-1 redundant
בנו של אלפרון: "נוריד לרוצח את הראש, הידיים והרגליים."
מוטי כץ, פרקליטו של עמיר מולנר על חיסול אלפרון: "אין לו יד ורגל בדבר".
תגידו… יש בן אדם אחד שלא מחליאה אותו העובדה שנותנים לאלמנת האיש הצדיק הזה להתבכיין ארוכות ברדיו במקום למנות את רשימת האלמנות שייצר אותו הצדיק בידיו ובידי משפחתו? בושה לכלי התקשורת הפרטיים, עוד יותר בושה לממלכתיים, והכי בושה לגל"צ שככה הם מסקרים את הרפש הזה.
הפוסט הזה בהמשך לתגובה אצלי בבלוג, עידן חלק עלי וצידד בנחיצות של תוספים כגון All-in-one SEO Pack לוורדפרס.
אני מודה שאני בום ועם הארץ בשאלה של מה זה בדיוק SEO ואיך עושים אותו. יש לי לפחות חמישה אנשים שעובדים בתעשיה הקטנה הזו וההגדרות של כל אחד מהם לתחום טיפה שונות.
בתחילה היו "מקדמי אתרים" שהציעו "להכניס אותך ל4000 מנועי חיפוש ב$300 בלבד!". זה תמיד העציב אותי שאנשים היו נופלים לפח הזה. זה היה בתקופות שהיו המון אתרי "דירקטורי" כמו יאהו ואנשים קראו להם מנוע חיפוש בטעות. אתר ישראלי היה בעצם צריך להופיע בעיקר ביאהו, אלטא-ויסטה, אקסייט ומאוחר יותר גוגל, ושניים-שלושה דירקטוריז ישראליים כמו וואלה ונענע והיום גם דפ"ז. עסק הקייטרינג של אמא שלי גם שילם עוד טיפה כדי להכנס לאתר יעודי לספקי אירועים וחתונות שהוכח באמת שהיה שווה להיות מוזכר שם. זהו. אפשר לספור על פחות משתי ידיים.
אח"כ נכנסו גוגל והעולם הבין שמקום ברשימת התוצאות לא קונים בכסף וקמו עשרות מומחים שחשבו שהם יודעים איך לעקוף את "האלגוריתם" ולדחוף את האתר למעלה, הנסיונות היו חוות לינקים, אבל גוגל עלו על זה. אח"כ בא פיצוץ האתר במאמרים זולים מועתקים אבל גוגל עלו על זה, אז עוברים למאמרים מקוריים מוזמנים ושכירת חברות שכל תפקידן הוא שכתוב הודעות עיתונות ומאמרים כדי שלא יופיע אותו הטקסט בכמה אתרים. לאט לאט אנחנו חוזרים למצב שבו תוכן "זול", מועתק, מנופח או משוכתב כבר לא תופס. צריכים להיות רלוונטיים. הסוג הזה של נסיון אופטימיזציה למנועי חיפוש (ר"ת יפים, לא?) עבר מהעולם. נשאר מזה רק המרכיב של דאגה לתאימות לתקנים (משהו שהישראלים עוד לא מפנימים כידוע).
גוגל כבר מסתמכת לדעתי פחות על תוכן האתר ויותר על תבניות הגלישה של המשתמשים – הם יודעים על אילו תוצאות הקשתם בחיפוש, הם יודעים לאילו כתובות גלשתם מתוך מייל אישי בג'מיל, הם יודעים איך ולאיפה אתם מנווטים כשאתם באתר שמשתמש באנליטיקס והם יודעים מה אתם קוראים דרך פידברנר. המידע הזה בסופו של היום יותר אינפורמטיבי להם בהרבה. גוגל מסתכלים על התוכן שלך אבל יותר מזה על מי ואיך וכמה צורכים אותו, ולכן הפוסטים כאן בבלוג וכמות הקוראים שלהם הביאו אותו לראש התוצאות בחיפוש השם שלי, לא שום תוסף שמשכתב את המטא-תגים, או מנסה להאכיל את הבוטים ולהתחנף אליהם…
עד היום אין לי מושג ירוק מה הוא פייג'ראנק בדיוק ואיפה בודקים אותו, אני יודע שלפחות כשמחפשים היום את השם שלי הבלוג הזה מופיע בראש התוצאות כשרק לפני חודשיים הוא הופיע בעמוד השני (למרות שהוא קיים ופעיל כבר כ-3 שנים). מה כאן מרים מאשפתות או זורק לקרקעית עמוד 6 של התוצאות? אין לי שמץ. לבטח זה לא היה בגלל שהתקנתי תוסף או ששיניתי עיצוב, או את המטא-תגים ובטח לא בגלל ששיניתי סגנון כתיבה או נושאים. אני חושד שגוגל פשוט מצליחים למדוד אותנטיות ורלוונטיות בפרמטרים יותר אנושיים, ואין כאן שום טריקים שתוספים יעזרו בהם. התוכן הוא המלך, ברוך הבא לweb 3.0. עכשיו השאלה היא מי ינצח במרוץ להגדיר את 4.0 (כן, אני סרקאסטי).
אתר מתואם אישית (כמו שמציעים ניוקונומי) ותוכן+פרסום ממוקד מיקום וקונטקסט כמו שמתחילות להציע הפלטפורמות הסלולריות זה הדבר הבא למפרסמים ולחבררת הענק (עוד על זה בסדרת פוסטים על כנס סלקום למדיה שאכתוב בקרוב), אבל זה לא נוגע לבלוגים. אני לא הולך לכתוב פוסטים שיקפצו לך בנייד כשאתה נכנס למתחם קניון מסוים… אבל בהחלט אפשרי שגוגל ידאגו לשלוף לך בהתנדבות ביקורות מסעדות שכתבתי אם תהיה ליד המסעדה ואתה קורא קבוע שלי. כבר היום אייפונים וג'יפונים מחפשים לך בתי עסק לפי קרבה גאוגראפית, בעתיד החיפוש יהיה גם לפי תוכן רלוונטי מהגרף החברתי שלך. אנשי השיווק לועסים היום במרץ את הציפורניים, איך מקדמים מוצר כשדעות חברים (שתמיד היו יותר משפיעות) יהיו הרבה יותר זמינות? איך חנויות יכולות למכור במחיר קמעונאי כשהקונים מסתובבים בחנות עם דפדפן ומשווים ובודקים כל מוצר בזמן אמת אצל המתחרים ובאיביי? נערות היום הולכות למדוד בגדים, שולחות בזמן אמיתי תמונות MMS לבלוג מהחנות, ועד שהן חוזרות הביתה, ענן החברות כבר נתן את דעתו על כל אחד מהפריטים ונשאר רק להזמין אותם בזול יותר מחנות מקוונת, צרות לקמעונאים? הבעיות האלו יהיו צריכות להיות המטרות הבאות בקריירות של אנשי שיווק ושוק הSEO. חברות הסלולאר מתות למכור שם שירותים, ויועצי הSEO הראשונים שעוברים לתחום ירביצו את המכה הגדולה. אני חושב שהבלוגרים כבר מסתדרים יפה, עם או בלי תוספים ויועצים, גוגל יודע למיין אותנו היום בלי עזרה 🙂
בלגתי בזמן הכנס, עכשיו תיקנתי ניסוחים ופרטים, הוספתי גם לינקים לפי הצורך, מיינתי והעליתי צילומים לפליקר והוספתי את הסיכום שלי בסוף הפוסט. סיכומים אחרים יופיעו בוודאי כאן.
תוספת: לא כל התמונות בפליקר, ניב קלדרון הפך את גלרית הבוקפייס שלו לציבורית, אז לאנשים כמוני שלא פותחים שם חשבון: הנה, הנה והנה.
————-
טל פתח בסיפור "איך הצלחנו להעלות עוד כנס", ועכשיו ליכטש ושרית נותנים דוגמאות למה אפשר לעשות עם WP מחוץ לבלוג פשוט. תוספים ותבניות וקצת קסמי PHP נותנים לנו להשתמש במנגנונים הבסיסיים לאתרים יותר מתוחכמים עם יותר סוגי מידע ושיתוף הקהל.
10:40 שרית מדגימה ניהול אנשי קשר, ליכטש מתבלבל בין CRM וCMS, ומספר שככה הוא גילה עוד תוספים וכלים שקיימים בחוץ. החיבור האלחוטי מג'עג'ע ודופק את ההרצאה, מתנדב מהקהל נותן לאפטופ עם חיבור סלולארי. מסקנות לעתיד: לשמור את ההרצאה גם מקומית, ולא לסמוך על הרשת, או לפחות לא על הסלולארית. לי כרגע יחסית אין בעיות 🙂 ליכטש משלים את החורים במצגת בהרבה מלל וציטוט מזדמן של אבידן.
10:45 מבוכת החיבור נמשכת. ליכטש מצליח לדבר בגובה העיניים של אנשים מדי פעם אבל בורח לסיפורים על בלו-בוקס וקפטן-קראנצ' שאין לי מושג מי יקלוט פה.
10:50 חזר הקישור, שרית מדגימה עוד תבניות. אני מפחד שהרבה מהז'ארגון עף מעל לראש של האנשים הלא-טכניים בקהל 🙁
10:57 טוויטר נפל?! רציתי להגיד "איי… לא נעים לראות את הפאשלות הטכניות. אני מקווה שהמשך היום יתייצב. אני בתור מתנדב מיחם אשגיח שלפחות יהיה קפה."
11:00 לרגע ליכטש הבין שצריך לעצור דיבורים על "דרופל או WP" ולהסביר לקהל הלא טכני למה בכלל ומה זה לייף סטרימינג. במקום להשאר שם הוא זולג למורה נבוכים, פילוסופיה של למידה, ארגון ידע… ואיכשהוא חוזר לענין. אני חושש שאולי 5% מצליחים לעקוב אחריו כל הדרך. שרית לוקחת את המיקרופון ועוד צעד אחורה: איפה למצוא מידע ועזרה לגבי WP. נקודות מחשבה לעצמי ועתידי כמרצה או מורה: אני מבין יותר ויותר שלדעת את החומר לא מספיק, וצריך גם לעשות חזרה על ההרצאה ולמקד אותה.
11:32 ההרצאה של קלטורה בינתיים טכנית. אני מאוד מסוקרן מהמוצר שלהם. זה אחד מהפיתוחים שאני מתפעל ממנו טכנית וגיקית, אבל עוד לא ראיתי מי באמת רוצה אותו מסחרית, אולי חוץ מויקיפדיה… אצלי בבלוג עוד לא ממש ראיתי לו שימוש חוץ מעוד נגן פלאש, רק עם אופציות עריכה. התוסף היום מאפשר תגובות וידאו, שזה נחמד, אבל אני לא יודע מתי אני אמצא את עצמי נותן לקוראים שלי לשרבל וידאו שלי…
11:43 אין חדש בינתיים מאז הראיון של קריקטור: היום ההוסטינג נעול עדיין אצל קלטורה, אבל בעתיד הקוד גם של השרת ישוחרר כתוכנה חופשית.
14:45 אחרי ארוח"צ ארוכה ומעניינת (לא האוכל, הדיונים 🙂 ), חוזרים לפאנל. הנושא הוא בלוג ככלי לפעילות חברתית. למה: אפשר להעביר יותר חומר בצורה יותר נגישה לאנשים. דיון ישיר ופורה יותר (כל עוד אין טוקבקיסטים בסגנון טמקא)
14:51 הקשר הלא-אמצעי עם הבוחר. קלינגר שואל על בלוגים בשביל פעילות לובי. מיקי איתן מתייחס יותר למחיר הזול, ומדבר על האפשרות לתרום לקמפיין שלו גם בסכומים קטנים (בלי להגיד אובמה). מישהו שואל אותו כמה גויס, הוא עונה בחיוך שההתלהבות שלו ביחס הפוך לתוצאות בינתיים, ומשם מפליג לנאום בחירות קטן. השורה התחתונה – המדיום מאפשר לעבוד בצורה יותר ממוקדת על המסרים בהרבה נושאים, במקום קמפיין אחד מרוכז שצריך לענות על הכל. "לא צריך להיות ליכודניק בשביל לתמוך במיכאל איתן!"
15:00 הטוויטפיד לא חזר, אבל יש תחליף…
15:05 איך מרחיבים את המעגל? איך גורמים לאתר פעיל ומוכר להביא טראפיק אליך לבלוג. למשל שיח ציבורי בנושא מקומי יותר מאשר תל אביב למשל. צריך להיות חלק מהקהילה כדי לקבל מ"עבודה שחורה" לינק?
15:13 לרמן על הזנב הארוך של המידע, חשוב שיש אנשים שכותבים דעות ומעלים רעיונות שאחרת לא היו נשמעים. צביקה בשור על הכוח של הרבה כותבים קטנים עושים רעש, על הצורה היפה של גרף הטרנד בגוגל. טוב שהרבה כותבים בבלוגים נפרדים ולא רק אנשים בבלוג אחד מוקדש, כי לא לכולם יש חשק או מוזה לכתוב בקצב קבוע.
15:18 מיקי איתן על כמה השקעה צריך ח"כ באתר שלו (שעה-שעתיים ביום של עוזר פרלמנטרי), וכמה מהאתר האישי שלו הוא כתיבה שלו או טיפול של העוזרים. "לא שווה אם אני לא מנצל את זה ומשתמש במדיום"
15:21 איתן מדבר על המהפכות שהוא עשה בדפוסי העבודה של ועדת החוקה בעזרת פורטל שהוא הקים מחוץ למערכת הכנסת הרגילה, ולטענתו זה קידם וזירז תהליכים וזרימת מידע.
15:30 עלה נושא מחסור הקול הנשי, אנשים עונים שבלוגריות פשוט אינן פוליטיות והביעו חוסר ענין למשל להשתתף בקמפיין חנין.
15:45 השאלות נדחסות מקוצר זמן. משמח לשמוע שהרבה עוזרים פרלמנטריים אכן מעבירים דברים מ"השטח" לח"כים ואנשי עבודה שחורה גם מפרסמים מאמרים מכל צדדי הנושאים המדוברים. ניסיתי לשאול את מיקי איתן מה לדעתו החסם שהיום מפריע למחוקקים להתכתב בצורה פחות אמצעית עם הציבור, לקבל ממנו רעיונות לקידום בצורה שאינה לוביסטית אבל נגמר הפאנל לפני שקיבלתי תשובה.
— כאן נחתך הדיון כשרק התחיל להיות מענין ויצאנו להפסקה… היתה לי שיחה מעניינת על אירופאים ואקדמיה עם יוחאי עילם, הוטרינרית השפויה-לפרקים ועוד מישהו ששכחתי את שמו. כרגיל מינגלינג הוא מרכיב חשוב בכנסים, ולבית ציוני אמריקה יש יופי של שטח מינגלינג במבואה.
16:35 הרצאה על SEO מאת אוליבר עמר, מתחילים בכמה מילים על הצד הטכני הברור מאליו – לעבוד עם תבניות פשוטות שעוזרות לגוגלבוטים למיניהם למצוא את המידע בצורה טובה.
16:48 תוספים לSEO: להקפיד על תגיות, URL. על תוסף All in one SEO: חשוב או לא? לא לגמרי קיבלנו תשובה. גוגל היום נותנים יותר דגש לתוכן מאשר למטה-תגים. (במילים אחרות, אני לא אטרח כרגע להוסיף את זה…)
16:51 לדחוף כל פוסט גם לטוויטר ולפייסבוק ולטכנוראטי וכולי. אני ממש לא מסכים עם זה.
16:55 עברנו להרצאה על בלוגים כאמצעי הכנסה. שיטות הכנסה: פוסטים בתשלום, פרסומות ספיציפיות, פרסומות רנדומליות (גוגל אדס). לטענתו 54% מהבלוגרים ברשת מקבלים הכנסות מהבלוג, כ$5000 בשנה בממוצע. 10% העליונים מכניסים $19K שנתי ממוצע. נראה לי מוזר, צריך לראות מאיפה הסטטיסטיקות, נשמע לי מאוד סלקטיבי… מודה שאין לו דוגמאות מישראל.
17:02 יש הרבה חברות שעוזרות לך לקדם אותן בלי הרבה עבודה, בסגנון אמאזון. צריך רק להכיר.
17:10 יושבים בבלוגיה ורוצים לפרסם? עברו החוצה. יכול להשתלם לכם! (לא מסכים. קוראים עלולים לנטוש אותך כשתעזוב). המצגת ב affilicon.com/wordpress.html.
17:15 טל גלילי מארגן פאנל חירום "הכה את המומחה" לשאלות טכניות עד שהחברה ב"זירה" של ליכטש יסיימו את התבנית הרשמית של הכנס. רוב הדיסקוס מתמקד בAll in one SEO. אני עדיין לא סגור אם יש בכלי הזה משהו או שגוגל מתעלם מרוב מה שהתוסף הזה עושה. אנשים משום מה נתלים בו כאילו שהוא שווה קפיצת מדרגה בפייג'ראנק.
17:35 תומר "קום" ליכטש מציג את התבנית המנצחת. 5.5 שעות, כ20 איש, לפי תכנון של רן ומיה. והתוצאה…? (רגע, מחזיקים אותנו במתח)
17:40 פעם ראשונה שתבנית שיתופית כזו מופקת בזמן הכנס. התבנית היא לבלוג-מגזין, הוגדר גריד, בתוכו אייטמים מפוזרים לרוחב, ומוצפות גם תגובות גולשים לעמוד הראשי ליד אייטמים. מעניין. הפוסטים כוללים "מצב רוח" עם פאלטה של צבעים מקושרת, ומצב הרוח של הפוסט האחרון מכתיב את הפאלטת צבע של העמוד הראשי.
17:43 התבנית כרגע באנגלית כדי לסיים את הקוד במהירות. היא תעוברת בהמשך.
17:45 סיימנו. טל במילות סיום קצרות. תודה למי שנשאר כל כך מאוחר 🙂 (כ25 איש באולם) נועה מוסיפה ששיחות מעניינות שנקטעו ימשיכו בקבוצות הדיון. מספרת שהיא עברה לWP עצמאי בעקבות הכנס הקודם וההרגשה הטובה של קהילה תומכת. טל מבקש שאנשים יזכרו להתנדב לארגם גם בשנה הבאה, או אולי משהו של כל כמה חודשים. בקיצור, להצטרף לקבוצה 🙂 מכאן היה המשך לאיזו מסעדה או פאב אבל אני בעייפותי הקפצתי את מיטל לאוטובוס ונסעתי הביתה.
הציטוט המנצח מהבוקר (לא זוכר מי אמר את זה. פוקס? קלינגר? עידוק?): "הבלוג הבא שלך יהיה הרצאה של חנן כהן"
הרעיון המרענן: כנס למיזנטרופים. רעיון שעלה לי אחרי שיחה עם עידוק. כנס לאנשים שלא מעונינים בהרצאות אבל עוד פחות אוהבים לעשות מינגלינג בחוץ.
בלטו לי בחסרונם: חנית, רם און, הנשיא אובמה.
סיכום: (אני מקווה שזה יוצא בונה, אין בכוונתי לצאת כאן בטון שלילי!)
נעה הרימה הפקה ראויה, והבעיות הקטנות שבדרך נסלחות לחלוטין בהתחשב בעובדה שהיו רק חודשיים, מתנדבים עם אגואים גדולים, ובאופן כללי לארגן בלוגרים וגיקים (וקבוצת החיתוך בינהם) זה כמו לנסות לארגן עדר חתולים. אני רואה רק שלוש נקודות לשיפור ולא כולן בשליטת המארגנים: חיבור הרשת (לפודיום צריך להגיע כבל, אבל זה לדעתי בעיה של הנהלת המקום), שנית, לעורר יותר התנדבות למשימות הקטנות (למשל למלא מים למיחמים או לשמור על הזמנים למרצים) וכאן אני מצביע על הקהילה ולא על המארגנים, אני חושב שאנשים יותר מגדילים ראש באוגוסט פינגווין למשל. שלישית: הייתי נותן יותר זמן לפאנל האקטיביזם, ועושה אותו בבוקר, עם יותר קהל. יש חוק לא כתוב בארגון כנסים: המליאות וההרצאות לקהל הרחב בבוקר, וההרצאות היותר טכניות/אקדמיות/נישה שפונות ל20-40 אנשים אחר הצהרים.
מסקנות: בתור כנס שני בנושא, הוא היה יותר מוצלח מהראשון, ואני לא סופר את זה במספר האנשים, אלא בתכנים ורמת ההרצאות. גם הרעיון של טל להפוך את זה למפגשים תכופים יותר איננו רע. הייתי עושה אולי כנס קטן יותר פעם בשלושה-ארבעה חודשים, פעם יום על אקטיביזם, פעם יום טכני על תבניות וכתיבת תוספים בPHP, ופעם יום "הרצאות למתקינים מתחילים", או בקיצור, לקחת דוגמא ממועדון תלוקס… אני בטוח שעם הזמן והנסיון, והגדלת ראש מצד הקהילה, הכנס הבא יכול להיות מושלם בקלות יחסית, ואני חושב שנעה וטל הם נבחרת מנצחת ואני מקווה שימשיכו בשוונג! מה שבטוח, לא חסרים נושאים למלא את לוחות הזמנים, נשאר כאמור בעיקר לאסוף את עדר החתולים 🙂
מסקנות אישיות: לברר איך נכון לעשות לייב בלוגינג כמו שצריך בWP! מדי פעם כששמרתי גרסא מעודכנת, המערכת טענה שדרכתי על גרסא יותר חדשה (גרסא משמירה אוטומטית?), ואני חושב שאולי באמת נעלמו לי חלק מהעידכונים, אבל אני לא בטוח במאת האחוזים.
אובמה לא מחכה להכנס לבית הלבן כדי לדבר עם העם, הוא מקים אחר מראש לעדכונים ומשוב. הוא לא מדבר רק עם כתבים, הוא גם פותח ערוץ ביוטיוב ומבטיח שיחה שבועית. זה לא דבר של מה בכך. אחת הביקורות העיקריות שעלו מול בוש כבר בשנה הראשונה לכהונתו היתה עד כמה הוא ממעט לדבר אל העיתונות או אל הקהל בכלל, ורק שולח החוצה את קציני העיתונות שלו, שהתחלפו בקצב מסחרר מאוד. הוא גם נתן רמז לזה שכמה מחסומי התבטאות יתפרקו פה בנאום הראשון שנתן בבית הלבן, ששם התייחס לכלב הנשיאותי שיאומץ כ"מעורב, כמוני". אני מקווה שזה אומר שפוליטיקל קורקטנס תקבל את הפרופורציות שלה, ואנשים יתחילו לדבר באופן ישיר כמו שצריך על נושאים, בלי שכבות של כחל וסרק שיווקיות.
עד היום אובמה שידר יושרה ורצון לחוסר מיסוך. הקמפיין אילץ אותו עדיין לשמור בבטן כל דיבור מפורט על נושאים שנויים במחלוקת כמו נושאי ההפלות, מערכות ההגנה ודברים אחרים. אני מקווה שהוא באמת ימשיך עם הקו ואולי יאלץ פוליטיקאים במדינות אחרות, כמו ישראל, להיות יותר ישרים עם הציבור, או לפחות להזכיר לתושבי ועיתונאי מדינות אחרות שזכותינו לדרוש מהמנהיגים שלנו יושרה ואמינות.
למה כל זה עולה? כי אני בזווית העין, איפה שלאט נמוגה דמותו של אולמרט, רואה אותו נואם פתאום על שתי מדינות לשני עמים, חלוקת ירושלים ועוד כל מני דברים שנלקחו ממצעה של מר"צ ושמאלה. אין לי ספק שיש ימים שהוא חושב ככה, אבל זה לא איך שהוא מתנהג וחושב כל הזמן, ולכן לאף אחד לא ברור מה הם דיבורי השלום האלו פתאום, ואיך הוא בחר בצורה מוזרה את עצרת הזיכרון לרבין כדי לפתוח בהם. אני מרגיש שיש פה משהו מסריח ולא אמיתי, רק שקשה לי עדיין להבין מה הוא בדיוק, מלבד למוטט קצת את מעמדה של "קדימה" לקראת הבחירות. במי הוא נוקם? למה במפלגה כולה? האם זה לא מעביר את השלטון בצורה חלקה ויפה לימין בבחירות הקרובות? שלא תבינו אותי לא נכון, אני מעדיף שתי מדינות מאשר מדינה דו-לאומית או האינתיפאדה הלא נגמרת, אבל למה הוא זורק את זה למרכז החדר כפצצת סירחון בסוף הקדנציה שלו? אם אלו דעותיו, למה הוא לא פעל בהן עד היום?
אז אני מאחל לכולנו שיח פוליטי מסוג חדש. גם בתחום הזה אובמה מחזיק ביכולת לעשות מהפך שישפיע על דעת קהל ושיטות תקשורת בכל העולם, אני מקווה שהוא ישתמש בו לטובה. אני רוצה לחזור לראות ראש ממשלה ישראלי שפיו ולבו שווים. כרגע ההרגשה היא שכל פעם עולה אצלנו מנהיג שפיו ולבו לא שווים כלום.
לפי תוצאות האמת בוואלה! יש לנו ברקת בירושלים. אני לא מאושר מהגליץ' בנושא השכונה בענתא, ואני מקווה שלא נצטרך לשמוע בענין הזה. אני מקווה שהאיש הזה, התקווה הלבנה הגדולה שלנו, יוכל לגרום לעיר לחזור טיפה למסלול הגיוני. זה לא יקרה ב4 שנים, אבל לפחות יעצור את ההתדרדרות. אם היתה עבודה בעיר אולי הייתי חוזר לגור שם, אבל ירושלים היא כבר שנים עיירת הפיתוח הגדולה בארץ, וזה לא צחוק.
לעומת זאת האובמה התל-אביבי הפסיד שם בבחירות. חתך הצעירים השוכרים הראה הרבה התלהבות, אבל לא המשכירים שאצלם הם נאלצים לגור. אין לי הסבר לעיוורון הזה של התל אביבים לצורך בהעפת הבריון הזה מכיסאו. אולי אם "עיר לכולנו" היו שמים בראש הרשימה אדם עם פחות דעות קדומות דבוקות לתדמיתו זה היה משנה, אבל עכשיו מאוחר מדי לתהות בענין. אני מקווה לפחות שחנין יעיר לכולנו יצליחו לבצר את חולדאי מלעשות שטויות גדולות מדי בקדנציה הקרובה, ויטו את הכף בכל זאת.
ואני? לא הצבעתי. אני גר בחור שאין לי מושג מי היה בו ראש המועצה הקודם ומי ראוי להכנס, ומה ההבדלים ואפילו מה הנושאים. הייתי נשאר רשום בירושלים, אבל הבירוקראטיה הכריחה אותי לעקור את שורשי רשמית גם במשרד הפנים. לעומת זאת היתה לי כאן אובמה מקומית, שהפסידה בבחירות.
הברושור הזה נדחף תחת מגבי מכוניתי לפני שלושה ימים ועוד עותק שלו הושלך על הדשא, ובדומה גם שני ברושורים של מתמודד אחר. ברור לי ששניהם לא דוגלים בירוק, איכות הסביבה ונקיון עם קמפיין שכזה. אני מקווה שכמויות הברושורים הכרומו שאינם ניתנים למחזור לא מטנפות את מקומותיהם של הקוראים אחרי הבחירות 🙁
אז אחרי שהצגתי את דעותי הנחרצות בנושא דב חנין ותל אביב, אני מציג את לבטי בנושא ברקת וירושלים.
אני לא גר בירושלים כבר 11 שנה. אני מבקר בה הרבה כי יש לי שם משפחה וגם עוד שלושה זוגות חברים. אחד מהם עוזב בעוד חודש. עצוב לי.
לופליאנסקי היה פודל מחמד לעומת מה שפרוש עלול לעולל למאזן בעיר. התקווה הלבנה הגדולה היה שנים ניר ברקת, מישהו שייצג את הצד החילוני של העיר בלי לעצבן את הדתיים והחרדים. מישהו שהיה מוסכם על השמאל והימין. מישהו שתמיד נראה שהוא בעד פלורליזם וחינוך ושמירה על צביון מודרני ואפשרות לחיים חילוניים בעיר הבירה שלנו. מישהו שכל כך ברור שהוא הדבר החילוני-מרכזי הכי טוב, שלא העבודה ולא הליכוד טרחו לשים מועמד ראוי יותר, ופחות או יותר החליטו להסתפק בכסאות מועצה בלבד.
טדי היה ראש עיר מצוין, ומנהל עיריה מחורבן. סלחנו לו על קצת לכלוך ועל צפרדעי הזבל הירוקות והמגעילות, כי הוא גייס תרומות ובנה דברים בטוב טעם והצליח לפייס צדדים ניצים. אולמרט לעומתו הצליח להבריח מקומות עבודה ולהביא קוני בתים עשירים ופרויקטים גרועים ומכוערים כמו הולילנד, שעוד לא גמר לרצוח את קו הרקיע של דרום מערב העיר, והרס רחובות הסטוריים ברחביה כי "אין לשכונה חשיבות הסטורית שמצדיקה שימור", והוריש את שארית מלאכת ההתנשאות והקצנת המלחמה הדתית-חילונית ללופליאנסקי, שפיזר עוד כסף על שטויות וכלום על תחזוקה, עיכב ומרח את הרכבת הקלה ועוד תקע במורד גרוננו גשר מכוער ויקר שלא קשור לאופי הארכיטקטורה והתרבות בעיר, ממוקם במקום שאי אפשר לראות את יופיו הארכיטקטוני גם אם היה תואם את העיר, ועוד יעלה תקציבי תחזוקה של מליונים לאורך השנים, מה גם שנתגלו פה כ"כ הרבה כשלונות בניה וביצוע, שאני אישית מפחד לנסוע מתחתיו. אה כן, והוא גם שונא הומואים.
אז לברקת היה צ'אנס להחזיר את העיר אולי צעד או שניים אחורה, לימי טדי היפים גם אם לא מושלמים, ובמקום זה, ברקת פתאום נראה מארגן הסכמים קואליציוניים שדורכים לאנשי השמאל בעיר על כל הבהונות וגם על ביצה או שתיים. שבועים שלפני הבחירות והוא יורה למעט שמאלני העיר שנשארו צרור יריות ביד שאמורה היתה להצביע לו בקלפי. אז אומרים לי חברים שלא אתרגש, זה רק דיבורים וגישושים, עוד לא ביצועים, האויב האמיתי הוא רק פרוש. פרוש באמת לא רק הקים את הר חומה ומתכנן אג'נדה עוד יותר חרדית מלופי, אבל אני לא צריך גם ראש עיר שמארגן קולות תמורת הקמת שכונה חרדית בלב שכונות ערביות במזרח העיר בשביל ליתור רצף התיישבות עד התנחלות מעלה אדומים. זה חרחור מלחמה מוזר ומטריד. מצד אחד הוא רוצה לאחד את ישובי מקיף ירושלים כמו מבשרת ואחרים כדי לפתור את בעיות התקציב שבעיר, ומצד שני הוא מדבר על עוד שכונה חרדית, שתקבל יותר משתשלם, כשלידה כפרים ושכונות שמוזנחות 40 שנה על ידינו (כן, כולל טדי) ועוד מי יודע כמה לפנינו. אם מישהוא שכח, האינתיפאדה הראשונה בשנות השמונים התחילה מהבערת צמיגים באבו טור, שני מטר ממרכז ירושלים, במחאה בין השאר על יחס מפלה ברמת שירותי העיריה בשכונה. חבית אבק השריפה הכילה הרבה מאוד דברים אחרים, אבל אם זכרוני לא מטעה זה היה מרכיב בפיוז שהצית. מה עובר לניר ברקת בראש?
