רעיונות לשיפור חוק הגנת הפרטיות

אני מתבכיין הרבה על אובדן הפרטיות, ועל כך שאנחנו כל פעם מדלגים משריפה לשריפה, מסתימת חורים בסכר עם כל עשר האצבעות, ועוד עשר אצבעות הרגליים, ואחרי שאת החור הבא נצטרך לסתום עם הפרמשתק, אין ספק שיפתח עוד חור ועוד חור. אז כמו שאמר הרבי מקרלין: "אם הקופסא השחורה שורדת את ההתרסקות של המטוס, למה לא עושים את כל המטוס מהחומר הזה?".

לכן ישבתי וכתבתי פעם עם חברים איזה מסמך קטן כטיוטא לכמה הצעות חוק, אחת מהן מובאת כאן, הכרזנו עליה כעל פאבליק דומיין – נחלת הכלל. ההצעות שכאן נשלחו לתנועה הירוקה, למרצ, למיקי איתן, לדב חנין ואולי לעוד כמה אנשים (לא רק אני שלחתי), אבל אין לי מושג אם מישהוא לוקח מכאן רעיונות, כגי לשדרג את חוק הגנת הפרטיות ולהביאו לעידן המידע.

כתבנו את זה בדצמבר-ינואר בשנה שעברה, עכשיו זה נראה נאיבי קצת :-)

  • לא תחוקק המדינה ולא ידרוש אף ספק נתונים, כל רף כלכלי מחייב כדי שיוכל אדם לשמור על פרטיותו.
  • לא תחוקק המדינה כל חוק המפליל אזרח אך ורק על רצונו לשמור על פרטיותו.
  • לא תאגור הממשלה או כל גוף מטעמה נתונים אישיים על האזרחים ואורחות חייהם מעבר למינימום ההכרחי הדרוש לעמוד בקשר עם האזרח לצורך מילוי חובותיו האזרחיים וקבלת זכויותיו. במקרים ייחודיים כגון מפקד אוכלוסין וסקרי הלמ"ס יש לשמור על המידע בצורה מוקפדת, ולאחר שיופק כל המידע האגרגטיבי יש להשמיד את כל המידע המזהה אישית את משתתפי הסקר למעט אם הסכימו מפורשות אחרת.
  • אין לחייב בחוק כל ספק שירותי מידע (כגון מפעילים סלולאריים, טלוויזיות בכבלים וספקי אינטרנט) לאגור או לדווח מידע על תנועות ופעולות האזרח מעבר למינימום הנדרש כדי לחייבו על אותו השירות.
  • יש לאסור על ספקי רשתות הנתונים מלהכריח או לשדל כלכלית את לקוחותיהם לוותר על פרטיותם בכל מקרה, ולהמשיך להציע מסלולי שימוש שיעניקו להם את הפרטיות המירבית. (למשל האגרה שגובות בזק ומפעילות הסלולר על הפיכת מספר לחסוי).
  • כל נתון אחר שיקבלו גופי ממשלה וגופי בטחון מחברות ונותני שירותים, כגון בילוש אחרי תעבורת אינטרנט, שיחות טלפון ומיקום מכשירים סלולאריים (חוק נתוני תקשורת ודומיו), יעבור לידי אותם גופים דרך מערכת ניטור, וכל אזרח שפרטיו נחשפו לעיני שוטר או איש מנגנון ממשלה אחר יקבל על כך אוטומטית הודעה אלקטרונית או מכתב רשום תוך 30 יום, עם פירוט המידע שבורר עליו, צורך הבירור ושמות המבררים במידת האפשר. המערכת תדחה או תסתיר את חשיפת המידע אודות החיפוש אך ורק ע"י צו בית משפט, והגישה למנגנון דחית הדיווח הזה תהיה רק בסמכותו האישית של שופט, בעזרת מנגנוני אבטחת מידע, הצפנה וזיהוי כדרוש. (מוסיף שכבה להבטחת אחריותיות לחוקים כמו "מאגרי מידע" ו"נתוני תקשורת", שהיום הוא חוק מסוכן ונתון לניצול של אנשים בעמדות כוח).
  • לא תכניס הממשלה תקנות וחוקים המחייבים אזרח לעשות שימוש במערכות דיגיטליות האוספות עליו מידע אישי, בטרם תעביר לבדיקה את הנהלים והפרטים הטכניים לאישורה של ועדת בודקים בלתי תלויה של אנשי מקצוע שתכלול מומחי תוכנה, אבטחת מידע, הצפנה, משפטנים, סוציולוגים וקרימינולוגים.
    • ועדה שכזו גם תקבל גישה מלאה לביקורת פיסית ואלקטרונית על איכות שמירת הנתונים שבמאגרים הממשלתיים, ובמיוחד אלו האישיים של אזרחי המדינה. למשל כדי לגלות כיצד זולג לו מרשם התושבים לרשת האינטרנט כל שנה, ולוודא שמהיום והלאה כל עידכוניו והשליפות ממנו מוגבלות ומפוקחות, מתוך הבנה שברשת מקוונת אין כל סיבה להפיק את כל המאגר על דיסק שקל להעתיקו ולהפיצו לידי אויבי המדינה ופושעים ללא כל בקרת גישה.
  • הממשלה תפריד לאלתר את מספר הזהות כמזהה אישי וסודי של אדם מול גופי ממשל, בריאות וניהול פינאנסי (בנקים, ביטוח, מס' חבר קופ"ח) ובין זיהוי ציבורי (רשיון נהיגה, דרכון, מס' עוסק מורשה, מס' אישי בצבא) ותאסור על גופים אחרים לדרוש, לשמור על הנתון הזה ולהצליב איתו מידע לאף שימוש (כרטיסי חבר בסופרמרקט או תעודות חבר מועדון לדוגמא).
    • לא תתיר הממשלה, במעשה או מחדל, לגופים ממשלתיים או פרטיים, לפרסם את פרטיהם האישיים של אזרחים ללא אישורם, במיוחד אם אלו נגזרו מתוך מאגר ממשלתי שנמסר לרשותם מתוקף תפקידם בשירות האזרח (מוסדות פיננסיים כבנקים, חברות ביטוח, חברות נתוני אשראי וכיוצא בהללו). (הרחבה לחוק מסדי נתונים?)

זו, כאמור, רשימה חלקית וראשונית. אני אשמח שיאמץ את הרעיון איזשהוא צוות שיעבה את זה להצעת חוק כדי שיהיה מה לשלוח לנבחרינו. אולי העמותה חדשה לזכויות דיגיטליות?

עוד מחשבות על בלוגיות חופשיות בישראל

אחרי הפוסט הקודם על הזעזועים ברשימות, וקריאה חוזרת של התגובות להודעת הצוות על פיזור המשתמשים, או דיונים שהתפתחו מסביב כמו האחד הזה אצל רוני, ובהתחשב בעובדה שמחסור בתקציב ו/או כוח אדם פורר את "שקוף" ומעמיד בסימן שאלה את עתידה של בלוגלי, לא נותר לי אלא להצטער שחופש הביטוי באמת חשוב רק לבני המעמד הבינוני והמעוך בישראל. אנשים שקרועים בין הצורך לתחזק את הפלטפורמות והשופרות החשובים האלו ובין הצורך פשוט להתפרנס.

החוקים בארץ לא מעודדים עוסקים עצמאיים לצערי. את זה אני יודע ממצוקה אישית. אין זכויות בביטוח לאומי (למרות שאני משלם להם אחוזים יותר גבוהים מאשר שכיר), אין יותר מדי גב לגביית חובות, אי אפשר להקים בקלות "תיבת תרומות" כמו פרויקטים פרטיים קטנים ברשת בלי שמס הכנסה יבוא יום אחד וינקנק אותך. לאתרים כמו בלוגלי וכמו רשימות לא נותר אלא למכור את האתר (ולקוות שהקונה לא יבגוד במשתמשים), או לקחת כסף מהמשתמשים על פיצ'רים מיוחדים שיסבסדו שכירת תחזוקה לכולם, או להכניס פרסומות… וגם אז לא ברור שכמות העבודה מצדיקה את זה בשוק הישראלי הקטן, זה לא שמדובר במאות אלפי המשתמשים של wordpress.com ומצד שני, הבלוגיות האלו בחו"ל כל כך גדולות, שלא ממש משתלם להן להשקיע בהתגמשות לטובת משתמשים בשפות משונות שכותבות הפוך. לכן בארץ קיימות רק בלוגיות של מתנדבים, בלוגיות ממוסחרות (יש שיאמרו "עד זרא") שמתנות ומגבילות תכנים או חונקות בפרסומות, או בלוגיות מפסידות שמשמשות לציד צרכנים מסוג כלשהוא.

הסיבות לכך שקמו הבלוגיות החופשיות בניהול מתנדבים, היו אכזבה ממשהו. הפלטפורמות האחרות היו בעיקר המוניות מדי או ממושטרות מדי. מהתרשמתי התדמית הרווחת היא ש"רשימות" מנסה לרכז קהל יוצרים והוגים איכותיים (וכבר קראו להם אליטיסטיים לא פעם), ושבלוגלי בא לתת מענה להגנה על אנונימיות וחופש הדיבור (וקצת אולי גם חופש מפקאצות ותופעות אחרות). הפחד שלי שאם אחד מהם מתפרק (ורשימות פחות או יותר באמת מתפרק) אז ילך משהו חשוב לאיבוד. יהיו אנשים שהאכזבה או היאוש יגרמו להם לוותר על הכתיבה מהסוג הזה, תכנים מעניינים אולי לא יועברו למקום אחר ויאבדו, אנשים שיעברו לבלוג אחר יאבדו את הראנקינג בגוגל ובעיקר את הלינקים הנכנסים וזה יכול לדלל את מספר המבקרים שיגלו את הבלוג שלהם, אולי ממש ישתיק את זרם התגובות והפעילות.

יש גם את ענין האופי של הבלוג שמושפע מסביבתו וסוג הקהל. פעם קצת זלזלתי בזה, אבל היום ברור לי לגמרי, שיש אנשים שלא יגיעו לבלוג שלך אם אתה לא חלק מבלוגיה. בלי שיש לי סטטיסטיקות על כמות ואופי התגובות הממוצעת שמקבל בלוג בקפה דה-מרקר או רשימות בניגוד לבלוגים עצמאיים, אני מתרשם שיש אנשים שזה משפיע להם על הדחף לכתוב ועל אופי התכנים, לטוב ולרע. בקיצור, יש סיבות להכריז על שמורות טבע, ויש סיבה להכריז כאן, לדעתי, על שמורות תוכן, או שמורות קהילה, תלוי איך תרצו להסתכל על זה.

איכשהוא בארה"ב לערכים יש עדיין מקום על המפה. ארגונים ועמותות שמאפשרות חופש דיבור ושיח דמוקרטי, מצליחים לגייס תרומות נאות במליוני דולרים (אני יכול לחשוב למשל על קרן ויקימדיה וקרן אור השמש בתור שתיים שקופצות לי אוטומטית לראש). חלק מהמימון הגדול מגיע גם מגורמים מסחריים ולא תמורת פרסום בולט או משהו (כמובן שאם יש לך סטאטוס מתאים בארץ, תרומות כאלו היו אפילו משתלמות מבחינת מסים). האם אין אף מממן שיקח ויאמץ את בלוגלי ורשימות בלי לדרוש להרוויח ישירות? אין לי מושג לאילו ספונסורים פנו עד היום מפעילי רשימות, אבל הנה רעיונות:

* איגוד האינטרנט – אני יודע שכרגע ענין איגוד האינטרנט נמצא בנקודה רגישה אצל רבים, אבל אני רואה את זה בדיוק בתור אחד התפקידים של הגוף הזה: לדאוג שחופש הדיבור והשימוש באינטרנט בארץ ישמר, ואני אישית הייתי שמח לראות אותם תורמים את הברזל, ההוסטינג ואולי שעות האדם כדי לדאוג שבלוגלי ו"רשימות" יוכלו להשאר מעל המים ולשגשג גם בעיתות משבר. זו גם תשובתי לכל מי שביקר את עתודות המזומנים של האיגוד או את מחירי הדומיינים. זה המחיר של יצירת גוף עמיד לזעזועים מסחריים שיוכל להחזיק פרויקטים חברתיים חשובים שאסור להם להעלם בגלל שהשוק איטי בשנה מסוימת או שמתנדבים נאלצים לחפש הכנסה פתאום.

* עמותת ניהול שתקבל מימון ותרומות מחברות כמו גוגל ישראל, מיקרוסופט ישראל, משרד התרבות, מי שלא יהיה, אבל העיקר שישאר נאמן לנייטרליות. הבעיה היא למצוא אנשי עסקים ישראליים שיהיו מוכנים לזה וצוות שמוכן להכנס לכאב הראש של הקמה וניהול של עמותה. לא רואה את זה קורה לצערי.

* נדבן כלשהוא שמוכן לממן מכיסו את התחזוקה כדי שחופש הדיבור וכתיבה איכותית בארץ יישמרו.

* חברה כלשהיא שיכולה להתפרנס מפיתוח שירותים ומוצרי תשתית משלימים, וכמו אוטומטטיק לממן את הבלוגיה ללא פרסות ותנאים, בתור פלאטפורמת הניסוי והלמידה שלה, אולי אפילו בשיתוף עם אוטומאטטיק, באותה הצורה שמפתחי דרופל בישראל שמחו לממן ולהקים לו את האתר המקומי הקהילתי החופשי במקביל לזה העולמי. זה טוב לפרויקט התוכנה החופשית, זה טוב ליחסי הציבור וקידום המכירות של הספונסר, זה טוב לנפש המנהלים, זה טוב לקהילה שנהנית מזה ואני באמת ובתמים חושב שזה גם חשוב לשיח הפוליטי והתרבות הישראלית שזה ימשיך להתקיים. אני הייתי מת להיות במקום הזה שאוכל לאמץ ככה פרויקט כזה, אבל אין לי תכנונים להכנס לעסק מהסוג הזה, וגם לא תקציב.

אם מישהו יכול להעלות על דעתו פתרונות, אולי פתרון או מודל שלא חשבו עליו ברשימות או בבלוגלי, אני פותח כאן את הענין לדיון. כמובן אם יש לכם רעיון למישהו שיש לו את האמצעים והאינטרס לאמץ אותם, אולי אפשר לקשר…

איחולי החלמה לרשימות

לוגו רשימותהבלוגיה העצמאית הראשונה, אם אינני טועה?
יש עליה הסטוריה ואוסף מפואר של כותבים. רשימות הוקמה לפני שיצאו פלטפורמות בוגרות פתוחות לבלוגים עצמאיים ובלוגיות, ואיכשהו שרדה די טוב עד היום, אבל באין הורה מאמץ עם תקציב וסבלנות, השבוע הודיע אורי שהמערכת פשוט לא תתוחזק יותר, הקוד המפעיל אותה יפרוש במקום להתעדכן (הם רמזו בעבר שבמצבו עדיף לזרוק אותו במקום לנסות לתחזק, כאשר קיימות אופציות אחרות בשוק הפתוח, אני בהחלט מבין את ההחלטה).

אז מה יקרה לאתר והקהילה? אין פתרונות לא כואבים לצערי. אורי פירט את התכנית: נראה שבשלב הראשון ידאגו לכתוב כלי שייצא את תכני הבלוג בפורמט שוורדפרס ידע ליבא. בצורה זו יוכלו יושבי האתר למשוך לעצמם גיבוי של התכנים של הפוסטים והתגובות (לא כולל הווידג'טים). אז יוכלו לבחור לעצמם אתר חדש לבלוג, ליבא אותו פנימה. אתר רשימות המקורי יבצע הפניה של מבקרים שיגיעו מלינקים ישנים, וירכז בעמוד הכניסה את הפוסטים לכשיעלו בבלוגים הרחוקים החדשים, בעזרת RSS של מי שירצה להמשיך להופיע שם. הפתרון לא מושלם, אבל בהחלט הולך הרבה יותר לקראת המשתמשים ממה שגוף מסחרי מנוכר היה טורח אולי לעשות.

הצעתי לאורי שאולי יעשו דיל עם אוטומאטטיק (מפעילי וורדפרס.קום) להעברה שיטתית של כל עשרות היוזרים שמעדיפים לא להתעסק בפרטים הטכניים, ואז אפשר יהיה למשל לוודא שיצוא הבלוג ישמור על סלאגים ידועים בתור שמות הפוסטים ב-URL, ואולי אפשר יהיה לדאוג שגל הצבעה לפוסט ישן תעבור לפוסט הנכות במקום החדש, אבל לא ברור אם כל זה לא בלגן גדול מדי מבחינתם. אז עד שאורי מכין רשימת תשובות לשאלות המשתמשים, הנה הניחוש המושכל שלי:

הקוראים:

  • קחו כהנחה שהמעבר יהיה כואב ולא חלק, היו סבלניים, האתר הוקם והופעל עד היום בהתנדבות, והם עושים את המקסימום עם מינימום הזמן הפנוי שלהם.
  • יש להניח שהבלוגים האהובים עליכם יעברו על תכניהם למקום חדש, לא ברור אם כתובת ה-RSS תשתנה או תועבר אוטומטית, סביר שכתובות פוסטים ספציפיים לא יועברו. אם יצרתם אליהם לינקים בעבר מהבלוג שלכם, אפשר לעשות חיפוש על הטקסט ברוב פלטפורמות הבלוגים בצורה שתתפוס לינקים החוצה, נסו לחפש notes.co.il, ואז יהיה לכם מושג כללי כמה פוסטים תצטרכו אולי לערוך כדי להצביע מחדש לפוסטים הנכונים. יכול להוית שאפשר לעשות ניתוח כזה גם עם כלי חיצוני כמו גוגל, לא בדקתי.

הכותבים:

  • לעבור לשרת פרטי ולנהל לבד וורדפרס יכול להיות תיק כבד ומיותר. אם אין לכם נטיות טכניות, אני ממליץ לא להתחיל לשכור שרת וירטואלי ב-$100 לשנה וכל כאב הראש הזה, אלא לשקול לפתוח בלוג בחינם בוורדפרס.קום. יש להם גם תבניות תומכות עברית, ואני מקווה שאם מספיק נודדים אליהם מרשימות, אפשר יהיה לבקש מהם להוסיף לרשימת תבניות החינם תבנית שתגרום לבלוג שלכם להראות מאוד דומה לזה שברשימות.
  • אתר וורדפרס.קום גם מאפשר לכם להוסיף אפשרויות ואפילו דומיין פרטי בכמה עשרות דולרים בשנה, נדמה לי שזה עולה אפילו שליש משרת פרטי בדרימהוסט, למרות ששרת פרטי פותח המון אפשרויות אם אתם רוצים לשכלל ולשווק ולמתג את הבלוג החדש.
  • דומיין, בתלות בסיומת שלו, עולה בין $6-$20 לשנה ברוב המקרים, אבל אולי אנשי רשימות יארגנו לכם פתרון (למשל אם רוני עוזבת את notes.co.il/roni, אנשי רשימות יוכלו להציע לה ש-roni.notes.co.il ימשיך להצביע למקום החדש, אם הענין לא יגרור תקורה ניהולית מורכבת מדי. אם הם לא יציעו את זה, אני מציע למי שירצה (בתקווה שלא אצטער על זה :-) לחלק חינם תת-דומיינים מהדומיין שרשמתי לפני שנים לצורך הזה, ואז תקבלו כתובת מהסוג roni.site.co.il, gili.site.co.il וכולי.
  • לבסוף – אם לא קרה נס ורשימות יעבור במרוכז לוורדפרס-מו בהנהלה חדשה, או שלא מצאתם את עצמכם מסתדרים עם הבלוגיה של וורדפרס.קום – אני מוכן לקלוט 4-5 בלוגים לשרת שלי, אבל אני מזהיר מראש שאין לי מנגנון תמיכה משום סוג. אני אוכל להתקין לכם וורדפרס בסיסי שאגבה לכם פעם ביום, כמה פלאגים בסיסיים והדרכה, אבל משם אתם עצמאיים מלבד כיבוי שריפות אם צריך. אני פותח את ההצעה לכל יושבי "רשימות" אבל עדיפות תנתן למכרי (בעצם מכרותי) שברשימות ואלו שקוראים אצלי (ולכן בשלב הראשון אני מפרסם את זה רק כאן).

מאחל מעבר חלק, ושקהילת "רשימות" לא תתפורר!

מחר ההצבעה, בחרתם לוקיישן?

השר משה בוגי יעלון: מתנגד למאגר הביומטרי.

התנועה לזכויות דיגיטליות יוצאת לדרך.

מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי מרכז פרופגנדה מוצלחת, אלי ישי לא טומן ידיו בצלחת אף הוא.

איגוד האינטרנט פנה ישירות לחברי הכנסת לבקש שיתנגדו למאגר.

כתבה מהיום בעיתון המודפס של ידיעות (עמ' 2-3 [1] [2] [3]) צופה כי החוק יעבור ברוב בכנסת, ומציינת שזה אחד מהחוקים הכי שנויים במחלוקת בתולדות המדינה.

מתנדבים ליצירת קשרים מול חברי הכנסת (טלפונים, SMS ופאקסים) יפגשו מחר בחמ"ל המאולתר של המטה לנסות לתת עוד דחיפה אחרונה. צרו איתם קשר באתר NO2BIO אם אתם רוצים לנסות להזיז משהו!

מחר אחה"צ ההצבעה, נותרו בערך 24 שעות לנסות לשכנע מישהו, והכי חשובים הם הליכוד, ישראל ביתינו וש"ס. מי שיודע על אילו כפתורים אפשר ללחוץ לחברי כנסת כלשהם כדי שיבינו שהמאגר רע לכולנו, הזמן זה עכשיו.

הצעות ללוקיישנים, כדי שיהיה לכם מה לענות כשישאלו אתכם איפה הייתם כשחוק המאגר עבר: כיכר רבין, הכנסת, מטה המאבק בחוק, עם הידיים בקערת חומצה, בתור המסומן "פליטים המבקשים מקלט מדיני" במעבר הגבול ל< מדינה רחוקה כלשהיא>, בהפגנה, בהימלאיה.

מחממים קנה – הכנסת חוזרת עוד רגע מהפגרה

אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של "אחרי החגים", מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו "אחרי החגים" מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… 'סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ'רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…

פתיתים אחרים מהשבוע החולף: תעודות פטירה עם מידע רפואי פרטי מתגלגלות ברחוב, משרד הבטחון התברר כפשלן בשמירת סודיות פרטיהם של נכי צה"ל.

אז קיבלנו את זריקת העידוד, במטה פועלים שבסופ"ש זה או הבא תהיה עוד הפגנה (הודעה סופית בהמשך), הפעם אנחנו מקווים של קצת יותר מ-250-300 איש של ההפגנה הקודמת, אבל אנחנו צריכים עוד מתנדבים לארגון והפצת החדשות. אנחנו מקווים שיהיה בה ייצוג של כל הסקאלות – הפוליטית והחילונית-דתית. אנחנו נדבר שם על פרטיות אזרח מול השלטון ככלל ולא רק על בעיות המאגר בפרט. הנה איך אתם יכולים לעזור:

  1. אנו רוצים לגייס דעת קהל גם אצל ציבורים שאנשי המטה – בעוונותיהם – אינם מקושרים בו. אנשי ימין, מתנחלים, חרדים, יוצאי יחידות קרביות – להמון פלחי אוכלוסיה יש המון מה להפסיד מאובדן פרטיות וסודיות. לא מעט קצינים היום נרדפים בחו"ל כשהם מנסים לצאת ללימודים בזהות בדויה, לחרדים אולי יש סודות משלהם לשמור עליהם, אנחנו באמת לא יודעים על אילו "כפתורים" נכון וכדאי "ללחוץ" כדי שעוד אנשים יבינו שזה נוגע לכולם.
  2. בהקשר זה: מובטלים? עובדים קשה מדי? סטודנטים? לא שמחים לסחוב את עצמותיכם עד לתל אביב? אולי תרצו לקחת מגבר ואישור מהמשטרה ולארגן הפגנה מקומית בירושלים, אילת או חיפה? בשמחה! אני חושב שמספר הפגנות יראו אפילו יותר מרשימות מאחת מרכזית בתל אביב, שגם ככה תפורש מידית כ"שמאלנית ואנארכיסטית". אין צורך לתאם עם המטה, אבל אנחנו נעזור לכם להפיץ את דבר קיום ההפגנה באתר המרכזי שלנו. מצידנו שתהיה הפגנה אחת חרדית, אחת ימנית, אחת ערבית, וכן הלאה. אין אזרח בארץ שלא בפוטנציאל להפגע מהחוק הזה, ואם לא מתאים להם להפגין בתל אביב, אדרבא, שישמיעו קולם בסגנונם האישי, אבל פרטיות היא דבר שחייב להיות בסיסי ומרכזי במסר, כי הוא חשוב לכל אדם.
  3. סטודנטים – עשו שימוש בועד הסטודנטים בקמפוס שלכם! השבוע אולי מאוחר מדי, אבל גם בסופ"ש הבא אפשר להפגין בנושא! בואו השבוע להפגנה שנו ואנחנו נבוא להפגנה שלכם בשבוע הבא!
  4. אנחנו אוספים חתימות למכתב שני של פרופסורים ודוקטורים שישים דגש על פרטיות מול משבר האמון בין אזרח ומדינת מעקב שמייצגת החקיקה של חוק זה ושכמותו. אנחנו צריכים את עזרתכם בגיוס אנשים בולטים מעולם המשפט, החברה והאקדמיה בכלל לחתום עליו. אנא צרו קשר עם מארגני המכתב לפרטים נוספים בכתובת המטה bioxright+professors בג'מיל.
  5. מכתב דומה מתארגן מטעם מקצועני אבטחת מידע. אם אתם מכירים אנשים מובילים בתעשיה או באקדמיה שעוסקים בנושא, במיוחד קציני אבטחה וראשי ארגונים הנסמכים על פרטיות (בנקים, שירותי בריאות), או ראשי חברות אבטחה ותוכנה (גיל שווייד! בוא תחתום!) – אנא הפנו אותם אל דורון אופק (דורון(ב)אופק.ביז).
  6. עדיין לא מאוחר לשלוח לנו רעיונות לסיסמאות ועיצובים של מדבקות, אני מקווה שיהיה לנו משהו יותר חזק להפגנה במוצ"ש, אתם מוזמנים לשלוח לג'מיל של המטה בכתובת bioxright+stickers.
  7. אם למישהו יש מכרים בעולם הבידור, במיוחד זמרים או כותבי שירים שיש בהם צד אקטיביסטי, תנו להם צלצול. הייתי שמח אם מישהו היה משחרר איזה שיר מחאה לרדיו או יוצר ספלאש תקשורתי פופולארי מסוג דומה. לצערי את קולות המחאה של גפן, ניני, אלברשטיין ואנשים חושבים אחרים אנחנו שומעים בהקשרים של שלום מדיני, כולם מדברים על שלום, אחד שר על הצדק, אבל אף אחד לא מתייחס לכלל חירות הפרט של אזרחים במדינתינו. אולי אפילו איזה ראפר שיעיר את הרחובות עם וריאציה על "להיות עם חופשי בארצנו"?
  8. האם אתם חברים בתנועת נוער או מקושרים אליה? נשמח אם תראו בערך הפרטיות בדמוקרטיה משהו שחשוב להלחם עליו, ולא אכפת לי אם אתם מהשומר הצעיר או מבני עקיבא.
  9. תקשורת והעברת הודעות – אני מזמין אתכם להרשם לרשימות תפוצה, ראו את הפוסט הבא.
  10. המטה מנסה לארגן מתנדבים ללובי זמני בכנסת בשבועות הקרובים, עד שנצליח להפיל את החוק במתכונתו הנוכחית (נוציא ממנו את ענין המאגר). במקביל פועלים בתיאום עם חברי כנסת להקמת שדולת פרטיות בכנסת. לנושא הזה צוות הלובי זקוק נואשות למתנדבים רציניים ואחראיים, אנא פנו לbioxright+privacylobby בג'מיל או ישירות ליהונתן קלינגר.
  11. הגענו לשלב שבו לחלק מהפעולות אנחנו צריכים לגייס כסף, אבל אין לנו עמותה שתגבה אותנו ללא תנאי. יתכן שנמצא מי שיאמץ אותנו (למי יש רעיונות?) אבל כרגע מסתמן שנאלץ לפתוח חשבון משותף ולהתחיל לשקול הקמה של עמותה להגנת הפרטיות או איזה שהוא דמוי EFF ישראלי. אם מענין אתכם להשתתף בהקמה או ריכוז פעילות כזו, צרו איתנו קשר.

ולבסוף פתיתים מטרידים מהעולם: באוגוסט סיפרו לנו בלונדון כי מצלמות מעקב מסייעות או "משמשות בחקירה" של המון פשעים, אבל עדיין לא ברור אם ההוצאות האדירות של כספי הציבור מצדיקות את התוצאות. הרשויות מיהרו להודיע שהמצלמות גם יעזרו לחזות התקפות מראש, אם רק יתנו להם לאסוף מספיק הסטוריה אישית של נוסעים בעייתיים, כוח מחשוב לזהות שפת גוף בעייתית וכולי – משטרת מחשבות FTW… בינתיים ניסוי זיהוי הפרצופים הגדול של קוריאה נראה מוצלח להפחיד בעיני – מצלמה שקולטת נהר אדם בתחנות רכבת מצליחה לזהות פרצופים בדיוק של בערך 90%. כלומר אם יש לך מספיק מצלמות שקלטו את אותו אדם בכמה מקטעים ברחובות שונים, אכן יש סיכוי גבוה יותר שיהיה לך זיהוי יותר מדויק וגם מעקב אחרי המסלול בו הוא הולך, וזה בלי לעקוב אחרי הסלולארי שלו…

פתאום העולם הוא מקום הרבה יותר טוב!

ג'ון הרדגרייב, איזה איש נהדר! הבעיה העיקרית מאחורינו, השאר כבר יהיה הרבה יותר פשוט…