למה ישראלים לא מבינים שירות לקוחות?

נרשמתי לניסוי באתר מקוון שמנפיק בשבילי חשבוניות וקבלות. עבדתי איתו איזה חודש והייתי מרוצה רק חסרו לי תשובות לכמה שאלות. למשל איך אני מקבל עותק מרוכז של כל המידע שלי מהשרת (כרגע רק חלק מהשאילתות ניתנות כקבצי EXCEL) לגיבוי או אם ארצה לעזוב את השירות, והשאלה השניה היא לגבי החתימה הדיגיטלית על החשבוניות המופקות, הסיבה לגאוותם על השירות ולטענתם להיותם השירות היחיד בארץ המציע הפקת חשבוניות אונליין. הפקתי שלוש חשבוניות מס דרך השירות שלהם אבל לא באה לצידן או בתוכן (כחלק מהPDF) שום חתימה.

רו"ח אדיב בשם יורם שיפר ענה לי על רוב השאלות ושיבחתי אותו גם על התאימות לפיירפוקס, אבל על השתיים שלעיל, שהיו די חשובות בעיני, הוא בהתחלה דילג בנימוס, ואח"כ כשחזרתי וששאלתי הוא פשוט מסר לי בלקוניות "אין יותר תשובות". סה"כ החלפנו כשישה אימיילים. החזרתי לו שזו תגובה מוזרה מאוד, וחבל כי הרגע הוא הפסיד לקוח…

יש מקום לסטרטאפ כאן, אני חושב. אתר שיפיק חשבוניות מס חתומות באמת וינהל בשביל לקוחותיו חשבונות וסליקות אשראי, ויתן שירות כראוי. יש למישהוא המלצה על דבר כזה קיים או שכדאי לי להתחיל לבדוק יוזמה עסקית בתחום? להערותיכם אודה מראש…

רגינה, כשרון מומלץ!

למי שעוד לא ניתקל, רגינה ספקטור כותבת, זמרת ומלחינה מאד מוכשרת. תמיד אמרתי שיש הרי משהו באנשים עם ילדות לא קלה, שלה כוללת בריחה עם המשפחה מרוסיה בזמן הפרסטרויקה (כשיהודים הורשו לצאת), הגירה בחצי אירופה והתבגרות בברונקס בניו יורק. מגוון למדי, לא? את וירוס כתיבת השירים היא חטפה בארץ כשטיילה כאן עם עוד בני נוער (הנקודה הציונית? ידה ידה ידה…) והשאר היסטוריה – הרבה הופעות וארבעה אלבומים. תודה לאיתן על מראה המקום…

הנה בא הDMCA…

מרצ, שניסו לחלוב קולות ולדפוק חיוכים לכולם בבחירות האחרונות, להכניס סמים קלים ותוכנה חופשית למצע, תפסו תחת עם הגיעם לשלטון, ומביאים לנו את הפרק הראשון בסדרה האמריקנית המצליחה…

הנה שרפתי שוב את הקול שלי בכיוון הלא נכון. בפעם הבאה חד"ש. לא נשאר למי להצביע.

פוליטיקאים לא מבינים שזו לא הזווית הנכונה לתקוף, שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. עד כמה שזה לא צודק, זו כבר עובדה. וכמעט בלתי אפשרי לעצור את זה בלי להעניש משתמשים חפים מפשע. הפתרון ממזמן הוא שינוי שיטת העסקים במוסיקה ולא כפיית פיקוח על ספקי התשתית. זה פשוט מגוחך. שילחמו במפיצים בתחנה מרכזית ובשוק, בספאמרים. זה ליבראליזם זה? בשלב הבא יצא מהחוק פיתוח תוכנה חופשית והפצת תכנים CC כמו בצרפת, או האיסור על רוורס אנג'ינירינג כמו בארה"ב וניו-זילנד. הם גם מגמגמים משהו על העלאת מס אקו"ם מכל משתמשי האינטרנט ודרישה מכל ספקיות האינטרנט לחשוף פרטים של משתמשים, של בעלי אתרים ולנטר תכנים. האנשים האלו נפלו על הראש! זה יחנוק ויקפיץ את מחירי התקשורת בארץ. מזכיר את מס המדיות של קנדה. מה הלאה?
אוף 🙁

בי בי ג'נה

השרתית שלי, עליה רץ הבלוג הזה בין השאר, היתה מוקדשת לג'נה אלפמן, אבל השבוע גיליתי שהיא סיינטולוגית. הרבה דתות מקובלות עלי אבל זו כת שעושה לי רושם כמרושעת למדי.

עקב כך החלטתי לחפש לי מודל הערצה אחר. בחורה חכמה, אמיצה, אתאיסטית… ואני אגיד לכם – זה לא קל למצוא. אני עושה עכשיו אנ-דן-דינו בין קאתי גריפין ואסיה קאררה. מה אתם אומרים?

עדכון: אולי לא אתאיסתית מפורסמת, אבל גם לא שרוטה מדי. קלי (מגיליס) היא השרתית בשמה החדש.

ילדים, הזהרו מעצי באובב!

הספאם אוכל אותנו בכל פה. פעם חשבתי שזה מציק רק לספקי התקשורת וגורם להם לנזקים על שרתי הדואל, אבל השבוע חטפתי אותה בגדול. דומיין שלי היה בדרך לחידוש אז כבר העברתי אותו לרשם אחר כמו את שאר הדומיינים לפניו. חסכתי $3 לשנה אבל "נחלתי חרבון" כמו שהיה אומר שלונסקי.

הספאמרים המניוקים האלו כנראה רוכבים על עידכוני הWHOIS או משהו, כי הם קפצו על הדומיין כמוצאי שלל רב. לא עברו 10 שעות מהחלפת הרשמים והתחילה הפגזה מאסיבית על השרת, חלקה ספאם וחלקה באונסים לספאם שנשלח בשמי. ממערכת שאוכלת ביום בלי מלח כ2500-4000 ספאמונים חמודים לעומת כ500 לגיטימיים, עלינו בין לילה להרעשה כבדה של 30K-40K ספאם ליממה. הפילטר שלי (ספאמאסאסין) פשוט נחנק, תפס כ70% מכוח החישוב קבוע לשלושה ימים, האיט את שרותי הווב והחנק גרם לכך שגם דואל רגיל לא הצליח להדחק פנימה. עשיתי המון אופטימיזציות על בסיס המסה שנחלתי, אבל עדיין זה מציק לחשוב על בזבוז רוחב הפס ושאר הבעיות של השרת המסכן.

עצוב אבל בקרוב אני באמת אתחיל לעבוד פשוט עם פילטרים אינקלוסיביים במקום אקסקלוסיביים. הספאמרים האלו אכן גורמים נזקים, איך שלא תסתכל על זה 🙁