×œ×¤× ×™ כמה ×™×ž×™× ×‘× ×לי חבר ×¢× ×”×ž×©×¤×˜ "Only people give meaning". ×× ×™ ×œ× ×‘×§×˜×¢ העמוק של פילוסופיה, ××– מיד השבתי בצחוק בפר×פרזה על סיסמת ×”NRA: "כלומר ×¨×•×‘×™× ×œ× ×”×•×¨×’×™× ×× ×©×™×, ××œ× ×× ×©×™× × ×•×ª× ×™× ×ת המשמעות 'מוות' לפעולת הרובי×?". "ל×, " ×”×•× ×מר, "יש רובד מתחת, ×–×” ×ומר שמשהו חשוב/ר×וי לעשותו רק ×× ×”×•× ×ž×©×¤×™×¢ על ×× ×©×™× ×‘×¦×•×¨×” חיובית".
×× ×™ ×ž×¡×›×™× ×¢× ×”×ž×©×¤×˜, ×בל זו ×œ× ×ž×”×¤×›×” מחשבתית בשבילי. ×× ×™ ×©× ×™× ×¨×¦×™×ª×™ להיות ×©× ×‘×©×‘×™×œ ×× ×©×™×, ×›×™ לעזור ל×× ×©×™× ×¢×•×©×” לי ×›×™×£, והכי ×›×™×£ לי לעזור ל×× ×©×™× ×œ×¢×–×•×¨ לעצמ×. מי שמכיר ×ותי ×ישית ×ו קצת עוקב ×חרי הבלוג ×”×–×” יודע ש×× ×™ מחפש לעשות הסבת קריירה מזה זמן. ×× ×™ ×œ× ×ž×•×›×Ÿ יותר לעזור ×œ×ž×›×•× ×•×ª, ×× ×™ רוצה לחזור לעזור ל×× ×©×™×. על כן ×× ×™ מחפש משרות כמדריך ו×ולי בהמשך כמורה, ×ו כל דבר שבדרך ×œ×©× ×•×™×‘×™× ×ותי לכיוון: ×ž× ×”×œ ידע, יועץ-מלווה ×•×œ× ×™×•×¢×¥-מייש×. ×”×צבעות שלי פשוט מתדרדרות למצב גרוע ×©×œ× ×ž×פשר לי להקליד הרבה ((שזה רק חלק מהסיבות להתמעטות ×”×¤×•×¡×˜×™× ×¤×” בבלוג ל××—×¨×•× ×”. ול×, ×–×” ×œ× ×§×רפל ×¡×™× ×“×¨×•×, בדקתי.)).
ש×לו ×ותי ×יפה הייתי ומה עשיתי ב×רבעת ×”×—×•×“×©×™× ×”×©×§×˜×™× ×”××—×¨×•× ×™×, ××– ×›×›×”… פעלתי פוליטית למען מפלגה ×©×œ× ×ž×ª×¨×•×ž×ž×ª ×‘×™× ×ª×™×™×, × ×™×¡×™×ª×™ ×œ×”×¨×™× ×§×¨×™×™×¨×” חדשה ב×מצע × ×¤×™×œ×” של שוק, התר××™×™× ×ª×™ לעבודות ×©×œ× ×¦×œ×—×•, רדפתי ×חרי צ'×§×™× ×©×œ× ×©×•×œ×ž×• (×ו ישולמו), × ×œ×—×ž×ª×™ בחור ×‘×‘× ×§ שרק מעמיק, הת×הבתי קלות, × ×›×–×‘×ª×™, טיפלתי בכמה ×‘×œ×’× ×™× ×‘×—×™×™ ×”××™×©×™×™× ×•×”×©×ª×¤×¨×ª×™ לי מחד ×¤× ×™×ž×™×ª ×בל מ×ידך ×‘×™× ×ª×™×™× ×œ× ×—×™×¦×•× ×™×ª/חומרית, על הדרך הרביתי חוכמה ×‘× ×•×©××™ תרבות דיון והב××” של דיעות ×œ×§×•× ×¦× ×–×•×¡ ×•×§×•× ×¦× ×–×•×¡ לפעולה, הת×כזבתי מישר××œ×™× ×בל ×œ× ×”×ª×¢×•×“×“×ª×™ מ××£ ×¢× ×חר, חגגתי ×œ×¡×‘× ×©×œ×™ ×™×•× ×”×•×œ×“×ª 103 ((פוסט בקרוב, × ×©×‘×¢. ×–×” בטיוטות!)), חשבתי על מוסר יהודי ×•×”×•×ž× ×™×¡×˜×™, הלכתי ×œ×›× ×¡×™× ×•×”×¨×¦×ות, חפרתי ברשת ללמוד כמה × ×•×©××™× ×—×©×•×‘×™× ×•×‘×™× ×”× ×“×ž×•×§×¨×˜×™×” ×ž×§×•×•× ×ª, שיטות למידה, מט××§×•×’× ×™×¦×™×” ועוד ×“×‘×¨×™× ×ž×¨×ª×§×™×, הייתי חצוי בדעותי הפוליטיות, הלכתי לחוגי בית, רבתי ×¢× ×× ×©×™× ×©×× ×™ מעריך, הת×כזבתי מ×× ×©×™× ×©×”×¢×¨×›×ª×™, גיליתי ×’×™×‘×•×¨×™× ×—×“×©×™×, גיליתי גישות חדשות ומעוררות תקווה, הצבעתי והמשכתי לעמוד בקור ×œ×©×›× ×¢ ×ž×¦×‘×™×¢×™× ×חרי×, × ×™×¡×™×ª×™ ×œ×”×¨×™× ×¤×¢×™×œ×•×™×•×ª שיקדמו ×‘× ×•×©× ×“×‘×¨×™× ×©×—×©×•×‘×™× ×œ×™ ו×ולי יחברו ×ותי ×œ×¨×¢×™×•× ×•×ª לקריירה, דיברתי ×¢× ×× ×©×™× ×ž×¢× ×™×™× ×™×, הבטחתי לכתוב ×בל בעיקר התחלתי טיוטות ((כרגע בבלוג יש 23 טיוטות ×‘×”×ž×ª× ×”)), ×”×ª×œ×•× × ×ª×™ על ×›×בי ×”×™×“×™×™× ×בל עוד ×œ× ×”×œ×›×ª×™ לטפל בהן, ×•×‘×™× ×ª×™×™× ×“×—×™×ª×™ ו××£ ×”×–× ×—×ª×™ לצערי התחייבויות למשפחה וחברי×. בין לבין הייתי ×’× ×¦×¨×™×š לשבור קופת גמל, להתרוצץ ×œ×¡×™×“×•×¨×™× ×©×•× ×™× ×•×œ×”×—×–×™×§ "×צבע בסכר" ×œ×©× ×™ ×¤×¨×•×™×§×˜×™× ×—×‘×¨×ª×™×™× ×©×œ× ×ž×›× ×™×¡×™× ×œ×™ כמובן גרוש ((למעשה ×ת כתיבת פוסט הבלוגולדת ×”×–×” ×× ×™ ×ž×¡×™×™× ×‘×©×© בבוקר של ×™×•× ×”×ž×—×¨×ª ×•×ž×¤×¨×¡× ×ותו בת×ריך ×תמול כדי ×©×™×¦× ×”×ª×ריך המקורי ×ליו ×›×™×•×•× ×ª×™…))…
××– ×”× ×” ×ª×›× ×™×ª ל×ביב (פסח שמח!), ולכבוד ×™×•× ×”×”×•×œ×“×ª הרביעי של הבלוג ×”×–×” (×©×”×•× ×”×©×œ×™×©×™ ×ו הרביעי שלי, תלוי ×יך סופרי×). ר×שית ×× ×™ משיק ×”×™×•× ×‘×יחור של כמה ×—×•×“×©×™× ×ת הבלוג המקצועי שלי, וזה ×ומר ש×× ×™ ×פעיל לר××©×•× ×” בחיי ×©× ×™ ×‘×œ×•×’×™× ×‘×ž×§×‘×™×œ, ו×× ×™ עוד ×œ× ×™×•×“×¢ ×יך × ×›×•×Ÿ לחלק ×‘×™× ×”× ×ת ×”×ª×›× ×™×. ×©× ×™×ª ×× ×™ מתכוון לעבור על כל הטיוטות ×•×œ×¤×¨×¡× ×ž×” שעוד טיפה ×¨×œ×•×•× ×˜×™ (×פילו ×× ×–×” ×™×”×™×” כבר מיושן). שלישית ×× ×™ מ×וד ×שתדל ×œ×”×©×œ×™× ×‘×—×•×“×© ×ת כל ×”×¤×¢×¨×™× ×•×”×—×•×‘×•×ª ×”××™×©×™×™× (ו×× ×™×© ×œ×›× ×”×¨×’×©×” ששכחתי ×חד ××ª× ×ž×ד ×ž×•×–×ž× ×™× ×œ×”×–×›×™×¨ לי במייל ×ישי), לפחות כל עוד ×ין לי ×”×›× ×¡×” מסודרת, ×× ×™ יכול לחזור לעסוק במה שחשוב, וזה לעזור ×œ×—×‘×¨×™× ×•×œ×”×©×§×™×¢ בסביבה, ×›×™ ×–×” מה ×©× ×•×ª×Ÿ ×œ×—×™×™× ×©×œ×™ משמעות 🙂
×—×’ ×ביב שמח!
תרשה לי להמליץ לך כמה דברים?
1. לגבי הבלוג החדש, סחטיקה ומזל"ט. אני הייתי פותח שם קטגוריה קצת יותר "אישית", משהו כמו "חוויות מאחורי המקלדת", והייתי מעביר לשם את הסיפור עם ה-RAID (בעברית, בעברית), כך שהלקוחות הפוטנציאלים שלך ידעו שעירא יודע להסתדר גם במצבים שלא רשומים בשום ספר וגם עם הפצות לא מבוססות דביאן. לעניות דעתי, זה יתן לך יותר קרדיט.
2. בקשר ללחזור לעזור לאנשים: אר יו שור יו אר רדי פור איט? כי בשביל לעזור לאנשים באמת תצטרך להתחבר לצד היותר רגשי בך ולבטן שלך, הרבה פחות לצד הטכני בך. אתה יודע, זה להיות הרבה יותר אמפתי (אני לא טוען שאתה לא), להקשיב ולהגיב לדברים שגם לא מוצאים חן בעיניך, ו-Switch ביניהם אינו דבר קל, אני יכול לאמר זאת מנסיון אישי.
חץ, אם אתה מתכוון להמליץ בלי אישור, אז זה מגוחך לשאול 🙂
עד עכשיו חשבתי שבחרת בבלוג שלך את "כמה מילים, ברשותכם", כאילו כבדיחה על הישראלים ש"מבקשים רשות" בכוונת "עכשיו שב בשקט ואני אגיד לך את דעתי". כשאתה עושה את אותו הדבר אצלי בבלוג זה כבר פחות נראה כבדיחה 🙂
לגבי הבלוג המקצועי:
שפה: רבות תהיתי אם לכתוב אותו בעברית או אנגלית. מצד אחד הקלינטורה שלי כרגע ישראלית, ומצד שני אין שום רע בלהיות מוכר בחו"ל, אם יום אחד מתדרדרת פה התאו-דמוקרטיה היהודוישראלית לפאשיסט-פסבדודמוקטיה היהודיסטית ואני צריך למצוא את עצמי מחפש מקום להתיישב בחו"ל (ואמן שלא יקרה אף פעם). בכל מקרה על נושאים טכניים ופקודות קומנדליין אין מצב שאני ארצה לכתוב בעברית, זה כאב ראש להחליף כל הזמן את הכיווניות, והשפה הטכנית בעברית עקומה וצורמת. מי שעושה תרגילים כאלו עם ריידים עדיף לטובתו שיידע לקרוא אנגלית ושלא ישתמש בי בתור מקור מידע יחיד.
נושאים: אני לא רוצה לכתוב בלוג על הצד הטכני ה"נמוך" של ניהול ידע כי זה גם משעמם לי את התחת וגם לא הכיוון שבו אני אוצה ללכת על הקריירה. אם אני אכתוב שם על בעיות ופתרונות IT אז ישכרו אותי לפתרונות IT, ומזה אני מנסה לברוח, אם עוד לא הבנת.
עזרה לאנשים: אין לי אופציות אחרות כדי לשמור על השפיות ושמחת החיים. הגב שלי עקום, האצבעות שלי בקושי מתפקדות, ואני ממש מעדיף בהרבה לדבר עם אנשים ולעזור להם מאשר לקבל מהם מקלדת ולפתור להם את הבעיה בלי שהבינו איך ומה. אם היית מכיר אותי באמת, היית מבין עד כמה זה הרבה יותר אני, ועד כמה אני מתוסכל כבר 9-10 שנים מזה שאני לא מצליח לעבור לתחומים כאלו. עכשיו עם בריאות הגוף שלי זו לא "רק אופציה" או "בריחה" אלא הכרח.
בנוסף, כיון שעבדתי, בשכר ובהתנדבות, בלתאם בין גורמים כדי להביא להבנה ושיתוף פעולה, אני יודע היום יותר על הבעיות שבתפר הזה. איך מהנדס שמתקשה לפתור בעיות אנושיות, ומישהו שאינו אוריין טכנולוגי אבל שיש לו בעיות אמיתיות, יכולים להדבר ולהגיע לפתרון אחד בשביל השני. יש לי עוד הרבה ללמוד על התחום, אבל נראה שאני מתחיל לא רע, מהתרשמות משיחותי עם אנשים.
טוב, קודם כל לא היתה לי כוונה לקבוע לך דברים, אישור או לא אישור, אז מתנצל אם נפגעת..
לגבי הדברים:
1. אני מתקשה להאמין שה"התאו-דמוקרטיה היהודוישראלי" כפי שקראת לזה תתדרדר עד מצב כזה שתצטרך לארוז את חפציך ולעבור למדינה אחרת. גם אביגדור ליברמן עם כל ה-הו-הא בסופו של דבר יאלץ להתיישר וכבר היו דברים מעולם.
2. העניין שאני דיברתי עליו מבחינה טכנית לכתוב הוא לאו דווקא בשביל להראות שאתה יודע IT ושישכרו אותך ל-IT, אלא להראות שאתה יודע להתמודד רגוע גם עם מצבי לחץ קריטיים כמו הדוגמא שנתת כאן. זה בסופו של דבר טוב עבורך.
3. לגבי הגב והאצבעות וכו', הייתי מפנה אותך לאחת מעולה בדיקור סיני, אבל אני לא חושב שתרצה ללכת ואני מכבד את בחירתך כמובן.
אם הייתי נפגע לא הייתי טורח לענות. אם הייתי מרגיש שהייתה כוונה מצידך לפגוע הייתי טורח לכתוב לך תגובה מתרה. אני לא נפגע כל כך מהר.
מה שכן, הייתי מאוד משועשע. השימוש הקלוקל בהתנצלות הזו השתרש לך. הרי בבלוג שלך אתה לא צריך לקבל רשות דיבור, ולכן שחשבתי שזה מטבע לשון שהשתמשת בו בהומור עדין. אבל כשאתה עושה בו שימוש כאן זה נראה כאילו שכחת מה משמעות המילים בכלל. היום זרקת לי כמה עצות שאני בוחר לקבל או לא, אבל ביום אחר אתה עלול באמת לפגוע במישהו אחר בנושא אחר, אז שים לב. מציעים משוב, מקבלים אישור ורק אז נותנים אותו, זה הכל 🙂
לגבי עתיד השיח הציבורי, ליברמן ודברים אחרים, אני מסכים איתך חלקית, ועל זה חלק מהטיוטות שבקנה. לגבי התמודדות עם לחץ או מה שהפוסט הזה אמור להראות… אהה.. אוקי, אז אני שמח לראות שזה מה שהסקת מזה, אבל לא חשבתי על האספקט הזה כשכתבתי אותו. לגבי דיקור סיני, זו אולי הרפואה האלטרנטיבית שעד היום הכי מסקרנת אותי ולדעתי לא נחקרה מספיק. אין לי ספק שאנסה גם אותה אם אגיע לסוף האופציות הקונבנציונאליות בחזקת "מקסימום זרקתי כמה שקלים לפח" (ויש לי שמות של שניים שעושים פלאים לחברים שלי).
מה הקטע של שרשור והקטנת הפונט? ככל שיש יותר תגובות צריך זכוכית מגדלת יותר רצינית? 🙂
לגבי הקטע של הדיקור, לאיזה גבול אתה מחכה? זה לא שצריך 10 טיפולים ו"אמונה" של עירא כדי שזה יתחיל לעבוד. אדרבא, אם תוך 3 טיפולים אין שיפור משמעותי, המטפל שלך על הפרצוף. אגב, אתה מוזמן תוך כדי הטיפול לשאול מה לפי הרפואה הסינית מציינים הכאבי גב והאצבעות שלך, יכול להיות שהתשובה אולי תפתיע אותך (יש לסינים פרשנות אחרת לגבי הסיבה).
באמת מוזר הפונט הזה… אני אחפש אם אפשר לשנות את זה בוורדפרס. בסה"כ הפעלתי את פיצ'ר שירשור התגובות, לא התעמקתי הלאה 🙂
3 טיפולים, אם הם ב200 ש"ח טיפול, אין לי. אני אברר. קודם כדאי שאקבע עם עוד סוג רופא שיראה מה הוא מוצא לי, אם הוא מוצא משהו.
וואלה אני מקנא בך.
אני תמיד עבדתי או טיילתי. אף פעם לא היה לי זמן להשקיע בחברים ובסביבה ולדאוג שלחיים שלי תהיה משמעות. אבל בקצב נפילת ההיי-טק, אולי יהיה לי. אבל לא היום.
מודי? אתה מרגיש חוסר משמעות בחיים? עליך לא הייתי מאמין, אתה הרבה יותר רוחני ממני…
מצד שני, אני מקנא בך שיצא לך לטייל הרבה. אני לא ממש הצלחתי לחסוך ולטייל, והנה עכשיו אני בלי כסף, בלי עבודה, בלי חו"ל וגם בבריאות גוף מתדרדרת. אני יודע שבעיניך יש כמה נקודות מאוד לא אידאליות בחייך, אבל אלא אם כן יש דברים שהתעלמתי מהם, אני חושב שהבחירות שלך בינתיים היו יותר מוצלחות (או אולי זה המצב האנושי הרגיל, שהדשא של השכן כרגיל נראה ירוק יותר).
רוחניות היא מסך. היה לא מזמן מחקר שגילה מתאם הפוך בין מדינות דתיות למדינות שבהן אנשים מאושרים (וכמובן שהאפיפיור התעצבן). לי זה נשמע הגיוני – אם החיים שלך טובים, ויש לך משמעות, בשביל אתה צריך אלוהים?
אתה צודק לגבי פירמידת הצרכים: לי יש משפחה, עבודה, כסף, בטחון, השכלה … אז אני מחפש יותר, ומתאכזב מכך ש "זהו. אין יותר." אני חולם על להתפטר, להתגרש, להישאר חסר-כל ולהתחיל לטייל שוב.
אני ציפיתי ממך למשהו קצת פחות פשטני כפתרון ל"זהו, אין יותר" 🙂 אני גם מתנצל אם אני מפתח את הנושא הלאה – אני שואב לגיטימיות מזה שהעלית את הנושא. אם לא מתאים, אתה לא חייב לענות לי כאן בבלוג.
קטונתי מלהכיר מספיק את חייך בשביל להבין מאיפה בא ה"שוברים את הכלים" הזה או להציע לו חלופות ספציפיות בביטחון שהן הנכונות לך, אבל יש מי שממלאים את הריק של ה"אין יותר" בלימודים, בתחביב, במעורבות קהילתיות, העמקת קשרים רגשיים קיימים, השקעה בחינוך הילדים, אקטיביזם הומניסטי או לפחות הומניטרי אחר כלשהוא.
והנה שאלה מנחה… אם לחזור לחוסר כל ולהתחיל to walk the earth לא הביא אותך לאושר בפעם הראשונה, מה האינדיקציה שעליה אתה בונה שבפעם השניה זה יצליח? מה אומרת לך הידיעה שהפעם בכ"ז יציקו לך המחשבות והגעגועים לבתך?
אני מציע, אם כך, את הניחושים הבאים, אולי גם מישהו אחר ישאב מהם השראה:
* אם קיבלת ש"רק אנשים נותנים משמעות", ויש לך אנשים שמשמעותיים לך יותר מאשר שאר האנושות, אז עדיף לחפש משמעות בקרבתם.
* את הריק שאתה טוען שהתחלת להרגיש כשהפסקת לטייל אולי סחבת תמיד וגם לא תמלא בטיולים. אולי הטיולים הם רק בריחה זמנית והסחת דעת – המון נופים אנושיים ואחרים יחלפו, אבל בטיול לא נעצרים מספיק זמן במקום אחד כדי לבדוק את כל האפשרויות שעלולות למלא את הריק הזה, מקסימום מצליחים להתעלם ממנו לקצת.
* ואולי הטיול כן מילא לך ריק ולא רק הסיח את דעתך ממנו, זה בגלל שהמסע עצמו היה ענין והתמודדות. אתה מפחד שהסתיים לך המסע? בדוק שנית לפני שאתה מתחיל לגרוס אותו ולהתחיל מסע חדש. אולי המסע הקודם עוד לא נגמר אלא צריך רק להבין שהוא ממשיך בצורה אחרת? אולי הטיול שאתה מחפש הוא בכל זאת רגשי ולא פיסי?
כנראה שלא סתם המילה "מסע" משמשת את כל ההוגים בענין, ואתגר תמיד מושווה לטיפוס על הר. בטח פרויד או יונג יסבירו יותר טוב. למשל אני יכול לראות איך האנלוגיה הזו יכולה לעבוד כשאנשים מתחילים להתווכח איתי על בחירתי בחופש מגידול ילדים. ברור לי שאני באמצע מסע שעודני רחוק מלהרגיש ששבעתי ממנו, אבל אני לא מצליח להסביר להם שהמסלול שהם מציעים לי לא נשמע לי יותר מעניין מה"טרק" שאני עכשיו מנסה לנווט בו. אולי אני יכול לנסות להסביר להם שמנקודת המבט שלהם הם מנסים לשכנע בושמן הדיוט מהסוואנה המשעממת לטפס על הקילימנג'ארו המרתק, ואילו מנקודת המבט שלי אני מטפס ברגל באמצע מסע להגיע לעיר הסודית של מאצ'ו-פיצ'ו בעוד הם מנסים לשכנע אותי שיותר מענין לעלות ברגל את פרויד ולהגיע לקניון מרכז חורב על הכרמל כי יש שם מקדונאלדס מצוין.
"רק אנשים נותנים משמעות" זה בדיוק ההפך מאמירה רוחנית.
זהו נסיון (פשטני אומנם, אבל קצר ונחמד) לאמירה אונטולוגית ו פרסקריפטיבית + קצת פסיכולוגית.
אונטולוגית: בעולם אין משמעות "חיצונית" אלא רק את המשמעויות שבני אדם בוחרים להעניק.
פרסקריפטיבית: התכליות היחידות הראויות הן כאלו שמשפיעות על בני אדם באופן חיובי, והן היחידות שיעניקו אושר.
מה שאתה קורא לו "פרספקטיבה", הוא אכן תלוי חינוך ומוסר. לא חסרים אנשים שהתכלית שמעניקה להם אושר היא הכנסה של הרבה כסף ולא משנה אילו אנשים נדרסים בדרך (לזאת יקרא קפיטליסט חזירי או שמות אחרים יותר אקדמיים). השאיפה שלי היא שהאנושות באמת תתנהג כך, היום אנחנו עוד לא שם 🙁
ואם כסף גורם לך להיות מאושר – זה בסדר (כי זה משפיע לחיוב על אנשים – אתה (ובתקווה שלא משפיע לשלילה על אחרים)).
אבל אם פתאום אתה מרגיש ריקנות, ועוד כסף פשוט לא עוזר, המשפט נותן לך רמז למה זה קורה.
צריך לשאול את ברני מיידוף ואת בעלי הבנקים שצפו ולא מנעו, ושעדיין הולכים למשרד כל יום – מה עושה להם את זה. אחרי זה את כל אלו שקיבלו בונוסים בלי למחות. אחרי זה כל אדם שמקבל שוחד כדי לעקוף חוקים…