Slim Dusty – A Pub With No Beer היא קלאסיקה אוסטרלית, כנראה הגרסא שלהם ל"זה לא כל כך נעים לראות גן סגור" של גפן
ותודה לעמוס שהעשיר את עולמי 🙂 הוא מספר שזה אחד השירים הכי פופולאריים במדינה, פחות או יותר "המנון העם" האלטרנטיבי. השיר הלאומי אם תרצו 🙂
דעות שמאל של איש אקסטרא-אקסטרא-אקסטרא-לארג'
הדברים הקטנים שבשבילם שווה לחיות
Slim Dusty – A Pub With No Beer היא קלאסיקה אוסטרלית, כנראה הגרסא שלהם ל"זה לא כל כך נעים לראות גן סגור" של גפן
ותודה לעמוס שהעשיר את עולמי 🙂 הוא מספר שזה אחד השירים הכי פופולאריים במדינה, פחות או יותר "המנון העם" האלטרנטיבי. השיר הלאומי אם תרצו 🙂
סרט חדש של JMS מגלגל שתי עלילות תוך 75 דקות. אותם שחקנים (מינוס ג'קאר הנהדר כי קטסולאס נפטר בשנה שעברה). הדעות בין מתלהבות מאד לבין 'נו מילא, סטראז'ינסקי ידפוק לנו שוב איזה "ריינג'רס"'. בקרוב באתר טורנטים בקרבתכם 😛
היום הלכתי עם גיא ושי ל"מת לחיות 4", ולפני הסרט עולה הזהרה לבל יקליטו יושבי האולם את הסרט (יענו מה שנקרא CAM באתרים המדוברים). שי מיהר להוסיף "למה להם לבזבז זמן לצלם כשזה פשוט נמצא כבר באינטרנטים, וציין שהם יכולים לשים שם פשוט את הלינק לטורנט וחסל 🙂 הסרט חביב וחסר אמינות עלילתית כרגיל אבל כיף בלתי פוסק של שעתיים. אני ממליץ בחום. בינתיים תהנו מראיון של קווין סמית (שגם משחק בסרט) עם ברוס ויליס. מומלץ…
בבואי לשכור רכב לטיול גילינו שההבדל בין אוטו גיר רגיל לבין אוטו מטי הוא $300-400 בשכירה וכמובן שעוד הרבה בדלק. הפרש של 1500-2000 ש"ח תוך השבועיים של הטיול. סוכן הנסיעות לא סיפר לנו את זה (יחי האינטרנט). קחו בחשבון בפעם הבאה שאתם יוצאים לחו"ל…
יצרתי קשר עם הוצאת שטיינהארט קציר, שתחת המותג "העולם" מייבאים לארץ ומתרגמים הרבה ממדריכי הטיולים ובינהם הלונלי פלאנט הפופולארי. 168 ש"חים בשביל הזמנה מיוחדת של המדריך הסקוטי, לא פחות, שיגיע עוד שבוע לארץ. מהדורה עברית לא יצאה מאז 2001 כי כנראה אף אחד לא קנה אותה. הצצה מהירה באמאזון מצאה לי את אותו הספרון ב$15, ועוד $7 משלוחה, ועדיין זה חצי המחיר ובאותה מהירות הגעה של שטיינהארט קציר.
דא עקא, כי אני לא מסוגל לקפוץ להזמין באמאזון בלי לשפוך כספים על ימין ועל שמאל. אם הספרון עולה חצי המחיר הרי שאפשר להוציא את אותו הסכום ולקנות שניים! אבל מי היותר טוב? קוראים את ביקורת הקונים על הלונלי, אח"כ ראף גייד, אח"כ פודור, אח"כ BAA (פרומר) ועוד יש את אייוויטנס של DK ואת הירוק של מישלן… כל אחד מהולל ועל כל אחד מהם יש גם ביקורת שלילית אחת לפחות, ובכל אחד מהם יש משהו שאין באחרים… והפיתרון הנכון הוא כמובן לקנות שלושה (ואף אחד מהם לא הלונלי בסוף :-))
אובססיה? נההההההה……
גם סאנדיסק, חברה ישראלית גאה, הדרדרה לכדי ייצור של דיסק USB לפקאצות. ביהולד! הקרוזר פלור (יענו פרח בצרפתית).
gorillapod הוא הגאדג'ט הכי מגניב שראיתי שנים. במחיר 400 ש"ח טיפה יקר בארץ (אני מדבר על הגרסא הכי מסיבית שלו שמחזיקה 3 קילו), אבל עדיין שווה. אני אקח אחד איתי לסקוטלנד במקום חצובה גדולה וכבדה.
חשבתי איך הגב הדפוק שלי יסחוב גם DSLR וגם גוף EOS3 בשביל שקופיות אבל ידידי הצלם ציון אפרתי הזהיר אותי שאין מה לדבר על וולוויה בסקוטלנד, ובמיוחד בספטמבר, כי מדובר במדינה קרה ומעוננת, והצבעים היחידים שיקפצו כראוי מהצילום יהיו בעזרת פוטושופ בלבד. אני אשמח לשמוע ממישהו דעות נוגדות (שי?).
אם אני מוותר על גוף פילם אני לוקח איתי את הDSLR בלבד, את ה12-24 בשביל תמונות רחבות, ו70-200 (או את ה2.8 שלי או 4L בהחלפה עם חבר כדי לחסוך 600 גרם). נשאלת השאלה אם גם לקחת את ה85/1.8 הנהדרת לפורטרטים בכלל ותנאי אור נמוכים בפרט, ואת ה28-75/2.8 בגלל הטווח הנוסף הנוח (והיא שוקלת מעט).
לדעותיכם אגיל ועם עצותיכם אעלוץ.