Port Charlotte Distillery

Port Charlotte Distillery תתווסף בשנים הקרובות לאוסף הגדל של מזקקות משובחות על איילה. לפני חודש היה טקס החניכה מחדש. ברוכלאדי קנו את כל הציוד של מזקקה שנידונה לסגירה והריסה ואיחסנה אותו מאז 2003 תוך ניהול מגעים עם גורמים שונים, ולבסוף הוסכם לקנות את הבניינים המקוריים של מזקקת Lochindaal בפורט שארלוט שמושבתת מאז 1929 והפכה למוסך רכב ואכסנית נוער.

ברוכלאדי מספרים בגאווה שזו תהיה מזקקה ירוקה וה"Carbon footprint" שלה יהיה 0. מה זה אומר לעזאזל? שלא ילתתו שם עם כבול אלא על גופי חימום חשמליים ממקורות חשמל סולאריים? בלי עשן טבעי? אני יודע שהרבה מזקקות היום שולטות באופן מלאכותי ומדויק על כמות וסוג העשן שמייבש את השעורה אבל זה עדיין בה משרפה של כבול או פחם… למישהו יש מושג על מה הם מדברים? או שאני אצטרך לחכות חודשיים כדי לברר…. 🙂

דברים שרואים משם – טיוטא למסלול הטיול

בשיטוטי לחומר על סקוטלנד אני עושה שימוש בגוגל ארץ שמפנה אותי לאתרים מעניינים וכל מיני פורומים אחרים. כך גיליתי בין השאר את טירת קילברן שכדי לגייס כסף לשיפוץ כמה קירות פשוט שכרו כמה אמנים לצייר על הטירה עד שיהיה מספיק כסף לשפץ אותה והיצירות יקולפו. מצאתי גם תעלה מוגבהת עם מעלית אסדות. אין לי מושג איך מאיפה הצליחו לצלם את המפלצת, ולמרות ההסברים של ארכימדס, לא הבנתי איך מעלים אסדה של 1800 טון 30 מטר באויר…

אבל לתכלס… התכנסנו כאן הערב לצייר מסלול ולקבל עצות. חרשתי עם גיא קצת ברשת, ויקיפדיה והרבה גוגל ארץ (משוגע מה שהולך שם! שנתיים אני מכור ועדיין מגלה כל יום חידושים!)

אנחנו יוצאים לפנות בוקר ב14 לספטמבר (והמספרים בהמשך מציינים תאריכים בו). האילוצים שבנינו סביבם כוללים ביקור במזקקות שחפצה נפשינו שלא בסופ"ש (כי מי יודע אילו מהן פתוחות אז למבקרים), המעבורת מאיילה לאובן מפליגה רק אחת לשבוע ביום רביעי, ומעבר לזה הכל מאוד גמיש. אם לדעת מישהו שיודע דבר לא שמרנו מספיק זמן לאתר זה או אחר, ספרו לנו 🙂 כמו כן אם יש מסעדות מומלצות על המסלול, או לחלופין אם יש מדריך שאתם ממליצים במיוחד (לונלי פלאנט? ראף גייד? מדריך "אבא-של-יאיר" לפיד?)

את המסלול הזה מלווה שוב קובץ KMZ (מעודכן מהיום!) למי שיש גוגל ארץ; ולמי שאין, אפשר להציץ במראי המקום שיפורטו למטה דרך גוגל מפות.

עם התנצלות עמוקה לבריטים ולהיסטוריה הארוכה שלהם, אין לי מושג מספיק ואני לא משוגע על ביקור במדשאות רק בגלל שהיה בהן קרב מפורסם. לא יודע בדיוק מי היה וואלאס או מתי היו קרבות פאלקירק הראשון והשני, אני מניח שאשלים את זה בדרך. אני לטיול הזה יוצא בשביל נופים, כמה טירות פה ושם, וכמובן אוכל טוב וסינגל מאלטים…

ימי הטיול:

14 לספטמבר: יורדים מהמטוס ב14:00, מתארגנים על אוטו ומלון, נשאר בערך ארוחת ערב ולישון.

15: שבת באדינבורו, זמן להכיר את העיר ולהתרגל למבטא.

16: יום ראשון נוסעים לאט מערבה, הכביש המהיר לוקח אותנו דרך גלאזגו, נעצור באכנטושן אם פתוח ביום ראשון, נעבור ליד לוך לומונד, דרך כבישים מתפתלים בין הרים, ומפגש הואדיות "Rest and be Thankful", פיורדים קטנים ולבסוף עולים על מעבורת לאיילה בנמלצ'יק בשם קנאקרייג.

17: טיולים באיילה וכמה מהמזקקות החביבות עלינו.

18: טיולון בג'ורה וכמה שנפיק יותר מאיילה אם נשאר…

19: יום "דבר כמו שודד ים" הבינלאומי! שני שודדי הים עולים בבוקר במיטב המסורת עם מכוניתם על המעבורת להפלגה של ארבע שעות לאובאן, ומטילים שם עוגן ללילה, והולכים לחפש רום במסבאות המקומיות (אגב, אובאן מאוד קרובה לאי "רום" אבל לא נהיה שם. ולצערי אין שם גם Monkey Island).

20: מתעוררים מרועננים בבוקר חמישי סתווי, נוסעים בניחותא לבקר בטירת סטוקר (הידועה גם כ"טירת אהההההההההההההרג" מסצינת הסיום של מונטי פייתון והגביע הקדוש), נציץ בגלן קו, אינקרי והמגדלור החביב של קלוולין (בנקודה הזו כבר יצאו לנו המגדלורים מהאף אני בטוח) ונמצא מקום לישון בפורט וויליאם.

21: חותכים בהרים ועולים לאי סקאי (על שם העור המזויף של מושבי האוטו), מלטפים כבשים ונהנים מהנוף, ואולי מספיקים לבקר בטאליסקר, אבל לא חובה…

22 שבת: ממשיכים לטייל בסקאי חצי יום, ואחרי ארוחת הצהריים יוצאים להרים לכיוון אינברנס. או שמגיעים או שמוצאים בדרך צימר.

23 ראשון: מטיילים קצת בלוך נס "כי חייבים" וכשנמאס חוזרים ומטיילים באינברנס שנראית כמו מקום חמוד. אם גלן אורד פתוח בשבת אז מבקרים.

24: משלימים ביקור בגלן אורד (אם לא היה פתוח בראשון), ונוסעים בניחותא לספיסייד דרך אלגין ואולי מקומות שווים אחרים. המלצות? בערב ישנים בפונדק קרייגלאקי שקראתי עליו המלצות, על גדת הספיי ממול מזקקת מקאלאן.

25: מתברברים בכיף בין עוד מזקקות ספייסייד והרים וגבעות, ואחרי הצהריים נוסעים דרומה. שתי שאלות:
א. לעקוף את ההרים ממזרח ו/או לבקר באברדין? לעבור דרך ההרים? לעקוף את ההרים מהמערב? אנחנו נוטים לנסיעה דרך ההרים אבל אולי אנחנו מפספסים משהו.
ב. לסיים את היום בדאנדי או בפרת'? איפה יותר חביב?

26: מתעוררים ונוסעים לאיטנו לטיול באיזור ומסיימים בערב באדינבורו.

27: עוד יום טיולים באדינבורו או לחלופין גלאזגו אם נחליט לקפוץ לשם בכל זאת.

28: חצי יום בקושי, ב14:00 צריך להחזיר את האוטו ולהתייצב לטיסה.

השאלות:
* האם יומיים באיילה וג'ורה זה טוב? פחות מדי?
* אנחנו נוטים לשים את האיים בהתחלת המסע אבל אולי נכון לשמור אותם לסוף?
* דאנדי או פרת'?
* אברדין או לא?
* אם מוותרים על אברדין – מאיפה לחצות את ההיילאנדז? מזרח, מערב או באמצע?
* האם יש אתרים שכדאי להוסיף למסלול או לזרוק ממנו?
* למי יש המלצות למלונות, צימרים ומסעדות במסלול?
* כמה סוכר בקפה?

הוועדה לתכנון הטיול לסקוטלנד

התחלנו שמונה, נשרו להם הרבה מהמתעניינים, ועכשיו זה רק אני וגיא. אם יש שלישי ו/או רביעית שרוצים להצטרף אז הזמן זה עכשיו!
למי שיש עצות לתת, אז פרסמתי כאן בעבר את הKMZ לגוגל ארץ, והנה גם הKML לגוגל מפות (למי שלא רוצה להתקין תוכנות), שמראה את המקומות שבינתיים סימנתי במסלול שאנחנו רוצים להגיע אליהם((למרות שבגוגל מפות פוזר המסלול שהכנתי וסודר אותם לפי א"ב)).

גיליתי שקשה למצוא בחנויות בארץ מדריכים לסקוטלנד. אבל לא נורא, הפסד שלהם! אני במקום זה מצאתי די הרבה חומר מקוון, למשל The Visitor של מקומון ההיילנדס המערביים. מהאתר ניתן להוריד כמה ברושורים שביחד יוצרים חוברת הדרכה לאיים עם קצת פרסומות (אין ארוחות חינם) אבל מפת טיול לא רעה בכלל ובנוסף – שעה של תוכניות מוקלטות MP3 שאפשר לנגן בדיסק באוטו כשמטיילים באי וללמוד סופסוף איך לבטא את שמות המקומות כראוי וקצת גאלית בסיסית וטיפה מוסיקה מקומית 🙂 פשוט גאוני… עכשיו אני יודע שלא רק ויסקי יש שם בהרים, גם מגוון צימרים וחלום של צמר לכל סורג וסורגת שמכבדים את עצמם, ויש את מבחר האתרים ההיסטוריים של שבט מקלאוד, כולל כנסיית טרומפאן, שם טבחו בהם שבט מקדונאלד בקרב עקוב מדם, שאולי מסביר למה סרטי ההמשך של "איש הנצח" כ"כ מחורבנים, או למה בכלל הופקו (כי לא נשאר מי שיתנגד אחרי הHostile takeover של מקדונאלד?)

מדריכים אחרים אני אוגר כרגע בט.עי.ם. אם לא אמצא משהו יותר טוב.

למה הועדה בכותרת? אנשי האיים צוחקים שהחיים כ"כ רגועים ומשעממים שכדי להוסיף עניין לחיים הם מקימים ועדות לכל דבר. למעשה הצטרפות לרשימת התפוצה של מזקקת ארדבג מזכה אותך בתואר "חבר ועדה", ובעיתון מדי כחצי שנה עם החדשות המקומיות המרעישות על כבשים שמלכלכות כבסים בייבוש כשהן עוברות בחצרות הכפר, והועדה החדשה שהוקמה כדי למצוא פתרון… אני קורא ומתמוגג מהרעיון של לגור במקום כזה 🙂 הצד השלילי הוא כנראה הרעיונות שיש לועדות לגבי ניהול ציבורי: מצאתי עכשיו כתבה שמסבירה בדיוק למה צריך GPS לטיול – כל מחוז ארגייל (המערב והברידים הפנימיים כמו איילה וג'ורה) עובר עכשיו החלפת שלטים שהיו תקינים לגמרי לשלטי דרכים עם שמות כפולים בגאלית ובאנגלית. מילא שזה מבלבל גם את המקומיים דוברי הגאלית, אבל הבעיה העקרית היא שהשלטים הישנים הורדו אבל חדשים לא הותקנו, ועונת התיירות בפתח. איך יסתדרו התיירים אם אפילו המקומיים הולכים לאיבוד? חשבו על כביש י-ם ת"א, איילון וכל כביש החוף ללא שילוט…

מחר: המסלול שהתחלתי לתכנן.

קופי השבת

ישו וחיות אחרות, הוא השם החדש (זמני? סופי?) של הבלוג של גיא, אותו הגיא שהתארח אצלי לכמה בלוגים (בעיקר על יין) בחודשים האחרונים. הוא יודע לכתוב ויש לו על מה. חוץ מבדיחות שחוקות על שלמה ארצי, הוא יספר לכם על אלכוהול, אוכל, רוק קל וכבד, ג'אז וסקס (אני מקווה). לא זרקתי אותו מכאן, חי יהוה! רק רמזתי לו שהגיע הזמן שיצא מהבית כי יש לו מה להגיד 🙂

עדכון: שם הבלוג שונה לSabbath Monkies וטוב שכך 🙂

סופו של הארי פוטר

בשיטוטי באתרים סקוטיים נתקלתי בראיון עם רולינג לגבי סיום כתיבת הספר השביעי, שיוצא עוד שבועיים. מסתבר שהיא מודה ברצח של שתי דמויות מרכזיות (אבל היה לה קשה עם זה. היא שתתה חצי בקבוק שמפניה ונורא בכתה ונמרחה לה המסקרה!). היא עדיין טוענת שהדמות של הארי לא מבוססת על אף אחד (תוך התעלמות סדרתית מקומיקס של גיימן על ילד-עם-צלקת-במצח-שמגלה-שהוא-קוסם ועוד מראי מקום אחרים). את מילות הספר האחרונות היא כתבה לבדה בבית מלון עם השמפניה דלעיל והמון טישיואים. קשה להיות מליארדר.

הראיון המלא עם ג'ונת'ן רוס הערב בBBC למי שקולט. אני לא טרחתי בינתיים לקרוא מעבר לספר הרביעי, הבנתי את הפואנטה, אבל השגעון התרבותי מרתק 🙂