רוצח האייפונים ממאונטן וויו

האם הגיע סופו של האייפון? ניב קלדרון טוען שכן. אני מחכה שהאבק ישקע ויתהדק היטב לפני שאביע דעה בעד ונגד הג'יפון (יש לבטא מלרע) או אחליט אם לקנות אחד. בינתיים יש רק דגם אחד של HTC בשוק, קיוויתי שלקראת הקריצמס יצאו הרבה יותר יצרנים עם אנדרואידים אבל עברו כמעט שלושה חודשים ובינתיים שקט מופתי. לא ברור גם אם היציאה המהירה של HTC היתה לטובתם, קראתי כמה תלונות על איכות חומרה בעייתית אבל קשה לקבל מידע מאוזן, אם המוצר אכן פזיז וחצי מבושל או שאלו פשוט חובבי גאדג'טים שימצאו פגם בכל דבר.למישהו יש אחד כזה כבר בארץ?

בינתיים עבר עוד גל הדף על הבורסות, בחירות אמריקניות, והווב עבר להתעסק בדברים אחרים, הג'יפון נעלם לגמרי מהכותרות, ואין לי מושג אם זה טוב או רע 🙂 הניחוש והתקווה שלי: המערכת הזאת תשטח את השוק, נראה איך סוניאריקסון יתמודדו ישירות ראש בראש עם יצרנים סיניים זולים, ואיך נוקיה יאלצו לבלוע צפרדע גדולה עם העיכוב של פתיחת סימביאן ולצאת עם טלפונים שיריצו אנדרואיד או יתמכו בשתי המערכות. זה אומר גם שהרבה יצרנים יתמקדו במחיר החומרה ולא רק בשיתופי פעולה עם ספקים ונעילת קושחה. כבר היום HTC נמכר ב$400 בלבד ללא נעילה והגבלות כדי לעודד מפתחים, ואני מאמין שאנחנו צפויים לראות גל של חומרות שיתנו בעצם את רמת הפתיחות של אופנמוקו (אני מקווה!). יהיה מעניין, רק נשאר לקוות שהכלכלה תתייצב ויהיה לנו את הכסף לקנות אחד מהם…

40 תגובות בנושא “רוצח האייפונים ממאונטן וויו”

  1. אה! פוסט טרולינג להירנוטים!

    I'm game! FUN!

    1 – גל מור, מההיכרות הוירטואלית עם כתביו עושה רושם אינטילגנטי. אתה קישרת לפוסט מספטמבר בבלוג של ניב קלדרון. 😉

    2 – אני חושש שאנשים שוכחים ש"אייפון" הוא סאבסט של פלאטפורמה שלמה. אני מציע לך לזכור שחוץ מהסלולארי הנ"ל יש גם אייפוד טאצ'. שים לב ללינק הזה: http://www.amazon.com/gp/bestsellers/electronics/172630?ie=UTF8&ref_=pd_ts_e_nav

    2.1 בהמשך ללינק הקודם: ללפני שיבוא האייפון קילר – אני עדיין מחכה לאיפוד קילר שיבוא. הבטיחו אחד כזה כל רבעון עוד מ2003

    3 – על אנדרוייד מול אייפון כתבתי לא מעט* בבלוג הלועזי שלי. גירסה מקוצרת: לא קילר ולא נעליים. גירסה פחות מקוצרת: אחידות חומרה. אחידות ממשק חומרה. אחידות ממשק תוכנה.
    אז, לדעתי, לאנדרוייד אין סיכוי גדול להיות"אייפון קילר" גם אם זאת היתה המטרה הממוקדת של גוגל. אבל זאת לא המטרה של גוגל. המטרה של גוגל היא יצירת מנגנון תחרותי שיצור הרתעה מהאפשרות למנוע גישה של משתמשים במוצרים שמהם גוגל עושה כסף – במוצרים של מיקרוסופט/אפל/סימביאן/מפעילים סלולארים/אחר.

    4 – "קיוויתי שלקראת הקריצמס יצאו הרבה יותר יצרנים עם אנדרואידים אבל עברו כמעט שלושה חודשים ובינתיים שקט מופתי"
    לא מפתיע אותי. חברות לא נוטות להשקיע מאמצי פיתוח ושיווק במוצרים שמבוססים על פלאטפורמות ש:
    4.1 – לא פותחו על ידיהם.
    4.2 – אין להם שוק מוכח.
    4.3 – ואתה עוד חושב שלמודו יש סיכוי?!
    4.4 – מה דעתך על 4.3

    ————-
    * הנה כמה פוסטים לפני השינה:

    http://herenot.livejournal.com/60043.html
    http://herenot.livejournal.com/60250.html
    http://herenot.livejournal.com/57907.html
    http://herenot.livejournal.com/53962.html

  2. אה… מה קרה לי שם? 21:25 זו לא שעה לעשות פאדיחות בסיסיות כאלו, איפה היה הראש שלי? והקרחת? התנצלויותי לניב ולגל, זה כנראה רק בגלל שאני מעריך את שניכם! 🙂

    ולגבי מודו: הם עוד חיים?! הם התכוונו להשתלט על השוק בעונת הקריסמס, אבל לא שמעתי מילה מאז.

  3. "ולגבי מודו: הם עוד חיים?! הם התכוונו להשתלט על השוק בעונת הקריסמס, אבל לא שמעתי מילה מאז"

    זה נדחה לפברואר*.

    "התנצלויותי לניב ולגל, זה כנראה רק בגלל שאני מעריך את שניכם!"

    אני לא מכיר את קלדרון, כמובן. יכול להיות שהוא גם אינטילגנטי**.

    ————-

    * לא ברור באיזו שנה. גם לא באיזה יקום מקביל.
    ** השימוש במונח "אייפון קילר" לא מהווה עדות חיובית לעניין הזה.

  4. You seem to underestimate the power of the G-Force.

    יש לי הרגשה שעוד נראה הבחנה ברורה בין "סתם אנדרואידים" ובין כאלו שיזכו ללוגו ה"G" שקיבלו HTC, ואנשים ילמדו לעשות את השיקולים.

    כרגע כבר העובדה ששירות הסינכרון בחינם לעומת האייפון, ומדיניות הAPPS יותר חופשית, זה מסמן לדעתי את הדרך לשבירת המונופול. לא קילר אבל תחרות ראויה.

  5. "כרגע כבר העובדה ששירות הסינכרון בחינם לעומת האייפון, ומדיניות הAPPS יותר חופשית, זה מסמן לדעתי את הדרך לשבירת המונופול. לא קילר אבל תחרות ראויה."

    1 – אתה משתמש במונח "מונופול" – I don't think it means what you think it means.

    2 – "יש לי הרגשה שעוד נראה הבחנה ברורה…" – נראה מה תהייה האסטרטגיה השיווקית לפי מה שבאמת יקרה בשטח. עד עכשיו מעט מאוד הספיק לקרות. זה לא משנה גם אם זה מה שיקרה (מיתוג שיווקי למכשירים שגוגל חפצה ביקרם – רעיון מעניין) – חוץ מאם כל המכשירים הללו יראו אותו דבר, יהיו להם אותו ממשק חומרה, אותם סנסורים, אותו מבנה מקשים, והם יהיו ממותגים בצורה אחידה – אין לאנדרואיד סיכוי להתחרות באייפון – אם זוהי בכלל המטרה של גוגל, which it isn't.

    3 – "לא קילר אבל תחרות ראויה" – אוקי – אז עכשיו אנחנו משתמשים בטרמינולוגיה של "תחרות ראויה" במקום "אייפון קילר"… ידעתי שזה יהיה כייף. בקצב הזה עוד שתי תגובות תהפוך להיות פאן-בוי אמיתי של אפל. 🙂

    3.1 לגבי שירות הסנכרון, שכבר ממומש על ידי אפל בmobileme, אם זה יהיה מה שיגרום לאנשים לעבור לג'יפון בצורה שתטריד את אפל… נחש מה אפל יכולה לעשות.

    3.2 לגבי מדיניות apps יותר חופשית – זו בעיה אמיתית, אני מסכים – היא פשוט לא מטרידה אף אחד חוץ מאת המפתחים שהבעיה הספציפית הזו מטרידה אותם. זה לא מטריד את רב המפתחים ברמה שהם לא יפתחו עבור האייפון-אייפוד טאצ'. וזה ממש לא מטריד את הלקוחות.

  6. רק ראוי לציין שה-Neo (הפלטפורמת חומרה של ה-OpenMoko) מריץ, נכון להיום, אחת מארבע מערכות. הוא מריץ OpenMoko, מערכת מבוססת QTopia, מערכת Debian ו…. אנדרויד. כל הארבעה בקוד פתוח, עם קרנל משותף אחד (עד כמה שאני עוקב). במובן זה, בהחלט ייתכן שהניאו יהיה הג'יפון האמיתי הראשון…

    שחר
    – המערכת של אנדרואיד לא כל כך בנויה לטלפונים נטולי כפתורים לחלוטין, כך שהיו קצת קשיים ראשוניים עם אנדרואיד. לפני שהוא הפך לקוד פתוח, היתה בעיה שהוא קומפל ל-ARM5, בעוד שהניאו הוא ARM4. למיטב ידיעתי על שתי הבעיות האלו או התגברו, או בשלבים מתקדמים של להתגבר. רוב הבעיות המשמעותיות של הניאו היום אם רוצים *איזושהי* פלטפורמה קשורות בקרנל (צריכת זכרון, suspend כמו שצריך וכו').

    ש

  7. כשאמרתי מונופול התכוונתי לרעיון של פלטפורמה מלאה, כולל שירותי משרד, דואר, Unified Messaging, מדיה, אפליקציות והכל במנשק מודרני. בלאקברי לא עומדים (ואולי לא מנסים לעמוד) בקצב של מערכת ההפעלה של האייפון והשירותים המולחמים לה, אבל יש סיכוי לא רע שגוגל יצליחו אם ירצו.

    אתה חוזר כל הזמן לעניין של תפירה לחומרות ספיציפיות, אבל אני רואה שוק שבו יש מי שרוצה מסך מגע דקיק ואלגנטי ואחר מעדיף מקלדת מלאה אפילו אם המכשיר מגושם. אני לא רואה בעיה ששני דגמי אנדרואידים יחיו במקביל עם קונפיגורצית מנשק שונה, זה רק פותח את השוק.

    אני לא אומר שגוגל רוצים להתחרות שאפל, הם משתפים פעולה יפה. אבל גוגל בהחלט רוצה שאנשים יגיעו לשירותים המקוונים שלה, שיהפכו למקבילים לאייטיונס ושירותים אחרים לפי דרישת המשתתפים, אבל מצד שני לא יכבלו אותם לשם, וזה מפתח חשוב לדעתי.

    לגבי היותי פאן-בוי של אפל, אני חושב שאתה יודע את דעתי. יש להם מוצרים יפים וכיפיים, עד שאתה רוצה לעשות משהו שלא עבר את אישור הבוס, ואותי זה מטריד. אם זה החלפה של תוכנה או חומרה שלא באו מקופרטינו או עברו אישור, אתה בצרות. לאנשים כמוני זו נקודה מציקה. זו גם הסיבה שאנשים שמתעקשים להריץ חלונות אני מציע להם להשאר לפחות עם XP ולא לעבור לויסטה. קצת חופש צריך, ויותר מזה -זה מה שהלקוחות רוצים. אם לא תתן להם, יקחו בכוח, ואני מאמין שההבנה הזו מחלחלת להנהלות היצרנים וספקי השירות.

    איך אני יודע? כי בכנס סלקום למדיה המנטרה הזו חזרה כל הזמן אנשים שייצגו גם את נוקיה, גם את תעשיית המוסיקה, גם את המפעילים הסלולאריים: הלקוחות יודעים מה הם רוצים, ואם לא תתנו להם הם יקחו לבד. ראה ערך ג'יילברייק וכמות האייפונים בארץ. בסוף היום הם פחות מעוניינים באפפ סטור ויותר בצורה והעיצוב (גם מנשק תוכנה וגם חיצוני-תעשייתי) שישרתו מטרות אחרות ממה שהיצרן רוצה לכוון אותם.

    לגוגל יש את הכח לתת את הפלטפורמה המלאה והמולחמת היטב של צד האפליקציה, ויצרני החומרה נשאר להתרכז במה שהם מבינים – חומרים ואלקטרוניקה. אין עוד חברה שמרכזת יפה את כל המעצבים תחת גג אחד כמו אפל, אבל גוגל נותנת למאות אלפי קופים להקיש על מליוני מקלדות, עוד יצאו כמה שייקספירים מהעסק, וזה מה שמעניין אותי, וזה מה שיערער את מעמדו אל האייפון כפלטפורמה סגורה. אני מקווה.

  8. מה המטרה של גוגל?

    להגדיל את העוגה.
    כבר היום יש להם כ 80% משוק החיפוש והפרסומות, כך שקשה לגדול. אבל אם הם יתנו, בעלות נמוכה ביותר (כמה עשרות מיליוני דולרים) דחיפה משמעותית לאינטרנט הסלולארי, אזי השימוש בשרותים שלהם, ובפרט הפרסומות (שם 99% מהרווחים שלהם) יגדל.

    זו הייתה האסטרטגיה שלהם בהשתתפות במכרז הספקטרום בארה"ב (שם הם הבטיחו פתיחות למכשירים ואפליקציות ע"י הצעת מחיר מעל הרף הנדרש לספקטרום פתוח), וכך הם עושים עם האנדרויד – פלטפורמת תוכנה שתעזור לאחרים ליצר שלל של מכשירים, חלקם טובים וחלקם פחות, אשר באופן כולל יגדילו את השימוש באינטרנט.

    הרי אני יכול ליצר טלפון אנדרויד עם חיפוש Microsoft ודואר Yahoo, וגוגל לא יכולה למנוע זאת (קוד פתוח). בבחירת האפליקציות היא עדיין מתחרה עם כל האחרים אצל יצרני הטלפונים. אבל לא משנה מי ינצח בתחרות משנית זו, אתה עדיין תגלוש יותר, תראה יותר פרסומות גוגול, וגוגל תגדל.

    ולכן גם ה app store וכל שאר הקומפוננטות.

    המטרה היא הגדלת השימוש ברשת. כל השאר משני.

  9. שי: אני מסכים. בכל אופן – הם לא מתמקדים באפיון, תכנון, פיתוח, ויצור של מוצר/פלאטפורמה שמטרתו היא להרוג את אפל – כדי לעשות את זה הם יהיו* חייבים להיות יותר ממוקדים בהגדרה של סביבה הומוגנית עבוד המפתחים והצרכנים – את זה אני לא רואה קורה באנדרואיד.

    עירא: "אתה חוזר כל הזמן לעניין של תפירה לחומרות ספיציפיות, אבל אני רואה שוק שבו יש מי שרוצה מסך מגע דקיק ואלגנטי ואחר מעדיף מקלדת מלאה אפילו אם המכשיר מגושם. אני לא רואה בעיה ששני דגמי אנדרואידים יחיו במקביל עם קונפיגורצית מנשק שונה, זה רק פותח את השוק."

    הסברתי את זה כבר, אבל אני ארחיב: זו לא בעיה קטנה – זו סדרה של כמה בעיות גדולות, פוטנציאליות (מכיוון שכיום יש רק ג'יפון אחד בשוק):

    – למפתחים: במקום לתכנן ולדבג תוכנה אחת שרצה על מעבד מסוג אחד, עם גודל זכרון אחד, שמקבלת אינפוט מממשק פיסי אחד – מפתחים יהיו צריכים לתכנן ולדבג, עבור אנדרואיד, תוכנות עבור כל הפרמוטאציות הרלוונטיות:
    – מעבד ארמ\פריסקייל\וואטאוור
    – עם/בלי מקלדת T9/qwerty/אחר.
    – מסך ברזולוצית VGA/אחר בגודל 3.5\2\3.0\1\אחר אינטצ'
    -עם\בלי מסך מגע שמקבל
    – מולטיטאצ'\מגע אצבע יחידה\סטיילוס
    – פרמוטאצייה כל שהיא של חיישנים מבין האפשרויות הבאות: אקסלרומטר\חיישן אור\גיירו\GPS\אינפרא-אדום\מצלמה(באיזו רזולוציה?)\פרוקסימיטי\wifi(איזה?)\אחר.

    לאיפון – אייפוד טאצ' יש כיום מספר פרמוטאציות אפשריות. 4. שההבדלים בינהם מבחינת פרופיל החומרה/ממשק הם: סלולאר, GPS (שיש רק בG3), כניסת אודיו (שאין באייפוד טאצ' מהדור הראשון) , מעבד (שקצת יותר מהיר באייפוד טאצ' דור שני), כמות זיכרון הפלאש. זהו: המסך אותו מסך, החיישנים אותם חיישנים. הSDK אותו SDK.

    לצרכנים: קצת קשה לדעת כרגע לדעת איך זה ממומש אבל זה נראה לי כמו מצבור-זיון אחד גדול כשהם ירצו להוריד תוכנות לג'יפונים שלהם – בגלל שלא ברור אם תוכנה A תרוץ על טלפון B שרץ על פרופיל חומרה\ממשק חומרה C שנמצא ברשותם.

    * זאת אומרת "היו" – I should get my tenses right.

  10. נדמה לי שגוגל בסך הכל מאוד שמחה על הוצאת האייפון – הרבה יותר גלישה סלולרית, והתנעה של שוק מכשירי הגלישה הניידים (שגם יודעים לבצע שיחות טלפון).

    גוגל לא הייתה, וכנראה לא תהיה בשוק החומרה. הגיפון הוא לא מוצר של גוגל. האנדרויד הוא מוצר של גוגל. אז נכון אמר הירנוט שצפויות בעיות טכנולוגיות לא פשוטות באנדרויד – ריבוי חומרות, דרישות חומרה של אפליקציות מפלטפורמות וכו. נדמה לי שאלה אתגרים שניתן להתגבר עליהם.

    אם נאמין לשמועות (http://www.techcrunch.com/2008/09/28/motorola-building-up-350-person-android-team-nokia-also-sniffing-around/), יש חברות כגון מוטורולה שמעבירות את כל קו המוצרים שלהם לאנדרויד, וצפויות גם התפתחויות "מפתיעות" כגון android netbook ו android in-car entertainment system.

    ברור שלא כדאי לקנות את הגיפון היום – ממתי כדאי ללכת על גרסה 1.0 של משהוא?
    אבל אני צופה טלפון אנדרויד בעתיד שלי, כנראה בחצי השני של 2009.

  11. דיטו, שי. זה בדיוק מה שאני אומר.

    הירנוט: אם תטרח להציץ בסרטוני הצגת הAPI שמשמש מפתחי אנדרואיד, אתה תראה שהם תכננו את המערכת מראש תוך התחשבות בכל ההבדלים האלו. ראשית אתה כותב בצורה נקיה ומוגדרת בג'אווה ולא מוטרד מהחומרה. שנית כשאתה עובד מול מודול "מקלדת" לא אכפת לך אם הוא ממומש בחומרה או במסך מגע כפתורים או מנשק גראפיטי או מקלדת לייזר מתקפלת דרך בלוטות'. שלישית אני לא התקנתי את הSDK אבל אני בטוח שכבר באמולטור מעודדים/מאפשרים לך לבחון את תפקוד התוכנה ברזולוציות שונות.

    חיבוריות אלחוטית – זה מטופל ברכיב נפרד עם מנשק סטנדרטי, היישום לא צריך לנהל את הרשתות, הוא מקסימום צריך להיות מודע איזה זמינות ואיך המשתמש מעדיף לקפוץ בינהן, ויכול להיות שגם זה מנוהל מרכזית ולא ביישום.

    מה נשאר? דברים שאין להם תחליף וירטואלי כמו מולטיטאץ' וGPS. לא למדתי את הAPI אז אינני יודע אם גוגל חשבו על פתרון יצירתי לבעיות, אבל מצד שני אני חושב שלגיטימי שאנשים יבחרו לקנות את המוצר הזול יותר למרות הידיעה שחסרות בו אופציות וחלק האפליקציות לא יעבדו בצורה מלאה או יהיו חסרי שימוש (למשל לא מעט אנשים קנו PDA עם מעבד איטי וללא GPS מובנה כי הם העדיפו להוסיף אנטנה חיצונית נפרדת בשלב אחר ולחסוך סוללות).

    בשורה תחתית – אנדרואיד תומך בהכל, ליצרני התוכנה ניתנת האופציה (ולחץ הצרכנים ישפיע לכיוון יותר אופציות), ולצרכנים יש יותר בחירה. ספק תוכנה שיודע כמה רחב קהל היעד שלו, יבחר לממש מנשק יותר או פחות תלוי פיצ'רים של חומרה. יישום שמיועד רק לחובבי גאדג'טים כבדים יוכל להניח שאנשים שקנו מסך שאינו מולטיטאץ' לא יתעניינו בו ולדלג על פיתוח מנשק בסיסי יותר, וכולי. בקיצור אני לא דואג. אני גם חושב שיצרניות החומרה יהיו בתחרות כזו שאם מולטיטאצ' ואקסלרומטרים הופכים להיות חובה, אז פשוט כולם יכללו את זה, כי גם המחיר ירד ככל שהרכיבים האלו יופקו בסדרות גדולות יותר…

  12. מה שמעלה שאלה משעשעת: איזה חומרה ותוכנה הייתם רוצים לראות בטלפון?
    (אנא הגבילו את עצמכם למה שאולי אפשרי תוך 3-5 שנים, בכדי שלא נתבדר)

    * מצפן 3D – שהטלפון ידע את כיוונו במרחב ולא רק את מיקומו
    * ג'ויסטיק אצבע או שניים – למשחקים
    * קורא טביעות אצבע – לביטחון
    * מסך משני הצדדים (השני יכול להיות epaper וע"י כך להאריך חיי בטריה אם אתה לא צריך את ה OLED זולל האלקטרונים)
    * מסכים מתקפלים (דמו כאן: http://www.technovelgy.com/ct/Science-Fiction-News.asp?NewsNum=2021)
    * הטלפון הוא גם כרטיס אשראי עם RFID (שעונה רק אחרי סיסמא ותביעת אצבע), כרטיס נטען לתחבורה ציבורית וכו.
    * טעינה ע"י magnetic induction (בלי חוטים)
    * ניטובי שיחות ופרופילים חכמים ע"י grandcentral (הטכנולוגיה קיימת. לא בטוח אם זה יתפוס. אולי עם אנדרויד? ראה http://www.grandcentral.com/home/features)

    טיפשי אבל הייתי רוצה: מכשיר גלישה נייד שיש לו אוזניית bluetooth נשלפת שחייבים אותה ע"מ להשתמש בו כטלפון (ובכל זמן אחר היא מחוברת פיזית למכשיר ולא מסתובבת לי בכיס).

  13. and one more thing

    שכל המידע שיש בטלפון (כתובות, סימניות, אימיילים, הודעות IM ו SMS, מספרי טלפון שחויגו ורשימת טלפונים נכנסים – ה כ ל) הוא רק cached שם.

    קרי, המידע זמין אם אין אינטרנט, אבל עדכון שלו יגרור בהכרח עדכון הענן כאשר הקשר לרשת יתחדש, ועדכון הענן יתבטא אוטומטית ב cache. וכמו כל זכרון מטמון – אני לא רוצה לדעת מזה. שמערכת ההפעלה תטפל בזה.

    (ואם אתם כבר מישמים את זה בשבילי – אני רוצה אותו דבר למחשבים השולחניים והניידים שלי).

  14. פרויקט מוזילה בונה את weave כדי לספק יום אחד את כל סוגי הסינכרונים האלו. כרגע זה בבטא התחלתית ביותר ורק לחלק ממידע הדפדפן בשואש, אבל החזון שלהם רחוק.

    הכיוון הוא שהרבה מאוד דברים יהיו בסוף בענן, כולל כל אוסף המוסיקה שלך והפלייליסטים שבנית לו.

    רוב שאר הדברים שאתה מדבר עליהם הם בטווח של פחות משנה לדעתי, כמעט הכל כבר כאן, נשאר רק שיצרנים יעיזו לשלב הכל, כדי שמחירי הרכיבים האלו ירדו.

    קורא טביעות וRFID – ממש לא תודה. פתח נוסף לחורי בטחון וגניבת זהות.

  15. כל עוד הענן בתוך הטרנסקציה, אין בעיה לאבטח.
    ה RFID – מה יש לך
    תביעת האצבע – מי אתה
    סיסמא – מה אתה יודע
    ואולי אפילו, לעסקאות גדולות, תדרש לצלם את עצמך דרך אפליקציה של חברת האשראי שרצה על הטלפון שלך.

    רק במחשבים של ויזה מבשלים את כל אלה ומחליטים אם אני זה אני.

    עירא – אני אשמח אם תוכל לבנות לי תסריט סביר של איך יש כאן סיכונים לגניבת זהות.

  16. RFID – גם מי שעומד 3 מטר ממך בתור לאוטובוס או בפינת הרחוב יכול לדעת שאתה שם. הענין הזה מטריד אבל יותר אנשים שאתה כידוע לא מסכים עם דעתם, אז נשים את זה בצד.

    טביעת אצבע – במצב המערכות היום, כולל היקרות ביותר, זה עדיין הופך בקלות ל"מה יש לך" אז אני עוד לא סופר את זה. בנוסף, נשאלת השאלה איפה ואיך מנוהל מסד הנתונים של הענין. אפשר לעשות את זה כנראה נכון, אבל כרגע זה לא נעשה ככה.

    סיסמאות – אם הציבור יהיה מחונך לא למסור סיסמאות, ואם אתה מוצא פתרון לאנשים שלא טובים בזכירה שלהן (גם אנשים רגילים, לא רק חולי אלצהיימר) אז יהיה נחמד. כרגע מדינת ישראל בחוק המאגר הביומטרי (פוסט אחר) רוצה לסמוך על טביעות אצבע שלנו יותר בקלות ממה שויזה סומכת על PIN CODE. אני חושב שיש עוד הרבה פינות לפתור.

    יכול להיות שנצטרך להוסיף באמת עוד וקטורים. למשל "איפה אתה" או רעיונות אחרים.

  17. המממ… נאכלה לי הודעה. נו טוב, ננסה שוב.

    "אם תטרח להציץ בסרטוני הצגת הAPI שמשמש מפתחי אנדרואיד,"

    1 – ראיתי חלק גדול מהם לפני כמה חודשים.

    2 – זה לא רלוונטי לרב מה שאני אומר.

    "בג'אווה ולא מוטרד מהחומרה" – אם אתה מפתח שכותב בלי להיות "מוטרד מהחומרה" אתה תכתוב חרא של תוכנה שמשתמשים לא ירצו לגעת בה עם מקל.

    "שאתה עובד מול מודול "מקלדת" לא אכפת לך אם הוא ממומש בחומרה או במסך מגע כפתורים"

    צריך להיות איכפת לך מהסיבה הפשוטה שהמימוש החומרתי ישפיע על הממשק שלך. הוא ישפיע על איך שהמשתמש יתפוס את חוויית השימוש במוצר שלך. מקלדת שממומשת (במסגרת API חיצוני) על המסך תקח שטח מהאפליקציה שלך ותהווה חוצץ בין המשתמש והאפליקציה שלך. הסיכויים שזה ימומש בצורה שלא תעצבן את המשתמש לא גבוהים.

    ממשק תוכנה שממומש לשימוש במולטי-טאצ' יהיה שונה ממשק שימומש לטאצ' שיהיה שונה ממשק שימומש למסך שמופעל באמצעות סטיילוס וכל מיס-מאצ' שכזה סביר שיהיה אסון טבע לשימושיות של הממשק שלך.

    "חיבוריות אלחוטית – זה מטופל ברכיב נפרד עם מנשק סטנדרטי" אני מסכים. כנ"ל זיהוי גיאוגראפי (אם באמצעות GPS, טריאנגולציה של סלולאר או ויפי – זה לא משנה).

    "אני חושב שלגיטימי שאנשים יבחרו לקנות את המוצר הזול יותר למרות הידיעה שחסרות בו אופציות וחלק האפליקציות לא יעבדו בצורה מלאה או יהיו חסרי שימוש"

    אני חושב שאתה לא יודע על מה אתה מדבר. כשאתה מדבר על "רוצח אייפונים" אתה מדבר על קהל של צרכני קצה – לא על קהל של גיקים. מי שיוריד אפליקציה שלא תעבוד בצורה סבירה עם הג'יפון שלו יתעצבן ויזרוק אותו לפח. אין פה לוק-אין כמו שיש למיקרוסופט על וינדוס. לאנשים לא איכפת כרגע עם איזה פלאטפורה סלולארית הם משתמשים בגלל ש They all suck.

    or a least they did untill january 2007.

  18. (מצטער, לא מצאתי את ההודעה האכולה)

    יפה, אז עכשיו אתה מתחיל להבין למה הראשונים שיצאו יקבעו את הרף. אם שנים-שלושה הג'יפונים הראשונים יצאו עם מולטיטאץ' ויפותחו לזה אלפי יישומים, כל יצרן שיבוא אחר כך וינסה למכור אנדרואיד בלי מולטיטאץ' או חותמת אישות בצורת G תהיה לו בעיה להחדיר את המוצר לשוק. אם זה יהיה יצרן/ספק גדול כמו ספרינט, נוקיה או סוניאריקסון, שאגת הקונים פשוט תהרוס להם את התדמית בצורה כואבת מאוד, אז אף אחד לא יעיז בכלל לחשוב לצאת בלי זה.

    למעשה לא צריך לחכות לשלושת הג'יפונים הראשונים. אנשים שקונים אחד היום כבר מצפים שהוא יעשה את כל מה שמגניב באייפון של השכן, ולכן לא יסלחו על מסך שאין לו מולטי או חוסר באקסלרומטרים. הרף של הכניסה לשוק האנדרואידים יקבע פשוט על ידי הלקוחות ולא ע"י גוגל, כאשר הדרישה לאיכות תהיה גבוהה ובלתי סלחנית, וכל יצרן שיפשל – יחטוף ויתקשה לקום.

    וכן, אני מאמין שבינתיים זה שוק של ארלי אדופטרז ולא צרכני קצה רגילים לגמרי. ועם מצב השוק אנשים ישארו שמרנים ולא ישדרגו מהר, ויהפכו כל מטבע עוד פעמיים, ויתייעצו עם חברים ויקראו במדורי הטכנולוגיה לפני שיזרקו כסף. אני חותם לך שמי שינסה להחדיר לשוק אנדרואיד "נכה" יכשל מהר מאוד, אלא אם כן הוא מוכר את זה לסבתות שלא מעניין אותן כלום חוץ מפונט גדול לחירשים ועמידות מכות לפי SPEC של נאסא…

  19. "יפה, אז עכשיו אתה מתחיל להבין למה הראשונים שיצאו יקבעו את הרף"

    סליחה?

    אני כבר אומר לך חודשים שהעולם הוא ירוק, אתה אומר לי בכל החודשים האילו שהעולם הוא בכל צבעי הקשת. עכשיו אתה אומר לי:

    "עכשיו אתה מבין שכנראה לא תהייה ברירה והעולם יהיה בצבע ירוק בסוף"

    וואללה!

    no shit Sherlock!.

    ולא. השוק של האייפון (כפלאטפורמה) הוא *לא* שוק של early adopters.

    על פי מידע לא רשמי (ז"א שמועות) האייפוד טאצ' נמכר בסדרי גודל דומים לאייפוד נאנו – ז"א : קרוב5 – 10 מיליון יחידות ברבעון

    אם אתה מפתח אפליקציות שמחליט להתמקד בפיתוח לאנדרואיד במקום לאייפון מכל סיבה חוץ מסיבות אידיאולוגיות – אתה כנראה אידיוט.

  20. אתה רוצה להנמיך ווליום?

    ראשית, אתה טוען כבר כמה חודשים שאף מפתח לא ירצה להתעסק עם "קשת של צבעים" של סוגי חומרה, ואני אומר _לך_ שהאנדרואיד משטח את הצבעים לירוק, ואתה התווכחת איתי. אני פשוט אומר שמפתח לא יצטרך להתעסק בזה כי יש ענין של תקנים של תכנות והאנדרואיד יכתיב אותם אחרת ובצורה מאוד גמישה.

    דוגמא? אתה אומר שאנדרואיד יבוא בעשרים גדלי מסך אז אי אפשר לתכנן יישום. אני אומר שאם היישום מתוכנן מראש לעבוד בגדלים שונים אז המערכת יכולה לתת יותר גמישות, כמו לשמש כבסיס לMID או NetBook. השווה לעומת זאת את 10000 היישומים שכרגע באפפסטור, אם מחר בבוקר אפל יוצאת עם אייפוד טאצ' גדול יותר 800X480 כמו EEE. איך יתנהגו כל היישומים? מישהו מהמפתחים טרח לבדוק או לעצב את המנשק שיתאים לזה? באנדרואיד אומרים לאנשים מראש שהרזולוציה עלולה להיות שונה אז אנשים מכניסים את זה מראש לעיצוב.

    האייפון לא שוק של ארלי אדופטרס, לא אמרתי את זה. הוא שוק של מכורי ג'ובס וסמלי סאסטוס. יצא לי לדבר היום עם משתמש בלאקברי ותיק שקנה אייפון ועכשיו תולש את השערות מתסכול – אין לו קופי-פייסט, או מקלדת נוחה, או מבט "דאשבורד" על פגישות והודעות מחכות. אפליקציות רצות רק אחת אחת ואי אפשר להשאיר אפליקציה ברקע כמו פרינג או אחרות… בקיצור הוא מוצא את עצמו עובר חזרה לבלאקברי כל הזמן ומתייחס לאייפון כצעצוע יקר.

    לעומת זאת, יש לך פילוח של מי שקנה את הG1? אני מנחש שחתך מאוד גבוה של גיקים, מפתחים וכדומה. ייקח זמן עד שזה ימחר בקצבים של אפל, אין תרבות מוצרים סקסית צמודה לתדמית של גוגל כמו לזו של אפל, אז ברור שזה שונה.

    לבסוף אם אני מפתח יישומים שמתמקד באנדרואיד, אולי זה בגלל שאני יכול לצלם שם וידאו, להריץ במולטיטאסק, לפתח מוצרי תוכנה חופשית לחלוקה חינם או כל יישום שלא יכול לעבור את הסלקטורים של האפפסטור כי זה מתחרה בשירות של אפל, או נראה להם בעייתי מבחינה פוליטית והסכמי השת"פים שלהם מול אחרים. כיום באפפסטור יש יותר מ10K תוכנות, ואילו לאנדרואיד, אחרי חודשים ספורים בשוק כSDK ואחרי פחות מחודשים כחומרה, יש כבר למעלה מ3K יישומונים והיד נטויה.

    אבל למה אנחנו מתווכחים? בוא נדבר בהתחלת 09Q2 או Q3 ונראה מה קורה אחרי שהמערכת מתייצבת ונכנסים יצרני חומרה נוספים.

  21. כולה התכוונתי שאני לא רוצה שהויכוח ייגרר פה ל"no shit sherlock" ו"אם אתה מפתח לאנדרואיד… כנראה שאתה אדיוט". זה לא מקדם דיון.

  22. בוא נחזור למה שכתבתי:

    "אם אתה מפתח אפליקציות שמחליט להתמקד בפיתוח לאנדרואיד במקום לאייפון מכל סיבה חוץ מסיבות אידיאולוגיות"

    לא אמרתי "חוץ מסיבות אידיאולוגיות" סתם. בכל אופן, אני בהחלט מקבל את קיומם של שיקולים טכנים (כמו מולטיטאסקינג) שהם יתרונות לפיתוח תוכנות לאנדרואיד מול האייפון. I stand corrected.

    לגבי no sh*t – סבבה, לא ידעתי שאתה כל כך רגיש. אז מעכשיו ננהל דיון ללא 7 המילים שאסור להגיד.

    – "אם מחר בבוקר אפל יוצאת עם אייפוד טאצ' גדול יותר 800X480 כמו EEE. איך יתנהגו כל היישומים? "

    עירא, אם תטרח להציץ ב… וכו' תראה שSDK של האייפון די מכסה נושאי רזולוציה (ומבין בעיות פרמוטאציות החומרה זאת בעיה פחות קריטית, אני מסכים). כידוע אפל לא בונים פלאטפורמות תוכנה מאתמול.

    – "אם אני מפתח יישומים שמתמקד באנדרואיד, אולי זה בגלל שאני יכול לצלם שם וידאו"

    אם תטרח לקרוא את הSDK של גוגל…. וכו' : לאנדרואיד *אין* כרגע תמיכה בוידאו נכון לאינפורמציה שנמצאת באתר של אנדרואיד. (הם כן מדברים על תמיכה עתידית).

    "אני פשוט אומר שמפתח לא יצטרך להתעסק בזה כי יש ענין של תקנים של תכנות והאנדרואיד יכתיב אותם אחרת ובצורה מאוד גמישה"

    בפעם המי יודע כמה: הבעיה היא לא התכנות – פר סיי. הבעיה היא אחרת – ואם אתה רוצה להבין מה אני חושב שהיא – תקרא שוב את ההודעות שלי.

    וחוץ מזה המשפט הנ"ל אינו מאוד ברור:

    "תקנים"?- איזה? "יכתיב אותם"?- איך? "בצורה מאוד גמישה"- איפה?

    "האייפון לא שוק של ארלי אדופטרס, לא אמרתי את זה. הוא שוק של מכורי ג'ובס וסמלי סאסטוס"

    נו טוב. אני מבין שאתה עשית מחקר מדעי מעמיק לפני שהגעת למסקנה המנומקת הזו.
    מזל טוב: הגעת לרמת יכולת שימוש בנתונים שמאפשרת לך לכתוב טור יומי בכלכליסט.

    זאת לא מחמאה.

    "יצא לי לדבר היום עם משתמש בלאקברי ותיק שקנה אייפון ועכשיו תולש את השערות מתסכול – אין לו קופי-פייסט, או מקלדת נוחה, או מבט "דאשבורד" על פגישות והודעות מחכות. אפליקציות רצות רק אחת אחת ואי אפשר להשאיר אפליקציה ברקע כמו פרינג או אחרות… בקיצור הוא מוצא את עצמו עובר חזרה לבלאקברי כל הזמן ומתייחס לאייפון כצעצוע יקר."

    הגיוני. אני גם לא הייתי מתרגל לאייפון, על כל חסרונותיו, אם הייתי מכור לבלאקברי קודם. שכחתי מהבלאקברי במהלך הדיון. אם אתה רוצה מתחרה בעל סיכויים להתחרות באייפון – אני הייתי מהמר עליהם הרבה לפני הימור על אנדרואיד. אם הם לא היו כל כך כבולים למודל עיסקי שסוגר את הלקוחות שלהם בצורה יותר אגרסיווית מאפל – היה להם סיכוי לא רע.

    אבל שים לב שהדיון הוא לא על האייפון מול הבלאקברי – להם מערכת ממשקית די אחידה במוצרים שלהם, אם מוצאים את הסטורם החדש מהמשוואה (שלפי הביקורות מסתמן ככשלון, כרגע, מסיבות שדווקא כן קשורות לדיון הזה) – הדיון הוא על האייפון מול אנדרואיד.

    לגבי שביעות רצון מהמוצר: אנשים שאני מכיר עם אייפונים מאוד מרוצים. חלק מהם עונים, אולי, להגדרה הסטראוטיפית שלך אבל הרוב לא. ואחוזי שביעות הרצון הכלליים של משתמשים מהאייפון הם די גבוהים על פי הסטטיסטיקות שאני רואה.

    "להריץ במולטיטאסק, לפתח מוצרי תוכנה חופשית לחלוקה חינם או כל יישום שלא יכול לעבור את הסלקטורים של האפפסטור כי זה מתחרה בשירות של אפל, או נראה להם בעייתי מבחינה פוליטית והסכמי השת"פים שלהם מול אחרים."

    אכן – אילו יתרונות של אנדרואיד מול האייפון. חלקם אפילו מהווים שיקולים ענייניים (ברמה אידיאולוגית-פוליטית) ואפילו ברמה הטכנית – מולטיטאסקינג, שלא קיים באייפון בצורה נגישה למפתחים, היא נקודה שלא התייחסתי אליה – ואפליקציות כמו פרינג הם נקודות טובות לרעת אפל (יציבות ומהירות של מערכת ההפעלה, וחסכון בזמן בטריה – הם הצד השני של המטבע הזו), נראה אם שירות הנוטיפיקציות שאפל אמורה להכניס לSDK יעבוד לפתור את הבעיה הזו ברמה הפראקטית (אני די בספק, דרך אגב). אולי אפל יפתרו את זה בדרך אחרת? אולי זאת לא תהייה בעיה עבור רב הלקוחות של אפל? אולי כן? only time will tell.

    בכל אופן, אני חושב ששנינו מסכימים שתחרות זה דבר טוב.

  23. לא רגיש למילים חזקות, רק למצבים מיותרים כשהויכוח עולה לטונים ויורד לאד הומינם. בכל הקשר אחר אין שום בעיות עם שום מילים. להיפך, אני ארגיש גאה להכנס לאיזה פילטר ילדים בגלל כמה מחרוזות טקסט קטנות…

    So use any mother-fucking words in any shitty order on every sentence as filthy as a cocksucker cunt might put together, but don't call people assholes if it's not part of a valid argument, please! 🙂 got that, Niggah?

    את הSDK של שתי הפלאטפורמות אני מודה שאני לא מכיר, אבל אם הייתי רוצה להכיר, אין לי מאק כדי להריץ את זאת של האייפון… (יופי אפל).

    כשאתה לא יכול להריץ אפליקציות במקביל (או אפילו לעשות להן היברנציה כלשהיא!) כשנכנסת שיחה, המערכת מאלצת אותך לנטוש את הפרינג ולאבד את מה שהתחלת אולי להקליד, ולהתנתק מרשת הIM שהיית עליה. זה אומר שאי אפשר למשל לכתוב אפליקצית סינון או הקלטת שיחות, ועוד הרבה סוגי שירותים אחרים, וזה מינוס אדיר. לפרינג יש כמה פטנטים בדיוק בנושאים האלו של חסכון אנרגיה לאפליקציות מוביליות, אבל אפל לא נותנת את האופציה ליישם כאלו דברים, אלא פשוט חוסמת את זה, וזו התנהגות קצת אנטי-סוציאלית שיום אחד תנשך אותם חזרה. המוזר זה שנדמה לי שזה לא היה חסום באייפון המקורי.

  24. אפל גם מונעת אפליקציות VoIP (ע"פ החוזה שלה עם AT&T).

    אנדרויד מאותגר יותר, כי לא מדובר בתפירה לחומרה מאוד ספציפית. אבל יש לו את היתרון של עולם פתוח (וגם קוד פתוח).

    אז מה יקרה: אפל כמו אפל ייצרו מעט מכשירים משוייפים היטב וקצת יקרים, ולינוקס כמו לינוקס (וכאן אולי כמו פדורה או אובונטו) ירוץ על כל דבר, אבל לא יהיה תפור עד הסוף מנקודת מבט של משתמש לא טכני.

  25. שי: לא נכון.

    http://www.fring.com/blog/?p=364

    "אז מה יקרה"

    לא יודע. אבל תסתכל על שוק הנגנים הניידים, שוק שהתפתח אחרי שלינוקס התבגרה. זה שוק שפונה למשתמשי קצה ולינוקס (וקוד פתוח בכלל) – לא מהווה בו כח משמעותי מבחינת פלח שוק. ואפילו שיש אין ספור אפשרויות למשתמשים לקנות מכשירים זולים יותר, מלאים באפשרויות ויכולות מתקדמות יחסית למוביל בשוק, עדיין השוק נראה ככה:

    http://www.amazon.com/gp/bestsellers/electronics/172630?ie=UTF8&ref_=pd_ts_e_nav

  26. שי: אה… זאת לא היתה שאלה בסוף.

    —-

    ותגובה לעירא שלא הספקתי לשלוח מאתמול:

    "לטונים ויורד לאד הומינם"

    נו טוב. קשה להתווכח עם לאטינית.
    אבל אני אנסה.

    1 – להוכיח שאדם טועה סדרתית בויכוח אינו אד-הומינום, לטעמי.

    2 – המקום היחידי, לדעתי, שהתקרבתי לאד-הומינום היתה בהערה על היותך מוסמך לכתוב טור בכלכליסט – וזה בא כתגובה להערה שלך שבה אתה הבעת דעה סובייקטיבית על מה אתה חושב שהוא קהל היעד של האייפון. הדעה הסובייקטיבית שלי לגבי הדעה הסובייקטיבית שלך היתה שאתה, במקרה הזה, מוסמך מבחינתי להחליף את גורביץ – אם תסקר נושאים טכנולוגים בצורה הזו, אתה כנראה תעשה עבודה עיתונאית באותה איכות. אני לא רואה שום כשל לוגי בכלל פה – כי לא הייתה טענה לוגית מלכתחילה מאחוריה.

    "but don't call people assholes if it's not part of a valid argument, pleas"!"

    I didn't call anyone "asshole" muthafucka! I pitti da fo' who puts words in my mouth which I didn't say.

    כן אמרתי שמפתח שמעדיף לפתח לאנדרואיד במקום לאייפון הוא כנראה אידיוט (חוץ מבמקרה שהוא מפתח מסיבות אידיאולוגיות) – ואם זה לא מובן – התכוונתי אידיוט מהבחינה העסקית. אני הסתייגתי מההצהרה הזו בגלל שאתה העלת כמה נקודות טובות (שהתחבאו בין כמה פחות טובות).

    "כשאתה לא יכול להריץ אפליקציות במקביל (או אפילו לעשות להן היברנציה כלשהיא!) כשנכנסת שיחה, המערכת מאלצת אותך לנטוש את הפרינג ולאבד את מה שהתחלת אולי להקליד,"

    אני לא בטוח שאתה מדייק.
    ממה שאני מבין הפרוצדורה הרצויה היא שישמר מצב סטייט לזכרון – לא ברור לי אם זה ממומש אוטומאטית או שהמפתח צריך לממש את זה. בכל אופן – החלק השני של המשפט שלך לא נכון (וטוב שכתבת "אולי").

    "ולהתנתק מרשת הIM שהיית עליה" – את זה אפל כבר הודיע שהם עומדים לפתור באמצעות שירות הודעות חיצוני (מעניין יהיה לראות מה יבוא קודם תמיכה לוידאו באנדרואיד או זה…). עד כמה זה יעבוד טוב, ענא ערף. לא יודע.

    "זה אומר שאי אפשר למשל לכתוב אפליקצית סינון או הקלטת שיחות"

    מסכים. לא טוב. שוב – נראה מה הם יעשו אם תהיה דרישה משמעותית לאפשרויות הללו.

    "וזו התנהגות קצת אנטי-סוציאלית שיום אחד תנשך אותם חזרה."

    יש לאפל סיבות הגיוניות מאוד למה הם לא עושים את זה.

    "המוזר זה שנדמה לי שזה לא היה חסום באייפון המקורי."

    לא . יש אפליקציות שרצות באמצעות הSDK הלא רשמי הפרוץ – ויכול להיות שבהם אין את הבעיה הזו (אבל אני לא בטוח)

    "חסימת אופציות בטוי חופשי למתכנתים"

    רצוי שתתעדכן. הם הורידו את הNDA – באפל כן מקשיבים להגיון. לפעמים.

    http://arstechnica.com/news.ars/post/20081001-apple-finally-drops-nda-iphone-developers-rejoice.html

    "תנאים קשוחים לכניסה לאפפסטור"

    זו בעיה אמיתית, והיא מטרידה את מנוחתם של רבים. לא כל כך בגלל התנאים – אלא בגלל שההגדרה של התנאים לא ברורה מספיק – לכן נוצר מצב בו מפתחים חיים בחשש עם האפליקציה שלהם תתקבל או לא. זה לא מצב בריא לפלאטפורמת תוכנה להיות בו. גם זה (כמו הסיפור על הNDA ) מתחיל להשתנות, כשחלק מהאפליקציות שנדחו מתקבלות – ואפל מבהירה בצורה יותר ברורה מה מותר ומה לא. אבל זו, עדיין, בהחלט בעיה.

    היא כמובן בעיה שמטרידה חלק מהמפתחים, ולא את רובם – וזו בעיה שלא מזיזה את קצה השחלה השמאלית לרובם המוחלט של הלקוחות של אפל.

  27. א. לגבי הוצאת מילים מהקשרם וכינוי אנשים בשם "חורתחת", זו לא היתה אמורה להיות תשובה לציטוט כלשהוא ממך, אלא נסיון מגוחך לייצר פסקה קצרה שתכיל מה שיותר משבע המילים האסורות של קרלין ועדיין תשמע הגיונית 🙂

    ב. לגבי VOIP, השכלתי גם אני, מגניב ברמות.

    ג. הבעיה הספיציפית של הקלטת שיחות עלתה, כי אני מכיר אישית לפחות 3 אנשים (מלבדי) שהיו מאוד רוצים כזה פיצ'ר. ידיד שהוא תוכניתן מובייל שפוטר לאחרונה קיבל ממני את ההצעה להמשיך לפתח באופן עצמאי כדי להשאר מחובר לשוק, לרכוש לעצמו שם, להוסיף שורה לקו"ח ואולי להתפרנס אפילו. הפרויקט של מקליט+מקטלג שיחות קרץ לו, ומיד הוא רץ להתחיל לכתוב (בחלונות מובייל, הפלאטפורמה שהוא מכיר) רק כדי לגלות שאין גישה אחידה לזרם הסאונד בכל המכשירים, למשל בHTC (אאל"ט) הסאונד עובר ישירות מפענח הGSM אל הDAC והחוצה לרמקול, ואין לך איך לדגום אותו, אלא רק את המיקרופון. אני מדמיין שבעולם שפוי, זו תהיה דרישה בסיסית מסמארטפון, ולכן ברור לי שהייתי רוצה שגוגל לא תיתן את חותמת ה"G" שלה על טלפון שלא יכיל אפשרויות בסיסיות כאלו ואחרות. זה לא אומר שהטלפון הזול יותר לא יריץ נהדר את אנדרואיד, אבל אל יתפלא המשתמש אם לא כל הפיצ'רים פועלים על התאום הסיני הזול שהוא קנה…

    ד. "יש לאפל סיבות הגיוניות מאוד למה הם לא עושים את זה" – אני בטוח! ואני אומר להם חזרה שלא משנה מה הן הסיבות, זו התוצאה שגורמת לי לוותר על המוצר.

    ה. ב"חסימת ביטוי חופשי למתכנתים" לא התכוונתי להבעת דעות או החתמה על NDA (למרות שגם זה חשוב) אלא ליצירתיות של יכולות האפליקציה (למשל VOIP, שעכשיו שמחתי ללמוד שכבר אינו בעיה, אבל לחלופין אפשרות הרצה של תוכנות ברקע שהיא כן)

    ו. "בעיה שלא מזיזה את קצה השחלה השמאלית לרובם המוחלט של הלקוחות של אפל" – אתה אומר שהם חסרי עקרונות, או שרובם גברים, או שניהם? 🙂

    ז. אכן יש את הענין של ההצמדות לאייטיונס ואפפסטור. אני תמיד אלך לאתר ה-add-ons של מוזילה כדי להתקין תוספים שאני יודע שאין בהם טרויאנים, או לאתר הבית של וורדפרס כדי לחפש בו פלאג-אינים, זה מצוין שיש מקום שמרכז הכל וממיין ואולי סורק גם נגד מזיקים. אבל אני חייב להגיד שעדיין חשוב לי שיהיו האופציות פתוחות להפיץ ולהוריד תוספים מחוץ לרג'יסטרי מרכזי. אני יכול להבין שאפל רוצה למיין החוצה תוכנות שנראות בעייתיות או malware או דברים שעלולים לפגוע ברגשות המשתמשים או לא יודע מה הקריטריונים, אבל אפילו מיקרוסופט, שמתקינה לך דפדפן עם LIVE כחיפוש מחדל, נותנת לך להחליף אותו לגוגל או וואלה. אני לא יכול להיות נביא כמו ג'ו ביידן ולהודיע שעוד X חודשים יופיע קילר-אפפ שיסורב לבוא בפתחי החנות והקהל יוריד לאפל אוזן, הרי לאפל תמיד יש פתרונות יצירתיים לענינים כאלו. עדיין זו סוגיה מציקה.

    דיברתי השבוע עם זוג מפתחים ששחררו בדיוק את המשחק הראשון שלהם לאפפסטור. לקח כמה שבועות לכתוב אותו וכמה חודשים להכניס אותו למאגר בגלל back log שאפל הופתעה מעוצמת ההיענות של שוק המפתחים (הם עדיין לא קלטו שאנשים מתים לכתוב ולהתעסק אם רק תתן להם? הם לא ראו את הפיצוץ בשוק הdesktop widgets בעבר?). אני בתור יצרן תוכנה קטן לא הייתי רוצה להיות בגחמיה הלא-ברורים של אפל, מה שאומר שעד שהמצב יתאזן ויצטמצם הזמן לקבלת אישור כניסה לחנות, מי שיכול להתחרות שם הם חברות מבוססות שלא מתבססות על האפפסטור כהכנסה ראשית, או מפתחים חובבים שלא תלויים באפפסטור להכנסה בכלל. זו בעיה לא פשוטה לדעתי, והסינון הזה יהיה חייב להתייעל במהירות או שהזינוק-בעליה הזה יעצר ברגע שאנדרואיד או פלטפורמה אחרת יפתחו את שוק היישומונים ויגיעו לנתח שוק שיתחיל לגרום למפתחים לעבור פלטפורמה ולהזיק לאפל.

    הגישה הזו של "גן סגור" מרגיזה אותי כמובן ברמה האידאולוגית. לצערי התפיסות הישנות אומרות שהגישה הזו הגיונית לחברות שנוקטות בה ברמה המסחרית, אבל אם בד"כ בסוף זה נפתח, וברור שיפתח כדי להשאר תחרותי, אז למה זה לא פתוח מראש?

  28. אני הפעם מסכים עם רב מה שאתה אומר, אז אין לי הרבה להגיד על זה. מעט הערות הפעם:

    "רק כדי לגלות שאין גישה אחידה לזרם הסאונד בכל המכשירים"

    המממ… בעיה של גישה לאלמנט ממשקי שלא אחידה בתוך פלאטפורמת תוכנה, לכאורה, הומוגנית. זה נשמע לך מוכר? (ולא ידעתי שהSDK של וינמו הוא, עד כדי כך, צואתי)

    "אתה אומר שהם חסרי עקרונות"

    לא. אני אומר שלא איכפת להם במיוחד מהחופש למפתחים וכמות וסוג התוכנות שאפשר לרכוש/להוריד. כן איכפת להם מכל האספקטים הנלווים לשימושיות במוצר שבו הם משתמשים.

    "למשל VOIP, שעכשיו שמחתי ללמוד שכבר אינו בעיה"

    בוא נדייק: הוא מעולם לא היה בעיה במסגרת הSDK שאפל שחררה. זה לא שאפל לא נתנה פעם ופתחה את זה מתי שהוא. הם מעולם לא חסמו את האופציה.

    "אז למה זה לא פתוח מראש?"

    בהנחה שאתה צודק בהנחה שסופו להפתח, בכל מקרה (מה שאני לא בטוח לגביו) יש כמה דברים לשים לב אליהם:

    הגרסה הראשונה של הSDK יצאה חצי שנה אחרי שהאייפון הראשון נמכר. היה צריך להכין ולדבג אותו. מאז יצאו מספר גירסאות, כל אחד מהם שיפרה והוסיפה api calls.

    לגבי האפפסטור – שיצא חצי שנה אחרי הsdk – אותו סיפור. שירות צריך לדבג כמו שמדבגים תוכנה או חומרה. לא כל שכן שירות שאין לו תקדים בתעשייה. האפפסטור מקבל שינויים ושדרוגים מדי פעם.

  29. ענין הסאונד במכשיר הזה הוא לא בעיה בAPI אלא בתכנון חומרה זול וחסר התחשבות של אותו היצרן. חסך כמה מעגלים אלקטרוניים קטנים (כנראה) מתוך ההנחה שאף אחד לא ירגיש.

    "בוא נדייק: הוא מעולם לא היה בעיה במסגרת הSDK שאפל שחררה" אני די סגור שהיה איזה ענין לגבי חסימת נושא הVOIP, רק אני לא זוכר אם הם מנעו את זה ברמת מניעת החתימה של מפתחים על NDA וקבלת SDK בלי הצהרה שהם לא מיישמים שימושים מסוימים או שהיה איזה ענין אחר.

    לגבי האפפסטור – אני לא מדבר על תשתית התוכנה של השירות, אלא על הבאקלוג האנושי של הסלקטורים. אתה יודע, אלו שעומדים במדים מגוהצים על הרציף עם מוסיקה של יעל נעים ברמקולים, מאחורי שער עליו כתוב "הניידות משחררת" (כידוע זה שקר גס, שאל כל אדם שקיבל בלאקברי מהעבודה בצרוף דרישה שיהיה זמין בדואל גם בסופ"ש וחופשות). כשמגיעה הרכבת מלאה ביישומים דחוסים (ACE) דרך השער, הסלקטורים מחליטים אם ליישום המסכן יש פיצ'רים שנראים לפי הגדרת הפיהרר קצת לא תואמים את האידאל, ושולחים אותו הביתה לתפור טלאי ולנסות לבוא שוב ושוב עד שיחליטו להכניסו או לגרום לכותב היישום לאבד בו ענין ולהרוג את היישום מרוב יאוש בעצמו. היישומים ברי המזל שמורשים להכנס, מאולצים לצעוד על במה לראווה, והמשתמשים משלמים עליהם לסלקטורים ומפקדיהם כסף טוב כדי לקחת אותם הביתה ולבצע בהם execution.
    אחרי זה שואלים אותי מה יש לי נגד אפל 🙂

    (אין להוציא פסקה אחרונה זה מהקשרה ההומוריסטי…)

  30. "ענין הסאונד במכשיר הזה הוא לא בעיה בAPI אלא בתכנון חומרה זול וחסר התחשבות של אותו היצרן."

    מקבל את האפשרות שאתה צודק. אין לי כלים לקבוע איפה הבעיה ברמה הטכנית. אולי זו לא בעיה ב.API

    אבל בו נסתכל על זה בקונטקסט של הדיון הזה (להזכיר לך: האם לאנדרואיד סיכוי טוב להיות "אייפון קילר")

    ראה את הטקסט המצוטט למטה בדיון לגבי הבעיות של אנדרואיד:

    "למפתחים: במקום לתכנן ולדבג תוכנה אחת שרצה על מעבד מסוג אחד, עם גודל זכרון אחד, שמקבלת אינפוט מממשק פיסי אחד – מפתחים יהיו צריכים לתכנן ולדבג, עבור אנדרואיד, תוכנות עבור כל הפרמוטאציות הרלוונטיות"

    וינמו היא פלאטפורמה שיותר דומה לאנדרואיד מאשר לאיפון מכיוון שבוינמו יש את אותו עניין של פרמוטאציות חומרה שעליו אני דיברתי במהלך הדיון. הסיכוי שיהיו בעיות דומות באופיין, בין עם ינבעו מקיצור פינות של יצרנים בחומרה, או מבעיות בתכנון ממשקים שימושיים, או בכל מורכבות אחרת שנוצרת ברגע שיש לך פלאטפורמה לא הומוגנית – הוא מאוד גדול.

    "אני די סגור שהיה איזה ענין לגבי חסימת נושא הVOIP, רק אני לא זוכר אם הם מנעו את זה ברמת מניעת החתימה של מפתחים על NDA וקבלת SDK בלי הצהרה שהם לא מיישמים שימושים מסוימים או שהיה איזה ענין אחר."

    1 – היה עניין אחר. הוגדרה הגבלה אחת: שימוש בVIOP על הרשת הסלולארית. לא היתה שום הגבלה על שימוש ב- Wifi
    אז כן, יש הגבלה והיא כן נובעת מהמפעיל הסלולארי. היא לא גורפת, אבל היא שם.

    2 – השאלה הזו נשאלה באירוע ההשקה של הSDK וג'ובס ענה עליה בצורה ברורה.
    http://herenot.livejournal.com/59359.html

    "לגבי האפפסטור…."

    תשובה צפויה: גודוין.

  31. הא! גודווין לא תופס אם הזכרתי נאצים כפארודיה מכוונת עליו 🙂

    שבת שלום, הנה הראיון שהזכרתי שערכנו, עלה הבוקר טרי ליוטיוב:

  32. "גודווין לא תופס אם הזכרתי נאצים כפארודיה מכוונת עליו"

    הא! הא!

    לא עשית פארודיה על גודווין, גודוין לא היה נושא הדיון. הפארודיה היתה על אפל. אנטי גודווין לא תופס במקרה הזה.

  33. בוצע.

    והחברה האלה בהחלט נראים כמו אנשים אינטליגנטים, עם פוטנציאל. אני בהחלט אשים עין עליהם.

    והראיון עצמו היה א-א. תשכח מכתיבה בכלכליסט 🙂

  34. אם כבר מדברים על "אייפון קילר" – שלשום פאלם הכריזה על משהו שללא ספק הוא הדבר שהכי מתקרב לזה. הפרי, מכמה בחינות אפילו יותר מרשים מהאייפון.

    נראה מתי הוא יגיע לשוק (ומה אפל תעשה בגרסה 3 של האייפון – שתתחרה בו)

להגיב על שי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *