראה ערך ההפגנות בבת ים). עוד לא הגענו לגטאות ומחנות השמדה, אבל אנחנו מזמן עמוק בתוך דמוניזציה, הפרדה גאוגראפית, חברתית ותרבותית. אבל אם לא נשים לב, יש תהליך דומה בין החרדים לשאר העם. אני מכיר חובשי כיפות סרוגות שלא מוכנים לגור "בשכונה שיש בה דוסים" (ציטוט!). כל ההפרדות וההתבדלויות האלו יגיעו בשלב כלשהוא לרתיחה וההיתקלויות של בית שמש ומקומות נידחים אחרים יגיעו למיין סטרים. כבר ראינו לא מעט יציאות של רבנים שמשווים לא רק נשים לחמורים אלא גם חילוניים למיני חיות בר, ובמיוחד טמאות. לקומץ הקיצוניים בירושליים ששורפים פחים ומכים שוטרים יש פוטנציאל לגדול אם לא יחונכו. אם לא יהיה שינוי תרבותי חריף לכיוון של הבנה, קבלה וסובלנות מצד הפונדמנטאליסטים, האמן לי שיכולה לפרוץ מלחמת אחים, והגרעין התרבותי של מקימי הארץ הזו הופכים למיעוט. אני לא מתכון להרים יד על אף אחד, ואני לא מתכוון לחכות גם ליום שבו אני כחילוני אחשב כגוי שדמו מותר. אני אאלץ לברוח מפה כשהאפארטהייד שבישראל יעבור איזו נקודת אל-חזור שלא אוכל לשמור כאן עוד על שפיותי המוסרית. תהיה נקודה שבה אצטרך להפסיק להלחם באש ואבחר לברוח. עד היום האש רק התגברה והראתה מעט מאוד סימני החלשות.
והנה דוגמא טריה נוספת מהעיתון:
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/215/184.html?hp=1&loc=6