קטגוריה: טרוניות

דברים שלפעמים מעצבנים

פורסם ב

BlogDay 2007 ושאר חדשות

במסגרת "דברים שאני מגלה כשאני פותח את גרגרן הרססים פעם בשבוע-בקושי":

BlogDay 2007 בפתח – מזכירה לי חנית.

בהמשך לדיון הקודם על DRM, הנה הפאדיחה האחרונה מבית מיקרוסופט, הפריצה האחרונה של האייפון ושלושה ישראלים שרכבו על הפרישה וגם הוסיפו תמיכה בעברית. בסוף עוד ינקו את האייפון מDRM וזה יהיה מכשיר ראוי לרכישה, כמו הXBOX הישן והטוב הי"ד. אבנר לידי פה מקלל כי אחרי 20 דקות חיפוש הוא גילה שמה שחשב שהוא באג בתוכנה או הAPI שהשתמש בו הוא בעצם פעולה שויסטה חסם בגלל DRM (סמוך על מיקרוסופט שידאגו שתקפוץ עליך מפלצת מאחורי הסיבוב). וזה כשהוא מנסה כמובן לכתוב תוכנה לגיטימית לגמרי…

כרמל בפוסט קליל אבל מאיר עיניים על הפער הטכנולוגי (שאינו רק פער דורות בהכרח, כמו שתקראו בתגובות).

עונש קשה ומוגזם של בימ"ש אמריקני מאלץ איש אובונטו להשתמש בחלונות. אמאלה!

גיא מעלה שאלות מעניינות באתיקה ביולוגית העתיד של "שמש צלולה" כבר כאן (או איך שקראו לסרט ההוא)

אחרי שהסבתי את תשומת ליבם של חברים לבלוג של חץ על רוחניות, תקשורים וכישופים, גיליתי שאפילו האקדמיה משכשכת בשלולית הניו-אייג'. עצוב לי לראות שבשביל כסף, המוסד האקדמי מוותר ככה על כבוד עצמי. מה שיותר מוזר לי היא היציאה הזו של קליוסטרו שכמדומני היה אחד היוצאים נגד תכנית הטלוויזיה המגוכחת של אורי "שקר כלשהוא" גלר. נו, נגיד שזה בשביל הבידור…

קווין שמידט יוצא בסדרה משלו לטלוויזיה ויביים גם פרקים ב"גיבורים" ו"גלקטיקה", רגע לפני הנה ראיון. מישהו בכלל מפקפק שיהיה מגניב? בעונה האחרונה של "המשרד" ביים ג'וס ווידון אחד מהפרקים היותר מוצלחים בעונה, וכמובן שהיה גם עטלף בענין, כי זה ג'וס וצוות הכתיבה לא התאפק.

פורסם ב

תמיד יש פוץ (על טכנולוגיה ומוסר)

איזה אחד צלם פרסם תגובה (אל תטרחו אפילו לצפות) לסרון שמדגים טריק עיבוד תמונה חביב שפירסמו שני ישראלים ביוטיוב:

האלגוריתם חביב וחכם, ולחלק מהפיצ'רים שלו דורש פורמט תמונה מורחב שכולל מידע מטא וכל מיני, ובכללי ברור כי אינו מופעל היום על אף דפדפן ומצוין שאינו מיועד לכל תמונה.

בא אותו המגיב וטוען בלהט שהוא "נפגע אישית" מהאלגוריתם החביב וחסר הכוונות המוסריות. האלגוריתם בא להשחית לו את התמונות ולדפוק לו את הקומפוזיציות! האלגוריתם פוגע לו בציפור הנפש!

לכל מי ששכל בקודקוד ברור שזו פונקציה של הדפדפן, והיוזר יכול יהיה לקבוע לעצמו אם להפעיל או להפסיק את הפיצ'ר, על אפו וחמתו של מציג התמונות, גם אם יהיה מטא-דטה כלשהוא בקובץ או בקוד העמוד שירמזו כי אפקט הRETARGET אינו רצוי, אין מי שחייב יהיה לציית לכך אם לא בא לו. זו החלטה של היוזר איך לראות את הדף, ויוכיחו ADBLOCKER, גריזמונקי וחברים.

פורסם ב

קונספירצית היישון הכפול

אתמול נפל לי אסימון…

בשוק מסתובבים בקבוקי ויסקי של המון מזקקות שונות ומתגאים ב"יישון כפול" ולפעמים אפילו משולש. מה שנקרא בשפת העם גם "פיניש". למשל פעם חשבתי שגלנמוראנג'י "מדירה פיניש" אומר באמת שהוויסקי יושן 10 שנים בחבית ברבן רגילה ואז עוד חצי-שנה-שנה בחבית מדירה. אך לא כך היא! הצצה על בקבוק "דיסטילר'ז אדישן" לאגוולין פדרו חימנז מגלה שגילו 16 שנה((בדיוק כמו האח ה"פשוט" והזול יותר, לגאוולין 16 הרגיל (שטעים ממנו, אגב) )) – כלומר 14 שנה יושן בברבן קאסק ואז עבר לחימנז!

למי שלא מכיר – יין שעומד ומבשיל בחבית מתנדף לאיטו, וחלק חשוב מהטיפול בו כולל topping off – מילוי של עוד יין כדי שלא יהיה אוויר בחבית שיחמצן את היין בטרם עת. ויסקי לעומתו לא מתחמצן, ועם השנים נעלם הרבה מתוכן החבית, חפשו באינטרנט את המושג Angels' share לפרטים ופולקלור. ליצרני ויסקי אסור בתכלית למלא עוד ויסקי לאורך התהליך, מה שאומר שכעבור 10, 16, או 20 שנה, עלולה המזקקה להוציא מהמחסן חבית מלאה רק עד קו השליש או אפילו 7-10% בלבד לחבית באמת ותיקה של 20+ שנים. זה גם אומר כמובן שהאחסון עם השנים מתייקר למעשה, כי רוב מה שבמחסנים הוא חביות עם אדי אלכוהול ולא ויסקי שניתן למכור.

מה שאני חושב הוא שבמקום לחכות 16 שנה עם חביות 3/4 ריקות, לגאוולין (או כל מזקקה אחרת) מצמצמת 4 חביות ברבן לחבית בודדת של איזה פורט או קלארט או מדירה, דופקת על המוצר מחיר גבוה יותר "על ההשקעה" אבל בעצם מפנה לה מקום במחסן כדי לעמוד בכמויות יצור מוגברות. במקרה של חלק מהפינישים זה לא רע, אפילו טעים, במקרה של לגאוולין פדרו חימנז זה הורס את המקור המצוין, אבל בכל מקרה זה צריך לצאת באותו המחיר ללקוח בסוף, ולא יותר יקר.

מה אתם אומרים?

פורסם ב

כמה אייטמים מרצפת חדר החדשות

כמה שאני עסוק… אוך! לא יוצא לי להציץ בגרגרן הרססים שלי, אלא אם באיחור ניכר. הנה כמה אייטמים שצדו את עיני ולא יודע כמה שמו לב אליהם…

* גוגל עשו ללקוחות שלהם "ויברח" וכיבו את השאלטר על הסרטים שמכרו עד היום אונליין. אם אין שרת DRM אי אפשר להקרין והלקוחות לפחות פוצו במעין זיכוי קטן של מה ששילמו על הסרטים האלו. אם רשימת המעוצבנים של לקוחות ITUNES לא היתה מספיק ארוכה, קיבלנו עוד הוכחה שDRM זה רע.

* הרב יעקב אריאל של ישיבת "בית אל" מצטרף לדעת הרב דב ליאור מקרית ארבע בפסיקתו לפני חצי שנה שמותר להולך רגל לחצות באדום בשבת וחג "כשאין סכנה". כמה פעמים הייתי במרכז ירושליים בערבי שישי ללא תאורות רחוב באמצע קינג ג'ורג' (הפסקת חשמל או חסכון בתקציב העירייה?), וכמעת דרסתי חרד בקפוטה שחורה וללא מחזירי אור שהלך בהתרסה במרכז המסלול? לא סופר כבר. "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד מאוד" לא תופס כבר כמו פעם.

* אחלה דרך להתחיל את חיי הנישואין: זוג שהתחתן באופקים "דפק מסיבה" יקרה של כ180 אלף ש"ח. למרות שמצד הכלה הגיעו יותר אורחים סוכם מראש (בחוזה חתום!) שהורי החתן ישלמו למעלה משני-שליש מחיר הארוע (כנראה יש להם יותר בבנק). בסוף המסיבה שמו הורי החתן את הכסף ביד מעלי האולם אבל הורי הכלה דפקו ברז. לטענתם הם התנגדו כל הזמן לנישואין וטענו ש"השידוך השפיל אותם". גם אני הייתי מרגיש מושפל אם ביתי הייתה מתחתנת למישפחה עשירה משלי ומזמין למעלה ממספר האורחים שלהם ולא משלם על זה. באמת לא בסדר. במשפט הציגו את החוזה ותמונות של אב הכלה המאושר רוקד ומנשק את אבי החתן מאושר. השופט פסק לאידיוט לשלם להורי החתן 66 אלף ש"ח במקום ה50 שממילא היה חייב לפי החוזה. אני בתור הכלה הייתי מנתק ומכחיש כל קשר עם זוג הורים כזה מטומטם ורשע. פשוט מדהים.

* המערכת המוניטרית של סקונד לייף מתפוררת. מישהו מופתע? אפילו בעולם אידאלי בלי נכים ומקרים סוציאליים, צבא, מערכת משפט וחינוך – קפיטליזם טהור פשוט לא עובד 🙂

* המחזמר "אבניו Q" תורגם לעברית והשבוע החלו החזרות בבית לסין, בין המשתתפים עידן אלתרמן ומיכל ינאי.

פורסם ב

אני לא חוגג בלוגולדת

אבל אני כן חוגג יומולדת. אתמול הייתה מסיבה חביבה אצלי בחצר ושלשום ארוחה חביבה מאוד עם המשפחה((אכלנו ב"פרי מגדים" במזכרת בתיה, אבל אין לי מה לכתוב עליה כ"כ. גיא הודיע שאולי הוא יכתוב משהו)). הסופ"ש התחיל בביקור בטיב טעם, שפעם קראתי לה "המכולת השכונתית שלי" ונפגעתי בשמם מההשתלטות המוזרה של גאידמק, אבל כמה שלא ארצה להגן עליהם, הם ביאסו אותי ביותר הפעם. כמעט כל מוצר שהיה שווה על המדפים הוחלף בשלושת החודשים האחרונים בנחותים ממנו. פעם היו למשל חרדל דיז'ון במבחר מחמישה יצרנים שונים, היום אפשר למצוא רק משניים, וגם הם היותר זולים (גם באיכותם), כנ"ל טחינה, פחות מבחר בירות ועוד הרבה דוגמאות. מה שנשאר זה מחלקת היין המצוינת של ג'יל שהתייקרה פלאים((לא מעט בקבוקים יותר זולים ב10-20% בדרך היין ושאר מקומות)), ומחלקת הבשר של שי.

לידם צמח סניף של "עדן", מעין סופרמארקט עם זווית "אקולוגית", "טבעית" וכאלו. מלבד שהיינות אצלם רק מיקבים אורגניים, והלחמים בדומה וכמובן הפירות והעוף, מדובר פשוט בסופרמרקט חביב ועם מבחר ממש טוב (רק כשר. לא פתוח בשבת והקצב שלהם מוכר לי מניילונים בואקום של תנובה), עם מחלקה ענקית של תבלינים וחליטות, פינת ויטמינים, פינת דבש ומוצריו (עם דבורים אמיתיות בכוורת, מגניב למדי!) ועם פינה של חומרי ניקוי וחיתולים אקולוגיים, שבה מצאתי אפילו צלחות חד פעמיות לצערי אחרי שקניתי כבר המון פלאסטיק בטיב טעם. יש כאלו שנראות כמו קרטון ועשויות ממוצרי לוואי של קני סוכר ובמבוק, ואחרות שנראות כמו פלאסטיק צהבהב שקוף שעשויות תוצרי לוואי של תירס((אסור להשתמש בהן עם אוכל מעל 50 מעלות.. אהם! מה קורה? הצלחת נמסה או מתפוצצת כמו פופקורן?)).

פורסם ב

התקפת פינגבאקים רבתי. למה מי מת?

פרוייקט כתיבה קבוצתית – עשרה של חנית הסתיים. חנית פרסמה רשימה של 125 פוסטים (רק אחד מהשניים שלי אבל אחרים הכניסו אפילו שלושה). באיזשהוא שלב הדביק מאן דהוא את כל הרשימה אצלו לפוסט חדש (למה לא להסתפק בקישור?) ואוטומאטית יצר מתקפה של 125 פינגבאקים לכל הבלוגוספירה. דבילי, חשבתי לי. מילא היה נותן את האהובים עליו אבל שיהיה, ואישרתי את הפינג. אחורי זה היה שני ואישרתי אותו. כשהחמישי הגיע מחקתי אותו ומחקתי רטרואקטיבית גם את הפינגבאקים הראשונים. אני לא אוהב למחוק בבלוג שלי כלום אבל זה הביא לי את הסעיף. זה ספאם. אתה מדביק 125 לינקים שלא אתה אספת אצלך בבלוג והתוכנה טורחת להפיץ לינקים לבלוג שלך מ125 פוסטים בבלוגים אחרים. מילא לפוסט עם אמירה – לא, לפוסט עם אותה רשימת לינקים בדיוק שהתפרסמה במקור.

הבא שיפנגפנג אותי ככה, ישלח גם לאקיסמט. ראו הוזהרתם.