אם אתם לא בענייני חדשות קהילת האתאיזם המקוונת, אתם בוודאי מפספסת את הצחוקים והשיגועים. לא חסרים אתאיסטים נלהבים ברשת. חלקם ידועים ותיקים כמו ריצ'ארד דוקינס, חלקם חדשים אבל ידועים כמו פול מאיירז, ויש גם את הפחות ידועים, אך יודעים להתבטא, כמו פאט קונדל וההומור הארסי והציני שלו.
לצערי ואולי לצערם של חלקם, במקום לקדם אורחי חיים נטולי דת ולהגדיר כיוון בונה וחיובי, רוב הדיון בנושא אתאיזם בימינו נוסב סביב לחימה בשטויות כמו אמונות ברוחות רפאים או הומאופתיה , או לחימה בנסיון של ערים ומדינות מסוימות להוציא ממערך הלימודים תורות מדעיות ובראשם אבולוציה.
אף אחד לא חשב מה יקרה אם מישהו ירצה לקחת את הפורמט המחורבן של מייקל מור ((סילופים, קיצוצי ראיונות, הוצאת דברים מהקשרם, כדי להוכיח פואנטות שמאלניות)) וינסה לקדם איתו את האג'נדומים הימניים והשמרניים, אבל אז בא הסרט "Expelled" (איך לתרגם את זה? מגורש? מוצא מהכיתה?) שבא לטעון שאנשי אקדמיה שמאמינים בבריאה במקום באבולוציה מפוטרים או נמנע מהם קידום.
מה הבעיות עם ההפקה?
- ראיינו אנשים כמו דוקינס ומאיירז בתואנות שווא והוציאו את דבריהם מהקשרם.
- השתמשו בשירים לא מורשים של לנון בפסקול.
- טענו שבגלל הרעיונות המסוכנים של דארווין קרתה השואה (ובדרך פגעו בכמה אנשים).
- גנבו את המראה והרעיון של סרטונים מדעיים של MIT (כמובן כדי להוכיח דברים הפוכים).
- לא הסבירו את המושג "אבולוציה"
- לא הסבירו את המונחים "בריאתנות" ו"תכנון תבוני"
- בחרו במקרים בודדים של פיטורים שרובם קרו בכלל על סתם עבודה אקדמית גרועה של המפוטר
- לא הראו (כרגיל) סיבות מדעיות ראויות להתייחס לדעות הבריאתנים
- הקרינו את הסרט בהקרנות מצומצמות בלבד לקהל אוהד שחתום על NDA
- בהקרנה הפומבית הראשונה הם גירשו מהקולנוע את פרופסור מאיירז (מסרט שמוחה על גירוש מדענים!) שמרואיין בעצמו בסרט אבל פיספסו בטעות את ריצ'ארד דוקינס (סרט מצורף!) שכן נכנס לסרט ביחד עם משפחתו של מאיירז, ואת זה פתרו בעזרת הודעה מביכה ושקרית לעיתונות שיצרה להם עוד יותר פרסום רע בקהילה 🙂
- ואולי הכי מביך, כל מי שראה אותו בינתיים טוען הוא גם עשוי גרוע מבחינה קולנועית ודוקומנטארית.
- בסופ"ש ההקרנה הראשון הלו הוא אסף לצערי 3.1 מליון דולר, שזה המון במונחים ישראליים ובוודאי החזיר את ההשקעה (לצערינו), מצד שני זה פלופ עלוב במונחי הכנסות קולנועיות אמריקניות.
לסיום, הפארודיה המתבקשת:
תשמע.. זה באמת נראה כמו משהו בלתי אמין בעליל, וכל מה שכתבת אכן גורם לך לחשוב קצת על ההוכחות ה"מדעיות" של כל מיני סרטים סטייל הסרט הזה. מצד שני, מייקל מור יצר משהו שאני לא חושב שכדאי לזלזל בו לגמרי.
סחתיין על הפארודיה! אהבתי..
מייקל מור יצר משהו שהוא 30% אמת ו70% וישפול ת'ינקינג במקרה הטוב, והוצאת דיבה במקרה הרע. אתה מוזמן לצפות אצלי בסרט שהלך ובדק אחריו הרבה מרואיינים שלו ומקומות שבהם השמוק צילם. אני חושב שיפקחו עיניך עד כמה קל לגרום לך להאמין בדברים מוצגים על מסך בעזרת בימוי ועריכה יצירתית.
אני לא אומר שאתה טועה בזה. הוא לקח נושאים מאוד טעונים והראה צד אחד שלהם בעזרת "עריכה יצירתית", כמו שאתה מכנה את זה. מצד שני, בגילך אתה כבר אמור לדעת, שבעולם שלנו האמת היא לא משהו חד-משמעי. לכל אחד יש את הפרשנות שלו. הכוח נמצא אצל מי שיש לו את היכולת להציג את זה בפני צופים רבים. גם בכל מהדורת חדשות שמוקרנת מסביב לעולם, כולל אצלינו, יש דרך שבה הדברים מוצגים. לפעמים זה מאוזן, לפעמים לא. יש נטיות לצד זה או אחר – לפעמים זה נעשה בצורה מתונה, לפעמים בצורה קיצונית. להאשים את מייקל מור בזה שהוא "משקר" לצופים שלו, זה כמו להאשים את אל-ג'אזירה שהם לא פרו-ישראלים.
כל מה שהוא עשה, זה להציג צד אחד של המטבע, כפי שעשו רבים לפניו, ויעשו רבים אחריו. הוא רחוק מלהיות לבד בעולם התקשורת שמנצל את הכוח הזה בצורה "לא מוסרית".
בסופו של דבר, הכל תלוי בצופים, איש. אני בוחר לא להאמין לכל מה שכתוב בעיתונים או משודר במהדורות החדשות, ולכן ידיעות מוטות לצד זה או אחר לא משנות דבר. יש כאלה שהתקשורת היא-היא הפורטל שלהם לחיים בעולם, ובזה הם מאמינים. סוג של "כנסיית תקשורת", אם תרצה. צריך לקחת הכל בפרופורציה.
אתה מבין לא נכון. אני בצד הפוליטי של מור, אבל מה שהוא עושה זה שקרי ומוטא למטרה. אני מציע לך לחפש ולצפות בסרט מייקל מור שונא את אמריקה כדי להבין מה הוא עושה ואת מי הוא מנצל, והופך את האמת שלו לשקר בעייתי מאוד. אני לא מאמין שבמקרה הזה המטרה מכשירה את האמצעים. אתה לא יכול לבוא ולהגיד "הנה האמת" כשאתה משתמש בדרך לשם בהמון שקרים. זה גורם לזה להראות כאילו אתה בעצמך לא סומך על האמת שלך, ושהיית צריך להמציא עובדות.
אתה אומר שאתה תומך בעמדותיו אבל שהוא משקר בסרטיו- מה בעצם אתה אומר? אני עייף מידי כדי להבין בעצמי.
זה בדיוק מה שאני אומר. מה לא מובן?
נגיד שאתה תומך בתשלומי פיצויים לאלמנות מלחמה בישראל (בחרתי משהו בקונצנזוס בתור דוגמא קיצונית שבטוח כולם מסכימים לה) ובא מישהו ויוצר סרט שטוען שמרגע שיבטלו את קיצבת האלמנות הרי ברור שכל יתומי המלחמה יצאו לחיי פשע, המאפיה תשתלט על המדינה ויאלצו להקים שלטון צבאי ולבטל את הדימוקרטיה. הסרט גם קוצץ ראיונות בצורה יצירתית כדי לגרום לזה להראות כאילו זו גם דעתו של שר הפנים ופרופסור ידוע לקרימינולוגיה ושני הסטוריונים וחוצמזה ככה עלו הנאצים לשלטון.
הרעיון של הסרט נכון (אסור לבטל את הקצבה), אבל הוא משתמש בצורה לא נכונה להצדיק את העמדה, אז נראה כאילו אין לעמדה בסיס אמיתי, וזה מחליש את הטיעון במקום לחזק אותו. אתה מבין אותי בערך?
מצד שני, בא הסרט שהוא נושא הפוסט כאן, ומנסה באותן שיטות לשכנע אותי שלא נותנים רספקט ל"מדע" הבריאתנות, אבל הוא עושה עבודה כ"כ גרועה, שהוא לא מצליח לשכנע אפילו את המשוכנעים אבל מצליח לשעמם את כל השאר.
אוקיי. בכל מקרה, אני מאוד אוהב אותו. אפילו אם הוא דמגוג.
כל עוד אתה רואה את הסרט שלו כבידור ולא כמקור מהימן למידע וגיבוש דעות, לבריאות שיהיה לך.
סיקו ובאולינג לקולומביין אני לא חושב שהמסר מוטעה. פרנהייט 9\11, אני לא ממש זוכר. אני זוכר שזה סרט קונספירציה כזה. השתעממתי בו וגם אחרכך הייתי מעוצבן מכמה קאטים לא הוגנים.
שוב, המסר אולי נכון, אבל הוא משתמש בסילופים כדי להעביר אותו. למשל יש שם סצנה שהוא מדגים איך הוא נכנס לסניף בנק, פותח חשבון ומקבל במבצע רובה מתנה. האמת היא שיש תקופת המתנה של שבועיים והא דרש ונדנד שיתנו לו להזמין את הרובה שבועיים מראש ולבוא לפתוח חשבון ולקבל את הרובה באותו הביקור. הבנק מאוד עיקם את האף ונענע תוך מחאות, אבל לא ויתרו לו על השבועיים המתנה. אחרי שבועיים הוא הגיע עם צוות הצילום ואכן פתח את החשבון וקיבל את הרובה, ורץ להציג את זה בסרט כאילו הוא קיבל רובה ללא המתנה ובחינם. יש עוד הרבה דוגמאות גדולות וקטנות. אני ממליץ לך על הסרט הנ"ל (בטח קשה להשיג אותו בוידאו, אבל יש טורנט שלו במפרץ הפיראטים)
באולינג? יש לו אותו על דיוידי אמיתי. בכל זאת, הוא מפמפם אג'נדות טובות. אפילו אם השיטה עקומה. כשהוא יתחיל לעשות סרטי תעמולה לנמבלה, אז אני אפסיק לחבב אותו.
ואתה לא מרגיש ששיטה עקומה מזיקה לאג'נדום? לא עדיפה האמת הפשוטה והמספיק-גרועה לבדה?
בסופו של דבר, גם אם הוא מביא דוגמאות אבסורדיות וזמוייפות, יחד עם תקופת המתנה של שבועיים, בכל זאת היה טבח בווירג'יניה טק. אנשים דפוקים משיגים כלי נשק. לפעמים הוא עושה את זה עם מטרה טובה, לפעמים עם מטרה טובה אבל עם נזקים לא צפויים ולא נחוצים (היה בפרנהייט מין קטע ווידאו עם אחד שאיבד רגליים בעיראק, כביכול שהוא מדבר גנד המלחמה, אחרכך הוא תבע אותו על זה שהוצאו דבריו מהקשרם).
עירא, יש פה בעיה לא פשוטה. נכון – יש דברים שהאמת הפשוטה שלהם זועקת למרומים, והם לא מצריכים שום הסבר נוסף. יחד עם זאת, אתה עדיין נתקל באנשים, שכמה שלא תסביר להם את אותה אמת, עד שלא תדחוף להם "הוכחות" (וכן, אני מדבר בעיקר על הטמטום של המעצמה הגדולה בעולם), הם לא יקחו אותך ברצינות. "באולינג לקולומביין" היה סרט בשביל האנשים האלה בדיוק. הוא לא בא להתפרץ לדלת פתוחה. הרי אתה ואני ורוב העולם השפוי לא זקוק לנשק, לא במתנה וגם לא לקניה עם "תו הזהב" . יחד עם זאת – יש לך אנשים מטורפים (הממ.. המפלגה הרפובליקנית, למשל) שבאים ואומרים לך חד משמעית – ש"נשק לא הורג אנשים. אנשים הורגים אנשים". עכשיו: אתה ואני – אנחנו לא נקנה את השטות הזו. אבל להרבה אנשים אחרים, הסיסמא הזו נשמעת מאוד הגיונית. מייקל מור נכנס לתור האג'נדה הזו. הוא מגיע להדיוט/אידיוט ומסביר לו, תוך מתן "הוכחות", ש"הנה – נשק כן הורג אנשים. וכל מי שאומר אחרת – משקר". יש מצב שאם באמת יפרסמו רק את "העריכה היצירתית" שלו ואת הבעיות בה – זה יגרום נזק לאג'נדה הזו. נכון. יחד עם זאת, צריך לקבל את העובדה, שמספיק שיהיו מספר קטן של אנשים שכן ישתכנעו מהמסר עצמו, על מנת לאפשר שידור ופרסום של המסר הזה.
רוצה דוגמא? הנה אחת: על מה בעצם "בונים" בכל רשתות הטלוויזיה שמשדרות מסרים אנטי ישראלים, למשל? הם בונים על זה שחלק מהעולם ה"נאור", ישנה את דעתו על האיסלאם הקיצוני, ע"י כך שהוא יראה "הוכחות" למה שהישראלים עושים להם. אין פה שום סיכון: אלה ששנאו אותם קודם – ישנאו אותם גם אחר כך. אם יהיה מישהו שהם יצליחו לשנות את דעתו – מה טוב! בתכל'ס – אמרו את זה כבר לפניי – There is no such thing as bad publicity. פרסום הוא תמיד טוב. תראה לי כמה אנשים, שהיתה להם אג'נדה דומה לזו שלי ושלך, החליטו לשנות את החלטתם בנוגע לנשק בעקבות הסרט הזה או אפילו מה הסיכוי שהם ישנו אותה באמת ובתמים. עכשיו תלך לקבוצה השניה. אם יש שם אדם אחד שהחליט לשנות את דעתו – עשית טוב. זה הכל. מ.ש.ל.
ואתה יודע מה? סתם בשביל הקטע – הנה עוד דוגמא, שונה לגמרי מהקודמת. אתה הרי יודע כמה אני אוהב רוק כבד. אחד הסיפורים המפורסמים על אוזי אוסבורן, שגם אומתו כמה פעמים על ידי אוזי עצמו היה זה: האיש הוריד ליונה שהתעופפה לחדר את הראש, בעיצומה של מסיבת עיתונאים, בעזרת השיניים שלו. בעולם האמיתי – היו מאשפזים אותו בכפייה! בעולם שבו הוא רוצה להעביר מסר כלשהו – זה אחלה מסר! עובדה! בכל הופעה אחרי זה, במשך קרוב ל-20 שנה, היה עטלף מגומי על הבמה, והורדת הראש שלו עם השינייים הפך לאחד הקטעים הכי אהובים על הקהל, וזה היה קטע שמזוהה איתו ספציפית! אתה יכול להתווכח איתי שעות אם זה טוב או רע, אבל בשורה התחתונה מדובר בשיווק גאוני. ותבין: באותה מסיבת עיתונאים ראשונה, שבה קרה המקרה הזה, זו היתה בעצם פגישה שארגנה אשתו כדי להראות לאמרגנים שהאיש שפוי לגמרי, לא מסומם, ןשכדאי לעבוד איתו. הוא כבר אז הבין את העניין: אין כזה דבר פרסום רע! אם אתה רוצה להגיע לאנשים, לפעמים אתה צריך להיות קיצוני. לטוב ולרע שבהחלטה הזו – זה מה יש.
העטלף היה מגומי?! עכשיו שברת לי לגמרי את האמון באוזי 🙁
לגבי שאר התשובה – חבל לי שאתה לא מבדיל בין PR של סלבריטיז לבין קידום דברים מהותיים שקשורים לחירות וחיי אנשים אמיתיים. הבעיה שלי היא בדיוק זה – דוקומטריים שהופכים אישיוז אמיתיים לפאסטיש פופוליסטי של חצאי אמיתות, וגורמים לאנשים לחשוב שדעה פוליטית ואופנה סלבריטאית זה דבר עונתי וקליל וחשוב באותה מידה. אם כך כנראה שמייקל מור הצליח. כל הכבוד.
הוא הצליח, אבל הוא לא המציא כלום. העולם עובד היום כל "אינסטנט". אתה חייב להבין, שמייקל מור משחק במגרש שכולם (לפחות כל כלי התקשורת) משחקים בו. הוא פשוט יודע לעשות את זה טוב יותר. לא יודע אם מגיע לו "כל הכבוד", סרקסטי ככל שיהיה, אבל האיש הצליח להעביר פואנטה מסוימת. העניין הוא כזה, עירא: כדי להעביר מסר היום, לפחות לצופים בגילאים הממוצעים, אתה לא יכול להתנסח יותר מדי. אתה צריך להכות, חזק ומהר. אחרת אף אחד לא יישאר כדי להקשיב לך. זה מצער מאוד לדעתי, אבל זה לא משנה את העובדות. האמריקאים הביאו לעולם את תרבות ה"אינסטנט" ואנחנו הלכנו כצאן לטבח. אנחנו יכולים להאשים רק את עצמינו. בתור בנאדם שנהנה לקרוא ספרים, למשל, אני אוהב שהמסרים חבויים בתוך הספר, ולא תמיד הם שם בצורה חד-משמעית. דווקא כש"מאכילים אותי בכפית" אני נהנה פחות מספרות יפה. זה נכון, למשל, גם בספרי מתח, אבל לא רק. ספרי מדע בדיוני קלאסיים בנויים כך שיהיה בהם מסר, והוא לא נאמר מפורשות. ועדיין – כמה מחכמי הדור כן הצליחו לממש את חזונם של אותם סופרים. דוגמאות לא חסרות.
היום לכל בנאדם שני יש "הפרעת קשב" כזו או אחרת, לפחות לפי הדיווחים. במצב כזה, לא פלא שמייקל מור מצליח כל כך. הוא פשוט לקח נושא פולמוסי, החליט על צד מסוים על פי דעותיו, והוא מסביר אותו להדיוטות, כך שיבינו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים את המסר שהוא החליט להעביר. אתה יכול להתווכח שעות וימים אם זה "נכון" או לא, אבל העובדות מדברות בעד עצמן.
אנקדוטה קטנה לגבי אוזי והעטלף..
יש לי את כל האלבומים שהאיש הוציא אי פעם, כולל אלה של בלאק סבאת' וגם מתקופת הסולו. אני אוהב את המוסיקה שלו. מה שכן, הנה סיפור נחמד: היתה הופעה אחת באנגליה, שבה מעריץ מטורף, הצליח להחליף את עטלף הגומי שהיה על הבמה עם עטלף גוסס, חולה בכלבת ככל הנראה. אוזי לא שם לב לזה, וכשהוא נגס בראש של העטלף והבין מה קרה שם, עצרו את ההופעה, עד שהוא יקבל טיפול מיידי נגד כלבת.
מתברר שהמציאות מוצאת תמיד דרכים לגרום לי לחייך.. 🙂
אפשר לקצר את זה עוד יותר. עושים סרט של 10 דקות ראיון עם אחד מכמרי הטלוויזיה או אופרה ווינפרי או כל אישיות טלוויזיונית עם השפעה, ופחות או יותר אומרים לקהל להאמין בדיעה פוליטית X כי סלב Y מחזיק בה או כי אלוהים רוצה, ונגמרה הבעיה. למה להתאמץ להפיק סרט תעודי שקרי ומורכב?
הסיבה לעשות מזה סרט היא כלכלית גרידא. סרט של שעה וחצי ייתן לך הכנסה טובה בהרבה מ-10 דקות בחדשות. אופרה ווינפרי ואובאמה זו דוגמא יפה, אבל לא קשורה למייקל מור. מייקל מור החליט לעשות כסף על הדעות שלו – זה מה שבעיקר מביא לי את הסעיף. לכן גם אמרתי בתחילתו של הדיון הזה שאתה צודק, זוכר?!