קולות מסופ"ש מבלבל

אין לי הפעם הרבה מה להגיד מלבד כל מה שאני אומר בזמן אמת בטוויטר ולחברים, אני מרכז פה למי שלא עקב אחרי הקולות מהשטח.

היה מאוד מבלבל אתמול אם ללכת להפגין או לא. היתה התקפת טרור, מתו 7 אנשים, לא חלפו 4 שעות ואהוד ברק הכריז על פעולה בעזה (וקרא לה "תג מחיר" בלי להתבלבל!) והפציץ שם, תוך קריאות "Off with their heads!" (כנראה צפה ביותר מדי פרקי "משחקי הכס" לאחרונה, אחרים חושבים שזו אזהרה למוחים ועידוק טוען שברק פשוט החליט שהעזתים הם זומבים). במשך כמעט יממה וחצי לא שמענו פיפס מהנהגת המאבק (השמיניה הסודית או איך שתקראו להם), שמולי מהתאחדות הסטודנטים הכריז שמבטלים, לבסוף סתיו שפיר (הדוברת של השמיניה) הודיעה שנצעד בשקט ולא נקרא סיסמאות, מה שדי הדאיג אותי – זה שוב לשים את "המצב הבטחוני" לפני הבטחון החברתי. ביקשתי שנקיים עצרת בלי מוסיקה, עם דקת דומיה, ואפשר גם לדבר על נפגעי הטרור ונכי צה"ל שהמדינה לא מטפלת בהם, ומשליכה לעזאזל אחרי טיפול מינימאלי ראשוני בלבד מלבד העקשנים שבהם. כך נחזיר את האקטואליה לפסים חברתיים. לא קיבלו.

אז מה עושים? אם נמעד ונגיד משהו נגד ההתקפה בעזה והעובדה שהיא רק גוררת עוד יריות טילים – יגידו שאנחנו מזדהים עם העזתים ואנחנו אנטי ציונים. אם נגנה את הרקטות העזתיות ביותר משני משפטים נודה ששוב פיגוע טרור גנב את הכותרות, ואם לא נזכיר את הטרור ביותר משני משפטים, נחזק את קולות הקוראים לנו לפרק את האוהלים "כי עכשיו יש מצב בטחוני וצריך להתנהג באחריות".

חצי פיד לא יבוא כי לא מפגינים נגד המלחמה. חצי פיד לא יבוא כי כן מפגינים נגד המלחמה. מבולבלת

רוני גלבפיש

שלט ענקי שראיתי לפני שבועיים ברוטשילד אמר שהמדינה סובלת מ"הפרעת קשב וריכוזיות", ומישהו צייץ שזה באמת מוזר שממשלה שלמה עוזבת הכל כשיש הפצצה על עזה, כאילו שאי אפשר לטפל בשני דברים בו-זמנית. חוצפה מצידינו לדרוש את המשך הטיפול? חוצפה מצידם לדרוש שנתקפל!

the #J14 protest should not be ABOUT the Gaza attacks, but it should continue DESPITE it, even if MKs claim otherwise

אני בעצמי

הבקשה מפעילי השמאל הרדיקלי, בקשה ולא דרישה ולא סתימת פיות ולא נעליים.
הבקשה היתה שיכבדו את הצעדה ללא צעקות, משרוקיות או מגאפונים. שבעצם הפגנה חברתית עכשיו יש מסר מספיק חזק. ואלו אותם אנשים שביקשו שמפגינות בשיח ג׳ראח יגיעו ללא גופיות, כי זה פוגע
בפלסטינים. כלומר, לצורך סולידריות עם פל׳ ביקשו משהו חמור ומקומם. לצורך סולידריות עם חברינו מהדרום, אלו שרק לפני שבוע נסענו אליהם כדי להפגין שכם אל שכם, אלו לא ראויים לצעדה שקטה בלי צרחות. פוליטיקה של אלקין וקירשנבאום, פוליטיקה של אצבע בעין. אני מרשה לעצמי להניח שהם אפילו נהנו מכל אלו שביקשו שיכבדו את ההחלטה על מצעד שקט. חוסר סולידריות בוטה במפגיע.

וכן, תזדיינו עם תחושת הצדק שלכם. היה לי מספיק ממנה בשלושים השנים האחרונות. ודוק: זו לא טקטיקה כדי להתחבב על העם הפחות מתקדם. זו מהות, הבנה שאין תקנה לערכים הבסיסיים שהם מתגדרים בהם בעם, ללא העם. עד המחאה כל שהיה להם להציע הוא bds, וכנראה שמסר של סולידריות חברתית לא מספיק מתקדם. בעיקר חשתי צער: היתה עוצמה בהליכה השקטה, בנאומים הקצרים בסוף ובמעגלי השיחה. אם יוציאו עצמם גם מכאן, כל שישאר להם הוא קריאות לחרם בעודם מקפידים על חיג׳אב תקני. הפסד שלהם והפסד של כל המחאה הזו.

גדי שמשון, בטוויטר

דיווחים, ואנשים שניסחו את עצמם טוב ממני:

יגאל סרנה "שקט יורים"

חיים הר-זהב על בטחון אישי

מחאה תחת אש בבאר שבע

צוף בשן: תנו לצה"ל לנצח

ישראל היום מצאו את קרבנות המחאה החברתית ומעלים את שוועתם לבמה הארצית.

אתנחתה קומית:
Team Manuel

אתנחתא מוזיקלית:

ולבסוף, אם עוד לא שמעתם את הרצאתו של פרופ' זליכה, פנו במהרה 100 דקות מזמנכם כדי להתחיל להכיל את קצה הקרחון שהוא חושף פה. חשבתי שאני מבין את הבעיות שלנו, אבל זה תיאור יותר מובנה ומגובה עובדות מכל מה שחשבתי שידעתי.

דמוקרטיה זה לחלשים

למי שחי תחת סלע, השבוע עבר חוק שאוסר להכריז חרם על ישראל ומוצריה. ספציפית, אם החוק יאכף, אני מתאר לי שזה יהיה על ערבים תומכי BDS, אח"כ על יהודים מעודדי BDS, ולבסוף אם ירצה צאר החוץ, אולי כל שמאלן כמוני שמבקש לא לקנות מוצרי התנחלויות כי מפעל ההתיישבות בגדה מרושש אותנו. לאף אחד אין ספק שזה לא יפגע במחרימי השכרת דירות לערבים, או מחרימי "משתמטי" צבא, או איכות הסביבה או כל חרם שהגזענים, המיליטריסטים, האוליגרכים והטוטליטרים יחפצו להכריז.

אני לא צריך להסביר לכם למה זה פוגע בדמוקרטיה, אפילו אירגונים יהודיים ימניים שלחו מכתבי גינוי לביבי והוא לא מתרגש. החוק הזה אפילו עלול לגרום לנזק כלכלי ממש ולכך שיותר משקיעים ויבואנים ינערו ידיים מישראל, אבל בצינור יש עוד לא מעט הצעות חוק באותו הסגנון, הדבר המענין הבא היא הצעת חוק שמאפשרת לתבוע אזרחים על לשון הרע נגדה (RTF, ולא, אין לי כוח לתרגם את זה לפורמט אחר, מצטער) אם למשל נציע הקבלות בין המשטר הישראלי לאפארטהייד או לבולשביזם של שנות השלושים. אחרי זה אינדוקטרינציה של הגיל הרך לנאמנות למדינה בכל מחיר.

אין לי מה להגיד יותר בנושא, אני מיואש. אבן שזרק אדיוט אחד לבאר, מאה חכמים לא יוציאו. גם אם בעוד שנה תעלה כנסת בקואליציה שמאלית, יהיה לה מאוד קשה להחזיר את הגלגל אחורה על כל כך הרבה חוקים ושינויי תקציב איומים ומאיימים כאלו, ולא ברור אם כוח שסופח אי פעם יוותרו עליו. לי ברור יותר מתמיד שישראל כבר לא תצליח להפוך להיות לדמוקרטית. גורביץ אמר פעם ש"ישראל דמוקרטית ליהודיה ויהודית לשאר תושביה", אבל לאור ההתפתחויות האחרונות, אני חושב שגם זה בספק.

כי בינינו, "שמאל" הפך למילת גנאי, לביטוי ספק גזעני, למטרה לזעמו הבלתי מכוון של חלק גדול מהתושבים. בוגוסלבסקי אומר שיצמח פה בסוף שמאל חדש ויעשה סדר, אבל אני מרגיש שזה יהיה לאט מדי ומאוחר מדי. להשאר במדינה הזו ימרוט את עצביהם של אנשים אמפתיים ואוהבי צדק עד תום. העתיד, נראה, שייך לחשוכים.

לי אין מה להגיד יותר (לכן הפוסט הזה בעיקר לינקים), ואין כוח לפעול יותר. אני לא רוצה לשמוע יותר על פוליטיקה, לא רוצה לכתוב עליה. לצערי זה כל מה שהחברים שלי בטוויטר כותבים עליו, אז אולי אתקפל גם משם. זה פשוט סוחב אותי למטה, מספיק כדי שאכתוב על זה פה בבלוג, איפה שאני משתדל לעולם לא לדברי על רגשותי האישיים, אבל הנה נשבר אפילו הקיר הזה. אולי ההרגשה הזו תחלוף עוד שבוע, אני לא יודע.

עדכון: אני לא מצאתי מילים, אבל צפריר בשן כהרגלו בועט ופוגע בול, הפעם עם "הורה בסטיליה".

ניסיתי. לא משהו. (חודשיים בספרצוף)


CIA's 'Facebook' Program Dramatically Cut Agency's Costs

מצד אחד אני שונא את האתר הזה אידאולוגית ונמנע ממנו מסיבות של פראקטיקה. אני לא רוצה שאנשים יתרגלו ליצור איתי קשר שם במקום במייל ובטלפון. אני לא רוצה להשטיח מערכות יחסים (וממילא אני משתדל לא לנהל קשרים חברתיים בצורה פומבית ככלל ואלקטרונית בפרט). אבל יש עובדות שקשה להתעלם מהן. אני מעונין להשתתף באקטיביזם פוליטי, אבל המאבק בביומטרי, פרסומים של התנועה הירוקה, הזמנה להרצאות או הפגנות – הרבה מזה לא נגיש לי (אפילו לקריאה, לא כל שכן לתשובה) אם לא אצור חשבון. רציתי גם לקבל חדשות פנימיות של "קהילת הצ'מפיונז" של בטר פלייס, אבל גם היא חסומה בפני ללא פייסבוק. ארועים של כנסת פתוחה וארגונים אחרים – בלי חשבון פייסבוק יקשה עליכם לגלות איפה ומתי הם קורים. בקיצור, הגן הסגור הזה הופך להיות מעין משאב שאי אפשר להתעלם ממנו, בגלל שהאנשים שלא חולקים איתי את האידאולוגיות והזהירות החליטו שזו פלטפורמה ראויה יותר מבלוג+טוויטר+פליקר ושאר הכלים שאני משתמש בהם, שפתוחים לקהל הרחב בכל עת.

אז סתמתי את האף ופתחתי חשבון ג'ימייל נוסף ויצרתי לי כרטיס מזויף. לא טרחתי להסוות את העובדה שהוא מזויף, המצאתי לו שם שלא נראה מאוד אמיתי. לא רציתי למשוך צומי שלילי, רק להשתתף במה שענין אותי ולצערי היה בלתי זמין מבחוץ. אחרי חודשיים של שימוש מקרטע, אי יכולת (אבל מודה, גם קצת אי-רצון) להתרגל למנשק הפרימיטיבי והמאוד לא נוח, פייספאק החליטו משום מה שאני אינני אני וחסמו את החשבון. חבל לי, אבל אני לא הולך להלחם בזה. אני לא אוהב את הדרך שבה אני צריך לרמות את המערכת כדי להשתתף בשיח הציבורי, או אפילו סתם בדאחקות בין החברה. בחודשיים שהייתי מחובר לאתר יצא לי להפיץ חדשות חשובות לאנשים שלא קראו אותן אחרת, יצא לי לשמוע על אירועים שלא הייתי יודע עליהם אחרת, אבל יצאתי גם מחוזק שאני יכול בלי. אתם יותר ממוזמנים לספר לי כמה אני מפסיד, כל עוד תשלחו לינקים למה שאני מפסיד שלא יצריכו אותי לפתוח עוד פעם חשבון אצל הצוקרברגיה.

טובלי נגד פרסיקו – לגבות או לא?

כתבתי אתמול על התביעה של טובלי נגד פרסיקו ועד מהרה צצה לה תגובה אלמונימית שפותחת בחנופה לבלוג ומיד מתקיפה את תמיכתי בנתבע כאילו ללא ביקורת. רק אתמול בבוקר עלה הסיפור בדיון בין כמה חברים ספקנים מדעיים, והסברתי בפשטות למה התביעה הזו איננה דומה לתביעה נגד סינג או לתביעה נגד חץ בן חמו. כאן לא מדובר בשאלה של יכולות וכוחות חוץ-מדעיים (שלא לומר על-טבעיים) אלא בהאשמות גשמיות וברורות של התעללות נפשית ואולי פיסית/מינית, כלומר האשמות של פעילות פלילית בתוך הכת של טובלי.

כספקן עולות לי המון שאלות – אם יש הוכחות להתעללות, למה המדליף של פרסיקו אינו הולך להגיש תלונה במשטרה? אם הוא לא מזדהה ולא הולך למשטרה, האם יעיד לטובתו בבוררות או המשפט שיבואו בעקבות התביעה? אני לא מכיר את פרסיקו אישית, איך אני יכול לדעת שהוא לא מפברק את כל הפרטים האלו מתוך נקמנות אישית? כל אלו יכולים לערער את עמדתו של תומר בעיני.

מצד שני יש טיעונים מחזקים – טובלי כבר התפרסם כאדם שמפעיל שיטות לחץ נפשי וחברתי בתוך הכת. הריצה לתביעה במקום תשובה על ההאשמות היא תמוהה. הבחירה לתבוע בלוגר דלפון במקום את ידיעות אחרונות מחשידה שנבחרה מטרה קלה בכוונה. לפרסיקו יש הרבה מה להפסיד וקהל גדול שמאמין ביושרתו. פרסיקו גם טוען שיש לו ראיות ותיעוד מלא שיעמוד לצידו אם התביעה אכן תמשיך לבוררות או משפט. אין לי ביד את כתב התביעה, ולא ברור אם הוא נתבע רק על ההאשמות בהתעללות או גם על סעיפים הטוענים לפגיעה בכבודו של הבודהא מאוריון וזלזול בכוחותיו העל טבעיים – דבר שיכול לערער עוד הרבה יותר את מוצקות ההצקה המשפטית הזו.

לאור שתי הפסקאות האחרונות, כספקן מדעי, אני לא יכול לפסוק בעד מי אני, עד שלא יאספו מספיק ראיות מוצקות יותר בנושא.

אבל מהכיוון של בלוגר ואזרח ישראלי מוטרד ממצב חופש הביטוי בארץ, שחושב שתביעות לשון הרע עפות בקלות רבה מדי וללא מספיק איזון נגד תביעות SLAPP שקריות. לאור הרקע של המעורבים הספציפיים, אני אניח שפרסיקו דובר אמת עד שיוכח אחרת, ולכן אני שוב קורא למי שמוטרד מהתופעה לתמוך בפרסיקו, אם לא כלכלית אז מוסרית בבלוג. אני מתכוון לתרום לו כמה גרושים כשתכנס המשכורת הבאה. הרבה כבר תרמו לו (ראו התגובות בבלוג), אנשים שמכירים אותו אישית הרבה יותר ממני. זה לא טיעון חזק אבל זה שיקול לטובתו. אני אלך צעד הלאה ואגיד שאפילו אם יתברר שפרסיקו שיקר ביודעין או שהעד המדליף שלו שיקר לו – עדיין אני מחזיק בדיעה שתביעות לשון הרע בארץ, בעוד שאינן בעייתיות כמו תחת החוק הבריטי הנוכחי, הן עדיין קלות מדי ולא מאוזנות מספיק, וטובלי מנצל את מעמדו הכלכלי של פרסיקו בצורה שרירותית ומרושעת, ולכן זו לא התשובה הנכונה מצידו במקרה דנן. אם הוא באמת היה מעונין להגן על שמו הטוב, שיתבע את ידיעות אחרונות או שישלח את חייזריו וכוחות הבודהא שלו במתקיפיו, כיאה ל"מואר" נעלה ומורם מעם שכמותו, במקום להתעסק בסחי של תביעות מרושעות.

לבסוף, לעונה "דמות ידועה" מהפוסט הקודם, אתה מוזמן לפנות אלי במייל פרטי ולהזדהות אם אתה רוצה שאתן יותר משקל לעמדתך, אני מתחייב בזאת לא לעשות לך אאוטינג.

Israeli Blogger hit with a SLAPP suit

Shai Tubali is a some-what familiar name in the media, because unlike other nutty cult leaders, he published a successful book, and his name is also known from the time he served in Galey Tzahal almost two decades ago. His cult is quite small, reported to be under 30 followers these days, but several news sources (Yediot, Channel 2) have published worrying stories about the way he abuses his flock. One of the people who also wrote about him several times is reporter, blogger and newage academic Tomer Persico. Of all the publications, Tubali decided to skip the national media and pick on Persico and hit him with a 220K NIS libel suit. More Info (also in Hebrew) in NRG.

I myself have been threatened to be sued three different times after posts in this blog, and by lawyers, no less. All for legitimate criticism, and in all three cases I managed to shut them up with an email or two. Two other friends of mine (Guy and Hetz) are awaiting trials and have spent thousands of Shekels on attorneys. This is becoming a serious threat to freedom of speech in Israel, and specifically for bloggers. I find this very worrying.

I would appreciate your thoughts on the matter, and if you're finding this latest story important enough to support, please hit the link to read further, and maybe pledge a few NIS for Persico's defense

(No, I don't know him personally, I don't even read his blog regularly, and this post is unsolicited)

אוברדוז של מים?

אתר הספקנים הישראליים שפינוזה מייבא לארץ את אירוע ה"התאבדות" ההמוני של 1023. האירוע יתקיים במרכז תל אביב ברביעי בפברואר ולא יעצבן לצערי אף אחד, אבל יעשה הרבה כיף לקהילה ויעזור לגבש אותה, ואולי יצליח לתת אפקט הסברתי לכמה עוברים ושבות.

אז למה בעצם קהילת הספקנים חוזרת לעסוק כל כך הרבה בהומאופתיה?

כי מדובר במים. לא מרכיבים אקזוטיים, לא קרני קרנפים נדירים וטקסי לחשים, אלא מים מים בששון מהברז הביתי. אין איך להתחמק מכמה שהפשטות הזו גורמת לכל השאר להראות מעליב לאינטיליגנציה.

כי זה סותר בצורה טרוויאלית את כל מה שאנחנו יודעים על הפיסיקה של מולקולות. הרעיון של זכרון מים הוא הזוי והדילול הזה פשוט לא נכון מתמטית. ההתקפה של הרעיון של ההומאופתיה על ההגיון הבריא היא ישירה ומדויקת כל כך שקשה להתעלם.

בבית המרקחת הרגיל במקום הכי בולט, מול בעל מקצועכי משתמשים בהכנה בציוד מדעי (לפחות בסרטי התדמית) והכדורים מגיעים בבליסטרים לבית המרקחת כאילו שזה שווה ערך לתרופות אחרות, זה הפסבדו-מדע בהתגלמותו. בניגוד לתורות אחרות שמאוד אוהבות להראות אקזוטיות וחיצוניות, ההומאופתיה עושה הצגה משכנעת של תרופה קונבנציונאלית על המדף בסופרפארם וזה נמכר בבית המרקחת הרגיל במקום הכי בולט כשאתה עומד מול בעל מקצוע. דבר דומה לזה אפשר אולי למצוא רק עם "נרות אוזניים" באוסטרליה.

כי הומאופתיה יותר מיינסטרים ובולטת אולי מכל פסבדו-מדע אחר.

כי ראנדי אוהב לפרוט על זה בהרצאות שלו, כאילו שרייקי, דיקור ושאר הוודו איננו מסוכן, אבל ההסבר של הדילול והניעור הוא תיאטרלי, פשוט וגורם למוח עם הבנה מינימלית במדע לצמרמורת. זה פשוט תיאטרון מצוין.

וכן, לאור הסיבה האחרונה שציינתי, אני טוען ששנאת ההומאופתיה עוברת את ההגיון ופולשת לתחומי הרגש, דבר שאין ספקן שחסין לו :-)

(תשובות נוספות נתנו ספקנים אחרים כאן וכאן)

ולמרות שכרגע ידוע לנו על מעט מאוד מקרי מוות או פגיעה בלתי הפיכה כתוצאה מהזנחה טיפולית של אנשים שויתרו על רופאים לטובת הומאופתים, אני לא חושב שיזיק לעורר תשומת לב לנושא. זו ירית נסיון, לראות אם נוכל בעתיד לטפס על הרים יותר תלולים, כמו להתקיף את טענות מתנגדי החיסונים.

לכבוד הפרויקט הנה מערכון של הצמד מיטשל וווב שתמללתי לאנגלית ואף תרגמתי לעברית. אתם מוזמנים להפיץ!