אוברדוז של מים?

אתר הספקנים הישראליים שפינוזה מייבא לארץ את אירוע ה"התאבדות" ההמוני של 1023. האירוע יתקיים במרכז תל אביב ברביעי בפברואר ולא יעצבן לצערי אף אחד, אבל יעשה הרבה כיף לקהילה ויעזור לגבש אותה, ואולי יצליח לתת אפקט הסברתי לכמה עוברים ושבות.

אז למה בעצם קהילת הספקנים חוזרת לעסוק כל כך הרבה בהומאופתיה?

כי מדובר במים. לא מרכיבים אקזוטיים, לא קרני קרנפים נדירים וטקסי לחשים, אלא מים מים בששון מהברז הביתי. אין איך להתחמק מכמה שהפשטות הזו גורמת לכל השאר להראות מעליב לאינטיליגנציה.

כי זה סותר בצורה טרוויאלית את כל מה שאנחנו יודעים על הפיסיקה של מולקולות. הרעיון של זכרון מים הוא הזוי והדילול הזה פשוט לא נכון מתמטית. ההתקפה של הרעיון של ההומאופתיה על ההגיון הבריא היא ישירה ומדויקת כל כך שקשה להתעלם.

בבית המרקחת הרגיל במקום הכי בולט, מול בעל מקצועכי משתמשים בהכנה בציוד מדעי (לפחות בסרטי התדמית) והכדורים מגיעים בבליסטרים לבית המרקחת כאילו שזה שווה ערך לתרופות אחרות, זה הפסבדו-מדע בהתגלמותו. בניגוד לתורות אחרות שמאוד אוהבות להראות אקזוטיות וחיצוניות, ההומאופתיה עושה הצגה משכנעת של תרופה קונבנציונאלית על המדף בסופרפארם וזה נמכר בבית המרקחת הרגיל במקום הכי בולט כשאתה עומד מול בעל מקצוע. דבר דומה לזה אפשר אולי למצוא רק עם "נרות אוזניים" באוסטרליה.

כי הומאופתיה יותר מיינסטרים ובולטת אולי מכל פסבדו-מדע אחר.

כי ראנדי אוהב לפרוט על זה בהרצאות שלו, כאילו שרייקי, דיקור ושאר הוודו איננו מסוכן, אבל ההסבר של הדילול והניעור הוא תיאטרלי, פשוט וגורם למוח עם הבנה מינימלית במדע לצמרמורת. זה פשוט תיאטרון מצוין.

וכן, לאור הסיבה האחרונה שציינתי, אני טוען ששנאת ההומאופתיה עוברת את ההגיון ופולשת לתחומי הרגש, דבר שאין ספקן שחסין לו 🙂

(תשובות נוספות נתנו ספקנים אחרים כאן וכאן)

ולמרות שכרגע ידוע לנו על מעט מאוד מקרי מוות או פגיעה בלתי הפיכה כתוצאה מהזנחה טיפולית של אנשים שויתרו על רופאים לטובת הומאופתים, אני לא חושב שיזיק לעורר תשומת לב לנושא. זו ירית נסיון, לראות אם נוכל בעתיד לטפס על הרים יותר תלולים, כמו להתקיף את טענות מתנגדי החיסונים.

לכבוד הפרויקט הנה מערכון של הצמד מיטשל וווב שתמללתי לאנגלית ואף תרגמתי לעברית. אתם מוזמנים להפיץ!

שירה מתורגמת מצויצת

היום נפלה עלי קצת רוח שטות, ושלחתי כמה תרגומי שירים בטוויטר. אני מצטט אותם לכאן כדי שישמרו מפני האבדון שהוא פיד הטוויטר הנעלם מהר, וגם לטובת כל מי שלא קורא אותי שם…

את הכל התחילה ואנדר:

הו מאמא מיה, מאמא מיה/מאמא מיה, תני לי ללכת/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד בשבילי / בשבילי / בשביליייייייייייי #דבריםשנשמעיםיותרטובבאנגלית

אין לי כל סיבה לזלזל ביכולות התרגום של ידידתי, אבל הרגשתי שאבד משהו בתרגום, והצעתי שיפור:

הו אמי, אמי/אמי, שחרריני לדרכי/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד למעני / למעני / למענייייי

או-אז נזכרתי שפעם בתיכון, תרגמתי במלואו שיר ידוע של מארק קנופפלר, מנהיג "זמנים קשים", והבאתי שורה אחת כדוגמית, שתורגם כבדיחה מכוונת בשיעור משעמם לפני 21 שנה:

לא, זה לא עובד / ככה תעשה זאת /נגן בקתרוס על התט"מ / אך זה לא עובד / ככה תעשה זאת / דמים לשוא, פרגיות חינם

מהקהל ירדו עלי שאני לא מבין את השיר ככתבו, אז הצעתי מקצה שיפורים:

אם תרצו אין זו עבודה / ככה תדפקו קופה /נגן בקתרוס על התט"מ / הו, זו לא עבודה / ככה תדפקו קופה / דמים לשוא, פרגיות חינם #נשמעיותרטובביידיש

למי שלא הבין, אגב, תט"מ היא "תחנת טלויזיה מוסיקלית", הלוא היא "Music TeleVision" מהשיר המקורי. לטענתי על התרגום ליידיש נתרם חיזוק מהקהל:

זה באמת נשמע יותר טוב (או לפחות מצחיק) ביידיש: געלט פֿאַר גאָרנישט און מיידלעך פֿאַר פֿרייַ

בערב, נחה עלי מוזה ודפקתי עוד כמה שורות, חלקן לפי בקשות הקהל:

סוס הוא סוס/ אמת ושריר/ ואין לדובב אותו/ זה נהיר/ מלבד כמובן/ אם הסוס לא מכאן/ אלא מר אד הידוען #אנילאשפרירהזכאי

אבני צור, פגוש את משפחת אבן צור/ את עידן האבן הם מייצגים נאמנה/ מ"סלע קיומנו" הם כאן ביננו/ כעמוד מספר על קדמת דנא #לאיפהאתדרדרהלאה

מחילים ומרעידים/ מסתוריים ומפחידים/ ובסך הכל מגעילים/משפחת האדם/ גרים בבית נכות/ לביקור המשפחות/ מעוררי צווחות/ משפחת האדם #לבקשתהקהל

עכבאיש, עכבאיש/ עושה כל מה שעכביש/ בכל מידה טווה קורים/ דג גנבים כמו זבובים/ השיתו ליבכן! הנה בא העכבאיש!

יטוף לאוזנך זהב מילולי/ אך שקריו לא יסוו את שתיראי/ עת ישק תדע נערת הזהב/ נשיקת המוות היא.. מזהוב האצבע!

מר אישחול, חלום לי הבהל/ עשהו החמוד שבכל התבל/ שפתיו השתיים כורד ותלתן/ ספר לו שהלילה – חבל על הזמן

אי שם בדרום, סמוך לשדרות/במעבה הנגב והדיונות/ בבקתת בוץ/חי אסף לוץ/שלא למד ספרות ולשון/ אבל ניגן בגיטרה כצלצל בפעמון/ לך אסף לך/ יהיה אחלה

ולבסוף, מתוך שירם הידוע של "יש מצב שיש להם כזה":

האם הוא גרגר או אולי נקודה? / כשהוא במים – נרטב? לך תדע / ואולי המים סופחים אותו? / איש החלקיק, אין יודע דמותו

ובונוס למי שנשאר עד לפה בסבלנות – עוד תרגום, חופשי מאוד.

כשלכוכב תביע משאלתך
לא משנה הקב"א שלך
כל משאלות לבך
יפורגנו

ואם תחלום על לבך בליל
גיבור, כל מה שתרצה תקבל!
שימו ש"ס במעטפה
וסעו

פורטונה אוהבת
את מי שבשבילה מזיע
היא תעשה לך טוב…
תממש לך פנטאזיה.

כמו ברק ביום חול
פורטונה תראה לך מאיפה הדג משתין.
שלח ימינה את המשאלות
ובום! תהיה בהלם, והאמת גם אני.

מרק העוף של סבתא בטי

צייצתי בטוויטר על מרק העוף הטעים שלי וביקשו מתכון, אז הנה. המתכון בעצם מאוד פשוט – עוף, מים, מלח, פלפל, כמה ירקות וכמה עלים. אבל יש סדר לדברים וזה חשוב. אני לא נותן כמויות מדויקות כי זה תלוי בגודל הסיר שיש לכם, וגם בגלל שסבתא שלי בישלה תמיד לפי העין ולא לפי מתכון. פעם זה שיגע אותי אבל היום גם אני מבשל ככה וזה מצוין. אני אנסה להעביר לכם את זה איך שאני מבשל היום.

ראשית העוף. לוקחים ציפור שלמה או ברבעים, איך שאוהבים (ממילא הכל יתפרק בסוף מהעצמות), שוטפים טוב שאריות דם, ומשתדלים לנקות את החלקים הפנימיים (בעיקר הכליות, למי שרגיש לטעם של פיפי תרנגולות במרק). אני ממליץ לא להפשיט את העור אלא אם זה עוף שמן במיוחד. יש לו תפקיד בישול ועדיף שישאר שם.

מוסיפים אם רוצים גם גרונות או כמה גבים (אצל הקצב אפשר לבקש עצמות עוף למרק בשקלים ספורים לקילו). אם קונים עצמות אפשר לאפות אותם טיפה, להשחים אותם כדי לקבל עוד טעם מעניין. לחלופין אם יש לכם עצמות פולקע שנשארו בצלחות מהצלי של שישי, אפשר להוסיף אותן למרק גם כן. העצמות נותנות טעם ומאריכות את חיי המרק במקרר, אומרים לי. הן גם הסיבה שהוא הופך ג'לטיני בקירור.

את העוף/עצמות מכניסים לסיר וממלאים מים קרים. לא למלא יותר מ7/8 מהסיר כדי שלא יגלוש, וזכרו שאח"כ עוד יכנסו ירקות…

מחממים על הלהבה הגדולה, ואז קצת לפני הרתיחה (20 דקות בסיר ממוצע על להבה מוצעת) העוף מתחיל להפריש חלבון שצף על המים והופך לקצף. הנמיכו את הלהבה לגמרי כדי להאיט את החימום, קחו כף או כל כלי נוח אחר שיש לכם והסירו את הקצף ככל שהוא מצטבר, אחת הוא ישקע ויעכיר את המרק (ואנחנו רוצים מרק צח). ככלל המרק ישאר במצב מבעבע אבל לא אמור להגיע לרתיחה ממש.

כשנגמר הקצף אנחנו בערך 30 דקות לתוך הבישול, אפשר להוסיף מלח ופלפל לבן או ירוק. אני לא מוסיף הרבה פלפל ובשום פנים לא פלפל שחור, זה טעם תוקפני מדי למרק הזה, ואפשר להוסיף אחרי הבישול למי שבא.

אחרי חצי שעה נוספת (שעה לתוך הבישול) מוסיפים את הירקות הקשים – גזרים מקולפים, שורש סלרי.

אחרי חצי שעה נוספת מוסיפים את הירקות הרכים – שורש פטרוזיליה מקולף, קישואים.

אחרי חצי שעה נוספת (שעתיים לתוך הבישול) לוקחים צרור של חבילה פטרוזיליה וחבילה עלי סלרי (לא חייב כל הגבעול, אפשר רק את החצי העליון), מניחים על המרק ומכסים את הסיר. אחרי חמש דקות מוציאים את הצרור וזורקים (לא נורא אם נשארו כמה עלים בסיר…). זהו, המרק מוכן. באכסון אני מפריד במקרר את הירקות והעוף מהמרק כדי שיחזיק מעמד יותר זמן. אפשר כמובן להוציא אותם ולהמשיך לבשל כדי לצמצם את המרק לציר. רק זכרו לא להרתיח!

זו ההכנה הקלאסית והאידאלית בעיני, אחרי כמה נסיונות אני תמיד חוזר לפשטות הזו, אבל אם הטעם שלכם שונה הנה ורסיות אפשריות:
* תפוחי אדמה – אפשרי אבל לזכור שהם מעכירים את המרק ו"שואבים" ממנו את המלח, אז יש להמליח טיפה יותר.
* בצל – מוסיף טיפה מתיקות, מיותר בעיני.
* דלעת – טעים אבל תופס המון מקום בסיר ולא מוסיף הרבה
* שמיר וכוסברה בצרור העלים בסיום – יכול לעבוד, אבל אני פוריטני בטעם של המרק. טעם של הבית של סבתא, יודעים איך זה…

מהעוף של המרק אפשר להכין סלט קר טעים. אם מישהו מעונין, אני אחפש את המתכון מחר אצל נירה רוסו. אני רק זוכר שהיו שם מישמשים מיובשים, סלרי, תפוחים ורוטב מיונז, פשוט אבל טעים מאוד.

מחשבות פזורות (מאד) על הבוקר, על ספקנות והעידן הגאולוגי הבא

במשך עשרות ארוכות של שנים כלכלנים הרבו להלל ולשמוח על רגע הפיכת הכלכלה לרעיון של מסחר וירטואלי בספרות שלא מייצגות הרבה. מאז שהתנתקו מתקן הזהב, יכלו ממשלות להדפיס עוד כסף, ובשלב מסוים עבר ייצור הכסף לבנקים. כיום 90% מה"כסף" שעובר בשוק הוא הון וירטואלי לחלוטין שמומצא בבנקים, שלפי החוק מורשים להכניס את עצמם לחוב ע"י הלוואות של כספים מדומים ש"הומצאו" במחשבי הבנק, בהסתמך על הריבית שעוד תבוא להם מההלוואה. דומה הדבר לאדם שילך ויפקיד $1000 אצל ברוקר בבורסה ואז ימכור מניות "שורט" בסכום של $9000 בבטחון מלא שיהיה לו את הכסף לקנות אותם בפחות במורד הדרך. כמו שהשנתיים האחרונות בוול סטריט מעידות, זה לא עובד. אבל המזיקים קיבלו עידוד לחזור על הרגליים מכספי משלם המיסים האמריקני, המנהלים לא פוטרו (חלקם קיבלו בונוסים), המהלכים המסוכנים שלהם לא הוצאו מהחוק, והעולם ימשיך עד לקריסה הבאה.

האם להאמין לרואי שחורות כלכליים ולפרופסורים באוניברסיטה? אם מסתכלים על מצב הבורסות הגדולות בעולם ב-80 השנה האחרונות, הבועות והקריסות הופכות לתכופות וחזקות יותר. בין הנפילות באסיה לאלו האמריקניות, המערכת הממוחשבת והמתוחכמת הזו פועלת מהר ואכזרי יותר ממה שיוצריה יכולים למתן אותה בזמן אמת, בין חברות של מסחר אוטומטי ועשיית רווחים על קניה ומכירה של מט"ח, האזרח הקטן חסר סיכוי מול הענקים האלו, ולא ברור אם נכון לו בכלל להכנס לתעשיית המספרים הגדולים הזו, במיוחד כשהיא רגישה למדי להתפוצץ ולהתדרדר אם רק יתפרץ עוד איזה הר געש איסלאנדי או שעוד מדינה אירופית תמשיך בדרכה של יוון להכריז על אי יכולת לשלם עוד משכורות ופנסיות (הכי קרובה לקרוס כרגע, אם להאמין לעיתונים, היא יפן).

וזה רק הצד הכלכלי.

ככל שאני קורא יותר על תחזיות סביבתיות, שינויים גאו-פוליטיים בגלל פליטי אקלים ותחזיות ספציפיות לגבי ישראל ואזור הים התיכון, אני רואה שלאט מתחילים לזחול אפילו לעיתונות המרכזית אייטמים על השאלה הגדולה של הגבלת ילודה ומשאבים, האם כהשקעה כדאי לצבור אג"ח או כמות פיסית ממש של פלדה, זהב וחומרי גלם? אנשים רציניים מתחילים להסתכל על המצב של משבר אקלים שימוטט מדינות ומערכות עולמיות אבל המדינות כמעט ולא עוסקות בזה.

מסע ההכחשה נתמך בעיקר ע"י קפיטליסטים שמרנים וימניים על רשתות כמו פוקס ניוז. התחממות גלובאלית? לא קיימת, ואם כן היא רק זמנית, ואם לא זמנית אז היא טבעית ולא באשמת האדם, וגם אם היא באשמת האדם אז בטח אין מה לעשות נגד זה. לא עכשיו. לא בתקופת שפע כזו יפה, אי אפשר לבוא ולהגיד לאנשים להוריד פחות מים בשירותים, להתקלח בפחות מים, להדליק פחות מזגן בדיוק בקיץ הכי גרוע בהיסטוריה, ללכת ברגל במקום לנהוג בפרייבט כשהחום בצל יכול להרוג אותך.

המסר לא נעים. את זה אמר גם פיל פלייט (ראו "אל תהיה פוץ"). מיעוט ספקני מול קהל אדיש או דתי, שצריך להבהיר שאין תשובות יפות. לא באנו להחליף את הבטחון במשהו יותר בטוח, אנחנו באים רק עם שאלות פתוחות חדשות, אנחנו יכולים רק לשכנע שאנחנו שואלים שאלות יותר נכונות, אבל לא באים להציע תשובות מוחלטות בכל התחומים. המסר הוא שאין עולם הבא, אין אבא מציל בשמיים, אין עולם רוחות שמגן או מייעץ, זהו, אנחנו יתומים ביקום, אבל בזכות זה אנחנו יכולים להתגאות בהצלחותינו ולבנות עליהן חדשות.

באותה מידה המיעוט שמסתכל מדעית על האמיתות של שינוי האקלים ויותר מזה על המשמעות שלהן, יודע לשאול שאלות יותר ממוקדות שלידן בעיות של כיבוש ובעלות על קרקע מתגמדות והופכות בלתי משמעותיות כמעט. שאלות של צורת החיים שלנו כולה, שאלות גיאופוליטיות שקשורות לתזוזת אזורי אקלים. לא ברור מה יהיה האקלים הפוליטי של ישראל עוד עשור, אבל מתחיל להראות כאילו קו הבצורת שלנו מצפין ויגיע ללבנון אולי עוד עשור או שניים, ולא תהיה כאן מדינה מעניינת מספיק כדי להתווכח עליה בכלל.

It's the end of the world as we know it, as far as we know

מה שיש לנו, זה עץ שאלות. כל תשובה, אפילו הסתברותית, מתפצלת לעוד ועוד שאלות אחרות. הדגים את זה יפה פן ג'ילט בסוף הפאנל הזה מTAM7, כשנשאל לגבי דעתו על התחממות גלובאלית והאם שינה את דעתו מאז שעשה תוכנית Bullshit! נגד זה. אבל האמת היא שבולשיט לא יצאה נגד התחממות גלובאלית, אלא נגד מיחזור ותופעות חסרות פואנטה אחרות שצמחו בצל הבעיה האמיתית, כל מיני הסחות דעת שלא פותרות את הבעיה האמיתית. הוא נשאל אם הוא "עדיין חושב שההתחממות היא שטויות":

ניסיתי להגיד בעבר שאיני יודע. אבל כשאתה אומר שאתה לא יודע זו נשמעת תשובה שטותית כמו לענות "לא יודע" על השאלה אם השואה קרתה. אז כשנישאלתי ניסיתי בכל דרך להגיד "אני לא יודע" בלי להגיד "אין ראיות לזה". אבל את לא אמורה להקשיב לי. אני האדם הכי פחות מוכשר לענות על השאלה הזו. זו הסיבה לכך שלא עשינו תוכנית "בולשיט" על התחממות גלובאלית, כי אנחנו רוצים לעשות רק דברים שיש סיכוי טוב שאנחנו צודקים לגביהם, ואין כמעט שום סיכוי שנהיה צודקים לגבי התחממות עולמית.

כל מה שאני רוצה להגיד זה ש (1) אם יש באמת התחממות עולמית (וכנראה שיש) זה לא אומר בהכרח שאנחנו גרמנו אותה. ו(2) אם גרמנו אותה (ונראה שכך), זה לא בהכרח אומר שאנחנו יכולים לעצור את זה. אני ורנדי כאן יכולים לקחת נגרר של טרקטור לראש גבעה ולדחוף אותו ללא בלמים, זה לא אומר שנוכל לעצור אותו רק כי אנחנו דחפנו אותו.

אז (3) אם אנשים יכולים לעצור את ההתחממות (וכנראה שכן), זה לא אומר שהדרך לעשות את זה היא (4) לעצור פליטות פחמן (מה שסביר שנכון).

[בשלב זה כל הקהל מתגלגל מצחוק ומוחה כפיים וכמוהם גם ראנדי, כי זה מהפך גדול למדי בגישה של פן לענין. פן מרים ידו ושוב סופר על אצבעותיו:]

ואם (1) זה באמת קורה ו(2) אנחנו באמת גרמנו לזה, (3) אנחנו יכולים לעצור את זה ו(4) הדרך לעשות את זה היא צמצום פליטות פחמן, זה לא אומר ש(5) התשובה היא בהכרח סוציאליזם, אבל יכול להיות שכן. אני לא יודע, ואני מתכוון לזה במובן העמוק, לא בפשטוט של איזה ניאונאצי צעיר וגלוח ראש ש"לא בטוח לגבי השואה" אלא באמת, I DON'T FUCKING KNOW.

וזה מתמצת לדעתי את הענין שלי בספקנות, וזה אולי מה שמפחיד כל כך כל אדם – הרעיון של עזיבת הבטחון המופרז בנכונותה של תשובה זו או אחרת. יש עץ שאלות, כל ענף מתפצל לעוד ענפים. כמעט תמיד אין תשובה החלטית וסופית בקצה הענף אלא רק הסתברויות, אבל יש שלב שבו מצטרף מספיק מידע לכדי היכולת להחליט להתעלם מענף שלם של שאלות כבלתי סבירות לחלוטין ולהפסיק להשקיע מאמץ בלשאול אותן. יש אנשים שמתעקשים להמשיך לשאול שאלות על ענפים שאין סיבה לבקר שוב, וקוראים לעצמם ספקנים. אלו הם המחזיקים בתאוריות קונספירציה על זיוף הנחיתה על הירח או חטיפת אנשים בעב"מים. אי אפשר להגיד עדיין שמכחישי האקלים נמצאים שם, אבל נראה שהסתברויות מאוד נגדם…

(זוגתי לפעמים מציקה לי בשאלות על הבטחון שיש לי במדע ורציונאליזם, ו"לך תוכיח בכלל שתער אוקהם נכון לוגית". אז נכון, הוא לא נכון לוגית באופן אבסולוטי, אבל הוא כלי שעוזר להחליט מאיזה ענף של העץ עדיף להתעלם ובאיזה להתמקד. אין שום חוק טבע שאיננו מבוסס על עקביות של תצפיות וההנחה – שנראית נכונה אמפירית – שהחוקים לא משתנים מדי פעם)

הכחשת רפואה מציקה לי כי זה קובע את איכות ואורך חייו של אדם זה או אחר, אבל הכחשת אקלים זה ענין לא פחות מסוכן, כי זה העתיד המשותף של כל האנושות, ובעיקר כי מדינות רבות נמנעות מלעשות שינויים נבונים. אולי אני צריך לתת הנחות למכחישי אקלים, כי השינויים האמיתיים מגיעים מהשלטון ולא כל כך מפעילות של פרט אחד או אחר או אפילו של קהילה, אבל ככל שאסביר ליותר בעלי זכות בחירה את הבעיה, אולי הם גם יצביעו למען האנשים הנכונים ויחליפו את השלטון בחבורה שמבינה את הענין.

עדכון של אחר הצהריים: כמה שעות אחרי הפוסט הזה, אני קורא ש(עוד) אחד מספקני האקלים הבולטים שינה את דעתו.

עוד על חשיבות המדע מול תפיסות מיושנות

שבוע ההומאופתיה נגמר, והפוסט הקודם שלי בנושא נרגע, אבל היום ביקרתי באתר TED לראות מה חדש, וגיליתי שלוש הרצאות מצוינות בנושאים קרובים, אז הרשו לי להמליץ.

הראשונה של מייקל ספקטר, כתב הניו-יורק טיימס, על הנזקים בנפש ולעתיד המין האנושי שנגרמים מההפצה הלא-מבוקרת של מתנגדי חיסונים ותרופות, הוא אפילו מזכיר את ג'ני מקארת'י וטוען ש"בינתיים עוד לא מתו אנשים אבל זה עוד יקרה". ספקטר כנראה לא הציץ על אתר "ספירת הגופות של ג'ני" שנכון לתחילת החודש מזהה 509 מקרי מוות שניתן היה למנוע בעזרת חיסון, כ-57 אלף מקרי מחלות שניתן היה למנוע שחלקן עוד יגמר במוות, וכל המידע הזה גזור מתוך המידע הציבורי שמפיץ המרכז הפדראלי לניטור ומניעת מחלות ומגפות. יש אפילו וידג'ט לבלוגים (שמתעדכן באיחור) אם בא לכם להציג אחד, אני מקווה שלא נצטרך כזה בישראל.

האתר מציין, אגב, 0 מקרים (נכון להיום) שבהם נמצא קשר בין החיסון המשולש MMR, או חיסון כלשהוא, לבין אוטיזם…

הנה ספקטר:

ההרצאה הבאה היא מפי אליזבת' פיזאני, חוקרת בריאות ציבורית המתמקדת בהעברת HIV, המראה איך איידס נגרם ומופץ כיום, בערים שיש למכורים ולעובדי המין את המידע, אבל מדיניות ציבורית מיושנת ותקועה גורמת ליותר מקרי מחלה. זו עוד עדות כואבת למצב ברור שבו מוסר דתי או שמרני יכול לגרום ליותר סבל ונזק בגלל סירוב להסתכל על מחקרים ומספרים אמיתיים:

לבסוף, הרצאה שמסכמת את שתי העליונות ע"י אחד מגיבורי התרבות שלי ותוקפת לא את ההתנגדות למדע ומחקר אלא את ההצמדות לאנטרנטיבות הבעיתיות שלו. ג'יימס ראנדי מסכם ל-20 דקות את בעיותיו עם ידעונים, מתקשרים והומאופתים במכה אחת. הצורך לערבב את כל התחומים ל-18 דקות TED עושה לאיש קצת עוול כי יוצא כאילו שההתנגדות לתופעות השונות האלו באה מאותו המקום וזוכה לאותו היחס ולא היא, אבל השיחה הקצרה מסכמת את הגישה הכללית של פועלו:

אז למי שעוד לא הכיר את האיש, אולי ההרצאה הקטנה הזו נתנה לכם תאבון ללכת לבקר באתר הרשמי של הקרן החינוכית שהקים ללחום בבעיות הנדונות. חץ, אני יודע שיש לך איזו התנגדות אישית לאיש או סגנונו, אבל אני מציע לך שתבדוק ותראה שהיום האיש פרש מהניהול הפעיל (בכ"ז אחרי ארועי לב מאסיביים ועשרות שנות חיים מגיע לאיש לפרוש טיפה) ומחליפים אותו אנשים אולי טיפה יותר סבלניים. אני מציע בזאת את עזרתי לכל הידעונים שחץ אי פעם עצבן, המכשפות, המתקשרים והקבליסטים. אם יש לכם כוחות, לקרן החינוך של ראנדי יש מליון דולר לתת לכם, ואני מוכן לעזור לכם להגיע ולשים ידיים על הכסף הזה ללא כל תמורה. שקל לא תצטרכו לחלק לי מהפרס, אני רק אשמח לגלות אם יש תחומים שהמדע התייאש מהם ויש בהם ממש, כי ללא ספק, ידע על דברים כאלו יכול לעזור לכל המין האנושי, ובזה אני מוכן לעסוק בחינם 🙂

שבוע ההומאופתיה הבינלאומי

כן כן, אחרי שפרסמתי את הפוסט הקודם שהבשיל לאיטו כטיוטא במשך למעלה מחצי שנה, הסבה שונית את תשומת ליבי שהשבוע הוא שבוע המודעות הבינלאומי להומאופתיה. אני שמח שאף אחד לא מציין אם המודעות היא בעד או נגד 🙂

היא הפנתה אותי לרשימות בנושא מטעמם של לוטם, יוסי לוי (עם הרבה לינקים לפוסטים קודמים ומאמרים מעניינים), מייק ואריה. יש המון מה לקרוא, ולמרות זאת אני חושד שבסוף המסלול אני ומודי נשאר באותה הדיעה. זה מענין לא פחות מנושא הדיון עצמו…