היתה קהילה? הסתכלות חצי-מבחוץ על תוכנה חופשית וישראלים

לפני כמה חודשים התחלתי להכין פוסט סיכום על אוגוסט פנגווין ושכחתי אותו בתחתית ערימת הטיוטות. לפני יומיים התעורר לחיים הרסס של עמותת המקור כדי להודיע לי בהתראה של שבועיים וסיגריה על האסיפה השנתית של העמותה ונזכרתי בטיוטא הלא גמורה. זה לא לגמרי מפתיע אותי, כי אתר המקור לא מפרסם הרבה דברים. האייטם הקודם היה לגבי מועמדי פרס המקור (אין פוסט על מי זכה בסוף) , לפני זה הודעה על שאורי עידן פותח את משרד W3C בישראל, ולפני זה טיפה ציטוטים של ידיעות ממקורות אחרים. לא ראיתם את ההזמנה לאסיפה? נראה שהרסס של עמוד הבית של המקור פשוט לא מוצג בעמוד הפלאנט. הוא כל כך לא בשימוש שפשוט שכחו אותו.

אין בו אף מילה על הפעילות, לא ההודעה על אוגוסט פנגווין, לא על פועלם (אם יש) של חברי העמותה נגד חוקי המידע והביומטריה השונים הבאים עלינו לרעה… אם העמותה עושה משהו טוב במהלך השנה מלבד ארגון הפנגווין, אין איך לדעת בעצם. אם מציצים לדו"ח השנתי 2007 (למה חיכינו לפרסום עד דצמבר 2008?) נראה כי יש לעמותה כ-14 אלפי שקלים יושבים מחכים למשיח (כנראה נכון לדצמבר 2007, אין לי מושג מה קורה שם עכשיו) וההוצאה היחידה לאורך השנה היתה על הכנס. אם לחפשים באתר יש לינק ל"פעילות ישראלית" אבל אין שם מילה על מה ברשימה מומן או נתמך ע"י כספי העמותה מלבד היותו מוזכר בעמוד.

מה להסיק מזה? מלבד העובדה שלא טורחים מספיק לעדכן את רסס החדשות אני לא בטוח. אולי באמת לא מעדכנים כי אין מה לעדכן. מי שמצפה מהוועד ליזום, נראה שיתאכזב כי הפעילות הצטמצמה לכדי ארגון יום כיף כל אוגוסט. מי שמצפה מהועד לשרת את בקשות הקהילה, הרי שאין מושג אילו שירותים ניתנים לקהילה. לא הלכתי לחפור בארכיוני רשימות התפוצה, אבל השקט באתר ובדו"ח הכספי אומר לי שאין פרויקטים שמחפשים מימון (קשה לי להאמין שיש מבקשים אבל הועד לא נותן, מהיכרותי עם האנשים שם), אז אני מנחש שאנשים פשוט לא ממש פונים לועד בבקשות עזרה. אולי הם לא צריכים עזרה, ואולי פשוט אין מספיק פעילות בארץ בתחום כדי להצדיק עמותה? או שאולי הקהילה היא לא ממש קהילה?

alternative AP08 logo

אז יש או אין קהילה?

ליאור קפלן כתב על מה שהוא מכנה פיצול בקהילת התוכנה החופשית, עבר זמן והדיון שם התקרר. אחרי אוגוסט פנגווין היה גם שוב גל של ביקורות נגד העמותה מתוך ה"קהילה" ואחריו גל של הגנות: דורון, רם און, אורי, ואחרים. עדיין, יש שאלות לגיטימיות.

לא יודע אם מישהו אי פעם עשה ניתוח של מה כוללת הקהילה הזו כיום. יש אחת? שתיים? עשר קליקות קטנות? אם היתה רק אחת, זה היה לפני 12 שנים אולי. הייתי חבר בה אז אבל אני לא מחובר אליה כבר שנים, קצת בגלל שאני פשוט עסוק מדי בשנים האחרונות וקצת בגלל שהיה לי איזשהוא משבר אמון בהתארגנות שלה. מאיזשהוא שלב אחרי שנמחקתי בפעם החמישית מרשימות התפוצה של "המקור" לא טרחתי להרשם יותר, ואין לי שום מושוג מה פעילויות הקהילה והעמותה. לפעמים אני עוד מבליח קצת בlinux-il אבל זו ממש לא "הקהילה", וזה מה שאני רוצה להעביר כאן בעצם.

גלעד הרצה לפני כמה חודשים אצל גיקי המוסך, וטען שזה היה "כמו בפגישות הראשונות של משוגעי לינוקס" רק עם מקרן DLP יקר ויוסי ורדי. הוא הסביר שם שמוצר או רעיון צריכים לסחוף אנשים כדי שיהיה איזה אימוץ לנושא. דורון אופק אף הוא מתלהב מהאסופה והחברתיות שם (חבל שלא באתי!), אבל גם הוא מדבר על הגישה הקיימת בשוק של "יש שם מלא מפתחים בחוץ, אני אזרוק עליהם קצת קוד והם יגמרו את העבודה בשבילי" (הפתעה – ברור שזה לא יעבוד). אנשי התעשיה לא יודעים איך לארגן קהילה למוצר שלהם, ולצערי נראה שאין להם גם קהילה מוגדרת לפנות אליה או במה לעשות את זה עליה.

מתי אנחנו כן קהילה? מיקרוסופט ניסתה ללטף לרגע את הקהילה באוגוסט פנגווין אבל לא העיזה בינתיים ללכת עד הסוף ולשים שם דוכן או להבין מה אנשינו רוצים מהם בעצם, אולי מפחד אחרי כל ההתכתבויות בבלוגים שלפני הכנס. אני חושב שחבל, כי במצב שנוצר, אמיר לא יצר דיאלוג עם הקהל. הוא הספיק להזכיר שתי מילים על שיתוף פעולה ו"הוראה מלמעלה לכל מיקרוסופט לעבוד עם תקנים ציבוריים". הוא לא הספיק להגיד חוץ מזה עוד משפט אחד שלם כי שארית ההרצאה היתה מאבקים עם הקהל, התקפות על הגדרות התחרות של OpenUp, על התנהגות בעייתית בועדות הISO והתאימות-או-לא של סילברלייט על גנו/לינוקס. אם היה ביתן בחוץ אפשר היה לשים שם עוד אדם או שניים שיודעים על מה הם מדברים וליצור איתם דיאלוג. אני לא חושב שהקהל באמת התנהג בצורה שהיתה צריכה להפחיד את מיקרוסופט, אני חושב שהם פיספסו בגדול כשלא שתלו שם דוכן. אני הייתי גם רוצה חולצת מיקרוסופט קלאסית, מאוד אהבתי את הפלייט סימולאטור שלהם על הApple //c הישן והטוב שלי (ג'ס? את שומרת עליו טוב?)

הרגע האחד הזה באוגוסט פנגווין, כשהקהל יורד כמעט כאיש אחד על איש אחד ממיקרוסופט, זה היה אולי הרגע היחיד שנראה כמו איחוד שורות הקהילה שראיתי במשך שנים, וזה עצוב, כי זה לא היה במקום ולא למטרה הנכונה. לטוב ולרע נראה לי שאין כאן קהילה שמרגישה ביחד תחת ארגון גג אחד, לא משתמשת בשירותיו של הועד, ולא ברור לאיפה זה הולך.

לשאלה שכמובן תבוא – אז מה אני אומר פה בעצם? – אני אומר שאי אפשר לצפות מאנשים להתנדב לפעילות ארצית, אין מה לבקר את מי שלא מתנדב, ואין גם מה לבקר את העמותה כשאין לה קהילה מפעילה שמצפה ממנה לייצוג. יש לנו מועדונים איזוריים פעילים עם הרצאות וימי התקנות וכנראה שזה עובד טוב ולרוב האנשים זה מספיק טוב. מצד שני אני מקווה שאנשי הועד החדש ימצאו תוכן לצקת לתוך פעילות העמותה כדי שאנשי המועדונים השונים שנקראים יחד "קהילה" פעם בשנה ידעו שיש להם כתובת לעזרה בשיתופי פעולה. אני מקווה שישמעו יותר על תוכנה ותקנים פתוחים בעיתונים ובממשלה, אני מקווה שהמלים האלו יזרקו גם יותר מפעם אחת בבחירות הקרובות, ולכן בעצם אני אומר למי שלא יהיה בועד הבא – השקיעו נא קצת מאמץ ביחס"צ והסברה אל מחוץ לקהילה. זה יעזור לקידום התוכנה החופשית ובסופו של דבר יכול לקדם את הכלכלה והחברה הישראליות. (ולא, אני לא הולך לתת עצות איך או מה או להתנדב לעשות בעצמי כי אני לא מבין בזה הרבה, וצריך מישהו שטוב בזה)

יוטיוב לעשות תרגום יופי

הצצתי לתוך סרטון כלשהוא, הכולל כתוביות באנגלית. תהיתי אם הוא מתורגם לעוד שפות כמו ספרדית והצצתי לתוך תפריט האפשרויות, שם גיליתי שגוגל טרנסלייט מציע לי כתוביות אוטומטית בעוד המון שפות כולל עברית… מענין! רצתי לראות איך גוגל מתרגם את הSRT שלי מאנגלית חזרה לעברית. לפעמים מצחיק אבל לרוב מעביר את בסיס התוכן לא רע! אתם מוזמנים להריץ את הראיון ואז לבחור תרגום לעברית בתפריט שמימין למטה ולהשוות 🙂

(עוד אנקדוטה: המילים "דולצ'ה וגבאנה" מופיעות בתרגום, ויוטיוב מציע לי לפי זה סרטונים קשורים אחרים, במקום אולי לפני התגים או התיאור דוקא…)

מנוע התרגום הזה הוא סטטיסטי, וככזה הוא מסתמך הרבה על קיומם של טקסטים זהים בשפות שונות. לצערנו היום המבחר הזה די מצומצם או קשה להתאמה מאתרים שונים ללא הרבה עזרה אנושית, ורוב התרגומים שגוגל יכלו לסרוק באו מאתרי ממשלה שהכילו טפסים בכמה שפות וכדומה. אבל אם יהיו לנו עכשיו סרטונים ביוטיוב עם כותרות ביותר משפה אחת, לגוגל תהיה גם דגימה סטטיסטית רחבה של שפה מדוברת וסגנונות כתיבה מעבר לשפה המשפטית של טפסי ממשלה, והמתורגמן הזה ישתפר בהרבה. בפעם הבאה שאתם מעלים ליוטיוב סרטון שאתם רוצים שיפנה לקהל בעולם, נסו להפיק SRT גם באנגלית וגם בעברית (או כל שפה שניה אחרת) וכך יקבלו מי שאינם דוברים הרבה שפות יותר ויותר סרטונים בתרגום אוטומטי יותר איכותי, וגם המלצות לקטעי וידאו אחרים יותר רלוונטיים.

עדכון למי שלא מצא את התפריט (כי הוא קצת חמקמק ונסגר עליך בקלות באמת) או אם גוגל יכבו מחר את הפיצ'ר, אני מצרף שני צילומסכים:

גישה לתפריט כותרות תרגום ביוטיוב
גישה לתפריט כותרות תרגום ביוטיוב
תפריט שפות לתרגום כותרות אוטומטי ביוטיוב
תפריט שפות לתרגום כותרות אוטומטי ביוטיוב

איפה הויסקי, איפה? (אלכוהול, וובשתיימאפס ותוכנה חופשית)

סורטר/היילנדר שאל אותי לפני שבוע איפה פוסטים חדשים בנושא ויסקי. האמת שכל עוד גיא סובל כרגע מכאבים אחרי שתיה ושי עסוק, לא נשאר לי הרבה עם מי לשתות (ואני לא שותה לבד) וכיון שאין לי קשרים בתעשיה, לא מזמינים אותי לשתות בבית השגריר…

אז אחוז ויסקי נמוך בדם גורם לכך שאני לא כותב עליו מספיק, לא גמרתי אפילו את סיפור הטיול מספטמבר שעבר, פארש שכמותי. אם ככה, אני קם ומנסה להוזיז משהו! כבר הרבה זמן דיברתי שאני רוצה להקים ויקי לענייני ויסקי, בינתיים גיא התייאש ופתח לבד עמוד בבלוג, ובמקום אחר גיליתי את אתר אלכופדיה עם אגף הויסקי שלו שבהתחלה לא אהבתי את תנאי השימוש שלו, אבל משיחה טובה עם בעל האתר אורי מגן, הבנתי שזה נבע מחוסר נסיון ולא מכוונה רעה, אז הצעתי לו עזרה לשפר את ניסוח וכוונות תנאי השימוש וההגנה על הפרטיות, ולהכריז כי כל תוכן האתר תחת CC-by-nc או אולי CC-by-nc-sa ואז ארגיש איתו הרבה יותר טוב. עדכונים יבואו.

אז נפתרה ה"בעיה"? לא לגמרי. דיברתי עם הגברת הראשונה של הויסקי באינטרנט הישראלי והבנתי שיש עוד מה לעשות: ראשית האלכופדיה מיועדת יותר לריכוז מידע עובדתי (ויקיפדיה-סטייל), ועוד לא ברור אם יכנסו לשם בברכה דעות ורשמי טעימות אישיים. שנית, Islay רואה בחזונה דברים הרבה יותר מאורגנים וקלים לחיפוש חכם מאשר ויקי ואופיו האנארכיסטי, אנחנו רוצים לחפש פתרון שיאפשר לנו לבנות מאגר ציבורי של רשמי טעימות של אנשים, כאשר כל "כרטיס" במאגר יכיל את פרטי הבקבוק (מזקקה, שנה, הוצאה, וכולי), את שם הטועם, תאריך הטעימה (אם חוזרים למאלט אחרי שנים ומגלים משהו אחר, חשוב לציין, ושווה גם לשמור טעימות ישנות), התרשמות כללית בכתב, ציון בארבע קטגוריות של ריח, טעם, איזון וסיומת (בדומה לספר "תנך הויסקי" של ג'ים מאריי) ולמי שממש רוצה להשקיע, אולי גם לכלול בטופס גם ציונים ל12 המוטיבים מגלגל הטעמים, בדומה לפרויקט ויסקי אנליסט ומקומות אחרים. המוטיבים הם: Body (Light-Heavy), Sweetness (Dry-Sweet), Smoky (Peaty), Medicinal (Salty), Feinty (Sulphury), Honey (Vanilla), Spicy (Woody), Winey (Sherry), Nutty (Oaky-Creamy), Malty (Cerealy), Fruity (Estery) and Floral (Herbal). ההסבר המלא כאן. את הגראפים הגיקיים שמייצר כל מאלט אפשר למצוא פה ושם, למשל בחוברת הטעימות שקיבלנו בסיור במקאלאן. אין לי מושג למה מעגל בדיוק,אולי זה נובע מגלגל הטעמים הישן שמזכיר גלגלי טעמים של ייננים, יצרני גבינה, קפה, בשמים וכולי. נא להזהר מהתמכרות יתר לגרפים וטבלאות, נראה שהאיש מהלינק הקודם הלך קצת רחוק מדי כשבנה טבלה מחזורית של קינוחים 🙂

אחרי שיש לנו צרור כרטיסי טעימה, אנחנו רוצים לרכז תגובות בטקסט חופשי מהקהל, שיוכל להגיב לטעימה ספיציפית, או לכלל הטעימות של בקבוק מסוים, או לקטגוריה שלמה של טעימות כמו מזקקה. כלומר צריך להיות כאן עץ מעניין של מידע, הירארכיות מרובות, ואולי דברים אחרים שלא חשבתי עליהם. טיול של משתמש באתר יכול להיות ניווט לתוך בקבוק בצורות כאלו:

ארץ: סקוטלנד > איזור: איילה > מזקקה: לגאבולין > הוצאה: חוזק חבית 12 שנה (וכאן ימצאו כל הטעימות)
ארץ: ארה"ב > סוג: טנסי ויסקי > מזקקה: ג'ק דניאלס > הוצאה: ג'נטלמן ג'ק (כנ"ל)
טועם: גיא > מזקקה: טמנאבולין > הוצאה: 30 שנה במהדורה מוגבלת (וכולי, אני חושב שהבנתם)

וכך אפשר יהיה למצוא בקבוקים לפי ציונים, לעקוב אחרי טועם מסוים באתר, או לבקש בקבוקים אחרים דומים בסגנון ובטעם לפי מתאם הטעמים, כמו אותו ויסקי אנאלייזר לעיל.

נשמע לי כמו פרויקט של יומיים שלושה בג'אנגו או בדרופאל, לא? 🙂

בקיצור אני וIslay לא לגמרי סגורים מאיפה להתחיל, אם צריך ללכת לבנות כזו מפלצת (לא מצאתי אחת מוכנה בינתיים) או להסתפק במערכת חלקית על בסיס משהו כמו וורדפרס עם תוספי אתר ביקורת כו אחד מאילו: 1 2 3 4 5 – כמו שאתם רואים, זה סלט שקשה לנו להחליט על מה לבנות.

שנינו לא מפתחי אתרים, היינו רוצים רעיונות לגבי איזו פלאטפורמה תתאים כדי להתחיל לבנות עליה, וכמובן שאני מעדיף פתרון של תוכנה חופשית מההתחלה עד הסוף.

lazyweb יקרה, מה אתם מציעים? 🙂

אחרית הימים: קואליציה עירונית ללא חרדים בירושלים, פפה אללו סגן ראש העיר!!

שחור על גבי עיתון, לא להאמין! ניר ברקת זכה להיות ראש העיר החילוני האחרון של העיר. הוא מינה חמישה סגנים(?!) בינהם נציג מרצ ושתי נשים.

שואל אני את עצמי, מה יכול ראש עיא לעשות כדי לעצור את מגמת ההתחרדות? בירושלים היו חיי לילה. תל אביבים היו מגיעים למסיבות ואפטרים ברחוב האומן, ומרכז העיר היה מנוקד פאבים, ואילו היום נשאר אולי 20% ממה שהיה שם לפני 15 שנה. איך למשוך צעירים? איך לעורר שם חזרה תרבות חילונית? ואולי הכי חשוב, איך לשמור על שכונות מהשתלתות חרדית?

ברקת מדבר על יצירת רצף ייבובי מירושלים עד התנחלות מעלה אדומים, אולי כדי לכלול אותה יום אחד בגוש המוניציפלי, כמו ששנים רוצים לעשות למבשרת ויישובים מקיפי ירושלים אחרים. הסיבה היא כמובן שיעבודם של התושבים ההגונים ומשלמי המיסים של מבשרת כדי לכסות את החובות הכבדים של העיר שמתחזקת שכונות ענק שבהן אחוזי הפטורים ממיסים מתחרים אולי רק בבני ברק.

אני נולדתי בבית סוציאליסטי. אמא שלי עד היום מתנדבת למטרות טובות. עסק הקייטרינג שלה נמצא בכניסה לעיר, בהתחלת גבעת רם, וכל פעם שיש מחנה שובתים ליד הכנסת, אם זה הנכים בעבר או האתיופים של היום, היא מביאה לשם כל יום סירי אוכל ומרק עצומים להאכיל לפעמים מאות אנשים, ושמחה לראות ולספר לי שיש עדיין קינים פעילים של השומר הצעיר שבאים לסייע או למשל עכשיו – להפעיל ולשחק עם הילדים האתיופים שיושבים שם עם הוריהם. אני מאוד בעד אחריות חברתית הדדית, אבל אני מרגיש שקשה לי לפתוח את ליבי לקבוצות בדלניות שרוצות לקחת ולא לקבל. אין לי מושג למה יש פרצות חוק במדינה שלנו שלפיהן לגיטימי לעשות ילדים ולקבל קצבאות ופטורים ממס בלי להתאמץ אפילו. ביטוח לאומי לוקח ממני אלפי שקלים בחודש כעצמאי ללא ילדים או בת זוג, גם בחודש שבו אינני מוצא עבודה, ושם בחוץ יש אנשים שלוקחים בלי לחשוב את הכסף שלי לא כדי לצאת ממשבר זמני, אלא כדרך חיים קבועה. זה לא נראה לי נכון או מוסרי.

התגובה הרגשית-ילדותית שלי אומרת, שהפתרון הוא לא לכלול יותר שכונות בעיר, אלא להפריד כמה מהן החוצה. בעולם קר של "דארוויניזם חברתי" הרי אפשר היה להגיד ששכונה שהפכה לטפיל על גב שאר העיר, יש להסירה מעול קופת הציבור כהסר גידול סרטני. שכונה כזו היתה נאלצת פתאום לדאוג לעצמה ואולי להתעשת, להתחיל לתקן את המצב כדי שתוכל לזכות בסטאטוס כלכלי יותר יציב ולהיות מצורפת חזרה. זה מה שקורה כשמפריטים שירותי עיריה בחו"ל – שכונה שמלכלכת ולא משלמת את דמי השירותים והנקיון, נחשבת פשוט כמו כל לקוח לא משלם ומאבדת זכויות. זה הפלוס העיקרי שאני רואה בארץ לתהליך הפרטה שכזה.

אבל זה רק חלום, בעולם האמיתי צעדי הפרדה או "ענישה" כאלו מביאים לא לשיפור עצמי של המוענש אלא לתחושות קיפוח והגברת הקיצון של ההפרדה החברתית והערכית של קבוצות האוכלוסיה. כולנו (לפחות הירושלמים) מכירים את הדרך שבה השתלטו החרדים על בית וגן, רמות אשכול ושכונות אחרות. אחרי ששתי דירות בבנין של שש משפחות הפכו לדירות חרדיות, פתאום שאר הדירות הופכות להיות פחות אטרקטיביות. ערך הבנין יורד, ומי שינסה לעזוב יאלץ להוריד במחיר ולמכור לעוד חרדי, וכדור השלג מתגלגל. היום זה אפילו מואץ כי אנשים יודעים מה קרה בשכונות אחרות ובורחים לפעמים כדי להקדים את התרופה למכה ולצאת כל עוד הנכס שווה משהו. זה עצוב, אבל זו המציאות, התחרדות השכונות היא לרוב בגלל הרמת ידיים של חילוני ומפד"לי ירושלים. כן, גם סרוגי הכיפות מוטרדים מאוד מההתחרדות. עד לכאן הגענו.

אז מה יכול לעשות ראש העיר ברקת כדי להחזיר לחילונים את האמון בעיר והרצון להגר אליה חזרה? מהעיר הזו נשארה איזו תערובת של עיירת פיתוח ועיר שינה, ואוניברסיטה או שתיים תקועות באמצע. זה לא מייצג את אופי מדינת ישראל, בטח שלא שום חזון ציוני אוטופי, ובהחלט לא תורם לתדמית של העיר הזו בארץ (בואו נודה – בגוש דן) ובעולם.

אם הייתי ראש עיר ליום אחד, הייתי מתחיל מהפיכת מערכת הפטורים מארנונה על ראשה כדי לברר מי בתוכה נמצא שם שלא בצדק, והייתי שוקל להטיל "סנקציות" על שכונות שבהין אחוז המשלמים נמוך במיוחד. אוכלוסיה שנמצאת במצוקה צריכה לקבל עזרה לצאת מהמצוקה הזו, ולא מתנות חינם כדי להרגיש פחות במצוקה בלי לנקוף אצבע. את התקציבים שכרגע ניתנים לפעילות דת הייתי מפנה לחינוך, תנועות נוער ופעילות רווחה (לא קצבאות רווחה). בשלב הבא, הייתי מפתח איכשהוא אזורי בילויים חזרה כדי להרים את הכלכלה, וליצור אטרקציות גם במרכז העיר אבל גם בפרברים והשכונות. חייבים להחיות איכשהוא את העיר הזו. אני מקווה שלברקת יש איזה שהוא תקציב לפעול איתו.

עוף טופיק: אני מחפש לקוחות (או מעסיקים)

לא רציתי להכניס את חיי העסקיים בצורה כזו לבלוג האישי, אבל הזמנים השתנו…

מיני-קורות-חיים: למי שלא מכיר אותי – אני איש IT מזה 14 שנה בערך, מאז שהשתחררתי מצה"ל עסקתי בעיקר בהקמה ותחזוקה של שרותים מבוססים גנו/לינוקס ותוכנה חופשית. שרתי SMB, דואר, ווב, קלאסטרים ופתרונות ספיציפיים ברשת המקומית של חברות או בהוסטינג, וגם עסקתי בהקמה של קלאסטרים של אורקל ושאר יוניקסים מסחריים ותוכנות שאינן חופשיות. תיכננתי והקמתי מערכות גריד קטנות (150 מכונות היתה הגדולה בהן), ובקיצור, למרות שאינני DBA או בעל הסמכה רשמית, יצא לי לעבוד בלא מעט סוגים של פתרון בעיות ותפירת פתרונות, עבדתי בפיתוח סיסטם, והקמה ותחזוקה בחברות תוכנה, שירות וספקי אינטרנט. קורות חיים לא-הכי-מעודכנים תוכלו למצוא כאן.

מצד שני, אני מעדיף יותר התעסקות באנשים מאשר עם מחשבים, כמו להעביר הדרכות וקורסים, ליווי פרויקט תוך לימוד הלקוח, הטמעה של מערכות מהצד האנושי שלהן, ריכזתי גם בעבר הרצאות ומפגשים חברתיים של קהילת התוכנה החופשית בארץ, והתחביבים שלי הם דברים יצירתיים כמו בישול, צילום וכתיבה. למעשה היו שני תפקידים שהכי נהניתי בהם עד היום: הראשון היה עזרה בהקמת פרויקט בית ספר מדגים בירושלים, אי שם באמצע ה90, כשחיבור לאינטרנט עוד היה דבר נועז ומהפכני, עבודה שכללה העברת הדרכות ופיתוח תכנים לצד עבודה טכנית, והשני היה העבודה שעשיתי בחברת אקסאנט – לדאוג לתיאום בין ציוותי פיתוח וריכוז מידע, הקמת ויקי ארגוני לתיאום ותיעוד, לדאוג שהמוצר קל לתחזוקה ע"י הלקוח, ושהמנשק הגראפי והטקסטואלי שלו מובנים, הגיוניים וקונסיסטנטיים. אבל לצערי בשנים האחרונות אני שוב ושוב עושה בעיקר עבודות סיסטם וזה קצת שוחק. עד כדי כך שאני מחפש להחליף את הקריירה.

אז אני מבקש את עזרתכם. הנסיונות שלי לשנות כיוון קצת תקועים, אני צריך לטפס חזרה על הסוס בכיוון הIT לפחות במשרה חלקית כדי לצאת מהמינוס, או לחלופין אם יש לכם משרה מעניינת בשבילי שתוכל לעשות שימוש בידע טכני נרחב וגם תכלול עבודה מול אנשים ולא רק ברזלים, אוזני פתוחה וכך גם פורט 25. אנא ספרו לי איך אני נוכל לעזור האחד לשני. אם כשכיר ואם כעצמאי.

מודה לכם מאוד מראש!

המלצות לעכבר אלחוטי בבקשה!

עכשיו שאני מסתובב עם לאפטופ כמו כל הפראיירים האחרים, נשאלת השאלה של אבזור ועכבור. סה"כ אני מסתדר יפה עם ה"ראש מחק" של IBM, אבל אני אשמח למשהו יותר ארגונומי, מה גם שיש לי דרישות מופרכות כמו, אני רוצה גלגל דפדוף וגם כפתור עכבר מרכזי.

שיחקתי טיפה עם המייטימאוס של אפל, והוא נחמד ונעים לי, אבל חבר אחר אמר לי שהם נשברים בקלות (יש עדויות סותרות?)

למיקרוסופט יש כמה עכברים אלחוטיים אבל רובם לא בלותות, ואני לא רוצה לבזבז יותר מUSB בודד על הסיפור (מדובר בלאפטופ ישן בלי BT מובנה) ואלו שכן BT יקרים בלי פרופורציה (אבל אולי שווים את המחיר? עוד לא ניסיתי ביד)

יש את לוגי'טק V270, מכוער אבל נראה נוח (לא ניסיתי)

ויש כמובן את האופציה של עכבר חוטי רגיל וחיבור האב USB במקרי הצורך. טראקבול אינו אופציה, כי השימוש בו מכאיב לי (יש לי איזו בעית ידיים שאף רופא עוד לא הגדיר לי)

מישהו עם נסיון שעשה סקר שוק יכול להמליץ? האם אפשר להשיג את העכברים הללו בשפיות בארץ או שלחפש באיביי? אני מוציא את הפוסט הזה גם לפלאנט המקור, למרות שהוא קצת עוף תאופיק. סליחה ותודה 🙂