אוקי, אחרי סבב של ראיונות וניטפוקים של קהילת הספקנים, למי שלא קרא/הקשיב ללינקים שעדכנתי רטרואקטיבית בסוף הפוסט הקודם, הנה נקודות “לא מדעיות” בסרט (והספר) “לבד על מאדים”. שוב, בהמשך יש ספוילרים, אז לכו לראות את הסרט קודם…

הספר The Martian, או כפי שתורגם לעברית “לבד על מאדים”, מתאר סיטואציה בעתיד הקרוב, בו נאסא שולחת למאדים את סדרת המשלחות הראשונה שלה, לביקורים בני כחודש כל אחד. בין המשלחות המאוישות נשלחים לכוכב הלכת גם טיסות רובוטיות עם ציודים, אספקה וכלי הטיס המיועדים משלחות עתידיות לחזרה אל החללית (שנשארת במסלול כמו תחנת החלל בזמן הירידה לכוכב). הספר התחיל כסיפור סדרתי בבלוג של כותב מד"ב חובב, תכניתן בשם אנדי וויר. הצלחת הסדרה דחפה את אנדי להוציא אותו כרומן, ולמרות שלא זכה בפרס גפן, שמעו עליו בהוליווד וגם בנאסא, והתלהבו מאוד, ובצדק. יש כאן סיפור אנושי מעניין ומדע קשה, למעשה הבדיוני פה הוא הסיפור, לא המדע, עד כמה שאני יודע. בעיני ובעיני חברי הספקנים המדעיים זו קומבינציה שמאוד ראויה ודרושה, ותמיד צורם לנו כשמוותרים בהוליווד על דיוק מדעי בשביל העלילה. כאן לא חסכו בדיוק (וזכו עקב כך לשיתוף פעולה נרחב מנאסא) ויצא, לא למרבית הפלא, סרט נהדר. אנושי, מותח, מרתק.

ומכאן - קצת ספויילרים

מה זה בישול בוואקום? אם אתם עוד לא מכירים, אולי הפוסט הזה כנראה לא בשבילכם, אבל קפצו לפה כדי להבין ממה אנחנו מתלהבים. אם אתם רוצים לקבל רעיון כללי, אתם יכולים לנסות את קיצור הדרך של בועז, בישול סו וויד לסטודנטים עניים.

בשלנים יקרים! אני מקווה שחיפוש בגוגל הביא אתכם לפה! אני מחפש בעלים טריים של מכשירים כמו אנובה, נומיקו ו סאנסאייר, וגם אנשים שכבר מבשלים Sous Vide עם מכשירים יותר ותיקים (אם בניתם בעצמכם אז בכלל מגניב!). מה מיוחד בקהילה הישראלית? הרי יש פורומים בינלאומיים, יש מתכונים ועצות, אבל בארץ יש טעמים אחרים של בישול מקומי, יש מיעוט מפיצי שקיות ואולי עוד עניינים אחרים שיצוצו כשנתחיל להשתמש במכשירים שלנו, וכי לא מצאתי שום דבר בפורומים כמו תפוז וכדומה.

אהבתם את הפלואוריד? הנה בא המגנזיום.

“מסתבר” שמים מותפלים חסרים מינראלים חיוניים, ו ספק מחצבים כלשהוא ישלשל לכיס עשרות מליונים בשנה על אספקת מגנזיום ואולי חומרים נוספים כדי להפוך את המותפלים לבריאים. אז עכשיו זה לא רק זיהום מלח ובזבוז אנרגיה שיגרום להפסקות חשמל בקיץ הקרוב, זה גם חציבה. המים המותפלים הופך להיות פיל לבן בעייתי מאוד.

עדכון/הבהרה: אני לא נגד הוספת המגנזיום וחומרים דרושים אחרים, אני נגד מצב שבו אנחנו מרימים ידיים על שימור מערכות המים הקיימות וזורקים כסף, משאבי אנרגיה וזיהום סביבתי על פתרון ההתפלה שאינו בר-קיימא.

אני עדיין חייב לכם פוסט על מכחישים ומבקרים של מדע שינוי האקלים, לא שכחתי. אבל הבהרתי שגם בלי קטסטרופות אקלימיות, יש עדיין דברים שצריך להתכונן אליהם כדי לא להגיע לפיצוץ אוכלוסין והתדלדלות משאבים. אז אם דיברתי על הלמה, הנה פוסט הקדמה על האיך.

את הפוסט למעשה כתבתי לפני שנתיים, בין מאי וספטמבר 2009. משום מה שכחתי בטיוטות והייתי בטוח שפרסמתי. אולי שכחתי אותו שם כי לא רציתי להתפדח בנבואות זעם שהקפיטליזם יקרוס, אולי כי בדיוק הייתי בהתחלת מערכת יחסים עם אהובתי שרון, איכשהוא יצא שעד הבוקר, כשקץ הקפיטיזם היה אחד הנושאים אצל קרן נויבך בתוכנית הבוקר, ובעקבות גל מחאות העשירונים המוחלשים בכל העולם המערבי, שמתי לב שהגיע הזמן לנער ממנו את האבק ולפרסמו סוף סוף. התנצלויותי אם יש לינקים שבורים או אנאכרוניזמים מכאן והלאה, אני אתקן את זה בתגובות מקסימום:

כבר כמה זמן שאני רוצה לכתוב את הפוסט שיענה על השאלה שבכותרת הזו, אבל אין באמת תשובה. גיא כתב השבוע פוסט על הקצב המבהיל שבו מכשור ומיחשוב זורקים אנשים משוק העבודה (נושא שהתייחסתי אליו פעם-פעמיים פה בבלוג), וסיים במילים:

אני לא חושב שצריך לעצור את הקידמה, אבל צריך לחשוב אם הקידמה הזו לא עוצרת אותנו.

הקידמה לא עוצרת אותנו, השיטה הכלכלית עוצרת אותנו. עוצרת אותנו כי בשיטה הנוכחית קידמה טכנולוגית באה על חשבון אנשים, חיות, טבע ומשאבים. השיטה הכלכלית הנאו-ליבראלית של מילטון פרידמן (זכרונו למיאוס) איננה “נאו” שום דבר, היא חזרה מעידן הנאורות לחוקי הג’ונגל. כניעה ליצרים הנמוכים של האדם במקום טיפוס למקום מתקדם יותר.

חיים בכה אתמול. אשכרה בכה. טרכטנברג הצליח לייאש אותו. אני לא תליתי במנואל תקוות אז דווקא הופתעתי לטובה. 60 מליארד הוא שלף בלי לפרוץ את התקציב, זה מכובד מאוד. הדו"ח לא מכסה את כל הצרכים והדרישות, והוא מעודד הפרטות, והוא לא יוצא לביטול חוק ההסדרים, והוא לא דורש יישומים מיידיים, ובכלל לא ברור שאפילו רבע ממנו ימומש. זה בסה"כ דו"ח. דו"ח שלא הזמנו, שלא היה מטרת המאבק, שמשמש למשיכת האש מהאנשים שהביאו אותנו אל המצב הזה. המחאה, עם דו"ח יונה/ספיבק, עם חצי מליון היוצאים לרחובות, צריכה להמשך. אנחנו צריכים להמשיך להפגין כל סופ"ש. אנחנו צריכים, מה לעשות, גם לנסות להקדים את הבחירות, אנחנו צריכים לחזק את הנציגים של הגישות האלו בכנסת (חנין, גילון, הורביץ ו(גאלפ!) יחימוביץ’), ולעודד לא פחות את האנשים שתמיד דיברו על הנושאים האלו בבסיס המצע שלהם - אנשי התנועה הירוקה. הסקרים מנבאים להם היום 3-4 מנדטים בבחירות הבאות, בואו נעשה מזה 10. אני מאיץ בכל קוראי להתפקד ו לתרום להם. הכנסתם לכנסת היא גם לא המטרה, אבל לדעתי הם האופציה הכי נקיה, חסרת קבוצות לחץ של קיבוצים וסקטורים, ומבוססת עמדות המגובות במדע שאני סומך עליה שתפעל למען ההגיון ולא מלחצים פוליטיים.

כמה אנשים הסתכלו על הפוסט הכלכלי האחרון שלי וחשבו “TL;DR” (ארוך מדי ; לא קראתי), אז אני אתן את השורה התחתונה שוב:

כל הרעיונות שכרגע יעלו אצל הפרופסורים ספיבק וטרכטנברג אינם בני קיימא, הם פלאסטרים לטווח קצר שלא מתייחסים לבעיות הגדולות של הטווח הבינוני או הארוך. למי שעוד לא קראו ב אקו ויקי, או חיטטו בפוסטים סדרת הקיימות שלי פה בבלוג, אתם מוזמנים, היום יותר מתמיד.

אני נותן כאן עוד מספר מראי מקום למי שלא מכיר מספיק את המשמעות והטרמינולוגיות של כלכלה מקיימת:

מקומות עבודה

או: הרובוט עובד, הכסף עובד, העובד לא. כמה פוסטים אחורה, הזכרתי כבדרך אגב שעתיד שוק התעסוקה אינו רק “מקומות עבודה” לאנשים. לא יעזור כלום, אבל רובוטים נכנסים ל שוק הנקיון ועוזרות הבית, שוק פועלי הייצור, וסביר שלא ישארו יום אחד עבודות שחורות, ידניות, רפיטטיביות ומרוקנות מוח לייצר להמונים. מה יעשו ההמונים אם לא יהיה להם היצע עבודות וגם לא חינוך לעבודות מתוחכמות יותר? האם נכון לפברק עבודות רק כדי שיהיה לאנשים מה לעשות? מה נעשה כשנגיע לעולם שיתמלא באמצעי ייצור ושירות שמתחזקים את עצמם? לכל אלו אין לקפיטליזם תשובות. הרעיונות האלו נמצאים על שפת שאלות “הסינגולריטי הטכנולוגי”, אבל לא נשאלות הרבה כי השיח על הסינגולריטי מבוסס מאוד במדינות יחסית שבעות ובעשירונים שמוטרדים מקומות אחרות לגמרי בפירמידה של מסלאו. אם אתם רוצים עוד מראי מקום בנושא, הנה גם פוסט של “תיקון עולם” שמדבר על הנושאים ומצטט מקור או שניים. לתנועת צייטגייסט יש כמה רעיונות אוטופיים לפתרונות, אנטיתזה טוטאלית גם לקפיטליזם וגם לקומוניזם, מעין סוציאליזם אוטופי. אולי עם האנטיתזה הקיצונית הזו אפשר לבנות סינתזה יותר טובה, העתיד יגיד.

(אני אשמח לכל תיקון עובדות בפוסט, כי לא היה לי ממש פנאי לעשות מחקר מסודר. הפוסט גם לא ממש ערוך, אבל נסיון העבר שלי בבלוג הוא שאנשים אוהבים שאני שופך Brain Dump, אז תהנו!)

בסופו של דבר, נראה שהשמאלנים במאבק הזה גם לא מרוצים מחוסר האכפתיות של מפלגות השמאל, הימנים גם לא אוהבים את חוסר האמפתיה של נציגי הימין, ובשתי היממות האחרונות הושמעו כמה וכמה קולות של דתיים-לאומיים נגד הנהגתם שלהם, ובראשה מועצת יש"ע. אפילו ברוך מרזל תקע יתד ברוטשילד ואישר שהמאבק הוא גם המאבק שלו. נסגרה הקשת הפוליטית מקצה לקצה, המאבק הזה הוא לא קונספירציה של הקרן החדשה כשמהימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני עומדים כתף לכתף. העם מדבר פה חזק וברור.

התעייפתי מפוליטיקה, אבל להתעלם מ מחאת האוהלים, במיוחד אחרי אירועי אתמול אי אפשר. לפני הפוסט אני רוצה לקחת חזרה את התלונה שצייצתי בטוויטר - למה אנשים יוצאים לרחוב כשזה נוגע לכיס שלהם הרבה יותר בקלות והתלהבות מאשר כאשר זה נוגע לגופו וזכויות האדם של האחר? סטרה אותי יונית חזרה למקומי - כי אלו שני סימפטומים של אותה הבעיה. אני מרגיש טמבל ממש, כי כתבתי על זה אצלי בבלוג לא פעם, והנה אפילו אני ברגע של יאוש הצלחתי להסתמא מהנראטיבים של ביבי.

הומאופתיה בגדול לא באמת מטרידה אותי, כי היא לא השטות הכי גדולה שפוגעת באנשים בארץ. אני מאמין שאם היתה לנו סטטיסטיקה יותר טובה, היינו רואים שהרבה יותר אנשים מפסידים כסף ובריאות אצל רבנים מחלקי קמעות, מכשפים ומסירי קללות, המנעות מחיסונים וניתוחים הכרחיים, וכמובן תאונות דרכים ותאונות אחרות שניתן למנוע בעזרת בחירות אחרות של התנהגות.

כמו שאמרתי בפוסט הקודם, הומיאופתיה לא מציקה לי בגלל כמות הנזק שהיא גורמת ישירות, אלא בגלל מצג השוא המשכנע שלה (הפסבדו-מדע האולטימטיבי) שנותן לגיטימציה לרםואה אלטרנטיבית ככלל, ובגלל העובדה שהיא כל כך סותרת את החוקיות היסודית של כל מה שאנחנו יודעים על הטבע. פתחתי דיון על זה בפורום הומאופתיה בתפוז וקיבלתי כמה תשובות חלקיות, אבל עדיין לא שלמות. כולי תקווה שלא יסירו את הדיון שם, אבל ליתר בטחון, אני מצטט אותו כאן למשמרת. כמו שתשימו לב, אני מזדהה שם בשמי המלא, ובחתימתי יש לינק לבלוג הזה, ולרגע לא הסוויתי את עמדתי. את השאלות שאלתי באמת ובתמים כדי להבין יותר - אפילו אם לא להסכים.

אתר הספקנים הישראליים שפינוזה מייבא לארץ את אירוע ה"התאבדות" ההמוני של 1023. האירוע יתקיים במרכז תל אביב ברביעי בפברואר ולא יעצבן לצערי אף אחד, אבל יעשה הרבה כיף לקהילה ויעזור לגבש אותה, ואולי יצליח לתת אפקט הסברתי לכמה עוברים ושבות.

אז למה בעצם קהילת הספקנים חוזרת לעסוק כל כך הרבה בהומאופתיה? כי מדובר במים. לא מרכיבים אקזוטיים, לא קרני קרנפים נדירים וטקסי לחשים, אלא מים מים בששון מהברז הביתי. אין איך להתחמק מכמה שהפשטות הזו גורמת לכל השאר להראות מעליב לאינטיליגנציה.

היום נפלה עלי קצת רוח שטות, ושלחתי כמה תרגומי שירים בטוויטר. אני מצטט אותם לכאן כדי שישמרו מפני האבדון שהוא פיד הטוויטר הנעלם מהר, וגם לטובת כל מי שלא קורא אותי שם…

את הכל התחילה ואנדר:

הו מאמא מיה, מאמא מיה/מאמא מיה, תני לי ללכת/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד בשבילי / בשבילי / בשביליייייייייייי #דבריםשנשמעיםיותרטובבאנגלית

אין לי כל סיבה לזלזל ביכולות התרגום של ידידתי, אבל הרגשתי שאבד משהו בתרגום, והצעתי שיפור:

צייצתי בטוויטר על מרק העוף הטעים שלי וביקשו מתכון, אז הנה. המתכון בעצם מאוד פשוט - עוף, מים, מלח, פלפל, כמה ירקות וכמה עלים. אבל יש סדר לדברים וזה חשוב. אני לא נותן כמויות מדויקות כי זה תלוי בגודל הסיר שיש לכם, וגם בגלל שסבתא שלי בישלה תמיד לפי העין ולא לפי מתכון. פעם זה שיגע אותי אבל היום גם אני מבשל ככה וזה מצוין. אני אנסה להעביר לכם את זה איך שאני מבשל היום.

במשך עשרות ארוכות של שנים כלכלנים הרבו להלל ולשמוח על רגע הפיכת הכלכלה לרעיון של מסחר וירטואלי בספרות שלא מייצגות הרבה. מאז שהתנתקו מתקן הזהב, יכלו ממשלות להדפיס עוד כסף, ובשלב מסוים עבר ייצור הכסף לבנקים. כיום 90% מה"כסף" שעובר בשוק הוא הון וירטואלי לחלוטין שמומצא בבנקים, שלפי החוק מורשים להכניס את עצמם לחוב ע"י הלוואות של כספים מדומים ש"הומצאו" במחשבי הבנק, בהסתמך על הריבית שעוד תבוא להם מההלוואה. דומה הדבר לאדם שילך ויפקיד $1000 אצל ברוקר בבורסה ואז ימכור מניות “שורט” בסכום של $9000 בבטחון מלא שיהיה לו את הכסף לקנות אותם בפחות במורד הדרך. כמו שהשנתיים האחרונות בוול סטריט מעידות, זה לא עובד. אבל המזיקים קיבלו עידוד לחזור על הרגליים מכספי משלם המיסים האמריקני, המנהלים לא פוטרו (חלקם קיבלו בונוסים), המהלכים המסוכנים שלהם לא הוצאו מהחוק, והעולם ימשיך עד לקריסה הבאה.

שבוע ההומאופתיה נגמר, ו הפוסט הקודם שלי בנושא נרגע, אבל היום ביקרתי באתר TED לראות מה חדש, וגיליתי שלוש הרצאות מצוינות בנושאים קרובים, אז הרשו לי להמליץ.

הראשונה של מייקל ספקטר, כתב הניו-יורק טיימס, על הנזקים בנפש ולעתיד המין האנושי שנגרמים מההפצה הלא-מבוקרת של מתנגדי חיסונים ותרופות, הוא אפילו מזכיר את ג’ני מקארת’י וטוען ש"בינתיים עוד לא מתו אנשים אבל זה עוד יקרה". ספקטר כנראה לא הציץ על אתר " ספירת הגופות של ג’ני" שנכון לתחילת החודש מזהה 509 מקרי מוות שניתן היה למנוע בעזרת חיסון, כ-57 אלף מקרי מחלות שניתן היה למנוע שחלקן עוד יגמר במוות, וכל המידע הזה גזור מתוך המידע הציבורי שמפיץ המרכז הפדראלי לניטור ומניעת מחלות ומגפות. יש אפילו וידג’ט לבלוגים (שמתעדכן באיחור) אם בא לכם להציג אחד, אני מקווה שלא נצטרך כזה בישראל.

כן כן, אחרי שפרסמתי את הפוסט הקודם שהבשיל לאיטו כטיוטא במשך למעלה מחצי שנה, הסבה שונית את תשומת ליבי שהשבוע הוא שבוע המודעות הבינלאומי להומאופתיה. אני שמח שאף אחד לא מציין אם המודעות היא בעד או נגד :-)

היא הפנתה אותי לרשימות בנושא מטעמם של לוטם, יוסי לוי (עם הרבה לינקים לפוסטים קודמים ומאמרים מעניינים), מייק ו אריה. יש המון מה לקרוא, ולמרות זאת אני חושד שבסוף המסלול אני ומודי נשאר באותה הדיעה. זה מענין לא פחות מנושא הדיון עצמו…

בפוסט שלפני הקודם נתתי לינק ל גרסא בכותרות באנגלית של נקודת התכלת של קרל סאגן. בסופה אומר קרל (בהקלטה ללא כתוביות) ציטוט חשוב בנושא קרוב ואחר לספקנים שבקהל: “If we are not able to ask skeptical questions and interrogate those who tell us that something is true, to be skeptical of those in authority, then we’re up for grabs!” - “אם יבצר מאיתנו לשאול שאלות ספקניות ולתחקר את אלו שמורים לנו כי טענה כלשהיא היא אמת, להטיל ספק באנשי רשויות, אזי אנו חסרי הגנה מפני גנבת הדעת!”.

פרופסור דני רבינוביץ’ כותב על האיטי בבלוגו “האדם השורף”. זה לא סוד שלא מעט מההרוגים באסון הם קורבנות של (חוסר) שיטה פוליטית ועוני, שכן רעידת אדמה זה דבר אחד, אבל אי קיום תקני בניה ותשתיות בריאות הם תחומים שלאדם יש בהם שליטה בהחלט. ד"ר איתן ישראלי מפתח הלאה את הרעיון כאן.

אחרי פשיטת הרגל של איסלנד ופשיטת הרגל המתמשכת של האיטי, אני חושב שאפשר לראות ששילטון שאינו ריכוזי מספיק (שלטון “ליברטרי” ביסודו, אם מרצון ואם מחוסר אמצעים) מביא להתמוטטות החיים התקינים כשאסון חיצוני חושף את חוסר התכנון לעתיד וחוסר בניית החוסן הארגוני והתשתיתי של המדינה.

במין חיבור מטאפורי מוזר, בזמן שאני כותב על איך שחררו לרמן וחברים את הסתימה בצנרת המידע של תל אביב, קפצתי מדי פעם לראות איך קוצ’י, השרברב שלי, מתמודד עם סתימה יצירתית במיוחד בצנרת שיוצאת מכיור המטבח שלי.

אחרי שריקון הסיפון פעם בכמה חודשים הפסיק להיות אפקטיבי, ניסיתי בשבוע שעבר את מזלי עם פומפה, אבל התוצאה היתה שהרסתי את הסיפון שהתחיל לדלוף, והסתימה בכלל בדרך ממנו אל המנ-הול שבחוץ. קוצ’י שלף שטאל-באנד מיוחד (לא דרד’לה כמו של חשמלאים) והתחיל לעשות את המקבילה של צנתור לצנרת שלי. כמות הג’יפה האפורה והמסריחה היתה מרשימה יחסית לאורכו הקצר של הצינור שהוא ניסה לנקות, הוא התפעל בעצמו, אבל אני במיוחד התפעלתי מכמה גושים לבנים שזלגו החוצה, שנראו כמו גלילי גבס או מלט באורך עשרה סנטימטרים שהתייבשו בצורת הצינור. “חומר בניה?” שאלתי אותו, “לא, שומן. מהאוכל. ככה הוא מתייבש”. אני מתאר לי שהשומן הזה שכב שם די הרבה זמן כי אני מקפיד לא לשפוך שמנים לכיור, מעבר לקצת שנשטף מהכלים. ידעתי שהוא מזיק למפעלי חימצון והשבת מים, אבל לא היה לי מושג שזה מה שזה עושה גם לצנרת הבייתית. אני חושב שזו היתה גם המחשה יפה של מה עלולה לעשות תזונה מחורבנת לגוף, יותר מכל סרט טלוויזיה שמנסה לשכנע נגד אכילת כולסטרול.

אתמול ישבתי בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט " עידן הטיפשות". ממה שקראתי על הסרט מראש הכנתי את עצמי לערב מתסכל אבל מפיח תקוות. לצערי הופתעתי מאוד לרעה ויצאתי מאוכזב ומעוצבן ממש. לאחר שגיבשתי דיעה טרחתי להציץ ב פינת תגובות הקהל באתר, שם ו במקומות נוספים גיליתי שעוד הרבה אנשים עם מודעות והבנה בנושא שהיו בהקרנות אחרות בעולם התאכזבו, אז אני מכריז מראש שאני לא מרגיש רע עם הביקורת להלן.

בתוך ערימת הפודקאסטים הרבים שאני מנסה לבלוע, נפלתי על הרצאה קצרה של ד"ר קרולין פורקו על הגילויים המרשימים של קסיני מסביב לשבתאי, וממש היתה חסרה לי סדרת השקופיות שלה, לשמחתי הרבה מצאתי אותה בHD באתר TED, איך לא…

בהרצאה היא מונה 47 לווינים טבעיים לשבתאי (בשפת אדם - ירחים), ומתמקדת בעולם עשיר-המתאן והאתן של טיטאן ועל אנצלדוס, שתי סביבות “פרה ביוטיות” לפי הקריאות האחרונות. על טיטאן יש אטמוספירה עשירה התרכובות אורגניות אבל קור מקפיא. המיתאן שם דחוס לנוזל, מתאדה לעננים ויורד כגשם, ויוצר חלוקי נחל עשויים מים קפואים בנחלים שבהם הוא זורם. באיזורים אחרים על טיטאן יש מדבר ודיונות נערמות לגובה 100 מטר, עם רוחות קרות (כמה עשרות קלווין) שמעצבות פני שטח מאוד מוזרים ומפתיעים. אבל אנצלדוס הוא מהמרתקים ביותר, יש עליו פעילות טקטונית ברורה, ובין הסדקים החמימים נפלטים גייזרים של גז וחלקיקים מעניינים מאוד. לפני חצי שנה ד"ר פורקו עידכנה שקסיני לא רק צילם את הגייזרים המרשימים שאנצלדוס פולט לחלל, אלא גם טס דרכם, 35 ק"מ מעל פני השטח, ודגם בגייזר מי מלח ותרכובות אורגניות מתקדמות כמו בנזין, פרופן ושאר תרכובות משמחות שאומרות שאולי התפתחו, או שעלולים להתפתח במקום הרחוק והמוזר הזה חיים. קסיני הוא היום הרובוט המוצב בכי רחוק שלנו במערכת השמש (ועוד בזו החיצונית) ולאחרונה קיבל עוד שנתיים של מימון, וזה תמיד מרגש לשמוע מה מצליחים לגלות במקומות כאלו. במקביל התגלו מאז עוד לוויינים לשבתאי והם כרגע נאמדים בכ61(!) ירחים וכמה מאות “ירחונים” שלא יזכו לשמות אפילו. רשימת הירחים כאן, לא לכולם עדיין יש שמות אבל יש שם סיפורים מאוד מעניינים. יש כמה קבוצות שדומות במסלולים ובמראה, ולכן קיבלו ביחד שמות נורדיים, קלטיים, אינוויט וכדומה. יש ירחים “רועי טבעת” שעוברים קרוב או בתוך הטבעות ומשפיעים על צורתן ודחיסותן בכוח המשיכה שלהם. יש אפילו ירחים “טרויאניים” שמלויים ירחים אחרים ומתחבאים בצילם. שבתאי מרתק חוקרים כי הם מוצאים בטבעות שלו רמזים לצורת הווצרות מערכת השמש שלנו עצמה.

בהמשך ל פוסט על זכויות זרעים, יש נושא שלא ניכנסתי אליו מספיק, וזה המגוון הגנטי. מה שקראתי שם “ביו-פיראטים” הם אותם הגורמים (חברות, ממשלות ולחצי שוק אחרים) שגורמים לכך שמגוון ביולוגי (או גנטי) יצטמצם דראסטית, ועל הסכנות הנובעות מכך. ראשית יש להקדים ולהגיד שהטענה העיקרית של יבול “מהונדס” או טרנס-גני (כלומר לא הכלאות מכוונות אלא מניפולציות של גנים) עוד לא הוכח בכל המקרים כנעלה על זנים אורגניים (אני לא אכנס לאורגניות של הגידול עצמו כי בזה אין לי מושג). הסכנה היא שהכנסתו מעיפה מהשוק זנים אחרים ובסוף מעיפה אותם מהטבע. אנחנו בוכים על מאות סוגי חיות שנכחדות במאות התעשיתיות האחרונות, אבל אנחנו מתעלמים ממאות אלפי זני הצמחים, ובתוכם עשרות אלפי זני פירות וירקות שפשוט נכחדו. ההרצאה הבאה מחדדת את הענין:

רופא: יש לך מים בברך. פוץ בריטי מהמעמד הגבוה: מים?! אהה… זה בטח מהקרח בקוקטיילים…

אני אעשה רגע של “לא רלוונטי” כי בחודש האחרון קיבלתי כבר שלוש או ארבע פעמים את המייל עם רשימת תחנות הדלק שנתגלו להם מים. אינני יודע מאיפה הרשימה וכמה זמן היא מסתובבת, העותק האחרון גם מוסיף כי " נבדק ע"י צוות כ"א של חברה המספקת שרותים לבתי המשפט" - וזה ממש מדויק. חברות כוח אדם הן מומחיות בבדיקת דלק. עד עכשיו תהיתי אם הרשימה היא של כלבוטק ואולי היא של מישהו ששונא את בעלי תחנות הדלק האלו (בעל תחנות דלק אחרות?). עד כמה שאני לא שש לסמוך על הממשלה, יש את הבדיקות הרציפות של משרד התשתיות, והבעיה הגדולה היא שגם הן לא מעודכנות. כמובן אתם מוזמנים להוכיחני כטועה.

עוד לא החלטתי מה דעתי על קנס המים, אומר גיל שהוא איננו תואם את רוח הקיימות, אבל אני לא חושב שזה באמת נכון.

הבעיה הכי רצינית בחינוך הציבור היא כמות האנרגיה והכסף שיושקע בהסברה, אבל אנשים עדיין לא יתקינו חסכם, או מיכל הדחה כפולה, עדיין לא יתקנו את הגומיה בניאגרה שממשיך להדליף מים נקיים לביוב כל היממה, ימשיכו להשקות את הגינה, ימשיכו לעשות אמבטיות, לא ישמרו מים אפורים להשקיה, וכולי. מה אפשר עוד לעשות מלבד להחליט על מספר (שרירותי, אני מודה, כשלא סופרים גינות פרי וירק) של ליטרים לאדם. האם באמת 4 קוב בממוצע לאדם לחודש הם הצטמצמות? כמה מקלחות והורדות מים אתם מצפים לעשות ביום?

(הפוסט של היום מזכיר לי לחפור טיוטא ישנה מהנפטלין אליו דחפתי אותה בזמן “עופרת יצוקה”, אני מעדכן אותה טיפה ומשחרר)

זוכרים את הבלגן עם הסכם השימוש בגוגל כרום? בישראל זה קורה כל הזמן ואנשים מתייחסים לזה פחות. אני זוכר את מקרה שביתת הבלוגרים בקפה דה-מארקר על כך שגילו יום אחד כי כל הפוסטים והתמונות שלהם בעצם בבעלות דה-מארקר, ומקרה אחר של תחרות צילומים של מעריב שספגה משוב זועם על כך שבאותיות הקטנות הוכנס שכל המגיש תמונה לתחרות למעשה מעביר למעריב את זכויות היוצרים עליה (לא פחות!). אבל הסכמי הצטרפות כאלו חולפים על עיניהם של רבים ביום-יום, ויש סעיפים מוסתרים יותר או פחות שאנשים מופתעים לגלות. דוגמא שגיליתי לפני כמה חודשים כשהתעצבנתי שחשבון התפוז המוזנח שלי מופיע בפייג’ראנק גבוה בראש החיפוש אחרי שמי על אפי ועל חמתי (לפעמים במקום שני או שלישי אבל עדיין בעמוד הראשי) ואי אפשר לסגור חשבון בתפוז! את זה אני לא חושב שהיה בהסכם, ועכשיו אין לי איך להעיף את הדף המיותר הזה משם.

שאל אותי חבר על עמדתי בנושא התחממות עולמית, או ליתר דיוק, מה שנקרא היום שנוי האקלים העולמי. התשובה שלי היא שאני מתאפק שלא להכנס לפאניקה, כי זה מאוד קל. אפשר אבל לעצור ולראות לא רק את התרחיש הכי גרוע, אלא גם את האופציות האחרות. החבר הזה, גר לו באוסטרליה (ולא, הוא לא אחד משני החברים האוסטרליים שלי שמגיבים פה הרבה) ומספר שהוא הלך, חפר וחקר, והגיע למסקנה ההחלטית שאין דבר כזה התחממות גלובלית, ושאני יכול לצאת מהלחץ. לפני שאפתח בויכוח סוער איתו החלטתי לעשות עוד סיבוב על מעט החומר (ובאמת יש מעט) מטעם המיעוט הנרדף של המדענים שמנסים להסביר שהכל בעצם היסחפות לא מדעית ובועת כסף. למעשה קראתי וצפיתי קדימה ואחורה, והגעתי לרגע שבו מחליטים לרדת מהסחרחרה וללכת לכיוון שהמליץ לי דרור בתשובה לפוסט ישן - חישוב סיכונים. הוא ניסח את זה כל כך טוב שאני אחסוך הקלדה ואשתמש בשירותיו של קובי פייסט:

• היסטוריה של כמה שנות חיובי אשראי (סיפור חדשות מהשבוע האחרון)
• צה"ל חשף פרטים אישיים של מתגייסים באתר האינטרנט שלו.
• עוד פריצות מטרידות מרוכזות בדף בטכניון, ותודה לעמיתי במטה המאבק שהביאו אותו ולינקים אחרים ברשימה זו לתשומת ליבי.
• ניוזילנדי פיצח את הצ’יפ החכם של דרכוני המדינה.
• הרג’יסטר ב אייטם מרכז מצוין על האשליה שבביומטריה, ואפשר למצוא עוד אייטמים מצוינים בין הררי חדשות על פריצות תעודות ודרכונים, וכמובן אפשר ללמוד עוד על הדליפות של מאגרי מליוני אזרחים וכמובן פיצוחי דרכונים ו תעודות. הכי מצחיק - האזנות לצ’יפים של RFID מוצאות מהחוק - כך ממשלת וושינגטון חושבת להגן על הפרטיות של אזרחיה…
• נורבגיה הדליפה בטעות נתוני הכנסה וזיהוי של 4 מליון אזרחים.
• ובונוס משטרה (מעדכן באוגוסט 19) - משטרת אוסטרליה מנסה לפתות פורצים, אבל הם מבינים את זה תוך דקות ופורצים את מערכת הניטור (honeypot). מסתבר שהתוכנה הותקנה ע"י noob אמיתי על מכונת וינדוז ובלי סיסמא לroot של הDB. דוגמא קלאסית לזילזול של המשטרה ביכולות של “האויב”. אני מקווה שעל השרתים האמיתיים הם מגינים יותר טוב.

זוכרים איך נעצר המאגר בגרמניה? האקרים פרסמו את טביעת האצבע של השר הממונה באינטרנט אחרי שהיא נלקחה מאיזו כוס או בקבוק. אולי בקבוק בירה גרמנית טובה ואולי סתם בקבוק מים מינרליים, אי אפשר לדעת…

החזרתי לנסיון את שרשור התגובות, אני מקווה שנשמור את זה קריא, צמצמתי את כמות הדחיפה שמאלה של כל רמת תגובה (עדיין מוגבל ל6 רמות. יש סיבה ליותר?). משוב יתקבל בברכה (לא, אין לי מושג למה טופס התגובות לא קופץ כמו אצל חנית, למרות שממנה העתקתי את הקוד). לבקשת אחד מקוראי הנאמנים אני מגדיל את מספר התגובות בעמוד מ15 ל-30, למרות שזה עלול להאיט עליה של עמודים מסוימים.

ולינקים, כי קשה להתעלם: האח הגדול הבריטי יודע יותר מדי ולפעמים מתבלבל.

גם אתם קיבלתם את מכתב השרשרת על אירנה סנדלר? המכתב מגולל את סיפורה של אישה שהצילה תוך סיכון רב את חייהם של 2500 יהודים. הוא אפילו לא מספר אם היא יהודיה או אם כגויה היתה ראויה לתואר המפוקפק של “חסידת אומות עולם”, המכתב רק חותם בזה שהיא היתה מועמדת לנובל אבל אל גור “חטף לה” בזכות זה שהוא הכין מצגת שקפים פעם.

אז יש לי להגיד כאן כמה דברים, מלבד ה"הפסיקו לשלוח לי מכתבי שרשרת, נודניקים!" הצפוי :-)

התלונה החדשה של מציתי הפחים בבירה - בהפגנה השבועית השבת השתתפו בפינוי גם (שומו שמים!) שוטרות! אני חושב שזה נהדר שהם מתלוננים לא רק על זה שמפנים אותם מהרעשת העולמות, אלא שהם חושבים גם שהם יכולים להכתיב מי יפנה אותם. ידידי איתן הציע לפני שבוע וחצי שיפנו אותם שוטרים עם כלבי פודל, ושהוא מת לראות אותם בורחים מהפודלים. אחרי התלונה על השוטרות אברי גלעד הציע לשלח בהם פלוגות של שוטרות חלוצות שד, או לרסס אותם בזרנוקי צבע ורוד. פעם אחת יהרס להם השטריימל היקר שלהם והם לא יחזרו, והורוד זה בשביל האפקט הנוסף של ההומופוביה. מילא קפוטה ושטריימל אפשר לזרוק לפח (יקרים ככל שיהיו) אבל להסתובב שבוע עם זקן ופאות ורודים?

חיטטתי בבלוג ומצאתי את ריקוד הסושי, ונזכרתי בפרט משעשע שסיפרה לי לישה לפני כמה זמן. אני חשבתי שהאורז שמוכרים לנו פה בארץ מגיע מאסיה, אבל הידעתם שאורז אמריקני, ובמיוחד זה מקליפורניה, מאכיל אנשים בירדן, יפן, ערב הסעודית וכל מיני מקומות רחוקים?

50% מתוצרת האורז האמריקני מיוצאת(!) מסתבר שהקומבינציה של סבסוד ממשלתי כבד של חוות חקלאיות בארצות (יום הולדת שמח) הברית בצירוף עם ידיים מקסיקניות זולות, מייצר אורז זול כמו אורז סיני (אפילו אחרי המשלוח המזהם מצידו האחד של האוקיינוס לצידו השני). זה לא שלאמריקנים יש גם הרבה מים לבזבז, קליפורניה מגדלת אחוז ניכר מהצריכה של ארה"ב (ירקות ומגרשי גולף), והכל תלוי בשלגי הרי הרוקי שהולכים ומתייבשים כל שנה, כמו הקופה האמריקנית.

מה זה קיימות? פעם נתקלתי במלה ולא התעכבתי, זה נשמע כמו מונח פילוסופי/ניו-אייג’י כזה מהסוג שאני אלרגי אליו ולא נוגע לי לחיים. כמה שנים אחר כך נתקלתי בו בעודיני לומד קצת יותר על עניני סביבה, מיחזור וטבע, ומתחיל להבין שהתמונה הרבה יותר גדולה מזה. זו כבר לא מילה שמסמלת אידאולוגיה או בחירה בדרך חיים, אלא גישה שלמה לתכנון וניהול של מנגנוני חברה, ממשל, כלכלה, חינוך, תכנון אורבני, פיתוחי מדע והמון תחומים. קיימות היא תרגום (לא מוצלח בעיני) למושג Sustainability, אבל אני לא מכיר מילה יותר קצרה שמביעה את “היכולת של מערכת או תהליך לתפקד ולשרוד לאורך זמן”. מארמית הושאל הביטוי “בר קיימא”, כלומר ניתן לקיום, ואלו המילים שתפסו בתרגום השיח הבינלאומי הזה בארץ.