זווית אישית על מדע ואמונה

הנושא עלה פה כמה פעמים בשבועיים האחרונים, אני חושב שזה יהיה מעייף אם אני אמשיך ואכתוב על (ונגד) הומאופתיה, או על סוגסטיה ופלאסבו, אבל החלטתי לסגור בכמה מילים על אמונה ומדע, ועל עולם מטריאליסטי ולא דואליסטי.

בגדול, תוכלו להגיד שאני אדם מאמין, יש כמה עקרונות שאני מאמין בהם כי הם מספקים לי את ההסברים הכי משכנעים וניתנים לבדיקה ודיון. האם רפואה קונבנציונאלית היא האמת? לא, היא פשוט השיטה הכי טובה שמצאנו בינתיים (תאוריות על וירוסים, בקטריות ותפקוד התא פועלות הרבה שנים תחת הרבה בדיקות עם הרבה הוכחות בשטח). במובן הזה אני לא מאמין ברפואה קונבנציונאלית, אבל אני כן מאמין ששיטות מדעיות, אם הן מיושמות כראוי, יביאו אותנו לתשובות הכי נכונות. אני לא "מאמין באבולוציה" אלא אני מאמין שאבולוציה, תורת מבנה החומר ותאוריות דומות שכאלו הן ההסבר הכי טוב שיש לנו כרגע ואנחנו משכללים את ההסברים האלו כל הזמן. הסברים מספיק טובים ומוצקים כדי שאפשר לבנות עליהם מחקרים נוספים ולפתח שיטות לשיפור הידע האנושי ואיכות חיינו.

אני גם מאמין שהתעלמות מעובדות היא השליה עצמית, לפעמים לא חשובה, לפעמים נחוצה למיקוד אם היא נעשית בצורה מחושבת, אבל לפעמים מסוכנת, וצריך לשמור על האנושות מלפגוע בעצמה.

אז מה היא אמונה? הגדיר את זה כומר אחד (לא זוכר כרגע את השם): "הכח לקום בבוקר ולחיות עם ספקנות, להאבק עם תקווה, ולהתחזק שהחיים שווים לחיותם" – במובן הזה תוכלו לקרוא לי אדם מאמין, כי אלו דברים שאני עושה ונאבק איתם יום יום, רק שאני לא מוצא נחמה בהסברים מטאפיסיים. יותר מזה, יש לי בעיה עם אנשים שבטוחים לגמרי בחשיבותם ומטרתם בחיים, ואלו פונדמנטאליסטים מסוג זה או אחר, ולא משנה אם שמם מאיר כהנא או אפילו ריצ'ארד דוקינס. האנשים שנוהגים לעשות שימוש בנוהל "my Karma ran over your Dogma".

המדע קוסם לי כי הוא מבוסס על מודולים מוכחים (בשאיפה) ולא על מסורות בלתי נבדקות ומעורערות. הגישה היא פראגמטית ונכונה; כשמשהוא לא עובד יותר, נוטשים אותו. מדע הוא תחום שמתקדם בצעדי תינוק על סמך הררי עובדות שהצטברו, ולא מוביל לרוב לגילויים מהפכניים אלא להתקדמות מדודה, זהירה ומדויקת. כשתיאוריה חדשה ומשופרת מייתרת או מבטלת את הקודמת זה יום חג! מצד שני מדע טוב בלתאר דברים אבל לא להסביר אותם. הוא לא נותן משמעות ותשובות מהסוג שדוגמות ואמונה דתית נותנות.

אבל משמעות היא דבר רגשי ולכן צריך רגש בשביל לחפש משמעות, ולכן אני מאמין שמשמעות היא גם דבר אישי ולא דוׁגמה דתית שיתופית. אני לא מצפה מהמדע לספק לי את זה, אבל המדע פותח לי עוד ועוד כרי ידע לחפש בהם משמעות, תוך כדי שאנחנו מרחיבים את תחומי החיפוש וכמות הידע.

שנים לא היתה עם זה בעיה. הרבה מדענים היו גם אנשי דת אדוקים (ראו ערך ניוטון), כי שני התחומים לא דרכו אחד לשני על האצבעות, העובדות החדשות שנתגלו הפכו את העולם למקום יותר מדהים ועוררו יותר התפעלות אלוהית. אבל תקופת ההשכלה ודארווין החזירו למעשה למרכז הזירה ויכוחים שכמעט ונשכחו מאז ימי אפלטון – פתאום גילויים מדעיים סתרו דוׁגמות דתיות והולידו ראיית עולם אידאולוגית שונה, פתאום לדת לא היה מונופול בלתי ניתן לעירעור. ואז כמובן הבעיה היא שאתה פתאום מעמת דעות מול עובדות, וצד הדיעות יטען שזה לא ויכוח "הוגן" יותר.

בשבועיים האחרונים קצת התעצבנתי וקצת השתעשעתי מאיך שצד הדיעות ניסה לשכנע אותי שאסור לי להצמד לעובדות כי הן מבלבלות אותי, וכי אני צריך לסמוך יותר על הרגש. לסמוך על הרגש?! הרגש הוא הדבר האחרון אצלי בתוך הגולגולת שאני יכול לסמוך עליו להחלטות – וזה לא שאני לא נכנע לו לעיתים קרובות מאוד, אבל עדיין הוא לא התשובה כששמים מולו עובדות! אני זוכר איך בתכנית הרדיו המצוינת של פן ג'ילט עלה פעם מאזין שהתעקש לטעון שהזמן הכי טוב לתכנן משפחה ולהחליט אם אתה רוצה לעשות עוד ילדים עם אישתך זה אך ורק ברגעי הריגוש הרומנטי המקסימלי, כלומר (לפי אותו המאזין) כשאתה בסערת מעשה האהבה. אם הרגשות והראש אומרים לך בזמן הסקס שאתה רוצה ילדים, אז זו ההחלטה הכי נכונה ואתה מוזמן להוריד את הקונדום ומיד. הייתם קונים את התיאוריה הזו? זה בדיוק כמו לחוות סיאנס באמונה שלמה וסיספונד מלא במקום לראותו מצולם בהילוך איטי ולראות איפה ואיך עבדו עליך.

בתוך כך מחלות הגוף הפיזי, עד שיגלו מפורשות אחרת, נגרמות מסיבות פיסיונומיות (וזה כולל תופעות פסיכוסומטיות, כי אני מטריאליסט ולא מאמין בנשמה שאיננה חלק מכימיה וחשמל במוח), ולכן אין פה ענין לדיעה אישית ופרשנות, אלא רק ל"הדבר שפועל הכי טוב", וזה כרגע, ב99% מהמקרים, רפואה קונבנציונאלית; בסיס הויכוח עם חץ וואפילו עם כמה מחברי היותר קרובים. הומאופתיה לעולם לא תשפיע יותר מתרופה, דיקור סיני מעולם לא הוכח שמשפיע יותר מדקירות מחט אקראיות אחרות, דקירות מחט השפעתן מינורית אם לא פסיכולוגית בלבד (ראו מחקר האפידורל בשבדיה).

בניגריה, בני האיבו היו מבקשים מהכהן המקומי בקשה והוא היה מורה להם איזה סוג מקדש לבנות ומה להקריב בו לאל האחראי, היפה זה, שאם האל היה מתעלם או מתחיל להשתולל ולדרוש קרבנות מוגזמים או קורבן אדם, היו בני האיבו מתרגזים חזרה ועומדים על שלהם, מחריבים את מקדשו אשר בנו לו ולא מזכירים יותר את שמו. כמעט כמו תיאוריות מדעיות, לא? אני חושב שיש לאנשים מה ללמוד מזה…

סיימטיקה על שבתאי, אגמים ודיונות על טיטאן, פעילות אורגנית על אנצלדוס

בתוך ערימת הפודקאסטים הרבים שאני מנסה לבלוע, נפלתי על הרצאה קצרה של ד"ר קרולין פורקו על הגילויים המרשימים של קסיני מסביב לשבתאי, וממש היתה חסרה לי סדרת השקופיות שלה, לשמחתי הרבה מצאתי אותה בHD באתר TED, איך לא…

בהרצאה היא מונה 47 לווינים טבעיים לשבתאי (בשפת אדם – ירחים), ומתמקדת בעולם עשיר-המתאן והאתן של טיטאן ועל אנצלדוס, שתי סביבות "פרה ביוטיות" לפי הקריאות האחרונות. על טיטאן יש אטמוספירה עשירה התרכובות אורגניות אבל קור מקפיא. המיתאן שם דחוס לנוזל, מתאדה לעננים ויורד כגשם, ויוצר חלוקי נחל עשויים מים קפואים בנחלים שבהם הוא זורם. באיזורים אחרים על טיטאן יש מדבר ודיונות נערמות לגובה 100 מטר, עם רוחות קרות (כמה עשרות קלווין) שמעצבות פני שטח מאוד מוזרים ומפתיעים. אבל אנצלדוס הוא מהמרתקים ביותר, יש עליו פעילות טקטונית ברורה, ובין הסדקים החמימים נפלטים גייזרים של גז וחלקיקים מעניינים מאוד. לפני חצי שנה ד"ר פורקו עידכנה שקסיני לא רק צילם את הגייזרים המרשימים שאנצלדוס פולט לחלל, אלא גם טס דרכם, 35 ק"מ מעל פני השטח, ודגם בגייזר מי מלח ותרכובות אורגניות מתקדמות כמו בנזין, פרופן ושאר תרכובות משמחות שאומרות שאולי התפתחו, או שעלולים להתפתח במקום הרחוק והמוזר הזה חיים. קסיני הוא היום הרובוט המוצב בכי רחוק שלנו במערכת השמש (ועוד בזו החיצונית) ולאחרונה קיבל עוד שנתיים של מימון, וזה תמיד מרגש לשמוע מה מצליחים לגלות במקומות כאלו. במקביל התגלו מאז עוד לוויינים לשבתאי והם כרגע נאמדים בכ61(!) ירחים וכמה מאות "ירחונים" שלא יזכו לשמות אפילו. רשימת הירחים כאן, לא לכולם עדיין יש שמות אבל יש שם סיפורים מאוד מעניינים. יש כמה קבוצות שדומות במסלולים ובמראה, ולכן קיבלו ביחד שמות נורדיים, קלטיים, אינוויט וכדומה. יש ירחים "רועי טבעת" שעוברים קרוב או בתוך הטבעות ומשפיעים על צורתן ודחיסותן בכוח המשיכה שלהם. יש אפילו ירחים "טרויאניים" שמלויים ירחים אחרים ומתחבאים בצילם. שבתאי מרתק חוקרים כי הם מוצאים בטבעות שלו רמזים לצורת הווצרות מערכת השמש שלנו עצמה.

בחיטוטים נוספים אחרי הרצאת טעימה על סימטיקה בTED, מצאתי גם סרט שחיבר אותי שוב לשבתאי, מסתבר שבעננים שבקוטבו הצפוני ישנה צורה מוזרה של משושה, שגילו גשושי וויאג'ר ועכשיו חוקר אותם קסיני. הצורה המוזרה של סערה שזורמת במשולש במהירויות של מאות קמ"ש בכיוון הפוך מהסיבוב הטבעי של הפלאנטה הם מוזרים למדי אבל הם אינם בלתי שכיחים, וכבר הופיעו דוגמאות דומות על צדק ומאדים ובמחקר של לחצי מגמה בתוך פלאנטות, על פי המיקומים של הרי געש על ארץ ועל המאדים. הניחושים המדעיים משייכים אותו לגל עומד של לחצים אטמוספריים ואולי כוחות אחרים שניתנים לחישוב והסברה רק ביקום של ארבעה מימדים, שאולי מספר לנו קצת על מה שקורה תחת כדור הגז הענקי הזה:

ההבדל "הקטן" הוא שהמשושה הזה יכול להכיל כמה פעמים את כדור הארץ, מאוד שונה מהניסויים החביבים בסיימטיקה שביוטיוב:

מעניין ומיסתורי, אבל עדיין די מדעי, כמו חידות אחרות שמעסיקות את החוקרים, למשל איך קורה שפלאנטה מסתובבת בכיוון ההפוך מהספין של השמש שלה. tl כיון שהרבה אנשים אוהבים גם ככה לקחת תופעות מדעיות פשוטות לכיוון דתי/מיסטי, והדיבורים על סיימטיקה ומימדים רביעיים גורמים להם לאורגזמה, אין להתפלא שכבר בנו תיאוריות קונספירציה מאוד יצירתיות על המשושה במאדים, ולוקחים בצורה דתית דוגמאות סיימטיות בכלל: [1] [2] [3] [4]. למעשה תמצאו בטיוב יותר סרטוני מיסטיקה על הדוגמאות האלו מאשר ניסויי מדע חביבים, אז אספתי לכם כמה, הנה במים [1] [2], והכי מוזר עם נוזלים לא-ניוטוניים (שזה בד"כ מים עם קורנפלור) [1] [2] [3].

לבסוף, אם אתם אוהבים נוזלים רוקדים, הציצו על נוזלים מגנטיים, זה מגניב למדי (עוד: [1] [2] [3])

נייטרליות בכף ידך

דורון כתב פוסט קטן על נייטרליות הגישה הסלולארית לרשת. עד כמה שאני בעד חיזוקים שליליים מצד הממשלה, יש יותר מדי הנחיות ותקנות שמתפוצצות לנו בפרצוף. הדוגמא האחרונה היתה תוכנית דקות האוויר שלי: אטיאס רצה לשכולנו תהיה שיטה פשוטה להבין כמה נשלם בסוף החודש, אז הוא תקף רק את היכולת שלנו לחשב שיחות בתוכניות "מינימום". התושאה היא שאני משלם עכשיו פי שתיים לדקה, ועדיין לא היתה לי שום יכולת לחשב כמה אשלם עכשיו אם אקח חבילות של 50% הנחה לחמישה יעדים לעומת 90% הנחה רק ליעדי אורנג' (אבל לא לוקחים קישוריות, כמובן). החלטת ש"סניק שאין לו כלי תקשורת "משוקצים" בבית שקיבל מינוי של שר תקשורת, וואללה שווה לגדל שיער רק כדי שיהיה לי מה לתלוש.

עכשיו לענין נייטרליות הרשת. ההצעה של אדון כחלון (PDF) הולכת בכיוון הפרדה בין התשתית (דקות אוויר או פאקטות) לבין החיבוריות. יש לי כאן בעיה מסוימת, אני מודה. האם בכלל להגביל את החברה הסלולארית, ואם כן אז האם במחיר, באיכות, או לאסור עליה למכור לחלוטין שירות מסוים? כל אלו פתחים מאוד רחבים לצרות ומחירים משלימים בעייתיים.

לעומת זאת, אם מנסחים את החוק בצורה עמומה, הוא נתון ליותר מדי פרשנויות שזוכות לכותרת בבית המשפט "למה התכוון המחוקק".

אם ככה אני אתן את ההתייחסויות שבינתיים הכי קלעו לדעתי. ד"ר קוזלובסקי בכנס איגוד האינטרנט האחרון טען פחות או יותר שלרוב לא צריך רגולציות וחקיקות, והדגים. אחריו עלה ד"ר בירנהק וסקר מה הם הכלים (חקיקה, ענישה, תקנות, הגבלות, הסדרה עצמית וכולי) ולמה לא כולם מתאימים לכל מקרה. ולבסוף ד"ר ז'רסקי עלה והגדיר מה היא בעצם נייטרליות רשת, וזה אולי האייטם ה"פחות עסיסי" מהשלושה אבל אני מטמיע אותו בגלל ההקשר לפוסט/ התוכן הרלוונטי מתחיל ב-6:14:
השקפים שלו כאן (PDF).

אז לפי ז'רסקי, סוגית הניטרליות ברשת מתחילה מזה שאין "נייטרליות" אלא רק הטייה לטובת הלקוח או לטובת ספק השירות. כשאנחנו מדברים על הנייטרליות, אנחנו למעשה דורשים הטיה לטובת הלקוח. להגדרתו הסדרה שכזו היא בהגדרתה נסיון המינוף בין השכבה האחת לבין השכבה השניה כשיש למפעיל השירות שליטה על יותר מאחת. דוגמאות –

  • גוגל שולטים גם באפליקציה וגם בתכנים – האם הם ממנפים אחד בשביל השני? האם העובדה שהם מסייעים למשתמשים לעזוב מורידה אותם מהכוונת?
  • סלקום שולטים גם בתשתית וגם בתכנים – האם הם עושים מינוף שפוגע בנו?
  • הבעיות שז'רסקי מונה –

  • המינוף לפעמים לגיטימי, לפעמים לא, אבל הבעיה היא שהוא לא תמיד נעשה בשקיפות
  • מניעת תחרות ע"י האטה או חסימה של מתחרים
  • מתי "הגנה על לקוחות אחרים" הוא תירוץ קביל ומתי הוא רק תירוץ?
  • האם טירינג שלא רק מעצב תעבורה, אלא גם מציע חבילות שונות לאוכלוסיות שונות מצליח לעבור את עין הרגולטור?

בקיצור הסוגיות הן רבות, ולא כולן מגיעות עד לפיתחינו. אני מתעצבן מהדברים שנוגעים לי אישית כמו כשמוכרים לי "חבילת גלישה" שמוגבלת רק לגישה לאינטראנט המכירות של חברת הסלולאר, או חבילה "בלתי מוגבלת" של עד 20 גיגה לחודש. וזה לפני שמוכרים לי "חיבוריות" רק בשילוב פרסומות בדפי ווב שאני צופה בהם, או חסימת VOIP.

אז לשאלה המקורית של הפוסט – מה צריך השר כחלון לעשות לשיפור המצב? האם להפריד בכוח את סלקום כספק תשתית מסלקום ומתחרים אחרים כספקי חיבוריות? האם לאסור על סלקום לספק תכנים או אפליקציות? כל אלו חורקים עד אבסורדיים. אני הייתי מבקש למנוע התערבות בתכנים (הזרקת פרסומות למשל, שדורשת האזנה ושכתוב פאקטות שמגיעות לדפדפן שלנו), ואיסור על חסימת או הגבלת שירותים בצורה סלקטיבית ללקוח. אין לי בעיה אם מישהו מוכן לשלם יותר על מתן תיעדוף לסוגים שונים של מידע (tiering), אבל הנה עוד בעיה – הם יוכלו לתת חבילה מוזלת למי שמוותר על VOIP, האם מותר להם? איך מגבילים דבר כזה בחוק ואיך אוכפים את זה לעזאזל? לי אישית ברור שיהיו אנשים שירצו את זה (אולי לא החברים שלי, אבל יהיו).

בקיצור יש לי יותר שאלות מתשובות, אבל אני מקווה שהעברתי לכם שניטרליות רשת זה נושא שחשוב להכיר ולדון בו, לידיעת הקורא דרור עזרא.

קיימות מול קנאות – בחברה, בניהול יחסי חוץ ובדמוקרטיה

כשיודעים שמגיע אסון אבל לא מונעים אותו, ככל שמחכים, כך גדל המחיר של ההתכוננות אליו. זה אנחנו מכירים מהחיים האישיים, את זה אנחנו גם יודעים היום לחשב כלכלית.

new pictures and reports of multiple deaths in Tehran #iranelectionכשמדובר על אסונות חברתיים, אנחנו לא נוטים לעשות את החישוב הזה. הרבה במדינה שלנו חושבים משום מה שאם נחכה, העניינים ירגעו. עם הדוסים (החייזרים בשחור שיורקים על חילוניות ברחובות מסוימים, מרביצים לנהגי טקסי ערביים, מולקים עמלקים ושורפים פחים) וגם עם החמאס (סוג אחר של קנאה דתית-לאומנית), ההתדרדרות מאוד ברורה. כמו שאומר אחד מהמרחיבים את חוק מרפי: אם נניח לדברים, הם יתדרדרו מרע ליותר גרוע (מן הפח אל הפחת?) אבל אף אחד לא טורח להפנים את זה. אם היו עושים שלום מסודר עם ירדן ונותנים עצמאות לפלסטינים בשנות ה-70, אולי לא היינו צריכים לדבר על חלוקת ירושלים ופינוי התנחלויות. אם היו מגלים יותר קשיחות ועקביות לגבי החברה בישראל (כן לפלוראליזם ולא לליברליזם רב-תרבותי מוגזם) לא היו לנו שסעים עמוקים כאלו בחברה הישראלית ובהגדרות סותרות של יהדות וישראליות.

אתמול בשיחה הזכרתי שדמוקרטיה היא מערכת שלטון מאוד לא יציבה, אבל בגלל כל יתרונותיה על שאר הזבל שבחוץ כאלטרנטיבה, חייבים להלחם עליה כל הזמן כדי להשאיר אותה במקום, זה משחק שיווי משקל עדין ומתמשך בין אדם לשלטון, ולצערי הוא אינו מתקיים אם עוזבים אותו לנפשו, הוא מצליח רק אם משקיעים רצון ומשאבים לשמור אותו מאוזן. קראתם אותי נכון – דמוקרטיה איננה שיטת שלטון בת קיימא, היא דורשת המון אנרגיה. אבל כמו שאמר צ'רצ'יל, זה הכי טוב שניסו בינתיים.

רוצים להשתתף בניסוי? אני בהחלט מרגיש חייב, אבל אין לי מספיק פנאי לעשות את זה כל הזמן. אני מרגיש שאוזל לנו הדם מהקמפיין נגד המאגר הביומטרי, ויש עוד חוקים מסוכנים בדרך. אנחנו צריכים אנשים, גימיקים, ג'ינגלים, סיסמאות, סטיקרים, טורי דיעה ומאמרים שיעוררו את העם נגד החוק, כי המחיר של שקט בדעת הקהל יהיה מאוד יקר כשנגיע לסוף הפגרה והחוק יעבור. אני פונה כאן שוב לקהל הרחב ולחברים שלהם, אם יש לכם קצת פנאי לאורך השבוע ובא לכם להצטרף למאבק על מעט אופיה הדמוקרטי של המדינה שלנו, יש את מטה המאבק בחוק הביומטרי (ועוד מטרות נהדרות בעד הדמוקרטיה), ואני קורא לכם להזכר שדמוקרטיה צריכה להיות ערך תרבות ולא רק זריקת פתק לקלפי פעם ב3 שנים בממוצע.

ציטוטים

יוצא שאני מביא ציטוט מאדם זה או אחר בבלוג. לרוב זה מאנשים ספציפיים על הנושא שעליו אני מדבר. לפעמים כי נתקלתי בהם בהקשר של הכנת הפוסט ולפעמים כי נזכרתי בהם פעם. אני כמעט לא הולך לחפש ציטוטים במיוחד כי אז זה מרגיש לי מלאכותי משהו. אבל זו הגישה האישית שלי, אל תתנו לי להרוס לכם 🙂

"באשר לעתיד אין המדובר לצפותו מראש אלא להופכו לאפשרי."
– אנטואן דה סנט אכזופרי בחתימת המייל של בני דאון

אז כמה מקורות מצוינים: QuotesDaddy, ויקיציטוט, Wikiquotes והרשימה ארוכה. למכורים קשה, QuotesDaddy מאפשר לשמור רשימת "מועדפים" לשלב אותם בחתימה אקראית בג'ימייל, לשלב ווידג'ט ועוד כל מני טריקים שווים. תהנו!

צפיה לבאות

"9" של טים ברטון ינחת כאן ביום רביעי, אבל עוד אין מושג ברור באיזה קולנוע.

למי שלא מכיר, 9 הוא במקור סרט אנימציה קצר, מדהים ומקורי של שיין אקר שהועמד לאוסקר:

… שטים ברטון הפך לסרט עלילתי של 80 דקות.

בחודש הבא יגיע "ארץ יצורי הפרא", הסרט שמתעכב, משוכתב ומצולם מחדש כבר שנים, הפעם נראה שספייק ג'ונז עשה איתו סופסוף צדק – כך לפי מוריס סנדק, שכתב את הספר. (לטיזר המקורי כבר יש פארודיה מוצלחת אחת לפחות)

ואז הפרויקט הבא של ברטון, אליס בארץ הפלאות, ישוחרר במרץ 2010, ונראה כמו הגרסה הכי מבטיחה מאז גרסת הסופט-פורן

והנה עוד משהו לשנה הבאה – ההמשך של טרון… הטריילר הנ"ל מסרב להטמע בבלוג, אז הנה כתבה קצרה:

כמו שהם אומרים, "ניסינו לעשות לוק דיגיטאלי עם כלים אנלוגיים, הפעם אנחנו עושים מאמצים להראות מצולמים בעזרת כלים דיגיטליים". האם יהיה טוב או רע? אני לא יודע, אני מקווה שיהיה משהו יותר מוצלח מאשר המתכון לאפילפסיה שנקרא ספידרייסר. עוד פרטים על הסרט מקומיק-קון: [1] [2] [3] [4].

עוד משהו לחכות שנה: "אוואטר – מכופף האוויר האחרון", אני מקווה ששיילאמיאן לא ידפוק את המקור. אם עוד לא ראיתם את סדרת הטלוויזיה, אז רוצו, אומרים לי שזה שווה.

ובמדור היציאות ההזויות:

סוני עם "גשם של פלאפל" – פרס התרגום הדפוק-ביותר-מזה-שנים לסרט "מעונן, עם חשש לקציצות". כמה קפיטליסטי ושטחי אפשר להיות? 🙂

אה כן, אפשר ליצור מכונת זמן מג'קוזי…

ואפשר להפוך את הפחד של בני אדם מחייזרים ולגנוב סצנות מכל סרט חייזרים אפשרי. הסרט הזה נראה כל כך דלוח שאני אפילו לא אעשה אימבד, הנה טריילר ראשון וטריילר שני ל"פלאנטה 51". במקום זה, קדימון לגרסת פיטר ג'קסון למפגשי חייזרים ואנשים (תודו שזה היה חייב לקרות!) בסרט "מחוז 9":

ולמנצח בקטגורית "מה הדפק?", אחרי שהפכו את רספוטין ודמויות אחרות לסופר גיבורים – קבלו את רוברט "איירונמן" דאוני ג'וניור בתור… שרלוק הולמס? אכן, גאי ריצ'י, הגאון שמאחורי "לוק סטוק", בסרט עטור מכות, פיצוצים, סקס וספיישל אפקטס. מעניין מה א.ק. דויל היה אומר, אני אומר "מתי כבר יגיע?!" 🙂 והתשובה לפי עכבר העיר היא "חודש לפני ארה"ב". מוזר אבל שיהיה…
(הלינק הזה לקדימון הרשמי באיכות גבוהה, אבל למטה אני נאלץ להטמיע אחד באיכות פחותה)

ולבסוף, משהו לעוד שבועיים: טראנטינו עושה את מלה"ע II עם בראד פיט. אני חייב לראות את זה.