צילום בסקוטלנד

gorillapod הוא הגאדג'ט הכי מגניב שראיתי שנים. במחיר 400 ש"ח טיפה יקר בארץ (אני מדבר על הגרסא הכי מסיבית שלו שמחזיקה 3 קילו), אבל עדיין שווה. אני אקח אחד איתי לסקוטלנד במקום חצובה גדולה וכבדה.

חשבתי איך הגב הדפוק שלי יסחוב גם DSLR וגם גוף EOS3 בשביל שקופיות אבל ידידי הצלם ציון אפרתי הזהיר אותי שאין מה לדבר על וולוויה בסקוטלנד, ובמיוחד בספטמבר, כי מדובר במדינה קרה ומעוננת, והצבעים היחידים שיקפצו כראוי מהצילום יהיו בעזרת פוטושופ בלבד. אני אשמח לשמוע ממישהו דעות נוגדות (שי?).

אם אני מוותר על גוף פילם אני לוקח איתי את הDSLR בלבד, את ה12-24 בשביל תמונות רחבות, ו70-200 (או את ה2.8 שלי או 4L בהחלפה עם חבר כדי לחסוך 600 גרם). נשאלת השאלה אם גם לקחת את ה85/1.8 הנהדרת לפורטרטים בכלל ותנאי אור נמוכים בפרט, ואת ה28-75/2.8 בגלל הטווח הנוסף הנוח (והיא שוקלת מעט).

לדעותיכם אגיל ועם עצותיכם אעלוץ.

20 תגובות בנושא “צילום בסקוטלנד”

  1. למר ציון אפרתי היקר, וכל מי שמקשיב לו
    אתם כולכם מוזמנים לראות את שלושים הולויות שצילמתי בספטמבר 95 בסקוטלנד, במופע שקופיות מרהיב מלווה בכמויות גדולות של ויסקי טוב ואוכל רע (כמנהג המקום)

  2. בתור אדם שהשימוש במצלמה זר לו, אתה מפחיד אותי עם כל המונחים האלה. זה נורא כמעט כמו מצגות של חברות טכנולוגיה.

  3. From my little experience travelling around with SLR (I'm talking about `92 and `94, no digitals yet back then), I hardly ever needed to use the tele lens and had the best use from the wide angle 24mm lens, so if you are asking about saving weight I'd suggest looking at dropping the tele's and concentrating on wide angles. They also usually go with larger aparture.
    (The only time I wished I had a longer tele was when I went whale watching and couldn't zoom close enough to fill the frame with the tail even with my 200mm lens, even then it turned out not bad).

  4. 70-200 מצוינת לפורטרטים, אני לא הולך לצלם ציפורים כ"כ.

    מצד שני אם אני באמת רוצה טלה, הרי שעל DSLR יש מכפיל (למעשה אפשר לקרוא לו "מקדם קרופ") של 1.6, כלומר היא הופכת ל120-320 בערך, ויש לי מכפיל אורגינלי של קנון שהופך את 70-200/2.8 אחרי ה"הכפלה" הנוספת של הגוף ל240-640/5.6 שזה בכלל לא רע, במיוחד בהתחשב בעובדה שצילמתי כמה פעמים בחיי עם 600/4L שהרי שוקלת למעלה מ8 קילו, ומדובר באיכות מעולה ורק סטופ אחד פחות של אור…

    חוצמזה זרוקה לי כאן בצד עצמית מראות של ויויטאר (קטנה וקומפאקטית) שמארק פעם קנה ב$100, היא 500 מ"מ, צמצם קבוע 10 ופוקוס כמובן ידני לגמרי, ומכריחה אותך לעבוד במצב ידני עם הגוף. עם המכפיל היא הופכת להיות (על גוף דיגי) עוף מוזר של 1600 מ"מ אבל f/16. כיף חיים לציד ציפורים בזול :-)

    אבל כל זה בא להגיד שאני _לא_ מחפש לצלם ציפורים, מקסימום פורטרטים.

  5. יוגנד הם אמינים, גדולים, אבל לא בהכרח זולים. יש פוטופילם, קאמרה ואחרים. את הציוד שלי קניתי בקאמרה, B&H, יד שניה, ש.פ.ע. יבואני סיגמה ואחרים (אני לא חושב שאי פעם קניתי משהו גדול ביוגנד, אבל הם היו במקומות שהשוויתי כשעשיתי סקר שוק).

  6. SLR – מצלמת רפלקס, כלומר הגופים הגדולים יותר שהצצה בעינית מראה לך את הנושא דרך העצמית האמיתית ולא דרך חלון הצצה.
    DSLR – כנ"ל אבל דיגיטאלי.
    וולוויה – סרט שקופיות מדהים וחסר תחרות של פוג'י. ידוע בצבעים וחדות מאוד מרשימים. צלמים רבים נשבעו שביום שבו יפסיקו לייצר אותה הם יפסיקו לצלם.
    70-200, 12-24: טווחים של אורכי מוקד, או בשפה פשוטה – רוחב התמונה. עצמית רחבה (24-35 בערך) טובה לצילום קבוצת אנשים, נוף, התרחשויות אחרות עם הרבה פרטים. 70-120 מצוינות לצילום פורטרט של פנים בלבד. 200-600 ומעלה אלו אורכים שכבר מתאימים כמעט אך ורק לצילום טבע ממרחק. כל צילום וזווית הראיה המתאימה לו. אם תחפש ברשת תוכל למצוא עוד הרבה הסברים ודוגמאות. בצד שמאל תמצא קישור אל האתר החביב "קליקי" שהקמתי לפני כמה שנים לצורך דברים כאלו בדיוק.

  7. צעצוע נחמד, נראה לי שאקנה אותו לאבא שלי ליום ההולדת הבא שלו.

    אגב, אשמח לדון איתך יום אחד על מצלמות, אני בכיוון של לקנות DSLR (אני בכיוון הזה כבר שנה וחצי) ונראה שיש לי הרבה ללמוד ממך. אז כנראה במפגש בלוגרים הבא :)

  8. ויש גם סקירות טובות של ידידי מקס באתר d-spot.co.il ודיסקוסים שם בפורומים.

    אבל ראשית צריך לדעת מה ב|ריס רוצה וצריך…

    אגב עמוס, אנשים משדרגים בארץ DSLR יותר מהר ממה שהם משדרגים PDA. זה מטורף. ולא כולם בגלל "ערך גאדג'ט" אלא לפעמית מסיבות מוצדקות כמו חיישן פחות רועש, שנותן לצלם בבית בISO גבוה בלי פלאש.

  9. I might have upgraded too back "in the good old days", but I'm a family man with a very tight budget. Even spending 4500NIS on the EOS 350D back then was a major expense for us (hopefully it'll be over soon, the misus has just opened her very own Pilates studio).

    O

  10. זהו, שאני כלל לא בטוח מה אני באמת צריך. מה שאני רוצה זאת מצלמה שבאמצעותה אוכל לצלם באיכות גבוהה. מצלמה שבעזרתה אוכל באמת ללמוד צילום באופן עצמאי (למטרות צילום חובבני בלבד) ושלא תעשה את הכל בשבילי (שאוכל לשלוט בכל אספקט ופרמטר. כמובן שיש את עניין התקציב, אבל זה נושא שאפשר לדון בו אחרי שיהיה לי איזשהו כיוון כללי.

    לצורך העניין, המצלמה האישית שלי כרגע, היא SLR של מינולטה – דגם DYNAX 505si. בעקרון יש לי גם point & shoot דיגיטלית פשוטה של אולימפוס, אבל אני לא באמת לוקח אותה ברצינות.
    מצלמות נוספות שיש בבית הן Canon PowerShot A 95 הדיגיטלית של ההורים, ומצלמת ה-Zenit העתיקה של אמא (עם פלאש חיצוני שלא מכיר את המושג סוללות ומתחבר לשקע, ומד עוצמת אור נפרד). בנוסף יש איזה 3-4 מצלמות point & shoot לא דיגיטליות שהיקרה מביניהן עלתה 200 ש"ח (ואני חושב שניתן להסיק הרבה על האיכות שלהן מכך).

  11. Don't discard P&S cameras so easily – many famous great photographers who know their stuff demonstrated that they can get excellent results with P&S and lots of experience (you might refer to them as "photography hackers").
    That said, I learned some about photography and the principles years ago (there are many good books) and think I know my stuff more or less, though without the practice I can't get as good photos as what I've seen from Marc Volovic or Ira.
    Bottom line – DSLR is worth the investment even for an amateur family photographer, but good photographers can get good results with any usable camera (just like good glider pilots can get excellent competition results even with the worst rated gliders).

    O

  12. עדכון מחיר לגורילה-פוד, כרגע ידידי מארו עבר בפוטו שוורץ בירושלים וגילה אותו בחלון ב175 ש"ח בלבד (השוו ל$50 ואולי מס קניה פלוס משלוחה מכל מקום אחר). משיחה עם שמוליק שוורץ (חבר ותיק של המשפוחה) הוא הופך להיות היבואן הבלעדי של ג'ובי וההפצה מתחילה ביום ראשון, והמחיר יעלה ל265 ש"ח שזה עדיין מאוד מאוד ראוי. מי שרוצה כמוני לעשות הזמנה מוזמן להתקשר ל02-6255-046.

  13. כמו שאמר עמוס, גם הA95 תצלח לצילום טוב. יש לך שליטה ידנית על הצמצם ומהירות התריס ועם זה אפשר להתחיל לעבוד. הנקודות שמבדילות קומפאקטית ורפלקסית מפורטות להלן ואתה מוזמן להחליט עם מי מהן נוגעת לצרכיך. אני לפעמים דווקא צריך משהו קומפאקטי ואני חושב לקנות גם קומפקטית בדומה לA95 שלך לארועים מסוימים.

    * לקומפקטיות יש LAG – השהיה של כמה עשיריות עד חצי שניה בין הלחיצה ובין הצילום. לא לילדים שזזים הרבה.
    * לקומפקטיות יש חיישן הרבה יותר קטן (ואני לא מתכוון במגהפיקסלים) ולכן עם יותר "רעש", כלומר הן לא מצלמות טוב ברגישות גבוהה או אפילו בתנאי תאורת בית.
    * לקומפקטיות אין את היכולת להחליף עצמיות וטווחי זום, אני למשל אוהב מאוד ULTRAWIDE
    * לקומפקטיות לרוב אין צמצמים פתוחים במיוחד, עוד מגבלה בתנאי אור חלש.
    * בגלל גודל החיישן הקטן, אי אפשר להגיע לעומק שדה רדוד שחשוב לי מאוד לפורטרטים.

    מצד שני היא קלה ונמצאת איתך בלי תירוצים בכל מקום…

    אם תחליט ללכת על DSLR ויש לך אוסף רציני של עצמיות לדיינקס, אפשר לשקול את גוף הDSLR של סוני-מינולטה. זכור שכניסה לעולם הDSLR זה גוף ועצמיות ופלאש ועוד עצמיות ו… לפני שאתה שם לב הוצאת 10000 ש"ח והיד נטויה. לקנות DSLR עם עצמית קיט ולהסתפק בזה זה כמו לקנות דיגיטלית ברמת PROSUMER ביותר כסף ולהשאר שם, אז חבל.

    לבסוף לגבי שאלת השאלות: מינולטה, קאנון או ניקון? אם החלטת ללכת על DSLR לך על מה שיש לך בשבילו יותר חלקים קיימים (בבעלותך או של חברים שאיתם תצא לצלם ותוכל להחליף ציוד).

    הרבה יותר מזה על מכניקה ואופטיקה לא צריך לדעת. ידע הטכנולוגיה לא משפר את הצילום, רק אימון ופיתוח היצירתיות…

    אתה מוזמן לשאול אותי אם יש לך עוד שאלות. מתי מארגנים עוד פגישת בלוגרים באמת? :-) והפעם צריך לבקש אישור מראש של המשטרה…

  14. What killed the Nikon 4500 for me was the lag in turning on (on top of the slow reaction to photograph and slow focus) – it could take a few seconds where as the Canon EOS 350D turns on in an instant, and can take about 12 frames in a row on high res (but not raw format) before running out of internal memory buffer.
    The Canon also has a higher resolution but that's not the issue with today's average P&S.
    O

  15. רזולוציה מעל 3-4 מגהפיקסל זה פינוק. הDSLR הראשונה שלי EOS-D30 היא מהדור הראשון מ99, יש לה רק 3 מגהפיקסל, אבל הגדלתי תמונות שלה 20X30 ורק מי שיודע לחפש יבחין שזו תמונה דיגיטלית. לA3 ומעלה כדאי 6-8 מגאפיקסל, אבל לא הרבה אנשים מגדילים לכאלו גדלים (אני, אבל אני לא דוגמא :-))

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:wink: :wai: :twisted: :roll: :oops: :mrgreen: :lol: :idea: :evil: :cry: :arrow: :?: :-| :-x :-o :-P :-D :-? :) :( :!: 8-O 8)