נשיא עם גישות חדשות

אובמה לא מחכה להכנס לבית הלבן כדי לדבר עם העם, הוא מקים אחר מראש לעדכונים ומשוב. הוא לא מדבר רק עם כתבים, הוא גם פותח ערוץ ביוטיוב ומבטיח שיחה שבועית. זה לא דבר של מה בכך. אחת הביקורות העיקריות שעלו מול בוש כבר בשנה הראשונה לכהונתו היתה עד כמה הוא ממעט לדבר אל העיתונות או אל הקהל בכלל, ורק שולח החוצה את קציני העיתונות שלו, שהתחלפו בקצב מסחרר מאוד. הוא גם נתן רמז לזה שכמה מחסומי התבטאות יתפרקו פה בנאום הראשון שנתן בבית הלבן, ששם התייחס לכלב הנשיאותי שיאומץ כ"מעורב, כמוני". אני מקווה שזה אומר שפוליטיקל קורקטנס תקבל את הפרופורציות שלה, ואנשים יתחילו לדבר באופן ישיר כמו שצריך על נושאים, בלי שכבות של כחל וסרק שיווקיות.

עד היום אובמה שידר יושרה ורצון לחוסר מיסוך. הקמפיין אילץ אותו עדיין לשמור בבטן כל דיבור מפורט על נושאים שנויים במחלוקת כמו נושאי ההפלות, מערכות ההגנה ודברים אחרים. אני מקווה שהוא באמת ימשיך עם הקו ואולי יאלץ פוליטיקאים במדינות אחרות, כמו ישראל, להיות יותר ישרים עם הציבור, או לפחות להזכיר לתושבי ועיתונאי מדינות אחרות שזכותינו לדרוש מהמנהיגים שלנו יושרה ואמינות.

למה כל זה עולה? כי אני בזווית העין, איפה שלאט נמוגה דמותו של אולמרט, רואה אותו נואם פתאום על שתי מדינות לשני עמים, חלוקת ירושלים ועוד כל מני דברים שנלקחו ממצעה של מר"צ ושמאלה. אין לי ספק שיש ימים שהוא חושב ככה, אבל זה לא איך שהוא מתנהג וחושב כל הזמן, ולכן לאף אחד לא ברור מה הם דיבורי השלום האלו פתאום, ואיך הוא בחר בצורה מוזרה את עצרת הזיכרון לרבין כדי לפתוח בהם. אני מרגיש שיש פה משהו מסריח ולא אמיתי, רק שקשה לי עדיין להבין מה הוא בדיוק, מלבד למוטט קצת את מעמדה של "קדימה" לקראת הבחירות. במי הוא נוקם? למה במפלגה כולה? האם זה לא מעביר את השלטון בצורה חלקה ויפה לימין בבחירות הקרובות? שלא תבינו אותי לא נכון, אני מעדיף שתי מדינות מאשר מדינה דו-לאומית או האינתיפאדה הלא נגמרת, אבל למה הוא זורק את זה למרכז החדר כפצצת סירחון בסוף הקדנציה שלו? אם אלו דעותיו, למה הוא לא פעל בהן עד היום?

אז אני מאחל לכולנו שיח פוליטי מסוג חדש. גם בתחום הזה אובמה מחזיק ביכולת לעשות מהפך שישפיע על דעת קהל ושיטות תקשורת בכל העולם, אני מקווה שהוא ישתמש בו לטובה. אני רוצה לחזור לראות ראש ממשלה ישראלי שפיו ולבו שווים. כרגע ההרגשה היא שכל פעם עולה אצלנו מנהיג שפיו ולבו לא שווים כלום.

2 Replies to “נשיא עם גישות חדשות”

  1. עירא,
    אם טריק עובד פעם אחת, למה לא לנסות שוב לראות אם עוד פעם יפעל?
    עופר שלח (ועוד כתב שלא זכור לי שמו כרגע) הוציאו ספר על ההתנתקות שבו הוכיחו חד וחלק שכל ההתנתקות היתה מהלך להציל את שרון ובניו מהמשפט לגבי שוחד. נתנו את עזה וגוש קטיף בתור איזה "מנחה" לפלסטינים, העיקר שבשמאל יאהבו את שרון ויתארגו אותו. זה עבד? לא ממש. הבן נכנס לכמה חודשים לכלא והאבא.. עד היום מאושפז במצב קומה.
    אולמרט החליט גם לבצע טריק דומה, רק שאין לו שום מנדט להחזיר אפילו רבע אבן לפלסטינים, אז מה עושים בשביל להתלקק לשמאל? שולפים את המצע של מרצ, לומדים אותו בעל פה, ומדקלמים אותו בראיונות סוף שבוע בעיתונות, בטקס הזכרון לרבין, וגם במושב לפתיחת הכנסת.
    אני יודע שזה נשמע מאוד תאורתי ואולי לא נכון, אבל זה לא אני זה שהמליץ לו לעשות את הדברים האלו, מי שהמליץ היו אלו בדיוק שהמליצו לשרון לעשות את זה – פורום החווה, ואני מאמין שהם יודעים על מה הם מדברים ואיך לתחמן גופים רבים.
    זה כל כך מזכיר את הסרט Wag the Dog שזה מדהים! מי שלא ראה, מומלץ בדחיפות!

  2. ההתנתקות אכן היתה תוכנית לעשות לתקשורת הוקוס פוקוס, אני זוכר את זה. כולנו ראינו כמה זה היה שקוף. השמאל ראה ובלע ברעש את גוש הכעס על התרגיל המוזר כי זה התאים לאג'נדה, אבל כמו שאתה זוכר זה לא חסך חקירה ולא דחה שום דבר בסוף היום.

    במקרה של אולמרט, הוא לא עושה, הוא רק מדבר. זמן כהונתו קצוב וידוע מראש, ובממשלת מעבר, ידיו גם כבולות מלפצוח במהלכים. הנאומים האלו לא יעכבו ולא ימנעו שום חקירות או משפטים.

    אתה יודע מה זה מזכיר לי? רב יהודי זקן ומכובד שכב על ערש דווי, ובמלמולי גסיסה ביקש מתלמידיו להביא לו את הכומר מהעיירה השכנה עם קצת מים קדושים למשיחה. תמהים קראו תלמידיו לכומר, ואז הדהים אותו הרב וביקש להתנצר. "אבל למה, ידידי! אני אולי מדת מתחרה ולפעמים עוינת, אבל למדתי רבות ממך בשיחותינו כל השנים, איך אתה זורק ככה חיים שלמים של אמונה ודבקות?". ענה לו הרב "עזוב… מקומי בעולם הבא כבר נקבע, עכשיו זה רק ענין קטן בשביל הסטטיסטיקה הדמוגראפית אם יהיה פה פחות יהודי אחד או פחות נוצרי כופר ימ"ש!".

    אז אולי אולמרט רוצה פשוט שיהיה כתוב בסטטיסטיקה על עוד פוליטיקאי שמאלני מושחת שהורשע בבית משפט? לך תדע. לי נגמרו ההסברים.

Leave a Reply