למה אנחנו תקועים עדיין עם X86?

Supercomputer sets petaflop pace הוא מאמר שקפץ לי אתמול מהBBC. תהיתי מיד – אם ישנם מעבדי סל של שמונה ליבות רצות ב4גיגה-הרץ ומעלה, למה אין לקנות כאלו בשביל תחנות עבודה ביתיות ומשרדיות? למה לא שרתי פיצות להריץ עליהם שרתים בזול? הרי המחשבים הכי זולים שעליהם המעבד הזה רץ הם מכונות הPS3 החביבות של סוני, לא רק מחשבי על?

שי אמר שאינטל פשוט מקובעת בשוק, ולא יכלה להחדיר בעצמה את פלטפורמת IA64. הסיבה שאיטניק… סליחה איטניום היה כשלון היה שהוא פשוט גרוע. עבדתי עם כמה מכונות נסיוניות כאלו של הדור הראשון, והדור השני לא השתפר בהרבה. מדובר בליבות מפלצתיות ששיטת האופקודים שלהם דורשת שלכל מעבד יהיו עשרות מגות של קאש כדי לתת ביצועים סבירים בקושי, מייצר המון חום וטוב בעיקר בנקודה צפה וחישובים מקביליים, אבל בדברים פשוטים כמו שרותי קבצים, מסד נתונים או ווב הפלטפורמה הזו היא צב חולה. מצד שני יש לנו כאן מעבדים מוכחים וטובים של PPC שיש מערכות הפעלה מיינסטרים שרצות עליהם ויכולים לפתוח המון צווארי בקבוק. אז למה דל, יב"מ וסאן וHP לא מציעים מעבדי CELL שכאלו לשרתים רגילים? פיצות של 1U? בין לינוקס ומאק/BSD הרי שעולם השרתים כבר היה אמור לקבל אותם מזמן בברכה, אז מה עוצר אותם בדיוק?

שמות מחשבים

אנשים שלא מנהלים רשתות לא יודעים אילו בעיות יכולות לקרות כשבוחרים בשמות בעייתיים למחשבים. אתה עלול למצוא את עצמך מתקשה למצוא שמות חדשים למחשבים נוספים או במקרים קיצוניים למצוא התנגשויות, ואני אתן דוגמאות:

1. חבר שלי שרת ביחידה מסוימת בצבא אי שם בשנות התשעים, שם כל מכונות הסולאריס היו שמות של דמויות שייקספיריות וכל תחנות הSGI היו שמות של תבלינים. יום אחד כשנרכשו כמה מכונות חדשות ונגמרו לו התבלינים הוא כמובן בא אלי. הלכנו למדף התבלינים של אימי וחיפשנו וחיפשנו לשוא שמות שעוד לא היו להם, עד שגילינו שמלח וסוכר לא היו מיוצגים ברשת בכלל 🙂

2. חבר אחר ביחידה אחרת קרא לכל המכונות שלו בשמות של מותגי קונדומים (אכן יחידה אחרת למדי) כמו דורקס וטרוג'אן, והגיע עם כמה מהמכונות לתרגיל ביחידה אחרת, שם כל הרשת נותבה ע"י ראוטרים בשמות פשוטים ולענין כגון R0, R1…. וכמובן שהיתה בעיה של התנגשות מרחב השמות כי לשתי הקבוצות היה R3.

3. בחברה מסוימת בנה ידידי מארק קלאסטר חישובים, זה היה עוד לפני המצאת המחשבים הדקיקים של 1U שיש היום, ו40 מחשבים הוכנסו לארבעה ארונות. בכל מצב אחר אנשים היו קוראים להם במספרים רציפים כמו C01 עד C40 אבל לא מרק. הוא החליט לקרוא לארון אחד בעשרה שמות שונים של וודקה, לשני בעשרה שמות של קוניאק, לשלישי בעשרה שמות של ויסקי וכך הלאה. באיזשהוא שהוא שלב הוא קיבל תלונות כשלאנשים נמאס להקליד שמות ארוכים כמו glenfiddich 13 פעם ביום כדי להגיע לשרת ונאלץ להוסיף גם שמות פשוטים…

4. בחברה שבה עבדתי בקליפורניה התחילו ממשרד קטן, ולכל המחשבים ניתנו שמות מ"שלגיה" כי לא תכננו יותר משבעה גמד^H^H^Hאנשים. השמות נגמרו מהר ונאלצו להוסיף "יער", "נסיך", "מכשפה" ואחד הלינוקסים גם קיבל את השם "תפוח", אבל אז הגיע איש מכירות עם מקינטוש. הוא קיבל כמובן את השם "רעל" 🙂

5. פעם קראתי לשני המחשבים שלי בבית רן וסטימפי וחשבתי שאני מה-זה מקורי ואף אחד לא יבין זאת בארץ, עד שגיליתי שבכל חברת היי-טק שניה כבר היה איזה גיק שעשה את זה לפני…

6. בחברה שאני עוזר לה להקים את מערך הIT בימים אלו בחרה חנית את משפחת אדאמס כנושא. בהתחלה פחדתי שהמרחב יגמר מהר מדי (כמו בשלגיה לעיל) אבל גיליתי בחיפושים ברשת עוד המון בני דודים וחיות מחמד, וכרגע מספר השמות בDNS הוא למעלה מ20 שמורים מראש, ופחות מ10 מכונות.

7. מרגע ששמתי שרתית ראשונה משלי בהוסטינג לפני כ4 שנים, החלטתי לתת להן שמות נשיים. זו של היום שמה Uma (על שם ת'ורמן) והגיק שבי ציין בשמחה שיש לה יותר CPU cores מאשר אותיות בשם.

כל פעם שאני מתקין למישהו שרת או תחנה ושואל אותם אם הם בחרו שם, לרוב מסתכלים עלי מוזר. הם לא מבינים שזה מאוד אישי ויקבע את חלק מהיחס שלהם ליצור הזה שאמור לעזור להם לעשות את העבודה? הטלפון הנאמן שלי השתנה עם השנים אבל מרגע שהוא מתחבר לי את המחשב ומנהל לי את היומן, שמו "סנשו" ע"ש נושא כליו של האביר בעל דמות היגון. לא יכול לחשוב עליו אחרת. גם למכוניות יש לנו במשפחה תמיד שמות, כמו "חיימ'קה" ו'השָבָּזָ"ן' (סיפור ארוך) או Shilo'i Wingu שזה אמר להיות "כנף לבנה" ביפנית לפי מישהו שלא סמכתי מעולם על היפנית שלו.

אז איך אתם נותנים שמות למחשבים או מכוניות או טלפונים שלכם?

פידברנר נשרף, ועל עוד כמה פאשלות של גוגל‬

פיד התגובות השרוף שלי‬ כבר לא עובד כמה שבועות, נאמר לי היום. אולי זה אחרי שדרוג של feedsmith או אולי השדרוג לוורדפרס 2.5. ביום שישי, אחרי שעתיים וחצי של נסיונות להגיע לאתר הבית של פידברנר התייאשתי מחוסר התגובה בשרת שם. בסוף החלטתי לבטל את פידברנר ולתת לכם לחזור הביתה לURL המקורי שפה אבל פתאום אני רואה שגם הפיד המקומי בעצמו לא מכיל בכלל אייטמים (כלומר לא אשמת FB), וזה כבר מוזר. אני אבדוק ואודיע מה קורה, אבל אין לי הסבר לזה כרגע. מומחי וורדפרס מוזמנים ליעץ.

לגבי אי הנגישות של אתר הבית שלהם, יכול להיות שמדובר בבעיה אצל הספק שלי (כי שאר העולם ראה אותו תקין בשעות שאצלי לא היתה קליטה) או משהו אחר (למעשה נראה ששרת הווב של פידברנר מתחבר TCP ואז נשאר תקוע ולא עונה לבקשות HTTP).

בואו נראה. מדובר בשירות אמריקני בעיקרו (והתקלה קרתה בשישי בבוקר – אמצע הלילה שם) וספיציפית אחד של גוגל. איך יכול להיות שהוא נופל או לא זמין לכ"כ הרבה שעות? ולמה פידברנר עדיין על שרתיו איננו מבוזר בחוות גוגל שבעולם? זו לא הפעם הראשונה שקשה לי להגיע אליו.

בלי קשר, עוד שירות של גוגל שמביא לי את החלאסטרה הוא בלוגר. עזבו שהעיצוב ברירת המחדל הוא לא משהו לרוב הבלוגים, והכותרת בALL CAPS לכל בלוג וכדומה. הבעיה העיקרית היא מערכת התגובות האיומה.
ראשית לחיצה על הלינק תקפית אתכם לדף חדש, כך שאי אפשר לגלול לפוסט שעליו מגיבים. שם מוצאים תיבה צרה של טקסט פשוט, בלי כפתורים בסיסיים כמו תיבת התגובות החמודה שלי. אחרי שכתבתם כדאי לזכור לסמן הכל וללחוץ COPY כי יבואו עוד הפתעות – צריך למלא קאפצ'ה בד"כ, גם אם אתם מחוברים (כי גוגל לא טרחו למיין שם ספאם כראוי עד היום), אפשר למלא OpenID אבל הוא תמיד נכשל לי אז הפסקתי לנסות, חלק מהיוזרים בוחרים לתת לך לענות רק אם יש לך חשבון גוגל, אחרים מאפשרים גם תגובות אלמונימיות. אם נכנסת לחשבון הגוגל שלך, הקוקי לא ישמר. אם נכשלה השליחה (למשל בכל פעם שאני משתמש באופן-ID), לחיצה על כפתור BACK מחזירה אותי לטופס ריק. נמחק שדה התגובה שערכתי לבלי שוב.
בגלל זה הפסקתי להגיב בבלוגר, וגם שני רססים שמגיעים משם פשוט בוטלו בגלל ברדק התגובות. נראה שאין אנשי שימושיות עובדים בR&D של בלוגר, כולם עובדים על החיפוש וגוגל APPS אני מניח. חבל שמזניחים מרכיב חשוב כ"כ בתמהיל המוצרים שלהם, במיוחד שעכשיו נושא הרשת החברתית מתחיל להתחזק אצלם…

וכן… למה הוורדפרס שלי הפסיק לייצר רסס תגובות?!

מפתחי וורדפרס מציגים – איך להפחיד אנשים בזול

אף אחד לא מושלם, בכל אפליקציה מתגלים חורים. כשאנשי תוכנה דרשו שמיקרוסופט יפסיקו לפרסם שאת ויסטה לא ניתן לפרוץ כי הם מטעים את הציבור, מיקרוסופט ליגלגה ופחות מחודש אחרי כן התגלו כבר שתי פרצות חמורות. זה בסדר להודות שאין סיכוי שאתה מושלם. בניגוד לאבולוציה שקוראת על פני דורות רבים ומאפשרת הרבה יותר מקרי מוות מאשר שינויים גנטיים, בתוכנה המצב הפוך, המון שינויים בקוד קורים עוד לפני שהמוצר הוכיח את עצמו בשוק. במערכת כזו של תכנון תבוני חייבים להיות כשלים…

לפני שבועות ספורים יצאה לה וורדפרס 2.5 לעולם, והיה לכולם ברור שיהיו כאבי גדילה כי ההבדלים היו מהפכניים מספיק כדי לקרוא לה 3.0 בעיני רבים. ברור היה שמייד אחרי הסיבוב יבואו תיקונים (הנה אחד שהציק לי במיוחד), והנה הלילה הוכרזה הגרסא החדשה ושעות ספורות אח"כ גם זו העברית של רי"ה. הבעיה היא לא כמות השינויים (למעלה מ70 באגים נסגרו) אלא העובדה שההודעה דוחקת באנשים למהר ולשדרג כי "יש חורי אבטחה". המוח שלי יש רץ ומפחד מחור XSS כמו זה שפעם הפיל לי את השרת, אבל ההודעה לא מפרטת. רק סקירה דקדקנית של רשימת הבאגים שנסגרו תגלה בסוף שהבעיה היא שמשתמשים שנרשמו אצלך בבלוג כמשתמשים פשוטים יכולים לבצע כמה פעולות יותר מדי. ביננו, כמה מאיתנו בכלל מאפשרים למשתמשים הרשמה בבלוג אם אין סיבה מיוחדת? במילים אחרות החורים האלו לא משפיעים על רב המשתמשים, נדמה לי שאי-הפעלת רישום משתמשים זו אפילו ברירת המחדל של 2.5+

אז בקיצור, לכו לשדרג, אבל אל תרוצו 🙂

בינתיים, הובטחו לנו שיפורי מהירויות פנטאסטיים, אבל אני לא מרגיש אותם כי השרת שלי כבד לאחרונה. כבר שבועיים ששרת MySQL כורע תחת העומס. שיפצרתי לו הרבה מהפראמטרים כדי שיעבוד יותר מול הזכרון ופחות מול הדיסק, הוספתי אינדקסים בעדינות איפה שנראה שהם דרושים ושיפור המצב בטבלאות שונות, אבל נראה שיש אפליקציות שפשוט מתנהגות מולו בצורות מאוד לא אחראיות (PHPnuke) ואחרות בצורות קצת בזבזניות (פלאגים מסוג FireStats, Popularity contest), וזה מאיט בין השאר את קליקי ואת הבלוגים של חנית ושלי בין השאר, למרות שאכלן הביצועים הגדול הוא D-Spot על השרתית הזו. עם הגולשות הסליחה, אנחנו עדיין בודקים מה אפשר לעשות.

אם אפשר היה לעשות החלפת Drop in לפוסטגרסיקוול אולי הייתי כבר עושה גם את זה בתור ניסוי. לא מעט אנשים אמרו לי שהוא מטפל בימינו בנתונים במהירות ויעילות של מייסיקוול, ונכון לכרגע הוא לא מראה סימנים של איומים לסגירת הקוד בניגוד לאחיו המפורסם יותר. חבל שהרוב המוחץ של אפליקציות LAMP הנפוצות לא יודעות לעבוד איתו, אבל אולי בקרוב זה ישתנה…

יום שוק

יום קניות משוגע בעולם מסדי הנתונים. אורקל קונה את BEA עם שרת האפליקציות שלה, וסאן קונה את MySQL ולא ברור מה יקרה לקהילה, הרשיון והעובדים הקודמים. מישהו רואה קשר?

אני חושב שהקשר היחידי שאני יכול אולי לשים עליו את האצבע, זה שאורקל הולכת יותר ויותר לכיוון של מגוון מוצרים ושירותים כי מסד הנונים הוא שוק שהולך ומתפזר לו לכיוון תשתיות תוכנה פשוטה יותר זולות, וזו הסיבה מצד שני שסאן רוצה לקחת הביתה את מיסיקוול ולשים בארון זכוכית כדי להחליט אח"כ איך לנצל את הנכס (סאן מתכננים קדימה מאוד גרוע, לפי מה שאני עוקב אחריהם, והצעד הזה לא ברור לי)

שווה אלף מילים וכמה מליוני שקלים

האם מישהו יפגע מהצעד? שאלה יפה. הגרסא הנוכחית זמינה לקהילת הGPL ותמיד אפשר לעשות FORK כנהוג במקרים של סגירת הקוד או ויכוחים על רשיון (ראו מקרי WINE, X11, ורבים אחרים כולל מייסיקוול עצמה). השאלה היא אם יש טכנולוגיות תחת פטנטים בתוך המערכת שסאן עלולה פתאום לרצות למשוך מרשיון שימוש פתוח ולגרום להגירה מסיבית לpostgreSQL. נראה שיהיה חם ומעניין. השרת הזה מחזיק היום את כל שירותי הווב החופשיים, והרבה אתרים גדולים כולל ממשלתיים. אני דווקא מתפלא שסאן קנו אותם ולא אוראקל…

אה כן, ותודה לשי שהביא את הידיעות למערכת.

כמה אייטמים מרצפת חדר החדשות

כמה שאני עסוק… אוך! לא יוצא לי להציץ בגרגרן הרססים שלי, אלא אם באיחור ניכר. הנה כמה אייטמים שצדו את עיני ולא יודע כמה שמו לב אליהם…

* גוגל עשו ללקוחות שלהם "ויברח" וכיבו את השאלטר על הסרטים שמכרו עד היום אונליין. אם אין שרת DRM אי אפשר להקרין והלקוחות לפחות פוצו במעין זיכוי קטן של מה ששילמו על הסרטים האלו. אם רשימת המעוצבנים של לקוחות ITUNES לא היתה מספיק ארוכה, קיבלנו עוד הוכחה שDRM זה רע.

* הרב יעקב אריאל של ישיבת "בית אל" מצטרף לדעת הרב דב ליאור מקרית ארבע בפסיקתו לפני חצי שנה שמותר להולך רגל לחצות באדום בשבת וחג "כשאין סכנה". כמה פעמים הייתי במרכז ירושליים בערבי שישי ללא תאורות רחוב באמצע קינג ג'ורג' (הפסקת חשמל או חסכון בתקציב העירייה?), וכמעת דרסתי חרד בקפוטה שחורה וללא מחזירי אור שהלך בהתרסה במרכז המסלול? לא סופר כבר. "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד מאוד" לא תופס כבר כמו פעם.

* אחלה דרך להתחיל את חיי הנישואין: זוג שהתחתן באופקים "דפק מסיבה" יקרה של כ180 אלף ש"ח. למרות שמצד הכלה הגיעו יותר אורחים סוכם מראש (בחוזה חתום!) שהורי החתן ישלמו למעלה משני-שליש מחיר הארוע (כנראה יש להם יותר בבנק). בסוף המסיבה שמו הורי החתן את הכסף ביד מעלי האולם אבל הורי הכלה דפקו ברז. לטענתם הם התנגדו כל הזמן לנישואין וטענו ש"השידוך השפיל אותם". גם אני הייתי מרגיש מושפל אם ביתי הייתה מתחתנת למישפחה עשירה משלי ומזמין למעלה ממספר האורחים שלהם ולא משלם על זה. באמת לא בסדר. במשפט הציגו את החוזה ותמונות של אב הכלה המאושר רוקד ומנשק את אבי החתן מאושר. השופט פסק לאידיוט לשלם להורי החתן 66 אלף ש"ח במקום ה50 שממילא היה חייב לפי החוזה. אני בתור הכלה הייתי מנתק ומכחיש כל קשר עם זוג הורים כזה מטומטם ורשע. פשוט מדהים.

* המערכת המוניטרית של סקונד לייף מתפוררת. מישהו מופתע? אפילו בעולם אידאלי בלי נכים ומקרים סוציאליים, צבא, מערכת משפט וחינוך – קפיטליזם טהור פשוט לא עובד 🙂

* המחזמר "אבניו Q" תורגם לעברית והשבוע החלו החזרות בבית לסין, בין המשתתפים עידן אלתרמן ומיכל ינאי.