מכתב לביבי ומאמר על פגיעה בפרטיות

בוקר יום פי שמח לכולם, יש לי שני מסמכים אנטיביומטריים לחלוק איתכם!

ראשון הוא מכתב של פרופ' נהון ועו"ד פינצ'וק לגבי התנהלות הקמת הפיילוט. המכתב מתמקד בבעית חוסר השקיפות שבתהליך, מזכיר כי המאגר בהולנד וזה שבבריטניה בוטלו רק לאחרונה, מצביע על כך שנראה שהפרויקט "נחטף" ע"י המשטרה וכל אמצעי הטשטוש בבדיקה הפוכה (מציאת אדם לפי ביומטריה) שהוצעו נזרקו בחשאי אחרי שהוצהר שיאומצו. לבסוף מחברי המכתב מתייחסים בקצרה לשאלת הפרטיות והבטחון, אבל לצערי לא מזכירים במילה את שאלת העלות האדירה של ההקמה ושל פירוק המאגר (במהרה בימינו אמן) ואת בעית קיומו של מאגר ביומטרי ("בפוטנציה") במשרד התחבורה (וממנו למשרד הפנים) ללא תקנות וחוקים מסדירים וללא שקיפות לציבור. אני מקווה שהמכתב לא יפול בין הכיסאות ויעשה רעש בתקשורת.

במקביל קיבלתי אתמול לינק למאמר ממכון ירושלים לחקר שווקים, "האם החוק הביומטרי פוגע בזכות לפרטיות?". למי שקצר בזמן, התשובה היא "כן!". המאמר גם סוקר ביסודיות את עיקרי הטיעונים שפוזרו בבלוג הזה ובאחרים נגד הקמת המאגר, ומרכז לינקים למקורות רלוונטיים, למי שרוצה לעשות חזרה.

לבסוף, בחדשות לא לחלוטין קשורות, התפרסם היום דו"×— של מכון המחקר של הכנסת לדיון היום בועדת הקליטה של שר הפרופגנדה וה-Hasbara יולי אדלשטיין. הדו"×— טוען – הפלא ופלא – שה-Hasbara הישראלית נתפסת כפרופגאנדה (הו! כמה מרושעים הם הגויים!) ואילו הקהל בעולם מאמין יותר להסברים של ארגונים ועמותות שלא קשורים לממשלה. המסקנות העקומות של אדלשטיין – צריך לחבור לארגונים התומכים בקו ההסברה של הממשלה ולהפיץ דרכם את הפרופגנדה. וכך רוצה ממשלת ישראל ליצור איזון בהסברה – אם לטענתם בצלם, יש גבול והאגודה לזכויות האזרח מעוותים את האמת ×›×™ הם ממומנים ×¢"×™ ממשלה זרה, הם יעוותו את האמת חזרה דרך ארגונים נתמכים ×¢"×™ ממשלה זרא. ההגיון מושלם.

פיילוט המאגר הביומטרי – נחטף?

מי שקשוב לרחש בעיתונים, שם לב שבשקט בשקט המאגר הביומטרי קורם יו"ר ופקידים. לקהל הרחב לא הוצגו שום תכניות, אין כל שקיפות בתהליך, ולכן לצערינו, המתנגדים לפיילוט חיים כרגע על דליפות מידע והקמת קבוצות מחאה בפייסבוק. מה שגלוי ברשת זה ציטוטים בחדשות מפיו של השר איתן, מכרז של משרד הפנים לראש הפרויקט (שכבר נבנה ללא ראש) והשבוע נחשף העיצוב של התעודה כולל הגב שלה. הנה מה שאנחנו מלקטים:

  • השר איתן טוען שהמאגר מתרומם שלא בהתאמה עם תנאי החוק, אלא בתנאים יותר בעייתיים/מסוכנים
  • השר איתן טוען שלמרות שהפרויקט קשור לצ'ארטר שלו (שקיפות ושירות לאזרחים) ולמרות שהוא בוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ממדרים אותו מלקבל מידע
  • הפרויקט כבר שכר תוכניתן וכנראה התחילה בנית מערכת התוכנה למרות שעוד לא נסגר המכרז לראשות הפרויקט, לא פורסמו כל מזכרים ותקנות לגבי אופן היישום שלו
  • תעודת הזהות החדשה מכילה פרטי עיצוב תמוהים, כמו שם קודם למי שהחליפו שם, ושם הסב. באדיבות עידוק:
    גב תעודת הזהות החדשה
  • לפי הטוש, מאה-אלף הפראיירים הראשונים ישוחדו לעבור לתעודה ביומטרית ×¢"×™ חלוקת קוראי כרטיסים של $15 "חינם" (יענו, על חשבון כולנו)
  • שועל מונה לשמור על התרנגולות, למי שלא זוכר, עמידרור ×”×™×” מנחה הפאנל בבינתחומי, והראה נטיה בולטת בעדו. המצחיק/עצוב בסיפור: אתמול נפתחה עצומת תמיכה במינויו אבל רק שני אנשים חתמו נכון לרגע ×–×”. פאתט.
  • הצד ×”×›×™ מטריד של זיהוי אקראי ברחוב, ×–×” שפרופ' קימל מהטכניון טוען שאינו אמיתי, כבר כאן ויתחיל להכנס לשימוש בשוק הפרטי בקרוב. שיטות אחרות בדרך.
  • מייק בלאס התחייב להתייעצות ציבורית לפני התקנות ייחתמו. ×–×” ×”×™×” בפאנל במכון לדמוקרטיה (10.1.10). "על התקנות, מן הסתם, יתקיים שיח – אני מקווה שהציון שתתנו לו בסוף ×™×”×™×” טוב יותר מהציון שנתתם לשיח ×”×–×”" – על השיח ×”×–×” כנראה דילגו, וצריך לשאול את בלאס מה קרה להבטחה הספציפית ולשקיפות השלטונית בכלל.
  • באוקטובר ×”×™×” כנס פרטיות בי-ם, שם עדי שמיר גילה שבניגוד להמלצותיו, המשטרה לוחצת למאגר "אחד לאחד" כדי לשרת את מטרותיה, ושהמנגנון × ×›× ×¢ לדרישות.
  • בראיון בגל"×¥ רמז השר איתן שגופים מבקרים את צורת ההקמה של המאגר, אני מניח שהכוונה לרמו"ט והמועצה להגנת הפרטיות.
    [audio:2011/03/miki-eitan.mp3]
  • אז מה בעצם אנחנו למדים מכך:

  • כנראה שטרית זימן פגישה אחת לפחות בנושא הפרויקט, שממנה מודרו אנשים מסוימים, לא הוזמנו אליה אנשי המאבק במאגר כמו האגודה לזכויות האזרח, ובייחוד לא פורסם בציבור פרוטוקול הישיבה(!!). פגישות ועדה שכאלו יכולות להיות חסויות אך ורק אם הן של משרד החוץ או הבטחון – משמע גופי הביטחון חוטפים את הפיילוט?
  • את השר איתן, החבר בועדת השרים ליישומים ביומטריים, ככל הנראה מידרו מהפגישה אם הבנתי נכון את דבריו לרזי ברקאי.
  • נראה שהוסכם בשלבים מוקדמים יותר ללכת עם "שיטת עדי שמיר", אבל מאגר הפיילוט נבנה במתכונת המקורית (התאמה אחד לאחד), המסוכנת יותר, לפי דרישות המשטרה. אני אישית לא מופתע לצערי.

אני לא כתב ואין לי קשרים, אבל מידידי העיתונאים שקוראים את זה, אני אשמח לדעת מתי התקיימו ישיבות חסויות בנושא, מה נאמר בהן, איך מוקם המאגר בלי פרסום תקנות או שיטת העבודה בו, מהן מטרותיו המוכרזות של הפיילוט ומהם המדדים להצלחתו, מה היא חוות הדעת של רמו"ט והגנת הפרטיות להתנהלויות הנ"ל. יש כאן המון סימני שאלה מטרידים.

הביומטרי מוצא מהפריזר

חודשים ארוכים אחרי שלא שמענו ציוץ לגבי חוק המאגר הביומטרי ולא התחיל שום פיילוט, בחודש האחרון חלה התעוררות. משרד הפנים מחפש ראש פרויקט, ראש הממשלה מינה ועדת שרים (שישיבותיה יהיו לצערינו חסויות) לענייני ביומטריה כדי לקדם את הפיילוט, והשר מיקי איתן יצא בקריאה לעצירת התהליכים הנוכחיים כי הם לא תואמים את החוק.

בעולם, בחודשים האחרונים, בוטל המאגר שהוקם באנגליה ואחריו בוטל זה שבהולנד (בגרמניה ויתרו על מאגר טביעות אצבע כבר לפני כמה שנים כשפורסמה טביעת אצבעו של שר הפנים). רק אצלנו בארץ עדיין חותרים בכיוון, ולמתנגדים כמוני די ברור שאכן מדובר בלחצים של בטחון הפנים למעקב. רק לאחרונה נחשף "כבדרך אגב" שהמשטרה השתמשה בכרטיסי הרב-קו כדי לעקוב אחרי אנשים. ברור שמאגר ביומטרי יהפוך מהר מאוד במורד הדרך לעוד כלי מעקב אחרי האזרחים, ואנחנו נצטרך לסמוך על המנגנון שלא ינצל את זה לרעתינו. רשויות החוק תמיד מחפשות לשלוט ביותר צינורות מידע.

עדכון: יהונתן קלינגר מפרט ומבאר את הנושא יותר לעומק. נמסר לי שיצאה חוות דעת מרמו"ט (משרד המשפטים) וזו חוות הדעת שמתייחס אליה השר איתן. לצערי חוות הדעת הזו (שמתריעה מאי סדרים ואי עמידה בלשון החוק) לא פורסמה לציבור הרחב, ולכן אין לי את הנוסח ובכל מקרה אסור למקבליו לפרסמו כרגע.

יהודית או דמוקרטית

הויכוח עלה שבוע שתי מדרגות לפחות (אם לא שלוש). מצד אחד מנסים להעביר פה חוקים מפחידים כמו חוק הטרור והדרישה להצהרת נאמנות בזמן ההתאזרחות מגובה ביכולת שר הפנים לשלול אזרחות. מצד שני כמובן באות המחאות שדרישה לנאמנות ל"מדינה יהודית" רק מלא יהודים היא יריקה בפנים. אני שואל מה בקשר לשאלת הנאמנות לדמוקרטיה? למה לא דורשים הצהרת נאמנות מכל מתאזרח חדש בלי שום הבדל דת וגזע? עם עמדה זו, מזדהים אגב גם הליגה נגד השמצה.

(כל זאת קורה, עם פחות או יותר קשר, בזמן שליברמן מבעיר עוד גזרות. שרים אירופאים מוחים לנתניהו ישירות כאשר התפלאו לגלות שעל ליברמן אין לו שליטה. אחרי שנתנו לו עוד צ'אנס לחזור בו, ליברמן נותן עוד התקפה ומנסה לשרוף את הגשרים האחרונים עם אירופה אחרי המהלכים המבריקים שלו מהחודשים האחרונים מול ארה"ב והאו"ם.)

מנגד לא ×”×™×” הרבה רעש עד עכשיו. הפגנה קטנה פה, כמה טורים זועמים שם, ועכשיו סוף סוף התעוררה האופוזיציה והעלתה רעיון יפה – להכניס את מגילת העצמאות כחוק יסוד. הבעיה עכשיו בוערת על ראשו של ביבי ×›×™ הקואליציה לא אוהבת את חלק מהניסוחים שם. האם מגילת העצמאות דורשת שהמדינה תהיה דמוקרטית? בשיחה שהתפתחה בבאז הבהיר לי טל ירון שלא:

כתבת: "זו צריכה להיות מדינה דמוקרטית חילונית בעלת צביון יהודי. אני חושב שזה מה שמנסה מגילת העצמאות להגיד"
אתה מוזמן לקרוא את מגילת העצמאות, ולהראות לי היכן כתובה דמוקרטיה, או יש עדות לדמוקרטיה?

כתוב שם:
"ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל"

"זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית."

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות;"

נאמר מדינה יהודית + חוק השיבה ו"חרות, צדק ושלום, לאור חזונם של נביאי ישראל" היכן נאמר דמוקרטית?

את התשובה המאוזנת יותר אפשר למצוא בימים אלו בפיו של מרידור, כולל ציטוט נאה של צ'רצ'יל. דעתו כדעתי – העובדה שהמדינה מיועדת להיות בית לעם היהודי לא אומרת שאפשר לרגע אחד להתנהג כאילו ×–×” צריך לדרוס את הדמוקרטיה. עדיין, טל מציב לי כמה שאלות לא רעות:

ואולי ננסה גישה אחרת. איך אתה חושב שיש לשמור על רוב יהודי? האם צריך לשמור על רוב יהודי? האם בכלל זאת צריכה להיות מדינה יהודית-דמוקרטית? אם לא, מה זה אמור להיות?

ועל כך עניתי שלא ברור לי שצריך לשמור על רוב יהודי בכל מחיר ובדרכים כוחניות ואנטי-דמוקרטיות שכאלו (שלא לדבר על אנטי-סביבתיות). ואז תקפתי את ענין ה"יהודית ודמוקרטית":

אם אדם טוען שהמדינה צריכה להיות יהודית, הרי שחוקי ההלכה והמשפט העברי קודמים לדמוקרטיה והחילונים צריכים להפוך להיות אזרחים סוג ב'. נשאר להחליט איזו יהדות היא היהדות הישראלית – האורתודוכסית? החסידית? הכיפות הסרוגות? בכל מקרה המדינה כרגע איננה יהודית, ×›×™ יהודים לא כובשים עם אחר, לא מתייחסים ×›×›×” לגרים, לא מעודדים מדיניות שבה שליש מהילדים במדינה מתחת קו העוני, לא משמידים את הארץ שניתנה לנו לשומרה, ועוד ועוד דוגמאות.

אם יטען שהמדינה דמוקרטית – שוב, עליו להוציא מהחוק את החוקים המפלים לפי דת, עדה, מגדר ורמת דתיות. כל כך הרבה מהם קיימים בחוק, אחרי 60+ שנים ללא חוקה, ובעודינו שולטים על עם כבוש בסגנון שמזכיר אפרטהייד, אפשר בבטחון מלא להגיד שאנחנו גם ספק לא דמוקרטיים.

אם אנחנו לא דמוקרטיים ולא יהודיים, לא ברור למה לדבר על שמירת צביון. לאיפה אתה (טל) שואף אם כך? למדינה יהודית או מדינה דמוקרטית? כי אני רואה בין השניים סתירה. אין דבר כזה "יהודית ודמוקרטית".

בשלב ×”×–×” של השיחה, ציטט לי טל את מגילת העצמאות (למעלה) ואמרתי נואש…

אתה צודק שישראל מעולם לא הוכרזה כנראה כדמוקרטית, ואני צריך להודות על כל פרור דמוקרטי או פסבדו-דמוקרטי שאני מוצא בה, ולא לבכות על מה שנלקח כל עוד הוא לא מוריד מיהדותה.

מה שהבנתי, שכל עוד אין חוק יסוד שאומר שישראל אמורה להיות דמוקרטית, אין מה להלחם כאן על דמוקרטיה בעצם.

וטל עונה:

המדינה הוגדרה כיהודית, השואפת לשיווין לכל אזרחיה. הדרך לעשות את זה יכולה להתרחש באמצעות תיאוקרטיה חרדית (ספק אם נגיע לשיוויון), או לחלופין אנרכיה מוסרית. אתה, אני ושאר המעוניינים שואלים איך לקיים כאן מדינה יהודית. התשובה הנוכנה ביותר כרגע, היא באמצעות דמוקרטיה. יכול להיות שמחר נמצא שהדרך לעשות זאת היא באמצעות אנרכיה-מוסרית או דמוקרטיה אמיתית (ישירה).

זאת קודם כל מדינה יהודית. איך לחיות על פי חזון הנביאים, זה כבר דיון ארוך. יהיה עליך, להוכיח שהדרך לשמור אותה יהודית ושיוויונית, זה על ידי דמוקרטיה.

ושי הוסיף:

מדינת הלאום היהודי היא לא מדינת הדת היהודית – הלאום והדת הם מושגים קשורים, אבל מאז התנועה הציונית, שהיתה בעיקרה חילונית, הם לא מושגים זהים.

אפשר לטעון שדמוקרטיה ומדינת לאום הם מושגים הסותרים זה את זה, ורק מדינת כל אזרחיה היא דמוקרטית. ואני אפילו מוכן להסכים כעקרון. אבל בעולם המצוי (לעומת העולם הרצוי) צריך מדינת לאום לעם היהודי ע"מ לוודא המשך קיום.

אז לטעמי, ישראל צריכה להיות מדינת הלאום של העם היהודי, חילונית, ודמוקרטית ככל הניתן במגבלות שמירת האופי הלאומי. מכאן נגזרת למשל הוואלידיות של חוק השבות, או אי גיוס ערבים לצבא.

כיון שאני נולדתי על ברכי ציונות סוציאליסטית, חניך השומר הצעיר, דעותי בנושא הן שהדמוקרטיה ושוויון קודמת להעדפה לתרבות, לאום או דת כלשהיא. יש להיות אזרח בדמוקרטיה, ומתוקף ×–×” בא החופש להיות יהודי, או אתאיסט חופשי וכולי, לבחור לי שפה ומנהגים וקהילה. ראשי תנועת ההתיישבות הסוציאליסטית – שוחט, סאלד, רופין, בובר, חזן ואחרים שדגלו בציונות דמוקרטית, בשתי מדינות לשני עמים. אני יודע שזה לא מראה מקום טוב, אבל תפתחו פשוט ויקיפדיה בערך "ציונות" ותראו כמה קולות שונים היו תמיד. לי בכלל לא ברור איך אחרי רצח עם וכל כך הרבה תרומה לפילוסופיה של תנועת ההשכלה אנחנו יכולים להרשות לעצמינו לשים לאומנות לפני דמוקרטיה במדינה הזו.

אני אשמח אם בכל זאת תנסו לשכנע אותי אחרת…

מחשבות פזורות (מאד) על הבוקר, על ספקנות והעידן הגאולוגי הבא

במשך עשרות ארוכות של שנים כלכלנים הרבו להלל ולשמוח על רגע הפיכת הכלכלה לרעיון של מסחר וירטואלי בספרות שלא מייצגות הרבה. מאז שהתנתקו מתקן הזהב, יכלו ממשלות להדפיס עוד כסף, ובשלב מסוים עבר ייצור הכסף לבנקים. כיום 90% מה"כסף" שעובר בשוק הוא הון וירטואלי לחלוטין שמומצא בבנקים, שלפי החוק מורשים להכניס את עצמם לחוב ע"י הלוואות של כספים מדומים ש"הומצאו" במחשבי הבנק, בהסתמך על הריבית שעוד תבוא להם מההלוואה. דומה הדבר לאדם שילך ויפקיד $1000 אצל ברוקר בבורסה ואז ימכור מניות "שורט" בסכום של $9000 בבטחון מלא שיהיה לו את הכסף לקנות אותם בפחות במורד הדרך. כמו שהשנתיים האחרונות בוול סטריט מעידות, זה לא עובד. אבל המזיקים קיבלו עידוד לחזור על הרגליים מכספי משלם המיסים האמריקני, המנהלים לא פוטרו (חלקם קיבלו בונוסים), המהלכים המסוכנים שלהם לא הוצאו מהחוק, והעולם ימשיך עד לקריסה הבאה.

האם להאמין לרואי שחורות כלכליים ולפרופסורים באוניברסיטה? אם מסתכלים על מצב הבורסות הגדולות בעולם ב-80 השנה האחרונות, הבועות והקריסות הופכות לתכופות וחזקות יותר. בין הנפילות באסיה לאלו האמריקניות, המערכת הממוחשבת והמתוחכמת הזו פועלת מהר ואכזרי יותר ממה שיוצריה יכולים למתן אותה בזמן אמת, בין חברות של מסחר אוטומטי ועשיית רווחים על קניה ומכירה של מט"ח, האזרח הקטן חסר סיכוי מול הענקים האלו, ולא ברור אם נכון לו בכלל להכנס לתעשיית המספרים הגדולים הזו, במיוחד כשהיא רגישה למדי להתפוצץ ולהתדרדר אם רק יתפרץ עוד איזה הר געש איסלאנדי או שעוד מדינה אירופית תמשיך בדרכה של יוון להכריז על אי יכולת לשלם עוד משכורות ופנסיות (הכי קרובה לקרוס כרגע, אם להאמין לעיתונים, היא יפן).

וזה רק הצד הכלכלי.

ככל שאני קורא יותר על תחזיות סביבתיות, שינויים גאו-פוליטיים בגלל פליטי אקלים ותחזיות ספציפיות לגבי ישראל ואזור הים התיכון, אני רואה שלאט מתחילים לזחול אפילו לעיתונות המרכזית אייטמים על השאלה הגדולה של הגבלת ילודה ומשאבים, האם כהשקעה כדאי לצבור אג"ח או כמות פיסית ממש של פלדה, זהב וחומרי גלם? אנשים רציניים מתחילים להסתכל על המצב של משבר אקלים שימוטט מדינות ומערכות עולמיות אבל המדינות כמעט ולא עוסקות בזה.

מסע ההכחשה נתמך בעיקר ע"י קפיטליסטים שמרנים וימניים על רשתות כמו פוקס ניוז. התחממות גלובאלית? לא קיימת, ואם כן היא רק זמנית, ואם לא זמנית אז היא טבעית ולא באשמת האדם, וגם אם היא באשמת האדם אז בטח אין מה לעשות נגד זה. לא עכשיו. לא בתקופת שפע כזו יפה, אי אפשר לבוא ולהגיד לאנשים להוריד פחות מים בשירותים, להתקלח בפחות מים, להדליק פחות מזגן בדיוק בקיץ הכי גרוע בהיסטוריה, ללכת ברגל במקום לנהוג בפרייבט כשהחום בצל יכול להרוג אותך.

המסר לא נעים. את זה אמר גם פיל פלייט (ראו "אל תהיה פוץ"). מיעוט ספקני מול קהל אדיש או דתי, שצריך להבהיר שאין תשובות יפות. לא באנו להחליף את הבטחון במשהו יותר בטוח, אנחנו באים רק עם שאלות פתוחות חדשות, אנחנו יכולים רק לשכנע שאנחנו שואלים שאלות יותר נכונות, אבל לא באים להציע תשובות מוחלטות בכל התחומים. המסר הוא שאין עולם הבא, אין אבא מציל בשמיים, אין עולם רוחות שמגן או מייעץ, זהו, אנחנו יתומים ביקום, אבל בזכות זה אנחנו יכולים להתגאות בהצלחותינו ולבנות עליהן חדשות.

באותה מידה המיעוט שמסתכל מדעית על האמיתות של שינוי האקלים ויותר מזה על המשמעות שלהן, יודע לשאול שאלות יותר ממוקדות שלידן בעיות של כיבוש ובעלות על קרקע מתגמדות והופכות בלתי משמעותיות כמעט. שאלות של צורת החיים שלנו כולה, שאלות גיאופוליטיות שקשורות לתזוזת אזורי אקלים. לא ברור מה יהיה האקלים הפוליטי של ישראל עוד עשור, אבל מתחיל להראות כאילו קו הבצורת שלנו מצפין ויגיע ללבנון אולי עוד עשור או שניים, ולא תהיה כאן מדינה מעניינת מספיק כדי להתווכח עליה בכלל.

It's the end of the world as we know it, as far as we know

מה שיש לנו, זה עץ שאלות. כל תשובה, אפילו הסתברותית, מתפצלת לעוד ועוד שאלות אחרות. הדגים את זה יפה פן ג'ילט בסוף הפאנל הזה מTAM7, כשנשאל לגבי דעתו על התחממות גלובאלית והאם שינה את דעתו מאז שעשה תוכנית Bullshit! נגד זה. אבל האמת היא שבולשיט לא יצאה נגד התחממות גלובאלית, אלא נגד מיחזור ותופעות חסרות פואנטה אחרות שצמחו בצל הבעיה האמיתית, כל מיני הסחות דעת שלא פותרות את הבעיה האמיתית. הוא נשאל אם הוא "עדיין חושב שההתחממות היא שטויות":

ניסיתי להגיד בעבר שאיני יודע. אבל כשאתה אומר שאתה לא יודע זו נשמעת תשובה שטותית כמו לענות "לא יודע" על השאלה אם השואה קרתה. אז כשנישאלתי ניסיתי בכל דרך להגיד "אני לא יודע" בלי להגיד "אין ראיות לזה". אבל את לא אמורה להקשיב לי. אני האדם הכי פחות מוכשר לענות על השאלה הזו. זו הסיבה לכך שלא עשינו תוכנית "בולשיט" על התחממות גלובאלית, כי אנחנו רוצים לעשות רק דברים שיש סיכוי טוב שאנחנו צודקים לגביהם, ואין כמעט שום סיכוי שנהיה צודקים לגבי התחממות עולמית.

כל מה שאני רוצה להגיד זה ש (1) אם יש באמת התחממות עולמית (וכנראה שיש) זה לא אומר בהכרח שאנחנו גרמנו אותה. ו(2) אם גרמנו אותה (ונראה שכך), זה לא בהכרח אומר שאנחנו יכולים לעצור את זה. אני ורנדי כאן יכולים לקחת נגרר של טרקטור לראש גבעה ולדחוף אותו ללא בלמים, זה לא אומר שנוכל לעצור אותו רק כי אנחנו דחפנו אותו.

אז (3) אם אנשים יכולים לעצור את ההתחממות (וכנראה שכן), זה לא אומר שהדרך לעשות את זה היא (4) לעצור פליטות פחמן (מה שסביר שנכון).

[בשלב זה כל הקהל מתגלגל מצחוק ומוחה כפיים וכמוהם גם ראנדי, כי זה מהפך גדול למדי בגישה של פן לענין. פן מרים ידו ושוב סופר על אצבעותיו:]

ואם (1) זה באמת קורה ו(2) אנחנו באמת גרמנו לזה, (3) אנחנו יכולים לעצור את זה ו(4) הדרך לעשות את זה היא צמצום פליטות פחמן, זה לא אומר ש(5) התשובה היא בהכרח סוציאליזם, אבל יכול להיות שכן. אני לא יודע, ואני מתכוון לזה במובן העמוק, לא בפשטוט של איזה ניאונאצי צעיר וגלוח ראש ש"לא בטוח לגבי השואה" אלא באמת, I DON'T FUCKING KNOW.

וזה מתמצת לדעתי את הענין שלי בספקנות, וזה אולי מה שמפחיד כל כך כל אדם – הרעיון של עזיבת הבטחון המופרז בנכונותה של תשובה זו או אחרת. יש ×¢×¥ שאלות, כל ×¢× ×£ מתפצל לעוד ענפים. כמעט תמיד אין תשובה החלטית וסופית בקצה ×”×¢× ×£ אלא רק הסתברויות, אבל יש שלב שבו מצטרף מספיק מידע לכדי היכולת להחליט להתעלם מענף שלם של שאלות כבלתי סבירות לחלוטין ולהפסיק להשקיע מאמץ בלשאול אותן. יש אנשים שמתעקשים להמשיך לשאול שאלות על ענפים שאין סיבה לבקר שוב, וקוראים לעצמם ספקנים. אלו הם המחזיקים בתאוריות קונספירציה על זיוף הנחיתה על הירח או חטיפת אנשים בעב"מים. אי אפשר להגיד עדיין שמכחישי האקלים נמצאים שם, אבל נראה שהסתברויות מאוד נגדם…

(זוגתי לפעמים מציקה לי בשאלות על הבטחון שיש לי במדע ורציונאליזם, ו"לך תוכיח בכלל שתער אוקהם נכון לוגית". אז נכון, הוא לא נכון לוגית באופן אבסולוטי, אבל הוא כלי שעוזר להחליט מאיזה ×¢× ×£ של ×”×¢×¥ עדיף להתעלם ובאיזה להתמקד. אין שום חוק טבע שאיננו מבוסס על עקביות של תצפיות וההנחה – שנראית נכונה אמפירית – שהחוקים לא משתנים מדי פעם)

הכחשת רפואה מציקה לי כי זה קובע את איכות ואורך חייו של אדם זה או אחר, אבל הכחשת אקלים זה ענין לא פחות מסוכן, כי זה העתיד המשותף של כל האנושות, ובעיקר כי מדינות רבות נמנעות מלעשות שינויים נבונים. אולי אני צריך לתת הנחות למכחישי אקלים, כי השינויים האמיתיים מגיעים מהשלטון ולא כל כך מפעילות של פרט אחד או אחר או אפילו של קהילה, אבל ככל שאסביר ליותר בעלי זכות בחירה את הבעיה, אולי הם גם יצביעו למען האנשים הנכונים ויחליפו את השלטון בחבורה שמבינה את הענין.

עדכון של אחר הצהריים: כמה שעות אחרי הפוסט הזה, אני קורא ש(עוד) אחד מספקני האקלים הבולטים שינה את דעתו.

אז מה עושים עם ההרגשה שעוקבים אחריך?

גורביץ הטוויט הרגע את הידיעה בנרג' על כך שמל"ט עקב זמן ארוך לפני ואחרי הטבח של זאדה בשפרעם, ולא ברור למה. וליכטש נותן ציטוט מעתון מודפס "צביקה קנפר, המשרד לבטחון פנים: ״המטרה היא לצור הרתעה, להגביר את תחושת הביטחון״ ~ על רישות הערים במצלמות מעקב, ידיעות עמ׳ 8" – כלומר בדיוק מה שאומרים לנו כל הזמן בבריטניה, ×–×” אמור ליצור תחושת ביטחון, אבל לא בטחון אמיתי. בנוסף לינק שהטוויט אתמול קורי דוקטורוב, על איך ש'בטחון נסתר' גורם לבתי הספר להרגיש לילדים ככלא.

צה"ל, בדוגמא מקומית טריה מהלילה, סוגר את בילעין לישראלים בימי שישי. השלב הבא לצלם מי כן נכנס, לזהותו רטרואקטיבית ולהכניסו לכלא? הרי זו הסיבה שהמשטרה מצלמת הפגנות במרכז תל אביב, גם אני אצלם בכמה סרטים, (עם הזקן הישן והמכוער שלי לצערי). אני תוהה כמה מהעוצר ההפוך הזה על בילעין הוא בשביל להדוף מפגינים וכמה הוא בשביל להבחין בין תושבי פנים ותומכי חוץ (אני כבר לא מדבר פה על שלל עבירות זכויות היסוד הדמוקרטיות שקורות פה).

אז מעבר לשאלת הפרטיות ברשת, והפרטיות בהפקות מדיה הזויות, יותר ויותר מאמרים מתייחסים לאחרונה לשאלת רגשות הציבור שאחריו עוקבים. לפני כמה שבועות הזכרתי את הסיפור של אם בריטית שהיתה מטרה למעקב ממושך ויקר ללא סיבה מוצלחת. היא תבעה (קצת בצדק) על עוגמת נפש, וזאת למרות שהחוק הבריטי התיר את כל הפעולות שננקטו כלפיה (ללא צווי שופט!) עוד הרבה לפני שמצלמות המעקב החלו להתחרות במספר התמרורים בבריטניה. מעקב אלקטרוני אחרי פעולות בירוקרטיות ובנקאיות, למי שמודע למה שאפשר להפיק ממנו, מטריד עוד יותר, אבל גם מידע "נטול זיהוי" שחברות פרסמו לצרכי מחקר יכול להיות יותר מדי חושפני.

המאמר בלינק האחרון מציע שתוסיפו אם כך שני משפטי מפתח ל"מידע רוצה להיות חופשי". ראשית סוויני, ראש המרכז לחקר חישובים וחברה בהארוורד: "מידע נוטה לזרום לכאן ולשם ולהצטלב עם מידע אחר" בתגובה על חוקי ההפלות הבעייתיים של אוקלהומה. שנית פול אוהם, פרופסור למשפטים שאומר: "מידע יכול להיות יעיל או אנונימי לחלוטין, אבל לא שניהם".

אבל הפתרון לא יכול להיות זניחת מחקרים, כי זה כמובן לא פותר את הבעיה, רק מניח לה לקרות בשאר המקומות הבעייתיים (כריית מידע עסקי של החברה בתוך עצמה תמיד יהיה). נצטרך להחליט מה היא גישתינו למצב שבו זה יקרה בהצטלבות בין פרטיות לבין הרצון או הצורך לשפר טיפול או ידע רפואי, לשפר שירות מסחרי, להגדיל מכירות או לייעל את שרשרת האספקה וכולי. אנחנו יכולים להחליט שאין יותר מה לעשות כדי למנוע את זה, אבל איך נגיע לשם בלי לאבד צלם אנוש? כמו שאמרתי בעבר, קשה לי להאמין שויתור על פרטיות המידע הזה כמו שמעודד דייויד ברין יכולה לעבוד בחברה המערבית בצורה שלא תשנה את אופי החברה לרעה, תשתק חופש ביטוי ותהפוך את רובנו לפרנואידים.

פרידמן חי

כמו שרמזתי בפוסט קודם בסדרה, כותב ידוע אחר שהתייחס לנושא הוא דייויד "הבן של מילטון" פרידמן, כלכלן ותיק מהצד האנארכו-קפיטליסטי של המפה. כחובב מדע בדיוני, כותב פנטאסיה וגיימר לא קטן (אומרים שהוא "כבד" ב-WOW. מה הסוד שלך, סבא?) הוא מכיר את כל טיעוני הדיסטופיה. בספרו "עתיד לא מושלם" הוא נוגע בהמון תחומים מעניינים (ממותו של הקופירייט ועד טכנולוגיות שיעשירו או ישמידו אותנו) והוא מגיע כמובן לפרטיות בעתיד דיגיטלי. הוא לא מודאג, כי הוא טוען שהמין האנושי יתרגל לכל שינוי טכנולוגי כמו שתמיד היה. הזחיחות הזו מתעלמת מהעובדה שהשינויים הטכנולוגיים עוקפים בקצב מתגבר את יכולת האנשים להבין את ההשלכות הפסיכולוגיות והתרבותיות, הוא כותב:

New technologies change what we can do. Sometimes they make what we want to do easier. After writing a book with a word processor, one wonders how it was ever done without one. Sometimes they make what someone else is doing easier – and make it harder for us to prevent him from doing it. Enforcing copyright law became more difficult when photo typesetting made the cost of producing a pirated edition lower than the cost of the authorized edition it competed with, and more difficult again when inexpensive copying put the tools of piracy in the hands of any college professor in search of reading material for his students. As microphones and video cameras become smaller and cheaper, preventing other people from spying on me becomes harder.

The obvious response is to try to keep doing what we have been doing. If that is easier, good. If it is harder, too bad. The world must go on, the law must be enforced. Let justice be done, though the sky fall.

Obvious – and wrong. The laws we have, the ways we do things, are not handed down from heaven on tablets of stone. They are human contrivances, solutions to particular problems, ways of accomplishing particular ends. If technological change makes a law hard to enforce, the best solution is sometimes to stop enforcing it. There may be other ways of accomplishing the same end – including some enabled by the same technological change. The question is not how to continue to do what we have been doing but how best to achieve our objectives under new circumstances.

בהמשך, בסתירה, הוא גם כותב שהוא בעד ×”-DMCA וש-DRM מגובה בחוקים ×–×” יופי של פתרון – וזה מאדם שטוען במקביל שהוא בעד קוד פתוח, מידע חופשי וקפיטליזם אנארכי? מבחינתי הוא קצת לא מפוקס בכיוון, אבל המשכתי לדפדף בספר שסוקר (לצערי קצת בשטחיות) קצת משלל הסתירות החוקיות שמביאה הטכנולוגיה. הוא מראה שכבר עכשיו יוצרים מצבים של תרומות ביציות, פונדקאות, קרייוגניקה של מתים בכוונה להחזירם לחיים וכולי. לרובם אין לו פתרונות להציע.

בקיצור ספר מעניין, אבל חזרה לעניינינו, פרידמן מגדיר כך את הפרטיות: היכולת של אדם לשלוט בגישה של אחרים למידע אודותיו. כמו שרמזתי אתמול, רעלה היא פתרון גרוע כי היא תדרדר יחסי אנוש, מה שאומר שלהסתגר בבית זה רע ולצאת לרחוב בפנים רעולות זה רע, ולהצטלם בכל מקום ע"י המשטרה זה רע מצורה אחרת אבל בלתי נמנע, וכך גם לגבי מצלמות פרטיות עם כוונות טובות יותר וטובות פחות. בקיצור לצערי אני נשאר עם סימני שאלה ביד. אולי כמו שפרידמן אומר, אנחנו צריכים באמת לשנות גישה ולקבל שזה העולם החדש, ולהתאים את עצמינו חברתית? כי ברור שמי שלא יתאים את עצמו, יפול לתוך עתיד מאוד לא נעים בלי אפשרות אמיתית לטפס ממנו חזרה.