יום תלישת שערות

זהירות, פוסט קצת טכני ומאד בכייני.

יש לי לקוח. חברה מפורסמת, קיבלה הרבה עתונות בזמן האחרון. אני עוזר להם להקים מערכת לצוות פיתוח. לא יודע איך קרה שצוות של 12 איש ועובדים בלי מעקב באגים, עובדים עם RCS על גבי NFS (קראתם נכון, כולם באותה ספריה, לא דרך דימון!) ועוד כל מיני זוועות. בנוסף מדובר בכלים של ספק צד ג' שמכריח אותם לדבוק ברד-האט 4 ולא 5, והם מתעקשים לדבוק בTCSH האיומה.

מפלצת של סטארטאפ: כבר קרוב ל200 איש ברחבי העולם, לא עובדים בלי PO, לא מוציאים PO לפני שיש חוזה, ולא חותמים על חוזה לפני שכולם עברו עליו ותקנו אותו. מצד שני הם היו צריכים אותי "בלחץ אטומי!!" אז החליטו לכופף פינות. הודעתי להם שאני יכול לשריין להם רק 3 ימים בשבוע והשאר כמה שאוכל, יש לי עוד לקוחות. זה כנראה עבר להם ליד האוזן כי היום הם טענו שהבטחתי להם חודש עבודה מלא 25 יום מלאים כל יום. להד"ם.

ביקשתי רשימת מטלות, קיבלתי נפנופי ידיים באוויר.

כתבתי בעצמי את המטלות וביקשתי ATP, אמרו לי "אחר כך".

החלטתי לתת להם שרת קבצים מסודר, באגזילה, SVN, וויקי (שאלו אותי מה זה!), ומערכת ניהול אצוות בין השרתים (קונדור או MAUI, עוד נראה). אחרי שהיתה באגזילה הם גילו שבעצם כבר יש כלי אירגוני מסחרי אז תודה אבל לא צריך.

לפני שאמרתי ג'ק רובינזון, זורקים עלי לתאם עם אנשי הIT והרכש את השרתים החדשים הדרושים, שזה כלל זריקה למים העמוקים הקפואים של הפוליטיקה הארגונית, למשל נתבקשתי (למורת רוחי!) לגעור בכתב באיש הIT שהתעכב להתקין את השרתים בארון עם CC לסמנכ"ל מערכות המידע, וכך לא רק שיצרתי לעצמי "אויב" פוטנציאלי, גם האחראי עלי (נגיד שמו ב') שדרש ממני לעשות את זה חזר אלי ואמר שזה היה מוגזם (זה לא היה, הייתי מאוד ענייני, והוא זה שביקש שאוסיף את הסמנכ"ל בCC!)

הסברתי לאותו ב' לגבי נושא העברת 80G של ספריות בית של היוזרים לשרת החדש שזה יקח זמן וצריך לעשות את זה אחרי שעות העבודה ובתכנון מראש. אתמול העברתי אותו ועוד שניים כניסוי ראשון, וביקשתי פידבק בבוקר. תכננתי היום ללכת לחדר חושך, תכננתי ללכת לכנס בTAU, תכננתי גם להפגש עם חברים לארוחת ערב. הודעתי להם שבוע וחצי מראש שיום רביעי הזה לא אגיע. על הבוקר ב7:15 אימייל "זה לא עובד!", נתתי פתרון והכל היה טוב. ב9 מגיע ב' ומצלצל "זה לא עובד!", אבל תיקנתי הבוקר! "לא, יש לי כאן שגיאה, תגיע". סובבתי את האוטו, החלטתי שזה לא יהרוס לי את היום, אני אציץ 30 דקות, אתקן ואלך.

אחרי 30 דקות מתוחות גיליתי שהבעיה שעבדתי עליה עד אותו הרגע היא בכלל במקום אחר. האיש אמר לי שבמכונה מסוימת הכלים לא רואים את שרת הרשיונות (זו היתה התקלה מהבוקר) ועבדתי קשה לראות מה שונה בה מכל האחרות, אף אחד לא טרח להגיד לי שבעצם מסתבר שהעבודה לא אפשרית מאף מכונה וכולם מושבתים! הבעיה בכלל במקום אחר… אמרתי לו בסבלנות אבל באסרטיביות שכשמדווחים לי על תקלה חייבים להיות יותר ספיציפיים כי עכשיו שרפתי 30 דקות על חיפוש מחט בערימת השחת הלא נכונה, עיכבתי את עצמי ואותם, ואני צריך שהם יעזרו לי לעזור להם. האיש עוד נפגע ממני!

שתי דקות אח"כ הבעיה נפתרה כמובן, ואני בדרך לצאת, אבל הוא עושצר לשאול אותי למה ספרית הבית שלו לא ב/home אלא /net/server/home/blah, הסברתי לו שככה עובד autofs בעולם הגדול וזה מה שיש, אבל הוא התחיל להתווכח שלא מקובל עליו. הסברתי לו שבשביל שכולם יהיו ב/home אני חייב קודם להעביר את כל שאר היוזרים ואת זה התכוונתי לעשות רק מחר בערב, אבל הוא דחק אותי לפינה ואמר שהוא חייב שזה יהיה ככה לכולם ואם צריך אני אעשה את זה כשיצאו לצהריים. הזהרתי שזה יקח יותר אבל הוא הודיע לי שאין חצי עבודה.

אז הודעתי לכולם (סליחה יעל, סליחה עופר, סליחה גיורא) שהיום שלי מבוטל והתחלתי להעביר קבצים, להעביר גם את הסמבה, לשנות את כל הסקריפטים, כמובן שההעברה לקחה יותר מהצפוי, ובא הבוס של ב' ושאל למה ההחלטה המטומטמת להעביר באמצע היום, הצבעתי ואמרתי שזה בניגוד להמלצתי, והנודניק שואל למה אני מעביר אשמה, הרי "אני אמרתי שחצי שעה תספיק". הסברתי לו איזה דג משתין על איזה ומאיפה, הוא מעדיף לחשוב שאני זה שגרמתי לברדק.

הקרקס הזה ממשיך. בינתיים הוא בא בעוד דרישות בזמן שאני מתרכז בלצמצם את הנזק של ההחלטות שהוא מוריד עלי. דרישות של איך נראה הפרומפט ולמה אין עדיין "קונדור" מותקן. לא יעזור שאני מסביר לו שזה שבוע של עבודה ובדיקות, וכרגע אני דואג קודם שיהיה גיבוי לכל השינויים האדירים שנאלצתי לעשות היום. אני מציע שבינתיים יעשו SSH ויריצו על המחשבים החדשים ידנית, והוא מתעקש שהוא לא רוצה. למה? ככה. אני מסביר לו שלהוסיף את הSSH לעוטף ירחיק עוד יותר את התחלת העבודה על ה"קונדור", אז הוא מתרצה, ואז רוצה לראות איך פותחים יוזר חדש, ואז למה חסרות חבילות, וכל פעם אני מבקש ממנו רשימת מטלות עם עדיפויות והוא לא טורח לתת לי אחת, ושוב עוד דרישות ופריצות ואי אפשר לעשות ככה שום עבודה. עכשיו עכשיו עכשיו חשוב שלכולם יראה הפרומפט אותו דבר. יותר מגיבוי או שרת רשיונות. עכשיו! עכשאאאאאאאאאאאאו!

אני חייב לציין, שעד היום לא התמודדתי עם ילדים קטנים שנכנסים לטנטרום לא הגיוני, ולא רציתי. כשעושה לך את זה בנאדם בן 35 זה יכול לשגע פילים. נאלצתי להודיע לו שאני לא יכול לעבוד ככה ושיתחיל ליצור תהליך מסודר מולי, כי כרגע הוא מפריע לי להתרכז ולעבוד ומעכב בסוף רק את עצמו ואת כל הצוות שלו וגורם לי להראות לא מקצועי. אבל אין לי איך לחדור אליו.

בקיצור, אני חושב שלעזאזל הכסף. אני מקים להם את מה שהבטחתי, אבל אין מצב שאני ממשיך לתת להם שירות ככה. לא שווה לי את הבריאות. בגלל שטויות כאלו אני עצמאי ולא שכיר, כדי להגיד לבוס להתראות כשאנחנו לא מדברים באותו גל.

כרגע אני מחכה שתגמר עוד העתקה ארוכה, השעה שש ולא אכלתי צהרים, אכזבתי שלושה אנשים שונים שנאלצתי לדפוק להם ברז, לא פיתחתי את הפילמים (סליחה משפחת מכנס!), לא הגעתי לכנס (סליחה יעל!). אני לא מבין למה אני לא יודע להיות אסרטיבי יותר. כנראה עוד הוכחה שאני לא במקצוע הנכון.

מילים בזול

נראה שכבר אין לאף אחד כבוד. לכלום. דתיים בלי כבוד לחילונים, ממשלות בלי כבוד לאזרחים, הוליווד בלי כבוד לאמנים (או לצופים), נוצרים בלי כבוד למוסלמים, ומוסלמים בלי כבוד לאף אחד.

אני יכול להבין שמישהו מתבכיין שרומסים זכר של אסונות בשביל בידור, והשבוע גם ראינו שרומסים את זכר השואה בשביל כסף או סתם מחוסר רגישות מוזרה.

ואז יש את יצפאן.

בניגוד לארצות הברית, עם תוכניות הבידור המוצלחות שמצליחות בקושי
להתקיים בלי כותבים, לנו יש כותבים עובדים ועדיין לא ברור איך קורה הזבל ההזוי הזה. לשמחתי לא ראיתי את התוכנית השבוע (כמו כל שבוע) כי הייתי מקיא על המקום, אני מתאר את זה מיד שניה. יצפאן קפץ לראיין את אולמרט בביתו. כן, ההוא שלא מדבר עם כתבים, לא עם הנבחרים, ולא עונה לשאלות, ישב לדבר עם אלד הבדרנים הכי גסים ונבובים והצליח בראיון לרדת יותר נמוך ממה שאפילו טופז מסוגל. בין כל שאר השאלות המטומטמות והתשובות המתוסרטות, ובליווי צחוקים מוקלטים של "קהל חי" שבטוח לא היה אצל אולמרט בבית, שאל יצפאן את אודי "נו, מה עם הדו"ח וינוגרד הזה? למה אתה לא הולך כבר לדואר לשלם אותו וגמרנו?" והקהל מתמוגג.

מה היה לנו שם?

* החוצפה של הכותבים להשוות בין מלחמה מיותרת שאיבדנו בה עשרות חיילים ואזרחים, וראש ממשלה שלא לוקח אחריות ומתעלם מביקורת – לדוח חניה. (מדובר כזכור בתוכנית בידור ולא סאטירה, הקונטקסט משנה לדעתי).

* החוצפה של אלי לשאול את ראש הממשלה שאלה כזו.

* העיוורון של אנשי משרד ראש הממשלה לאשר את הבדיחה הזו בתסריט שהוגש להם לפני הצילום ובעריכה שבוודאי הוצגה להם אחריו.

שכחתי מישהו? בתוך העולם המוזר והסוריאליסטי הזה, אחד האמנים השפויים שאני מעריך הוא קליפורני בשם אלפרד ינקוביק. פעם הוא היה חצוף ופוגעני, אבל היום הוא כבר לא מבקר אף אחד, הוא לא מעליב אף אחד, והיצירות שלו לאחרונה מצחיקות גם כשהנושא שלהן הוא כלום וגם כשלמילים כבר אין משמעות:

אולי לשם צריך לשאוף?

.
.
ולסיום הערה לא קשורה: נראה שיש פגם מאוד בסיסי גם בתבנית הסופר-פשוטה הזו ((אם היו לי עוד שערות הייתי תולש אותן!)) – לא משנה כמה שורות רווח אשים בין פסקאות, הן מופיעות צמודות. אין לי הסבר לזה, אלוהי הCSS כועסים עלי, ואין לי כוח להבין או לתקן את זה. אני אנסה מחר לחפור עם פייערבאג, או שאחליף תבנית… שוב 🙁

אוסטרליה כבר לא אופציה

עם השנים "איבדתי" כבר כמה וכמה זוגות חברים לטובת אוסטרליה. מדי פעם הם עוד מנדנדים לי שאארגן לעצמי ויזה ואבוא. לצד זה אני קורא שיהודים מפחדים להסתובב עם סממנים יהודיים בחוצות סידני, אחרי זה על חוק הDMCA האוסטראלי שגרוע בערך כמו מה שהקנדים רצו עכשיו להעביר, ועכשיו אני קורא שממשלת אוסטרליה תכניס מסנני תוכן סטייל סין על האינטרנט הפרטי. מספרים לך כמובן שאפשר לבחור opt-out אבל כמובן שעדיין יותר קל לבלוש אחריך, ואחרי שהכרזת שאתה לא רוצה סינון, ראוי לבדוק גם למה לא רצית אותו. ובקיצור, כמעט גרוע כמו חוק אטיאס עם הביומטריקה לכל מי שרוצה פורנו. אוסטרליה עם השנים מחפשת את מקומה עם ארצות הברית ברשימת המדינות שמדרדרות את חופש הפרטיות והמידע מה שיותר מהר. מענין כמה זמן יעבור עד שגם זכות הדיבור שם תיפגע.

ואחרי זה פוליטיקאים תוהים למה האזרח שונא אותם…

מי שהולך לישון עם פשפשים – קם בלי מיטה

לקוחות יקרים, מיקרוסופט מבקשת למסור שלכל מי שמשתמש בשירות הוטמייל בישראל, השירות הנוח של MSN ישראל והבית החם שמיקרוסופט מעניקה לו באהבה בחינם (כן אתם!) – אז מעוד שלושה ימים אין לכם בית (צילומסך) – מיקרוסופט פשוט שורפת אותו עם המייל שהיה בפנים אם לא גיביתם. אבל אל דאגה, יש מייל עם COM בקצה! עם פיצ'רים! עם LIVE!!!! ואל תשכחו שאתם חשובים לMSN, אוהבים אותכם נורא, כאילו!

(רמז, למייל המשופר הזה קוראים ג'ימייל. אם ממילא שורפים לכם את הבית אפילו בלי העברה דואר, אני ממליץ שכבר תחליפו ספק)

אינטיליגנטי מדי

נתקלתי לפני שעה קלה במבחן IQ חביב. לאחר סיכום התשובות (שלקחו לי כ35 דקות, חלקן קשות), החליטה התוכנה שלפי שלוש מדידות שונות אני מעבר לסקאלה שלה. ברמת מחונן מנזה. או שאני באמת יותר אינטיליגנטי ממה שאני חושד, או שהם צריכים לעדכן את המבחן 🙂

מיד נזכרתי בקומיק סטריפ מהשבוע שחלף…

מצד שני, אינטיליגנציה היא לא תמיד אינדיקציה לטוב לב, חוכמה או רגישות, תראו למשל את מר לאנגן

עו"ד פעם בלאגן

היום בבוקר צצה לי תגובה בפוסט ישן בבלוג.

עו"ד אחד בשם שי לביא, שלח לי אז מכתב איומים לעיקול חשבון אם לא אשלם חוב שלא קשור אלי על קו בזק שאיננו בבעלותי בעיר שבה מעולם לא גרתי שרשום על שם אנשים שמעולם לא שמעתי את שמם לפני כן.

למר שי לביא השארתי שתי הודעות לפחות והוא לא חזר אלי. נאלצתי להתקשר לבזק עצמם כדי לקבל איזה הסבר ולמרות שהבטיחו לי שהבעיה תוקנה, תהיתי אם המידע הזה יגיע בזמן אל מר לביא או שאולי חשבוני יעוקל לפני שאספיק להוציא פיפס. אותו "עבד כי ימלוך" לא נגע לי בחשבון אבל לא טרח גם להתנצל או לחזור אלי בטלפון. מאז לא שמעתי ממנו, עד הבוקר. הוא דורש ממני להתקשר אליו כי השמצתי אותו "בצורה מחפירה" והוא ישקול צעדים משפטיים. אתם מוזמנים לשפוט לבד, התגובה שלי אליו (כמו ששלחתי אותה באימייל אליו) מופיעה בתגובות.

אני לא הלמו, אני לא יודע להתחצף לאנשים, אבל אם אינני טועה אני לא חושב שיש לו כאן בסיס למשהו. אם קודם חשבתי שעצוב שאדם מבזבז את השנים הטובות שלו בלימודי משפטים כדי לעסוק בשליחת מכתבי איום לחפים מפשע, הרי שבתגובתו הילדותית אני מבין שהוא טכנוקראט ריק גם מבפנים, ולא רק מתוקף עבודתו. אני מאמין שהתגובה המוגזמת וחסרת ההגיון הזו לא תקנה לו או למעסיקו יותר מדי כבוד ובטח שלא לקוחות.

עדכון: לפוסט זה שורבב בלי קשר שמו של עו"ד אחר, ואיומים לא איחרו לבוא. השם הוסר לעת עתה, ולאותו ענין אתייחס לחוד בהודעה נפרדת. מספיק לי איום אחד מעורך דין בכל שבוע, לא צריך שניים.