דמוקרטיה זה לחלשים

למי שחי תחת סלע, השבוע עבר חוק שאוסר להכריז חרם על ישראל ומוצריה. ספציפית, אם החוק יאכף, אני מתאר לי שזה יהיה על ערבים תומכי BDS, אח"כ על יהודים מעודדי BDS, ולבסוף אם ירצה צאר החוץ, אולי כל שמאלן כמוני שמבקש לא לקנות מוצרי התנחלויות כי מפעל ההתיישבות בגדה מרושש אותנו. לאף אחד אין ספק שזה לא יפגע במחרימי השכרת דירות לערבים, או מחרימי "משתמטי" צבא, או איכות הסביבה או כל חרם שהגזענים, המיליטריסטים, האוליגרכים והטוטליטרים יחפצו להכריז.

אני לא צריך להסביר לכם למה זה פוגע בדמוקרטיה, אפילו אירגונים יהודיים ימניים שלחו מכתבי גינוי לביבי והוא לא מתרגש. החוק הזה אפילו עלול לגרום לנזק כלכלי ממש ולכך שיותר משקיעים ויבואנים ינערו ידיים מישראל, אבל בצינור יש עוד לא מעט הצעות חוק באותו הסגנון, הדבר המענין הבא היא הצעת חוק שמאפשרת לתבוע אזרחים על לשון הרע נגדה (RTF, ולא, אין לי כוח לתרגם את זה לפורמט אחר, מצטער) אם למשל נציע הקבלות בין המשטר הישראלי לאפארטהייד או לבולשביזם של שנות השלושים. אחרי זה אינדוקטרינציה של הגיל הרך לנאמנות למדינה בכל מחיר.

אין לי מה להגיד יותר בנושא, אני מיואש. אבן שזרק אדיוט אחד לבאר, מאה חכמים לא יוציאו. גם אם בעוד שנה תעלה כנסת בקואליציה שמאלית, יהיה לה מאוד קשה להחזיר את הגלגל אחורה על כל כך הרבה חוקים ושינויי תקציב איומים ומאיימים כאלו, ולא ברור אם כוח שסופח אי פעם יוותרו עליו. לי ברור יותר מתמיד שישראל כבר לא תצליח להפוך להיות לדמוקרטית. גורביץ אמר פעם ש"ישראל דמוקרטית ליהודיה ויהודית לשאר תושביה", אבל לאור ההתפתחויות האחרונות, אני חושב שגם זה בספק.

כי בינינו, "שמאל" הפך למילת גנאי, לביטוי ספק גזעני, למטרה לזעמו הבלתי מכוון של חלק גדול מהתושבים. בוגוסלבסקי אומר שיצמח פה בסוף שמאל חדש ויעשה סדר, אבל אני מרגיש שזה יהיה לאט מדי ומאוחר מדי. להשאר במדינה הזו ימרוט את עצביהם של אנשים אמפתיים ואוהבי צדק עד תום. העתיד, נראה, שייך לחשוכים.

לי אין מה להגיד יותר (לכן הפוסט הזה בעיקר לינקים), ואין כוח לפעול יותר. אני לא רוצה לשמוע יותר על פוליטיקה, לא רוצה לכתוב עליה. לצערי זה כל מה שהחברים שלי בטוויטר כותבים עליו, אז אולי אתקפל גם משם. זה פשוט סוחב אותי למטה, מספיק כדי שאכתוב על זה פה בבלוג, איפה שאני משתדל לעולם לא לדברי על רגשותי האישיים, אבל הנה נשבר אפילו הקיר הזה. אולי ההרגשה הזו תחלוף עוד שבוע, אני לא יודע.

עדכון: אני לא מצאתי מילים, אבל צפריר בשן כהרגלו בועט ופוגע בול, הפעם עם "הורה בסטיליה".

גם ההורים אשמים

קראתי את נתאי על חיפוש האשמים בדריסת שניאור חשין והרגשתי להביא את תגובתי גם כאן בבלוג. נתאי אומר שמעבר לבחור החמד שדרס אפשר להאשים גם את ההורים, אבל לדעתי אי אפשר להאשים רק את האיש והוריו כשלאיש יש עבר כ"כ עשיר של הרשעות והוא עדיין על הכביש.

אולי מישהו זוכר לפני כמה שנים את אותו בחור מתוק ויקטור זרגריאן, שדרס שוטר ב-170 קמ"ש, איים על העדים לשתוק, רץ לשטוף את האוטו ולתקן אותו? קיבל 6 שנים בלבד.

אז הוא ערער, השופטים בעליון קיבלו את העירעור והורידו את העונש ל4 שנים בלבד. חבר ציין באוזני אתמול את העובדה המטרידה שמישאל חשין היה בהרכב השופטים.

אכן האשמה בהורים, אבל אני לא מדבר רק על ההורים המילוליים אלא גם אלו הרוחניים. מערכת בתי המשפט שלנו שלא טורחת להעניש ומערכת הענישה שלא טורחת לשקם, וכמובן מערכת החקיקה שלא מתקנת ומוסיפה לפעמים פשעים מקוריים משלה. אני לא יודע איך העיתונים רצים היום לצטט את פסיקתו של חשין מאותו פס"ד, עד כמה הוא היה מזועזע, אבל ב-Ynet (לא בדקתי באחרים) נותנים לינק לפס"ד המקורי של שש השנים, ומציליחים לשכוח לציין שבמו ידיו קיצר בית המשפט העליון את העונש באותה הפסיקה. גם העיתונות בארץ כנראה לא משהו.

אני מצטער, כבוד השופט חשין, אני רוצה להיות עצוב בשבילך, אבל אני בעיקר כועס היום.

תיקון מאוחר: מבדיקה מדוקדקת יותר הסתבר שחשין לא היה בצוות השופטים שהפחית את העונש של זרגריאן, אלא בעירעור של השותפים לדבר עברתו, ערעור שצוות השופטים דחה. אם כך הבעיה שלי היא עדיין עם מערכת בתי המשפט ככלל, ולא עם חשין בפרט.

עובד טוב זה עובד מת

אני לרוב לא אוהב את מה שמייקל מור מוציא תחת ידיו, הוא מייצר תאוריות קונספירציה בסרט נע ללא נקיפות מצפון, ולא מעט אנשים העידו שהוא הוציא את דבריהם מהקשרם לצרכיו. אני צופה בסרטים האלו לפעמים בעיקר כדי לגלות את הכשלים הלוגיים ולהבחין אילו משחקי מסרים סמויים וסתירות הוא מפעיל כדי להזריק את דעותיו לצופים בצורה לא הגונה. אבל למרות קורטוב מלח היתה לא מעט אמת ב"קפיטליזם – סיפור אהבה". הסרט הזה לא היה צריך להמציא הרבה קונספירציות כי באמת יש כאלו פה ושם, הוא פשוט מרכז כמה סיפורים קיצוניים למדי שממחישים כמה כלים של שוק כלכלי יכולים ליצור נזק כשאין עליהם פיקוח – אם יש "יד נעלמה" הרי שהיא זו שמוחצת את האנשים בתחתית הסולם ולא מצילה אותם. באחד מהקטעים בסרט הוא מראה כיצד הרבה חברות, כולל חברות בלו-צ'יפ מכובדות, מוציאות לטענתו פוליסות חיים על עובדיהן כאשר הן המוטבות, במילים אחרות החברה מרוויחה אלפי או מאות אלפי ולפעמים מליוני דולרים מזה שעובד שלה ימות, וזה לא כסף שמשפחתו תקבל או משהו. להוסיף עלבון על פשע, השם של הפוליסות האלו בז'רגון הביטוחי הוא פוליסת dead peasants, או "פשוטי-עם מתים". לפי הויקיפדיה האנגלית, פוליסות "פשוטי-עם מתים" נמצאות בשימוש כנראה אצל רבע מחברות "פורצ'ן 500" ומבטחות 5 מליון עובדים.

כמו שמייקל מור אומר בסרט, חוק הביטוח אומר שאדם לא יכול להוציא ביטוח על רכוש של מישהו אחר, שכן אז יש לו אינטרס שאותו הרכוש יהרס או יגנב. אבל כאן חברה מוציאה פוליסה שמהמרת נגד חיי עובד שלה לטובתה, ואולי מעסיקה אותו בתנאים שמסוכנים לבריאותו! אין לי מושג למה זה חוקי בארה"ב, או למה חברות הביטוח מוכנות לזה, אבל שמחתי לגלות שיש לפחות משרתי ציבור שמוטרדים מזה שם. הנה אחת מכמה כתבות שכיסו את הסיפור אחרי שיצא הסרט:

השבוע נזכרתי בזה בעוד הסיפור של פוקסקון נמשך בכותרות. כאן המצב מוזר אבל שונה. למי שלא מכיר, מדובר בחברה הסינית המייצרת בתנאי העסקה מחפירים את שלל מוצרי iPxxx הניידים של אפל וחברות אחרות. החברה משלמת למשפחת הנפטרים פיצויים בגובה משכורת של 10 שנים (כ-$16K כי מדובר במשכורת שהיא הרבה יותר נמוכה מממוצע השוק הסיני), ומספר לא קטן של עובדים החליטו שכלכלית עדיף למשפחתם שיתאבדו מאשר שימשיכו לעבוד. אחרי 10 מתאבדים החברה החתימה עובדים על הבטחה לא להתאבד בחוזה, אבל עוד עובדת קפצה מהגג לפני שבעל החברה החליט שעדיף בעצם להרים את השכר ב-20%…

עדכון: עדיין יש קופצים…

בנקודה זו אפשר להשוות את זה כמובן לפלסטינים נורמטיביים אך עניים שמשוכנעים לבצע פיגועי התאבדות בתמורה להבטחת ארגוני הטרור לדאוג כלכלית למשפחותיהם אחרי מותם. הכסף לא מסובב את העולם, אבל הוא גורם לאנשים לאבד את עצמם לדעת. עוד תוצר נאה של מדיניות אי שוויון מודרניות, במקרה האחרון כלכלי וגם פוליטי, אבל במערב כבר מטשטש ההבדל בין השניים, לא?

אני חוזר לציטוט של אסימוב, אני חושב שהבאתי אותו אולי פעם בבלוג:

Bill Moyers: What do you see happening to the idea of dignity to human species if this population growth continues at its present rate?

Asimov: It's going to destroy it all. I use what I call my bathroom metaphor. If two people live in an apartment, and there are two bathrooms, then both have what I call freedom of the bathroom, go to the bathroom any time you want, and stay as long as you want to for whatever you need. And this to my way is ideal. And everyone believes in the freedom of the bathroom. It should be right there in the Constitution. But if you have 20 people in the apartment and two bathrooms, no matter how much every person believes in freedom of the bathroom, there is no such thing. You have to set up, you have to set up times for each person, you have to bang at the door, aren't you through yet, and so on. And in the same way, democracy cannot survive overpopulation. Human dignity cannot survive it. Convenience and decency cannot survive it. As you put more and more people onto the world, the value of life not only declines, but it disappears. It doesn't matter if someone dies."

הציטוט הזה יכול להיות מיוחס לצריכת יתר, פיצוץ אוכלוסין, או מה שתרצו. בשבילי זה גם מדבר על מה שקורה לאנשים בקצה הרחוק המכוער של קפיטליזם חזירי שמגיע לשלב חוסר הבושה.

ולבסוף – זהו העתיד הקפיטליסטי של ילדינו, לפי השוק האמריקני. שעה וקצת של צפיה פוקחת עיניים למי שלא מודע לבעיה. לא לבעלי קיבה רגישה.

עוד פיילוט קטן ודי

ניסיתי להתרחק מזה אבל אין ברירה, זה ימשיך לרדוף אותנו… המאגר של נתב"ג, זה שמודד את מבנה כף וגב היד במקום אמצעים קלים לזיוף, יזרק או נזרק כבר סופית ומחליף אותו מתקן פנים ואצבע. למי שיקפיד להציץ גם בסרטון הקטן יותר (להציץ ולהפגע) שם מדגימים לנו בלי שום הכחשה איך יעקבו אחרי כל הנוסעים בטרמינל ויקפצו למראה כל תנועה חשודה. אפילו את השאלות הדביליות של "ארזת לבד?" יחליף מסוף עם שאלות מוקלטות ומד רעידות בקול שירמז על אנשים בלחץ. מעניין כמה אנשים עם סתם חרדות מטיסה יבלו לילה במעצר כחשודים בטרור. ומצד שני מעניין כמה מחבלים שלמדו לעבוד על פוליגראף יעברו את המסוף הזה בשלום. זה מה שניסיתי להסביר כאן לגבי מערכות אנוש שסומכות בצורה עיוורת מדי על מערכות מחשב.

אגב, אני נכשלתי פעמיים בפוליגרף למען מעסיקים כשלא היה לי שום דבר להסתיר, אז אתם יכולים להבין שאני לא מאמין למכונות האלו בשיט, וכאן מדובר במשהוא שמודד לך רק רעידות בקול שלך, ואפילו בלי שיש לו דגימות של הקול שלך כשאתה לא לחוץ כדי להשוות. כדי לשקר לגלאי השקרים הזה אתם יכולים להוריד חינם את התוסף הזה לסקייפ ולהתחיל להתאמן. רוצים ללמוד איך לעבוד על פוליגרף אמיתי? וואקשה:

Penn & Teller: Polygraph Bullshit

Richard Huitron | MySpace Video

ועוד נקודות ומקורות כאן.

Sadly, not fictionבחדשות מעניינות אחרות, חברת OTI זינקה היום בבורסה וערך הנאסדק שלה הגיעה למחיר כפול, אחרי ששחררו הודעה על חתימת עסקת ענק בשווי $30 מליון. בידיעה בעברית כתוב שהם כבר הפעילו פיילוט מוצלח אבל לא יכולים לגלות את שם המדינה. אני ניחשתי שמדובר בישראל (שמעתם על זה כאן קודם) והפיילוט הוא הפלסטינים שלנו, אבל בידיעה באנגלית השתרבב שמדובר במדינה אמריקנית, מה שמוזר לי כי חשבתי שהאמריקנים דחו כרגע על להודעה חדשה את ענין תעודת הזהות הפדרלית… אני לא מוציא בכלל אפשרות שלא מדובר בטעות אלא הטעיה. הימים הקרובים יגידו.

נ.ב. פוסט 888, רולטה רוסית? :)

אוי לעיניים

סתם פוסט מתבכיין שבו אני מנסה לשתף בצערי על כל דברים המציקים שעוברים לי בדפדפן לאחרונה. אל תרגישו חובה לקרוא :-)
להמשיך לקרוא אוי לעיניים

ראיות משטרתיות בעידן המידע

למי שלא עוקב, הלמו פותח את הפה בסדרת פוסטים עם ממתקים מהמשפט שבו הוא בדיוק זוכה, חלקם משמעותיים יותר וחלקם פחות. השבוע הוא הזכיר איך המשטרה ביקשה למסמר אותו לשולחן החקירות כדי להבין למה תקף אתרי ממשלה עם כלי פריצה כמו "פרוקסי" ו"פיירפוקס" במקום לגלוש עם אקספלונטר כמו כל הנתינים. הוא גם ציין שלצורך כך הם הפעילו את חוק נתוני תקשורת חודשים ארוכים לפני שהנ"ל נכנס לתוקף. אבל אולי הפרט הכי מענין שמשה מתאר כאן בסאגה מסתתר בסיפור הראיות שאספו מהמחשב שלו: זה הדיסק או שזה לא הדיסק? הוא מתאר איך בזמן ההעתקה של הדיסק הביתי שלו, יצרה המשטרה HASH מסוג MD5 ונתנה לו חתיכת נייר. את הדיסק המקורי צריך להחזיר הרי בשלב כלשהוא לנאשם אז ברור שצריך לעשות את הבדיקות על העתק, אבל מה בדיוק התוקף של ראיות מחשב שנאספו מביתו של נחקר, ואיך לוודא אותן? איך יוכיח הנאשם בבית המשפט אם הדיסק שונה או לא?

ובכן במקרה של הלמו זה היה פשוט, כשהדיסק הגיע כראיה הוא ביקש לראות שמופק אותו HASH כמו בזמן ההעתקה, ואכן, מפליא לגמרי (NOT!) התקבל מספר אחר. לי זה ברור למה, אבל מדהים אותי שמהשטרה מספיק מודעת לזה שצריך לייצר האש אבל לא יודעת איך ומה. הנה מספר עובדות:

1. האם הHASH הופק מכלל הדיסק? מחיצה בודדת? מהדיסק המקורי או מההעתק? האם זה הועתק ע"י GHOST שלא בשיטת RAW כך שיעברו כ הביטים התועים על הדיסק, כולל אלו של קבצים שהיו ונמחקו?

2. האם המשטרה בחוכמתה ניסתה לעשות BOOT מהדיסק או לחבר אותו "חי" למחשב חלונות במקום לקרוא אותו במצב ללא כתיבה, וכך שינתה timestamp של מערכת הקבצים?

3. האם המשטרה חשבה אולי על הרעיון המדהים של שימוש בהאש לכל קלאסטר סקטור? כך הם היו יכולים לדעת מה נשתנה?

4. האם המשטרה שמעה ש-MD5 נפרץ ואין לסמוך עליו יותר? (כנראה שלא, כי אז הם היו בשמחה שותלים ראיות ודואגים שהHASH יצא נכון).

5. אולי בגלל זה המשטרה מבקשת שתשבע שיש לך אחות גם אם תצליח להוכיח שאין לך.

אבל רגע, זה לא סוף סיפור הדיסק של הלמו… המשטרה לא התבלבלה מכך שיצא מספר HASH חדש ומיד הכריזה שהחדש הוא הנכון ויש להתעלם מהישן. הרי מי צריך הוכחות אמיתיות במדינת משטרה?