תגית: עתיד

פורסם ב

עיניים ל"הם" ו"לא יראו" – המאגר הביומטרי יוקם ללא התנגדות

לפני ימים אחדים כתבתי לשר מיקי איתן כי "כל נוסחא שכובלת זכויות אזרח למאגר היא כניעה ולא פשרה".

דורון דיווח לנו מהכנסת, שועדת המדע ע"ש מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי שמה גז ואישרה תוך ישיבה זריזה של שעתיים את הנוסח סופי של ה"פשרה" – החוק למעשה לא ישונה בצורה דראסטית לפני ההצבעה ביום שני. אם לשאול בדיחה מדאגלס אדמס זצוקלל"ה, "זו בוודאי משמעות חדשה למילה 'פשרה' שלא הייתי מודע לה עד היום!".

מי שהכיר כמה גלגולים קודמים של הצעת השמוק, שמע כבר על מספרם הלא מבוטל של פאשלות בניסוח, התכנון ושאר מלכודות והזנחות שגילו פינצ'וק את אופק ושאר שומרי השומרים שלנו. לא את הכל הם הצליחו לגרום לועדה לתקן, ואני רוצה רק להביא כאן שני דברים חשובים להתייחסות.

ראשית, החוק עדיין לא אומר מפורשות שלאותו "ממונה על הפרטיות" ולמשרד הפנים יש מונופול על אמצעים ביומטריים במדינה או משהו, מה שאומר שנראה שמאגרים קיימים וחדשים לא חייבים בדיווח לגורמים אלו, אינם מוצאים מחוץ לחוק, וגם לא ברור אם צישהו צריך בכלל אישור להקים מאגר כזה בעתיד למטרות כלשהן, כולל מסחריות/פרטיות. במילים אחרות, אותו "ממונה על הפרטיות" הוא חסר שיניים, והפרטיות שלנו עדיין נתונה לחסדי חיית השדה ועופות השמיים. זה חשוב, כי יש כבר כמה מאגרים ביומטריים מסתובבים חופשי בשטח בלי שום חוק, ובוודאי עכשיו יהיו עוד.

שנית לגבי זה שב"תקופת הנסיון" של המאגר "הזמני", לא ישללו מאזרחים זכויות והטבות – החוק מדלג על זה בזריזות חסרת אלגנט לחלוטין בעזרת הניסוח התמוה הבא:

תושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1), לא תיפגע זכות או הטבה המגיעה לו בשל אי מתן ההסכמה כאמור; לעניין זה לא יראו בייעול שירות הינתן למי שיש לו תעודת זהות הכוללת אמצעים או נתונים ביומטריים, והמתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כפגיעה בזכות או בהטבה המגיעה לתושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1) ובלבד שמתן שירות כאמור לתושב שלא נתן הסכמתו לא יהיה כרוך בנטל שאיננו מוצדק בנסיבות העניין;

ואני רוצה להדגיש: "לא יראו בייעול שירות [..] המתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כפגיעה בזכות[..]". באמת? מי לא יראו? הקוף ההוא שמכסה את העיניים? האזרחים? העיתונאים? השופטים? או שמא יש כאן הוראה מפורשת בגוף לשון החוק למכבסת מילים שתשמש את הפקידים במשרד הפנים?

אכן, "עיניים להם ולא יראו" לפי חוק. אזרחים יקרים, שימו לב למה שקורה פה, איפה הפרטיות ואיפה זכויות האזרח:

  • לפני כ-4 שנים הוקם ע"י משרד הרישוי מאגר ביומטרי ללא שום חוק. בהתחלה "וולנטארי", אבל מזה קרוב לשנתיים, אזרחים נדרשים "להתנדב" לתת את תמונתם הביומטרית למאגר, אחרת לא יחודש רשיון הנהיגה שלהם ונשללת מהם זכותם לנהוג. אבל שלטונות המדינה "לא יראו" בזה שלילת חופש כשבעוד חודש וחצי אני לא אוכל לנהוג בסובארו שלי (כן, אני אפגע מזה אישית ומאוד בקרוב).
  • לפני כמה שנים (3? 4?) הוקם מאגר ביומטרי במשרד העבודה ללא שום חוק. בהתחלה "וולנטארי" כדי לקצר תורי המתנה למובטלים, אבל השבוע למדתי שלאחרונה מאולצים הפונים ללשכת התעסוקה "לנדב" את טביעות אצבעותיהם למאגר או שלא יוכלו לקבל את זכויותיהם לדמי אבטלה והפניה למעסיקים. אבל שלטונות המדינה "לא יראו" בזה פגיעה בזכויות אם הסרבנות שלכם תעלה לכם בזכויות האזרח.
  • בימים הקרובים תעבור הצעת החוק של המאגר הביומטרי של שטרית ללא שום שינוי משמעותי בניסוח, וכך מכשירה המדינה את השרץ להנפיק לכם תעודת זהות חכמה רק בתנאי ש"תנדבו" פרצופים ואצבעות ותוותרו על זכותכם להגנה טובה יותר מגניבת זהות. באופן פראדוקסאלי, השלטונות "לא יראו" שגם נפגעת הזכות לבטחון האישי של המתנדבים בעם. ראו ערך "כספת הקרטון המפורסמת של משרד הפנים".
  • בעוד שנתיים סוף הפיילוט, אחרי הוצאות של מאות מליוני שקלים של משלם המיסים על "ניסוי" (ויש מעריכים שלמעלה ממליארד). בעוד שנתיים יהיה מאוד קשה למצוא מישהו שיהיה מוכן להודות שהניסוי נכשל ושכדאי לעצור אותו במקום לקבע אותו בחוק. בעוד שנתיים הרבה מדינות יחלו לעשות לנו בעיות להכנס עם דרכון "לא חכם". בעוד כשנתיים יהיה המאגר ה"נסיוני" וה"זמני" מלא בהרבה "מתנדבים", שלמרות שהשלטונות "לא ראו" שנשללות מהם זכויות, ויתרו מחוסר ברירה או מתוך אי-הבנת הסכנות על פרטיותם, רק בשביל לשמור על הזכויות ה"בלתי נראות" של דמי אבטלה, רשיון נהיגה, מעבר גבול מהיר או בלי ויזה, טפסים ותשלומים ברשת, הזדהות פיסית מהירה ושפויה מול שוטרים ופקידים בלי להחשד כמסתירים משהו, ואולי עוד הרבה דברים שנגלה בהמשך. המאגר ה"זמני" הזה יהיה מאוד מעניין בתור נושא להרבה דוקטורטים וסרטים. הנה איך שהתנסח היום דורון:

    • בפועל , יהיו בארץ 2 קבוצות של אוכלוסיה , אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב' ..
    אזרחים שיקבלו שירות מהיר , ואזרחים שנידונים לשירות איטי ..
    אזרחים שמשלמים מיסים , ושירתו בצבא ולא מקבלים את מה שמגיע להם – כי הם לא במאגר .
    ואזרחים שלא משלמים מיסים , ולא שירותו בצבא – אבל מקבלים שירות של מחלקה ראשונה , כי הם במאגר .

    ופינצ'וק אמר בועדה, ואני מקווה שיופיע בפרוטוקול:

    כופים אותי להתנדב למאגר, עד שאומר "רוצה אני" – אחרת, אחשב ל"מנוּע-ייעול"

  • תוספת: עדכון מפורט של הנוסח שהוסכם היום אומר שאחרי שנתיים אפשר יהיה להאריך את ה"פיילוט" בעוד שנתיים, מה שלדעתי רק מחזק את החומרה של הסעיף הקודם במקום להקל עלינו.
  • עוד עדכון מהנוסח הסופי: אם מדינות יתחילו לעשות לנו צרות בכניסה, הנוסח הפתלתל מגדיר משהו שנשמע כמו מסמך-נסיעה-ביומטרי-ללא-כניסה-למאגר-שטוב-לסתימת-החור-החוקי-מול-אותה-המדינה, כלומר אם גרמניה לא תתן לנו להכנס עם דרכון ניר, יצרף משרד הפנים כרטיס מיוחד לנוסעים לשם שיאפשר להכניס אותנו אבל רק לשם, או משהו הזוי דומה. החשיבות של הסעיף הזה היא כדי לחסל את הטיעון שהחוק אינו מידתי, אם מתנגדים ירצו לפנות איתו לבג"צ. אחלה.

כרגע זה נראה קלוש יותר מתמיד שמטה המאבק יצליח לעצור את ההצבעה בכנסת, אחרי שמדובר בפשרה שתופעל עליה משמעת קואליציונית, והפשרה גם נוסחה בצורה מכוונת כך שיהיה קשה לערער על החוק הזה בבג"ץ. לא טוב…

בקיצור, כאמור, לא פתור – רק דיבור! הפישור הוא ויתור תפור, לשיטור יש ניטור אסור, המאבק בפיזור ובקושי זכור לציבור כקיטור.

אז חיש קל אילתור, כי אחרת גמור…

— אני, לפני שבוע וחצי, במצברוח מרומם הרבה יותר.

פורסם ב

עוד מחשבות על בלוגיות חופשיות בישראל

אחרי הפוסט הקודם על הזעזועים ברשימות, וקריאה חוזרת של התגובות להודעת הצוות על פיזור המשתמשים, או דיונים שהתפתחו מסביב כמו האחד הזה אצל רוני, ובהתחשב בעובדה שמחסור בתקציב ו/או כוח אדם פורר את "שקוף" ומעמיד בסימן שאלה את עתידה של בלוגלי, לא נותר לי אלא להצטער שחופש הביטוי באמת חשוב רק לבני המעמד הבינוני והמעוך בישראל. אנשים שקרועים בין הצורך לתחזק את הפלטפורמות והשופרות החשובים האלו ובין הצורך פשוט להתפרנס.

החוקים בארץ לא מעודדים עוסקים עצמאיים לצערי. את זה אני יודע ממצוקה אישית. אין זכויות בביטוח לאומי (למרות שאני משלם להם אחוזים יותר גבוהים מאשר שכיר), אין יותר מדי גב לגביית חובות, אי אפשר להקים בקלות "תיבת תרומות" כמו פרויקטים פרטיים קטנים ברשת בלי שמס הכנסה יבוא יום אחד וינקנק אותך. לאתרים כמו בלוגלי וכמו רשימות לא נותר אלא למכור את האתר (ולקוות שהקונה לא יבגוד במשתמשים), או לקחת כסף מהמשתמשים על פיצ'רים מיוחדים שיסבסדו שכירת תחזוקה לכולם, או להכניס פרסומות… וגם אז לא ברור שכמות העבודה מצדיקה את זה בשוק הישראלי הקטן, זה לא שמדובר במאות אלפי המשתמשים של wordpress.com ומצד שני, הבלוגיות האלו בחו"ל כל כך גדולות, שלא ממש משתלם להן להשקיע בהתגמשות לטובת משתמשים בשפות משונות שכותבות הפוך. לכן בארץ קיימות רק בלוגיות של מתנדבים, בלוגיות ממוסחרות (יש שיאמרו "עד זרא") שמתנות ומגבילות תכנים או חונקות בפרסומות, או בלוגיות מפסידות שמשמשות לציד צרכנים מסוג כלשהוא.

הסיבות לכך שקמו הבלוגיות החופשיות בניהול מתנדבים, היו אכזבה ממשהו. הפלטפורמות האחרות היו בעיקר המוניות מדי או ממושטרות מדי. מהתרשמתי התדמית הרווחת היא ש"רשימות" מנסה לרכז קהל יוצרים והוגים איכותיים (וכבר קראו להם אליטיסטיים לא פעם), ושבלוגלי בא לתת מענה להגנה על אנונימיות וחופש הדיבור (וקצת אולי גם חופש מפקאצות ותופעות אחרות). הפחד שלי שאם אחד מהם מתפרק (ורשימות פחות או יותר באמת מתפרק) אז ילך משהו חשוב לאיבוד. יהיו אנשים שהאכזבה או היאוש יגרמו להם לוותר על הכתיבה מהסוג הזה, תכנים מעניינים אולי לא יועברו למקום אחר ויאבדו, אנשים שיעברו לבלוג אחר יאבדו את הראנקינג בגוגל ובעיקר את הלינקים הנכנסים וזה יכול לדלל את מספר המבקרים שיגלו את הבלוג שלהם, אולי ממש ישתיק את זרם התגובות והפעילות.

יש גם את ענין האופי של הבלוג שמושפע מסביבתו וסוג הקהל. פעם קצת זלזלתי בזה, אבל היום ברור לי לגמרי, שיש אנשים שלא יגיעו לבלוג שלך אם אתה לא חלק מבלוגיה. בלי שיש לי סטטיסטיקות על כמות ואופי התגובות הממוצעת שמקבל בלוג בקפה דה-מרקר או רשימות בניגוד לבלוגים עצמאיים, אני מתרשם שיש אנשים שזה משפיע להם על הדחף לכתוב ועל אופי התכנים, לטוב ולרע. בקיצור, יש סיבות להכריז על שמורות טבע, ויש סיבה להכריז כאן, לדעתי, על שמורות תוכן, או שמורות קהילה, תלוי איך תרצו להסתכל על זה.

איכשהוא בארה"ב לערכים יש עדיין מקום על המפה. ארגונים ועמותות שמאפשרות חופש דיבור ושיח דמוקרטי, מצליחים לגייס תרומות נאות במליוני דולרים (אני יכול לחשוב למשל על קרן ויקימדיה וקרן אור השמש בתור שתיים שקופצות לי אוטומטית לראש). חלק מהמימון הגדול מגיע גם מגורמים מסחריים ולא תמורת פרסום בולט או משהו (כמובן שאם יש לך סטאטוס מתאים בארץ, תרומות כאלו היו אפילו משתלמות מבחינת מסים). האם אין אף מממן שיקח ויאמץ את בלוגלי ורשימות בלי לדרוש להרוויח ישירות? אין לי מושג לאילו ספונסורים פנו עד היום מפעילי רשימות, אבל הנה רעיונות:

* איגוד האינטרנט – אני יודע שכרגע ענין איגוד האינטרנט נמצא בנקודה רגישה אצל רבים, אבל אני רואה את זה בדיוק בתור אחד התפקידים של הגוף הזה: לדאוג שחופש הדיבור והשימוש באינטרנט בארץ ישמר, ואני אישית הייתי שמח לראות אותם תורמים את הברזל, ההוסטינג ואולי שעות האדם כדי לדאוג שבלוגלי ו"רשימות" יוכלו להשאר מעל המים ולשגשג גם בעיתות משבר. זו גם תשובתי לכל מי שביקר את עתודות המזומנים של האיגוד או את מחירי הדומיינים. זה המחיר של יצירת גוף עמיד לזעזועים מסחריים שיוכל להחזיק פרויקטים חברתיים חשובים שאסור להם להעלם בגלל שהשוק איטי בשנה מסוימת או שמתנדבים נאלצים לחפש הכנסה פתאום.

* עמותת ניהול שתקבל מימון ותרומות מחברות כמו גוגל ישראל, מיקרוסופט ישראל, משרד התרבות, מי שלא יהיה, אבל העיקר שישאר נאמן לנייטרליות. הבעיה היא למצוא אנשי עסקים ישראליים שיהיו מוכנים לזה וצוות שמוכן להכנס לכאב הראש של הקמה וניהול של עמותה. לא רואה את זה קורה לצערי.

* נדבן כלשהוא שמוכן לממן מכיסו את התחזוקה כדי שחופש הדיבור וכתיבה איכותית בארץ יישמרו.

* חברה כלשהיא שיכולה להתפרנס מפיתוח שירותים ומוצרי תשתית משלימים, וכמו אוטומטטיק לממן את הבלוגיה ללא פרסות ותנאים, בתור פלאטפורמת הניסוי והלמידה שלה, אולי אפילו בשיתוף עם אוטומאטטיק, באותה הצורה שמפתחי דרופל בישראל שמחו לממן ולהקים לו את האתר המקומי הקהילתי החופשי במקביל לזה העולמי. זה טוב לפרויקט התוכנה החופשית, זה טוב ליחסי הציבור וקידום המכירות של הספונסר, זה טוב לנפש המנהלים, זה טוב לקהילה שנהנית מזה ואני באמת ובתמים חושב שזה גם חשוב לשיח הפוליטי והתרבות הישראלית שזה ימשיך להתקיים. אני הייתי מת להיות במקום הזה שאוכל לאמץ ככה פרויקט כזה, אבל אין לי תכנונים להכנס לעסק מהסוג הזה, וגם לא תקציב.

אם מישהו יכול להעלות על דעתו פתרונות, אולי פתרון או מודל שלא חשבו עליו ברשימות או בבלוגלי, אני פותח כאן את הענין לדיון. כמובן אם יש לכם רעיון למישהו שיש לו את האמצעים והאינטרס לאמץ אותם, אולי אפשר לקשר…

פורסם ב

המצעד הראשון לזכויות האדם בישראל

כן, גם אנחנו הגענו לשפל המדרגה והיינו כשאר הגויים, זכויות אזרח כבר אינן מובנות מאליהן 🙁 האגודה לזכויות האזרח, שפועלת לרוב בצינורות משפטיים ולא מובילה קמפיינים ציבוריים, מכריזה למעשה שהגיעו מים עד רפש. הנה המייל האחרון מהם, פרטים נוספים כאן. שאר הפוסט הוא ציטוט ישיר, אתם מוזמנים להעתיק ולשלוח לחברים אכפתיים:

המצעד לזכויות האדם, דצמבר 2009

קודם כל בקצרה: כולנו מרגישים שמצב זכויות האדם והדמוקרטיה שלנו בסכנה, אולי בסכנה חסרת תקדים, ושהמצב רק הולך ומקצין. אין מצב שנשתוק על זה, ולא מספיק להמשיך במאבקים הנפרדים. הבעיה היא בעיית רוחב (ועומק) מחמירה, זו הבעיה של כולנו, ואנחנו חייבים להיאבק בה ביחד, בשם כל זכויות האדם של כל בני האדם.  באגודה לזכויות האזרח, אנחנו מעבירים הילוך, ורוצים להזמין אתכם להיות ביחד איתנו חלק ממשהו חדש: השנה בשבוע זכויות האדם, ב-11.12.09, מצעד זכויות האדם הראשון בישראל. ועכשיו – לפרטים בהרחבה:

השנה האחרונה הייתה שנה קשה לזכויות האדם בישראל, אולי הקשה שידענו מזה שנים רבות. בנוסף לשיאים של שפל שנקבעים חדשות לבקרים בחודשים האחרונים, מרחפת מעל לכולנו עננה מדאיגה עוד הרבה יותר: שההחרפה וההאצה של יוזמות אנטי-דמוקרטיות, רומסות זכויות אדם, חסרות אחריות ומשוללות רסן, הולכת ומקרבת אותנו לרגע קריטי. שערעור יסודות הדמוקרטיה שלנו מצטבר כבר לכדי מהלומה של ממש. שהתקווה לעתיד של זכויות אדם, צדק חברתי ושוויון נמצאת בסכנה אמיתית ואקטואלית. שערכי היסוד שלנו מאוימים.

מול כל זה, אין מצב שנשתוק וניתן לזה להימשך

יותר ויותר אנשים בישראל מוטרדים, מודאגים ולא מוכנים עוד לשבת מנגד נוכח ההתדרדרות המתמשכת הזו. כך, ידענו השנה מאבקים ציבוריים מעוררי השראה, שהצליחו להוציא אותנו לרחוב – ושהצליחו להשפיע.

אבל הסכנה שכולנו חשים בה אינה הבעיה רק של קבוצה מסוימת או במחאה על שלילתה של זכות ספציפית. הסכנה שאנו חשים בה היא נחלת כולנו. כבר יצאנו לרחוב בנפרד; הגיע הרגע שהמצב מחייב אותנו לצאת לרחוב ביחד, בשם כל בני האדם ולמען כל זכויות האדם.

אנחנו רוצים להזמין אתכם להצטרף אלינו, האגודה לזכויות האזרח בישראל, ולהיות שותפים ביצירת מצעד זכויות האדם 2009, מצעד שיתקיים לראשונה השנה. האירוע המרכזי של שבוע זכויות האדם 2009 יהיה מצעד זכויות האדם.

המצעד יתקיים בתל אביב ביום שישי, 11.12.09, בין השעות 11:00 – 14:00 (למחרת יום זכויות האדם הבינלאומי, המצוין מידי שנה בעשרה בדצמבר)

למה דווקא מצעד? כולנו מכירים את המורשת המפוארת של מצעדים המוניים לשינוי חברתי, ובפרט את מקומם החשוב בתנועות לקידום זכויות האדם. המצעד יהווה הזדמנות להביא יחדיו רבים בציבור הרחב, מאג'נדות שונות ומארגונים שונים. אנשים, שהמשותף להם הוא זכויות האדם – הן כערך אוניברסאלי והן כמימוש של סוגיה קונקרטית. אנשים, שהמגמות האחרונות של כרסום מסוכן בזכויות האדם מטרידות אותם. זאת תהיה ההזדמנות של כולנו לצאת לרחוב יחדיו ולהשמיע קול ברור ונחוש נגד הגזענות הגוברת ושנאת האחר, נגד פירוק מדינת הרווחה, נגד הכרסום בזכויות הפרט לחופש הביטוי ולפרטיות, והחשוב מכל: קול ברור ונחוש בעד חברה המכבדת את זכויות האדם של כולנו.

מצעד כזה, של ציבורים שונים הנושאים מספר רב של דגלים, אך מלוכדים בשונותם ומאוחדים בערכיהם, יעביר מסר הומניסטי אנושי ייחודי, שיבהיר כי אלו הם הערכים המכוננים שאנו מבקשים לחברה שלנו. המצעד יהווה גם צעד לניכוס מחדש של המרחב הציבורי על ידינו – על ידי כל אלו השותפים לעולם ערכים זה.

השנה יותר מתמיד הפרת זכויות אדם היא מוחשית, בוטה ומסוכנת. ודווקא בשל כך, אנחנו מקווים שכעומק התהום כך גם תהיה עוצמת ההשתתפות במצעד.

המצעד מאורגן על ידי האגודה לזכויות האזרח, בשם מחויבותנו ארוכת השנים לכל קשת זכויות האדם. אנו פונים אליכם להשתתף ולקחת חלק פעיל בעיצוב המצעד ובגיוס משתתפים וארגונים לקראתו.

בשבוע הזה נקיים פגישות הכנה והיערכות בערים הבאות:

  • ירושלים – יום ג' 17/11 בשעה 14:30 במשרדי "בצלם" ברחוב התעשיה 8 באזור התעשייה תלפיות.
  • תל אביב – יום ד' 18/11 בשעה 15:00 בחדר הישיבות במוקד סיוע לעובדים זרים, רחוב נחלת בנימין 75
  • חיפה – יום ה' 19/11 בשעה 14:00 במשרדי שתי"ל חיפה, רחוב העצמאות 102

כמו כן תתקיים פגישה נוספת בירושלים ביום רביעי בשעה 11:00 במשרדי האגודה לזכויות האזרח – רחוב כנפי נשרים 3 (קומה 3) ופגישה נוספת מיועדת להתקיים בבאר שבע – עליה נודיע בהמשך לארגונים בדרום.

מטרת פגישות אלו היא להוסיף מידע לקראת המצעד, להשיב לשאלות, ויותר מכל – לשמוע מכם ולהוות הזדמנות להיות שותפים לעיצוב המצעד ולחיזוק ההשתתפות בו. בימים הקרובים נשיק גם בלוג מיוחד לקראת המצעד; הבלוג, כמו גם המצעד עצמו, יהווה במה עבור כל הארגונים השותפים למצעד, והוא חלק ממחויבותנו לקרדיט ונראות לכולנו, באירוע ראשון מסוגו זה.

נשמח לכל רעיון, עצה ויוזמה – המצעד הוא של כולנו.
האגודה לזכויות האזרח
www.acri.org.il

פורסם ב

מחר ההצבעה, בחרתם לוקיישן?

השר משה בוגי יעלון: מתנגד למאגר הביומטרי.

התנועה לזכויות דיגיטליות יוצאת לדרך.

מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי מרכז פרופגנדה מוצלחת, אלי ישי לא טומן ידיו בצלחת אף הוא.

איגוד האינטרנט פנה ישירות לחברי הכנסת לבקש שיתנגדו למאגר.

כתבה מהיום בעיתון המודפס של ידיעות (עמ' 2-3 [1] [2] [3]) צופה כי החוק יעבור ברוב בכנסת, ומציינת שזה אחד מהחוקים הכי שנויים במחלוקת בתולדות המדינה.

מתנדבים ליצירת קשרים מול חברי הכנסת (טלפונים, SMS ופאקסים) יפגשו מחר בחמ"ל המאולתר של המטה לנסות לתת עוד דחיפה אחרונה. צרו איתם קשר באתר NO2BIO אם אתם רוצים לנסות להזיז משהו!

מחר אחה"צ ההצבעה, נותרו בערך 24 שעות לנסות לשכנע מישהו, והכי חשובים הם הליכוד, ישראל ביתינו וש"ס. מי שיודע על אילו כפתורים אפשר ללחוץ לחברי כנסת כלשהם כדי שיבינו שהמאגר רע לכולנו, הזמן זה עכשיו.

הצעות ללוקיישנים, כדי שיהיה לכם מה לענות כשישאלו אתכם איפה הייתם כשחוק המאגר עבר: כיכר רבין, הכנסת, מטה המאבק בחוק, עם הידיים בקערת חומצה, בתור המסומן "פליטים המבקשים מקלט מדיני" במעבר הגבול ל< מדינה רחוקה כלשהיא>, בהפגנה, בהימלאיה.

פורסם ב

האגודה לחמלה

היוזמה האחרונה לחיבור לבבות היפי עולמי נולדה בכנס TED ונקראת "האגודה לחמלה" (הקהל מוזמן להציע תרגומים יותר טובים). המקימים הם טדסטרים שונים, הדלאי-לאמה, מנהיגי דתות וידוענים שונים. המטרה יפה, ואני שמח שבניגוד לקדימונים, הנוסח הסופי לא מתייחס רק לדתות אלא ל"מסורות אתיות ורוחניות" גם כן. אני לא יודע מה זה אומר לגב מי ששומר על אתיקה בלי שהיה לו חינוך מסורתי כלשהוא, אבל בואו נגיד שהומניזם חילוני זה מסורת 🙂

האתר הוכרז לפני כשעה ונראה שקרס טוטאלית מרוב מבקרים 🙂 אין מנוס מלבקש את הקאש. עוד לא ברור לי מה הם מתכננים לעשות חוץ מלהפריח פרפרים, בלונים ופלוצים ורודים, אבל ניתן להם צ'אנס. מעניין לציין שעברית היא אחת מארבע השפות הראשונות שבהן מושק האתר והסרטון (ליד אנגלית, ספרדית וערבית. רמז?)

עדכון: האתר נגיש חזרה, ובעברית שמו "כתב אמנה לחמלה".