שפת הבלוגרים, שפת הקוראים

עלתה קובלנה קטנה מקהל הקורא, שהעובדה שאני משתמש בשמות מעוברתים או מחו"לנים לאתרים שונים ((טמקא, הטוש, הקופה הרושמת, וכולי)) וטעויות מכוונות כסלנג בלוגרים ((לא לידוג, צ'כונה, מ'סתומרת)) מפריעה לקריאה זורמת ומטרידה את מנוחת הנחנחים.

ברצינות, זה משוב חשוב בשבילי – יש למישהו דיעה בנושא? זה נראה כגורם מפריע? חוסר רצינות? מסיח את הדעת מעיקר המסר? מודה לכם מראש.

37 תגובות בנושא “שפת הבלוגרים, שפת הקוראים”

    1. המממ… אני חושב שיש מצב שאני פשוט לא שמתי לב שרב הקהל שלי לא קורא את אותם הבלוגים שאני קורא.

      נחכה לעוד כמה תשובות, אבל נראה שיש לי מה לחשוב על שינוי סגנון…

  1. השמות בסדר גמור מבחינתי – כנראה בגלל שאנחנו *כן* קוראים את אותם בלוגים.
    הטעויות כסלנג סתם מיותרות בעיני, אבל לכל אחד יש את הסגנון שלו וכבר סבלתי סגנונות גרועים בהרבה – על זה לא אצא למלחמה 😉

    1. אם כך, מעתה אקפיד בקלה כבכבדה על עברית נאותה, זכה, ברה, צחה ועל הכיפאק.

      אוקי, אני הולך לישון לפני שיופיעו שוב הריבועים המסתוריים על המצח כמו בלילה שעבר…

  2. הא. כן. בדיוק. לזה התכוונתי.
    בכל אופן, אני ממש לא חושב שהסגנון הזה מפחית מעוצמת המסר.

    חוץ מזה: אחלה של טקסט לרשומים לתגובות לפוסט 🙂
    תגיד, יש סיכוי שתתקין את התוסף של "השב לתגובה זו"? אני לא מתכוון לשרשור, אלא לזה שרק מוסיף את הקישור לתגובה הקודמת בתחילת ההודעה החדשה.

  3. ניסיתי פעם להוסיף אותו אבל הוא לא הופיע בHTML הסופי לציבור הרחב, ולא טרחתי לחפור כדי להבין למה. כנ"ל תוסף של כפתורי תגיות HTML. יכול להיות שמשהו בתבנית התגובות שלי לא תקני.

    יום אחד כשיהיה לי פנאי אני אנסה להלחם בזה שוב…

  4. כשהשילוב בין עברית יפה לסלנג בוטה (של בלוגרים או של פקצות, אני לא מבדיל) נעשה בטוב טעם ובחן, זה עלא כיפךּ*. לגבי עיוותי השמות, לוקח זמן לפעמים להבין כל עיוות חדש אבל כבר התרגלתי, ואיני קורא את אותם בלוגים מדוברים.

    אני קורא כאן מספיק זמן כדי לדעת שאתה יכול לכתוב בצורה רהוטה, ועל כן סולח על כל החליקות, שמופיעות בעיקר בפוסטים שבהם היחס אורך:זמן־עריכה גדול יחסית.

    *על הכיפאק — במקור, على كيفك, אאל"ט.

    1. חולץ כובעי ורוכן לשם כבוד. הערבית שלי מוזנחת בימינו ואינני טורח להחזיק מקלדת של שלוש שפות. מצד שני לא היתה כוונתי לביטוי على كيفك, כי אם לביטוי העברי הנפוץ "על הכיפאק", שהקשר בינו לבין המקור הערבי הוא בערך כמו הקשר בין הקללות שלנו למקורן (אינעל ולא ילען וכולי) – קלוש, מתדלדל והולך.

  5. תשמע..
    אני חייב לציין שכשהתחלתי לקרוא את הבלוג שלך, לפני שנתיים וחצי פלוס, זה קצת הפריע.
    היום, כשאני מכיר כבר את הדרך שבה אתה מתבטא, גם מחוץ לבלוג, זה אחרת.
    אני מניח שזה מאוד תלוי.

    מפעם לפעם אני עדיין מגרד את פדחתי בניסיון להבין למה את מתכוון, אבל בסה"כ זה ממש לא נורא.

  6. דעתי היא שאנשים צריכים להתבטא בדרך שזורמת ונוחה להם, אם הם מובנים והמסר עובר זה העיקר.

    1. אווו… אפשר לחשוב כמה סלנג כבר שפכתי לכאן 🙂
      טמקא היא אולי האלמנט הכי מסתורי כאן, חוץ מכל ישראלי שרצה לגלוש לYNET והקליד את שם האתר כשהוא בטעות עדיין במצב מקלדת עברית (אגב, TAPUZ יוצא אשפוז, למי שלא שם עד היום לב). מעבר לזה אני מוכן לענות לכל שאלת סלנג חופשי לגמרי, רק שאלו. לא ידעתי שהשפה שלי עד כדי כך קריפטית 🙂

      1. כל הפוסטים המכילים את המילה "שטרית" או "פיילין" או "דוד שי", ובלבד שהם קצרים מ-3K ושלפחות 70% מהתוכן הוא לא לינקים.

        1. אהה… אני לא יודע אם יש לי כלי לעשות את החיתוך הזה אבל אנסה ליצור אקוסיסטמה מסודרת שבה גם פוסטים כאלו יככבו. רק אודה שאין לי מושג מה סוד הקסם של 3K, שאין לי מושג כמה פיילין עוד תככב (למרות שכידוע, היא לא באמת התפטרה, אז הכל אפשרי), דוד שי לא מציק לי לאחרונה אבל שטרית עוד יככב. מחר אפגוש אותו בבינתחומי לפאנל של יותר מ-3K, אבל אני אמסור לו ד"ש ממך…

          1. אהה, שכחתי לציין. 3 נקודות בונוס אם שלושתם מככבים באותו משפט. ("עורך בכיר בויקיפדיה מתנגד לכתוב על תמיכתה של פיילין במאגר הביוטמרי. קראו מחר פוסט באורך הגלות")

        1. כי אוגרים יש בפינת החי של גני ילדים והם אוכלים קליפות גזר מחורבנות, ומחרבנים קליפות גזר.

          ו"אוגר" זה גם לא מצחיק אלא אם למדת מחשבים במוסד שמאוד מקפיד על עברית ואתה גם מקפיד ואומר "מהדר". רוב הקוראים שלי לא יבינו, גם לי לקחה דקה בערך 🙂

          די, אני מתאפק שלושה ימים לא לכתוב בחוכמעס. זה לא קל אבל אני נותן צ'אנס.

          1. אני אומר "מהדר" ו"קומפיילר" לסירוגין, פעם ככה ופעם ככה. "רג'יסטר" לא נוחה לי להגיה בעברית, ולכן אני בדרך כלל (אומר) אוגר. וזה לא עניין של מוסד, אלא של ספר לימוד, אני חושב…

            בכל אופן, למה לך להתאפק? עם כל הכבוד לקוראים, עובדה שאנחנו כאן. תכתוב כמו שבא לך. הבעתי את דעתי כי שאלת, אבל זה באמת שווה את המאמץ? סגנון הכתיבה הזה הוא לא הרגל רע כמו כסיסת ציפורניים…

  7. 1 – לא משנה לי. תעשה מה שאתה רוצה – זה הבלוג שלך, בסופו של דבר. אני לא בטוח עם הבלוג הזה ימשיך להיות מעניין אם תנסה לענות לבקשות של כל המשתמשים שלך.

    2 – ואם אנחנו כבר בתוכנית כבקשתך – אולי תעיף את החלוקה של 10 תגובות נצפות בדף, זה מעצבן. ותחזיר את שרשור התגובות. אבל אתה לא חייב 🙂

    1. וואו, איזו היענות מהירה. מרשים!
      אישית ממש לא אכפת לי לגבי שרשור תגובות (אין כאן עד כדי כך הרבה תגובות שזה קריטי), אבל אני בהחלט מסכים לגבי מס' התגובות הנצפות בדף – זה כבר גרם לי להגיב פעם בלי לקרוא את הסוף את התגובות הקודמות, כי פשוט לא שמתי לב.

להגיב על דרור שניר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *