×× ×™ ×ž× ×”×œ מספר ×•×™×§×™× ×¢×œ מדיה־ויקי וחבר בעוד כמה (וב×חד פחות…). ×”×™×•× ×”×ª×¢×•×¤×¤×” לי חצי שעה של עריכה בויקי ×©× ×™×•×ª ×œ×¤× ×™ שלחצתי שמירה בשל תקלת של ×—×—"×™ (×ת ×”UPS ×”× ×“×¤×§×• לי ×œ×¤× ×™ חצי ×©× ×” בסופת ברקי×). בוורדפרס וג'מיל התרגלתי שחברת־החשמל ×œ× ×™×›×•×œ×” להשבית לי שמחות, ×בל ×¤×•× ×§×¦×™×” דומה במדיה־ויקי ×–×” בעיה להפעיל מסיבות רבות. לשו×ש ×”×™×” ×מור להיות ×ž× ×’× ×•×Ÿ שמשחזר מקריסה ×ת הט××‘×™× ×›×•×œ×œ ×ª×›× ×™Ö¾×˜×¤×¡×™× ×בל ×”×•× ×œ× ×¢×‘×“, ××– ×”×ª×§× ×ª×™ ×‘×–×ž× ×• ×ת TMP ×בל ×’× ×”×•× ×œ× ×¢×•×©×” ×ת העבודה.
××– ×©×™× ×¡×ª×™ ×ž×•×ª× ×™ והלכתי לחפש ×¤×ª×¨×•× ×•×ª לכמה ×“×‘×¨×™× ×©×”×¦×™×§×• לי (×וטומציה, שחזור עריכות מקריסה, עריכה משופרת וכולי). מצ×תי בויקיפדיה ×”×× ×’×œ×™×ª ×œ× ×ž×¢×˜ ×›×œ×™× ×©×©×•×” להכיר ×בל ×ין ×œ×™× ×§ ×‘×™× ×•×•×™×§×™ לעברית ××– (עוד) ×œ× ×—×™×¤×©×ª×™ מה גויר ו×× ×™×© המלצות. ×× ×™ ×בדוק ××•×ª× ×‘×™×ž×™× ×”×§×¨×•×‘×™× ×•×עדכן פה ×ת הפוסט ×× ××’×™×¢ ×œ×ž×¡×§× ×•×ª. ×בדוק עד כמה ש×פשר ת×ימות הדדית וכמובן עברית, ×בל ×× ×™ ×œ× ×ž×‘×˜×™×— להיות יסודי – ×× ×™ ×›× ×¨××” ×עצור כש××ž×¦× ×œ×™ פתרון עובד. ×× ×™×© למישהי עוד עצות ××– ×תן ×ž×•×–×ž× ×•×ª להמליץ, וכמובן ×× ×ª×ž×¦×ו משהו ש×× ×™ ×œ× ×’×™×œ×™×ª×™ ×ו ×œ× ×”×’×¢×ª×™ לבדוק – טופס התגובות במקומו מחכה.
- WikiEd – ×’'×ווה־סקריפט ×“×¤×“×¤× ×™× ×ž×‘×•×¡×¡×™ גקו ו-וובקיט (בקיצור ×œ× ×ופרה ו××§×¡×¤×œ×•× ×˜×¨) לסביבת עריכה משופרת של ויקיטקסט בתוך ×—×œ×•× ×•×ª עריכה של מדיה־ויקי. ×ª×•×¨×’× ×œ×¢×¨×‘×™×ª ××– בטח טוב ×’× ×œ×¢×‘×¨×™×ª, ×× ×™ ×ציץ עליו ×× ×™×© מה ×œ×©× ×•×ª ×©× ×‘×›×™×•×•× ×™×•×ª ×ו ×©×”×•× ×™×•×¨×© ×ותה מהCSS ×•× ×©×ר רק ×œ×ª×¨×’× ×ת המחרוזות, ו×× ×›×š למה ×œ× ×”×¤×¨×™×“×• ×ת המחרוזות מגוף הסקריפט (×פשר להריץ סקריפט ×ž×™× ×™×ž×œ×™×¡×˜×™ והסקריפט המעודכן ×”×ž×œ× ×¨×¥ מ×תר הבית של הויקיפדיה).
תוכלו להתקין ×ותו ×‘×’×¨×™×–×ž×•× ×§×™ לעצמכ×, ×ו בערכת המדיה־ויקי לכל משתמשי הויקי שלכ×, ×ו רק ב×תר המדיה־ויקי החשוב ×œ×›× (×× ×œ× ×™×“×¢×ª×, ××– לכל יוזר במדיה־ויקי יש ×פשרות לערוך לעצמו ×ת ×”CSS ×”×ישי ו×× ×ž× ×”×œ ×”×תר ×יפשר ××– ×’× ×œ×”×•×¡×™×£ סקריפטי×). כתוב שיש כמה ב××’×™× ×™×“×•×¢×™× ×‘×©×•×ש 3 ×©×¤×•×’×¢×™× ×‘×ª×¤×§×•×“×•, ××– ×× ××”×‘×ª× ×ותו, הצביעו ×œ×ž×¢× × ×‘×‘×גזילה של מוזילה.
- ×בל ×–×” רק ×חד, יש עוד הרבה כלי JS ×©×•× ×™×, ×× ×¨×§ ×”×™×” לי זמן לעבור על הכל ולדלות ×“×‘×¨×™× ×©×•×•×™×…
- WikiEditPuffer – תוסף שו×ש ששומר ×¢×•×ª×§×™× ×ž×§×•×ž×™×™× ×‘×–×ž×Ÿ עריכה בחלון מדיה־ויקי כל X ×©× ×™×•×ª ×ו Y הקשות – מה ×©×‘× ×§×•×“×. × ×©×ר ×œ×›× ×רכיון יפה (וגדל במהירות – יש להזהר!) של ×¢×¨×›×™× ×©×¢×¨×›×ª×, בקבצי טקסט ×§×˜× ×™× ×©×ž×”× ×פשר לשחזר.
- שלבו עורך ×—×™×¦×•× ×™ כמו Notepad++ ×ו VIM ×ו מה ש××ª× ×והבי×, מתוך השו×ש.
- ל××–×רוס ×™×§×™× ×œ×›× ×œ×ª×—×™×” ×˜×¤×¡×™× ×©×ž×ª×•.
- עוד רשימה ×רוכה של תוספי־שו×ש, ×œ× ×›×•×œ× ×¡×¤×¦×™×¤×™×™× ×“×•×•×§× ×œ×ž×“×™×”Ö¾×•×™×§×™. יש ×’× ×œ×“×¤×“×¤× ×™× ×חרי×, ×בל מי צריך? 🙂
- לכל חובבי FUSE ×‘×œ×™× ×•×§×¡, יש ×ת WikipediaFS. ×–×” עושה בדיוק מה ש××ª× ×—×•×©×‘×™× ×©×–×” עושה. ×–×” פסיכי. ×× ×™ ×œ× ×ž×ª×›×•×•×Ÿ להתקין ×ת ×–×” 🙂
×‘×¤×¢× ×חרת ×ציץ לר×ות ×× ×ž×™×©×”×™ מכן משתמשת ×‘×ª×•×¡×¤×™× ×‘×©×‘×™×œ הוורדפרס שלה, ×œ×“×•×’×ž× ×¡×§×¨×™×™×‘×¤×™×™×¨, שווה? × ×¨××” שתומך עברית ×•×”×•× ×”×¨×™ ×ª×•×›× ×” חופשית, ××– ×”× ×œ×›× ×›×œ משתמשי Live Writer, ××ª× ×ž×•×–×ž× ×™× ×œ×¢×©×•×ª הסבה.
סקרייבפייר אכן תומן בעברית. לעבדך הנאמן יצא לבלות זמן מה בהתאמה ובתרגום שלו לעברית לפני זמן רב עוד לפני שקראו לו scribefire. אין לי מושג אם סטטוס התמיכה בעברית נפגע מאז אבל אני מניח שלא. למרות זאת, אני לא בטוח אם הוא באמת יהיה שימושי ל־mediawiki.
בקשר ל־mediawiki, אני הייתי מנצל את היכולות של greasemonkey ושל HTML5 offline storage בשביל ליצור מערכת לשמירה מקומית של טיוטות שתתלבש על דפי העריכה של מדיה וויקי. זה לא דבר מסובך במיוחד למימוש, ויהיה אכן שימושי מאד למשתמשים.
להלן רשימת תסריטי גריזמנקי למדיה וויקי. לא ראיתי שם תסריט כפי שתיארתי, אבל אולי WikiEd יכול לבצע זאת.
http://userscripts.org/tags/mediawiki
לא רמזתי שהוא שימושי לMW, אבל היה יכול להיות מעניין אם כן 🙂
לגבי שמירה אופליין של HTML5 – לא הכרתי, נשמע מעניין. מעיין הרחבה של קוקיז? כלומר JS יוכל לשמור BLOB של תוכן טופס בקוקי-צמוד-URL, אם הבנתי אותך? נשמע פתרון לא רע בכלל! אבל אני לא מכיר את הטכנולוגיה, אז אולי כדאי שתקפוץ לעמוד שלו ותציע את הרעיון במילים הנכונות.
מדובר באחד הפיצ'רים המעניינים של HTML5, אם כי המימוש של פיירפוקס נותן רק גישה לנתונים במבנה של JSON, בעוד Google Gears מאפשר בנוסף גם גישה למסד נתונים מבוסס sqlite. האמת שאין את זה בפיירפוקס מהסיבה היחידה שהתקן המתגבש לא מציין מול איזה תקן SQL עובדים, וגוגל מימשו זאת מול תקן SQL לא מוכר בשם SQLite…
(ואני מכחיש שיש לי קרחת. יש לי שיער דליל, אבל עדיין יש שם משהו)
עדיין זה שעם הקרחת זה אני וזה שביקש דיווחים על תגובות הוא אתה… 🙂
אני צריך להתחיל לפרסם שיעורים בהבנת הנקרא…
SQlite "לא מוכר"? המון משתמשים בו, ראיתי אפילו אפליקציות ווביות שמשתמשות בו – האחרונות הן Gallery3 ואפילו הגרסא הבאה של מדיה־ויקי.
sqlite זו תוכנה למסדי נתונים, בדיוק כמו mysql ו־mssql. המשותף לכל השלושה שציינתי ואחרות הוא התקן שהן מתבססות עליו, אבל כפי שאתה בוודאי יודע לכל מסד נתונים יש סט של פקודות משלו שמשפרות מאד את השפה הבסיסית.
בתיאוריה אם נתבסס כולנו על אותו sql בסיסי לא יהיה לנו שום צורך בהתאמות מיוחדות כדי להתאים מערכת וובית לשיטה אחרת, אבל לא כך הדבר וכולם משתמשים בפקודות המתקדמות יותר (אם אני לא טועה, בשפה הבסיסית אין בכלל מבנה blob).
תאר לך מצב בו כרומיום יממש מסד נתונים מסוג sqlite, בעוד פיירפוקס יתבסס על התקן – יהיה לנו פה מצב של חוסר תאימות בין דפדפנים זהה למה שהיה לנו לפני עשור, ומוזילה לא יסכימו שזה יקרה, למרות העובדה שפיירפוקס עצמו משתמש במנוע במסד נתונים sqlite ממש כמו כרומיום.
בקשר להבנת הנקרא – כנראה ויש לי בעית הבנה קלה כשההתקנה של וורדפרס שלך חושבת שהיא יצור אנושי. 🙂
מה אכפת לי מה התקן בbackend? הדרישות שלי הן שהפורמט יהיה יעיל, פתוח, שריד (יעמוד בקריסות תוכנה), יתמך על ידי יותר ממוצר אזוטרי בודד ולא יחריך את המתכנת שרוצה לגשת אליו להשתמש בAPI שונה.
אם מה שאתה אומר מציע שהעבודה בJS שונה מול שני המנועים אז זו הבעיה האמיתית, מלבד הבעיה הזו, אני רואה מנסיוני האישי (לא קראתי על זה) שSQLite יותר שריד, משתמש בג'ורנל מסודר וככלל עושה רושם יותר רציני כמסד נתונים, ואילו JSON עדיף לו שישאר אולי כפורמט פורטאבילי של אחסון וגיבוי, אבל לא שליפה, וגם זה בעייתי כשיש מוסכמות XML יותר פשוטות.
(שלחתי מהר מדי) בקיצור אם יש שכבת אבסטראקציה טובה ואחסון מוצלח, אין לי בעיה שתהיה תחרות, זה בריא.
לגבי תוכנות עם אישיות – זה נושא שיעצבן אותך עוד יותר ויותר בעתיד, אז כדאי שתתחיל להתרגל 🙂
וורדפרס חדשה מגיעה עם הודעה מ"גב' וורדפרס", ההודעה עם הקרחת זה מטעמי, בעל הבלוג…
הפקודות של Javascript יהיו זהות, אבל התוכן של הפקודות עלול להיות שונה מאחר ואף־אחד לא קבע שמתבססים על סט הפקודות של מימוש כזה או אחר. אינטרנט אקספלורר, למשל, עשוי להשתמש במימוש של MS-SQL, ובכך לשבור תאימות מול דפדפנים אחרים, ואנחנו לא נרצה שזה יהיה כך.
לגבי ההבדל בין JSON ל־Structured offline storage – ג'ימייל משתמשים ב־SQL בעוד WordPress משתמש ב־JSON (בגירסה 2.8 וורדפרס לא יחייב אותך להשתמש ב־Gears ויוכל לעבוד גם מול המימוש המובנה של הדפדפן). ההבדל פשוט – אי־אפשר לעשות שאילתות כל עוד אין לך DB, ואני לא חושב שהייתי רוצה לעבד בדפדפן כמה מגות טובות של נתונים בכל פעם שאני ניגש לתיבה שלי באופליין.
בקשר לעוגיות, כן, המימוש דומה, אבל ההבדל הוא שלא שולחים לשרת כל פיסת מידע שהדפדפן יודע על האתר. טכנית אפשר לממש אפילו SSL בדפדפן…
וממתי וורדפרס "מחייב" אותי להשתמש בגירז? חשבתי שהוא משתמש בו רק בשביל קאשינג מקומי של הרכיבים הגרפיים של המנשק ולא יותר מזה.
"הפקודות של Javascript יהיו זהות, אבל התוכן של הפקודות עלול להיות שונה"
אין לי מילים.
מה הלאה? "מנשק התוכנה יהיה זהה אבל הAPI שונה?"
כשאמרתי API תקני והשתמשתי ספציפית במילה "אבסטראקציה" התכוונתי שאותו הסקריפט ירוץ בלי שינויים, ושזו דרישה בסיסית! מה לא ברור?
תודה רבה 🙂
בהחלט שימושי. בעיקר WikipediaFS .
לא מבין איך עבדתי קודם. המון תודה 🙂
אני לא מבין למה וורדפרס מגביל את כמות התגובות לתגובות ולא דואג לתצוגה סבירה של הדיון בלי שהוא יראה קטוע. בכל מקרה, להלן תגובתי.
אני לא בטוח אם זה נכנס ב־2.7 או לא, אבל דובר על שימוש ב־HTML5 Offline Storage בשביל לתת לך גישה לטיוטות ולפוסטים שלך גם כאשר אתה לא מקוון.
בדיוק. תדמיין שאותו אתר יכלול שני מימושים נפרדים בשביל להתאים לכל מסדי הנתונים הקיימים, ואז יבואו כל מיני פרוייקטים שיהוו wrapper בשביל לספק למפתח שכבת תאימות מול כל מסדי הנתונים, ויהיה שמח. זו הסיבה היחידה שמוזילה עצרו את ההטמעה של המפרט בפיירפוקס, לפחות עד שיהיה תקן אחיד שכל הדפדפנים יצטרכו לעבוד לפיו.
[רמות תשובה]: כי באיזשהוא שלב, יותר מדי רמות תשובה בשיחה מוצגות לא טוב והופכות את השליפה ממסד הנתונים למאוד לא יעילה.
[API שונה וזהה בו זמנית]: אז אתה מסכים איתי שאין כאן שום חתול חי ומת בו זמנית, ויש לך בעית ניסוח… אני אגיד את זה בפעם השלישית והאחרונה – אם הAPI זהה (או אם תרצה – יש wrapper אחיד), אז מה אכפת לי מה יש מתחת למעטפת, כל עוד הוא אמין, שריד ופתוח? כשאני אומר API אחיד אני מתכוון שלא צריך לכתוב גרסאות שונות של הקוד לHTML5 של דפדפנים שונים, וגוגל-גירז זה סיפור נפרד לגמרי.
בעקרון יש עבודה על הרחבה אחרת לעורך WYSIWUG (מה שאת רואה זה מה שאת מקבלת) – זה אמור להיות לכל הדפדפנים – רק שלא הצלחתי להתקין את זה (דורש יכולת הרצת סקריפטים בשרת).
לי נראה שזה דבר חשוב מאוד, ואשמח להתקין כזה דבר בויקים בהם אני עובד.
זה לא בריא לכתוב טקטס במשך חצי שעה בלי לשמור. בטח לא בויקי.
לקח לי זמן להבין חלק קטן מכל הקללות שעפו כאן.
לא קללות…
שמירות תכופות – התקן את lazarus או את WikiEditPuffer.
עריכה משוכללת – התקן גריזמונקי ואז WikiEd.
עריכת WYSIWYG לויקי זה לא סיפור מובן מאליו ולא ברור אם רצוי (לסיבות הצץ כאן), אבל התקנתי לי את FCKeditor באחד הויקים שלי ושיחקתי איתו קצת. לא משהו, אני חייב להגיד לך.