טיוטא שניה למסלול הטיול

טיוטא ראשונה פרסמתי בעבר, יש בינתיים עדכונים קלים.

ימי הטיול:

14 לספטמבר: יורדים מהמטוס ב14:00, מתארגנים על אוטו ומלון, נשאר בערך ארוחת ערב ולישון. כנראה נלך לBow bar לפי המלצת איילה, ואני בטוח שנמצא שם גם טיפת אוכל.

15: שבת טיול. נוסעים לאט מערבה, הכביש המהיר לוקח אותנו דרך גלאזגו, נעצור באכנטושן אם פתוח בסופ"ש, נעבור ליד לוך לומונד, דרך כבישים מתפתלים בין הרים, ומפגש הואדיות "Rest and be Thankful", פיורדים קטנים ולבסוף עולים על מעבורת לאיילה בנמלצ'יק בשם קנאקרייג. בדרך נצלם מהים את שלושת המזקקות האהובות של דרום האי וננחת בפורט אלן. נתמקם בצימר שהזמנתי ואולי נספיק גם להופעת ג'אז כלשהיא.

16: יום ראשון טיול במזקקות האי שפתוחות או קפיצה לאי ג'ורה, ואולי עוד הופעת ג'אז אם יש משהו מיוחד.

17: שני – טיולים נוספים באיילה, טעימות טעימות טעימות :-) בערב קבלת פנים של תושבי האי לשני ישראלים שיכורים ומסריחים מויסקי מקומי.

18: עולים על מעבורת חזרה לקינטייר כמו שבאנו. כאן היה פוטנציאלית טיול לאראן, אבל הוא יחכה כנראה לטיול אחר. נוסעים לטייל בין הלוכים ומגיעים אחר הצהריים לאובן. מטיילים בעיר החמודה ובמזקקה.

19: רביעי – יום "דבר כמו שודד ים" הבינלאומי! אבל אנחנו סיימנו עם מסלולי המעבורות, אז נסתפק בלנפנף שלום לנמל אובן (ממנו מפליגות אגב האוניות לאי "רום"!) נוסעים בניחותא לבקר בטירת סטוקר (הידועה גם כ"טירת אהההההההההההההרג" מסצינת הסיום של מונטי פייתון והגביע הקדוש שצולם ברובו בסקוטלנד), נציץ בגלן קו, אינקרי ונמצא מקום לישון בפורט וויליאם.

20: מתעוררים מרועננים בבוקר חמישי סתווי, חותכים בהרים ועולים לאי סקאי ונהנים מהנוף. עלו טענות שבגבעות של צפון האי כל כך יפה שמצלמים שם את כל הפרסומות למכוניות…

21: כנראה עוד יום בסקאי, מספרים לנו שהאזור שווה ביקור של יותר מיום אחד.

22 שבת: אחרי ארוחת בוקר בריאה, יוצאים להרים לכיוון אינברנס. מדובר ב200 ק"מ אבל מספרים לי שזהו כביש הרים צר של נתיב אחד ומתנהלים בו ב40 קמ"ש. מגניב! בערב מגיעים עייפים לאינברנס.

23 ראשון: מטיילים קצת באינברנס ועושים צהריים ב"קונטראסט". אם פתוח ויש זמן – קופצים צפונה לגלן אורד, גלנמוראנג'י, ברורה (קליינליש) ומה שמוצאים. בטיול אחר הייתי עושה גם את החוף הצפוני, אורקני והשטלנדס.

24: משלימים ביקור בגלן אורד (אם לא היה פתוח בראשון), ונוסעים בניחותא לספיסייד דרך אלגין ואולי מקומות שווים אחרים. המלצות? בערב ישנים בפונדק בקרייגלאקי שקראתי עליו המלצות, על גדת נחל הפידיך, קרוב לשפך הספיי ממול מזקקת מקאלאן.

25: מתברברים בכיף בין עוד מזקקות ספייסייד והרים וגבעות, ואחרי הצהריים נוסעים דרומה. כנראה במסלול מאוד לא ישיר בהרים לאברדין.

26: מתעוררים ונוסעים לאיטנו לטיול באיזור ומסיימים בערב באדינבורו.

27: עוד יום טיולים באדינבורו או לחלופין גלאזגו אם נחליט לקפוץ לשם בכל זאת.

28: חצי יום בקושי, ב14:00 צריך להחזיר את האוטו ולהתייצב לטיסה.

השאלות:
* האם יומיים באיילה וג'ורה זה טוב? פחות מדי?
* כמה ימים בסקאי?
* אברדין או לא?
* האם יש אתרים שכדאי להוסיף למסלול או לזרוק ממנו?
על חלק מאלו ועוד, יענו המדריכים שהזמנתי מאמאזון והמישלן האדום שהוא חובה.

נשאר ברשימת הTODO לשבת זו:
* מלון ללילה הראשון באדינברו
* שכירת מכונית
* הזמנת מקומות על המעבורת
* אולי גם הזמנת הלילות באובן ובסקאי
* אולי הזמנת מקום ב"אבסטראקט" או ב"קונטראסט", זוג המסעדות המסקרנות באינברנס.
* הזמנת לילה בפונדק בקרייגלאקי. אני מבין שהוא ספוט מבוקש…

צילום בסקוטלנד

gorillapod הוא הגאדג'ט הכי מגניב שראיתי שנים. במחיר 400 ש"ח טיפה יקר בארץ (אני מדבר על הגרסא הכי מסיבית שלו שמחזיקה 3 קילו), אבל עדיין שווה. אני אקח אחד איתי לסקוטלנד במקום חצובה גדולה וכבדה.

חשבתי איך הגב הדפוק שלי יסחוב גם DSLR וגם גוף EOS3 בשביל שקופיות אבל ידידי הצלם ציון אפרתי הזהיר אותי שאין מה לדבר על וולוויה בסקוטלנד, ובמיוחד בספטמבר, כי מדובר במדינה קרה ומעוננת, והצבעים היחידים שיקפצו כראוי מהצילום יהיו בעזרת פוטושופ בלבד. אני אשמח לשמוע ממישהו דעות נוגדות (שי?).

אם אני מוותר על גוף פילם אני לוקח איתי את הDSLR בלבד, את ה12-24 בשביל תמונות רחבות, ו70-200 (או את ה2.8 שלי או 4L בהחלפה עם חבר כדי לחסוך 600 גרם). נשאלת השאלה אם גם לקחת את ה85/1.8 הנהדרת לפורטרטים בכלל ותנאי אור נמוכים בפרט, ואת ה28-75/2.8 בגלל הטווח הנוסף הנוח (והיא שוקלת מעט).

לדעותיכם אגיל ועם עצותיכם אעלוץ.

דברים שרואים משם – טיוטא למסלול הטיול

בשיטוטי לחומר על סקוטלנד אני עושה שימוש בגוגל ארץ שמפנה אותי לאתרים מעניינים וכל מיני פורומים אחרים. כך גיליתי בין השאר את טירת קילברן שכדי לגייס כסף לשיפוץ כמה קירות פשוט שכרו כמה אמנים לצייר על הטירה עד שיהיה מספיק כסף לשפץ אותה והיצירות יקולפו. מצאתי גם תעלה מוגבהת עם מעלית אסדות. אין לי מושג איך מאיפה הצליחו לצלם את המפלצת, ולמרות ההסברים של ארכימדס, לא הבנתי איך מעלים אסדה של 1800 טון 30 מטר באויר…

אבל לתכלס… התכנסנו כאן הערב לצייר מסלול ולקבל עצות. חרשתי עם גיא קצת ברשת, ויקיפדיה והרבה גוגל ארץ (משוגע מה שהולך שם! שנתיים אני מכור ועדיין מגלה כל יום חידושים!)

אנחנו יוצאים לפנות בוקר ב14 לספטמבר (והמספרים בהמשך מציינים תאריכים בו). האילוצים שבנינו סביבם כוללים ביקור במזקקות שחפצה נפשינו שלא בסופ"ש (כי מי יודע אילו מהן פתוחות אז למבקרים), המעבורת מאיילה לאובן מפליגה רק אחת לשבוע ביום רביעי, ומעבר לזה הכל מאוד גמיש. אם לדעת מישהו שיודע דבר לא שמרנו מספיק זמן לאתר זה או אחר, ספרו לנו :-) כמו כן אם יש מסעדות מומלצות על המסלול, או לחלופין אם יש מדריך שאתם ממליצים במיוחד (לונלי פלאנט? ראף גייד? מדריך "אבא-של-יאיר" לפיד?)

את המסלול הזה מלווה שוב קובץ KMZ (מעודכן מהיום!) למי שיש גוגל ארץ; ולמי שאין, אפשר להציץ במראי המקום שיפורטו למטה דרך גוגל מפות.

עם התנצלות עמוקה לבריטים ולהיסטוריה הארוכה שלהם, אין לי מושג מספיק ואני לא משוגע על ביקור במדשאות רק בגלל שהיה בהן קרב מפורסם. לא יודע בדיוק מי היה וואלאס או מתי היו קרבות פאלקירק הראשון והשני, אני מניח שאשלים את זה בדרך. אני לטיול הזה יוצא בשביל נופים, כמה טירות פה ושם, וכמובן אוכל טוב וסינגל מאלטים…

ימי הטיול:

14 לספטמבר: יורדים מהמטוס ב14:00, מתארגנים על אוטו ומלון, נשאר בערך ארוחת ערב ולישון.

15: שבת באדינבורו, זמן להכיר את העיר ולהתרגל למבטא.

16: יום ראשון נוסעים לאט מערבה, הכביש המהיר לוקח אותנו דרך גלאזגו, נעצור באכנטושן אם פתוח ביום ראשון, נעבור ליד לוך לומונד, דרך כבישים מתפתלים בין הרים, ומפגש הואדיות "Rest and be Thankful", פיורדים קטנים ולבסוף עולים על מעבורת לאיילה בנמלצ'יק בשם קנאקרייג.

17: טיולים באיילה וכמה מהמזקקות החביבות עלינו.

18: טיולון בג'ורה וכמה שנפיק יותר מאיילה אם נשאר…

19: יום "דבר כמו שודד ים" הבינלאומי! שני שודדי הים עולים בבוקר במיטב המסורת עם מכוניתם על המעבורת להפלגה של ארבע שעות לאובאן, ומטילים שם עוגן ללילה, והולכים לחפש רום במסבאות המקומיות (אגב, אובאן מאוד קרובה לאי "רום" אבל לא נהיה שם. ולצערי אין שם גם Monkey Island).

20: מתעוררים מרועננים בבוקר חמישי סתווי, נוסעים בניחותא לבקר בטירת סטוקר (הידועה גם כ"טירת אהההההההההההההרג" מסצינת הסיום של מונטי פייתון והגביע הקדוש), נציץ בגלן קו, אינקרי והמגדלור החביב של קלוולין (בנקודה הזו כבר יצאו לנו המגדלורים מהאף אני בטוח) ונמצא מקום לישון בפורט וויליאם.

21: חותכים בהרים ועולים לאי סקאי (על שם העור המזויף של מושבי האוטו), מלטפים כבשים ונהנים מהנוף, ואולי מספיקים לבקר בטאליסקר, אבל לא חובה…

22 שבת: ממשיכים לטייל בסקאי חצי יום, ואחרי ארוחת הצהריים יוצאים להרים לכיוון אינברנס. או שמגיעים או שמוצאים בדרך צימר.

23 ראשון: מטיילים קצת בלוך נס "כי חייבים" וכשנמאס חוזרים ומטיילים באינברנס שנראית כמו מקום חמוד. אם גלן אורד פתוח בשבת אז מבקרים.

24: משלימים ביקור בגלן אורד (אם לא היה פתוח בראשון), ונוסעים בניחותא לספיסייד דרך אלגין ואולי מקומות שווים אחרים. המלצות? בערב ישנים בפונדק קרייגלאקי שקראתי עליו המלצות, על גדת הספיי ממול מזקקת מקאלאן.

25: מתברברים בכיף בין עוד מזקקות ספייסייד והרים וגבעות, ואחרי הצהריים נוסעים דרומה. שתי שאלות:
א. לעקוף את ההרים ממזרח ו/או לבקר באברדין? לעבור דרך ההרים? לעקוף את ההרים מהמערב? אנחנו נוטים לנסיעה דרך ההרים אבל אולי אנחנו מפספסים משהו.
ב. לסיים את היום בדאנדי או בפרת'? איפה יותר חביב?

26: מתעוררים ונוסעים לאיטנו לטיול באיזור ומסיימים בערב באדינבורו.

27: עוד יום טיולים באדינבורו או לחלופין גלאזגו אם נחליט לקפוץ לשם בכל זאת.

28: חצי יום בקושי, ב14:00 צריך להחזיר את האוטו ולהתייצב לטיסה.

השאלות:
* האם יומיים באיילה וג'ורה זה טוב? פחות מדי?
* אנחנו נוטים לשים את האיים בהתחלת המסע אבל אולי נכון לשמור אותם לסוף?
* דאנדי או פרת'?
* אברדין או לא?
* אם מוותרים על אברדין – מאיפה לחצות את ההיילאנדז? מזרח, מערב או באמצע?
* האם יש אתרים שכדאי להוסיף למסלול או לזרוק ממנו?
* למי יש המלצות למלונות, צימרים ומסעדות במסלול?
* כמה סוכר בקפה?

על תאימות וגבול השפיות

הרגע שלח לי מישהו תגובה אלמונימית מאנונימייזר של דואר (אבל כתובת הIP שלו הסגירה את מקום העבודה שלו :-))

סליחה על ההפרעה, אבל האתר נראה נורא בלי סקריפטים (כן, יש כאלה שמשתמשים ב NoScript ).

להמשיך לקרוא על תאימות וגבול השפיות

פוטושופ 10 – CS3 בשבילכם

אדובי מחלקת גרסא חביבה, פעילה לחלוטין ל30 יום, שווה להציץ אם אתה צלם, במיוחד על כמה הרצאות קצרות של לינדה בחינם אצלם באתר.
להמשיך לקרוא פוטושופ 10 – CS3 בשבילכם

היסטוריה, בעסה וניתוח השתלה

פעם פעם היה לי מחשב עובד. מה צריך צעיר נמרץ בימינו מלבד מסך, מקלדת ועכבר, עליו יוכל לגלוש, לענות לדואר, לצפות בסרטים ומדי פעם לכתוב עבודה לאוניברסיטה? אז, בתחילת המאה, היה לי מחשב חזק וגיבור עם שני מעבדי פנטיום 2 350מ"ה שעשה כל מה שרציתי ועוד קצת. הוא הריץ אז מנדרייק (לימים מנדריבה). ולאותם ימים, ותהי לי נערה, אשר מדי פעם הייתה לוחצת אותי להעביר את מערכתי לדביאן. "עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה בגרסא, בגרסא הבאה!", אבל אני עייפתי באותם הימים מעיסוק במחשבים, והמחשבה על נטישת הRPMים החמימים לטובת טריטוריות חדשות המצריכות יום לימודים ארוך התישה אותי מראש.
ויהי היום, ותצא הנערה מחיי (ברוך הSHELL), ויעברו עוד כמה חודשים ואחתום עם שותף לדירה. שחר זוכר איך עוד התלוננתי והתבכיינתי שנמאס לי מכל המחשבים ואני רוצה להחליף מקצוע, אבל אז בא השטן להשטין על דרכי, ובוקר אחד (יענו 4 בבוקר בלי שינה) הצלחתי למחוק לעצמי את /etc/ באבחת אצבע לא זהירה, וכל יום המעבר של שחר בערך, ישבתי והתקנתי לראשונה דביאן וניסיתי בלימוד עצמי לגרום לו לפעול כראוי (למה לא מותקן less בברירת המחדל לכל הרוחות?) ושחר הצביע ואמר לחבריו "והוא עוד אמר לי שהוא לא גיק ונמאס לו ממחשבים. חע!".

אבל זה היה סיפור אהבה מוצלח, עברתי ולא הסתכלתי עוד לאחור. חשבתי שהגעתי אל המנוחה והנחלה. אך החיים אכזריים, וביום שבו ליאו ואורנוס מצאו את עצמן תקועות ביחד בבית השלישי עם סרטן באופק, נשבר בי נים, כי אחרי כמה שנות צילום חובב הבנתי כמה דברים שמאז לא השתנו –

  • אם אני רוצה תוצאות מקצועיות בלי שעות של חדר חושך צריך לעבור למחשב
  • אם אני רוצה כלי עבודה רציניים, לינוקס היא לא אופציה כרגע
  • אם אני לא רוצה לחיות באוברדראפט אני צריך לקנות מכונת חלונות ולא מקינטוש.

בצר לי בלעתי את כבודי וקניתי מכונת חלונות חזקה ואראה כי טוב. הלינוקס הישן שודרג טיפה עם השנים וממשיך לשרת את קבצי, דואלי, חיבור ביתי לעולם, אבל כבר לא יצלח להריץ סביבה גראפית ולשמור על מהירויות התגובה להן התרגלתי במרוצת.

והנה הגיעה נקודת מפנה נוספת בסיפור. כבר 8 חודשים לערך שאני עובד אצל חברת קוד פתוח ומערכות לינוקס על שולחן העבודה שלי בכל אשר אפנה, ונזכרתי כמה אני מרגיש שם יותר בבית. לפני יומיים נתקע לי מחשב החלונות ומחשבת שחזור כל ההתקנות מביאה לי את החלאסטרה. בעודני דוחה את המחשבה אני עובד כאן על הלינוקס הישן והטוב, מתגרד בכל גופי מהאיטיות (מדובר כרגע בזוג מעבדי פנטיום 3 500 Katmai אימתניים לתקופתם – 512K מטמון לכל אחד, אבל רק 256MB זכרון…). וסופר את האופציות…

  • להתקין מחדש את החלונות על מחשב האתלון64 החדש יותר?
  • להעביר את הלינוקס לאתלון ולפתור את בעית החלונות ביום אחר, על חומרה חדשה?
  • לנקות מאבק מפלצת ששוכבת לי כאן עם זוג מעבדי XEON3-800 וגיגה זכרון כדי לשפר בקצת את המצב באופן זמני ללינוקס ולתקן את החלונות ביום אחר?

אני עייף רק מלהתחיל את המחשבה על התהליך.. מה אתם אומרים?