כתבתי ×”×™×•× ×‘×‘×•×§×¨ פוסט על מה ×©× ×ª×¤×¡ ×צלי כהתפוררות מוסרית ×•×—×™× ×•×›×™×ª ועשיתי ×©× ×¢×¨×‘×•×‘ קל. כמובן שהידיעה על גבירזל ובג"×¥ תפסה מיד ×ת התגובות שהגיעו ברובן ×ž×ž×¡×¨×™× ×¤×¨×˜×™×™× (יש לי חבר ×ו ×©× ×™×™× ×©×ž×¢×“×™×¤×™× ×ž×©×•× ×ž×” ×œ× ×œ×¢× ×•×ª לי בבלוג, למרות ש×× ×™ מרגיש ש×× ×™ ×ž×ª× ×¡×— יותר בבהירות בכתב) והדיון הפך לש×לת זכויות הבעת דעות ×•×œ× ×¢×œ ×¢× ×™×Ÿ ×—×™× ×•×š ל×דיבות, ×¤×œ×•×¨×œ×™×–× ×•×™×—×¡ הדדי בחברה.
למי ×©×ž× ×•×ª×§ מהחדשות ×›×ž×•× ×™: גבירזל ×•×—×‘×¨×™× ×¡×™×›×ž×• ×חרי הרבה ×“×™×•× ×™× ×‘×‘×’"צ ×›×™ בעוד ×©×‘×•×¢×™×™× ×ª×ופשר ×œ×”× ×¦×¢×“×” דרך ××•× ×ל פ××—×, הידועה בתור מרכז הפלג ×”×¦×¤×•× ×™ של ×”×ª× ×•×¢×” ×”×יסלמית בישר×ל – ×–×” ×©×œ× ×ž×›×™×¨ בזכות ×”×¨×™×‘×•× ×•×ª של ×ž×“×™× ×ª ישר×ל, מה ×©×’×¨× ×œ×›×™×›×•×‘ העיר ב×רועי ×וקטובר 2000.
לפי גבירזל המטרה ×œ×”× ×™×£ ×©× ×ת דגל ×”×ž×“×™× ×”, ×•×’× ×œ×¢×©×•×ª ×©× ×¡×™×•×¨ לבדוק ×ת חוקיות ×”×‘× ×™×” במקו×, "כמו ×©×¢×•×©×™× ××¨×’×•× ×™ השמ×ל ×‘×”×ª× ×—×œ×•×™×•×ª".
כיון ×©×œ×¢× ×™×Ÿ זכות הדיבור והבעת הדיעות מגיע פוסט × ×¤×¨×“, ××– ×× ×™ פותח ×ותו מהר ×›×ן ×œ×¤× ×™ שזה מטביע ×ת הדיון ×”×©× ×™, ש×× ×™ רוצה שיתמקד ×‘×—×™× ×•×š ומוסר.
××– זו × ×§×•×“×ª ההתחלה: שחר ש×ל ×ותי מה הייתי מחליט ×‘×ž×§×•× ×‘×’"×¥. תשובתי תו×מת פוסט של גורביץ ×ž×œ×¤× ×™ כמה ×—×•×“×©×™× (×©× ×“×ž×” לי שיתפתי בגוגל רידר) בג"×¥ × ×ª×Ÿ ×ת התשובה ×”× ×›×•× ×” ברמת החוק היבש: יש ×œ×”× ×–×›×•×ª להביע ×ת ×“×¢×ª× ×יפה שירצו בשטחה ×”×¨×™×‘×•× ×™ של ×ž×“×™× ×ª ישר×ל במקומות ×¦×™×‘×•×¨×™×™× ×•×‘×œ×™ להפר ×—×•×§×™× ×חרי×. הבעיה ×”×™× ×©×‘×›×š הפך בג"×¥ ×ת החלטת המשטרה ×›×™ למרות הלגיטימיות, ×”×”×¤×’× ×” ×ž×¡×•×›× ×ª מדי. ×”×× ×‘×’"×¥ טוען שהחלטת המשטרה היתה פוליטית ×•×œ× ×ž×§×¦×•×¢×™×ª? ×ו ש×ולי החלטת המשטרה היתה × ×›×•× ×” ובג"×¥ הופך ×ותה מסיבות פוליטיות? ×”×ופציה הר××©×•× ×” מביכה, ×•×”×©× ×™×” מביישת עוד יותר.
הש×לה ×”×™× ×ž×”× ×”× ×™×ž×•×§×™× ×©×¤×•×¨×˜×• בהחלטה, ×›×™ ×”× ×™×©×¤×™×¢×• על המשך התגלגלות הסיפור, והשימוש בפסק הדין ×”×–×” ×‘×˜×™×¢×•× ×™× ×‘×©× ×™× ×”×‘×ות. ×ת ×”× ×™×ž×•×§×™× ×œ× ×”×¦×œ×—×ª×™ ×œ×ž×¦×•× ×‘×תר הרשות השופטת, ולמעשה ×’× ×ת ההחלטה ×ž×”×™×•× ×¢×•×“ ×œ× ×¤×¨×¡×ž×• ש×, ×”×›×™ טוב ש×פשר ×”×™×” ×œ×ž×¦×•× ×”×™×ª×” ההחלטה הקודמת בתיק. חבל שזה ×œ× ×™×•×ª×¨ מעודכן.
×•×œ×¤× ×™ ש×משיך, חשוב לי לציין ×‘×¤×¢× ×”×לף ש×× ×™ ×œ× ×ž×©×¤×˜×Ÿ כמובן (למרות ×©×œ×©× ×©×™× ×•×™, ×›×ן ×ולי הייתי רוצה יותר רקע כדי ×œ×¢× ×•×ª בצורה טובה).
לגוף ×”×¢× ×™×Ÿ: ברור שיש ×›×ן ×¤×•×˜× ×¦×™×ל פיצוץ עצו×, עקב ×”×ž×™×§×•× ×•×¡×•×’ ×”×וכלוסיה שגרה בו, ההסטוריה שלה ושל ×”×ž×¤×’×™× ×™×/צועדי×. ×‘×˜×™×¢×•× ×™× ×ž×•×œ בג"×¥ העלו ×”×—×™×•×ª×¢×•×ª×¨×™× ×ת מצעד ×”×’×ווה הירושלמי כטיעון שוב ושוב – ×× ×©×ž×¨×ª× ×©× ×¢×œ ×”×ž×¤×’×™× ×™× ××ª× ×—×™×™×‘×™× ×œ×©×ž×•×¨ ×¢×œ×™× ×•.
ברור שבין השורות (×•×”× ×œ× ×ž×¡×ª×™×¨×™× ×ת ×–×”), הרעיון ×”×•× ×œ×™×¦×•×¨ ×›×ן תקדי×, ש×× ×ª×¤×¡×œ ×”×”×¤×’× ×” הזו, תהיה זו ×ž× ×•×£ לבטל ×ת מצעד ×”×’×ווה בעוד ×—×•×“×©×™× ×¡×¤×•×¨×™×. ×›×ן ×× ×™ מקווה ×©×‘× ×™×ž×•×§×™ פסק הדין יופיעו עשרות ×”×”×‘×“×œ×™× ×‘×™×Ÿ שתי ×”×”×¤×’× ×•×ª ולמה ההחלטה ×›×ן חייבת להיות ביד המשטרה ×•×œ× ×”×—×•×§ היבש. מצד ×חד ×× ×™ ×ומר ×œ× × ×•×¨× – הרי בג"×¥ למעשה ×œ× × ×ª×Ÿ ×œ×”× ×›×ן ×ת ×”×ª×§×“×™× ×©×”× ×¨×¦×• ×›× ×©×§ × ×’×“ מצעד ×”×’×ווה, ולכן ×”× ×œ× ×™×•×›×œ×• לעשות פיפס כשיגיע זמן המצעד הירושלמי ×”×‘× (שעכשיו ×™×–×›×” ×’× ×‘×’×™×‘×•×™ מועצת העיר ×× ×™ מ×מין). זו ×כן שמירה על חופש הביטוי, ש××™× ×” ×ž×¢×•×’× ×ª בחוק יסוד ×‘×ž×“×™× ×ª×™× ×•, ××œ× ×¨×§ בפסקי בג"×¥ ובר××©× ×‘×’"×¥ קול ×”×¢×. ×× ×ין חוק חופש ביטוי (×גב, ×ª×§× ×• ×ותי ×× ×˜×¢×™×ª×™) כמו בתיקון הר×שון לחוקה ×”××ž×¨×™×§× ×™×ª, ××– לפחות ×ª×§×“×™× ×‘×’"×¥ ×›×–×” ×ž×§×“× ×ת ×”×–×¨× ×”×¤×œ×•×¨×œ×™×¡×˜×™/ליבר×לי, ומעודד ×ותי לקוות ×©×™×•× ×חד יהפוך לחוק בכל ×–×ת. ×‘×™× ×ª×™×™× × ×¨××” שדעת ×”×©×•×¤×˜×™× ×‘×¨×•×‘ הפסיקות ×”×™× ×©×—×•×¤×© הביטוי ×”×•× ×¢×¨×š בסיסי במשפט הישר×לי, מלבד כשיש ×”×ª× ×’×©×•×ª ב××™× ×˜×¨×¡×™× ×‘×˜×—×•× ×™×™×.
×‘× ×™×’×•×“ להעדרה של זכות ביטוי מפורשת בחוק, ×“×•×•×§× ×§×™×™×ž×™× ×¡×¢×™×¤×™× ×‘×—×•×§×™× ××—×¨×™× ×©×ž×ª× ×’×©×™× ×‘×”, ובר××©× ×¡×¢×™×£ חוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ "פגיעה ברגשות הדת" הידוע לשמצה, × ×’×“×• כתב השופט ×ור "הטלת מיגבלה על ×”×ª× ×”×’×•×ª×• של ×חד, בשל העובדה ×©×¢×¦× ×”×ª× ×”×’×•×ª×• זו סותרת ×ת ערכיו של ×”×חר, ולכן פוגעת ברגשותיו של ×”×חר, ××™× ×” מתיישבת ×¢× ×ª×¤×™×¡×•×ª היסוד של ×ž×“×™× ×” דמוקרטית" בפס"ד משפט סוסצקין (תודה ×œ×§×œ×™× ×’×¨ על מר××” ×”×ž×§×•× ×•×”×¦×™×˜×•×˜). על ההיסטוריה של סעיף ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ ×”×–×” ×פשר ×œ×§×¨×•× ×’× ×‘×›×ª×‘×” הזו. ×ž×¢× ×™×™×Ÿ ש××£ ×חד ×œ× ×¢×ª×¨ לציין ×©×”× ×¤×ª דגל ישר×ל במשולש זו פגיעה ברגשות הדת! הרי להזכיר למוסלמי ×©×”×•× ×ª×—×ª שלטון ש××™× ×• מבוסס שריעה, כמוה כלהטיח ×‘×¤× ×™×• ש××™× × ×• ×ž×§×™×™× ×ת ציווי ×”×’'×™×”×ד כר×וי ובכך להעמיד בסימן ש×לה ×ת ×דיקותו. יש קייס? ×× ×™ מקווה ש××£ ×חד ×œ× ×™×—×©×•×‘ ×œ× ×¦×œ ×ת הרעיון הבזוי ×”×–×” ×‘×¨×¦×™× ×•×ª, ×›×™ ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘ שהסעיף ×”×–×” בכלל ר×וי שיש×ר בספר ×”×—×•×§×™× ×©×œ× ×•.
×›×™ הרי ברור שהחלטת הבג"×¥ ×”×™× ×œ×ª×ª ×œ×’×–×¢× ×™× ×œ×¢×©×•×ª הצגת כוח במרכז ×וכלוסיה ש×ותו ×”× ×ž×‘×§×©×™× ×œ×“×›×, ולו רק ×‘×”× ×¤×ª דגל ישר×ל במרכז ×וכלוסיה שמעדיפה להיות מסופחת לפל×סטין בדקה שתקו×. ×–×” חבל, ×בל ×–×” המחיר של זכות הבעת הדעות. בפרפר××–×” על וולטיר: ×× ×™ × ×’×¢×œ מהדעות החשוכות שלה×, ×בל חובתי ×›××“× ×‘×›×œ×œ וישר×לי יהודי בפרט לתת ×œ×›× ×œ×”×‘×™×¢ ×ותה.
כמובן מגעילה ×›×ן ×”×’×–×¢× ×•×ª. כמובן מגעילה ×›×ן הבחירה המתריסה של ×ž×§×•× ×”×”×¤×’× ×”, והיות כל המהלך פרובוקציה כדי ×œ× ×¦×œ ×ת בג"×¥ לעשות רעש תקשורתי ופוליטי. ×בל ×‘×¢×™× ×™ ×”×›×™ ×¦×™× ×™ ×›×ן ×”×•× ×”×©×™×ž×•×© וההשוו××” לשמירה על זכויות של מצעד ×”×’×ווה – ×יך צעדה שכולה ×”×¤×’× ×ª ×¢×œ×™×•× ×•×ª על ××–×¨×—×™× ×¡×•×’ ×’' (דה פקטו ודה-יורה) בתוך ×ž×’×¨×©× ×”×¤×¨×˜×™, יכולה להיות מושווה לבקשת ××–×¨×—×™× ×¡×•×’ ב' לקבל שוויון זכויות ×¢"×™ ×”×¤×’× ×” בעיר הבירה של ×ž×“×™× ×” הקור×ת לעצמה דמוקר×טית ×•×ž×•× ×¢×ª ×ž×”× ×–×›×•×™×•×ª. ×œ×”×–×›×™×¨×›× ×ž××¨×’× ×™ המצעד ×”×חרון ×œ× ×‘×™×§×©×• לעשות ×ותו בלב ×©×›×•× ×•×ª חרדיות ×•×’× ×”×¡×›×™×ž×• ללבוש ×¦× ×•×¢ ×•×©×œ×˜×™× ×¨×’×•×¢×™×, ובכל ×–×ת המשטרה הכריחה ××•×ª× ×œ×¦×ž×¦× ×ת הצעדה לכדי ×ספה × ×™×™×—×ª בלבד בקמפוס ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”. ×פילו עד ×”×›× ×¡×ª ×”× ×œ× ×”×™×• ××ž×•×¨×™× ×œ×˜×™×™×œ, מרחק כמה מ×ות ×ž×˜×¨×™× ×ž×©×, הסיבה ×”×מיתית ×œ×§×™×•× ×”×סיפה ×‘×™×¨×•×©×œ×™× ×•×œ× ×‘××£ עיר ×חרת. ×”×חת ×”×¤×’× ×ª ×× ×˜×™ ×לימות ותמיכה בדמוקרטיה וזכויות וקידמה, ×•×”×©× ×™×” ×”×¤×’× ×” של ×רגון שפעל ב×לימות להפוך ×ת ישר×ל לפחות דמוקר×טית × ×’×“ ×וכלוסיה שחלקה פעל ב×לימות ×›×™ ××™× ×• מכיר בה כלל, ולפי חוקי דתו, ×’× ×“×ž×•×§×¨×˜×™×” ×–×” ×œ× ×‘×“×™×•×§ רעיון טוב.
וכ×ן ×”×¢× ×™×Ÿ: השיקול ×”×•× ×©×œ המשטרה לתת ×ישור ×•×”×’× ×” ×œ×”×¤×’× ×”. גבירזל ×ž×¦×˜×˜×™× ×‘×’"×¥ ×§×•×“× ×©×”×’×“×™×¨ למפקד המחוז ×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×œ×‘×—×•×¨ לפסול ×”×¤×’× ×”: "× ×§×•×“×ª ×”×ž×•×¦× ×”×¢×§×¨×•× ×™×ª ×”×™×, ×›×™ מוכרת זכותו של היחיד להשתתף ×‘×”×¤×’× ×” ×ו בתהלוכה. המ××™×™× ×¢×œ הפעלתה של זכות זו, והמפריע בכוח להגשמתה, פועל ×©×œ× ×›×“×™×Ÿ…על-כן חייבת המשטרה ×œ× ×§×•×˜ ×ת כל ×”××ž×¦×¢×™× ×”×¡×‘×™×¨×™× ×”×¢×•×ž×“×™× ×œ×¨×©×•×ª×”, כדי ×œ×ž× ×•×¢ ×ת ×”××™×•×ž×™× ×•×›×“×™ להגן על ×”×ž×©×ª×ª×¤×™× ×‘×”×¤×’× ×” ×ž×¤× ×™×”×". והסייג? "היעדר כוח משטרה מספיק, היעדר ציוד ×•×ž×™×•×ž× ×•×ª ×ו היעדר יכולת לשליטה ×פקטיבית עקב ×”×ª× ××™× ×”×¤×™×–×™×™× ×‘×©×˜×—. במצב ×›×–×”, עשויה להיות הצדקה ל×יסור על התהלוכה ×ו ×”×”×¤×’× ×”" ×בל "× ×“×¨×©×•×ª ר×יות ×§×•× ×§×¨×˜×™×•×ª כדי לבסס ×ת הקביעה ×›×™ מדובר, ××ž× ×, ב'וד×ות קרובה לפגיעה ממשית'. ×œ×¢× ×™×™×Ÿ ×–×”, ×ין די בהערכות ×ו בספקולציות". ×”×©×•×¤×˜×™× ×¡×™×›×ž×•: "יש ×œ× ×§×•×˜ ×ת ×”×מצעי ×שר יש בכוחו לשמור על הסדר הציבורי תוך הפגיעה המזערית ביותר בחופש ×”×”×¤×’× ×”…×”×יסור על ×”×”×¤×’× ×” ×ו התהלוכה צריך ×©×™×”× ×”×מצעי ×”×חרון שיש ×œ× ×§×•×˜ בו × ×•×›×— ×¤× ×™ ×”×¡×›× ×” הצפויה".
×× ×™ מסכי×, יופי של × ×™×¡×•×—, והחלטת בית המשפט היתה צריכה להיות פחות ×ו יותר כזו: "כמובן שהחוק מתיר ×œ×›× ×œ×”×¤×’×™×Ÿ, ×בל ההחלטה הסופית ×”×™× ×©×œ מפקד המחוז בהת×× ×œ×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×©×ž×ž×™×œ× ×§×‘×•×¢×™× ×‘×—×•×§. ×¢×‘×¨× ×• על × ×™×ž×•×§×™ המשטרה ו×ין ×‘×”× ×”×˜×™×” פוליטית, ×”×ž×•×ž×—×™× ×”×—×œ×™×˜×• שיש ×¡×›× ×” ×‘×˜×—×•× ×™×ª, ××– יש לקבל ×ת דעת המשטרה." × ×§×•×“×”. ×× ×‘×™×ª המשפט הופך החלטה מקצועית של המשטרה, יש ×›×ן מר×ית עין של החלטה פוליטית בלתי ר×ויה לרשות השופטת. לכן ×× ×™ רוצה לר×ות ×ž×”× ×”× ×™×ž×•×§×™× ×©×œ הפסיקה.
×”×× × ×›×•×Ÿ ×”×™×” לבית המשפט להכריח ×ת המשטרה לפעול × ×’×“ שיקול דעתו של מפקד המחוז, במיוחד ל×ור ההיסטוריה של ×וקטובר 2000? ×”×× ×”×¦×¢×“ ×”×–×” כולל שיקולי דעת קהל ×ו מר×ית עין ×©×œ× ××ž×•×¨×™× ×œ×”×™×•×ª חלק משיקולי מערכת המשפט? צדק (זכות הביטוי) צריך להר×ות, ×–×” × ×›×•×Ÿ, ×בל במחיר ביטול סמכות החלטת המשטרה ו×ישור של גירוי ברור וממוקד של תגובה ×לימה עד פגיעה בחיי ××“× ×•×©×•×˜×¨×™×?
×× ×™ מקווה ש×× ×©×™ ××•× ×ל פ××—× ×™×¢×©×• ×ת הדבר ×”×›×™ ×œ× ×¦×¤×•×™ – ×œ× ×”×ª× ×’×“×•×ª ×לימה ו×פילו ×œ× ×”×¤×’× ×” רועשת ×ž× ×’×“ כמו שהציע יוסי גורביץ. מטרת הצעדה הזו ××™× ×• ×”×¤×’× ×” × ×’×“ ××•× ×ל פ××—× ××œ× × ×’×“ השמ×ל, הליבר×לי×, ×”×¤×œ×•×¨×œ×™×–× ×•×ž×¦×¢×“ ×”×’×ווה. ×–×” ×œ× ×¦×¨×™×š להזיז ל×× ×©×™ ××•× ×ל פ××—× ×‘×ž×™×œ×™×ž×˜×¨, ולכן לדעתי הדבר ×”×›×™ × ×›×•×Ÿ ×œ×”× ×œ×¢×©×•×ª, ×”×•× ×›×œ×•×. פשוט ללכת לעבודה ×ו לבית הספר כרגיל ב×ותו היו×, לשבת במסעדות וללכת ×œ×§× ×™×•×ª, ×œ×”×ª× ×”×’ כמו כל ×™×•× ×¨×’×™×œ. פשוט להתעל×. רוע ×—×™ מלעורר כעס ב×חרי×. רוע ×©×ž×ª×¢×œ×ž×™× ×ž×ž× ×• פשוט ×™×¢×œ× ×œ×‘×“ ×›×™ ×”×•× ×ž×‘×–×‘×– ×× ×¨×’×™×”, כסף ו××ž×™× ×•×ª ××™×•× ×¢×œ קהל ×©×œ× ×וכל ×ת ×”×˜× ×˜×¨×•× ×©×œ×•. פשוט ×ª× ×• ×œ×©× ××” של ×”×’×‘×™×¨×–×œ×™× ×œ×כול ×ת ברי×ות ×’×•×¤× ×ž×‘×¤× ×™× ×¢"×™ ×©×œ× ×ª×¡×¤×§×• ×œ×”× ×ת התגובה ×©×”× ×¨×•×¦×™×.
הלוו××™.
——-
×¢×“×›×•× ×¦'יק: עברו כמה שעות, ×‘×™× ×ª×™× ×’×™×œ×™×ª×™ פוסט תגובה של × ×ž×¨×•×“ ×בישר לגורביץ, ×•× ×¨××” שהגעתי ×œ×ž×¡×§× ×•×ª יותר קרובות לשלו, למרות ×©×‘×©×™×§×•×œ×™× ×˜×™×¤×” ×©×•× ×™×. ××ª× ×ž×•×–×ž× ×™× ×œ×§×¤×•×¥ ×œ×§×¨×•× ×’× ×ותו, ×›×™ ×חרי שקר×תי ×ת עצמי מחדש ×× ×™ חושב ש×צלו ×”×¨×¢×™×•× ×•×ª ×ž× ×•×¡×—×™× ×™×•×ª×¨ ברור 🙂
אני חושב שאתה צודק שההחלטה צריכה להיות של מפקד המחוז, אבל אני לא רואה הגיון בהחלטה אליה הגיע מפקד המחוז (וזו הסיבה שצריך היה לפנות לבג"ץ). אם מפקד מחוז המשטרה לא יכול להבטיח את שלום האזרחים באזור מסוים במדינה הוא מתרשל בתפקידו. זה לא שהם ביקשו להפגין בעזה – הם סה"כ רצו להפגין בשטחי המדינה.
והערה אחרונה – בנוגע לכל הטענות שברוך מרזל עצמו נגד מצעדים דומים, לא נתן לפעילי שמאל לצעוד בחברון וכו' – ובכן, זה שהוא מתנהג ככה, לא אומר שאנחנו צריכים להיות כמוהו.
אני מסכים שהם יכלו לוותר על ההפגנה שלהם, וכל המטרה שלה זו פרובוקציה, אבל כמו שאמרת (ואמרו לפניך) – "…אבל חובתי כאדם בכלל וישראלי יהודי בפרט לתת לכם להביע אותה."
וההבדלים שאתה מעלה בין מצעד ברוך מרזל לבין מצעד הגאווה הם מינוריים לעניין הזה – כי בדיוק כמו שאתה רואה את הראשון בתור עוולה ואת השני בתור ביטוי לגיטימי של זכויות אזרח, הרי שברוך מרזל רואה את הראשון בתור ביטוי לגיטימי ואת השני בתור עוולה. וכמו שאתה מצפה ממנו לאפשר לקיים את מצעד הגאווה, אתה צריך לבלוע את הצפרדע ולאפשר לו לקיים את המצעד שלו.
קשה לי להגדיר את ההבדלים כמינוריים, יש לי חשד שכל מי שאומר לי דבר כזה פשוט מנסה לנקוט בעמדה הנגדית רק כדי לתדלק את הדיון.
אני לא מצפה מבית המשפט לשפוט אם זו פרובוקציה או לא, כי אם היה סעיף "פרובוקציה" לביטול הפגנות וסתימת פיות אז כמעט הכל היה נופל תחתיו וסוף לדמוקרטיה. אנחנו מדברים על סדרי עדיפויות באמת –
* האם זכות הביטוי מעל חוקים נגד הסתה? (כן, עד שנרצח ראש ממשלה)
* האם היא מעל סעיף פגיעה ברגשות הדת? (תלוי מאיזה דת אתה ולמי כיוונת)
* האם היא מעל תקנות המשטרה לקיום הפגנות? (כן כשזה יוצר מצב פוליטי מביך)
ולכן אני אומר, בית המשפט לא היה צריך להחליט אם זו הבעה לגיטימית כי לפי התקדימים אמורה כל הבעה להיות לגיטימית, ונשאר לבקר רק את איכות החלטת המשטרה. החודשיים האחרונים שהנושא טייל בבג"ץ לא היו עיון של העליון בנימוקי המשטרה כדי להחליט על לגיטימיות, אלא תהליך בוררות של תנאי ההפגנה עד שתגיד המשטרה "טוב, נו…". על תהליך בוררות ראוי לבזבז את זמנו של בג"ץ שלושה שופטים לאורך שש ישיבות? חבל שאין איזה חוק לניצול לרעה של המנגנון, ויותר חבל שאין איזה חוקי אתיקה עיתונאית שהיו מצמצמים את כמות הרעש התקשורתי שהגבירזלים הצליחו לייצר.
לבסוף לגבי מפקד המחוז והחלטותיו: הדם על כביש ואדי עארה עוד לא יבש מאוקטובר 2000, והדיו עוד לא יבש על דו"ח אור. יש ראיות מוצקות וברורות מה עלול לקרות שם בעוד שבועיים, אני לא חושב שאתה יכול לקרוא לזה התרשלות בתפקוד כשהמשטרה מצהירה שזה סיכון מיותר לחיי אדם. לשני הצדדים יש היסטוריה אלימה ברורה ואידאולוגיה אלימה ידועה, ולכן לא מדובר כאן רק בסכנה שרק אדם אחד או שניים עם פיוז קצר יחליטו על דעת עצמם משהו, אלא יותר כמו המון מאורגן בתוך שטח בנוי שיכול לארגן לינץ' מהומה בקלות ובטוח יש מתוכו אחד או שניים שיחליטו שזה יופי של יום להיות שאהיד וישפדו את עצמם על כידוני רובי המשטרה אם לא יצליחו לגרום להם לפתוח באש ראשונים.
אם לתת לגבירזל יד חופשית לסכן שוטרים ולהצית מלחמה קטנה זה חופש ביטוי, אז אפשר לרוץ הלאה ולהצדיק עוד שלל התנהגויות אלימות כחופש ביטוי, כמו הכאת אנשים או רצח בע"ח ולך תדע מה. אני סומך שיהיה עו"ד מפולפל שימצא את החורים לנצל את זה בהגנה.
I suspect that you miss the potential voilence from the other side – I'm willing to bet that Marzel and co. are not planning a "peaceful demonstration" but will attack the local residents – break homes, throw rocks on solar heaters, burn cars etc.
THAT'S not something that a democracy should tolerate.
But do I know? I'm on the other side of the planet now….
נראה לי שספאם פילטר אכל את התגובה הקודמת שלי. ננסה שוב:
עירא: מתנצל, אקיזמט ילד רע ואני מקווה שזה לא יחזור. הצלתי את שתי התגובות והורדתי את הראשונה כי זו כוללת ומרחיבה אותה. כבונוס קישטתי לך אותה קצת 🙂
אריק, ההבדלים בין המצעדים אינם מינוריים. אם יורשה לי לצטט את עצמי:
והבדל נוסף:
אלה הבדלים מהותיים, ומכל מקום אינם מינוריים כלל ועיקר.
כמה דברים.
דבר ראשון, להגיד "המשטרה אומרת שזה מסוכן מידי" על הפגנה חוקית בתוך תחומי מדינת ישראל זה להגיד שתחום מסויים איננו בריבונות מדינת ישראל יותר. אני חושב שמהטעם הזה בלבד אין סיבה להלין על בג"ץ, על זה שלא לקח את טענת המשטרה ברצינות. יש הבדל בין להגיד "זה לא משהו הגיוני לאפשר בזמן שבו רצו לעשות את ההפגנה", לבין להגיד "זה לעולם יהיה מסוכן מידי". השני פירושו ויתור של מדינת ישראל על שטח ריבוני שלה (מה שאכן קורה בכל האמור בגווית מיסים מהאיזור ודברים אחרים שמראים על ריבונות). אני מסכים עם בג"ץ שזו לא החלטה שהמשטרה מוסמכת לקבל.
דבר שני, לגבי חוקיות ההפגנה, הרי שבמדינה דמוקרטית נהוג שמערכת המשפט מתנהגת כלפי כל מי שלא הורשע בדין כאילו הוא זכאי, ועל כן כל מה שכל הנוכחים חושבים שהם יודעים על ברוך מרזל הוא חסר משמעות. גם מישהו שאתה לא אוהב זכאי לחופש דיבור.
לגבי המקומיות של ההפגנות, הרי שלא הגיוני, לצורך הדוגמא ההיפטתית, שיוצאי רוסיה שגרים בנס ציונה לא יוכלו להפגין מול שגרירות רוסיה בתל אביב, רק בגלל שהם לא גרים בתל אביב. הפגנה צריכה להתאפשר במקום שבו הגיוני לערוך אותה, או שחסמנו פה את חופש הדיבור.
שחר
אני שמח שעד כה לא הזדמן לי להגיב, שכן שחר חסך לי לכתוב את התגובה. 🙂
מסכים לגמרי עם מה ששחר כתב.
בקריאה חוזרת של התגובה שלי אני רואה שעשיתי שגיאת כתיב פרוידיאנית במילה "גביה"
שחר
נמרוד,
זה נראה לי ממש אבסרודי שאחת הטענות שלך כנגד קיום המצעד של מרזל, זה ההתגנדות שלו לביצוע מצעד דומה בקרית ארבע. אתה באמת רוצה להיות כמוהו? הוא באמת נראה לך האדם ללמוד ממנו על חופש הביטוי?
ואם אותו מרזל נוהג באלימות כלפי צעדה בקרית ארבע, המשטרה צריכה להתערב ולדאוג שהם יוכלו לקיים את הצעדה. בדיוק כמו שהמשטרה צריכה לאפשר את קיום הצעדה באום אל פאחם, כל עוד היא לא חורגת מגבולות החוק.
ולגבי העניין של הוא לא מפה או לא משם – ראה את הדוגמה של שחר שמש עם עולי רוסיה מנס ציונה.
שחר: טעות פרוידיינית או פליטת קולומבוס? 🙂
עמוס ונמרוד: אני לא מאמין שמרזל וכנופיתו ינסו לעשות משהו קיצוני. אני נותן להם הרבה יותר קרדיט מזה, הם לא מטומטמים, והם יקפידו מאוד לא לעבור על החוק ולא לעבור על ההסכמים עם המשטרה. לדעתי לא יהיו נאצות במגהפון ולא פגיעה ברכוש, כי הם יודעים היטב שהצעדה לבדה יכולה לגרום פיצוץ, ועל זה הם בונים, כדי שיוכלו אחר כך להעמיד פני שה תמימים.
כנראה שציווי "ונשמרתם לנפשותיכם" או שלל ציוויי "הגר שבשעריך" נחסכו מהם בישיבה, והם חושבים קצת במונחים של "הקם להורגך השכם להורגו" או אולי אימצו את אידאל השאהיד המוסלמי או המרטיר הנוצרי? אני מסוגל להאמין עליהם כבר הכל…
ולשחר שוב: האם אא"פ שטח ישראלי? כן.
האם ישראל מתייחסת אליו ואל יושביו ככזה? לא ממש.
האם תושבי המקום שמחים שנכפה עליהם שלטון חדש ומפלה ב1948? לא ממש.
האם היו מעדיפים אוטונומיה שתייצג את לאומיותם יותר טוב? נראה שבהחלט כן. ראש העיר הנבחר המכהן מזה שנים מנהיג ארגון שכופר בלגיטימיות של השלטון שנכפה על העיר.
לסיכום – אין כאן שחור ולבן (כן שטח ריבוני או לא), יש כאן גוון אפור ידוע ומובן, ולכן צריך להתייחס ברגישות ופיוס, מה שישראל לא עשתה עד היום. מרזל מצידו רוצה להצית אש כי לפי אמונת קיצונית שכמותו מלחמת אזרחים היא הדרך לחיסול בעית ערביי ישראל ואולי גם קיצור דרך לביאת המשיח (לא טרחתי מעולם לקרוא את משנתו אז אני מנחש).
לעומתו חילוני פרגמטי כמו ליברמן מציע להקים מדינה פלסטינית בגדה ובשרטוט יצירתי חדש של הקו הירוק להגיע עם ערים שכאלו להסכם שטחים-תמורת-שטחים אם הן רוצות להשאר בצד הפלסטיני של הגבול. לא ביררתי אישית עם הנהגת התנועה האיסלמית אבל הניחוש שלי הוא שאם תוכנית כזו תהפוך לריאלית הם ישקלו אותה לחיוב.
אז כמו שאומר נמרוד, מצעד אחד הוא למען פיוס ושוויון זכויות והאחר הוא התגרות ברורה להצתת אירוע או אפילו מלחמת אזרחים. למה לעזאזל מישהו בכלל יכול לראות את שני המצעדים האלו כבעלי "הבדלים מינוריים בלבד"?
"גם מישהו שאתה לא אוהב זכאי לחופש דיבור." כמובן, הדגשתי את זה בפוסט שלי, אבל כאן באה פרובוקציה ברורה בחסות לא מוסתרת של חופש הביטוי. אף אחד לא סותם לגבירזל את הפה, משנתם מופצת בהמון כלי תקשורת, ואף אחד לא ימנע מהם להביע את אותן הדעות בכל מקום וצורה ואפילו עם מגאפונים מול הכנסת או ברדיוס של קילומטר מיישובי המשולש כל עוד ישמרו על החוק. הבעיה כאן, ואל תיתמם, היא לא הדיעה שרוצים להביע אלא האיך והאיפה ועם כמה רעש תקשורתי. בסיטואציה כזו, הטענה מצד מרזל ובן גביר כי לוקחים מהם את חופש הביטוי משולה לאמן מיצג שיגדל זקן, ילבש כאפיה וחגורת נפץ מזויפת, וירוץ לו בת"א לכיוון אחד משערי הקריה בעודו שואג בערבית ומתעלם מהוראות השומרים ויריות אזהרה באוויר. הוא הרי כבר הופיע במיצג הזה מאות פעמים על במת תאטרון גבעתיים, והוא מנסה אותו עכשיו כאמנות רחוב. אם יחטוף כדור, האם תעמוד לו זכות הביטוי כהגנה? האם הוא יוכל להאשים את אותו החייל כי מנע אותה ממנו ולתבוע פיצוי מהמדינה? האם שופט צריך באמת להאמין להתממות שלו? האם המדינה צריכה להציל אנשים שמתגרים במופגן בגורלם? או שמא התנהגות גבירזלית של סיכון עצמי סדרתי היא עילה לאשפוז פסיכיאטרי בכפיה?
לא, אני לא מקבל שיש כאן הקבלה בין ההפגנות, אני לא חושב שהמשטרה צריכה לאשר ולאבטח נסיון התאבדות ו/או הצתת מלחמה, ולחופש הביטוי יש גבולות של שימוש לרעה. הדוגמא הקלאסית בשיח על חופש הביטוי האמריקני היא של אדם שצועק ככה סתם "שריפה" בתאטרון הומה אדם במטרה ליצור בהלה, הדרש אומר שאין לו זכות לטעון להגנה תחת התיקון הראשון לחוקה. אולי יש אפילו סעיף פלילי שאפשר להפיל עליו במקרה כזה. יש גבול לכל תעלול וגבירזל יודעים שכולנו יודעים שזה תעלול מטומטם ומסוכן וחצוף ולא ביטוי דעות תמים שבלתי אפשרי בשום אופן אחר. לכן אין לי שום בעיה שהמשטרה תסרב לתת ידה לדבר.
נראה לי שאתה מכביד מדי על בג"צ והמשטרה.
זה לא חייב להיות שאלה של 'מי מהם מוטה פוליטית'. יש כאן התנגשות בין זכויות – הזכות לחיים (או משהו כזה) והזכות לחופש הביטוי. אין ספק ששתי הזכויות מתנגשות (פוטנציאלית) וצריך להכריע מי מהן חשובה יותר.
המשטרה החליטה – באופן טבעי – שהזכות לחיים גוברת (באופן טבעי כי תפקידה המוגדר הוא לשמור על הזכות הזו). בן גביר טען שההחלטה לא סבירה, העביר אותה לבג"צ – ובג"צ אמר שהוא צודק, ושכאן צריך להיות איזון אחר בין זכויות.
זה תהליך נורמלי ובריא במדינה דמוקרטית. בדיוק בשביל דברים כאלה הקימו את בג"ץ.
כולם עדיין עומדים על דעתם שהמשטרה הגזימה בהערכת הסכנה?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1043725.html
עירא,
קצת מצער אותי הדיון הזה. אתה מגלם פה בדיוק את התופעה שנגדה יצאתי בפוסט הזה. קצת Reality check.
דבר ראשון, חוץ ממך בפוסט למעלה אף אחד לא טען שהמשטרה טועה בהערכת הסכנה. מה שטענו זה שלבית משפט, בבואו לאשר הפגנה, אסור להתחשב בשאלות "מי עומד להפגין" או "מה הוא עומד להגיד". התייחסות לשאלות האלו שקולה למתן הזכות לסתום פיות על פי דעה של מי שהקונצזוס בקרב השופטים אומר שצריך לסתום לו את הפה. במילים אחרות, ייתכן שצריך להגיד למשטרה שגם אם הסכנה גדולה, הם צריכים להערך לה.
דבר שני, חיפוש מהיר על הכתבה שקישרת אליה מראה שהיא נערכה במקום אחר, ואורגנה ע"י אנשים אחרים. זה צעד מאוד לא דמוקרטי מצידך לאגוד אותם יחד כך. על פי ההגיון הזה, בגלל שמישהו במחנה הדתי רצח ראש ממשלה, לאף אחד מהמחנה הזה אסור להפגין.
לגבי נושא הריבונות – ההחלטה לוותר על שטחים שמורה לראשות המחוקקת (כנסת) בלבד. לא לרשות המבצעת (הממשלה והמשטרה) ולא לרשות השופטת. כל עוד ההחלטה היא שאום אל פאחם היא חלק ממדינת ישראל הרי שחוקי מדינת ישראל חלים בה ואין סיבה למנוע באופן גורף הפגנה. זה עשיית חיים קלים מצד המשטרה להתנהג אחרת, ואני עומד מאחורי הטענה שנכון עשה בית המשפט שתיקן את הטעות שעשתה המשטרה בהקשר זה.
ולגבי "ישקלו אותה בחיוב" – כשליברמן דיבר על זה הם הרימו קול צעקה רמה, ואמרו שאין מצב והם חלק ממדינת ישראל.
לגבי הם יודעים שזה מסוכן – אתה בעצם מתגמל איום באלימות. אתה מתייחס לאלימות הערבית כמשהו נתון ובלתי ניתן לשינוי, ומה שיותר גרוע, מקובל ולגיטימי. ואז אתה אומר "בתנאים האלו, לא הגיוני לערוך את ההפגנה". מה שאתה בעצם אומר זה שוויתרת על הריבונות על אום אל פאחם. שוב – זו לא החלטה שלך, לא של המשטרה ואפילו לא של הממשלה.
שחר
Shachar – at least speaking for myself – I think that an argument against allowing the demonstration is the likely event (IMHO) that the demonstrators will do more than just talk and actually attack residents. Wouldn't such a risk be a viable reason not to allow the demonstration?
עמוס,
כמובן שכן, אבל בתנאי אחד מאוד חשוב. מותר למנוע מאדם לדבר אם הוא מתכוון לנצל את הזכות לרעה בשביל לעשות דברים בלתי חוקיים, אבל יש חובה על המשטרה במקרה כזה להוכיח את טענתה. בתי המשפט בישראל מחוייבים לחזקת החפות.
במילים אחרות, הבעיה במשפט שלך היא המילה IMHO. דעתך (ואל תבין אותי לא נכון – אני לא חושב שאתה טועה, אבל גם דעתי) היא לא סיבה מספקת כדי לסתום למישהו את הפה.
אני משוכנע שאם המשטרה היתה מביאה חומר מודיעיני מבוסס שאומר שזו הכוונה של בן-גביר/מרזל וכו', בית המשפט לא היה מאשר את זה. ללא חומר כזה אין לבית המשפט בסיס לפסוק אחרת משפסק.
מה שמחזיר אותי לעירא. מה שמטריד אותי בדעה של עירא היא לא שהוא יוצא כנגד בן-גביר. מה שמטריד אותי זה שהוא יוצא כנגד בית המשפט. עירא, בעצם, מבקש פה שהחוק יתייצב לצידו רק בגלל שהוא מאמין שהוא צודק ושבן-גביר טועה. מדינת ישראל היתה מדינה שכך התנהלה עד, לפחות, אמצע שנות השישים. זו לא תקופה שהייתי שש לחזור אליה.
שחר
שחר, אני לא יודע מאיפה להתחיל, אנסה מהקל אל הכבד.
1. לא יצאתי נגד בן-גביר? בוודאי שאני יוצא נגדו. האיש מתנגד נמרצות לשלטון החוק כבר שנים, ומעודד את אנשיו לאלימות נגד כוחות הבטחון. אין לי שום סנטימנט לאיש, פועלו או דיעותיו.
2. אני לא יוצא נגד בית המשפט, אני יוצא נגד ההחלטה בפסק הדין הזה, ואני מבקש לדעת איפה מוצאים את טקסט ההחלטה המלא, או אולי גם את פרוטוקול הדיון. אני מרגיש שהתוצאה הזו אינה לוקחת בחשבון אופציות, ולכן אני רוצה לדעת את הנימוקים ואני כבר שבוע מחפש אותם. נראה לי שביום ראשון פשוט אתקשר לבית המשפט ואשאל אותם איך מקבלים את זה מהם ישירות. אני מרגיש כאילו הסנגוריה של המשטרה לא העלתה את כל הטיעונים או שמשהו אחר היה חסר פה.
3. לגבי האמירה על כך שאני מבקש לסתום פיות של מי שאיני מסכים איתו: אני חוזר ואומר בפוסט ובתגובות – לגבירזלים יש זכות הבעת דעות והם מנצלים אותה ללא הפסק. ההפגנה באא"פ לא תשמש במה להבעת דעות אלא להפגנת נוכחות כדי לעורר ארוע אלים. מה שיגיע למחרת לעיתונים לא יהיה ציטוט של נאום דעות אלא תמונות של אלימות. לא יודע מי יתחיל אותה אבל זה לא משנה. אוזלת היד של כוחות הביטחון שלנו להגן על אזרחי ישראל, ובפרט הלא-יהודיים, היא נושא כאוב ומתמשך.
4. איזו טענה צריך להוכיח? שמרזל ובן-גביר מעודדים אלימות נגד ערבים, שוטרים ומג"בניקים כאחד? אז רק לפני ארבע שעות היית צריך לפתוח את חדשות ערוץ 10, ולראות איך ליווה כתב הערוץ את יושבי בית המריבה בחברון: חבורת בני טיפש עשרה שלא שמים קצוץ על החוק והמשטרה, אותם חבורת "מופרעים שאיבדו עליהם שליטה" שקוראים אפילו למועצת ישע בשמות גנאי ולמגבניקים ששומרים על הפרדה בינהם לבין שאר חברון הם קוראים "כלבי שמירה". אבל אני לא רואה את זה כאבדן שליטה, כי בכתבה רואים את כל מנהיגיהם האידאולוגיים נושאים נאומי עידוד וחיזוק לפי התור, בינהם רבנים מקרית ארבע, ברוך מרזל בכבודו (אז אל תגיד לי שלא מדובר באותה חבורה ואידאולוגיה אחרת), ובבית מתגוררות קבוע גם נדיה מטר ודניאלה וייס ומחזקות קבוע את המוראל. ממש מצעד הכוכבים וכולם באותו בנין, שוטפים את מוחם של השבאבניקים האהובים שלהם. עכשיו אחרי שספגו את העלבון של כיבוש בית המריבה ע"י היס"מניקים שנואי נפשם, הם מכינים את עצמם לקראת המצעד בעוד שבוע וחצי, בהנהגתו של אותו אחד שהורה להם להתבצר שם ולהמטיר אבנים על אנשי שלטון החוק שבעוד שבוע אמורים להגן עליהם וגם על אנשי אום אל פאחם אלה מאלה.
רגע, למה אני מתאר לך את הכתבה ואת נאומיו של מרזל כשהכל נמצא באתר? לצערי לא הצלחתי לגרום לזה להקרין בפיירפוקס, אבל שווה לפתוח רגע אקספלורר ועיניים כדי להבין שהאנשים האלו עלולים להצית עוד שבוע וחצי מלחמת אזרחים, וצה"ל מעריך שהם אפילו לא מתכוונים לחכות אלא להתחיל אינתיפאדה יהודית כבר היום.
אז אם לא הכרת, זה מרזל ואלו תלמידיו הנאמנים מחממים את השטח. איך אפשר להגיד שהמצעד דרך אום אל פאחם, לגיטימי ככל שיהיה, איננו פוטנציאל לפיצוץ? איך יכולה המשטרה להבטיח את שלום התושבים והצועדים, שלא לדבר על השוטרים שבאמצע, ששני הצדדים לא מחבבים כל כך, בלשון המעטה?
שחר, האם עלי להבין את השתיקה כ"די נמאס להתווכח איתך, אתה טועה", או כ"וואלה, התמונות האלו באמת מפחידות אבל לא בא לי להודות שיש כאן באמת סיבה לחשוב שוב"?
הדעות של מרזל הן הסתה לשמה. לא נגד ערבים, אלא נגד כוחות הביטחון ונגד בית המשפט העליון. מתי בעיניך נגמרות זכויות הביטוי ומתחילות הסנקציות נגד הסתה? הרי כבר לא מדובר רק במילים. נתנו לתלמידיו ומוקיריו נשק והיום הם יורים בשכניהם בחברון. מחר אותו הנשק יופנה באצבע קלה על ההדק נגד כוחות הבטחון, כי הם רק "כלבים" ולא בני אנוש או יהודים חו"ח.
שחר, הפוסט שלינקקת מדבר על קבלת האחר ודעותיו, אבל אלימות ולקיחת חוק בידיים בוודאי שלא צריכים להיות מוגנים בחוק כזה, הלא תסכים? אחרת רצח רבין בעצמו עוד היה מוכרז כבטוי דעות לגיטימי…
התשובות שלך כאן הן כל-כך שחור ולבן שזה מטריד, לא יתכן שאתה מאמין באמת שלמרות שיש 90% סיכוי שצעדת אא"פ תגמר בתקרית אלימה ואולי תצית מלחמת אזרחים, חשוב לקיים אותה רק בגלל שמרזל צריך להביע שוב דעות. דעות שמקבלות יום-יום במה טלוויזיונית ועיתונאית רחבה, ובמיוחד אחרי הברדק החברוני הנוכחי זה כבר פיליבאסטר שיצא משליטה.
האם בית משפט או משטרה שיעצרו את המצעד באמת מונעים ממנו לנצל את זכות ההבעה עד הסוף, או שיש נקודה שתסכים איתי שהוא נכנס סוף סוף לאוברדראפט?
הסיבה לשתיקה היא שאני מרגיש שאנחנו לא מדברים באותם מישורים. אני מדבר במישור של "מה היה על בית המשפט להחליט", ומתייחס אך ורק לאותו מישור, וזאת עקב אותו רכיב בפוסט המקורי שלך שאומר "ולמה במקרה אום אל פאחם המדינה נותנת לזה יד?" אני שאלתי "איך היא יכולה לא לתת לזה יד". כמו שאני מבין את התשובה שלך, אתה כופר בעקרונות השוויון בפני החוק באותה הנשימה שבה אתה מנסה להגן עליהם. אתה נותן לתשובה שאתה מעוניין להגיע להשפיע על הערכות הסיכויים שלך לגבי מה יקרה. אתה משתמש בראיית העולם שלך כאמת המוחלטת (מפקד המחוז, סטטוס הערבים ואשמת מי הוא, הלגיטימיות של בן גביר), ומתייחס לכל מי שמוכן לפקפק באמינות המוחלטת של האמיתות המוחלטות האלו כאל מישהו שלא חושב כמו שצריך. במילים אחרות, אתה לא משאיר מקום בעולם שלך למישהו שחושב אחרת, וכנגד זה בדיוק אני יוצא בפוסט שלי.
אז, כן, אני יצאתי מהדיון. באמת שאין לי כוח לנהל אותו. זה לא "נמאס לי להתווכח איתך, אתה טועה". זה "נמאס לי להתווכח איתך, כל פעם שמעלים מולך טיעון אתה לוקח אותו למחוזות שהם לא רלוונטיים לטיעון הזה". להשאר בויכוח זה להתווכח לצורך הוויכוח, ואין לי שום כוונה.
שחר
אני דווקא חושב שאני בא מראיית עולם מאוד פרגמטית ולא אבסולוטית. יש זכויות דיבור ויש מניעת אלימות. ההגדרה שלך שבית שמשפט חייב אבסולוטית לאשר הפגנה ללא שום שיקולים נוספים לא עולה בקנה אחד עם העובדה שהדבר נידון ונטחן בין כתיו במשך חודשיים. קודם זה היה לחכות לאחרי הרמדאן, אחרי זה לחכות אחרי הבחירות המוניציפאליות, אחרי זה לא לצעוד ברחוב ראשי… הנה כי כן אנחנו רואים שבית המשפט אכן טוען שזכות הביטוי אינה השיקול העליון בכל מקום ובכל זמן, ויש גורמים שחייבים להלקח בחשבון מעבר לזכות הזו.
אני כופר בעקרונות שיוויון? אני חושב שמרזל מקבל הרבה שוויון בפני החוק. כל כך הרבה שיוויון שסולחים לו על הסתה ונותנים לו במה חופשית הרבה מעבר למינימום שבחוק. הוא עומד וצועק שהמדינה לא בסדר איתו והמדינה עושה רק צעדים יותר ויותר מרחיקי לכת כדי שלא יהיה לו פיפס של תלונה מוצדקת. זה לא שיוויון כבר, זו אפליה מתקנת מוגזמת. האיש פרובוקטור סדרתי ואי אפשר להתחיל כל בוקר במחיקת האתמול בהנחת כוונות טובות ונקיון כפיים ושוויון אמון מלא, ולכן שיקולי המשטרה היו לחומרה, ולכן גם בית המשפט אישר בתנאים מגבילים. השאלה שלי היא אם מגבילים מספיק, זה הכל.
כשאני מכניס לשיקולים את התנהגות מרזל בחברון, אני לא "לוקח אותו למחוזות שהם לא רלוונטיים לטיעון הזה", אלא מכניס את הטיעון לפרופורציות ומחזיר את השיקולים למציאות. במציאות האוטופית שלך זכות הביטוי בכל מקום ובכל זמן היא מעל כל חוק אחר, ובמציאות הפרגמטית שלי היא עוצרת שמקום שבו היא מנוצלת לפגוע בזכויות, גוף או חיים של אזרח אחר, במקרה הזה גם באופן שיטתי ומתועד.
אני בטוח שיהיו עוד מקומות וזמנים שבהם בג"ץ לא יאשר הפגנה, ועדיין אני לא אספור את זה כשלילת זכות ביטוי. אתה מוזמן לנסות לקבל אישור להפגנה ברחבת הכותל בשבת. נשמע קיצוני? כזו היא גם הבקשה של מרזל, אחרת היא לא היתה נידונה בכזה כובד ראש. כבר פסלו בארץ הפגנות ימין ושמאל לקבוצות עם הרבה פחות עבר בעיתי בגלל שיקולים בטחוניים, אבל מרזל פתאום הפך לפרה קדושה, כי הביקורת שלו כלפי בית המשפט "עלולה לעורר מרד ביש"ע". אז נחש מה? כבר יש מרד, וכבר יש נפגעים בגוף וברכוש. ההחלטה שבאה לפייס לא מנעה אלימות אחת אבל עלולה לגרום לאלימות גרועה ממנה. בית משפט שמתעלם מהשלכות החלטה על שלום הציבור לדעתי אינו פועל לפי המנדט שניתן לו מהמדינה (ואני לא מדבר כאן על מונח אמורפי ובעייתי כמו "אינטרס הציבור" אלא על שלום הציבור ממש).
ולכן אני עדיין מת לראות את נוסח ההחלטה המלא עם הנימוקים. הוא עדיין לא מופיע באתר האינטרנט של בתי המשפט 🙁
טוב, כנראה שנסגור את זה כאן. להתראות ביום חמישי…
אכן נסגור את זה כאן.
לגבי יום חמישי – יצא מייל – זה נדחה טיפה.
שחר
מצטער שהתשובה שלי היא כל כך לא משפטית ולא מנומקת, אבל היא מגיעה ממחשבה מיושבת בהחלט: אני בעד שבג"ץ לא היה מאשר את ההפגנה, אם או בלי כוח משטרה מספק אבל מנימוקים אחרים.
אין לי ספק שמדובר בחבית נפץ. אין לי ספק שהדבר המתבקש כתגובה הוא מצעד של התנועה האיסלאמית עם דגלי ערפאת, הר הבית ותמונות של חאסן נסראללה, אחמדיניג'ד ואסד מול רחבת הכותל המערבי בערב חג. פסיקה שמאשרת את ההפגנה של מרזל, נותנת תוקף גם להפגנה שציינתי קודם.
אני נוטה להחשיב את עצמי לליברל, אולם אני יודע שבפרימדת הצרכים של שלטון ליברלי ככל שיהיה, כששוקלים את החשיבות למנוע סיכוי להתפרצות אלימה כפול הנזק המיידי והמתמשך בהתפרצות זו אל מול הזכות החשובה להפגין- האינטרס הראשון גדול יותר בעיני.
השיח הציבורי הישראלי, ובוודאי השיח בין קבוצות שוליים כל כך אלימות ומסוכנות זו לזו עדיין נפיץ מידי בשביל לאפשר למדינה, ברת הסמכות היחידה לשלול זכויות יסוד כאלו ואחרות- לתת יד ביצירת הסיטואציה הזו.
בית המשפט, לדעתי, התעסק בנקודה הטכנוקרטית הקלה בשביל לפסול את ההפגנה. לדעתי, בג"ץ יכול להרשות לעצמו לומר את מה שכתבתי קודם, בלי לחפש הוראות אופרטיביות כמו פקודת המשטרה כדי להתפס עליהן בעניין הזה.